הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 156

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"א תמוז התשנ"ג (30 ביוני 1993). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

א' גולדשמידט - מ"מ היו"ר

ר' אלול

ש' עמור

א"ח שאקי

ג' שגב

י י שמאי

מ"מ

שי אביטל

שי בוהבוט

ר' נהמן

מוזמנים;

יורם כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

א' זיסבלט - משרד המשפטים

אי בלשניקוב - משרד הכלכלה והתכנון

גי קרמר - לה"ב

יועץ משפטי; אי דמביץ

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר

סדר היום; הוק הרשות לפיתוה הגליל.



חוק הרשות לפיתוח הגליל

היו"ר גי גל;

אני פותח את הישיבה. לפנינו הצעת חוק הרשות לפיתוח הגליל של חברי-הכנסת

שלמה בוחבוט ושאול עמור. נמצאים פה נציג משרד המשפטים ונציג אגף התקציבים,

והייתי רוצה לשמוע את דעתכם בעניין. אני מבין שהממשלה תומכת בהצעת החוק.

יורם כהן;

הממשלה לא התנגדה להצעת החוק, בניגוד לעצתנו.

היו"ר ג' גל;

יש לכם הערות לחוק?

י ורם כהן;

החוק דומה, כמעט זהה, לחוק לרשות לפיתוח הנגב ודומה מאוד לחוק של הרשות

לפיתוח ירושלים. אין לנו בעיה עם החוק.

היו"ר גי גל;

אין לכם בעיה עם שום סעיף?

י ורם כהן;

אין בעיה.

אי זיסבלט;

מבחינתנו, מאז שנתקבלו שני החוקים האחרים שהזכרת, היו כמה התפתחויות. יש

היום גם מועצה לתאגידים ציבוריים, והייתי רוצה, לפני שאנחנו מסיימים את הטיפול

בחוק, להתייעץ עם טנה שפניץ מהמשרד שלנו, לגבי המבנה של הרשות והסמכויות, נושא

של ניגוד עניינים וכוי. לגבי החוק עצמו, אין לנו הערות מיוחדות.

היו"ר ג' גל;

חבל שלא התייעצת עם טנה שפניץ לפני שבאת לכאן.

אי זיסבלט;

אני ציפיתי להערות ושינויים עניינים, לכן חשבתי שלבי החלק היותר טכני-

משפטי, עדיף לחכות. אבל, אדוני היו"ר, אנחנו יכולים להתייחס גם בכתב להערות

מסויימות אם יהיו.

אי קרשנר;

יש רק הערה אחת - איגוד לה"ב פנה לוועדה. בסעיף 9(א), בו יש רשימת נציגים

של כל מיני גופים, הם ביקשו להוסיף גם נציג של לה"ב (ארגון העצמאים).

י ורם כהן;

בדיון הקודם שהיה לנו על החוק - אני מתייחס כרגע לסעיף 7 - דובר שהממשלה

תקצה לרשות, במסגרת תקציבה, סכומים להשתתפות בפעולות השוטפות ולא בפעולות

הפיתוח. פה זה נוסח קצת אחרת.



היו"ר גי גל;

בואו נעבור סעיף-סעיף.

בוקר טוב. האנשים שלנו (ממשרד הכלכלה והתכנון) עדיין לא הגיעו?

היו"ר גי גל;

אתה שואל אותי? אתה נהנית מ"התגנבות יהידים", אבל כשהחברים שלך יבואו

כמו שהם ייכנסו, הם ילכו הזרה למשרד.

אי בלשניקוב;

מה שאתה תחליט.

היו"ר גי גל;

כבר החלטתי, לא מתקבל על הדעת שאני אחכה להם. אני מתחיל לקרוא; "1. בחוק

?זה - 'הרשות' - הרשות לפיתוח הגליל המוקמת לפי חוק זה; 'המועצה' - מועצת הרשות

כאמור בסעיף 9". בסעיף 9 מפורט הרכב הרשות, עוד נגיע לזה. '"המי נהלה' - מינהלת

הרשות כאמור בסעיף 11". סעיף 11 מפרט את הרכב המי נהלה. "'השרי - שר הכלכלה

והתכנון; 'רשות מקומית' - עיריה או מועצה מקומית".

(נכנסת מיה קוק, ממשרד הכלכלה והתכנון).

היו"ר גי גל;

מיה קוק, אנחנו החלטנו שאתם לא תשתתפו היום בדיון.

מי קוק;

מאה אחוז, תודה. (יוצאת). מר בלשניקוב, אחר-כך תסביר לה למה. אני חושב

שהיא לא הבינה. אני ממשיך; "2. מוקמת בזה הרשות לפיתוח הגליל. 3. הרשות היא

תאגיד, 4. הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה,

התשי"ח-1958 [נוסח משולב]". מכאן אני מבין שהרשות תהיה תחת ביקורת של מבקר

המדינה. למי יש הערות לסעיפים 4-1? אם אין הערות, אני ממשיך להקריא; "5. (א)

ואלה תפקידי הרשות; (1) ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הגליל; (2)

להכין תוכניות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הגליל".

אי גולדשמידט;

אני לא מבין מה האבחנה בין (1) ל-(2). בתוך פעולות יש גם תוכניות, אבל

בסדר - שיהיה.

היו"ר גי גל;

"(3) לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הגליל; (4) לתאם בין משרדי הממשלה,

הרשויות והגופים העושים לפיתוח הגליל; (5) ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור

ליוזמות, לתוכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בגליל; (6) לייעץ ולסייע בכל

הקשור לתכנון ולהקמה של מפעלים כלכליים וחברתיים בגליל לרבות להליכים הדרושים

לעניין זה לפי כל דין" - מה זאת אומרת "לרבות הליכים הדרושים לעניין זה לפי כל

דין" - להכין את כל התקנות?

אי גולדשמידט;

אני מניח שבהליכים כלול חוק התכנון והבנייה, למשל.



אי בלשניקוב;

למשל מתן הטבות בתחום של עידוד השקעות הון, הענקת מעמד של אזורי פיתוח,

לפי מפת הסיווג החדשה. כל הטיפול המשפטי בנושא חוקים ותקנות.

אי גולדשמידט;

'אני רוצה להקים מפעל. מה אני צריך לעשות

לטובת העניין', אז מייעצים לו מה לעשות.

אי זיסבלט;

עניין של תכנון ובנייה, איכות הסביבה - כל הדברים הקשורים להקמת מפעלים.

היו"ר גי גל;

אני ממשיך: "(7) לפעול למען ריכוז מושבם בגליל של הנהלות גופים, יחידות

ממשלתיות וחברות ממשלתיות בעיקר; (8) ליזום פעילות ליישוב הגליל ולהגברת יכולת

קליטת העלייה בו. (ב) בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה יהיו תואמות את

מדיניותה הכלכלית של הממשלה".

בעצם, המושגים "כלכלי" ו"חברתי" אמורים לכסות כמעט את הכל, אבל אני הייתי

רוצה שתוקם אוניברסיטה בגליל, כאחד היעדים. אבל אני לא חושב שצריכים להגיד את

,"ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי

ולקידום מרכזי השכלה".

אולי נכתוב "הכלכלי, החברתי והחינוכי-תרבותי", או משהו כזה.

אבל אוניברסיטה זה לאו דווקא "חינוכי", אולי "מדעי ותרבותי". דבר שני,

שלדעתי מאוד חשוב להדגיש אותו, זה הקשר התחבורתי. השאלה אם במילים "כלכלי

וחברתי" נכללת גם הקמת שדה תעופה בינלאומי שיכול לעשות צירטרים ישירות, כמו

שעשו באילת.

גם אם תכתוב "תרבותי-השכלתי", זה לא אומר שיקימו אוניברסיטה.

לדעתי אין מקום להקים שם אוניברסיטה - יש אוניברסיטת חיפה שהמרחק

הגיאוגרפי שלה מן הגליל איננו גדול.

יש גם מכללה בגליל. נדמה לי שבכל הסעיפים האלה - בעיקר בסעיף האחרון

"ליזום פעילות ליישוב הגליל ולהגברת יכולת קליטת העלייה בו" - יש מספיק כדי

לענות על הכל.

אני חושש שאם נרחיב - מכלל ההן ייצא הלאו. לדעתי "כלכלי וחברתי" כולל את

הכל.



אי גולדשמידט;

אני לא יודע אם "כלכלי וחברתי" כולל הקמת מוסד להשכלה; גבוהה. "כלכלי" זה

בוודאי לא. "חברתי" - אני לא יודע. צריך איזושהי מילה כוללת, אני בהחלט לא

חושב שצריך לעשות פה רשימה של חנות מכולת.

הייתי מציע "מדעי טכנולוגי" כי זה מה שחסר. כמו שיש משרד מדע וטכנולוגיה,

בגליל זה אומר הקמת שלוחות וכוי - "פיתוח מדעי טכנולוגי של האזור".

אי גולדשמידט;

ואז הייתי מוסיף גם "תרבותי וחינוכי", כך זה משלב את הכל.

