הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באדר התשנ"ג (9 במרץ 1993). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה;

ג. גל - היו"ר

ח. אורון

ר. אלול

א. גולדשמידט

ס. טריף

א. פורז

ח. קופמן

א.ח. שאקי

מ. שטרית

א. שפירא

ד. תיכון

מ"מ: ר. נחמן, ע. עלי, ס. שלום

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מוזמנים;

נציב מס הכנסה מ. גביש

ח. דוקלר, ד. שטאוב, ט. ירון - משרד האוצר

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

ח.גוטמן , ח.ישראל - התאחדות התעשיינים

י. שוסטק - לשכת המסחר

א. הילמן, י. שטראוס - לשכת רואי חשבון

פרופ' אורגלר, פרופ' ע. קומורניק}

פרופ' ל. לירון, עו"ד מ. לינזן ) ראשי אוניברסיטאות

סדר-היום; הצעות לסדר-היום

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)(תיקון), התשנ"ג-1993

תקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה),

התשנ"ג-1993

חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים)(תחילת עבודה מזכה),

התשנ"ג-1993 (הצעת חוק של חבר-הכנסת ב. טמקין)

חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 23), התשנ"ג-1993

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה((שיעורי פחת)(תיקון),

התשנ"ב-1992



הצעות לסדר-היום

בוקר טוב, אני פותח אה הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת רון נחמן"

כזכור לך, לפני מספר ימים דנו בנושא ההגנה המרחבית,

כאשר עלה נושא המקלטים, וסיכמנו שבעטה פגישה עם

הנוגעים בדבר. לצערי הרב, שלשלום עלה באש המרכז המסחרי בעירי, באריאל.

לא ברור אם זה פח"ע או פלילי. אבל יש סיכוי סביר שזה פח"ע, הגשתי הצעה

לסדר-היום למליאת הכנסת. המסקנה העולה היא, שנושא שירותי ההצלה ביו"ש

אינו מוסדר לחלוטין" שירות אחד הוא שירות האמבולנסים והשירות השני הוא

שירות כיבוי אש והמעבר שלהם מתחומי הקו הירוק אל מעבר לקו הירוק, עלול

להתרחש אסון נוראי אם הנושא לא יטופל, במעלה אדומים נפגעה ילדה"

לפי דעתי, הנושא הוא כלכלי, כי יש צורך לתקצב את

איגוד הערים ביו"ש. לכן אני מבקש לקיים דיון בנושא זה. בנס הפעם זה נגמר

בלי קורבנות.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)

(תיקון), התשנ"ג-1993

אנו עוברים לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)

(תיקון), התשנ"ג-1995.

דברי הסברנשמע מפי נציב מס הכנסה, משה גבאי" אם אתה

רוצה להסביר על הלוח ולהגיד מה היה ומה מוצע, זה יקל על כולם-

במשך 8-9 שנים לא ???? הוצאות אש"ל" לפני מספר חדשים

הוקמה בנציבות מס הכנסה ועדה בראשותו של חיים דוקלר, שבדקה את הכללים,

אחרי שקבלה הערות מכל הגורמים, לשכת המסחר, התאחדות התעשיינים וראשי

האוניברסיטאות.

עד היום הוכרו לנישום בקשר לנסיעתו לחוץ לארץ הוצאות

לינה עד לסכום של 70 דולר ללילה ועוד 45 דולר ליום בשל הוצאות אחרות. אם

לא דרש הנישום הוצאות ליוה, הוכרו לו הוצאות עד לסכום של 60 דולר ליום.

אם שהה בחוץ-לארץ תקופה רצופה הפחותה משלושה חדשים, הוכרו לו הוצאות עד 75

עתה אבו מציעים, כי נישום ששה בחוץ-לארץ תקופה הכוללת לא

יותר משש לינות, יוכרו לו כל הוצאות הלינה שיוכיח את קיומן, או 160 דולר

ללילה, לפי הנמוך ביניהם"

, לנסיעה לתקופה הכוללת יותר משש לינות, ולא יותר מתשעים

לינות, יותרו לגבי לינה שעלותה נמוכה מ-70 דולר, כל הוצאות הלינה. לגבי לינה

שעלותה גבוהה מ-70 דולר, - 75% מהוצאות הלינה, אך לא פחות מ-70 דולר"

אתה מוכן לרשום על הלוח?

עד 6 לינות - 160 דולר ללינה. בנסיעה לתקופה הכוללת

יותר משש לינות ולא יותר מתשעים לינות, יוכרו לגבי

לינה שעלותה נמוכה מ-70 דולר, כל הוצאות הלינה,

בלי כל הגבלה?

כן.

160 דולר לשש לינות?

כן.

בנסיעה לתקופה הכוללת יותר משש לינות, ולא יותר מתשעים

70 דולר, הוא יקבל את מלוא הסכום"

אם הוציא 100 דולר?

יקבל 75 דולר.

זה לגבי לינה, לגבי אש"ל אנו מציעים להשאיר את המצב

קיים.

בארץ או בחוץ-לארץ?

בחוץ-לארץ. לדעתנו הסכום של האש"ל כאשר בקבע היה מופרז,

מה זה 70 דולר, גם לינה וגם אש"ל?

רק לינה.

רבותי, אני שוב חוזר על הוצאות הלינה" עד היום כל

וצאות הלינה שהותרו היו 70 דולר ללילה. אנחנו רוצים לעדכז את הסכום, אחרי

ישבנו עם כל הגופים. את 70 הדולר שינינו ל-160 דולר לשש לינות. בנסיעה

תקופה הכוללת יותר משש לינות ולא יותר מתשעים לינות, יותרו לגבי לינה שעלותה

מוכה מ-70 דולר, כל הוצאות הלינה. לגבי לינה שעלותה גבוהה מ-70 דולר - 75%

הוצאות הלינה, אך לא פחות מ-70 דולר. בנסיעה לתקופה הכוללת יותר מ-90 לינות

ותרו לניכוי הוצאות הלינה המוכחות בסכום של עד 70 דולר ללילה,

לגבי אש"ל, גם היום הסכום של 45 דולר, הוא סכום גבוה,

ה רק ארוחות. 45 דולר בא בנוסף לכל מה שאמרתי, תקנות מס הכנסה מאפשרות

גבלת ההוצאות המותרות בניכוי.

יש מרצים נאנשי עסקים, אבל בעיקר מרצים, שאם אינם מביאים

בלות, יכולים להוציא עד 75 דולר ללינה וארוחות בלי קבלות, מרצה שרוצה

חסוך כסף לעצמו. לאוניברסיטה ולמדינה, ולן אצל חברים או בני משפחה, יוצר

עד 75 דולר ללילה, כלומר 75 דולר בלי קבלות.

לכן כל התקנות שאנו מציעים, יש בהן העלאה משמעותית'

צד אחד והגבלה מצד שני, במרבית המדינות בעולם יש הגבלות, לא מרשים

כל אחד להוציא כסף כמה שהוא רוצה.

נושא שבו הגבלנו הוא נושא הטיסות. אנו מאשרים הוצאות

יסה רק עד גובה מחיר טיסה במחלקת תיירים ו-75% מהוצאות הטיסה במחלקה

ראשונה ובמחלקת עסקים. גם במדינות אחרות בעולם יש הגבלות על הוצאות מוכרות,

ארצות-הברית יש הגבלה על הוצאות ביטוח פנסיוני מעל סכום מסויים, אנו

עד גובה הוצאות הטיסה במחלקת תיירים אנחנו לא מגבילים,

וב האנשים ששוחחנו אתם אמרו לנו שזה נראה להם מביר, זה יכול לכסות הוצאות

יסה, אם אתה ??? במחלקה ראשונה, או במחלקת עסקים, תקבל עבור טיסה במחלקת

יירים.

אגב, לא רק לגבי הוצאות בחו"ל יש הגבלות, אלא גם לגבי

וצאות בארץ, למשל, יש הגבלה על הוצאות רכב, לא מתירים בניכוי כל הוצאות

רכב, המחוקק מגביל את ההוצאות המותרות בניכוי בישראל כמו בכל המדינות-

אחרות. יש הרבה מאד תקנות מגבילות, כמו התקנות המגבילות הוצאות אירוח,

תנות לעובדים. המחוקק הגביל הוצאות אלו, הוא לא חושב שמס הכנסה צריך להשתתף

כל ההוצאה,

נושא נוסף - שכירת רכב בחוץ-לארץ. עד היום שכירת רכב

חוץ-לארץ לא היתה מוכרת בכלל, היא גם אינה מוכרת בישראל, והסיבה היא שבשכירת

כב יש גם חלק של הנאה אישית. אנחנו חשבנו ביוזמתנו שהדבר הזה לא טוב, י

אנחנו מציעים כי יותרו לניכוי 50% מהוצאות שכירת רכב בחו"ל, או חמשים דולר

יום, לפי הנמוך ביניהם.

כפי שאמרתי, בחלק גדול מהוצאות אלו יש גם מרכיב של

נאה אישית, בכל מדינות העולם מנסים לנטרל את המרכיב של ההנאה האישית,

נחנו הצענו, כדי שלא פקיד השומה יקבע לכל נישום ונישום איזה חלק כן ואיזה לק לא, אנחנו הצענו, כאמור להכיר 50% מהוצאות שכירת רכב, או בחמשים

ולר ליום כאשר עד היום שכירת רכב בחו"ל, לא הוכרה בכלל. עד כאן.

לגבי הוצאות רכב, אם אדם נוסע במוניות, זה מוכר?

מ. גביש;

מוכר

אין שום הגבלה?

מ, גביש;

אין.

היו"ר גי גל;

נמצאים פה ארבעה ראשי אוניברסיטאות, אני אתן לשניים מהם לדבר. פרופסור יאיר

אורגלר, בבקשה.

פרופ' אורגלר;

אני פרופסור יאיר אורגלר. אני יושב ראש ועדת השכר של ועד ראשי האוניברסיטאות,

ואני מייצג את האוניברסיטאות, את המעביד, אם תרצו.

אני מוכרה למהות על דבריו של הנציב, כי הנציב דיבר מצד אהד על אנשי עסקים

ונסיעה במהלקת עסקים, ומצד שני הוא דיבר על הברי הסגל שישנים אצל הקרובים שלהם.

אני רוצה לומר, שאם זה קורה, זו באמת תעודת עניות לאוניברסיטאות ולהשכלה הגבוהה

בישראל, שבגלל הלק מהתקנות האלה, הם נאלצים לשנורר כל מיני טובות לינה. אבל אני

רוצה לומר את דעת האוניברסיטאות.

מבחינת האוניברסיטאות נסיעות הברי הסגל הן חיוניות למחקר בישראל. אנהנו

רהוקים גיאוגרפית ממוקדי המרקר בעולם וחשוב מאד שהברי הסגל יסעו לכנסים

בינלאומיים יציגו מהקרים בפורומים בינלאומיים, יסעו למעבדות מהקר מן המתקדמות

בעולם, יסעו לשבתון. זה הלק בלתי נפרד מפעילות מרקר ופעילות אקדמית של הסגל

האקדמי. לכן מבחינתנו זה חיוני, הם נוסעים מבחינתנו בתפקיד.

שנית, הסכום שעומד לרשות הבר הסגל הוא מוגבל, לפי דרגתו, מאלפים דולר ומשהו

זה יכול להגיע ל-6,000 דולר לפרופסור מן המניין. לא מדובר על הגדלת הסכום. הסכום

הזה עומד לרשות הבר הסגל והשאלה היא, איך הוא יכול לנצל אותו. מהנסיון שלנו הברי

הסגל הם מאד זהירים בניצול הסכומים האלה. אני, בתפקידי הקודם, הייתי סגן רקטור

באוניברסיטת תל-אביב. אני הייתי אמור לאשר את כל הנסיעות להברי הסגל, אלפי נסיעות .

בשנה וראיתי איך הברי הסגל מתכננים. הם נוסעים לכנס, אז אם הם כבר נוסעים חבל להם

על הכרטיס, אז הם כבר מבקרים במעבדה, נותנים סמינר באוניברסיטאות המובילות בעולם,

ובאמת יש לנו במח להתגאות בתהום הזה.

לכן בדרך כלל הנסיעות הקצרות הן לתקופות של יותר משש לינות. החלק השני, ואני

אדבר עליו בהמשך, הוא השבתון. לגבי שבתון הנסיעות הארוכות הן כמעט אך ורק של חברי

הסגל האקדמי. אני מכיר גם את עולם העסקים, אני בהקפקולטה למינהל עסקים ואני מכיר

גם את עולם העסקים. יש הבדל עצום בין נסיעות של הברי הסגל האקדמי ובין נסיעות של

אנשי עסקים. זה בכלל אופי אחר, צורת פעילות אהרת, מקורות כספיים אחרים. אין מי

שישלם להם, אם הם מוציאים יותר מהסכום הזה, הם צריכים להוציא מכיסיהם את ההפרש,

כי אין מי שישלם. לכן יש פה בעיה.



אנחנו, לטעמנו, מאד היינו רוצים שיהיו תנאים טובים יותר לחברי הסגל האקדמי.

אנחנו מכירים בקושי, ואני מבין את הקושי. לכן הייתי מבקש לומר מה אנחנו מבקשים

לגבי ההצעה המוצעת עכשו, כפי שהיא כתובה על הלוח. לגבי 6 הלינות הראשונות, מנקודת

ראות האוניברסיטאות, לגבי חברי הסגל האקדמי אין בעיה. לגבי הלינה השביעית ואילך,

הבעיה המרכזית זה ה-75%- לגבי ה-120 דולר אין לנו בעיה. שוב, חברי הסגל הם מאד

זהירים, אולי הוץ מכמה מקומות באירופה ומניו-יורק שם זה לא מספיק, הם הולכים

למלונות -

מ. גביש;

אנו מציעים לא פחות מ-70 דולר.

