הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 106

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' אדר התשנ"ג (3 במארס 1993). שעה 00;09

נכחו; חברי הוועדה;

ג' גל - היו"ר

ח' אורון

ר' אלול

שי בניזרי

אי גולדשמידט

שי עמור

א"ח שאקי

גי שגיא

מ"מ;

שי אביטל

מי איתן

י' ונונו

ר' נחמן

עי עלי

סי שלום

מוזמנים;

שר המדע והטכנולוגיה ש' שטרית

גי מצגר - מנכ"ל משרד המדע

בי אייל, א' בלשניקוב, עי אריאן, נ' ירושלמי - משרד המדע והטכנולוגיה

י' גבאי - הממונה על הכנסות המדינה

אי זייף - מנהל אגף המכס ומע"מ

יי בן-יהונתן - אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

אי וייסמן, אי בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

י' טולדנו, אי בן-דוריאל - סגני ראש העיר, מגדל העמק

יועץ משפטי; אי דמביץ

י ועצת כלכלית; ס' אלחנני

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' שפנייר .

סדר היום; 1) צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 6),

התשנ"ג 1993.

2) שינויים בתקציב לשנת 1993.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 6). התשנ"ג 1993

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום - צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על

טובין (תיקון מסי 6), בעניין הסיגריות.

י י גבאי;

זה צו טכני לגמרי. בכל התאמת מחיר של הייצור המקומי, לפי המשוואה, מותאם

המס עבור היבוא, והוא שומר על הפרופורציות המקוריות. אין פה שום שינוי

בפרופורציות המס בין ייצור מקומי ליבוא, וזה תואם את המדיניות המקורית.

היו"ר ג' גל;

בישיבה הקודמת בנושא הזה, ביקשנו מכם שתערכו בדיקה, לאחר שתקבלו את כל

החומר מהחברות השונות - מה אחוז המכירות של תוצרת חוץ ושל תוצרת הארץ. הייתי

רוצה לדעת; א) האם קצבנו לכם זמן לביצוע הבדיקה? ב) האם ביקשתם חומר מהחברות

השונות, והאם עשיתם את מה שביקשנו?

י י גבאי;

כן. היינו בקשר גם עם היועצים המשפטיים של החברות - גם אלה העוסקות ביבוא

וגם החברות המקומיות - וקיבלנו אינפורמציה, לפיה פרופורציית היבוא נעה בין

30%-32%, ובניכוי גורם השטחים זח בערך 26%-27%. כלומר, אין ויכוח שיש עלייה

מסויימת בהיקף היבוא - המצב האופטימלי היה %25, והיום זה 30%-32% אני חושב

שאין חילוקי דעות לגבי עצם הנתונים, אך היבואנים טוענים, שכיוון שבתקופה

האחרונה עלה מחיר היבוא בצורה חריפח, מ-5.10 ש"ח ל-6.10 ש"ח, בגלל התאמת השער,

בעוד שהייצור המקומי עלה מ-3.00 ש"ח ל-3.60 ש"ח - יהיה שינוי חדש במשקל של

היבוא, כלפי מטה. אנחנו מבקשים עוד כמה שביעות כדי לבצע מעקב אחרי מה שקורה

ליבוא, ולא לקבל היום החלטות.

לפי האינפורמציה שבידי, לפחות חלק מחיבואנים מתלוננים שלא קיבלתם מחם

נתונים ולא התייעצתם איתם.

י' גבאי;

הם היו אצלנו חמש פעמים.

היו"ר ג' גל;

זח מה שישראל קנטור הודיע לי, אז אנא בדוק את העניין. דבר שני, אני רוצה

להבין - האם בעוד חודש תבואו אלינו עם נתונים מוסמכים וגם עם חמלצות מה צריך

לעשות, ונוכל לקיים פה דיון על כך?

י' גבאי;

כן. יותר מזה - אם בסיס הנתונים לא ישתנה, אנחנו יודעים מה השינוי שנדרש.

היו"ר גי גל;

ובכן, אנחנו מאשרים לכם את הצו הזה, ובעוד חודש אתם באים עם נתונים

והמלצות - האם יש מה לעשות כתוצאה מהשינוי בצריכה. כמובן שלחברי-הכנסת אולי

תהיינה דעות אחרות. אני מודה ליורם גבאי ולאנשי המכס.



היו"ר גי גל;

חברים, סביב פרשת הסיגריות היו שני נושאים שמעוררים, לפחות אצלי, תחושה

קשה מאוד, הנושא הראשון - אחת החברות שמייבאות סיגריות שלחה בחסותה לחלק

מחברי-הכנסת, כרטיסים להצגת בלט של מרתה גראהם.