מדובר פה על סמכויות; על-ידי תוספת כמה מילים, נותנים להם מה שאני בטוח

שרוצים לתת להם.

באיזה מקום אתם מציעים להוסיף את זה?

אי גולדשמידט;

בסעיף 1 ובסעיף 2 - גם בפעולות וגם בתוכניות.

א"ח שאקי;

בין המילים "הכלכלי והחברתי" לבין המילים "של הגליל" - בסעיף 1 ובסעיף 2

- נוסיף "והמדעי טכנולוגי", ואז אני חושב שזה באמת מכסה את הכל. כלומר, יהיה

כתוב "הכלכלי, החברתי והמדעי-טכנולוגי" - זה בדיוק מה שחסר.

היו"ר גי גל;

ובכן, בס"ק (1) ו-(2} בסעיף 5(א) נכתוב; "... לפיתוחו הכלכלי, המדעי-

טכנולוגי והחברתי של הגליל"".

אי גולדשמידט;

אולי נוסיף גם "התרבותי"? כי אם הרשות הזאת תרצה לקדם הקמת תיאטרון

בגליל? - בעצם, זה כלול גם ב"חברתי", אז לא צריך.

היו"ר גי גל;

אני מבין שהדברים האלה כתובים גם בחוק הרשות לפיתוח הנגב. מה אומר הנסיון

~ האם שם זה תרם לפיתוח האזור?

אי בלשניקוב;

אהיה גלוי עם חברי הוועדה - רק בתקופה האחרונה, הרשות לפיתוח הנגב התחילה

לפעול כפי שרשות צריכה לעבוד. לכן קצת מוקדם לדבר על נסיון.

היו"ר ג' גל;

אתם עברתם על סעיפי החוק במשרד שלכם?

אי בלשניקוב;

בוודאי!



היו"ר גי גל;

יש לכם הצעות לתיקונים או לשינויים?

אי בלשניקוב;

לא. אנחנו עברנו, שיפרנו ותיקנו לפני השלב שהצעת ההוק הגיעה לוועדה -

לפני הקריאה הטרומית וגם אחרי הקריאה הטרומית. בהתחלה היו שתי הצעות, והיו

מספר הבדלים ביניהן - הקמנו צוות מצומצם בתוך המשרד, ששילב את ההצעות והעיר

הערות, אחרי הקריאה הטרומית.

היו"ר גי גל;

מעניין אותי מבחינת הפרוצדורה - מה זה נקרא "אחרי הקריאה הטרומית"? איך

זה הגיע הנה כהצעה אחת מהמליאה?

אי בלשניקוב;

אנחנו שיכנענו את שני חברי-הכנסת - שלמה בוחבוט ושאול עמור - שדיון בשתי

הצעות חוק נפרדות יסרבל גם את עבודת ועדת הכספים וגם את המליאה, ואין בזה שום

צורך. שיכנענו אותם והם הסכימו לשלב את הצעותיהם, בתנאי שהצעת החוק תיקרא על

שם שניהם.

איירו שאקי;

אדוני היו"ר, ממילא יהיה צורך בכל מקום שכתוב 'יכלכלי וחברתי" להוסיף

יימדעי-טכנולוגי". אני כבר רואה שצריך להוסיף זאת בסעיף 6(1), ויתכן מאוד שיש

עוד סעיפים. סעיף 6(1); "לקבוע את הגופים שיבצעו את התוכניות" - וצריך להוסיף

"הפעולות והיוזמות" - "לפיתוח הכלכלי, ההברתי והמדעי-טכנולוגי...". אגב, אם

בסעיף 5(א) כתוב שתפקידי הרשות הם ייפעולות, תוכניות ויוזמות", צריך בכל מקום

לחזור על המילים הללו, ולא לכתוב רק "תוכניותיי כפי שנכתב בסעיף 6(1). יש לאחד

את הניסוח, אחרת כאילו פה אתה לא מעוניין בפעולות ויוזמות.

היו"ר ג' גל;

אני ממשיך; "6. ואל הסמכויות הרשות; (1) לקבוע את הגופים שיבצעו את

התוכניות" -

א"ח שאקי;

צריך להוסיף; "הפעולות והיוזמות לפיתוח הכלכלי, החברתי והמדעי-

טכנולוגי.. .".

היו"ר גי גל;

לדעתי צריך לכתוב; "...הכלכלי, המדעי-טכנולוגי והחברתי שהכינה הרשות".

"(2) לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה; (3) לקבל תרומות בישראל ומחוצה

לה לצורך ביצוע תפקידיה; (4) להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש

זכויות בתאגידים קיימים, והכל לצורך ביצוע תפקידיה; (5) ליצור ולקיים קרנות

לפיתוח כלכלי; (6) לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מילווה לצורכי ביצוע תפקידיה

ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המילוות ותנאיהן טעוני אישור השר,

בהסכמת שר האוצר".



א"ח שאקי;

ברשותך, אדוני היו"ר, בסעיף 5, אם כתוב שהקרנות הן רק לפיתוח כלכלי, זאת

אומרת שאי אפשר להקים קרנות לפיתוח חברתי או לפיתוח מדעי-טכנולוגי.

א' גולדשמידט;

למשל קרן מילגות, שאיננה כלכלית פרופר. צריך להרחיב, ובכל מקום שכתוב

"כלכלי", להוסיף "מדעי-טכנולוגי וחברתי".

א' בלשניקוב;

נכון, צריך להוסיף.

אי גולדשמידט;

אני לא יודע איך זה נהוג בניסוי) של חוקים, אבל ששת הסעיפים האלה יוצרים

רשימה סגורה של סמכויות. אני מציע להוסיף סעיף שביעי, שיהיה מעין סמכות סל:

"וכן לעשות כל פעולה שתידרש על מנת להגשים את תפקידי הרשות, כפי שפורטו בסעיף

5". כי יכול להיות שאחרי-כן תמצאו משהו שלא בדיוק נכנס לאחד הסעיפים האלה

ותהיו בבעיה.

א"ח שאקי;

מקובל להוסיף סעיף על, ואני מציע לכתוב בו: "לעשות כל פעולה שתידרש למען

ביצוע מטרות חוק זה".

אולי נכתוב: "כל פעולה המותרת על-פי כל דין".

ובכן, נוסיף פיסקח (7): "לעשות כל פעולה שתידרש לביצוע תפקידיה כמפורט

בסעיף 5". ברצוני לשאול לגבי סעיף 6(3) - מה הפרוצדורה של תרומות בישראל

ומחוצה לה? יש מיגבלות כלשהן?

על-פי פקודת מס הכנסה.

בפקודת מס הכנסה מדובר בעמותות. מה הדין כשמדובר ברשות?

זו רשות סטטוטורית שפועלת על-פי חוק.

השאלה אם בפקודת מס הכנסה לא צריך להכניס את הרשות הזו, כמי שנהנית מכל

ההקלות של מס הכנסה?

אולי תמצאו את חוק הרשות לפיתוח הנגב או חוק הרשות לפיתוח ירושלים ונשווה?

בוודאי יש שם סעיף שמדבר על מס הכנסה.



אי בלשניקוב;

אי אפשר לפנות למס הכנסה ולבקש הקלות, לפני שיש חוק. אפשר לעשות זאת, רק

אחרי אישור ההוק והקמת הרשות.

טוב, אחר-כך נחזור לזה. אני ממשיך: "7. במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה

לרשות סכומים להשתתפות בפעולות הרשות כאמור בסעיף 5 ובהוצאות הרשות".

סעיף 7 אומר, שהתקציב יהיה להשתתפות בפעולות הרשות כאמור בסעיף 5. עכשיו,

אחרי שהוספנו בסעיף 6 את ס"ק (7), אני מציע לכתוב כאן כאמור בסעיף 5 ובסעיף

6". וכך, גם אם יש פעולה שאיננה נכנסת ממש בגדר אחת הפעולות המנויות בסעיף 5,

היא תיכלל כאן. כדאי לכתוב "לפי סעיף 5 וסעיף 6", כדי למנוע ספקות.

אני הייתי משמיט בכלל את המילים "כאמור בסעיף 5". הייתי כותב: "כאמור

בפעולות הרשות ובהוצאות הרשות".

אני מציע לכתוב "כאמור בחוק זה", ואז זה מקיף כל סעיף שהוא.

יש כאן כוונה אחת - לעשות אבחנה בין תקציב שוטף לתקציב פיתוח. אין פה

כוונה שהממשלה תקצה לפעולות פיתוה. הניסוח שאתה מציע מחייב אותי לתת תקציב

לפעולות פיתוח, כי אז אתה אומר "במסגרת כל חוק, תקצה סכומים להשתתפות

בפעולות". אם מדובר על הפעולות השוטפות, ולא פעולות פיתוח, זה מקובל.

אם אתה אומר "בפעולות הרשות ובהוצאות הרשות, כאמור בחוק זה", זה לרבות

סעיף 5 בחוק זה.