פרופ" אורגלר;

הבעיה שלנו היא ה-75%. אם, למשל, חבר הסגל הולך למלון של 120 דולר ללינה, וזה

לא מוגזם, לפי ההצעה הוא יצטרך להוציא מכיסו 25% מזה, 30 דולר. אין לו מניין לקחת

את זה. ההצעה שלנו היא מאד פשוטה: הוצאות לינה במקום "עד 70 דולר" תהיינה עד 120

דולר. כלומר, להוציא את ה-75% . אם הוא מוציא 100 דולר, יחקבל 100 דולר. אם הוא

מוציא 110 דולר, יקבל 110, אם הוא מוציא 130 דולר, יקבל רק 120 דולר. אני חושב

שזה מאד סביר.

אני רוצה לומר, שאנשי עסקים בדרך כלל אם יוציאו יותר, ממילא יכירו להם בזה.

איש עסקים שנוסע לניו-יורק לא יוציא 160 דולר, הוא יוציא 120, יכירו לו ב-120.

מה שאנו מציעים שיכירו לחבר הסגל עד 120 דולר ללילה. עד שש לינות - 160 דולר,

משבע לינות עד 90 לינות - עד 120 דולר. אני חושב שזה גם הגיוני. הסכומים עודכנו

לאחרונה. הנציב אמר את זה.

די תיכון;

במקום 75%, אתה רוצה 120 דולר ללינה?

עד 120 דולר. הוציא 110, יקבל 110 דולר.

נקודה שניה - נסיעות יותר ארוכות. אני רוצה לומר, שנסיעות ארוכות, הן אך ורק

לצורך שבתון. מעט מאד אנשי עסקים יוצאים לשבתון. הסכום של 75 דולר נקבע לפני

מספםר רב של שנים. ההצעה שלנו היא לעדכן את הסכום הזה על פי עליית המחירים

בארצות-הברית.

70 דולר זה בלי קבלות.

דברתי על הפרדה בין נסיעות קצרות ונסיעות ארוכות.

מה אתה מציע?

אני מציע להצמיד את ה-75 דולר למדד האמריקאי ואז הסכום הוא 110 דולר.



ד' תיכון;

במקום 70 דולר?

פרופ אורגלר;

במקום 75 דולר.

מ. גביש;

ארנה דילגת על השורה שעל הלוח, בה מצויין - מעל 90 לינות עם קבלות. זה מקובל

עליך?

פרופ' אורגלר;

כן. כשאני מדבר על נסיעות ארוכות, אם יש לך קבלות אתה מקבל 75 דולר.

מ. גביש;

אתה מדבר על שהות אצל קרובים.

פרופ' אורגלר;

לאו דוקא.

די תיכון;

מישהו אחר משלם לו.

מ. גביש;

אם מישהו מימן לו את זה, צריך להכיר בזה?

די תיכון;

איפה כתוב שזה אסור?

מ. גביש;

בפקודת מס הכנסה.

די תיכון;

פרופ' אורגלר, ה-70 דולר ללינה ו-45 דולר אש"ל, אם תצרף את שני הסכומים יחד

תראה שכל מרצה שיוזמן וההזמנה תכלול לינה, בעצם יעדיף את המסלול הזה של 70 דולר

ללא קבלה פלוס 45 דולר אש"ל. מה דעתך? מדוע בעצם שהכל לא יהיה על פי קבלות בלבד?

פרופ' אורגלר;

לגבי נסיעות קצרות, מדובר על קבלות בלבד.

ד' תיכון;

אני לא מעלה על דעתי, שמרצה שנוסע לפרינסטון או לסטנפורד, שיש להם הדרי אירוח

משלהם, -



פרופ' אורגלר;

זה מדובר לגבי נסיעות קצרות.

ד' תיכון;

למה אתה לא יוצא נגד ה-70 דולר ללא קבלות פלוס ה-45 דולר?

פרופ' אורגלר;

וקשוב מאד לעשות הבחנה בין נסיעות קצרות, ואז זה עם קבלות ובין נסיעות ארוכות.

עד 120 דולר ללינה. זה הדבר הרושוב ביותר. לגבי הנסיעות הארוכות,

הנושא של עם קבלות מכוסה. בדרך כלל יש כל מיני מצבים שאתה גר במקומות אחרים,

בסכום של 75 דולר בנסיעות ארוכות לא מסבסדים אותך. יש הוצאות של חינוך ילדים, יש

הרבה מאד הוצאות.

מ. גביש;

על חינוך ילדים יש הוצאה מוכרת נפרדת.

פרופ' אורגלר;

לכן ההצעה שלנו היא; 75 דולר, שלא עודכנו עשר שנים, לתקן על פי עליית המדד

האמריקאי ולהעמיד את הסכום של 110 דולר.

היו"ר ג' גל;

פרופסור ועדיה, בבקשה.

(אחרי-כן דברי פרופ' ועדיה - מא)

בחלק מהדברים אין לי ויכוח עם פרופסור יאיר,

אני רוצה לנגוע במספר נקודות" הצעות מפורטות הגשנו בכתב לוועדה. קודם.

כל אני רוצה להגיד, שהמטרה שלנו,היא לנצל בצורה מירבית את הסכום העומד

לרשות- חברי הסגל- נתתי פירוט של הסכום העומד לרשות פרופסור מן המניין,

שזו הדרגה הבכירה והסכומים העומדים לרשותם של מרצה בכיר וכו'. סכומים

אלה הם סכומי המכסימום להשתלמות ואנחנו רוצים לנצל אותם בצורה מכסימלית

למטרות המקצועיות שלנו.

אני אגע בנקודות שיש עליהן מחלוקת. אנחנו רוצים להבחין

בין נסיעה לכנס ובין נסיעה להשתלמות- כאשר אתה נוסע לכנס, קובעים את מקום

הכנס וקובעים לך את המלון. אתה יכול לבחור במלוון זה, שהוא פחות יקר ובין

מלון אחר שהוא יקר יותר.

יש מחיר מיוחד-

פרופ.י. ועדיה; לכן מה שאנו מבקשים הוא, שה-160 דולר ללינה לא יהיו

רק לשש לינות ראשונות, אלא כאשר אתה נוסע לכנס, לא חשוב,

אם זה לשלושה ימים או לשבעה ימים. אינני רוצה להבחין בין ששה הימים הראשונים

ובין 5 הימים האחרונים- אולי אני נוסע קודם להשתלמות ואחר-כך לכנס.

אינני מבין. בלאו הכי, אם אתה מוציא עד 160 דולר,

זה מכוסה לך לששה ימים"

הוא מדבר על כך, שכנס יכול להמשך 10 ימים-

הוא לא אמר זאת. כמה זמן נמשך כנס?

בין שבוע לעשרה ימים, או בין חמישה ימים לעשרה ימים.

. מה שאתה מציע הוא, שלא יהיו רק 6 לינות, אלא גם כנס?

פרופ' י. ועדיה; לא. אני מציע שרק כאשר יש כנס יהיה הסכום של 160 דולר

ללינה, וכל השאר - 20 1 דולר ללינה. כאשר אני, נוסע

להשתלמות, או למעבדה, ואני חופשי לבחור מלון יותר זול, אני יכול להסתפק

ב-120 דולר. זו נקודה אחת-

נקודה שניה, זו הנקודה של הרכב- כאשר אני נוסע לאיזה

מקום, ואני נמצא בטווח של 200-300-400 קילומטר ממקום אחר, מטוס עולה לי הרבה

יותר מאשר שכירת רבב. אם אני צריך לבקר במספר מקומות, ואני צריך לקחת מוניות

ממקום למקום, ואין לי אוטובוסים המגיעים לאותו מקום, בסופו של דבר אני משלם

יותר מאשר בעד שכירת רכב. הכל הולך לאותו בור מסויים של כסף,

לכן אנו מציעים שיותר לנו לשכור רכב ואנחנו מגבילים

את סוג הרכב- אנחנו איננו רוצים רכב מפואר-

אתה מציע חובת דיווח?

פרופ' י. ועדיה; בודאי, אין לי שום בעיה"

לגבי הוצאות מוכרות, יש לנו בעיה של טיפים ויש בעיה

של נסיעות בתוך העיר.

. -. לגבי נסיעות בתוך העיר, מכירים בקבלה של מונית,

פרופ' י. ועדיה; לא מכירים בקבלה של מונית על נסיעה בתוך העיר.

לכן אנו חושבים, שהסכום של 45 דולר כהוצאות שנקבע

לפני 11 שנה, הוא לא מספיק, בודאי לא באירופה- הדולר עלה בהרבה, המחירים

עלו והסכום אינו מספיק. אנו מבקשים לעדכן את הסכום על פי ההתייקרות

בסביבות 50%-58%.

כאשר נמצאים בשבתון ורוצים לנסוע לכנס, אנו מבקשים,

שיוכרו לנו הוצאות ספציפיות לנסיעה לכנס. אם אני נמצא במקום מסויים ושוכר



פרופ' נדב

דירה ואני נוסע למקום אחר וצריך לשלם מלון, יוצא שאני צריך לשלם מכיסי.

אינני יכול להעביר את שכר הרירה למקום אחר-

נציג התאחדות התעשיינים, חזי ישראל"

קודם כל, אני מאשר מה שאמר נציב מס הכנסה, שהיה דו-שיח

ארור ביז נציבות מס הכנסה והתאחדות התעשיינים וגופים

אחרים, ובתקנות המוצעות, אחרי התיקו?, יש שיפור.ניכר, אבל עדיין יש לי הערות.

יש הרבה מאד נסיעות עסקיות, שהן לתקופה של יותר מששה

ימים. יש בעיה עם שש הלינות. המרצים אומרים, שכנס שהם נוסעים אליו נמשך

יותר מששה ימים. זה נכון גם לגבי נסיעות עסקיות" אני הייתי מציע להעלות את זה.

למה היית מציע להעלות?

. אני לא הייתי מטיל שום מגבלה"

אנחנו הצענו 6 לינות.

אנחנו מעולם לא הצענו שש לינות.

דבר שני, 45 דולר הוצאות אחרות.

זה עם קבלות, או בלי קבלות?

עם קבלות"

ובלי קבלות?

במסגרת של 70 דולר ובמסגרת של 75 דולר"

לגבי הוצאות אחרות נשאר הסכום 45 דולר. אני חושב שזה לא

סביר, שלא לעדכן סכום זה"

אנחנו העלינו עוד סכום שראשי האוניברסיטאות לא עמדו עליו.

עכשו יותר סכום של 45 דולר הוצאות אחרות, אם.נדרשו

הוצאות לינה ואם לא נדרשו הוצאות לינה - עד 60 דולר ליום"

עד עכשו הותר סכום של 60 דולר בלי קבלות לש/היה של שלושה

חודשים, ואנחנו העלינו ל-75 דולר"

במקרה שלא נדרשות הוצאות לינה, העליתם את הסכום מ-60

ל-75 דולר. למה כאן נשאר 45 דולר? לא נראה לי סביר, שלא

מעדכנים איה הסכום הזה בכלל.

לגבי עדכון הסכומים בעתיד, כדי שלא נברא עוד פעם בעוד

שנה שנתים-- ויחזור הריטואל הזה, כפי שהיה בשנים האחרונות -- צריך לקבוע מנגנון

הצמדה.

דבר רביעי ואחרון - יש סעיף הקובע, שבין שתי נסיעות

עסקיות, צריך להיות מרחק זמן של 14 יום של שהיה בארץ" יש מקרים שאדם נוסע

כמה פעמים -

לאותו יעד, או ליעדים שונים?

לא משנה. אתה חייב לשהות בארץ 14 יום בין נסיעה לנסיעה,

כדי שיוכרו לך 6 הלינות הראשונות. אני חושב שזה דבר

בלתי סביר לחלוטין, במיוחד לגבי אנשי עסקים שצריכים לנסוע ולחזור מספר פעמים.

אם יצטרך לנסוע ולחזור, לנסוע ולחזור, זה לא כדאי לאיש העסקים"

נציג לשכת המסחר, מר שוסטק"

מה שמוצע בתקנות ה???שות, הוא שיפור משמעותי לעומת מה

שהיה בעבר ולעומת הטיוטות הקודמות שהוגשו לנו לפני

מספר חודשים. אנשי מס הכנסה שמעו את לשכת המסחר, התאחדות התעשיינים וגופים



י. שוסטק

אחרים ושיפור, אבל שיפרו רק חלק מהדירים" למרות התיקון החיובי, יען כמה

דברים שיש לנו הסתייגויות להם. קודם כל לגבי התקרה של 160 דולר ללינה.

בשש הלינות הראשונות. לעומת מה שהיה בעבר, זו קפיצה גדולה. אבל אם אני

לוקח בחשבון שבמשך 9 שנים לא עודכנו הסכומים, ומחירי בתי-המלון האמירו,

בעיקר באירופה, בצורה קיצונית, אני חושב ש-160 דולר זה לא מספיק-

מה אתה מציע?

אני רוצה להזכיר, שעובדי המדינה הנוסעים לחוץ-לארץ,

?????ם להם תוספת של 205 לאש"ל.

לא יכול להיות דבר כזה,

אני יכול לצטט מהתקשי"ר.

לא לענין המס. כל מעביד יכול להוסיף לעובד שלי.

לא אמרתי את זה לענין המס. אמרתי שזה ביטוי -

אתה נותן דוגמה לתשומת הלב שנותנים לענין-

כן. לכן אני מציע להעלות את התקרה ל-200 דולר,

אתה לא עושה הבחנה בין נסיעה לאירופה ובין נסיעה לארצות-

הברית?

לא. לא כדאי להכנס לניירות ולמעקב.

נושא לא פופולרי הוא - אי-הכרה בהוצאות טיסה במחלקה

ראשונה. אני חושב שנושא זה הוא קודם כל מענינו של בעל העסק. הוא מחליט

אם הוא טס במחלקת תיירים או במחלקה ראשונה. ברגע שנציבות מס הכנסה קובעת,

שהוצאות טיסה במחלקה ראשונה לא יוכרו, יש פה תקדים, שכולות להיות לוהשלכות

גם על סעיפים אחרים ועל נושאים אחרים" מחר יחליטו שמשכורת מעל 10,000 דולר

איבה מוכרת, רק 75% ממנה מוכרים"

זה ק יים"

או רכב שאתה רוכש לעסק שלך, לא יוכר, אם הוא עולה מעל

סכום מסויים" אין סוף לדברים האלה"

או מעל 200 דולר ללינת לילה, לא יוכר.

