הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח בטבת התשנ"ג (11 בינואר 1993). שעה 10:00

נכחו;

דוברי הוועדה;

ג. גל - היו"ר

ח. אורון

ס. טריף

א. פורז

א.ח. שאקי

ג. שגב

ג. שגיא

מ. שטרית

י. שמאי

ד. תיכון

מ"מ: ש. אביטל, ש. בורובוט, ר. נחמן, ע. עלי, ס. שלום

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים;

ד. לוי, ח. דוקלר, י. אלדר - משרד האוצר

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

ד. דורון, י. שטראוס - לשכת רואי חשבון

סדר-היום; תקנות המסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה)

חוק מס שבה מקרקעין (תיקון מס' 23), התשנ"ג-1992

הפרטת "בזק"

תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקון), התשנ"ג-1992

חוק החברות הממשלתי ו ת (תיקון מסי 3)(תיקון), התשנ"ג-1992

אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד ר!שקעות הון (אשלקון -

תחום אזור התעשיה הדרומי)



תקנות המסים ( גביה) (קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה)

(מכתבו של שר האוצר מיום ז' בחשוון התשנ"ג (3.11-92)

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

לפנינו תקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת

אמצעי אכיפה).

אני אבקש מנציג האוצר, מר דורון לוי, להסביר לנו

במה מדובר, והאם שמעתם את נציגי הקליינטים.

סעיף 12(ה) לפקודת המסים (גביה), כותרתו: "אמצעי

אכיפה מיוחדים למסים, ;ששר האוצר ממונה על ביצועם""

סעיף קטן (ד) אומר:

"הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה, ישא בהן הסרבן, על

אף האמור בסעיפים 5(3) ו-8(2), גם אם לא נמכר הנכס

לשם גביית תוב המס,

לענין זה הוצאות כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים

של הכנסת "

עד היום שר האוצר לא קבע, ולפני הוועדה מוגשות תקנות

המסים (גביה) (קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה).

במסגרת תקנות אלו אנו מציעים שיהיו מספר סוגים של הוצאות

שייתשבו כהוצאות שבהן ישא הסרבן, ובגלל זה שהוא סרבן אנחנו נדרשים כמובן

להוציא הוצאות. יש לנו,עלויות לביצוע הגביה ואותן עלויות צריכות בעצם להלקת

ממנו. כך גם קובע סעיף(ד).

ללא שירות?

גביית הכסף איננה אף פעם בגלל שירותי כאשר מדובר בגבייה

1. הוצאות הכרוכות בדרישת התשלום ובגבייתו. מדובר שוב

בסרבנים. לא מדובר במישהו רגיל שמקבל דרישה רגילה לתשלום מס, שהיא נגזרת

של שומה שלו

2. הוצאות הכרוכות בביצוע העיקול, לרבות דמי עיקול

3 .הוצאות כניסר לחצרים לצורך הוצאת המעוקלים;

4 . אבטחת מעוקלים אחסנת מעוקלים והובלתם, בעיקר מדובר

בכלי רכב, והוצאות הכרוכות באתסון המעוקלים ובאבטחתם. אנתנו מאחסנים את

כלי הרכב בחניות מי וחדות, עם שמירה, בממ"ן בדרך כלל, והוצאות הכרוכות

במכירת המעוקלים, בנסיון למכירתם, לרבות הוצאות פרסום, קיומה של מכירה

פומבית וכיוצא באלה. כלומר, כל ההוצאות שבמצבי רגיל, כאשר אני מנסה לגבות

כנושה מאדם שחייב לי, ממילא אני אפחית אותן הוצאות מהתמורה, כדי שהתמורה

שאקבל ממנו תהיה נטו לכיסוי החוב שלי. אלו ההוצאות ללהוא צריך לעמוד בהן,

ואותן אנחנו רוצים לפרט בתקנות אלו.

יש לכם הערכה כמה 'כסף אתם מוציאים באופן כולל בסעיפים

האלה.

למר דוקלר, אולי" !

מליונים לא מעטים.

מה זה מליונים לא מעטים?

אין לי נתון מדוייק, אבל זה תקציב נכבד" אני רוצה לציין,

שבהוצאות היום כלול גם צורך בליווי משטרתי, ובמגזרים

מסויימים המשטרה כופה עלינו, מכורח הנסיבות, ליווי של 3-4 שוטרים בשכר וזר

בייחוד במגזרים קשים. הוסף לכך, שאנחנו היום עושים הוצאות יותר מיוחדות,

כמו הוצאות שמאות, אם זח של מפעלים. אם זה של קרקעות וכיוצא באלה.וכאשר

אניי מדבר על הוצאה נכבדה, קשה לי להעריך אם זה 10 מליון או 90 מליון.



אני יכול לבדוק את זה; על כל פנים תקציב ההוצאות שלנו הוא גדול.

הוצאות משפטיות?

הוצאות משפטיות.

אם אבחנו מאשרים את התקנות האלה, אתם עוד חוזרים אלינו

עם הפירוט, או שבזה נגמר ההליך של ועדת הכספים?

נגמר ההליך.

יש לכם איזו שהיא דוגמה של מעוקל ומה המשמעות הכספית

של התוספת שיטילו עליו?

בכל הליך טל עיקול, מעבר להודעות וההתראות שמקבל הסרבן,.

אהה שולח חוליה של גובים מלווה בשוטרים, ואלה שוטרים .

בשכר. יש פה עלות של כלי הרכב, האחסנה, הביטוח של המעוקלים, הוצאות המכירה,

השמאות. ואם זה נכס יותר מיוחד, יש שמאות יותר מורכבת.

כל הנושא הזה היום הוא על קופת המדינה, כאשר אנחנו

סבורים שמן הדין ומן הצדק, שהסרבן ישלם את זה,

היו"ר גל- כאשר הולכים לעקל משהו לנשום, יש איזה קנסות שמטילים

יש קנסות מכוח החוק. קנסות על אי-תשלום המס במועד.

מה המשעות של הקנסות?

המשמעות של הקנסות - אי עמידה בתשלום החוב במועד.

מ ה ו הק נ ס ?

הקנס הכללי היום הוא 0.4% לשבוע על סכום המס שלא שולם ;

במועד.

חוץ מריבית?

חוץ מריבית. כדי לשמר את הערך הכלכלי של המס שלא שולם .

במועד, יש גם קנסות בגין אי-תשלום מכוח חוק המסים (קנס

פיגורים).

ריבית והפרשי הצמדה זה דבר רגיל- זה לא ריבית פיגורים.