חי אורון;

עד הרגע הזה הייתי בטוח שהכרטיסים נשלחו מהאמרגן.

היו"ר גי גל;

הם נשלחו מחברת היבוא. אני התלבטתי מה לעשות עם הכרטיסים, והדבר היחידי

שעשיתי הוא לזרוק אותם לסל חאשפה, ואפילו לא הגבתי על העניין. הנושא השני זה

הסיגריות שנשלחו אלינו לתאים.

מי איתן;

אני מציע לא לקיים דיון על כל העניין הזה.

והיו"ר גי גל;

אני לא מקיים דיון, רק חשבתי להגיד את זה לחברות הסיגריות כאשר הם יהיו

פה בדיון בעוד חודש. נקודה.

מי איתן;

העניין של הסיגריות פורסם בעיתון, אני לא רוצה להגן או לא להגן עליהם,

אבל לדעתי מדובר פה בדבר קל-ערך. בואו לא ניגרר אחרי העניין - אני חושב

שהפירסום בעיתון היה מוגזם, פוגע, לא לעניין ואנחנו לא צריכים לפתח דיון

בעקבות זה. אם אנחנו מגלים רגישות עד כדי כך, יכולים לעלות עוד כל מיני

נושאים. בזמנו, נסעתי ללונדון עם משלחת מטעם איזשהו גוף, שהיה לוביסט לרעיון

כלשהו, ועד חיום אני שוקל וחושב אם זה היה בסדר או לא בסדר. פה מדובר בסך-הכל

על הצגה ועל סיגריות - בואו נשאיר את זה בפרופורציות הנכונות, כי בגלל מלחמות

סיגריות, בסוף התדמית של חברי-הכנסת יוצאת ניזוקה.

היו"ר גי גל;

כל מה שרציתי לומר, שכאשר יבואו הנה אנשי חברות הסיגריות, אציע להם שלהבא

לא ישלחו לנו סיגריות ולא כרטיסים.

מי איתן;

אני אציע שחברי-כנסת לא יעשו עשרה דברים אחרים. יש ועדת אתיקה, בשביל מה

לנו להיגרר אחרי העניין הזה?

חה"כ איתן, אני חושב שלחלוקה בתאים בתוך חדר הוועדה יש טעם לפגם. הם היו

יכולים להסתפק במכתב - כמו זה שמצורף לסיגריות - בו כתוב כמה מכס יש על כך וכך

חפיסות סיגריות. הרי זה מה שהם רצו להגיד, וזה לגמרי לגיטימי. האם הגימיק הזה

הוסיף משהו?

אז יש טעם לפגם גם בכרטיסים ששלחו לנו לסקי בגולן. תשאירו לחבר-חכנסת את

שיקול הדעת לגבי מה שהוא מקבל בתוך מעטפה סגורה.



חי אורון;

יכול להיות גם שיקול של יו"ר הוועדה ושל מזכיר הוועדה, כדי שלא יהפכו את

התאים האלה למין במה. אני יכול לומר לך שהדבר מקובל בהרבה מוסדות פחות מכובדים

מהכנסת - למשל, בתאים של בית הקיבוץ הארצי יש אדם שמוסמך לאשר מה מכניסים ומה

לא מכניסים לתאים.

מי איתן;

אני לא מוכן שתהיה ביקורת כזו. אני, כחבר-כנסת, לא מוכן שמישהו יפתח את

המעטפה הסגורה שמישהו שולח לי ויבדוק מה יש בתוכה.

חי אורון;

אני לא מתכוון שמזכיר הוועדה יפתח את המכתבים. הוא פשוט יגיד שדברים כאלה

לא מחלקים בתאים, ואם רוצים - אפשר לשלוח לחברי-הכנסת הביתה.

מי איתן;

אבל אם בא אדם עם מעטפה סגורה, עליה כתוב "לכבוד מיכאל איתן", המזכיר לא

חייב לדעת מה יש בפנים.