כל מה שהוא אמר, לא מוכר"

הוא אומר שהכל מוכר, אבל לצרכי מס הכנסה המדינה לא מכירה.

י. שוסטק; בנסיעה לתקופה הכוללת יותר משש לינות ולא יותר מתשעים

לינות, לגבי לינה שעלותה מעל 70 דולר יוכרו רק 75% מההוצאות. לפי הצעה זו,

מי שנוסע לארצות-הברית או למזרח הרחוק ייענש, כי לא יכירו לו במלוא ההוצאה,

ואינני חושב שצריך לעשות הבתנה בין טיסה לאירופה ובין טיסה למקומות אחרים.

אין סיבה להעניש אנשים הנוסעים למרחקים יותר גדולים.

מניסוח התקנות ניתן להבין ש-75% מההוצאות המוכרת יחולו

על הוצאות בפועל או על 160 דולר, הנמוך ביניהם" אם תהיה הוצאה של 180 דולר,

יכירו ב-75% מה-180 דולר.

דובר פה על הצורך בשהיה של 14 יום בישראל ילין נסיעה



י. שוסטק

נושא נוסף - אי-עדכון הסכום של 45 דולר, במקרה שמגישים

קבלות- נכון שמעלים את התקרה, אבל את הנושא של האש"ל משאירים בסכום של 45

דולר, למרות שבמשך תשע שנים ויותר לא עדכנו את הסכום.

הערות לשכת רואי החשבון יביא יושב ראש לשכת רואי

החשבון. אני הייתי יושב ראש הצוות שישב עם נציבות

מס הכנסה. ואני רוצה לעמוד על כמה נקודות. קודם כל, אני יוצא מתוך נקודת

ראיה שהסכומים הם סבירים. בחתכים שאנחנו עשינו הגענו לסכומים דומים. הסכומים

של 160 דולר ו-45 דולר, ואני מדבר אך ורק כרואה חשבון על מצב שיש קבלות,

כאשר יש קבלות, הקומבינציה של 45 דולר ו-160 דולר, זהו סכום סביר, ואנחנו

יכולים רק לברך על העדכון שהגיע-

לגבי הנושא של מעל 6 לינות והנושא של 75% כהוצאה

מוכרת, גם ה- 50% בענין שכירת רכב, יוצרים כאן מגבלה כפולה. המגבלה הראשונה

שאנחנו כרואי חשבוז, כמבקרים ועורכי דו"חות ואנשי מס הכנסה, שואלים את עצמנו:

האם ההוצאה מוכרת, ואחרי שעברנו את המבחן וההוצאה היא מוכרת, וגם כאן

אומרים לפעמים ש- יוכרו בגלל חסכים של ימים שלא היו לענין עסקי. ואז כאשר

יש המגבלה הראשונה שאומרת, שהוצאה מוכרת יכולה להיות ב-75% או ב-50%.

אנחנו תושבים שיש כאן הגבלה כפולה- אם חושבים אנשי נציבות מס הכנסה שמעבר

לשש לינות צריך ל הגביל ל-120 דולר במקום 160 דולר, בסדר, שיקבעו סכום גג

של 120 דולר, או בענין שכירת רכב, אם קובעים 50 דולר, או 50%, שיקבעו

50 דולר. אבל לעטות דבר כפול, גם לקבוע שההוצאה היא מוכרה או לא מוכרת,

ואחר-כך עוד פעם לקבוע 75%, יש כאן בעיה. לכן צריך להגביל בסכומים,

לגבי המגבלה של שתי נסיעות או יותר, לשכת רואי חשבון

חושבת, שכאשר מדובר בכסיעות קצרות, המגבלה של שתי טיסות או יותר בהפרש של 14

יום היא בעייתית, כי קורה שאתה נוסע וחוזר לצורך התייעצות ונוסע שוב. אבלי כאשו

יש נסיעות ארוכות, ההפרש בין 120 דולר ו-70 דולר, אם זו מגבלה נגד תכנוני

מס, היא יכולה להשאר רק לגבי נסיעות ארוכות, כי אחרת ימליצו לאנשים תיסעו

ותחזרו ותיסעו שוב-

ההערה הבאה היא לגבי אי-הכרה בטיסה במחלקה ראשונה. לשכת

רואי חשבון יש לה בעיה של ביקורת. אני. כמבקר, לא,יכול לבדוק דבר כזה-

אם איש עסקים נוסע במתלקה ראשונה, אני אינני יכול לבדוק מה היה מתיר הטיס77

באותו יום במחלקת תיירים, אלא אם כל חברת תעופה תכתוב מה היה המתיר במחלקת

תיירים באותה טיסה.

באיזו מידה זה מצב קיים, נוסעים במחלקה ראשונה?

נניח שאדם נוסע במחלקה ראשונה בגלל ממדי גופו, בא

מס הכנסה ואומר, שהוא יכיר רק בטיסה במחלקת תיירים- האיש יציין את המחיר

של מחלקת התיירים על הכרטיס.

השאלה היא, שבאופן פרקטי, בתיי היום-יום, קשה לי לבדוק

את המחיר של הטיסה באותו יום במחלקת תיירים-

הנוסע יכול לכתוב, לך קשה לאשר את זה,

בנסיעות ארוכות טווח א1 בנסיעה למספר רב של שעות,

טיסה במתלקה ראשונה היא הכרחית. אבל זו איננה הנקודה

שאני עומד עליה,

התשובה שלך ברורה - אתה צריך מחירון.



א, הילמן; בדרך כלל המגבלות לגבי הוצאות טיסה היו מגבלות כלליות.

כאן אתם הגבלתם אם "הנישום טס במחלקה ראשונה או במחלקת

עסקים"0 אין שום הגדרה מתאימה בענין זה.

מר הילמן, אתה מפתיע אותי. כמי שמייצג את לשכת רואי

החשבון, תסביר לי, אתה רואה תשבון ואתה הולך לסדר שלא

מתבסס על הוצאה בפועל. במקום לבוא ולומר למס הכנסה: יש הוצאה בפועל,

היא תורמת ליצירת הכנסה, אנא הכירו בכל ההוצאה, במקום לררוש את הררישה

האלמנטרית הזאת, אתה מלכתחילה מכניס את עצמך לסד, שבו אתה קובע תקרות;

איך אתה יכול בכלל להסכים עם התקנה הזאת, כמי שמבקר ורואה שאכן היתה הוצאה

שבגינה יש יצירה של הכנטה? הרי אתה צריך להתקומם כנגד כל ההסרר הזה, במקום

להתקומם אתה נותן יר להטרר. ובולאי ישבו אתכם ואתם הערתם הערות לגבי ההסדר.

לא שמעת אותי.

אני שמעתי אותך, שמעתי אותך כהלכה.

כתבנו מכתב לשר האוצר עם העתק למר גביש ולמר גדליה גל

ואמר בדיוק מה שאתה אומר. נשיא לשכת רואי חשבון לא עסק

בתקנות, הוא עסק במדיניות שלהם ובמסגרת זו כתב מכתב למר משה גביש ולמר

גדליה גל.

אמרתי בפתיח שאני לא מתייחס לדברים שאמרו אחרים,

ממך היינו מצפים שתיהרג והצעה זו לא תעבור,

זה לא מסוג הדברים שגם חבר-הכנטת דן תיכון היה נהרג עליהם

אנחנו שמענו את כל האורחים, לפני שאדה להם שהם באו

אלינו, אני אבקש שמר גביש ישיב על הדברים, ובעיקר ' ענין ה-14 יום,

אנחנו קיימנו סיבובי שיחות ושמענו אנשים אחרי הדיול

הראשון. זו הפעם השניה שתקנות אלו עולות פה, כדי להגיע,

כפי שאמר מר שוסטק, ואני מודה לו, להסכמה, קצת קשה לי שאותם גופים שהגענו

אתם לסיכומים, עכשו חורגים מהם. לא די שהנשיא כתב מכו1ב0 אני יושב עם

צוות שהוסמך על ידי לשכת רואי חשבון לשבת על הנושא, חבל לי שמישהו אחר

כותב מכתב, שהוא לא דומה למה שהצוות קבע. אם אני יושב עם גוף של לשכת

רואי חשבון, או גוף של לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, לפחות הדברים שהוסכמ

לי מאד מפריע שעכשו באים הנה ואומרים לגביהם: לא. לי מפריע שקם יושב ראש

ועדת המסים של אחת הלשכות ואומר: זה נכון שישבו אתנו, אבל לא זה הסיכום,

אל תשבו אתנו. תבואו לוועדה, תשמיעו דעתכם, היא בודאי תישמע. אם יושב צוות

אני הסמכתי על ידי הלשכה לפחות אותן נקודות שהסכמנו עליהן,

אני לא חוזר לגביהן לתקנות המקוריות, לכן לי זה מפריע, אבל זה לא רלבנטי.

לעצם הענין, לגבי מה שאמר חבר-הכנסת דן תיכון, מציגים

כאילו יש חידוש שמס הכנסה לא מכיר בכל ההוצאות. אין חידוש. גם במדינת ישראל

יש הרבה מאד הוצאות שמס הכנסה מגביל אותן. למשל, כל הוצאות הרכב, פרסי וגם

מסחרי. למשל, כל ההוצאות לעובדים, מתנות לעובדים, מוגבלות. אם אדם מוציא

יותר ממה שיש, נניח מלכ"ר, הוא משלם קנס. . אם זו חברה, היא משלמת

הוצאה עודפת כמקדמה, לכן זה לא חידוש שדוקא בחוץ-לארץ לא נותנים לנסוע

במחלקה ראשונה, שזה 5,000 דולר לכיוון אחד. בכל מדינות העולם יש הגבלות

כאלה או אחרות, שאלו קודם, אם לא יוכרו הוצאות לבעלי משכורות גבוהות,

היום בארצות-הברית, כהוראת שעה, מעל משכורת מסויימת לא מכירים בהפרשות

לפנסיה, ועכשו בממשל של קלינטון רוצים לעשות את זה כהוראת קבע, בהרבה

הוצאות מהסוג שיש בהן גם אלמנט של הנאה לא מכירים - אוטו, מתנות וגם הדברים



מ, גביש

אנחנו באנו ביוזמתנו, אני חוזר ואומר: ומגדילים את

הסכומים מ-70 דולר ליום ל-100 דולר עד 6 לינות; מ-70 דולר עד 120 דולר

ליותר מ-6 לינות. אין פה נושא אחד שיש בו פגיעה, יש 10% מכל הסיפור הזה,

שאין העלאה, אלא שמירת הקיים, 4-5 דולר אש"ל, לא הלינה, רק האכילה, זאת

אומרת, שהכי מסכן שלא מביא קבלות, מקבל 115 דולר ליום, בלי קבלות,

חבר-הכנסת תיכון, אני תמה על שאלתך, אמרת, שאם מישהו

משלם למרצה או לאיש עסקים, שהוא יוכל לבוא ולדרוש הכרה בהוצאות בלי קבלות','

זו עבירה פלילית, בגלל שאתה לא עמדת בהוצאה בפועל. אם לא עמדת בהוצאה

בפועל, וזה לא הוצאה לייצור הכנסה, אתה מרמה את מס הכנסה,

ד, תיכון; אני לא בטות,

אני אומר זאת בוועדת הכספים באתריות מלאה. החוק מאפשר

לר להגיש-הוצאה. שעמדת בה, הוצאה לייצור הכנסה, אם מישהו

שילם לך ואתה דורש זאת כהוצאה -

אינני יודע על מה אתה מסתמך"

אני אומר לך את דעתי. אם מישהו שילם בעבורך, אם לא

אתה הוצאת את ההוצאה, אלא מישהו אחר כיסה לך אותה, זו

עבירה פלילית. לא רצוי מהותית ובלתי אפשרי מבחינה טכנית- וחלק מהאנשים

הציעו פה דבר כזה - שייבדק אם האיש היה במלון זה או אחר, אני לא רוצה לבדוק

אותך אם היית במלון באירופה או בארצות-הברית; להפך, אני רוצה לעשות את

הדברים חדים וחלקים, זה גבול ההוצאה שמותר לך, התקנות האלה אינן דומות

לתקנות המקוריות שהגשנו. עשינו הרבה שינויים, וממה שעלה היום מקובל עלי,

שצריכה להיות הצמדה אוטומטית. אני חושב שזה לא תקין שבאים אחרי תשע שנים

לשנות, לכן אני מציע שאחת לשנה התקנות יעודכנו דולרית לפי עליית המדד

בארצות-הברית,

על פי סל המטבעות,

או סל המטבעות, לפי מה שהוועדה תקבע,

לגבי מה שאמר נציג לשכת רואי החשבון, הכוונה היא-ההפסקה

בין שתי נסיעות, תהיה רק אם היית מעל תשעים יום.

אם היית פחות מתשעים יום זה לא חל?

לא,

אתה יכול לנסוע בלי סוף פעמים נסיעות קצרות,

אתה צריך לשכנע שזה לצורך עבודה,

ברור.

אני מאד מודה לך.

רבותי, שני דברים אתם רואים שבתום הישיבה תהיה להם תשובה:

האחד - נושא ההצמדה, והנישא השני - נושא ה- 14 יום, אפשר לנסוע ולחזור גם

בתקופה של פחות מ-14 יום,

אנחנו נמשיך בדיון ונעשה זאת לא תחת עינם הפקוחה של האורחיל

אני מודה לכם שבאתם.

חבר-הכנסת רון נחמן,

אני רוצה להקדים שאלה: כל הסיפור של 75%, מה דעתך

שיהיה על 120 דולר?

אני חושב שזה לא יהיה טוב, כי אנחנו רוצים שגם לגבי

ה-120 דולר לא יהיה לאיש אינטרס לקחת מלון יותר יקר,

ובכל מקרה הסכום לא יורד מ-70 דולר שהיו קודם, אם שילמת רק 80 דולר,



מ, גביש

אתה מקבל 70 דולר. זאת אומרת, בכל מקרה אתה לא מקבל פחות ממה שהיה עד היום,

הוא מקבל לפי קבלות?