זה כולל גם עבודות פיתוח, ואז זה מחייב אותי להקצות לרשויות תקציב

כבישים, לדוגמא, לא דרך הרשויות המקומיות.

פה מדובר על החזקת הרשות, אז יהיה ויכוח אם זה 2 מליון או מליון וחצי,

וזה לא פתח לכל דבר. אם הרשות תחליט להקים אוניברסיטה, זה יחייב מיד את הממשלה

להקצות כסף?

בוודאי שלא. היא תקצה להשתתפות, היא יכולה להקצות שקל אחד... אגב, אני

שואל שאלה האם בכלל מותר לחוק לקבוע או להנחות את הממשלה לתקצב משהו?

כן, אבל כפי שאמרת - היה כבר חוק שהממשלה לא תיקצבה והוא נשאר ככלי ריק.



א"ח שאקי;

חוק עיירות הפיתוח, שנשאר חוק על הנייר.

אי זיסבלט;

אני לא חושב שזה פונקציה של מה שכתוב בסעיף. סעיף 7 זהה בדיוק למח שמופיע

בחוק חרשות לפיתוח חנגב. אנחנו צריכים תמיד לשאול את עצמנו, האם אנחנו רוצים

שיבינו שהתפקידים שונים או הסמכויות שונות וכוי.

היו"ר גי גל;

הלאה - "8. כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה

הרשות לשם ביצוע תפקידיה. 9. לרשות תהיה מועצה וזה הרכבה: (1) נציגי הממשלה

מקרב עובדי המדינה, שימנו אותם אחד אחד השרים הבאים...".

אי גולדשמידט;

אני לא מבין את הניסוח "אחד אחד".

היו"ר גי גל;

זה אומר שלכל אחד מהשרים הבאים יש נציג אחד. "... ראש הממשלה, שר האוצר,

השר לאיכות הסביבה, שר האנרגיה והתשתית, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר

הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר המשפטים, שר

העבודה והרווחה, שר הפנים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה, שר התיירות, שר

התעשיה והמסחר ושר התקשורת".

אי גולדשמידט;

רק את שר המדע והטכנולוגיה לא הכניסו. למה?

א"ח שאקי;

שר הדתות ושר המדע נשארו בחוץ.

אי גולדשמידט;

אני מציע שכל משרד ממשרדי הממשלה ישלח נציג.

א"ח שאקי;

נכון. למה להפלות ולמה לתת עילה לבג"צים?

אי זיסבלט;

אני חושב שהרשימה כאן בדיוק זהה לרשימה שמופיעה בחוק הרשות לפיתוח הנגב.

למה לחייב משרד לשלוח נציג, כאשר הוא לא מעורב בעניין? למשל, שר חביטחון.

א' גולדשמידט;

אם אתה רוצה לבנות משהו בשטח אש, הוא כן מעורב.

היו"ר גי גל;

בואו נוסיף את שר הדתות. יש פה בוודאי גם איזשהו איזון - אם נוסיף פה,

יצטרכו להוסיף גם בחוק הרשות לפיתוח הנגב.

גי שגב;

בואו נכתוב את כל השרים וגמרנו. למה להשמיט דווקא אחד או שניים?

אבל כך אתה מנפח את המערכת.

אי גולדשמידט;

ממילא יש פה 90% מהמשרדים, כך שזה לא ישנה חרבה אם נוסיף את השניים

ההסרים. מה עוד, שלנוכח ההערות שלנו, אני חושב ששר המדע ודאי צריך להיות פה.

גי שגב;

מי השרים שחסרים כאן?

שר המדע ושר הדתות.

גי שגב;

אז נכתוב שכל משרד ישלח נציג, בלי פירוט המשרדים.

אי גולדשמידט;

נכון. זו מועצת רוחב שצריכה לטפל בכל תחומי החיים.

היו"ר גי גל;

ובכן, במקום רשימת השרים, נכתוב "כל השרים".

א"ח שאקי;

מבחינת העברית צריך לכתוב; "... שימנו אותם שרי הממשלה אחד למשרד".

היו"ר גי גל;

את הניסוח נשאיר ליועצים המשפטיים. מר דמביץ, במקום נציגים לפי הרשימה,

תעשה בבקשה ניסוח - בשיתוף עם מי שנדרש - שיכלול את כל השרים.

נכתוב; "כל אחד מהשרים".

שי בוחבוט;

איפה נוסיף "בתנאי שהנציג יהיה תושב הגליל"?

זה לא חי יב להיות.

שי בוחבוט;

חובה! כל משרד ייקח מישהו מהגליל וימנה אותו כנציג ברשות.

היו"ר גי גל;

חה"כ בוחבוט, תרשום לך את ההערה הזאת בצד. נגיע לזה. עכשיו נמשיך ללכת

סעיף-סעיף. אני ממשיך לקרוא בסעיף 9; (2) נציג מינהל מקרקעי ישראל מקרב עובדי

המדינה שתמנה. מועצת המינהל; (3) ראש כל רשות מקומית בגליל, או נציגו". מה זה

"כל ראש רשות" - הכוונה לכל מושב וכל יישוב?

אי דמביץ;

לא. יש לזה הגדרה.



א"ח שאקי;

הכוונה לעיריה, מועצה מקומית ומועצה אזורית.

אי בלשניקוב;

"רשות מקומית" - עיריה או מועצה מקומית.

אי גולדשמידט;

לדעתי צריך להוסיף "או אזורית". כלומר, יהיה כתוב: "ראש כל רשות מקומית

ו/או אזורית בגליל".

מועצה מקומית כוללת גם מועצה אזורית.

אבל בהגדרת "רשות מקומית" בסעיף 1, כתוב: "עיריה או מועצה מקומית". למה

לא להוסיף גם מועצה אזורית?

יש לי הדשות בשבילכם - יש יותר מסוג אחד של מועצה מקומית. יש מועצה

מקומית אי, מועצה מקומית בי, מועצה אזורית ועכשיו יש גם מועצה תעשייתית.

כשאומרים "מועצה מקומית", זה כולל את כל הדברים האלה. כולם מוסדרים לפי פקודת

המועצות המקומיות.

בסדר, גמרנו.

יש לי שאלה נוספת - מה זה "הגליל"? אין בחוק הגדרה של הגליל. צריך לעשות

מפת גבולות, כמו במועצת אירופה.

לא כדאי. אני לא מציע לעשות מפת גבולות.

אז מי יקבע? כשיש מפה, אין ויכוח! יש לצרף מפה ולכתוב: "מצורפת בזה מפה".

אם שולחים למועצה כל ראש רשות, מוכרחים להגדיר מהו הגליל. אולי נלך לפי

הגדרת מחוז הגליל במינהל מקרקעי ישראל, או משהו מהסוג הזה?

זה רשום לי בצד, ונחזור לזה אחרי שנגמור לעבור על החוק, לפי הסדר. אולי

"(4) שלושה נציגי המוסדות להשכלה גבוהה הפועלים

בגליל".

למה לצמצם לשלושה? אולי פעם יהיו ארבע מוסדות או יותר? לכן אני מציע:

"נציגי המוסדות להשכלה גבוהה הפועלים בגליל". כל מוסד שפועל, ישלח נציג.



אי דמביץ;

"נציג של כל מוסד להשכלה גבוהה הפועל בגליל".

היו"ר גי גל;

אני רואה שאין הסתייגות לזה. ובכן, מר דמביץ, תרשום את הנוסח הזה.

"(5) מנהל כל מרכז רפואי ובית חולים הפועלים בגליל, או נציגו". למה "מנהל"?

למה לא "נציג"?

שי בוחבוט;

אני מציע לתקן ולומר: "רק מרכז רפואי שהוא בית הולים". אסביר מדוע -

עכשיו קם בכל עיירה או בכל עיר מרכז רפואי, והם יכולים לדרוש נציג. לכן מרכז

רפואי לצורך ההוק, צריך להיות בית-חולים.

אתה צודק, למשל בחוק הרשות לפיתוח הנגב כתוב: "נציג המרכז הרפואי על שם

סורוקה".

גם פה אפשר להגדיר - שלושת בתי החולים: פוריה, עפולה ונהריה.

אדוני היו"ר, החוק יודע מה זה בית-הולים. מרכז רפואי זה לא ביטוי המוכר

בחוק, אז דייך שתאמר בית-חולים.

ואז גם אם יהיה בית-חולים פרטי, הוא ישלח נציג למועצה.

אני מציע בכל זאת לציין את שלושת בתי-החולים הגדולים, כי יש בגליל גם

בתי-חולים קטנים - האיטלקי וכוי - ואין כוונה שהם ישלחו נציגים.

יש לי הצעת פשרה - שלושת בתי-החולים הגדולים ונציגי קופות-החולים הפועלות

בגליל. נציגי קופות-החולים ייצגו גם את המרכזים הרפואיים הקטנים והמרפאות.

יש נציגי קופת-חולים. בפיסקה (8) כתוב: "שני נציגי ההסתדרות" - נציג אחד

של ההסתדרות ואחד של קופת-חולים.

ההסתדרות זה לחוד וקופת-חולים זה לחוד.