היו"ר גי גל;

חה"כ איתן, לא התכוונתי לעשות מזה עניין. הרי אנשי חברות הסיגריות באים

הנה לפחות פעמיים בשנה, והמלחמה בין החברות היא מלחמה לחיים ולמוות, שעוסקת

בכסף. אם לא תתנגדו, כל מה שאני רוצה לבקש מהם, שישחררו אותנו מדברים שיכול

לחיות בהם טעם לפגם. אחר-כך הם יעשו מה שיעשו, ואם בכל זאת יכניסו לחברי-הכנסת

כל מיני דברים בתאים, אני באמת מסכים אתך - כל חבר-כנסת עם עצמו, יעשה מה שהוא

מבין. אבל היות והם מופיעים כאן, וכל פעם הם יושבים בכניסה, נגיד להם; 'תשלחו

מכתבים כמה שאתם רוצים, אבל אל תתנו לנו דבר של ערך', ואני לא מציע להפוך את

זה לדיון בלתי רגיל.

אי קרשנר;

המשך סדר-היום - שינויים בתקציב, הרפרנטים בדרך. נוסף לכך, חה"כ סילבן

שלום ביקש רוויזיה לגבי פניות 56-55 (הבנייה בקיבוצים) שאושרו אתמול, חה"כ רון

נחמן ביקש התייעצות סיעתית לגבי פנייה 48 (פיתוח במיגזר הערבי), וקבענו

שחהצבעות יהיו ב-45;10.

היו"ר גי גל;

חשבנו שנושא הסיגריות ייקח יותר זמן, לכן נעשה עכשיו הפסקה עד 30;10, ואז

נדון על השינויים בתקציב ונקיים את ההצבעות.

הישיבה הופסקה בשעה 09:20.

הישיבה חודשה בשעה 30;10.



שינויים בתקציב לשנת 1993

היו"ר ג' גל;

אני מחדש את הישיבה. לפנינו פנייה מסי 41. שר המדע והטכנולוגיה שמעון

שטרית אמר לי שהוא רוצה להשתתף בדיון, וראיתי את בקשתו בחיוב, כי אולי יהיו

שאלות והוא רוצה לענות עליהן אישית. קודם כל, השר יסביר את הפנייה. אדוני השר,

בבקשה.

שר המדע והטכנולוגיה ש' שטרית;

אני רוצה לתת לכם הסתכלות כוללת על הנושא, ואחר-כך להגיע לפנייה הזאת.

במשרד המדע היתה תנופה גדולה מאוד מבחינת ההקצבות לנושא של מדע וטכנולוגיה.

הסכום הרשום בתקציב המדינה 64 מליון שקל; מעבר לזה, ועדת השרים לתעסוקה החליטה

על 25 מליון שקל לפרוייקט תעסוקה במדע, ועוד סכום של 15 מליון שקל לקליטת

מדענים, משותף לנו ולמשרד הקליטה, כאשר אנחנו מקבלים 7.5 מליון שקל. נוסף לכך,

הממשלה החליטה בשלהי 92' שהחל משנת 93', כל שנה, יוקצב סכום של 25 מליון דולר,

כ-75 מליון שקלים, המיועד לקרן לתשתיות מדע. ובכן, אנחנו מדברים על שלוש

1) פרוייקט תעסוקה במדע; 2) תוכנית לקליטת מדענים, שחלקה כבר יצאה

לדרך, ואתם צריכים לאשר היום את הסכום של 20.8 מליון שקל. 3} עוד 15 מליון

שקל, שחצי הולך למשרד הקליטה וחצי למשרד המדע. ומעבר לזה, עוד 75 מליון שקל

לנושא של תשתיות מדע. בגדול, אלו החלקים של תקציב המדינה הנוסף, שמטרתו לתת

דחיפה למדע והטכנולוגיה, מתוך אמונה שזה הכרחי לצמיחה משקית ולניצול ממשי של

הנושאים המדעיים לטובת הקידום.

היו"ר ג' גל;

אדוני השר, כמה מדענים מכניסה התוספת הזו למעגל התעסוקה?

שר המדע והטכנולוגיה שי שטרית;

אם אתה מדבר על כל הסכומים האלה, זה משתנה, אבל אני חושב שמדובר בסדר-

גודל של אלפים. אם אתה שואל כמה מדענים יכול להכניס הקטע של המילגות, למשל -

הלכנו על מדיניות של הורדת סך המילגות מ-40,000 ל-24,000; שם התוכנית יהיה

מעתה ואילך, "קליטת מדענים ישראלים חוזרים", כי ההגדרה שלנו כוללת גם אדם שגמר

דוקטורט באוניברסיטה אמריקאית, שאני מעוניין להחזיר אותו ארצה. לדעתי, הוא

יכול להיות קטר לעשרים מדענים מרוסיה, כי החשיבה המערבית שלו והיזמות שלו

שקולה בעיניי - לפי התרשמותי בתקופה שאני שר המד.ע והטכנולוגיה - כנגד עשרים.