מ. גביש; מדובר על קבלות. הוא מביא קבלות לעשרה ימים, ואני מביר

לו בשלושה רבעים מזה,

מ. שטרית; בלי קשר לסכום שבקבלות?

ר. נחמן; תקנות אלו על מי הן חלות? מה לגבי סוחרים, יצואנים,

יבואנים, בעלי עסקים קטנים? יש לפנינו נייר של לשכת

החשבונאים ויועצי מס, והם כותבים, שהתקכות אינן חלות על אנשים אלה;,

מ. גביש; זד, חל על כולם. מה שהם רצו לומר, שאנו מקטינים את האש"ל

בחוץ-לארץ ולא בארץ.

ר. נחמן; תעשיין, יבואן או סוחר, שבמהלך העסקים הרגיל שלו יוצא

לחוץ-לארץ, על זה איז ויכוח. אם יש עוסק קטן, שהוא אינו

תעשיין ואינו וצואן והוא נוסע לחוץ-לארץ לראות איך עושים שיווק בחוץ-לארץ,

איפה נכנס איש כזה? מי בודק את הדברים האלה, בסמכותו של מי להתיר או לא

להתיר דברים כאלה?

מ. גביש; התקנות תלות על כל מי שנוסע, אם ההוצאה נעשית לצורך

ייצור הכנסה. אם בעל מכולת יסע למפעל מזון בגרמניה,

לא יאשרו לו שום דבר, כי בעל מכולת גם אם ישב בגרמניה שלושה חודשים,

הוא לא יגדיל את הכנסתו. אם יש יצרן אופנה שיוצא לחוץ-לארץ, ואנחנו נשתכנע

שהנסיעה היא לצורך ייצר הכנסה, נכיר בכך. יש לנו כמה פסקי דין, ביניהם

פסקי דין בענין חנה וולף וקורנר, שפקיד השומה מחליט אם ה הוצאה היא בהתאם

למה כתוב בתקנות.

ר. נחמן; אתה אומר שההוצאה הזאת צריכה להיות לשם -

מ. גבישי ייצור הכנסה,

א. גולדשמידט; אני רוצה להבין למה ההגבלה היא על 6 לינות ראשונות,

אם הגישה היא גישה האומרת, שמס הכנסה לא מכיר בכל ההוצאות

אינני רואה מדוע ששה לילות מכירים ולילה שביעי אין מכירים, אם הנסיעה

היא עסקית ונציב מס הכנסה השתכנע שיש פה הוצאה לשם ייצור הכנסה, מדוע

לא יוכרו יותר מששה לילות, אני אינני מבין למה עושים את ההבחנה הזאת,

אם א תם אומרים; אנחנו מכירים רק 75% מההוצאה, תחילו את זה מהלילה הראשון

ואם אתם חושבים שלא כל ההוצאות צריכות להיות מוכרות, תקבעו "תקרה של 15 יום,

של 20 יום, של שלושים יום, אבל למה ששה ימים? זו שוב הגישה, שמי שנוסע

לתקופה העולה על ששה ימים מתחיל לרמות, אינני יודע. אבל אולי צריך לעודד

אנשים שיסעו ליותר מששה לילות, כי הוצאות הכרטיס הן גבוהות.

מ, גביש; לא אנחנו קבענו את שישה הלילות,

א. גולדשמידט; אם אתה בא ואומר; עד ששה לילות, אתה מעודד את הנישום

לטוס לתקופות קצרות, טיטות לתקופות קצרות עולרת פי שנים;

אני שוב שואל; מדוע נעשית ההבחנה הזאת? אתם רוצים להכיר רק חלקית, תכירו

חלקית מהיום הראשון,

היו"ר ג. גל; חבר-הכנסת דן תיכון,

ד. תיכון; אני כבר אמרתי שיש אווירה חדשה במשק, רוצים לעודד את

הייצוא-, "נחיה ונייצא",

ח.ק ופמן; זה מסימני המהפך,

ד. תיכון; מסימני המ???? ואני מוכרח לומר לך, אדוני הנציב, שיסביר

לנו שר האוצר כמה שהוא רוצה, שיש אווירה חדשה במשק ועידוד



ד, תיכון

הייצוא, אבל לפחות מתקנות אלו זה לא משתמע. נכון שאתה יכול לבוא ולומר,

שמה שאתה מציע הוא יותרטוב ממה שהיה נהוג בעבר. אבל לי יש שאלה אחת

אליר: או שההוצאה מוכרת, או שהיא לא מוכרת, וכל ההתחכמויות ה אלה של קביעת

תקרות שונות ומשונות, כדי שהפקידים יוכלו לשקול כל מיני שיקולים זרים לענין-

מ:. גביש; אינני יודע איזה שיקולים זרים. בכל ישיבה עולים כאלה

דברים. אני מבקש, עם כל הכבוד -

אני מדבר, ואף אחד לא יגיד לי איך לדבר ומה לומר.

מ. גביש; אני לא אמרתי לך איך לדבר.

אני לא שעתי שהוא אמר, שיש שיקולים זרים.

הוא אמר.

היו"ר ג. גל; אם הוא אמר, הוא בודאי לא התכוון לזה.

מה שאמרתי, לפחות כאן כתוב.

דבר אחד אנחנו יודעים, שבתקופת הליכוד, הממשלה לא

מצאה לנכון לפטר אותך, למרות שמונית קודם. טימן שעבודתך

מקובלת על חברי הליכוד.

חבר-הכנטת דן תיכון, אני מבקש: תקפיד -

ד. תיכון; אני מבקש שלא תבקש.

היו"ר ג. גל; ביקשתי כבר, אני לא יכול לא לבקש.

אני מציע לך לא להעיר הערות אישיות, זו הצעתי לך.

אני בא ואומר, שכל התקרות האלה,גוררות משא,ומתן עם פקידי

השומה; וראינו את נציגי רואי החשבון שהם מעדיפים להתפשר ולא להלחם ולא

לההרג, כפי שאמרתי, על העקרון של הוצאה מוכרת; דהיינו, או שזו הוצאה מוכרת

או שזו לא הוצאה מוכרת,

אומרים שרוצים לעודד את הייצוא, ויש מחקר ופיתוח ויש

חברות שעושות היום ייצוא של עשרות מליוני דולרים. אנשי השיווק שלהם באים

לארץ להתייעצויות. ואם הם לא ישהו בחוץ-לארץ, לא יהיה ייצוא. אני נגד הרעיון

הזה שמגבילים לששה לילות ואחר-כך מורידים. או שאנחנו רוצים לעודד את

הענין הזה, ומצד אחד אנחנו זורקים עשרות מליונים על עידוד הייצור והייצוא

ומצד שני אנחנו מתמקחים על כל קבלה וקבלה. הגישה הזאת, לפחות, אני ציפיתי

שתשתנה עם עליית האנשים הנאורים לשלטון.

מה זה 120 דולר ומה זה 160 דולר? יפן, למשל, היא עולם

אחר. שם ההוצאות הרבה יותר גבוהות. ואנחנו רוצים לייצא ליפן. אולי העתיד

של הייצוא שלנו טמון דוקא ביפן. לבוא ולעשות ממוצע כלל עולמי של 120 דולר

ו-160 דולר ללילה, עלי לא מקובל. כנ"ל לגבי השכרת רכב. אני לא ידעתי,

ששבירת רכב בחוץ-לארץ אינה מוכרת כהוצאה. שמעתי את הנימוק. בארץ יקראו

לזה "שכר-מכר", ואם זה לא מוכר בארץ, זה לא היה מוכר בחוץ-לארץ. אני שואל

אותך, אדוני הנציב, נניח שאדם שוכר רכב ממקום א' למקום ב' באירופה וזה

עולה הרבה פחות מאשר הוא יטוט ממקום א' למקום ב', למה נמנע ממנו לשכור

רכב כאשר בדרך זו ההוצאה שלו תקטן?

כאמור אני מברך על הרצון להתקדם צעד אחד גדול קדימה

לאחר שהנושא נמצא. בפיגור ולא עודכן שנים רבות.

מאחר ועמדתי, כנראה לא תתקבל, אני מציע שייקבע מנגנון

שיעדכן את התעריפים הללו, שהרי אין טיבה שהתעריפים -



היו"ר ג. גל; זה כבר נתקבל, מר גביש הביע הסכמתו.

כאמור הענין של הששה ימים אינו הגיוני. אי אפשר לשכנע

איש עסקים, בוראי לא איש עסקים שבא לארץ ומשקיע, בהגיון;

שבתקנות הללו, או שאתה מכיר בהוצאה, או שאתה לא מכיר. ואני חושב .שכל

ענין שיש בו אפשרות שמכירים ולא מכירים, הוא לא הגיוני. הוא לא מקובל עלי,

ולכן אצביע נגר התקנות.

חבר-הכנסת מ. שטרית.

באין לפנינו הצעה טובה יותר, אני אתמוך בתקנות. אבל יתר

עם זאת, אני רוצה להעיר מספר הערות. יתכן והגישה צריכה

להיות ליצור תקרה אתת, כאשר מהיום הראשון , האיש צריך להשתתף בכל מקרה.

זה יצור תמריץ שילל להשתמש ברבר. הזה לאין סוף. איש עסקים היוצא בעניני

עבורה, זה עולה לו. אם הוא יצטרך לשלם אחוז מסויים, נניח 50%, הוא ירע

שכל מה שהוא מוציא, גם לו זה עולה כסף. צריך לחשוב על מנגנון שבעתיר לא

יהיה צורך בהתחשבנות ויהיה יותר קל לכולם, כי האמת היא שיש כאלה שצריכים

יותר לינה ויש כאלה שמנצלים את זה לרעה. צריך ליצור כלי שיפשט את הדברים

לגבי הנישומים ולגבי פקיר השומה.

חבר-הכנסת אברהם פורז.

ראו, רבותי, המטרה העיקרית בכל התקנות האלה היא לנסות

למצוא את ההבחנה בין הוצאלת לגיטימיות לייצור הכנסה

לבין הוצאות למטרות "כיף" של הנוסע לחוץ-לארץ, ולמנוע השתעשעות או הנאה

על חשבון מס חכנסה. באופן עקרוני, אפשר חיה לעשות זאת שלא על סמך תקנות,

אלא לבחון כל מקרה לגופו, אבל זה בלתי אפשרי ולכן צריך לקבוע אמות מירה.

זה לא מונע מאף אחר, אם הוא מאד רוצה לנסוע במחלקה ראשונה לשלם על חשבונו.

אבל מבחינת ההוצאות המוכרות, מבחינת ריני המיסוי, נראה שההוצאה הנדרשת

לצורך ייצור הכנסה, היא הוצאת הנסיעה במחלקת עסקים, לכן בעקרון אני

חושב שההצעה היא הוגנת ונכונה.

יש שני דברים שלא ברורים לי: הדבר הראשון - העדר

הדיפרנציאציה וראיית כל הגלובוס ככפר אחר. לא רין נסיעה לאירופה כרין נסיעה

לארצות-הברית, ולא כדין נסיעהליפן.

ארצות-הברית ואירופה זה די דומה,

לא, אירופה הרבה יותר יקרה. אני אומר מנסיוני הדל,

שאירופה יותר יקרה מארצות-הברית. לכן יותר מוצדק לתת

סכומים יותר גדולים לנסיעה לאירופה. כמובן, זה לא נוגע למזרח אירופה.

כיוון שאי אפשר לעבור מדינה-מדינה. אפשר לעשות הבחנה בין מדינות מזרח

אירופה, מדינות מערב אירופה, ארצות-הברית, יפן והמזרח הרחוק. אני לא הייתי

אף פעם במזרח הרחוק. טוענים שהמחירים מאר גבוהים ביפן. זה רבר אחד שהייתי

מציע לנציב לעשות - הדיפרנציאציה.

הדבר השני - שכירת רכב. יש מקומות שבלי רכב שכור,

אתה לא יכול להסתרר. יש מקומות בארצות-הברית, שאם לא תשכור רכב, אין

לך מונית. אין דבר כזה בכלל. בעיר כמו לוס-אנג'לס, אם תזדקק לתחבורה

הציבורית, אתה אבוד. שכירת רכב - 50 רולר ליום מכסימום, צריך להכיר.

אם מישהו שכר רכב ל--3-4 ימים, אתם יכולים לדרוש שידווח איפה היה,

אבל בכל מקרה הורידו את החגבלה של 50% ותסתפקו בתקרה של 50 דולר ליום

מנסיוני אני אומר לכם, שבארצות-הברית, אם מזמינים רכב מהארץ, ב-50 דולר

ליום אתת מקבל רכב מספיק טוב. גם ברוב מדינות אירופה ב-50 דולר ליום אם



א. פורז

אתה מזמין רכב מהארץ, אתה מסתדר. אם אתה מזמין במקום - לא, הזמנת רכב

במקום היא מאד יקרה,

לכן פרם לדיפרנציאציה בין ארצות הגלובוס וענין שכירת

הרכב אני מקבל. גם ענין 6 הלילות אני מקבל, ואומר לך - חבר-הכנסת דן תיכון -

למה. רוב נסיעות העסקים הן נסיעות קצרות. יכולה להיות נסיעת עסקים של

יום אחד, ויכולה להיות נסיעת עסקים של 10 ימים. ששה לילות זו נקודת האזון

פתות או יותר,

היו"ר ג. גל; חבר-הכנסת חיים קופמן,

בעקרון אנימברך על השיפור, אחד היעדים של הרבה מאד

ישראלים שעוסקים בעסקים, היא ארצות-הברית ויעד אחר הוא המזרח הרחוק.