ההצעה של חה"כ בוחבוט איננה מכסה את בית-החולים בצפת.

אני מציע - עפולה, צפת ונהריה.



אי גולדשמידט;

חה"כ בוחבוט, אם תציין פה את שלושת בתי-החולים האלה, יש בעיה, כיוון

שיכול לקום בית-חולים חדש והוא לא יהיה כלול.

אתם יודעים כמה בתי-חולים יש בגליל? אם נכתוב "נציגי בתי-החולים", זו כבר

לא תהיה מועצה אלא טרגדיה.

אי דמביץ;

אני מציע: "בית-חולים ממשלתי, עירוני או של קופת-חולים".

אולי צריך לומר: "של קופות-החולים", שזה יכלול גם בתי-חולים של שאר

קופות-החולים ולא רק קופת-חולים כללית.

מר דמביץ, למה צריך הגדרה כזאת מפורטת?

כדי למעט את בית-החולים הסקוטי, האיטלקי וכו'.

יש כל מיני בתי-חולים קטנים. האם כל בית-חולים של עשרים מיטות ישלח נציג

למועצה?

צריך להיות גם נציג של בית-החולים בנצרת.

נכון, צריך לתת נציג גם לנצרת. אני מציע להגדיר את זה בחוק - ארבעת בתי-

עפולה, נצרת, צפת ונהריה.

צריך לקרוא להם בשמות שלהם, כמו שבחוק הרשות לפיתוח הנגב כתוב "סורוקה".

מה עם בית-חולים פוריה?

אז נכתוב: "בית חולים העמק בעפולה, בית-החולים בצפת, בית-החולים בנצרת,

בית-החולים בנהריה ובית-החולים פוריה" - בסה"כ נציגי חמישה בתי-חולים.

הלאה - "(6) נציג התאחדות התעשיינים בישראל; (7) נציג התאחדות המלאכה

והתעשיה בישראל; (8) שני נציגי ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל, שימנה

המזכיר הכללי של ההסתדרות".

מתוכם הייתי ממליץ שיהיה נציג אחד לקופת-חולים, ואז אנחנו סוגרים את

הסוגיה הזאת.

אי בלשניקוב;

אבל אחד מבתי-החולים שהזכרנו בסעיף (5) הוא של קופת-חולים, כך שממילא

יהיה לה נציג.

שי בוחבוט;

בפיסקה (8), אני מציע שאחד יהיה נציג ההסתדרות הכללית ואחד נציג קופת-

החולים.

היו"ר גי גל;

למה שיהיה נציג רק של קופת-חולים כללית, ולא של הקופות האחרות?

שי בוחבוט;

אתה צודק.

היו"ר גי גל;

אני ממשיך; "(9) נציג הסוכנות היהודית לארץ-ישראל; (10) נציג קרן קיימת

לישראל; (11) חברי הכנסת תשובי הגליל; (12) חמישה נציגי ציבור שימנה השריי. כאן

אני מבין שלה"ב - לשכת העצמאים - רוצה להוסיף נציג משלה. ג'קי קרמר, בבקשה

תנמק.

ג' קרמר;

החוק הזה הוא תוצאה של חוקים שנולדו לפני הרבה שנים, ושיקפו הלך-רוח שכבר

עבר מן העולם, לפיה יש נציגות רק למיגזר היצרני, ואילו מיגזר השירותים

והמקצועות החופשיים, הוא מוקצה. אני חושב שהיום לא יעלה על הדעת לחשוב במונחים

של כלכלה מודרנית או פיתוח כלכלי-חברתי, ולנדות נציגות של סקטור שמהווה רוב

מכריע מכלל היזמים והעסקים הקטנים. כשם שיש נציגות מפורשת לאיגוד בעלי המלאכה

ולהתאחדות התעשיינים, ובצדק, חייבת להיות נציגות גם לארגון מסודר, שמאגד את כל

הארגונים המסודרים כארגון הגג - לשכת העצמאים. בנוסף לזה - אני אומר זאת על

דעתי כי לא קיבלתי הסמכה - הייתי מציע להוסיף נציג גם ללשכת התיאום של

הארגונים הכלכלי ים.

אי בלשניקוב;

יש פה נציג התאחדות התעשיינים, והוא מייצג גם את לשכת התיאום.

אי גולדשמידט;

אני חושב שחובה להכניס גם את נציג התאחדות בעלי בתי-מלון או התאחדות

סוכני הנסיעות.

לכן הצעתי את נציג לשכת התיאום.

אי גולדשמידט;

אם לוקחים נציג של לשכת התיאום, אז לא צריך אף נציג אחר - הוא טוב לכולם;

ואם אתה מפרט, צריך לפרט, ואי-אפשר לדבר היום על הגליל בלי לדבר על תיירות.

הצעתי להוסיף נציג של לשכת התיאום, משום שלפי דעתי יש בעיה עם הנושא של

המסחר, שהוא לא מאורגן כמו שצריך. לכן אם נותנים שני נציגים להסתדרות, אפשר

לתת נציג ללשכת התיאום, והוא ייצג גם את המסחר וגם את המלונאים. הרי יש פה

נציגות לכל בתי-חולים ולכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בגליל, ולדעתי אם מדברים על

המשקל בפיתוה כל אהד מהמיגזרים, להב הוא השוב לפחות באותה מידה.

היו"ר גי גל;

אני מבין שמה שחסר לנו זה נושא התיירות ולה"ב. מה דעתך, חה"כ בוהבוט?

שי בוחבוט;

בסדר, אפשר להוסיף אותם. אבל אם כבר נותנים נציג לתיירות, כדאי לתת שני

נציגים. כיוון שיש התאחדות בגליל המזרחי ויש התאחדות בגליל המערבי וכדאי שלכל

אחת מהן יהיה נציג.

אי גולדשמידט;

אז צריך להוסיף גם נציג המרכז החקלאי...

היו"ר גי גל;

בואו לא נגזים. נוסיף שני נציגים לתיירות ואחד ללה"ב.

אי גולדשמידט;

וגם נציגו של יו"ר המרכז החקלאי, ואני לא צוחק. יש פח שני חתכים - יש חתך

מקומי שזה מועצות, ויש חתך אורכי לפי ענפים במשק. ענף החקלאות צריך להיות

בפנים - לא יתכן שמכניסים כאן את כל מיגזרי המשק חוץ מאשר את החקלאות. זה לא

חייב להיות דווקא נציג המרכז החקלאי, יכול להיות נציג אחר של החקלאות.

היו"ר גי גל;

אז צריך שני נציגים - נציג המרכז החקלאי ונציג התאחדות האיכרים.

אי גולדשמידט;

שיהיו שניים.

אי בלשניקוב;

ובכן, נוסיף נציג אחד להתאחדות האיכרים ונציג אחד למרכז החקלאי.

אי דמביץ;

יש לי שאלה אחת - האם התאחדות במלאכה והתעשיה בישראל היא חלק מלה"ב?

ג' קרמר;

לא.

היו"ר גי גל;

לה"ב כולל את עורכי-הדין, את רואי-החשבון ואת העצמאים. אני חוזר על

השינויים בסעיף 9; ראשית, אמרנו שכל שר שולח נציג אחד. אחר-כך אנחנו אומרים

שיש נציג לכל אחד מבתי-החולים פוריה, עפולה, נצרת, צפת ונהריה. לפי הצעתו של

חה"כ גולדשמידט, אנחנו מוסיפים שני נציגים לתיירות - אחד של ההתאחדות בגליל

המערבי ואחד של חהתאחדות בגליל המזרהי.



אי גולדשמידט;

יש פה בעיה. לדעתי צריכה להיות נציגות לא רק של בעלי בתי-מלון אלא גם של

סוכני נסיעות, ואלו שני סקטורים נפרדים ולעתים יש להם אינטרסים שונים. אני קצת

קרוב לתיירות בגליל, ואני יודע שלסוכני הנסיעות יש המון מה להגיד בנושאים

האלה, כיוון שהם מביאים את התיירים מחו"ל, ואני מקווה שהם יביאו גם צליינים

דרך הטיסות הישירות בשדה התעופה שנקים.

שי בוחבוט;

לדעתי סוכני הנסיעות לא צריכים להיכלל כאן.

אתה לא יכול לתת שני נציגים להתאחדות בתי-המלון, ולא לתת נציג אחד לסוכני

הנסיעות.

שי בוחבוט;

לא אמרתי נציגי התאחדות בתי-המלון אלא נציגי עמותות התיירות.

אם מדובר על נציגי עמותות תיירות, זה כבר כולל הכל. בסדר, אני מוותר.

מי ימנה אותם?

שתי עמותות התיירות שקיימות בגליל - אחת בגליל המזרחי ואחת בגליל המערבי.

הן כוללות את כל הגורמים העוסקים בתיירות - התאחדות בתי-המלון, סוכני הנסיעות

וכו'.

מה יקרה אם תקום עוד עמותה? אולי נאמר "שני נציגים שימנה שר התיירות"?

לשר התיירות יש כבר נציג.