א י ז ו ר י ב י ת ה ו א משלם על הפיגור?

הפרשי הצמדה פלוס %6 לשנה.

ומוטל עליו קנס?

ומוטל עליו קנס של %0.4 לשבוע-

ה י ו " ר ג. גל: שזה עוד לשנה?

20.8%

עד שמעקלים לו, כמה זמן הוא משלם קנס הפיגורים?

זה יכול לנוע ממספר שבועות, ויש לנו לצערנו גם חובות .:

וותיקים של סרבנים רציניים שאתה מתרה בהם ומתרה בהם,

למעשה, פה נוסף לקנס הוזל ישלם גם הוצאות. זה כאילו

קונסים אותו פעמים, |

לא קונסים אותו, מאחר והוא התבקש עשרות פעמים, אם לא

עשרות פעמים, לפחות מספר רב של פעמים, . ואנחנו שולחים

התראות מעל הנדרש בפקודת המסים ( גביה), ואם הבן-אדם מחליט להיות סרבל,

אני לא סבור שהמדינה, שקופת המדינה, צריכה לממן את העלויות של הטיפול בסרבן

היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ, ואחר כך נשמע את

האורחים שלנו.

1

קודם כל, אנחנו יושבים בוועדה והמלה סרבן צריכה

להיות ברורה. סרבן זה לאו דוקא אדם, שיש לו והוא

מסרב. תקן אותי אם אני טועה.

יש הגדרה בפקודת המסים.

מה ההגדרה טל סרבן?

ההגדרה היא: "מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע

ממנו."

כלומר, לא ;שהוא יכול וסירב, דיו שלא שילם. עד כאן-

אם זה נכון, .בבקשה

נכון, דיו שלא שילם.

לא

הוא לא אמר: יש לי ואני/אשלם לך. זה לא אדם שהוא עקשן.

דיו שהוא לא שילם.

מר דמביץ, אתה רוצה לומר -

סרבן זה לא אדה שאומר: אני מסרב לשלם, דיו שהוא לא שילם,

נכון, אתה צודק .

סרבן לפי הפקודה, זה סתם חייב מס, שלא שילם מסיבה כלשהי.

נשיא לשכת רואי החשבון, מר דניאל דורון,

ראשית, לגבי השאלות שהציג יושב ראש הוועדה, היות והפרשי

הצמדה וריבית לא מוכרים, משמעות הדבר שגם בזה יש

קנס גדול.

אם הכוונה היא למי שלא רוצה לשלם ויש לו, יכול להיות

שכל המזכר שהגשתי אינו רלבנטי. כלומר, אם יש מישהו שיש לו, והוא פשוט

הוציא את הכסף מהמערכת והעביר אותה למערכת אחרת והוא לא רוצה לשלם והוא

גורם קשיים בגביית הכסף,.וזה אדם שאם הוא מוגדר כסרבן, הרי הוא צריך לשלם

את הנזק שהוא גורם. אבל תקנות אלו כרגע מתייחסות לכל מי שלא משלם. היות וזה

כך ויש הרבה אנשים שלא יכולים לשלם, אני רוצה להתייחס לכמה דברים

האחד - אני הושב שצריכה להיות הגבלה רעיונית בין נטל

כספי שמוטל על נישום שלא משלם חובו ובין פיצוי שמגיע לנשום כאשר מסתבר

שטעו וגבו ממנו בטעות. בעקרון אנחנו איננו חושבים שצריך להטיל על הנשום

את ההוצאות בגין נקיטת אמצעי אכיפה. המדינה לא גובה מאזרח הוצאות לגביית

מסים.

על הבישוה מוטלים קנסות שונים ובכל מקרה, גם אם רוצים

לגבות ממנו עלויות, יש לגבות רק את ההפרש שבין ההוצאות הממשיות ובין הקנסות

המינהליים שכבר הוטלו עליו.

בנוסף לכך רצוי שהמדינה תקבע את העלויות,

לפה הכוונה?

הכוונה היא לפירוט, שיהיה פירוט.

בתקנות?

כן,

בכל מקרה של נקיטת אמצעי אכיפה בלתי מוצדקים, אני

חושב שמן הדין מבחינה ציבורית שייקבע גם כמה יקבל

אדם, שעיקלו לו בטעות.

ז ה קורה?

זה קורה הרבה, לא במאה אחוז מהמקרים, אבל זה קורה.

ד. דורון

וי

i

אדם שהסתבך באיזו שהיא בעיה, בחור צעיר שפתח עסק ולא הלך לו, קונה אוטו,

האוטו עולה 6,000 שקל, הוא מנסה להיות סוכן ביטוח, מרוויח 2,000 שקל לחודש,

נוסע באוטו שעלה 6,000 שקל, יכולים לבוא לעקל לו את האוטו. הוא חייב עוד .

20,000 שקל מהעבר הוא יכול להחזיר 200 שקל לחודש. ועכשיו גם יקחו ממנו

כל הודש עוד 1,000 שקל בעד האוטו וכך יגזרו עליו גזר דין מוות. היות ואני

מכיר אנשים כאלה, אני חושב שלא הייתה לאנשים כאלה

לכן צריכה להיות ועדה ציבורית, שיוכל להופיע לפגיה

אדם כזה ויראה שבמקרה שלו הוא לא עשה שום דבר בכוונה תחילה, הוא טעה ושגה,

הוא לא עבד נכוז ולא חיה לו כסף.

היו"ר ג. גל; מר שטראוס, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. בעצם דניאל דורון התייחס לכל הנושאים. אני רק רוצה

לחדד כמה נקודות. כפי שהשתמע מדברי דניאל דורון ומדברי

אחרים, יש מס ויש עליו ריבית והצמדה - הצמדה פלוס %6 ריבית, שהיא ריבית .

גבוהה - ובדרך כלל בעל עסק יכול לנכות כהוצאה את ה-65% ריבית. פה, במקרה

הזה, שום דבר. לא הפרשי ההצמדה ולא הריבית אינם מהוויה הוצאה. נוסף לכך,

כפי שציין מר דולקר, יש קנסות בשיעור של %20.8 לשנה, שגם זו הוצאה לא

מוכרת.

מי שהוגדר כסרבן, קרי אדם שחייב מס ולא שילם, מטילים .