לכן יש חשיבות לדחוף הנה חזרה גם ישראלים חוזרים, ולא להיכנס לחשיבה הרגילה

שמדענים עולים הם רק מדענים מברית-המועצות, כי יכולת המימוש הכלכלי הרבה יותר

גדולה אצל אלה שבאו מתרבות מערבית.

לגבי פרוייקט תעסוקה במדע - אנחנו קוראים לחלק שמוקצב לו 25 מליון שקל

פרוייקט מנוף, כי אנחנו רואים בו מנוף לדחיפת הנושא, ומדובר על מכללות, מוקד

אזורי ותיגבור מחקר. אנהנו גם רוצים לטפל באופן מי וחד בהתאגדויות מדענים

עולים, שאין בעצם מי שמוביל אותם - להדריך, לכוון ולסנן מי טוב יותר ומי פחות

טוב. חה"כ שגיא, אתה עסקת בזה כשהיית בהסתדרות וטיפלת בקליטת מדענים, אתה יודע

שיש הרבה קבוצות כאלה וצריך לעודד אותן. בנושא של קליטת מדענים, יש לנו מספר

תוכניות, וכרגע מונח לפניכם החלק של 20.8 מליון שקל, אותו אתם צריכים לאשר.

יושבים פה גם נציגי אגף התקציבים הנוגעים בדבר. בעניין הזה אני רוצה להעיר

לתשומת ליבכם, שהסכום בבסיס היה 25 מליון, וכתוצאה מפשרה או נדיבות של שר המדע

והטכנולוגיה הקודם - שהוא במקרה מאותה מפלגה של שר הקליטה הנוכחי - ויתר שר

המדע על 5 מליון שקל לטובת משרד הקליטה. אני רוצה להודיע כאן - ואמרתי זאת גם

לנציגי אגף התקציבים בדיון שהיה לי איתם - שזה היה ויתור חד-פעמי ובשנת הכספים

הבאה הסכום חוזר לבסיס.

r

הן עברו את כל האישורים, וכפי שאתם רואים, הן בנויות

על מספר מרכיבים - מרכזי מו"פ אזוריים, מכללות וסקרים - והם באמת מתמקדים

באזורים שאנחנו יודעים שהאנשים קיימים. אני רוצה להעיר הערה אחת חשובה ביותר -

לפי כל התחזיות, כל שנה פורשים מהמוסדות להשכלה גבוהה בסך-הכל כמה מאות אנשים,

ובשנת 2006 תהיה פרישה המונית. לכן, עלינו להקים מאגרים משניים של מדענים - לא

באוניברסיטאות, כי התקנים שלהן מצומצמים, הם יכולים לקלוט רק במקום אלה

שפורשים ולא יותר. אם לא נקים מאגרים משניים במכללות, במרכזי מחקר - מחוץ

לאוניברסיטאות - כשתגיע הפרישה ההמונית, לא יהיה מי שימלא את מקום המדענים

הפורשים, אלא אם נביא בבת-אחת, באמצעות מכרזים, פרופסורים מחו"ל.

ש' עמור;

ועדת הררי בזמנו, קבעה שאנחנו הולכים לפיגור רציני מבחינת האיכות המדעית

והטכנולוגית, ואיננו מדביקים את הפער התעשייתי המתוחכם לעומת התוצר. לכן כל

התקציב הזה נראה לי עלוב מאוד, מבחינת סדרי העדיפויות שמדברים עליהם. שאלותיי:

1} בעוגה הקטנה הזאת, מה מקומם של עידוד המדע, תשתית המדע ותעסוקת עולים בערי

הפיתוח, בפריפריה? אדוני השר, אני חושב שההתייחסות לערי הפיתוח בעניין הזה

היתה לקויה בעבר, ואני מקווה שתתקן אותה. 2) לאור העובדה שהתקציב באמת

מצומצם, ואנחנו צריכים לאשר עוד מעט תקציבים לקופת-חולים במאות מליונים,

ומענקים לקיבוצים במקום הלוואות מקום וכו' - אולי אפשר להעביר חלק מזה למדע?

כאשר הבקשה הובאה לפני ועדת הכספים, ביקשתי לקיים עליה דיון, מאחר

שהאינפורמציה לא היתה מספקת, אדוני השר, ואני אומר זאת גם לנציגי האוצר. כאשר

מדובר פה על קליטת מדענים עולים במרכזי מוייפ אזוריים, אני מעוניין לדעת איפה

מרכזי המו"פ האזוריים. כשאומרים קליטת מדענים במכללות - אני מבקש לקבל רשימה

של המכללות שמדובר עליהן. כשאומרים ביצוע מחקרי עולים בהוצאה של כך וכך, אני

מבקש לדעת נתונים - מי עושה מחקרים, באיזה נושא, כמה מחקרים ובאלו מקומות? זה

באשר לפנייה עצמה.