ובנסיעה לארצות-הברית יום אחד מתבזבז על הטיסה הלוך ויום אחד על הטיסה

חזרה. כך גם לגבי המזרח הרחוק- כשמדובר על 6 ימים, צריך לקחת בחשבון שמדובר

על 4 ימים נטו. יש בעיה שכאשר אתה מגיע לארצות-הברית בשש בבוקר, אתה מקבל

חדר בבקר. ומשהו הולך לאיבוד, בעיקר שהשמים מישראל אינם פתוחים, אין כל

כך הרבה טיסות. אתה צריך להתאים את עצמך ללוח זמנים של הטיסות. לכן לא

היה אסון אם לששה ימים הייתם מוסיפים יום אחד, בעקרון, אני מציע להוסיף

עוד יום אחד לששת הימים.

מה שאני מבקש לתקן הוא הנושא של האש"ל. הייתי עד לשיחה

בין מישהו מהארץ ומישהו מחוץ-לארץ, ולא האמין האיש מחוץ-לארץ 'י; שאלו הן

ההוצאות המוכרות בארץ, וכיוון שהוצאות האש"ל אינן מוכרות, צריך לעשות כל

חודש תיאום הוצאות. אתה יכול לארח תושב חוץ, זה בסדר. אתה מארח איש עסקים,

או אתח נוסע לעיר אחרת, 90% לא מוכר, שלושה שקלים לארוחה,

לכל שלוש הארוחות 7 שקלים,

היו טענות שאי אפשר לפקח על זה. אבל, יש דברים שאנשים

אינם מבינים את זה, אני אמרתי למנהלת החשבונות שלנו:

שורה שאת רושמת עולה יותר משלושה שקלים, אל תרשמי, שורה במחשב עולה יותר

משלושת השקלים האלה, לכן או שמוסיפים 2% או שמעלים את הסכומים האלה,

חבר-הכנסת סילבן שלום,

קודם כל, אני מברך על התקנות האלה, אני חושב שהן עונות

על המציאות הקיימת, פה נותנים את האפשרות לנכות את

ההוצאות האמתיות. יש גם עידוד לטיסות במחלקת עסקים, מכירים בהרצאות הטיסה

במאה אחוז גם במחלקת עסקים וגם במחלקת תיירות.

לגבי שש הלינות הראשונות, אני מסכים למגבלה הזאת; אני

חושב שהיא צודקת. 6 לילות זה שבעה ימים, אם מישהו נוסע לעשרה ימים,

ויאשרו לו 75% מההוצאות, אני חושב שזו הבחנה שהיא במקום,

אני לא הבנתי בדיוק את הנושא של הרכב, : " נאמר בסעיף ד':

"הסכום שיותר בשל הוצאות שכירת רכב בחוץ-לארץ, לא יעלה על 50% מהוצאות

השכירות בפועל המוכחות בהתאם לתקנה 6, או על 50 דולר ליום, לפי הנמוך - "

ולא הבנתי למה נקבע דוקא 50% ולא 40% או 60%-

ולא 100%,

ולא 100%, השאלה היא, מה בדיוק הביא אתכם לנקוב במספר

הזה- יי

אני חושב שההצעה היא נכונה. היא מביאה את האנשים לא לשקר

ולא לרמות ולעשות את כל הדברים בצורה הטובה ביותר. בסיכומו של דבר



ס. שלום

אני חושב שאלה תקנות טובות, ואני מברך עליהן. זה לא הצעד האחרון שאתם

צריכים לעשות לשיפור המצב, כדי לתת לאנשים אפשרות לחיות בשלום עם עצמם,

שהם בעצם מדווחים אמת, ולא בגלל שני גרוש וחצי הם משקרים ואתם יודעים

שהם משקרים. יש הרבה דברים כאלה, שהם שוליים מאד,

חבר-הכנסת חיים אורון,

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: האחת - התקרה, והשניה.-

המגבלות, צריך לקחת בחשבון שבצד 50,000-60,000-100,000

איש מנוסעים בעניני עסקים נוסעים עוד מליון אנשים לחוץ-לארץ, ויש בענין

זה הרבה שאלות, נסיעות אלו, כל ההטבות שגלומות בהן -הן בונוס שהמדינה

נותנת לחלק מהאוכלוסיה, בתוך כל הרגישויות הקיימות, כאשר פה מוצעת הכפלת

הסכומים, יש פה איזה סדר, חבר-הכנסת דן תיכון אומר: מי שיוצא, יקבל

החזר הוצאות בלי הגבלה, אבל בכל אופן יש מגבלות, יש הגבלות מסויימות

על הוצאות מוכרות, כלומר, האוצר משתתף בהוצאות עד סכום מסויים, מעבר

לזה אין מכירים, אני חושב שזה נכון מבחינת הגישה העקרונית, זה נכון

מבחינת חלוקת הנטל, זה נכון גם מבחינת האופן בו מתנהלים עכשו העסקים,

כאשר הנסיעות הן יותר קצרות, הנסיעות יותר אינטנסיביות, הן יותר מהירות,

יכול להיות שמהמתכונת הזאת מישהו נפגע ביום השביעי ומישהו נהנה מ-160

דולר ליום כאשר בכל זאת אשתו נסעה אתו, ואני לא הולך לבדוק כמה היו בחדר

במלון, ואם נשאר בסוף השבוע.

לכן זו מסוג ההחלטות שחשובה בהן האימרה "הכל במידה",

חשוב שתהיה מידה,.לצורך השתתפות המדינה, עד כאן, אתה רוצה מעבר לזה,

המדינה לא משתתפת,

המבחן הוא יצירת הכנסה.

המבחן לגבי הקיבול שלי ולגבי המפעל שלך, כאשר מדובר

ביצירת הכנסה,,שיש מגבלה על ההוצאות המוכרות.

תסביר לי מדוע, אם אני נוסע לחו"ל וחוזר ומגדיל את

המחזור שלי?

הגבולות פה לא כל כך ברורים, כמו שמציגים פה, והשיפטינג

מתקיים והעברות מתקיימות. למה להגיד דברים יותר מרחיקי

לכת? לכן המגבלות, כאשר מדובר בהכרה בהוצאות בסכומים לא נמוכים, הן

במקומן, אני לא מציע שהוועדה תקבל ריקוש????ים מכיוון אחר מאנשים שבחיים

שלהם לא נסעו לחוץ-לארץ ולא מביאים אתם מוצרים, שהם קונים במחיר פי ארבעה

ברחוב דיזנגוף,

חבר-הכנסת שאקי,

. באמת יש לברך על התיקון, שבא לעדכן, העדכון נראה סביר,

גם ההסבר שנתת, שהשהייה בארץ של 14 יום בין נסיעה לנסיעה

חלה רק על נסיעות ארוכות של 90 יום, היא סבירה ביותר, הערה אחת שאני

רוצה להעיר היא, שלא דומה פריז לטוקיו ולא דומה טוקיו למדריד או לליסבון

במחירי המלונות, במחירי רכבים וכוי, האם לא יהיה נכון שתהיה התייחסות

שונה לפי היוקר באותם מקומות, כי זה יעשה יותר צדק לענין?

משה גביש, אני אודה לך אם תתייחס לשאלה, האם שקלתם, או

יש מקום לשקול את הנושא של תקרה, הנושא של יום נוסף

לששה הימים והנושא של האש"ל שהשארתם אותו בערכים של לפני תשע שנים. אם

היה הסכום הזה מתעדכן, הוא היה פי שנים, לכן השאלה היא, האם אין להוסיף

על סכום האש"ל?

קודם כל לגבי הנושא של 6 לינות, לא איכפת לי לקבוע שבע

לינות. למה קבענו שש לינות? לא אנחנו המצאנו את זה,



ט. גביש

בשרירות לב. גם חברות התעופה יוצאות מהנחה שנסיעה עסקית היא עד שש לינות,

ולכן לנסיעה פחות מזה אין כרסיסים מוזלים, לא המצאנו את זה אנחנו בשרירות

לב, ככה עובדת כל המערכת הזאת.

ד. תיכון; חמישה ימים.

אתה צודק, חמישה ימים, אמרו לנו עוד לילה - שש לינות.

אבל הפרדה צריכה להיות,

בתנאי ששישה ימים לא כוללים שבת,

לגבי הדיפרנציאציה של מדינות הגלובו0 מבחינה גיאוגרפית,

אנחנו עשינו את כל החשבונות האלה פחות או יותר למחירים

במלונות ארבעה כוכבים, שזה הממוצע העולמי. יש חריגים. אני לא הייתי פוסל -

אבל לא הייתי מכניס את זה עכשו לתקנות -להסמיך את שר האוצר לקבוע בצו

תוספת של 20%, אני מוכן לשנות. אם מגבילים ב- 20% ובצו שיוציא שר האוצר,

זה בהחלס נראה לי. אפשר לקבוע בתקנות ששר האוצר יכול לסטות ב-2%,

אני מציע 25%.

לסעמנו, עדיף להשאיר את התקנות כמות שהן, אני רוצה

התקנות האלה נדחות כבר תקופה ארוכה, בסך

הכל הן מסיבות,

אם מגבילים את זה מראש ב-20% ושר האוצר יכול לקבוע

זאת בצו, ולא צריך להביא זאת לוועדת הכספים, אני מוכן,

לגבי ההצמדה, אמרתי שמקובל עלינו שיקבע בתקנות, שלפני

תחילת כל שנת מס, הסכומים יעודכנו לפי המדד הדולרי או לפי סל המטבעות

לגבי רכב שכור -

אני מציע לקבוע - עד 50 דולר,

עד 55 דולר - בלי שיעור, בלי אחוז, להזכיר שוב, עד היום

שכירת רכב לא הוכרה בכלל, אני מקבל את ההצעה של הוועדה

עד 35 דולר. עד 35 דולר, ללא שיעור, אם הוצאת 50 דולר, תקבל את כולם.

יש הבדל עצום בין התעריפים של הנסיעות בחוץ-לארץ והביטוח,

והביסוח מייקר ההוצאה משמעותית,

תקבע 40 דולר, זה יכלול ביטוח,

מ, גביש; אם אנחנו מורידים את מגבלת הסכום, זה עונה על הבעיה.

55 דולר ללא שיעור, ללא אחוז,

לגבי התקרה, אני חושב שצריך להשאיר אותה מאותה סיבה

שאמרתי, לגבי התקופה שנקבעה יש אלמנס של הנאה אישית,

אם כך, אני יכול להבין במה אנו יוצאים מישיבה זו,

מה לגבי האש"ל?

האש"ל של 45 דולר, הוא נוסף למלון ולדעתי הוא סביר.

זה שתי ארוחות בסך הכל, כי ארוחת הערב כלולה,

חברים, הסיכום שלנו - אני רואה שאפשר לסכם על דעת הרוב-

1 . הצמדה לסל המסבעות;

לדולר, כי כל המערכת הזאת מתנהלת בדולרים,

הצמדה לדולר, זה יכנס לפרוסוקול ולתקנות"

נקבע ששר האוצר רשאי בצו לעדכן את הסכומים על פי שיעור

עליית המדד הדולרי בארצות-הברית.

בסדר, מקבל.

לגבי שישה ימים אנחנו מתקנ ים לשבעה ימים, והסר יוכל

לקבוע בצו 25% תוספת למדינות חריגות, כמו יפן,

רכב.- עד 53 דולר ללא מגבלה של 50%.

בצו,.כי אם המצב ישתנה הוא יוכל לשנות.

בסדר.

אני עדיין חושב שצריכה להיות לו סמכות להקטין את הסכום

לגבי מדינות כמו מדינות מזרח אירופה. לא צריך לתת מתנה

של 120 לולר, אם משלמים שם 30 דולר ללילה"

אני מעמיד להצבעה את הסיכים כפי שהבאתי אותו.

הצבעה

הסיכום, כפי שהובא על ידי היושב ראש, חבר-הכנסת ג' גל נתקבל

אני מעמיד להצבעה תקנות מס הכנסה (ניכויי הוצאות

מס ו י ימ ות) (תיקון), התשנ"ג-1992, . בתיקונים שנתקבלו

הצבעה

תקנות מס הכנסה (ניכויי הוצאות מסויימות)(תיקון), התשנ"ג-1992,

בתיקונים שנתקבלו אושרו

התקנות אושרו.

יש לנו סמכות לאשר תקנות בכפוף לתיקונים?

כן.

מציעים לשר.

הוא יכול להגדיל או להקטין, הכל לפי הענין.

אני מציע שהתיקונים יובאו לידיעת הוועדה.

ח. ק ופמן; יש לי הצעה אחרת, שמר דמביץ יעבור על זה בשם הוועדה.

התיקונים ינוסחו עם מר דמביץ ויובאו לידיעת הוועדה.

תקנות,המסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי

אכיפה). התשנ"ג-1992

אנו עוברים לתקנות המסים(גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו

בנקיטת אמצעי אכיפה), התשנ"ג-1992.

יסביר נציב מס הכנסה משה גביש.

אנחנו הבאנו לוועדה תקנות לגבי הוצאות שהוצאו בנקיטת

אמצעי אכיפה, היום, כאשר בתי המשפט מוציאים צוו הוצאה

לפועל, המבצעים הם קבלנים פרטיים והם מקבלים שכר ראוי והוגן. אצלנו מה

שיוצא, שאנחנו משקיעים הרבה מאד בפעולות אכיפה נגד נישומים סרבנים, והבאנו

לוועדה הצעה, שנישום סרבן, כמו שבמסגרת ההוצאה לפועל מוטלות ההוצאות

על החייב, יוטלו עליו ההוצאות על פי פקודת המסים (גביה). ואז נתבקשנו על ידי

הוועדה להביא פירוט הסכומים שאנו מדברים עליהם, כדי לדעת שאנחנו איננו עושים

פה דברים שהם לא סבירים. הבאנו פה מה הם דמי העיקול שקיימים היום.

אין טכום מינימום?

יש.

אני שוב רוצה לומר לווערה: כאשר עיקלנו מטלטלין ימכרנו

-אותם, אנו מוסמכים לגבות את ההוצאות האלה מהחייב. פה

מדובר על מקרים, שבהם עיקלנו מטלטלין, החייב בא להסדיר את חובו, אנחנו

מחזירים לו אותם; זה כרוך בהוצאות עצומות, אנו מובילים אותם, מאחסנים

אותם, אם מכרנו או1 המעוקל, יש לנו סמכות לחייב אותו בהוצאות, אבל ברגע

שהוא בא לשלם את החוב, והמטרה שלנו היא לא למכור את המטלסלין אלא להביא

את הנישום לידי כך שישלם חובו -

א. גולדשמידט; כמה זמן אתם,מאחסנים את המטלטלין?