כמה סוגי קנסות- במע"מ יש 6 סוגי קנסות על אותו חוב,

על אותה שומה. לכן מדובר פה בנלזל גדול. ואומר מר דניאל דורון, בצדק:

אם אתה כבר מטיל עליו כל כך הרבה, תוריד את הוצאות אכיפה הגביה ממה שכבר

לקחת. המדינה לא נוהגת לגבות מאנשים שעוברים על החוק את המחיר של העבירה

על ההוה, אלא דרך קנם. המדינה לא גובה מאסירים לא בעד הביגוד שהם מקבלים,

לא בעד המזון שהם מקבלים ולא בעד הדיור שהם מקבלים. חלק מהם הם מחבלים,

חלק מהם הם סרבני מסים, אולי, או סרבני מתן גט. המדינה לא גובה :את זה.

למה? יוצאים מהנחה שיש להם מספיק צרות אחרות, ואכיפת חוקים לא צריכח לגרום

לתשלום נוסף.

כפי שציין מר דניאל דורון, במקרה הזה, גביית הוצאות

אסיפה, כמו במקרה של הדוגמה של סוכן הביטוח, שיעקלו את האוטו שלו ויגבו

מתוך התמורה את הוצאות הביטוח, את האחסנה, את ההובלה. לנו נראה בנסיבות

המקרה, שאחת משחים; או שתיקבע לענין זה הגדרה מיוחדת למונח סרבן, היינו

מי שהוכח שיכול לשלם ולא משלם, היינו שאז אנחנו לא רוצים להגן עליו, - אנחנו

לא רוצים להגן על כאלה - או שייקבע במפורש תעריף כמו שקיים לגבי האגרות.

כל האגרות למיניהן מפורטות בתקנות.

הוצאות ?

אתה מוזמן לראות, שבהוצאה לפועל יש תעריף להוצאת טלוויזיה,

תעריף להוצאת שולחן. יש רשימה.

וזה התאשר?

אני לא יודע מה זה אושר, אבל יש תקנות על כך. כנראה

בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כל התקנות של ההוצאה לפועל,

כולן כוללות מחיר. ולכן אנו בדיעה, שלא צריך להשאיר את זה פתוח, כי אם

משאירים את זה פתוח, אף אחד לא יודע מה הסרבן הזה יידרש ללללם. אין פה

כלי לערעור, חוץ מבג"צ ומיותר לציין, שסוכן הביטוח הזה לא יהיה לו כסף

לפנות לבג"צ כדי לערער על כך שלקחו לו את תמורת האוטו שיו כדי לכסות י את

הוצאות האכיפה.

חבר-הכנסת אבנר חי שאקי.

יש פה בעייתיות שעליה העמיד אותנו היועץ המשפטי לוועדה,

מר דמביץ. היא נובעת מהגדרה לא,מוצלחת של המושג סרבן.

מנוגד לכל הלוגיקה האנושית וההגיון, שאדם שרוצה לשלם ואינו יכול, שהוא

מסרב. מסרב - למה? , כל מלון, ממילון בז-יהודה ועד אבן-שושן לא יתאר סרבן



א.ח, שאקי

כנ?י שרוצה אבל איבר יכול- סרבן זה נ?י שיכול ואינו רוצה. לגבי סרבן גט

זה מוגדר בנון. מתי הוא סרבן גט, כאשר כופים עליו ליתן גט הוא אומר:

אני מצפצף עליכם, אני אינני נותן. פה מדובר באישים -שנדרשים לשלם והם

אני רוצה, אבל אינני עובד, אני מובטל, אני פושט רגלן יש אלף סיבות

שאינני יכול. יט פה מל1הו לא אנושי, לא הוגן בענין. יתכן ללהפתרון כולו

יבוא דרך התיקון "יל ההגדרה' סרבן. כל עוד ההגדרה הזאת תופסת, ההערות של

מר דורון במקומן.

הברים יקרים, אני מבקש שתענו על שלוש סוגיות שהתעוררו

האחת - מיהו סרבן;

השניה - מחירון, או תעריפון, במה מדובר; אני מניה שאני

אהיה לפה להברים אם אומר, שזה מעניין אותנו,

ו - התייחסותכם לענין הפיצוי.

אני רוצה לומר לכם, שבאנגליה, במסגרת הנסיון שלהם

לטפל בביורוקרטיה, הם בכלל מתכוונים להכניס נוסח של פיצוי לא רק במקרים

מסוג זה, אלא בהרבה מאד מקרים. מה קורה כאשר הממשל גורם נזק לפרט מסיבה

זו או אחרת. ובודאי שאם כאן "טרטרו" מישהו, ראוי היה שהוא יפוצה גם על פי

קביעה מראש ולא על פי מיטב הטיעון שלו-,

קודם כל אני רוצה לתקן, שכבר כיום, בפקודת המסים (גביה)

ובתקנות, כאשר נמכר נכס, יש לבו סמכות חוקית מהמכירה

לכסות קודם כל את הרצאות המכירה, והיתרה מועברת לכיסוי חובו של הנישום.

תקנה 17 לתקנות פקודת המסים{גביה), השינוי, או החידוש, שאנו מבקשים פה,

זה כאשר ננקטות פעולות לאכיפה והנישום הסדיר זית חובו לפני המכירה, וזה

קורה הרבה אצלנו, ודוקא בהוצאות הגדולות- אתה הולך למכור קרקע של נישום,

ואתה לוקח -"מאי, ראתה צריך לפרסם מודעות בעתונות, ואנחנו עושים את זה

היום באמצעות שמאים מהחוץ, וזה עולה הון תועפות- כאשר הנישום רואה שהפעולה

הולכת להתממש, הוא בא ומגיע להסדר עם שלטונות המס, זה יכול להיות אנחנו

וזה יכול להיות מס ערך מוסף. במלרה כזה מפסיקים את פעולות המכירה, כי הכוונה

שלנו היא לגבות את החוב ולא למכור נכסים של סרבנים. יוצא מצב שהוא מסדיר

את החוב ואנחנו נשארים עם הוצאות שכבר הוצאנו, וההוצאות הן על קופת המדינה,

לכן פה צריך לעשרת את ההבחנה, שכל הדיון פה הוא לגבי הוצאות שננקטו ביחס

למעוקלים שלא הגיעו לכלל מכירה.

רק על זה אתם מדברים?

רק על זה אנחנו מדברים,

אני קובע באופן קטגורי, שהיום כאשר אנחנו גובים הוצאות

מהנישומים, שכבר מכרנו את מעוקליהם, אנהנו גובים הוצאות שנמוכות מההוצאות

הריאליות שלנו, כי איננו רוצים להשית את מלוא הסכום הריאלי. זה עובדתית"

כך שאין פה איזה שהוא נסיון, חס וחלילה להרוויח דרך הקטע הזה, אלא להפך,

אנחנו משיתים הוצאות הרבה ייתר נמוכות מההוצאות הריאליות.