אני מברך את ידידי השר שמעון שטרית, על כך שהוא כיבד את הוועדה וטרח

להגיע לכאן בשל בקשה תקציבית; הלוואי ועוד שרים ילמדו ממנו. בעקבות מה שאמרתי,

א) לגבי תשתיות מדע, הייתי מבקש לדעת - אם לא היום אז

בדיון אחר - מה זה כולל? ב) לגבי החממות הטכנולוגיות - אתה דיברת על שיתוף

פעולה עם משרד הקליטה. אני רוצה לדעת מה קורה עם שיתוף הפעולה שלך עם משרד

התעשיה והמסחר.

מכיוון שהשעה 10:45, וחברים הגיעו הנה כדי להצביע על הרוויזיה ועל הפנייה

שנדחתה מאתמול - נפסיק פה מחוץ לשורת הדין, נקיים את שתי ההצבעות, ואחר-כך

נמשיך הלאה בנושא של משרד המדע. ובכן, אנחנו צריכים להצביע על פנייה 56-55 -

זו רוויזיה על הבקשה של בניית 1,040 חדרים לקיבוצים. מי שבעד הרוויזיה, סימן

שהוא מבטל את ההחלטה הקיימת. מי שנגד הרוויזיה, סימן שהוא מאשרר את ההחלטה

הקיימת. מי בעד הרוויזיה?

הצבעה. 3 בעד. 8 נגד.

הבקשה המקורית אושרה. עכשיו נצביע על פנייה 48, שביקשו עליה התייעצות

סיעתית.



רי נחמן;

הוגשה פה בקשה, והיות וחברי לא היו אתמול בוועדה, ביקשתי התייעצות

סיעתית, כי אחרת זה היה עובר ברוב האוטומטי. משרד הבינוי והשיכון מבקש להעביר

סכום של 5.7 מליון שקל, ו-10 מליון שקל בהרשאה להתחייב, מתקציב השלמת פיתוח

לבנייה מפרו גרמת 92-90 לערבים. זאת אומרת, לוקחים) מאיתנו - תושבים שגרים כבר

במקומות האלה ולא עשו להם כביש ומדרכה, ולא דרך לגן ילדים - ומעבירים

ליישובים הערביים. לא מדובר פה על פרוגרמה עתידית, אלא לוקחים מאיתנו מפרוגרמת

92-90, כדי שאחר-כך יוכלו להודיע בתקשורת שעשו סדר עדיפות חדש בארץ. לכן

ביקשתי התייעצות סיעתית. לצערי לא היה לי עם מי להתייעץ, כי כולם בפריימריס,

ולכן אני אומר את הדברים האלה היום בוועדה.

היו"ר ג' גל;

הדיון היה אתמול, אין נוהג שלאחר התייעצות סיעתית מסבירים עוד פעם, אך

מחוץ לשורת הדין נתתי לחה"כ נחמן להסביר. מי בעד לאשר את פנייה 48?

הצבעה. 5 בעד. 1 נגד.

הי ו"ר גי גל;

הפנייה אושרה. אנחנו חוזרים אל הנושא הקודם - משרד המדע.

גי שגיא;

אני כרגיל מסכים עם חה"כ עמור, גם לגבי התקציבים הנמוכים שהיו בעבר וגם

לגבי התקציבים הלא מספיקים שקיימים היום. אני מציע לאשר את ההצעה היום, אבל

מתוך הנחה שנקדם את הנושא בעתיד.

י' ונונו;

אני מברך על המגמה החדשה של הזרמת התקציבים למדענים ולמחקר, ועל כוונת

השר לפזר את זה גם בדרום ובצפון. אבל שמעתי שמימון פרוייקט העבודות הזמניות של

השרה אורה נמיר הולך לבוא על חשבון הכשרה מקצועית. אני חושב שאי-אפשר לעשות

דבר אחד על חשבון דבר שני, וודאי שלא על חשבון הכשרת כוח אדם. דבר שני, אני

מבקש להפוך את מרכזי היזמות והחממות שהיום ישנן בדרום ובצפון, למרכזי מו"פ

אזוריים.