לא מדובר על נציג של שר התיירות, אלא שהוא ימנה את הנציגים של העמותות.

נכתוב: "שני נציגי. ציבור שימנה שר התיירות".

צריך להוסיף: "מהגליל, מתוך העמותות הקיימות". כרגע יש שתי עמותות

שמוכרות על-ידי משרד התיירות, ואנחנו לא רוצים שיקומו יותר מדי עמותות.

אם זה נציג של שר התיירות - זה נעשה עניין ממשלתי, וזה לא ממשלתי.

לא אמרנו שזה נציג של שר התיירות, אלא הוא קובע מבין אלה ואלה שהם

נציגים.

בסדר.

היו"ר גי גל;

אז אנחנו מוסיפים "שני נציגים של עמותות תיירות".

אי בלשניקוב;

אני מציע - יישני נציגים של עמותות יציגות, שימנה שר התיירותיי.

אי דמביץ;

אני מציע - יישני נציגים של עמותות מהגליל, שלדעת שר התיירות הן יציגותיי.

היו"ר גי גל;

כמו כן, אנרונו מוסיפים יינציג המרכז הרוקלאי ונציג התאחדות האיכרים", וגם

יינציג להייביי. אני ממשיך לקרוא; יי10. (א) ואלה תפקידי המועצה; (1) לקבוע את

מדיניות הרשות; (2) לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה; (3) לאשר את תקציב

הרשות; (4) לפקח על ביצוע תפקידי הרשות. (ב) המועצה רשאית למנות ועדות מבין

חבריה ולאצול להן מסמכוי ותיהיי. אני רואה שאין הערות. יי11. (א) ענייני הרשות

ינוהלו בידי מינהלה מבין חברי המועצה וזה הרכבה; (1) נציגי השרים האלה: שר

האוצר, שר הבינוי והשיכון, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון,

שר הפנים, שר התיירות ושר התעשיה והמסחר; (2) נציג העיריות בגליל, שימנה השר

לאחר התייעצות עם העיריות בגליל; (3) נציג המועצות האזוריות בגליל, שימנה השר

לאחר התייעצות עם המועצות האזוריות בגליל; (4) נציג המועצות המקומיות שאינם

מועצות אזוריות, שימנה השר לאחר התייעצות עם המועצות המקומיות בגליל שאינן

מועצות אזוריות" (5) נציג שימנה השר מקרב הרשויות המקומיות, שמרבית האוכלוסיה

בכל אחת מהן אינה יהודית, לאחר התייעצות עמן; (6) נציג ההסתדרות הכללית שלה

עובדים בישראל, שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות; (7) נציג התאחדות התעשיינים

בישראל; (8) נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל; (9) נציג הסוכנות היהודית

לארץ-ישראל; (10) נציג קרן קיימת לישראל; (11) נציג ציבור שימנה השריי.

מר בלשניקוב, גש בבקשה ללוח ותראה לנו איך תהיה המינהלה - אני אקריא ואתה

תרשום את המספרים - כדי שלא נגיע למבנה מנופח.

נציגי שרים - 8

נציג העיריות - 1

נציג המועצות האזוריות - 1

נציג המועצות המקומיות - 1

נציג רשויות המיעוטים - 1

נציג ההסתדרות הכללית - 1

נציג התאחדות התעשיינים - 1

נציג התאחדות המלאכה והתעשיה - 1

נציג הסוכנות היהודית - 1

נציג קרן קיימת - 1

נציג ציבור שימנה השר - 1

לכמה נציגים אתה מגיע?

אי בלשניקוב;

18 נציגים.

היוייר גי גל;

אין מי שיכריע שם.



ג' קרמר;

אני חושב שבאותה מידיו כפי הצגתי קודם, אין ספק שבגוף כזה חייב להיות

ייצוג - בדומה לייצוג של התאחדות המלאכה והתעשיה והתאחדות התעשיינים - של לחייב

שמאגד את סקטור המקצועות החופשיים והשירותים; לה"ב הוא ארגון גג שיש בו קרוב

ל-50 אלף חברים, והוא מייצג את המיגזר העסקי או שהוא בעצמו חלק מהמיגזר העסקי

והעסקים הקטנים. אני חושב שזה גם יפתור את הבעיה שאין מי שיכריע...

א' גולדשמידט;

אבל ככה לא נצא מזה, בסוף המינהלה תהיה גדולה כמו מועצה.

ג י קרמר;

אבל העובדה שלה"ב לא מיוצגת זה בגלל שיקול היסטורי. אי-אפשר לקבוע שבעלי

המלאכה יהיו מיוצגים, וכל המיגזר של השירותים, עורכי-הדין וכל המיגזר העסקי לא

יהיה מי וצג.

אם אפשר להסתפק באיש אחד, הייתי מוסיף אותו. אבל אם זה פותח פתח לעוד

הרבה גופים שיבקשו להשתתף - לא הייתי מוסיף את לה"ב.

זה פותח פתח, כי אז אפשר לשאול למה אין נציג למרכזים הרפואיים, למה אין

למלונאים וכוי.

אי גולדשמידט;

בצורה כזאת נגיע כמעט להרכב המועצה, מינוס ראשי העיריות והמועצות

המקומיות.

אי בלשניקוב;

גם ככה זה גוף גדול, והוא לא יוכל לתפקד.

אי גולדשמידט;

אני מציע להוריד מפיסקה (6) ואילך. במינהלה אתה לא צריך את כל הייצוגיות

הרחבה הזאת, מספיק שיש את זה במועצה.

היו"ר גי גל;

חה"כ גולדשמידט, אל תרוץ. אתה לא רוצה במינהלה כזאת את איש הסוכנות ואת

נציג הקרן הקיימת?

אי בלשניקוב;

הסוכנות והקרן הקיימת הן אלה שנותנות כסף.

א' גולדשמידט;

האם הולכים לפי מי שמביא כסף?

היו"ר גי גל;

אל תשכח שכל התפקיד של המועצה הזאת הוא ליזום דברים שמאחוריהם יש משאבים.



א' גולדשמידט;

אני מציע שנוריד את סעיפים (7) נציג התאחדות התעשיינים ו-(8) נציג

התאחדות המלאכה והתעשיה, ונישאר עם השאר.

ג' קרמר;

אבל אז לא יהיה למיגזר העסקי שום ייצוג.

אי דמביץ;

האם מישהו עשה חשבון כמה חברים יש במועצה? ככל שיש שם יותר, 18 נראה פחות.

18 זה בסדר, כי במועצה מגיעים ל-100.

היו"ר גי גל;

אני אומר שוב - אם מוסיפים נציג אחד של העצמאים, זה בסדר. אבל לא יותר.

א"ח שאקי;

סביר בהחלט.

אי גולדשמידט;

מוכרחה להיות סימטריה. אי-אפשר לתת במינהלה עדיפות לתעשיה על פני

התיירות, זה לא הגיוני. אז או שלא יהיה אף נציג לסקטור לסקטורים האלה, וזאת

תהיה מינהלה רוחב (ואני מקבל שהסוכנות והקרן הקיימת צריכים להיות כי הם נותנים

כסף); או, אם מכניסים את העצמאים והתעשיינים, צריך להכניס גם את ענף התיירות.

כמו כן, בגליל יש גם חקלאות - אז אני מוותר על זה, אבל בואו נוותר על כל הקשת.

יורם כהן;

יש נציג שר התיירות לצורך העניין.

אי גולדשמידט;

אבל יש גם נציג שר המסחר והתעשיה, אז בשביל מה צריך את התאחדות

התעשיינים?

שי בוחבוט;

בשביל שיהיו 19 נציגים, נוסיף את לה"ב.

אי גולדשמידט;

מדוע לה"ב כן ותיירות לא? תיירות כן וחקלאות לא? אין לזה גבול.

ג' קרמר;

לה"ב הוא קורלנטי להסתדרות - אם יש נציג של העובדים השכירים, צריך להיות

גם נציג של העצמאים.

היו"ר ג' גל;

אולי נשאיר את זה כמו שזה?

אי בלשניקוב;

כן, אחרת לא נצא מזה.

אי דמביץ;

ובכן, סעיף 11 נשאר כמות שהוא.



היו"ר ג' גל;

הלאה - "12. (א) לא יכהן כחבר המועצה או כחבר המינהלה - (1) מי שאינו

אזרח ישראלי; (2) מי שתוך עשר שנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי, או היה

נושא את עונשו, בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון; (3) מי

שקשור, במישרין או בעקיפין בעצמו או על-ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או

בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל עניין בתאגיד הקשור כאמור; אך לא יהיו פסולים

עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד

שהגופים או החברות קשורים כאמור".

אי גולדשמידט;

במקום המילה "סוכנו" הייתי כותב "שלוחו". סוכן זה לא ביטוי של חוק

השיפוי.