בקשר לנושא של סרבן, אני רוצה לחזור ולהדגיש, שעך שאנחנו

נוקטים פעולה, אנחנו עושים את מירב המאמצים והפניות לאותו נישום, מעל ומעבר

לנדרש בפקודת המסים (גביה), אנהנו פונים לנשום בטלפון, אנחנו פונ ים.למי יצג.

אצלנו היום אוטומטית ברגע, שנישום נכנס לקטגוריה של סרבן, בשלב הרבה יותר

מוקדם נשלחת רשימה מרוכזת למייצג שלו, שמודיע לו מי מהמיוצגים שלו,

נמצא בשלב התראה והרשאה, במונחים שלנו, זאת אומרת, אנהנו עושים את המכסימום

כולל נסיון להגיע להסדרים כאלה או אחרים, ואם יש מקרים קשים כמו מקרים י

סוציאלים קשים, גם מקילים בנושא של הפרשי הצמדה, ובודאי ריבית



ח. דולקלר

אני רוצה להבהיר פה, שעד שאנחנו נוקטים פעולה יש

לנישום מלוא ההזדמנויות להגיע למשא ומתן עם פקיד השומה, עם הגובה הראשי,

ואין פה יד שהולכת ועולה בצורה זדונית כמו, שכביכרל, נוצר פה הרושם.

יתרה מזו, חוב של נישום נוצר כתוצאה מפעילותו העסקית,

ראש נישום פותח עסק, הוא צריך לבוא ולהצהיר על פי הפקודה וכתוצאה מזה

נדרש לתשלום מקדמות שמותאמות להיקף הפעילות הכספית שלו-

האם המדובר בתקנות האלה במעוקל שלא הגיע למכירה?

לגבי המכירה, יש לי סמכות-

אז מהו סעיף 3? סעיף 3 אומר: הוצאות הכרוכות באחסון

המעוקלים?

כן, זה עוד לפני המכירה.

הוא לא הגיע לשלב המכירה. לקחתי לאדם מכונית.

אתה כותב בסעיף 4 "הוצאות הכרוכות במכירה". האם הכוונה

להוצאות הכרוכות במכירה, או ב נסיון למכירה? אם זה היה

רק נסיון למכירה, זה היה בסדר,

תקן את זה ותכתוב: תהליכי מכירה,

ההוראה הראשונה היא בסעיף 5(5} שמדברת על מטלטלין.

דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע

ולתשלום הרצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים. כך גם לענין מקרקעין -

דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע מן הסרבן וכל עודף שישאר לאחר

ניכוי הסכום המגיע וניכוי הוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות יושב לסרבן

האם יש ל. ידעתכם מקום לקזז את הקנס מההוצאות האלה?

לא. אלה שני מישורים נפרדים לחלוטין, כל אחד נועד לקדם

מטרה אחרת ואין לעשות שצענז של מין בשאינו מינו. זה

גם יצור ייומס -בירוקרטי, חסר כל הגיון, לא כלכלי ולא מיסי.

מה דעתכם על הענין של התעריף, של מחירון, כדי שיראו במה

מדובר?

אין לי פה אה המספרים, אבל אני בא ומצהיר שהמחירים

שאנחנו גובים מהסרבן הם נמוכים ריאלית מההוצאה האמתית

שלנו, אני אחראי למה שאני אומר.

בכל מקרה ייעשה חשבון לפי ההוצאות שלו?

לא, לגבי הפעילות הסטנדרטית של הוצאת טלוויזיה, יש

מחירון, שהוא בהחלט נמוך והוא תקף לגבי כל הפעילות

הסטנדרטית, יש הוצאות מיוחדות, אם אנו לוקחים שמאי, או יש תקופת אחסנה

מיוחדת, זה לפי הסכם שהגענו אליו עם אותה חברה שמאחסנת שהיא ממ"ן, כך שהכל

מאורגן בצורה מסודרת, ואין פה תעריפים שמשתנים מעת לעת.

אם אתה רואה את מצב הרוח בוועדה, תראה שאין שום הסתייגות

מנקיטת אמצעים במלוא ערכם והשתת הוצאות מלאות על מי שהוא

סרבן כמשמעותו במילון, יש כל מיני סייגים והסתייגויות לגבי מי שהוא סרבן

רק לפי ההגדרה. השאלה, אם יש בכוחכם לעשות הבחנה בין זה לבין זה? אולי כדאי

לתת לכם הזדמנות לקחה את זה למשרד ולשקול לעשות שני סעיפים במקום סעיף אחד.

נכון אמנם שפקודת המסים ( גביה) מגדירה סרבן כפי שהיא

מגדירה, ולא מבחינה בין מי שיכול לשלם ולא רוצה ובין מי

שאינו יכול לשלם. אבל בפקודת מס הכנסה קיים אותו סעיף 192 שמקנה

לנציב מס הכנסה במקרים מסויימים סמכות להקל הן במישור של קנסות, הן במישור



ד. לוי

גם לפטור אותו מהפרשי הצמדה.

זה בדיוק מה שהוועדה לא רוצה; הוועדה רוצה שיהיו

שני סעיפים, שני סוגי אנשים, יעז כזה וכזה, ויש לך

סעיף אחד וסעיף שתים.'השאלה היא, האם אתם מוכ להגיע לידי "'יזה נוסח-

בפרקטיקה סרבנים מיעוטי יכולה לא משלמים את ההוצאות,

גם אחרי שנמכר המעוקל. זאת אומרת, שחרור מהוצאות

העיקול, או העמדתן על סכום סמלי, זה מחזה נפרץ במקומותינו, מחוך התחשבות

באותם שיקולים שכבר לקחו לו טלוויזיה והוא במצב כלכלי קשה, אז לוקחים

ממנו משהו סמלי-

דוגמה מהחיים: יש אדם שהיתה לו שומה בסדר גודל טל

מאות אלפי שקלים. ריתה התדיינות ארוכה, בסוף רוב הסכום

נמחק. ובינתיים עקלו - את האוטו, והיה לו אוטו . ששווה 12,000 שקל,

אחרי שנה האוטו עוד היה במחסנים שלהם, כי אלה לא אנשים שיודעים למכיר את

האוטו, לפחות אלה של מס ערך מוסף. רק הוצאות האחסנה יכולות להגיע ל-20,000

שקל לשנה, מה הוא צריך ליישות האיש הזה?

זה מקרה נדיר. זה לא יכול לקרות. ה בודאי היה לפני

ארבע או חמש שנים, לא היום.