ר' אלול;

מאחר וכל הזמן מזכירים את הצפון והדרום, והמרכז תמיד נשכח - אני רוצה

להסב את תשומת-ליבו של השר שיש לא מעט מדענים עולים במרכז הארץ, וצריך גם שם

להקים חממות ולחשוב על עידוד המדענים. דבר שני, האם יש בדעת השר להיכנס לאתרי

הקרוואנים? יש שם הרבה עולים מתוסכלים, וביניהם יש גם מדענים, ולדעתי אפשר

בהוצאה לא גדולה לפתור בעיות מקומיות באתרי הקרוואנים - לפחות באופן זמני עד

שיסגרו את האתרים.

היו"ר גי גל;

אדוני השר, ברצוני להעיר הערה אחת, בעקבות הדברים של חה"כ עמור על הפיגור

במדע והטכנולוגיה ועל התקציבים המעטים שנותנים למחקר. לאור הביקורים שאני

ערכתי בכמה ממכוני המחקר הוותיקים, נוכחתי שבעיית הבעיות שם, שיש חוקרים

שסיימו כבר את פוטנציאל המחקר שלהם ואין אומץ לב להעביר אותם להוראה; סכום

ניכר מהתקציב מוצא כדי להחזיק אנשים שלא תורמים יותר למדע, וזה חוסם את הדרך

r



בפני חוקרים צעירים. מי שחושב שהפיתרון הוא בתוספת תקציבית, לפי דעתי טועה.

בתקציב הקיים, אם ישחררו את החוקרים הוותיקים ויעבירו אותם להוראה, יש

פוטנציאל אדיר לכניסת מדענים צעירים. לצערי, עד היום אין אומץ לב לעשות זאת,

ואני מצפה מהשר שטרית שיתייחס בעתיד לנקודה הזאת.

עוד הערה קטנה, לגבי מכון וולקני. מדברים על יותר השקעה בפיתוח, ואני

יודע שבמכון וולקני מקטינים את תקציב המחקר ומפטרים לא מעט מדענים. ברצוני

לדעת: א) האם יש לשר נגיעה לעניין הזה? ב) האם אפשר לתקן את זה במסגרת

התקציבים האלה.

את ההערה שלי אמרתי, בין השאר, כתוצאה מביקור במכון וולקני, ואינני בטוח

שמפטרים שם מדענים. אני מציע לך לבדוק את זה.

אני רוצה לענות לשאלות. אחר-כך אבקש מדייר אייל, הממונה על תחום קליטת

מדענים עולים, לתת את הפירוט, ומהמנכ"ל דייר מצגר - אם ירצה בכך - להשלים.

לגבי שיתוף פעולה עם משרד התעשיה והמסחר, אני בתהליך של סיכום דברים

גדולים יחד איתם. כבר היום קיים שיתוף פעולה עם התמ"ס, והם משולבים בכל

הוועדות של קביעת תחומים לאומיים, שבהם מכינים מיקרו-אלקטרוניקה או מוליכות-על

וכו' - אם באופרציה מעשית של פרוייקטים, ואם בוועדות שמכינות תוכניות. "יש גם

פרוייקט מסר - עזרה לממציאים קטנים, כדי לבדוק את כדאיות המצאתם. גם במשרד

התמ"ס וגם אצלנו מתכוונים להכין את זה בכל מיני כיוונים. כמו שבתחום העסקי יש

עסקים קטנים, שהם מקור לפיתוח כלכלי משמעותי, גם לתהום של הממציאים הקטנים יש

חשיבות, אנחנו רואים את הנושא הזה עין בעין ומתכוונים לשתף פעולה. לגבי

הפירוט, אני מציע בשלב זה שנשמע את דייר ברוך אייל.

לגבי השאלה של מרכזי המו"פ האזוריים ותפוצתם - אנחנו כבר פועלים וקולטים

מדענים עולים בתיאום עם משרד הקליטה, במכונים הבאים: מכון הגולן, מיגל ליד

קרית שמונה, המכון המדעי באריאל, צמח נסיונות בעמק הירדן, מו"פ ערבה, מו"פ

קטיף, מו"פ עמק יזרעאל. אנחנו מקווים מאוד להרחיב את התוכנית של המו"פ האזורי, .

משום שאנחנו רואים כאן גס פוטנציאל של קליטה יציבה וגם פוטנציאל של פיתוח

אזורי לרווחת האזור. באשר למכללות, בשלב זה אנחנו מתרכזים בעיקר ברשת מכללות

האזוריות. פה אולי לא אתן את הרשימה כי היא ארוכה, אבל מדובר בכל המכללות

האזוריות.