אי זיסבלט;

אני מרשה לעצמי בכל זאת להתייעץ עם טנה שפניץ בעניין הזה, כי היו

התפתחויות בתחום של ניגוד עניינים. אם תהיה לה השגה על כך, אביא את העניין למר

דמביץ. הסעיף הזה בנוי על מודל של רשות הנגב וזה בסדר, אבל פשוט בשנתיים

האחרונות היו התפתחויות בשאלה מי צריך לשבת, באלו עניינים, בפורומים האלה. לכן

הייתי רוצה להתייעץ במשרד.

א' גולדשמידט;

אני חושב שהסעיף מצומצם מדי, משום ש"מי שקשור" זה לשון הווה; יכול להיות

מי שהיה קשור בעבר הקרוב. לא הייתי רוצה שמי שפסק מלהיות שותף בחברה שהיתה

קשורה לרשות, יום לאחר מכן יוכל לכהן במועצה ובמי נהלה.

אי דמביץ;

מר זיסבלט יביא את זה למשרד המשפטים - יש בוודאי כללים בעניין הזה, וטנה

שפניץ היא המומחית לכך.

(נכנסים שלום רובין ממועצת הגליל וחה"כ אביטל).

שי רובין;

אני מתנצל על האיחור, פשוט נתקעתי עם רכב ממשלתי בבקעה.

היו"ר גי גל;

שלום רובין, יש לי בעיה שאתה צריך לפתור אותה. עובדת בכירה ממשרד הכלכלה,

מיה קוק, והתכנון הגיעה ב-9:17, וביקשתי ממנה לחזור למשרד, כי אמרתי שאנשי

משרד הכלכלה שיאחרו, לא ישתתפו בדיון.

ש' רובין;

אדוני היו"ר, אתה יודע שהייתי פה פעמים רבות, ותמיד הגעתי חצי שעה לפני

הזמן. אבל מה שאדוני היו"ר יאמר, אני אעשה.

שי אביטל;

שלום, אני מציע שתסתפק ברמז שלו, ומאחר ובאקראי נכנסנו ביחד, בוא נצא

באקראי.

(שלום רובין וחה"כ אביטל יוצאים).



היו"ר גי גל;

אני ממשיך בסעיף 12. "(ב) לעניין סעיף קטן (א)(3) ולעניין סעיף 18 - 'בעל

עניין' - בעל חלק העולה על 5 אחוזים מהונו של התאגיד או מכוח ההצבעה בו או

מהזכות לרו וחי ו".

אי בלשניקוב;

זה לפי פקודת העיריות.

היו"ר גי גל;

"'קרובי - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם".

אי דמביץ;

זה סטנדרטי.

היו"ר גי גל;

"13. חברי המועצה וחבר המינהלה לא יקבלו מהרשות שכר בעד שירותיהם".

אי בלשניקוב;

אולי נוסיף כאן "אלא בגין הוצאות" או "למעט הוצאות"? מה קורה, למשל, עם

הוצאות נסיעה, הוצאות אש"ל?

אני לא חושב שיש צורך לכתוב זאת, כי שכר לא כולל הוצאות ואפשר בלי בעיות

להתיר להם החזר הוצאות.

היו"ר גי גל;

כששאלתי באחת החברות מה קורה עם ההוצאות של היושב-ראש, אמרו לי שהוצאות

אפשר לתת, לא שכר. אז לא צריך לציין את זה.

אי דמביץ;

נשאיר את סעיף 13 כמות שהוא.

היו"ר גי גל;

"14. חברי המועצה וחברי המינהלה יתמנו לשלוש שנים ואפשר לחזור ולמנותם.

15. הבר המועצה וחבר המינהלה יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה;

(1) התפטרו במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותם והודיעו על כך ליושב ראש

המועצה; (2) סעיפים 9 או 11 - פרשו משירותם במדינה, ברשות או בגוף שאותו הם

מייצגים". זאת אומרת, אדם לא יכול להישאר נציג של משרד, אם הוא פרש. "15. יושב

ראש המועצה יהיה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת

מאלה; (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו" - האם יש הגדרה ל"דרך קבע"?

שי בוחבוט;

לדעתי אם הוא לא בא לישיבות שלוש פעמים, צריך להעביר אותו מכהונתו.

אי גולדשמידט;

תשאיר את זה לשיקול דעת.

שי בוחבוט;

שיקול דעת זה לא טוב.

אדם שירד מן הארץ או משהו כזה.

אי גולדשמידט;

או אדם שחלה או נפטר - אני חושב שזאת הכוונה. אני מציע שיוכנס סעיף נוסף:

"חבר מועצה שלדעת השר או לדעת יו"ר המועצה לא ממלא את תפקידו".

אי דמביץ;

היו פסקי דין שראש המועצה קבע שאדם לא ממלא את תפקידו ופיטר אותו, ואחר-

כך זה הגיע לבג"צ. אל תעשו את זה. לא כדאי.

שי בוחבוט;

זה באמת לא כדאי - כך אם אדם מסויים לא מוצא חן בעיני היושב-הראש, הוא

ילך חביתה'.

אי גולדשמידט;

בפיסקה (2): "הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון" - אני

לא חושב שצריך להשאיר את זה לשיקול דעת של יושב ראש המועצה, זה צריך להיות

ברמה של פקיעה. אם היועץ המשפטי קובע שזו עבירה שיש עמה קלון, משאירים את זה

לשיקול דעת? צריך להעביר את פיסקה (2) לסעיף 15.

אי דמביץ;

אתה אומר להעביר את פיסקה (2) מסעיף 16 שכותרתו העברה מכהונה, לסעיף 15

שכותרתו פקיעת כהונה. כלומר, ברגע שהיועץ המשפטי לממשלה אומר שבעבירה שבה הוא

מורשע יש קלון, פוקעת כהונתו.

אי זיסבלט;

השאלה מי יזום את הבדיקה הזאת?

אי דמביץ;

מי פונה ליועץ המשפטי לממשלה?

הי ושב ראש.

אי זיסבלט;

בסעיף 15 הכהונה פוקעת באופן אוטומטי, ובסעיף 16 יו"ר המועצה פונה ליועץ

המשפטי כדי לבקש את חוות דעתו.

אי גולדשמידט;

אם היועץ המשפטי יגיד יזו עבירה שיש עמה קלון', עדיין יו"ר המועצה רק

רשאי להעביר אותו מכהונתו. כלומר, הוא יכול להחליט; 'למרות זאת, הוא נשאר

בתפקידו'. לדעתי אנחנו מוכרחים להעביר את זה לסעיף 15, שבמקרה כזה הכהונה תפקע

באופן אוטומטי.

אנחנו נעביר את פיסקה (2) לסעיף 15. מר זיסבלט, אם אתם מגיעים למסקנה שזה

לא בסדר, תודיעו לנו. אני חושב שזה בסדר.



אי זיסבלט;

אני אבקש מגב' שפניץ להביע את דעתה.

אי דמביץ;

ובכן, בינתיים פיסקה (2) בסעיף 16 תהיה פיסקה (3) של סעיף 15.

(היו"ר גי גל יוצא; אי גולדשמידט ממלא את מקומו).

שי בוחבוט;

אני מציע שבסעיף 16(1): "נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו", נוסיף גם:

"נעדר שלוש פעמים ברציפות".

אני מציע להוסיף לזה: "ללא סיבה מספקת".

אם אדם מנהל בית-הולים, קורה שהוא לא יכול להגיע שלוש פעמים ברציפות.

אז שלא יכהן במועצה או במי נהלה.

אולי נכתוב: "נעדר לעתים תכופות".

היעדרות של שלוש פעמים יכולה להיות מקרית.

בואו נשאיר את זה ככה.

אני ממשיך לקרוא: "(3) נתקיים בו הסייג שבסעיף 12(א)(3)" - כלומר, שהוא

בעל עניין. "17. המועצה והמינהלה יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי הדיונים בהן

במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו. 18. חבר המועצה או חבר המינהלה שיש לו או

שעשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על-ידי שותפו, או לתאגיד שהוא

בעל עניין בו..." - פה צריך את אחידות הניסוח: שותפו, שלוחו או מה שתחליט טנה

שפניץ.

קרובו, שלוחו או שותפו.

"...כל חלק זיקה או עניין בכל עסקה עם הרשות אשר עומדת לדיון במועצה או

במינהלה - (1) יודיע על כך ליושב ראש המועצה או המי נהלה, לפי העניין, מיד לאחר

שנודע לו על העסקה; (2) לא יהיה נוכח בדיונים באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה

המתייחסת אליה או הקשורה עמה".

(היו"ר גי גל חוזר).

"19. קיום המועצה והמינהלה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת

שנתפנה מקומו של חבר המועצה או חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינוים או בהמשך

כהונתם". יש הערות?

קריאות;

אין.

היו"ר ג' גל;

יי20. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל לרשות. (ב) המנהל יהיה אחראי

כלפי המועצה, המינהלה והשר לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות". אני רואה

שאין הערות. "21. (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה באישור השר

רשאית להאריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת. (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום

תקופת כהונתו באחת מאלה; (1) התפטר במסירת כתה התפטרות לישוב ראש המועצה; (2)

השר וישוב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא

תפקידו. (ג) השר ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו

של המנהל".