מדוע לא יקבלו את ההצעה של דניאל דורון, שתהיה ועדה

ציבורית שאפשר לערער בפניה?

ה י ו " ר ג. גל: מר דורון לוי ר ,.'-יב- דוקלר, יש לי בקשה אליכם: שמעתם

את ההערות. אני מבקש שתשקלו והחקנו מה שדרוש תיקון

בארבעת סעיפי התקנות. תבדקו את ענין הסרבנות, תביאו תיקון שיבהיר שמדובר

במה שלא בא לידי מכירה ותביאו לנו מחירון בנ?ה מדובר, מה זה אחסנה ומה זה

מ ירה והאם לא יכולה להילת תקרה. דורון דניאל הביא דוגמה של מכונית ל"אוחסנה

שנה והוצאות האחסנה היו פי כמה מערך המכונית, ודבר נוסף, אני חושב שיש

מקול. לומר, מה קורה שאחד עבר את כל הדבר הזה, ומגיע לו פיצוי.

לנושא של הפיצוי, אם נעשתה הוצאה בשוגג, הוא בפירוש

מקבל פיצוי מאתנו ואפילו על עוגמת הנפש

איזה פיצויי'' יש תעריפון?

יש ועדה במשרד המשפטים, שבפניה באים הדברים האלה,

ואפילו משלמים על צער, בושת וכל הדברים האלה,

למעשה מדובר בסעיפים שלא רק נותנים סמכות, אלא אומרים

שנקזז את ההוצאות. אני לא חושב שכדאי לבוא ולייחס

את התקנות האלה רק לאותם מקרים שבסופו של דבר לא יימכרו המעוקלים, מכיוון

שאז נהיה במצב שיש לנו מחירון ואמות מידה לגבי מעוקלים שלא נמכרו ואין

לנו אמות מידה ברורות לגבי מעוקלים שבסופו של דבר כן נמכרו, שלגביהם כבר

היום החרק ניתן לנו אפשרות לקחת אותו סכום כסף מתוך התמורה שמתקבלת,

לכן התקנות אינן מפנות רק לאותו סעיף מסמיך לגבי

מעוקלים שלא נמכרו, אלא גם לסעיף 13, שהוא הסעיף של התקנות הכלליות,

ובעצם בענין זה אנחנו מיישרים קו הן לגבי מעוקלים שנמכרו והן לגבי מעוקלים

שלא נמכרו.

אנחנו חוזרים לראשית הדיון,

לא, תפריד בין השנים,

אתה אומר, שהמחירון יתפוס גם את אלה וגם את אלה?

בודאי.

בבקשה תבואו עם המחירון, אנחנו לא נקבל החלטה עכשו"



ג. גל .

תעשו את העבודה שלכם ותחזרו אלינו.

בעיה להביא מהר בבקר את התעריפים,

למחר נקבע סדר יום.

ככל שתביאו את זה יותר נ?הר, יקבעו את זה בסדר-היום

יותר מהר.

חוק מס שבח מקרקעין ( תיקון מס' 23), התשנ"ג-1992

אבו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

הוק מס שבח מקרקעין ( תיקון מסי' 25), התשנ"ג-1922.

נשמע דברי הסבר מכי מר דורון לוי-

בהתאם לחוק מס טבח מקרקעין, הורשה איננה פעולה מכירה,

לכן אדם נפטר העביר ליורשיו זכות במקרקעין, דירה, הדירה

עוברת ליורשים ללא תשלום מס. אגב, כעם היה לנו מס עזבון בענין זה. הירי אין

,מס והורשה לא נחשבת פעולת מכירה. יחד עם זאת צריך להדגיש, שכאשר היורש

זה שקיבל אותה זכות מקרקעין -

היורש לא משלם שום דבר?

שום דבר, כאשר היורש, מי שקיבל זכות במקרקעין, מוכר

אותה, לצורך קביעת השבה שנותיר לו, הרווח שנוצר לו,

לוקחים כמובן את המחיר כפי שלילה למוריש. בעצם מדובר ברצף של גביית מס,

לא מדובר באיזה שהוא פטור מוחלט, אלא בדחיה של הדיווח על תשלום המס, כי

חוזרים למחיר ההסטורי, כפי שהכלל -המוריש, זו ההוראה בסעיף 4 לחוק מס שבח

מקרקעין,

ניתנו מספר פסקי דין בענין הזה, ואותם פסקי דין התמקדו

בשאלה, מה קורה כאשר מנהל עזבון מוכר זכות במקרקעין ומעביר תמורת המכירה -

היורש?

מנהל העזבון. הוא פועל בשם העזבון, דוא מוכר זכות

במקרקעין, נניח, משלם לנושים סכומי כסף, הנושים של

אותו מוריש ואת יתרת המוזמנים מעביר אל היורשים, הפסיקה שנתקבלה לאחרונה

על ידי בית המשפט העליון אומרת, שפעולת המכירה על ידי העזבון, או פעולות

שמבצע מנהל העזבון, הן פעולות שהן חלק מתהליך ההורשה ומשים כך אינן חייבות

בתשלום מס, דא עקא, היות וחולקו המקרקעין ומה שמקבל היורש זה מזומנים,

אי- לנו אותו שלב המאוחר יותר, שכשהיורש מלבל מקרקעין ומוכר אותו, ממילא

חוזרים למחיר ההסטורי. ובעצם נוצר לנו מצב שמכירה של זכות במקרקעין על ידי

מנהל עזבון, פטורה מתשלום מס לחלוין, ולא דחיית מס כפי שהסברתי בהליך ההורשה,

ואין ספק שלפי כוונת המחוקק לא זו היתה הכוונה,

אנחנו פנינו לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף,

ונשיא בית המשפט העליון אומר בענין זה - ואני מצטט: הנני סבור, כי ענין

כגון זה מן הנכון שמטופל בדרך חקיקה ולא בדרך העיון מחדש בפסיקה. הנדרש

כאן איננו פרשנות משפטית בלבד- , אלא שינוי גישה ובניה מחדש קל ההגדרות

ושל ההסדרים בדבר חיובי מס,"

לכן הגשנו את תיקון החקיקה על מנת שיישר- קו ויבוא

ויבחין בין שני מקרים, או שתי פעולות שמבצע מנהל עזבון: פעולה אחת שמבצע

מנהל עזבון היא לא מכירה אלא חלוקה של אותן זכויות במקרקעין ליורשים, במצב

כזה אין שום סיבה שיהיה פטור ממס, כמו, במצב, שהמוריש עצמו כתב צוואה ואותן



ד. לוי

והז על הרווח שנוצר בתקופה הקודמת

אם הוא מוריש את זה. ומוריש את זה ומוריש את זה?