ח. דוקלר; בממוצע חודש.

איפה אתם מאחסנים אותם?

בממ"ן, וההוצאות שלנו לממ"ן הן הוצאות כבדות מאד,

יש לנו הוצאות רבות על שוטרים, על רכבים.

מי פוסק את ההוצאות האלה?

אני מבין שאתה אומר, שאם מתבצעת מכירה של מעוקלים, הענין

פתור. יש כבר נוהג, יש כבר תקנות, כאן מדובר על מקרים

שזה לא מגיע עד סוף הדרך.

כן.

חבר-הכנסת דן תיכון,

הכל טוב ויפה, אבל לעתים קרובות מעקלים רכוש בשל טעויות

ואי-העברת מידע בזמן, ולאחר מכן הכל מתברר והרכוש

מוחזר לבעליו. במקרים כאלה אני מציע, שהסכומים שהוצאו בשלהעיקול לא ייגבו

מהנישום,

אתה צודק בהחלט, זה מקובל.

מה קורה אם יש פסק דין של ערכאה ראשונה, הפסק דין נאכף

באמצעות ההוצאה לפועל או באמצעות מס הכנסה, אם הוא

נאכף באמצעותכם, אחרי זה יכול להיות ערעור ופסק הדין יבוטל, בינתיים אתם

חייבתם את הנישום. נגמר הליך בבית המשפט המחוזי, ואתה מגיש ערעור לבית המשפכ

העליון, אין עיכוב ביצוע ובינתיים מס הכנסה פועל לגבות את החוב שלו.

ואחרי חמש שנים, שבע שנים -

. בפקודת מסים (גביה) אינו מופיע המונח פסק-דין.

אני שאלתי וקבלתי תשובה, שלפי פקודת מסים גביה עושים

את צעדי האכיפה,

אין פסק דין בפקודת המסים (גביה).

אם יש בעיה משפטית בענין הזה, גם בקטע הזה יכולה להיות

טעות.

דבר שני. הנושא של כללי לשכת עורכי הדין לגבי תעריף

מינימום הנא רק בגדר של המלצה, צריך לעדכן את התעריפים,

חבר-הכנסת אברהם פורז.

אני רוצה לשאול את נציב מס הכנסה: כאשר מדובר בהליכי

ההוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל, שהוא רשות שיפוטית,

מאשר את ההוצאות. בפקודת המסים (גביה) אין בכלל שום דבר שיפוטי. האם מי

שיקבע פה יהיה הנציג, או יהיה איזה נוהל, או יהיה תעריף? בכל זאת מישהו



א. פורז

צריך לפסוק את זה" אני הייתי מציע איזה מנגנון שיפסוק את ההוצאה הזאת, ?

כי אהרת יצא מצב, ששלטונות המס קובעים לעצמם את ההוצאות, והוא לא סביר.

חבר-הכנסת חיים קופמן.

הובאו לידיעתי מקרים שמס רכוש עומד למכור, או מוכר,

רכוש, שחלו? עליו הקפאת בניה. כלומר, מגרש שאי אפשר לבנות

עליו, ואם הבעלים אינם משלמים את'מס הרכוש - ובמקרה אחר מרובר על ארבעה

דונם - מעמידים את המגרש למכירה. אדם אינו יכול לממש את המגרש, כי יש

שם דרך בטחונית או דרך אתרת, והרשות המקומית מתעלמת, לא מוכנה לתה

אישור בניה. יש בעיה עם הרשות המקומית אבל יש בעיה גם עם מס רכוש.

למה אני מזכיר זאת בהקשר לתקנות שלפנינו ~ ואגב אני

עומד להגיש הצעת חוק בענין - כי גם כאז אתם מעקלים רכב ומטלטלין אחרים,

הכל בגין רכוש שהוא לא יכול לממש אותו.

משה גביש, אני מבקש שתשיב וגם תאמר מה קורה כאשר מתברר

שהיתה טעות? האם מפצים אותו?

לפני כן מבקש חבר-הכנסת רון נחמן לשאול שאלה.

ר. נחמן; מה ההבדל בין עיקול על ידי מס הכנסה ובין עיקול על פי

צו של בית המשפט? יש לי בעיה בנושא הזה, כי לפי דעתי,

אין הבדל , בין מי שלא שילם משכנתא ויורדים לבעלי החוב ומעקלים להם

ובין מי שמעקלים לו משום שלא שילם מס הכנסה.

הנושא של גביה ועיקולים לא ייחודי למס הכנסה. יש עיקולים

של ההוצאה לפועל ויש עיקולים בנושאים שונים אחרים. והשאלה שלי היא לגבי

המקרו. אם התעריפים שמציע נציב מס הכנסה מקובלים גם בתחומים אחרים,

ניחא. אם לא, אני מציע שהנושא הזה ייבדק, כיוון שיש הרבה זרועות שעוסקות

בעיקולים.

מה שאומר חבר-הכנסת רון נחמן הוא, שיש ועדה ממשלתית לעני

אגרות. אולי רצוי שהנושא יובא לכאן באמצעות הוועדה הזאת,

שמחייבת כל משרדי הממשלה,

רשות הדיבור לנציג לשכת רואי חשבון, מר שטראוס.

אני מבין שיש מחירון, התקנות אפשרו יד חופשית, ואנחנו

הופענו כאן לפני חודשים באותו נושא, והצענו לקבל

תקנות, שיהיה בהן -

אתם אינכם צריכים להצטער, עכשו יש מחירון.

על פי מחירון זה, אם יתפסו לחקלאי את הטנדר שלו, ההוצאות

תהיינה500 שקל לחודש דמי אחסון והוצאות הובלה. במלים

אחרות, אם הטנדר שווה 5,000 או 10,000 שקל, בסופו של דבר, עד שיגמור את

כל הבירורים שלו עם מס הכנסה, הוא עלול לגלות ש- 10% או 30% מהשווי של

הטנדר שלו ילכו להוצאות האכיפה. אנחנו עוררנו את השאלה העקרונית: האם

ובאיזה מקרים, מדינת ישראל גובה מהצד השני את ההוצאות. כי אולי נבקש

שישלמו לנישומים שהטריחו אותם לכל מיני בירורים ולבסוף התג???לה שהדו"ח שלהם

בסדר? הדבר חייב להיות דו-סטרי. הוא לא יכול להיות חד-סטרי, שמי שלא בסדר

יש עליו הוצאות ומי ???בסדר - אינו מקבל פיצוי. ממה נפשך, עד היום

מדינת ישראל לא גובה, גם לא מאסירים בטחוניים, לא את הכלכלה שלהם ולא את

הלינה שלהם" זו היתה הערה כללית שלנו,



י. שטראוס

הערה שניה לגבי כל אותם מקרים שבהם מדובר או בסכומים

קטנים, או בכלל בטעויות. ואמרנו סמן הראוי שייקבע מנגנון שיפוי אוטומטי

ולא שיצטרכו לכתוב למשרד המשפטים או לאיזו שהיא וועדה בין-משרדית עליונה:

הוציאו לי את הטלוויזיה בטעות, ואני רוצה 500-200 שקל בגין ההוצאות"

ההוצאות לקבל את השיפוי הזה יעלו לו פי כמה וכמה, אנחנו חשבנו, שאם כבר

המדינה מחליטה, שמכל אחד שלא כסדר היא יכולה לגבות את הסכומים האלה,

שיהיה מנגנון שיפוי אוטומטי, זה ראשון הכללים של ההדדיות,

כל ההוצאות הכרוכות בדרישת

זה לא רק ענין של מחירון, מדובר בכל ההוצאות

הכרוכות בדרישת התשלום ובגבייתו, כל דף נייר, יפרטו את מחירו? אנחנו

היינו בדיעה שלגבי כל הדברים האלה קיים חוק כללי במדינת ישראל העוטק

באכיפות למיניהן, ולא מן הראוי שתהיה דוקא.לגבי מטים מערכת כללים שונה,-

רק מחמת העובדה שבמט הכנסה יש מחלקת אכיפה, מכל זוית שהסתכלנו על זה,

היתה לנו הרגשה שיוצרים פה ממלכה חדשה, או אימפריה חדשה, במהלך הדיונים

אנחנו הבנו שתינתן הדעת לכל ההערות האלה, ולא רק שיביאו לנו מחירון,

אני רוצה, למען הטדר, להזכיר שהעלינו גם הנושא של סרבן

מסים, האם כל אדם שחייב כטף, הוא טרבן מסים? איננו אומרים שקיימת נורמה

של התעללות ב אזרח, אנחנו יודעים שהמערכת אינה מתוכננת לעבוד כך, אבל

אנחנו יודעים שיש טעויות, חלק מתפיסת המכוניות בכבישים נפסקה בהלקה כתוצאה

מהעובדה שבדיעבד התגלה שהיו טעויות, אנחנו אומרים שקודם כל צריך להגדיר

מי הוא סרבן מסים,

מה צריכה להיות ההגדרה?

אנחנו בזמנו ה סכמנו שבכל מקרה של טעות, או בכל מקרה

שלא יכלל בהגדרה של סרבן מסים, ישופה האיש פי" שלושה

מהתעריף שייקבע, וזה יחסוך גם את עוגמת הנפש. הוועדה ביקשה את ההגדרה של

סרבן מסים, לא אנחנו ביקשנו. אנחנו היינו בדיעה, שהמערכת הנוכחית פועלת

כך, לא באופן מתוכנן, שיש טעויות.

תודה רבה,

משה גביש, בבקשה,

כל מה שאמר מר שטראוס, למרות שהוא משפטך, בחלקו הגדול

מוטעה. סרבן מסים יש בהגדרת החוק. באותה פקודת מטים

(גביה), שהתקנות באות מכוחה.

אמרו את זה.

כמייצג של הלשכה, אל תאמר שאמרו, בפקודת המטים (גביה)

יש הגדרת טרבן מס. יתרה מזו, לפני כ-3-4 חודשים,

אישרה הוועדה -- ביוזמתנו - תקנות מיוחדות שקובעות מה הפעולות שחייבים לעשות

לפני ביצוע עיקול, ואנו עובדים מעבר לתקנות אלו. אנחנו נותנים עוד התראות,

לשאלה, האם בכלל אנשים משלמים הוצאות? רבותי, כל בית משפט

קובע הוצאות בכל משפט.' אינני יודע למה לשכת רואי חשבון מופתעת מזה, בכל

משפט, גם במשפט אזרחי, יש הטלת הוצאות"

לטענה, שמס הכנסה בונה לו פה אימפריה חדשה, גם פה חבל

שלא נבדקות העובדות, פקודת המסים (גביה) חלה על כל חוקי המס, זה אמור

גם לגבי חבר-הכנסת דן תיכון שדיבר על מע"מ ומס רכוש. פקודת המסים גביה

חלה על כל החוקים ששר האוצר ממונה על ביצועם, וגם על ביטוח לאומי.

לעצם הענין, מה שעולה פה, זה לא סמכותנו לאכוף את הגביה,



מ. גביש

אף אחד מכם לא רוצה. שלא נאכוף את הגביה. יש לנו עלויות עצומות ויוצא מצב

שכל משלמי המס מסבסדים את סרבני המס, כי אם מכרתי את המעוקלים, מותר לי

לגבות את ההוצאות. אם לא מכרתי והוא בא ומשלם את חובו, אסור לי. אני מקבל

מה שאמר הבר-הכנסת תיכון, ואני בההלם תושב שצריך להוסיף, שאם היתה טעות,

הסכום צריך להיות מוחזר.

ומה עם ההוצאות שהיו לאותו מסכן?

גם אני לא דורש את ההוצאות הממשיות שלי. אני לא אומר

אני אחזיר לו אותו סכום

שהייתי גובה.

יש לו הוצאות משפטיות.

גם ההוצאות שלי, בתלקן הן הוצאות תתשיביות. אני לא מכניס

כל עלות כוח האדם. מוסכם עלי מה שאמר חבר-הכנסת תיכון.

בכל מקרה שגביתי ממי, שבדיעבד מסתבר שגביתי בטעות, אני צריך להחזיר לו-

כל מה שגביתי, אפילו צמוד, אין שום בעיה-

אני אינני מבין.

תבר-הכנסת תיכון אמר -

זה מקובל. אתה לקחת מישהו ובטעות עשית לו עיקול, ואדם

זה לקח עורך דין והיתה לו הוצאה מעבר להוצאות שהוא שילם

לך.

אם אתה מתחיל כך, הוא יכול לדרוש לתבוע אותו,

זה בודאי אינני יכול לתת, הבר-הכנסת גל, כי כל נשום

מעסיק עורך דין ורואה תשבון.

אתה מדבר על הוצאות מינימליות שיש לך לבצע את העיקול,

תן גם לנישום הוצאות משפטיות.

אנחנו לא לוקחים את כל ההוצאות הממשיות שיש לנו,

כדי שהדברים לא ייעשו על רגל אתת, אני מציע שתבדקו את

הענין הזה. אל תשיבו לנו עכשו. בסופו של דבר, מי שעיקלו

לו בטעות, א ני מבין שלא מדברים על פיצוי על עוגמת הנפש שהיתה לו, אבל

הוצאות ממשיות שהיו לו צריך, להחזיר לו,

זה מקובל עלי. מקובל עלי, שאם נישום עשיתי לו עיקול

והיו לו הוצאות משפטיות בנוגע לאותו עיקול, ומתברר

שהיקול לא היה מוצדק, הוא יקבל החזר של מה שאני הייתי גובה.

בסדר"

אני הייתי מציע עוד שינוי, מאז שהגשנו את התקנות נשתנה

תעריף המינימום, אני הייתי מציע, אם זה מקובל עליכם,

ההוצאות המשפטיות הכרוכות-שייקבעו לפי כללים שיקבע הנציב בהתייעצות

עם ראש ההוצאה לפועל.