אי גולדשמידט;

למה לגבי המנהל אין הסעיפים של המשמעת - אותם סעיפים שחלו לגבי חבר

מועצה? כלומר, הרשעה בעבירה שיש עמה קלון וכו'.

אי בלשניקוב;

תקרא את סעיף 22; "תנאי קבלתם של עובדי הרשות, מינוים, תחולת השיפוט

המשמעתי עליהם ... יהיו כשל עובדי המדינה".

זה לגבי עובדי הרשות.

רי אלול;

מנהל הרשות הוא עובד רשות.

תקרא את סעיף 23: "דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה לעניין

....". סעיף זה נותן לך תשובה, חה"כ גולדשמידט.

בסעיף 21(א) אני מבקש לתקן - לא חמש שנים אלא שלוש שנים. חמש שנים זה

י ותר מדי.

בעצם מאפשרים לו עשר שנים.

אתה יודע מה הרעיון כאן? המועצה מכהנת שלוש שנים, והמנהל מכהן חמש שנים,

זאת אומרת, שיהיה אחד שישמור על הרצף. נניח שאחרי שלוש שנים מחליפים את כל

המועצה, צריך מישהו שידאג שהרצף יימשך. תן לו ארבע שנים - שנה יותר מאשר

המועצה.



שי בוחבוט;

בסדר, שיהיה ארבע שנים.

היו"ר גי גל;

מתי אפשר לפטר מנהל?

אי בלשניקוב;

זה כתוב בסעיף 21(ב).

בסעיף זה כתוב: "כי נבצר מהמנהל דרך קבעיי. מה פירוש יינבצר מהמנהל דרך

קבע"?

הכוונה למחלה.

אבל אם המינהלה רוושבת שהוא לא טוב, אי-אפשר להחליף אותו, אלא אחרי שלוש

או חמש שנים?

אפשר להחליף אותו.

אבל ברגע שכותבים שהוא יחדל לכהן לפי הסעיפים האלה, זה כאילו שהוא "מסמר

בלי ראש".

נכון.

אתה צודק.

אולי נכתוב כך: "השר ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יחליטו להפסיק את

עבודתו".

אבל לפעמים ההרכב של המועצה הוא כזה, שהמנכ"ל לא מתפקד והוא נשאר "מסמר

בלי ראשיי, כפי שחה"כ גל הגדיר.

אז אדרבא, אנחנו צריכים לתקן את זה.

אני אומר שהשר ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יכולים להפסיק את עבודתו.



שי בוחבוט;

לדעתי יושב ראש המועצה זה מספיק, בלי השר ובלי אישור המועצה. כמו שכראשי

רשויות, יש לנו סמכות לפטר את מזכיר המועצה או את מהנדס המועצה, רק עם נציגות

של שר הפנים ולא גם עם המועצה. תאר לך שאין לך קואליציה במועצה, ואתה צריך

להמשיך להחזיק את המנכ"ל.

היו"ר גי גל;

אבל אז יכול להיות מצב - ויש כל מיני סיטואציות פוליטיות - שהשר והמועצה

יפטרו מישהו, גם אם כל ראשי הרשויות בגליל הושבים שהוא מצויין.

שי בוחבוט;

אין מנוס. אני לא רוצה תמיד לחשוד בשר - ולא משנה מאיזו מפלגה - שהוא

עושה את הכל רק בגלל שיקולים פוליטיים; כי אם הוא לא יתפקד כראוי, בעוד ארבע

שנים יחליפו אותו.

היו"ר ג' גל;

מה קורה כאשר ברשות רוצים לפטר את מנהל מחלקת החינוך?

שי בוחבוט;

אני יכול לפטר אותו, בלי אישור המועצה וההנהלה. כמובן שיש חוקים איך

מפטרים מנהל - מכתב ראשון, מכתב שני. אם הוא קבוע, יש ועדת משמעת, אבל לא

המועצה.

א' זיסבלט;

בחוק המקביל, של הרשות לפיתוח הנגב, אין התייחסות לכך, אבל אני מבין

לרוחו של חה"כ בוחבוט.

שי בוחבוט;

זה מדאיג אותו.

אי בלשניקוב;

נכתוב; "שהשר ויושב ראש המועצה יחליטו להפסיק עבודתו".

שי בוחבוט;

בדיוק.

אי דמביץ;

האם זה מאוזן כאשר פיסקה (2) אומרת מה שהיא אומרת, ופיסקה (3) תיתן את

הסמכות לעשות את מעשה הפיטורין בלי אישור המועצה ובלי קביעה?

א"ח שאקי;

לדעתי אם מפטרים בלי אישור המועצה, צריך לומר "עקב תפקוד לקוי", אחרת

יוצא כאילו זה מעשה שרירותי או פוליטי.

אי דמביץ;

האם אני צריך את אישור המועצה כדי לקבוע "כי נבצר ממנו למלא את תפקידו"?



אי בלשניקוב;

לא. שכרו, ותנאי העסקתו של מנכ"ל רשות הם כמו של מנכ"ל חברה ממשלתית

בכירה. נהוג בשירות המדינה, שאם השר הממונה רוצה להזיז מתפקידו מנכ"ל של הברה

ממשלתית בכירה, הוא עושה זאת בלי אישור.

אי דמביץ;

אני מבין אותך, אבל לא זאת השאלה שלי. בפיסקה (2) אתה אומר שאם נבצר ממנו

דרך קבע למלא את תפקידו - בשביל זה אני צריך את המועצה.

שי בוחבוט;

"השר ויושב ראש המועצה" בלי "באישור המועצה".

א"ח שאקי;

הם קובעים אם נבצר. כלומר, "נבצר" זה לא דבר אובייקטיבי שיודעים בדיוק מה

זה. על-ידי קביעתם של השר ויושב ראש המועצה, המנהל הופך להיות כזה שנבצר ממנו

למלא את תפקידו. חוץ מדבר שרואים אותו אובייקטיבית - למשל, חולה אנוש.

אי דמביץ;

ואם הוא סתם לא מוצלח? אז אני לא צריך שום קביעה ושם אישור?

א"ח שאקי;

צריך להוסיף "עקב תיפקוד לקוי".

שי בוחבוט;

הם צריכים להוכיח שזה תיפקוד לקוי, ולא לפטר סתם באופן שרירותי פוליטי.

אי דמביץ;

ובכן, במקום פיסקה (2) נכתוב; "השר ויושב ראש המועצה קבעו כי נבצר

מהמנהל, עקב תיפקוד לקוי, למלא את תפקידו".

שי עמור;

בכל זאת, אם האיש הזה מרגיש שהתנכלו לו, שההסבר של "תיפקוד לקוי" הוא לא

הסבר, אין לו זכות לערער בשום מקום על הפיטורין שלו?

אי דמביץ;

הוא יכול ללכת לבג"צ, זאת האפשרות היחידה.

היו"ר גי גל;

אני רוצה לומר משהו - לא יתכן שיו"ר מועצה אזורית או ראש עיר חושב שמנהל

מחלקה לא מתאים לתפקידו, והוא לא יוכל לפטר אותו.

אי דמביץ;

אם כן, פיסקה 2; "השר ויושב ראש המועצה קבעו כי נבצר מהמנהל, עקב תיפקוד

לקוי, למלא את תפקידו".

היו"ר ג' גל;

ואני מבין שיושב ראש המועצה נבחר על-ידי המועצה באישור השר, והוא אחד

מחברי המועצה.



אי בלשניקוב;

האם הוחלט שתקופת כהונתו של יו''ר המועצה היא ארבע שנים?

שי בוחבוט;

כן. אני רוצה להעיר לסעיף 21(ג): "השר ויושב ראש המועצה, באישור המועצה,

יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל". מדוע לא נכתוב ישר לאיזה תפקיד בשירות

הציבורי הוא מקביל?

אי בלשניקוב;

כי בדרך-כלל השכר ותנאי ההעסקה נקבעים לפי הכישורים שלו.

מה זה לפי כישורים? הרי אי-אפשר לקבל סתם מנכ"ל לרשות, מוכרחות להיות

דרישות לכישורים מסויימים.

אי בלשניקוב;

אבל כתוב בסעיף 22: "תנאי קבלתם של עובדי הרשות שכרם ותנאי עבודתם

... יהיו כשל עובדי המדינה".

אי דמביץ;

כאן זה משהו אחר.

שי בוחבוט;

לדעתי צריך לקבוע ששכרו ותנאי העסקתו יהיו מקבילים למנכ"ל משרד ממשלתי או

סמנכ"ל משרד ממשלתי.

אי בלשניקוב;

לא צריך. בין כה וכה הממונה על השכר במשרד האוצר הוא זה מאשר את השכר שלו.

היו"ר ג' גל;

לא צריך להיכנס לזה, כי זה יכול להיות גורף ולהשליך על דברים אחרים. אני

ממשיך לקרוא; "22. תנאי קבלתם של עובדי הרשות, מינוים, תחולת השיפוט המשמעתי

עליהם, שכרם ותנאי עבודתם, למעט גמלאותיהם, יהיו כשל עובדי המדינה". אני מבין

שזה למעט גמלאותיהם, כי לא רוצים שתהיה להם פנסיה תקציבית.