עד האחרון שמוכר.

אלו הוראות מס שבה מקרקעין, וגם היום אנו מתמודדים

עם מקרים של ירושות שניתנו לפני הרבה שנים, אפ כי צריך לציין שירושות

שניתנו לפני שנת 1980, היה לגביהן חוק מס עזבון, ויש לנו את המסמכים של

חוק מס עזבון. משם אנחנו הולכים קדימה,

לכן אנחנו מבחינים בין מקרים שמנהל עזבון מוכר את הנכסים -

אם כך, מי מכר? צריך שיהיח כאן מס שבח

כבר היום, כי יש מזומנים, ואנחנו מתנתקים מהמשך ההליך - וביל מקרים שבהם

מדובר בחלוקה של הזכויות במקרקעין. במקרה של חלוקה, כפי 7זאמרתי, מדובר כאן

במנגנון של דחייה מס, כמו במקרה אחר לילל הורשה. במי;רה ;:ל מכירה, אנחנו

צריכים לקבוע מי מוכר, אי אפשר לקבוע, שהמוכר הוא המוריש, יש גבול לפיקציות,

משפטית. ולכן ההצעה לללנו אומרת, שפעולת המכירה

היא פעולת מכירה המבוצעת על ידי היורשים. זו למעשה ההצעה כפי שהיא מפורטת

בהצעה, לתיקון סעיף 5 לחוק מס שבח מקרקעין.

אני מבקש להפנות תשומת לב לתזכיר של לשכת עורכי הדין

בעיקר הם אומרים שמונתה ועדת מומחים לכל הענין של מס

שבה מקרקעין והם מבקשים לדחות את התיקון עד לרפורמה הכוללת.

אני מבקש להעיר רק הערה אחה. השאלה היא שאלה ערכית.

וברגע זה אינני רוצה להכנס לערכיות שבדבר. יש רק

מלה אחת, שהשתמש בה נשיא בית המשפט העליון והי:- המלה "הנדרש כאן".

"הנדרש כאן", זו הבקשה שלנו לדיון נוסף-

זה לא שהוא אומר, שלפי דעתו זה צריך להיות, אלא הנדרש

זו בקשה שלכם. מושכם אם כן שהוא גם כן רואה בזה ענין

ערכי, שהמחוקק צריך לתת על זה את דעתו

יש כמה הערות בתזכיר של לללכת רואי חשבון, שצריך להתייחס

אליהן. למשל, הטענה של חלוקה שגורמת לפגיעה אחד על ידי

השני מבין היורשים, היות ומחלקים בין כמה יורשים -

בגלל שבריר של דירה. הוא מפסיד את האפשרות למכור אחר-כך

היות ובשלב זה אני רק קורא את התזכיר, אני רוצה לומר:

לגבי ועדת המומחים, אינני יודע מתי היא תגיש את ההמלצות

באופן סופי ומוחלט. בכל שלב של דיונים שלה, היא מביאו: אלינו עוד טיוטה

ועוד טיוטה שהולכת ומצטברת.

להערות שלהם שהואיל ומדובר במכירה על ידי מנהל

עזבון, מדובר במכירה של דירת מגורים, שתיצור לכאורה בעיה לגבי האחרים ביחס

לפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים. למה הדבר דומה? כאשר

אני בעל דירת מגורים ויש לי עוד שבריר של דירה, אני יכול למכור את דירת

המגורים שלי ללא שום מגבלה של זמן. מאידך גיסא, אם מכרתי את שבריר הדירה,

וניצלתי את הפטור על מכירת דירת המגורים, אני מוגבל לגבי מכירת דירתי שלי

במשך ארבע שנים.

לגבי מקרה זה צריך לציין ארבע נקודות: נקודה ראשונה -

החוק הורחב בענין זה ונקבע פטור מיוחד למכירת דירות מגורים ומאפשר למכור

שתי דירות מגורים כל שנה עד תקרת פטור שמגיעה ל-800,000 שקל לשנה.

שבריר הדירה יכול לפגוע בלאחר התקרה של 800,000 שקל-

ההתיחסות כאן לא נוגעת לענין הפטור, שהוא הוראת שעה

ומוגבל למספר שנים. זה בהחלט נכון, אבל זה בדיוק אותו

דבר כמו שהיתה ניתנת, נניח, מתנה בחיים, והיו מקבלים אותת יורשים או מקבלי



ד. לוי

י ו

i

המהנה, ארבעה חמישה אנשים שקבלו נ?חנה, והחליטו, שהם לא יכולים להסתדר, .

ימכרו אותה וממילא ינצלו אותו סעיף פטור. אבל זה רכון לגבי כל מצב, שבו

אדם מחזיק שברירי דירות והוא מתכנן את המס לזלו, מתי ימכור את הדירה השלמה

ומתי ימכור אה שבריר הדירה.

י גם המקרה הזה לא צודק ואתה מוסיף עוד מקרה לא צודק.

לא, זה לא שונה מהדין שקיים היום. וצריך להזכר לשם

מה ניתן הפטור על מכירת דירת מגורים- הוא ניתן על מכירת

דירת מגורים, שהיא דירתו של האדם.

פה מדובר על שבריר של דירה.

שבריר, מבחינתנו עד פחות מ-50% לצורך הענין. בהחלט נכון.

מה בכלל המטרה של התיקון?

אנחנו באיי- לקבוע: יסדר, כי אין כאן הסדר. קיים הסדר

לגבי ירושה לה קיים הסדר לגבי מכירה ידי מנהל

עזבון.

עד היום זה היה כטור?

לא. עדי היום סברנו שזה חייב במס. בא בית המשפט העליון

ואמר: לא, רבותי, מכירה על ידי מנהל עזבון יוצרה נתק.

כל מה שהרוויח המוריש בעבר מת, אנחנו רוצים ליצור אה רצף המס כמו שיש

בירושוה רגילות. מדובר בהסדר מס שבא למנוע את ההתנתקות. אם הוא מכר, אין

לי אלטרנטיבה ממילא- אם הוא העביר 100% אני לא .גובה ממנו מס. אבל במכירה,

יש נכס, ואני חייב לגבות אה המס.

אני רוצה להבין: אם מנהל עזבון של שני חברי הכנסת

שיושבים לפנינו, -

אתה רוצה להרוג אותנו?

לי אין בעיה. מאז שאני בכנסת העברתי הכל על שם אשתי-

מדובר רק במכירה?