בכל בית משפט יש ראש ההוצאה לפועל, לכן אני מציע:

מנהל בתי-המשפט,

מנהל בתי המשפט, מקובל.

אי אפשר לקבוע את מנהל בתי המשפט ולהטיל עליו תפקידים.

אני לא מטיל עליו תפקידים, אני אומר: בהתייעצות עם



מ, גביש

מנהל בתי המשפט.

בהתייעצות, זה בסדר.

לגבי מס רכוס, מה שאמר חבר-הכנסת קופמן לא שייר לענין

הזה. מס רכוש מוטל על שווי הקרקע. אם האדמה מוקפאת,

זה אומר ששוי הקרקע הרבה יותר במוך. כל מגרש יש לו שווי מכירה. גם אם אי אפשר

לבנות עליו, יש לו שווי'בשוק. אם אי אפשר לבנות, זה אומר ששוויו 20%-30%

משווי מגרש שאפשר לבנות.

אולי אפשר לדהות את התשלום?

אני גובה היום לפי שווי הרכוש המוקפא, לפי שווי של 15%.

תודה למשפטן משה גביש"

אני מציע להפסיק עם ההערות האישיות.

אדוני היושב ראש, הוועדה ידעה, שכתוב בחוק, שסרבן הוא

זה בעינינו לא מספיק כדי לרדת

הגדרת סרבן, מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע

ממנו.

מר שטראוס, הענין ברור.

א. בסעיף 4, בנוסח כפי שהובא על ידי שר האוצר, יימחקו

המלים שאחרי המלים -"שייקבעו לפי" ויהיה כתוב: כללים שיקבע הנציב בהתייעצות

עם מנהל בתי המשפט.

האישור הזה כ פוף כמובן למחירון שהוגש לנו.

האישור כפוף למחירון שאני מבקש לעדכן פעם בחצי שנה. לפי

המדד.

האישור כפוף כמובן למחירון שהוגש לנו, שיעודכן אחת

לחצי שנה לפי עליית המדד.

ב. במידה והיה עיקול בטעות, הכספים שנלקחו יוחזרו.

הוצאות שנלקחו עבור עיקולים שנעשו בטעות, יוחזרו"

מה קורה אחרי פסק דין?

אין לזה קשר לפסקי דין. אני גובה מקדמות -

אין לזה קשר לפסקי דין, הם פועלים לפי פקודת מס הכנסה.

יש פסק דין של בית משפט שחבר-הכנסת אלי גולדשמידט חייב

100,000 שקל. יש ערעור בפני בלת המשפט העליון.

אני לא גובה מס ששנוי במחלוקת, אני לא מטיל עיקול על

מס ששנוי במחלוקת. י

עיקולים שיתברר שנעשו בטעות, הכספים יוחזרו ואם היו

לנישום הוצאות ממשיות יוחזרו על פי ההוצאה שלו ולא יותר

מהקבוע במחירון.

אני מבקש לשאול את היועץ" המשפטי לוועדה: העלה נציב

מס הכנסה את נושא האגרות או שיעורי התשלומים עבור

העיקולים, האם זה חל רק על מס הכנסה?

על כל חוקי המסים, גם על מע"מ וגם על המכס.



ר. נחמן

כל מערכת המסים נכנסת תחת מסריה זו, אבל בתי המשפט

מוציאים צווי עיקול ויש עוד כל מיני עיקולים. גם שם

עולה השאלה הזאת,

מ. גביש; עיקולים במסגרת בתי המשפס הם עיקולים רישומיים, רק

במסגרת ההוצאה לפועל ממילים את ההוצאה על החייב,

היו"ר ג. גל; אני מעמיד להצבעה תקנות המסים (גביה)(קביעת הוצאות

שהוצאו בנקיסת אמצעי אכיפה), התשנ"ג 1992 בתיקונים

שפירטתי.

ה . צ. ב ע ה

תקנות המסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיסת

אמצעי אכיפה), התשנ"ג-1992, בתיקונים שפירס היושב-ראש,,

חבר-הכנסת ג' גל אושרו

חוק מס הכנסה(הסבות לחיילים משוחררים)(הוראת שעה)(תיקון מס' 4)

(תחילת עבודה מזכה). התשנ"ג-1993

היו"ר ג, גל; אנחנו עוברים לנושא הבא;

חוק מס הכנסה (הסבות לחיילים משוחררים)(הוראת שעה)

(תיקון מס' 4)( תחילת עבודה מזכה), התשנ"ג-1995. חוק זה עבר קריאה ראשונה,

נכוז, מר דמביץ?

א. דמביץ; נכון, הוא עבר קריאה ראשונה ומגיע לוועדה להכנתו לקריאה

שניה ולקריאה שלישית,

היו"ר ג, ג ל; חבר-הכנסת גולדשמידט.

א. גולדשמידס; קודם כל אני רוצה לומר -

ד. תיכון; מי הגיש את הצעת החוק?

היו"ר ג. גל; זו הצעת חוק של חבר-הכנסת בני סמקין,

ד, תיכון; אז תקרא לו,

היו"ר ג. גל; היתה הסכמה של הממשלה להצעת חוק זו, וגם בדיון הראשון

על הצעת החוק פה היתה הסכמה מקיר לקיר, אם יהיה צורך,

אזמין אותו,

חבר-הכנסת גולדשמידט, בבקשה,

א. גולדשמידט; יש אוכלוסיה שלמה של חיילים משוחררים שחוזרים לקבוצים

ובאופן די מובהק מתחילים לעבוד או בחקלאות או בתעשיה.

על פי החוק הקיים, הם לא נופלים בקריסריונים הטכניים שמאפשרים לעובד שכיר

שהולך לעבוד במפעל תעשייתי להנות מאותן נקודות זיכוי במס הכנסה, אני שואל:

א, מדוע עושים את ההבחנה הזאת, אם היא אכן קיימת? ואם היא אכן קיימת,

אני מציע לתקן את הדבר במסגרת הצעת החוק שלפנינו.

ח. קופמן; לא הבינותי, איזו הבחנה קיימת?

א, גולדשמידט; אתן לך דוגמה פשוסה; הבן של חבר-הכנסת חיים אורון חוזר

מהצבא והולך לעבוד בתעשיה או בחקלאות, הוא לא נהנה

מהטבה זו במס הכנסה,

היו"ר ג.גל; אין יותר הערות להצעת החוק? אם אין יותר הערות להצעת

החוק,נשמע את נציב מס הכנסה, מר משה גביש.

מ.גביש; ראשית; מה שמוצע בהצעת החוק מקובל עלינו, לדעתנו, זה לא

מספיק, ואני אומר זאת על דעת שר האוצר, יש הצעת חוק

של הממשלה, ששר האוצר אישר אותה, הממשלה עוד לא אישרה אותה, מה שקורה הוא



מ- גביש

שאמנם גם בהצעת חוק זו מוצע להאריך את המועד, שבו מתחיל החייל המשוחרר

לעבוד מחצי שנה מיום השחרור לשנה מיום השחרור, אבל אם במשך השנה הוא

לא התחיל לעבוד, הוא מאבד את זכותו גם לשנתיים הבאות. פה מוצע שבמקום

חצי שנה יהיה שנה. אני אומר יותר מזה: נניח שהתחיל לעבוד אחרי שנה וחצי,

הוא יתחיל מהנקודות המסיבות שלאחר שנה וחצי, אבל לא יאבד כל זכותו במטך

שלוש שנים. ההטבות הן לשלוש שנים מתחילת העבודה, יום אחד אחרת, התחלת לעבוד

יום אחד יותר מאוחר, אתה מפסיד את כל ההטבות. ואני אומר, שזה לא סביר

בעינינו.

היו"ר ג. גל; מה אתה מציע?

אני. מציע, אם הוועדה תסכים, שאנחנו נביא לה היום או מחר

הצעה. קודם כל מקובל עלינו שנה ולא חצי שנה, ואם הוא

התחיל יותר מאוחר, הוא יקבל את החלק היחסי.

לגבי הקיבוצים, הבעיה קיימת, אבל גם פה אנחנו לא נתנגד

אם תהיה הצעה. היום ההטבות ניתנות לעובדים שכירים, אדם בקיבוץ הוא לא

בדיוק שכיר ולא בדיוק עצמאי, זה משהו ביניים, זה שעטנז. כיוון שבן קיבוץ

חייל משוחרר החוזר לקיבוץ לא נחשב לשכיר, החוק הזה לא חל עליו. אם רוצים

שהוא יחול עליו, יצטרכו לקבוע בחוק במפורש, שבן קיבוץ שחוזר לאחר השחרור

לקבוץ, יראו אותו לענין הטבה זו כמי שהחוק חל עליו,

חבר-הכנסת רון נחמן,

ר. נחמן; אמר משה גביש שבאמתחתם הצעה, שלא יאבד חייל משוחרר שלא

התחיל לעבוד תוך חצי שנה מיום השחרור את זכויותיו,

נניח שאדם התחיל לעבוד תוך חצי שנה והפסיק לעבוד,

מה קורה אז עם נקודות הזיכוי?

היו "ר ג. גל; חבר-הכנסת חיים קופמן.

ח.קופמן; היום, כאשר התעשיה בעולם כולו וגם בארץ, מצטמקת מבחינת

כוח אדם ומוציאה תפוקה הרבה יותר גדולה, בתקופה שהתעשיה

לא מסוגלת לקלוט הרבה עובדים, והבניה נכנסת למיתון, אנחנו אומרים להרבה

צעירים שילכו לעבוד בתעשיה ובבניין ואין להם אפשרות להכנס לענפים אלה,

מי שהולך לחקלאות ולבניה מקבל איכס

ומי שהולך לתעשיה יקבל סכום יותר משמעותי, יכול להיות חייל משוחרר יוצא

יחידה קרבית ובכל ירושלים הוא לא מוצא עבודה, לא בתעשיה, לא בחקלאות ולא

בבניה, אני הייתי מציע לשפר משהו בקטע הזה,

היו"ר ג. גל; משה. גביש, בבקשה,

מ. גביש; מתוך ההיבט המקרו כלכלי, אני מסכים עם חבר-הכנסת קופמן.

אמרתי שאנחנו נביא הצעה, אני מבטיח עד סוף השבוע להביא

הצעה.

הנושאים ברורים. אנחנו נקבל שלושה תיקונים; האחד -

לגבי מה שקורה אחרי שנה, השני - מה קורה בתוך חצישנה,

והנושא השלישי - נושא הקבוצים. כאשר נקבל את הצעת החוק בתיקונים הללו,

נהיה אסירי תודה.

חוק מס שבח מקרקעין ( תיקון מס' 23). התשנ"ג-1993

חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 23), התשנ"ג-1993.

רשות הריבור לנציב מס הכנסה משה גביש.



מ- גביש

בנעלי המוריש או הנותן, אם קבלת ממישהו דירה או מגרש -

במתנה?

במתנה,כאשר אתה תמכור, המחיר המקורי הוא כאילו מה

שעלה לזה שנתן את המתנה, ותקופת האתזקה אותה תקופה,

ומחברים גם אותו?, כי. לא שולם מס בהעברה, אותו דבר לגבי ירושה,

במקרה אחד היה פסק דין בבית המשפט, פסק הדין במשפט

שפייר, בבית המשפט עצמו היום אינו מאושר מהמצב הקיים, והיו אחרי זה הרבה

מאמרים בעתונים, ופסק הדין אומר בך: אםאדם מוריש, כפי שאמרתי נכנסים לנעלי

המוריש, אבל אם זה שירש מכר, מבחינת תקופת אחזקה, זה כמו אצל המוריש, אבל

אם זה שירש מכר דירה יום קודם, עכשו הדירה שירש, הוא לא יכול למכור אותה

???טוב בפטור, אלא חלים עליו הפטורים הרגילים, אין פטור על פטור, בא פסק-

דין שטייר ואמר, שאם ההורשה -

סליחה, לא הבנתי,

אדם קיבל בירושה דירה, במס שבח יש פטור על מכירת דירה

אחת לכמה זמן, אם יש לר כמה דירות, אהה לארבע שנים

אתה יכול למכור דירה בפטור ממס שבח,

ועל מגרשים?

על מגרשים אין פטור.

הוא מכר מה שירש?

כן, גם היום מקובל שאם אתה ירשת דירה, הדירה היא שלך,

אם אתה מוכר אותה, לענין התקופה והמחיר המקורי, זה מה

שהיה אצל המוריש, מבחינת הפטור, זה כמו כל דירה שלך, לא חשוב אם מכרת דירה

זו או דירה אחרת, בא פסק-דין שפייר וקבע, שמי שמנהל את העזבון, או אם

נקבע בצוואה, שאתה לא מקבל את.הדירה, אלא את כספי הדירה, כאשר מוכרים

את הדירה אחרי מותו של המוריש, חלים הפטורים של המוריש ולא של היורש, וזה

לא סביר, יכול להיות שהיורש שמקבל את הירושה, מכר לפני יומיים דירה אחרת,

על זה קמו עוררין ואמרו שצריך לתקן,

חבר-הכנסת פורז אמר פה, שלדעתו אם למוריש היתה רק דירת

מגורים א חת, יש מקום להעביר את הפטור גם ליורש, וזה לא הצענו בהצעת החוק,'

אבל זה דבר נכון, כי ליורש יש את הפטור שלו. חבר הכנסת פורז אמר, שאם

למוריש היתה רק דירה אחת, יש מקום לשרשר את הפטור גם ליורש, כאשר מנהל

העזבון מכר את הדירה, אנחנו חשבנו שזה לא נכון, אבל תיקנו לפי הצעתו, כי

פחות איכפת לנו כאשר זו דירה אחת, אני גם רוצה לומר לוועדה, שחבר-הכנסת

פורז בא עכשו ומציע זאת לגבי שתי דירות, וזה לא מקובל עלינו, גם בלתי אפשרי

לביצוע; כי גם המוריש, אם היו לו שתי דירות, לא היה מקבל פטור על שתיהן,

אלא רק על דירה אחת,

אני מקבל את הצעתו המקורית של חבר-הכנסת פורז ונתקן

בהתאם את ההצעה שלנו,

אולי אתה מוכן להסביר שוב?