באשר לתחומי המחקר, אנחנו מוכנים להמציא רשימה מפורטת לוועדה; כרגע אני

יכול לומר באופן כללי שהמחקרים מבוצעים בשיטת המיכרז, על-פי תחומים שמוגדרים

על-ידי גופים מוסמכים לכך, כתחומים בעלי עדיפות לאומית, בעיקר במחקר יישומי -

חקר החומרים, מיקרו-אלקטרוניקה, מחקר רפואי יישומי בתחום הביוטכנולוגיה ועוד.

אני רוצה להשיב על השאלות, לפי הסדר. ידידי חה"כ עמור, אני רוצה להרגיע

אותך שגם בתקציב שאתם מאשרים עכשיו, גם בתקציב של ה-25 מליון, גם בתקציב של



7.5 מליון וגם בתקציב של ה-75 מליון - בכולם המדיניות תהיה ללכת גם לחלקי הארץ

השונים, עם מדיניות של מצויינות. לא ניתן תקציב רק משום שמדובר במקום קטן.

הטכניקה תהיה שהמובילים של המחקרים יהיו מספר אחד, הטובים ביותר בארץ, ואנחנו

מאמינים - לפי בדיקות מקצועיות שעשינו - שאפשר לעשות את המחקרים הכי טובים גם

בפריפריה. כמו כן, אנו מתכננים להקים מרכזי ציוד מדעי בין-מוסדיים וארציים, כי

יש לנו פיגור של למעלה מ-200 מליון שקל בציוד. עשו מחקר וגילו שרוב הציוד

המדעי אצלנו הוא מיושן בהשוואה לאמריקה. הקמנו גם צוות שיאתר אלו מכשירים אין

בכלל בארץ, שבגלל זה חוקרים שלנו לא יכולים לקבל מענקים מקרנות בינלאומיות; אף

קרן בינלאומית לא תממן רכישה של הציוד, כדי שנוכל לחקור. אנחנו עושים תהליך

מאוד כולל, שמגמתו גם להעלות את הרמה ואת הכלים שלנו, כמנוף לקבל כסף ממקורות

אחרים ולהצטרפות לפרוייקטים בינלאומיים. יש הרבה מאוד פרוייקטים שאם לא נצטרף

אליהם בגלל חוסר כסף, אנחנו נפגר; מכיוון שכל המדינות ישתתפו במידע שיתפתח

ו יתקדמו, ואנחנו נהיה מחוץ למשחק.

אנחנו בטוחים שמצאנו את האיזון הנכון בין מצויינות לבין מחקר אזורי.

המכללות הן מרכיב מרכזי, משום שאם לא יהיה לנו מאגר משני בנוסף לאוניברסיטאות,

האנשים לא ייקלטו במחקר ויוכלו רק להיות מורים; זה חבל לנו, כי מדובר באנשים

טובים. במכללות הם יכולים להמשיך ללמד, ואנחנו ניתן להם עידוד לחקור. הטכניקה

הזאת תעזור גם למחקר בארץ וגם להעלאת הרמה במכללות - ייערכו בהן מחקרים,

והתלמידים שילמדו שם יהוו הון אנושי רציני מאוד, שיוכל אחר-כך להיקלט בתעשיה.

זה העתיד! לכן יש לדעתנו חשיבות לפיזור, אבל ברור שאנחנו מחלקים את המשאבים

בעיקר על-פי יזמות שבאה מהשטח. אני אדאג שאתם תקבלו את כל התוכניות שלנו, עוד

לפני שהאוצר יאשרן, ואני מבקש מכם שתפיצו את המידע הזה בשטח. אם תהיו

מעוניינים, אנחנו נשמח לבוא לאזורים שלכם עם כל הצוות שלנו ולהציג את הדברים.

והעיקר - אנחנו לא עושים הכל ביוזמתנו, היזמות מהשטח תקבע הרבה מאוד איפה

נשקיע.

אני מקווה שהתוכנית של ה-25 מליון שקל תאושר בהקדם, היא כבר נמסרה לאוצר.

אני גם מקווה שהתוכנית המשותפת לנו ולמשרד הקליטה - בעלות של 7.5 מליון פלוס

7.5 מליון - תרוץ. לגבי ה-75 מליון שקל, כבר יש לנו תוכנית שעבדנו עליה

בשבועיים האחרונים, אחרי שהשלמנו את פרוייקט התעסוקה. אנחנו מגישים את התוכנית

לאוצר, כי אם רוצים לבצע ב-93', זה חייב להיות אתמול.