אמת. מדובר או במכירה על ידי עזבון, או שמנהל העזבון

אתה תיקח דירה אבל העביר לו כסף,

שגם זו פעולה של מכירה.

אז, אתה אומר, יהיה מצבו, כמו של אותו יורש שקיבל נכס

ומכר אותו?

נכון, בדיוק כך.

בסעיף 1(4) כתוב "בשווה כסף שאינו נכס הנמנה על נכסי

בעזבון".

כאן באמה ניתן גם נכס שאינו נמנה על נכסי העזבון,

מה היתה הכוונה המקורית שלכם?

כשיש חלוקה, ואין העברות תמורה מאחד לשני, אלא יורש

אחד -

בפקודת המקרקעין -

זה בדיוק אותו דבר כמו שהייתי מכין עכשו צוואה והייתי

מוריש ליורש אחד שני כליי רכב שלי ולשני את המקרקעין,

אין לי בעיה, כי אין לי כאן בריחת מס. לכן לא איכפת לי. כל זמן שמדובר

בחלוקה של נכסי העזבון,אין לי בכלל בעיה, אם אחד מקבל את המקרקעין והשני

זו, הוא למעשה מכר את חלקו.

או מביא נכס

או מביא נכס.

או מביא נכס אחר. זה אותו דבר, מהרץ- לנכסי העזבון:

שכולל מקרקעין.

שכולל מקרקעין.

היתה לנו כוונה לא לפגוע ברצף המס. באותם מקרים שנשמר

רצף - קרי, יינתנו יודעים בדיוק שפלוני יורש קיבל מקרקעין, בבוא היום הוא

ישלם. אין לי בעיה. במקרים אחרים, בהם מנהל עזבון מכר זכויות במקרקעין

והיורש קיבל כסף, "אין לי את מי לחפש. אז יש לי בעיה של רצף המס, וזיני צריך

אח המס היום,

אתה אומר: לענין סעיף קטן זה חלוקת נכסי עזבון בין

יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד או שקבלו כסף בתמורה

או נתנו נכסי אחר, שאינו נמנה על העזבון. אתה אמרת קודם: נכס שלא נמנה על

העזבון, למעט מקרקעין,

לא, לא,

מה שקשור לנכסי העזבון, "ין לי בעיה, כי גם המוריש

ממילא היה יכול לחלק, אבל לי יש מקרקעין פרטיים. אני

בחמורה לענין של החלוקה, נתתי תמורה אותה קרקע, אתה אומר שזו מכירה?-

כן.

מתי אפשר לפי זה 'לתקוע" מישהו משום שיש לו שבריר דירה?

אם מדובר במקרה שבו מנהל עזבון מוכר דירת מגורים ומעביר

את התמורה ליורשים, או מעביר חלק מהתמורה ליורשים,

ואנחנו רואים את היורשים לפי הוראות סעיף 5(ג) המוצע כמכירה על ידי היורשים,

ונניח שיש 4 יורשים, כל אחד לצורך העוין נחשב כמי שמכר רבע דירה, ברגע

שהוא נחשב כמי לזמבר רבע דירה, ויל: לו עוד דירת מגורים שלו, הרי לענין חוק

מס שבח - אינני מדבר על החוק המיוחד - נחשב כמי שניצל מכירת דירת מגורים

או חלק ממנה בפטור ממס. ברגע שהוא ניצל מכירה דירת מגורים, יי 7 חלק ממנה,

בפטור ממס, ויש לו עוד דירה מגורים שלו, נוספה, הוא לא יוכל למכור אותה

בפטור ממס, אלא לאחר שעברו 4 שנים. זה נכון לפי חוק מס שבח מקרקעין, לא נכון,

בעיני, לפי חוק הוראת השעה, שנותן פטור על מכירת שתי דירות מגורים בשנה

במגבלת הסכום של 800,000 שקלים,

והיה וזה שנפטר היה איש שמבין קצת בנושא מס, והשאיר

הוראה בצוואה, שהדירה נמכרת, אפילו עם שם יכל עיטקה, האם

עדיין אנחנו עומדים באותו מצב?

אם היה לו שם של עסקה, זו תחילת עיסקה והיא היתה נחשבת

למכירה על ידי המוריש עצמו, הוא לא בהכרח היה פטור,

אני רוצה להבין: מטרת התיקון שלכם היא לתקן את תוצאת

פסק הדין שניתן על ידי ביה המשפט העליון?

המטרה היא למנוע את העיוות שבפרשנות של המקרה הזה.

אני רוצה להבין-- בעיניכם אם אדם השאיר נכסי מקרקעין

ומנהל העזבון מוכר אותם רמתלק אותם בין היורשים, אתם

רוצים לגבות מס שבח מקרקעין?

אך ורק מכיוון שאין לנו אפשרות לדחות את הדיווח, כשם

שאנחנו דוחים אותו על פי הרק באותם מהרים שבהם היורשים

קבלו נכסים, נכסי מקרקעין, להבדיל ממזומנים. אז המס ממילא נדחה כדיווח

על העסקה. רק בשלב שהיורש מוכר את הנכס. זאת אומרת, היורש קיבל זכות

במקרקעין, לא משלם היום מס. בבוא היום, כשהוא מוכר, הולכים אל המחיר ההסטורי.

ואז מה שאתם יוצרים זה מצב כזה, אם יתוקן החוק _ נניח



א, פורז

כביח בי ירשתי דירה עם לעוד שלושה-ארבעה, אני אדחה את המכירה, כלנו,

שלושתנו או ארבעתנו, נדחה את המכירה לעוד שלוש שנים, בהנחה שעברה כבר שנה

מאז שמכרנו את הדירה האחרונה, או עד שתושלם זכותנו, ואז נמכור את הדירה, 1

בבקשה.

נכון?

נכון,

זאת אומרת שמה שאתם עושים פה, אתם מעודדים שיתוף

כפוי ביזאנשים שיכולים גם להרוג אחד את השני.

לא, חלילה-

:אני הייתי ????? אם היית מדבר על מגרש. אבל דירת מגורים?

מה הלוגיקה?

לא היית בשלב הראשון של הדיון, חבר-הכנסת פורז. אני

חוק מס שבה מקרקעין קובע שהורשה איננה פעולת

מכירה. יש בו, אבל, הוראות משלימות, שאומרים שכאשר היורש - זה שקיבל

זכות במקרקעין- מוכר אותה, ובאים לחשב לו את השבח, את הרווח שלו, חוזרים

אל המחיר ההסטורי כפי שנרכש על ידי המוריש. דוגמה: המוריש רכש ב-100,

אין צורך בדוגמה, לך הלאה.