באופן כללי, כאשר אדם יורש דירה, חלות עליו שתי מערכות,

מבחינת המחיר המקורי, מחיר הככישה, הוא נכנס לנעלי המוריש,

אבל כאשר הוא בא למכור, מבחינת הפטורים, חל עליו מה שחל עליו" על זה

אין עוררין, זה היה לפני פסק דין שפייר ואחריו,

מעבירים את הזכויות של המוריש אל היורש?

בדיוק כך, אבל כאשר היורש קיבל לא את הדירה, אלא דמי

מכירתה, מנהל העזבון מכר את הדירה ונתן את הכסף ליורש,

לא חלים הדינים שחלים על האיש הנפטר.

הוא ירש את זה בערך של 100,000 שקל ומכר ב-140,000 שקל,

הוא צריך לשלם על ההפרש, על ההפרש בין 100,000 ו-140,000?

כן.

מה אמר פסק הדין?

פסק הדיל אמר, שאם המוריש היה זכאי למכור בפטור, גם

היורש מקבל את הפטור. אם הוא קיבל את הדירה, הפטור

עובר. אם הוא קיבל את כספי הדירה -

הוא ירש גם את הפטור.

גם אם הוא ,מוכר כעבור שנים?

אם היורש קיבל את הדירה ממש, כאשר הוא מוכר אותה, הוא

נכנס לנעלי המוריש. פסק דין שפייר הוא בנקודה מאד

קונקרטית; כאשר מנהל העזבון מכר את הדירה ונתן את הכסף ליורש, בא פסק-דין

שפייר וקבע - לא שהוא היה מבסוט מזה - שלפי הפירוש החוקי במקרה הזה הפטור

עדיין קיים.

אם מנהל העזבון היה נותן לך דירה?

אם הייתי מקבל דירה ולא כסף, והייתי מוכר אותה אחרי

שנתיים, אם מגיע לי פטור במכירת דירת מגורים, אני אקבל

את הפטור. לא מגיע לי, לא אקבל אותו.

בלי קשר לירושה?

בליקשר לירושה. הקשר לירושה הוא בכך, שנותנים לי מחיר

מקורי כמו למוריש ותקופת אתזקה, אבל לא בענין הפטור.

בא פסק-דין שפייר לאומר, שאם הנכס נמכר והיורש מקבל את הכסף, הוא פטור.

לא רק אנחנו, אלא רוב הקהילה המשפטית בכתבות ובמאמרים

קבעו שהדבר לא סביר. באנו לתקן את זה.

הגעתם לפשרה עם חבר-הכנסת פורז?

חבר-הכנסת פורז הציע, שאם למוריש היתה דירת מגורים אחת,

נשאיר את הפטור. הסכמנו.

אם שלושה יורשים, יורשים דירה אחת?

על דירת מגורים אתת יש פטור.

ואם יש שלוש דירות?,

ממילא, גם אם הוא הלה מוכר שלוש דירות, לא היה מקבל

פטור על שלוש דירות.

לא יהיה ריב בין היורשים?

אם היתה לו יותר מדירה אחת, אין לו פטור.

אתה מבדיל בין הדירה ובין ערך הדירה.

כן.

אתה תגרום לכך, שהמורישים ימכרו את הדירות שלהם ותישאר

להם רק דירה אחת.

זה היה המצב עד פסק הדין.

מ?? גביש, אני מבקש ממך, תחזור על כל התיקונים ותאמר

מה אומרת הצעת החוק.



מ. ג ביס; הצעת-החוק אומרת, שאם נמכרו נכסי עלבון, יראו את המכירה

שלהם, כמכירת זכות בידי היורשים, זאת אומרת, אם יורש

היה מקבל דירה, הוא היה פטור באותו יום שנמכרה על ידי מנהל העזבון, ואם

לא היה פטור, לא היה פטור-,' וזו- היתה הפרשנות שלנו עד פסק-דין שפייר, למעט

מקרה אתד, שבו למוריש היתה רק דירה אתת, ואז מקובל עלינו, שאם מנהל העזבון

ימכור אותה - זה היה פטור גם.בידי המוריש - יהיה פטור. זה התיקון שביקש

תבר-הכנסת פורז בישיבה הקודמת-

ח. קופמן; תלק מהחסכון בארץ הוא בעיקר בדירות, ובעיקר תוטכים

ההורים עבור הבת. מה יוצא? אם ההורים נפטרו - וההורים

לא רושמים את הדירה על שם הבת מחשש לסיבוכים ובעיות למחר נישואיה -

מ.גביש; אם הבת מקבלת את הדירה בירושה, אין בעיה,

אבל להורים יש הדירה שהם גרים בה. ברגע שהם נפטרו -

היא קבלה שתי דירות,.

ת. קופמן; יש עוד ילדים במשפחה, יש הבנים שלא חוסכים עבורם, לבן

לא נותנים דירה, אני שמעתי על משפחות ששוכרים דירות

עבור הבת הנישאת ואחרי שנתיים קונים להם דירה,

למקרה שהשידוך לא יעלה יפה?

ח, קופמן; כן.

הנקודה היא לא פשוטה. יכול להיות שאם היינו מכניסים:

תיקון, שהיורש גר בדירה 3-4-5 שנים, זה היה פותר את הבעיה, אבל כאן יש לך

דירת מגורים שאתה גר בה ויש הדירה שחסכת לבת"

מ, גביש; אם מורישים לבת את הדירה. --

ת, קופמן; לא מורישים לה, יש עוד שלושה בנים,

היו"ר ג.גל; לי יש שתי בנות ויש שתי דירות, אם הורשתי אותן לשתי

הבנות, אין בעיה,

ח, קופמן; יש בעיה,.

היו"ר ג, גל; אין בעיה, מתי יש בעיה?

מ, גביש; אם הורשת דירות ??ירות, מגרש כמגרש, החוק קיים, כפי

שאנתנו רוצים שיהיה קיים גם בנושא הזה, זאת אומרת,

כאשר אתה תמכור את הדירות האלה בעתיד, אתה נכנס לנעלי המוכר עם הפטורים

שלך, לכן המקרים שאתה אומר, הם בכלל לא רלבנטיים, כי אם הורשת שלוש דירות

לחמישה ילדיה, כאשר הם ימכרו אותן יחול עליהם הפטור לפי מצבם האישי,

ח. קופמן; אבל הם לא נכנסים לנעלים של המוריש,

מ, גביש; הם נכנסים לנעלים של המוריש תמיד, אם אתה צוווית דירה

לצאצאיו, הם נכנסים לנעליך, וכאשר הם ימכרו את הדירה,

הם יחוייבו או לא יחוייבו במס לפי מצבם, אם היתה עוד דירה בבעלותם והם

מכרו לפני ארבע שנים, בזה איננו נוגעים, על הירושה לא משלמים, משלמים בעת

המימוש, בזה הצעת החוק לא נוגעת, לכן מה שאמרת איננו באים לשנות,-

ח, קופמן; על מה הצעת החוק?

מ. גביש; אם אתה ציווית לא את הדירה אלא את סכום דמי המכירה

של הדירה. זה המקרה היחיד שהצעת התוק מדברת עליו.

כאשר מנהל העזבון מוכר את הדירה. אז נוצרה פה אנומליה, שאם מנהל העזבון

מוכר את הדירה, כי אתה ציווית לחת לא דירה אלא כסף רק למצבים כאלה מתייחסת

הצעת התיקון,

ח, קופמן; דירה אחת נמצאת בידי הבת וההורים יש להם דירה משלהם,

אני שמעתי ממך קודם, שאם מנהל העזבון מוכר את הדירה

'של ההורים -

אם הם ציוו לתת לה לא את הדירה, אלא את דמי המכירה

של הדירה, וזה מה שעושה מנהל העזבון -

ימה קורה לגבי ה דירה שלה, שהיא גרה בה.

מ, ביש; אם היא לא מוכרת אותה, אין לה שום בעיה" אני לא ממסה

אותה, אם היא לא מוכרת את הדירה, אם יש לה דירה אתת,

היא תהיה פטורה בעת מכירת הדירה.

ת.קופמן; . ואם היא תקבל דירה אתת ותלק מהעזבון של הדירה השניה

בכסף, על הדירה שלה היא לא תשלם מס שבת?

לא, על הדירה שלה היא לא תשלם-

אתה בטוח?

כן.

מה המשמעות של התוספת בהצעה זו?

התוספת היא של חבר-הכנסת פורז, שאומרת: אם למוריש היתה

דירה אתת, אם הוא היה הבעלים של דירת מגורים אתת בלבד,

ואילו היה מוכר אותה, היה מוכר בפטור ממס, אז יהיה פטור ממס,

הברים, אני תושב שהענין ברור. לעומת הצעת ההוק המקורית,

זו הצעה משופרת האומרת, שאם זו דירה אחת, לא יתול עליה

מס שבת מקרקעין,

אני מעמיד להצבעה הצעת. חוק זו.

הצבעה

הצעת תוק מס שבת מקרקעין ( תיקון מס' 25), התשנ"ג-1995 אושרה

תקנות מס הכנסה (תאומים בשל אינפלציה)

שיעורי פחת)(תיקון).התשנ"ג-1992

אנתנו עוברים לנושא הבא:

תקנות מס הכנסה (תאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת)

(תיקון), התשנ"ג-1992 .

נציב מס הכנסה, משה גביש.

הוועדה אישרה פחת מואץ לגבי תעשיה, תקלאות ותיירות

התל מינואר 1995. כאשר היה הדיון בוועדה, אמרו חברי

הוועדה ויושב ראש הוועדה, שהם מבקשים שאנתנו נתזור לשר האוצר והוא יציע

לוועדה להתיל פתת מואץ גם על בתי תוכנה, שעיקר פעילותם בייצור תוכנה,

וניתן להם אותם תנאים שנותנים לתעשיה.

הפתת המואץ יתול על הציוד של בתי התוכנה?

כן, על הציוד. אני חזרתי לשר האוצר ושר ולאוצר אישר,

ולכן אני מביא לוועדה תקנות אלו,

מאד התרשמתי בביקור במספר בתי תוכנה, ושם עובדים יפה

מאד ומתקדמים בנושא של תוכנות, ואין טיבה שהציוד המתכלה

תוך זמן ק צר לא יתול עליו פתת מואץ כפי שהוא חל על התעשיה.

מר גביש, האם זו הוראת שעה?

כן.



היו"ר ג' גל; לכמה זמן?

כמו לתעשיה ולחקלאות,

היו"ר ג, גל; לגבי בתי תוכנה, אין בעיה של הצורך לעודד באופן מיוחד,

אלא זה דבר פרמננטי, אי. אפשר לקבוע זאת פרמננטית?

מ. גביש; הפחת המואץ בא מכוח חוק התיאומים בשל אינפלציה ,

היו"ר ג, גל; אבל לגבי בתי תוכנה זה דרוש באופן פרמננטי, תבדוק את

זה,

מ. גביש; אני מוכן לבדוק.

אני מעמ.יד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס הכנטה ( תאומים בשל אינפלציה)(שיעורי פחת)

(תיקון), התשנ"ג-1992 אושרו

היו"ר ג, גל; חבר-הכנסת רון נחמן מבקש לשאול את נציב מס הכנטה לגבי

חוק מט-שבח מקרקעין.

ר, נחמן; יש חמישה יורשים לרכוש, ושלושה מסכימים- דשנים לא

מטכימים למכור, ואי אפשר לממש את הרכוש, מה קורה במצב כזה?

מ, גביש; אם הרכוש הוא בידיהם, הם נכנטים לנעלי המוריש, לא

שינינו את המצב החוקי, מה שהיה קודם, קיים גם היום,

אנחנו שינינו בהצעת החוק שלנו רק לגבי מצב אחז'-, בו ציווית לתת את כטפי

הרכוש ולא אתה רכוש ומנהל העזבון מכר ולא אתה, זאת היתה הפירצה שפטק-דין

שפייר -

ר, נחמן; השאלה שלי מתייחסת לשלושה דורות: טבא, בת ונכד,

מ,' גביש; הטבא הוריש לבת והבת לנכד?

ר. נחמן; הטבא הוריש לבת.

מ, גביש; יש שירשור של הדברים. כאשר הנכד ימכור בעתיד, רואים

אותו כאילו הוא היה הטבא".

היו"ר ג, גל; מר גביש, אנימבקש שתאמר בקצרה מה קרה עם האישור שנתנו

למפעל שטיחי כרמל.

מ, גביש; ועדת הכספים אישרה בזמנו סכום שככל הזכור לי היה

400,000 דולר למימון ביניים של מפעלי שטיחי כרמל, בתנאי

שזה לא ילך לבעלי העטק, אלא להפעלת המפעל עד שתתקבל החלטה מה יעלה בגורלו.'

ההחלטה נתקבלה בינתיים על ידי שר האוצר, כידוע.לכם,.ואנחנו מתוך ה-400,000

דולר שאושרו, השתמשנו בפועל רק ב-100,000 דולר. 100,000 דולר אלה הובטחו

בטחורות, וקבלנו עכשו דו"ח של האיש שמינינו אותו, וכאשר אני אומר אנחנו זה

גם הממשלה וגם הבנקים, והכטף מובטח. קבלתי דיווח מהאיש, אלון כהן, שהכסף

מובטח ויוחזר לנו, הוא עושה עכשו סידורים להחזיר את הכטף, אמרנו שנשתדל

להבטיח את הכסף בסחורות, ולפי הדו"ח שקבלנו עכשו, אכן זה המצב, אותו רבע

מהסכום שאושר, יוחזר לאוצר המדינה.

היו"ר ג, גל; תודה למר גביש.

אני רוצה לומר לחברים, שבשבוע הבא, במסגרת בקשה שיש

לפנינו לערבות שנתבקשנו לתת לחברה לסיכוני סתר חוץ, אזמין גם את יושב ראש

החברה לסיכוני טחר חוץ כדי לקבל אינפורמציה על המצב©

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10