שי עמור;

מי ישלח לנו את המידע?

שר המדע והטכנולוגיה שי שטרית;

ביקשתי שיכינו את המידע בהקדם, ואם יספיקו - אתן לכם זאת כבר עכשיו. אם

לא, זה יהיה בתאים במשך היום. אני רוצה להדגיש שאיננו מקפחים את המרכז, ואנחנו

דואגים לכל מרכזי המחקרים שנמצאים בארץ. ברחובות, למשל, אנחנו חושבים שצריך

לתת דחיפה, כיוון שהעיר נמצאת בירידה.

נקודה אחרונה - רעיון המסה הקריטית, הריכוז. אם יש חממה טכנולוגית, צריך

לארגן לידה גם את המדענים העולים ופרוייקט מחקר נוסף. זה מאוד מועיל, כי אחד

ניזון מהשני. לכן אנחנו מקבלים את ההשקפה לעשות חיבור - שכל המשרדים יתמקדו

לאט-לאט באזור מסויים, ואז יהיו בו גם חממה, גם פרוייקט מו"פ אזורי שלנו, גם

המו"פ של יוזמה וגם המו"פ של משרד התעשיה והמסחר. הכל ביחד יהיה פרוייקט

משולב, עמק סיליקון זעיר, שייצור את התרבות של הדחיפה. לכן אני בהחלט בעד

הרעיונות האלה. לסיום, אני מודה ליושב-ראש הוועדה על ההזמנה.

היו"ר ג' גל;

אם תבקרו במגדל העמק, תרצו להשתקע שם. זה מקום יפהפה.



שי עמור;

אני בטוח' בכך, ויש לנו פנייה של 200 מדענים עולים שחוצים להקים אצלנו

קריה משלהם. אדוני השר, תבוא לבקר ותראה, אבל מה שמצחיק - ההיי-טק מספר אחד

בארץ נמצא במגדל העמק, ואין אצלנו שום דבר של משרד המדע.

שר המדע והטכנולוגיה שי שטרית;

אני מקבל את ההזמנה, ואבוא יחד עם הצוות שלי.

מי איתן;

אני רוצה לומר משפט אהד באוזניו של השר - ואמרתי זאת גם במליאה - אתה

חייב ליצור תוכנית של השתלמויות וקידום מדעי בחו'יל. אפילו אם נתקדם, ישראל

לעולם לא תגיע למצב שהיא תוכל לעשות מחקרים רציניים ואמיתיים בארץ, כי למרות

שאנחנו גאונים, אנחנו מעטים. צריך שיהיה מסלול שמשקיעים באדם, שולחים אותו

למחקר בחו"ל, ויש לו מחוייבות אישית מראש לחזור לארץ; צריך ליצור תחושה של

שליחות וסטטוס חברתי שלא קשור דווקא בתגמול האישי, כדי שלא תהיה בריחה?- אמנם

אני יודע שחלק ינשרו ויישארו בסיף שם, אבל גם אם חלק יחזרו - הם יוכלו לתרום

הרבה יותר. היום המדע היום הולך לכיוון של השקעות אדירות, ואף פעם לא נצליח

לרכוש את כל הציוד הדרוש להשקעות בסיסיות במחקרים חשובים. באמצעות התוכנית

שהצעתי, אפשר - באמצעים יותר קטנים - לקדם את המדע בארץ, אם כי אינני מבטל את

מה שאתה עושה.

מי בעד אישור פנייה 41?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

הי ו"ר גי גל;

פנייה מסי 41 אושרה. תודה רבה לשר המדע והטכנולוגיה. אנחנו עוברים לפנייה

מסי 50.

א' בלר;

הפנייה הזו נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד החינוך

והתרבות. בזמן בניית התקציב, הנחנו שבמיגזר הדרוזי ייבנו אותו מספר כיתות כמו

שנבנו בשנה שעברה, בהתאם לתוכנית ההומש של המשרד, לפיה בונים במיגזר הדרוזי 45

כיתות בשנה. אך שרת החינוך עשתה שינוי בסדרי העדיפויות בתוך המשרד והחליטה

שהיא מגדילה השנה את מספר הכיתות במיגזר הדרוזי - מ-45 ל-76 כיתות. היות

והתקציב נבנה באוגוסט על בסיס של 45 כיתות, היינו צריכים לעשות העברה פנימית.

הי ו"ר גי גל;

מי בעד לאשר את הפנייה?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר ג' גל;

פנייה מסי 50 אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;11.