"23. (א) דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה;

(1) חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959; (2)

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות

לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; (4) ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין,

התשל"ז-1977; (5) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979. (ב) הוראות סעיף

קטן (א)(4) י-(5) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה". האם יש הערות

לסעיף 23(א)? אם לא, תסבירו לנו את סעיף 23(ב) - מה הכוונה שהוראות סעיף קטן

(א)(4) ו-(5) יחולו גם על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה?

א' דמביץ;

בסעיף קטן (א)(4), הוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין - הכוונה

למניעת שוחד ושאר עבירות שעלולות להיעשות על-ידי עובדי ציבור; בסעיף קטן

(א)(5), חוק שירות הציבור (מתנות) - הכוונה שהם צריכים להודיע על כך שקיבלו



מתנה, להעביר אותה לנכס המעביד או, אם אפשר, להחזיר. סעיף 23(ב) אומר שלעניין

שתי הפסקאות האלה, מתייחסים אל חברי המועצה שאינם עובדי מדינה, כאילו הם עובדי

המדינה.

אי זיסבלט;

אגב, זה בדיוק המצב גם בחוק הרשות לפיתוח הנגב.

הלאה - "24. (א) הרשות תגיש לשר, לשר האוצר ולוועדת הכספים של הכנסת,

בתחילת כל שנת כספים, דין וחשבון לגבי השנה שחלפה; הדין וחשבון יכלול -

(1) מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון; (2) דו"ח הכנסות והוצאות; (3) דו"חות

בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם; (4) סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות;

(5) סקירה על פעולות הרשות באותה שנה". כאשר הרשות מגישה את הדו"ח לגבי השנה

שחלפה, האם היא לא נדרשת להגיש גם את התקציב לקראת השנה הבאה?

אי קרשנר;

אדוני היו"ר, תסתכל בסעיף 7: "במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה לרשות

סכומים להשתתפות בפעולות הרשות...". זה יופיע בתקציב המדינה.

חייבים להעביר את התקציב במועצת הרשות.

אי דמביץ;

המועצה מאשרת את תקציב הרשות (סעיף 10(א}(3)).

היו"ר ג' גל;

אני ממשיך בסעיף 24; "(ב) השר ושר האוצר רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין

וחשבון ומידע אחר על כל עניין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה. 25. בחוק הגליל,

התשמ"ח-1988, סעיפים 3 עד 11 - בטלים". מה מתבטל?

אי דמביץ;

למעשה כל חוק הגליל מתבטל, חוץ מהסעיפים לגבי הביצים.

היו"ר גי גל;

אם יכולנו לקחת את כל הכסף שעולים סעיפים 2-1 בחוק הגליל (לגבי ביצי

הגליל), ולתת אותו לכל האוכלוסיה באותם המקומות, היינו עושים מצווה גדולה.

במושבי הגליל יש 400 משפחות שחיות בתוך עמן ולא מקבלות שום דבר. אבל זה עניין

אחר, שעוד נצטרך לחזור אליו.

הסעיף האחרון - "26. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת

הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו".

אי דמביץ;

מדוע רוצים את אישור ועדת הכספים של הכנסת לתקנות הביצוע? אם יש עניין של

הוראות משלימות לחוק, אני מבין. אבל תקנות ביצוע לא מובאות לוועדות הכנסת.

שי בוחבוט;

נכון, צריך לבטל את זה.



אי בלשניקוב;

ובכן, בסעיף 26 אנחנו משמיטים את המילים "באישור ועדת הכספים של הכנסת".

אי דמביץ;

ואז סעיף 26 יהיה כך: "השר ממונה על ביצוע הוק זה והוא רשאי להתקין תקנות

לביצועו".

אי זיסבלט;

אגב, חוק הרשות לפיתוח הנגב כפוף לוועדת הכלכלה. האם בכוונה חוק הרשות

לפיתוח הגליל הובא לוועדת הכספים?

היו"ר גי גל;

אני חושב שהם התכוונו לזה. עכשיו יש לי שתי שאלות: אהת, איפה מופיעה

ההגדרה מה זה הגליל?

חה"כ עמור ואני הצענו הגדרה: עכו, ציר יקנעם-בית-שאן ולמעלה.

מה זה מחוז הגליל של משרד הפנים?

שי בוחבוט;

מה שציינתי זה מחוז הגליל של משרד הפנים.

אז ההגדרה של הגליל יכולה להיות - מחוז הגליל של משרד הפנים.

האם נפת יזרעאל שייכת לגליל?

שי בוחבוט;

כן. המפה של משרד הפנים שיושב בנצרת היא - עכו, כרמיאל, יקנעם, בית-שאן.

איך נקרא המחוז?

שי בוחבוט;

מחוז הצפון של משרד הפנים.

מחוז הצפון כולל גם את חיפה?

לא, חיפה שייכת למחוז חיפה, שמתחיל מהקריות לכיוון חיפה.

א' דמביץ;

אולי בכל זאת נמצא מפה, על-מנת שלא תהיה אי הבנה וכדי שכאשר החברים

מחליטים, הם יראו לפניהם מה שהם מחליטים?



ש' בוחבוט;

אבל בכל אופן אני מציע לכתוב כאן: "לפי מפת מחוז הצפון של משרד הפנים".

שי עמור;

אפשר לצרף מפה של משרד הפנים, שנקראת מפת מחוז הגליל.

אי דמביץ;

נכון. רק כדי שאנשים יראו מה זה הגליל, לא צריך לכתוב את זה.

אדוני היו"ר, אני רוצה לסיים את הרווק, כך שבשבוע הבא נביא אותו לקריאה

שנייה ושלישית; חבל לדחות. לכן אני אומר, בואו נקבל החלטה שהגדרת הגליל היא

לפי מפת מחוז הצפון של משרד הפנים.

בסדר. נמצא ניסוח של הגדרה, על-פיה הגליל הוא מחוז הצפון.

שאלה שנייה - הרי יש מועצת הגליל. מה איתה?

לפי החוק הזה היא תבוטל, וצריך לבטל אותה כמה שיותר מהר.

האם ברור על-פי החוק שמועצת הגליל מבוטלת?

ברור! החוק הזה מבטל את המועצה.

ובכן, מי בעד לאשר את הצעת החוק עם התיקונים?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

אושרה הצעת חוק הרשות לפיתוח הגליל עם התיקונים. עכשיו ברצוני לומר משהו:

אני ביקשתי מהיועצת המשפטית של משרד הכלכלה לחזור למשרד, כי היא איחרה כ-17

דקות. יחד עם זה, שיקול הדעת שלה חשוב. מר דמביץ, אני מבקש שתשב איתה; אם יש

לה הערות מהותיות - אנחנו נחזור ונקיים ישיבה נוספת בהקדם.

למה הערות מהותיות? הרי יושבים פה יועצים משפטיים. אני רוצה להביא את זה

בשבוע הבא למליאת הכנסת.

חהייכ בוחבוט, אנחנו אישרנו את חצעת החוק. אם יהיה צורך, אקיים ישיבה

בשבוע הבא. אם זה לא יגיע למליאה בשבוע הבא, זה יהיה שבוע אחר-כך; אנחנו נגמור

את זה בשבועיים הקרובים. הרי אתה רואה שהקדשתי היום ישיבה לנושא. אם בכל אופן

יש ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה הערות מהותיות, נקיים עוד ישיבה קצרה.



אי קלשניקוב;

אני רשמתי את כל התיקונים וכל ההערות, ועוד היום אראה אותן למיה קוק. אם

יהיו לה השגות, אבקש ממנה ליצור קשר אתכם. אם לא, אז לא.

היו"ר גי גל;

אם עד מחר אחר-הצהריים, לא אקבל ההערות - ההוק מאושר. אם יחיו הערות,

נקיים ישיבה נוספת.

ר' אלול;

אני רוצה לברך את חה"כ בוהבוט ואת חה"כ עמור על הצעת החוק. יישר כוח!

א"ח שאקי;

גם אני חושב שזה חוק מצויין. אם הוא יתקבל, אז באמת כל הכבוד.

היו"ר גי גל;

אנחנו מברכים את אנשי הגליל, שנראה בזה רק פתיחת דף ולא סוף פסוק.

שי בוחבוט;

אני רוצח לברך ולהודות ליו"ר הוועדה על העבודה המהירה על-מנת להביא את

החוק לאישור בוועדת הכספים ולהבאתו לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהחוק הזה

אכן יביא עידן חדש לפיתוח הגליל ושגשוגו. אני מודה לכל חברי הוועדה.

שי עמור;

אני מצטרף לברכות של חה"כ בוחבוט.

ר' נחמן;

מר דמביץ, אני רוצה לרשום שתי הסתייגויות.

היו"ר גי גל;

חברים, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.