הלכהי הלאה. מה שעשיתי בשלב הזה -- דחיתי את לדיווח

על הרווח ובבוא היום שמבוצעת המכירה, מדווח כל הרווח.

אבל כאשר המדובר בדירה מגורים, מה אתם גובים מס שבח

על דירות מגורים, כמעט ולא כלום? נכון.

בהחלט יכול להיות.

אה הייתם מדברים על מגרש, אני עוד יכול להבין את

הלוגיקה-, לגבי דירת מגורים, כל מה שאתה עושה פה,

אתה מחייב כמה יורשים, שלפעמים מסוכסכים ביניהם עד מוות בגלל סיבות הסטוריות,

להמשיך להיות שותפים כפויים עוד איזו תקופה, בכדי לחסוך בתשלום המס. הרי

הם לא יהיו מטומטמים -

למה, אם הם ימכרו -

:אז עוברות ארבע השנים.

לא. הם יכולים למכור היום, אבל אז הם יוצרים לעצמם

מגבלה לגבי דירת מוגרים אחרת, אם יש להם"

כל ארבע שנים אדם רשאי למכור דירת מגורים בפטור ממס

שבח, לא משנה אם הוא קיבל אותה בירושה או קנה אותה,

מה שהם עושים פה, הם בעצם אומרים: תיתכן סיטואציה שבל שלושת היורשים

לא מכרו דירה בפטור, ואז ממילא כולם יהיו פטורים, נכון שזה יגביל את זכותם"

עכשו הם יכולים לניכור שתי דירות,

קל וחומר, אני אומר: מה שהם עושים על ידי התיקון הזה

לגבי דירות - אני עוזב מגרשים - זה שהם גורמים למצב

באותם מקרים שאחד מהיורשים מכר דירה בארבע השנים הקודמות -

היום אין לו בעיה.

מה קורה אם המוריש הוריש בצוואתו את דירתו לארבעה

אני טוען דבר פשוט מאד, וזה כמו הויכוח שהיה לי אתכם

על סיפור של בית שאתה הורס אותו והופך למגרש. את המס

אתם לא תגבו, אתם רק תכריחו את האנשים לשבות איה ההתנהגות שלהם, במקום

דירה שירשו ארבעה, למכור אותה מייד, הם יחכו שנה-שבתיים. תאר לך מצב כזה,

שאחד מכר דירה, והוא לא מעונין למכור את חלקו, שני אחרים כבר עברו להם

ארבע השכים מאז מכרו דירה והם פטורים ממילא, והם כן רוצים למכור, אתה

יוצר סכסוך בין יורשים מיותר לחלוטין.

חבר-הכנסת פורז, זה המצב גם היום. גם היום, יורשים

שמקבלים דירה, זה לגביהם אותו מצב,

לא, היום אנשים ירשו דירה, לפי פסק-הדין של המקרה

של חיפה, מנהל העזבון מכר אותה, חילק ביניהם את

הכסף, זה כאילו ירשו את הכסף,

לא. תפריד בין מצב שיש מנהל עזבון ובין מצב שאין

מנהל עזבון, בין מצב שמנהל עזבון צריך לשלם חלק

מהתמורה לנוש/ים, אם יש נושים למוריש -

אתם מייחסים את הדירה למורילז או ליורשים?

אנחנו מייחיסים אה הדירה ליורשים ולא למוריש- המוריש

איננו אישיות משפטית שקיימת- יש לו מנהל עזבון, אבל

בכל מקרה הוא כבר נפטר, הוא איננו אישיות משפטית.

לחברה מותר למכור דירה בפטור ממס שבח?

לא כי הפטור על דירת מ?????ים לא ניתן לחברה.

התיקון של חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין, לאיזו ת?ופה הוא

היה?

הוא הוראה שעה עד סוף 1995.

אני רוצה להבהיר: לא מדובר כולן באמצעי לגביית כסף,

אלא מדובר בסגירת פירצה שנוצרה לאחרונה על ידי אותו פסק -דין, שיוצר

מצב, שכאשר אדם ממנה לעצמו מנהל עזבון, או לכשהוא קובע שכאשר יגיע ל-120

יהיה מנהל עזבון, ומנהל העזבון מוכר את הנכסים שלו ומעביר חלק מהכסף

לנושים ואת יתרת הכסף מעביר ליורשים, הוא מחסל את כל המס על רווחי העבר

של אותו מוריש, מגרשים, זכויות מקרקעין אחרות, זכויות באיגודי מקרקעין"

אתה מוכן להפריד בין דירות מגורים ובין מגרשים?

אם יש מגרש והוא השי??תבח, הוא לא משלם?

לא, אם הוא משתבח אתה לא משלם, רק כאשר מכרת.

כשאני בונה עליו?

לא,רק בעת שאתה מוכר אותו. תבדיל בין מס השבחה ובין

מס שבח, דירות מגורים בתוך זה, הם פיצ'יפקס, זה שולים

שבשוליים.

אם אני מבין מה שהם מבקשים מאתנו, מבלי שאני מוחה

בדינים אלה, הרי הם יאים ואומרים: אם אתה קבלת בירושה

דירה והיא נשארת אצלך, לא קורה לשום דבר. כאשר אתה מוכר אותה, אתה צריך

לשלם מס שבח, אם הדירה ניתנה למנהל עזבון והוא מוכר -'ת הדירה, במצב הנוכחי

הוא לא משלם מס שבח.

לא, זה לא נכון.

אנחנו הופכים את הענין למונח של דירות מגורים. אבל

צריך להבין נקודה אחרת. אם סבי רכש קרקעות באזור מבשרת

ירושלים, שהיה אזור שכוה אל לפני כמה שנים טובות, והיום יש לו כמה דונמים

שם ששווים הרבה מאד כסף, והוא מינה מנהל עזבון, בבוא היום לכשהוא יגיע



ד.לוי

למאה ועשרים. כל השבח שנוצר ירד לטמיון. כל עסקיה של אדם, כל רווח שנוצר,

ירדו לטמיון. דירות מגורים זה כסף קטן.

איך נקבע השבח?

. לפי מחיר הרכישה לעומת התמורה שההקבלה.

את אותה קבלת את הירושה הזאת של המגרשים -

-אין מס היום.

אבל כאשר המכור אותם תשלם מס.

אמת, נכון,

אם הוזז מינה מנהל עזבון, כל הכסף עובר למי?

אם הוא מינה מנהל עזבון ומנהל העלבון מכר היום את

הנכסים ושילם חובות לנושים והעביר אלי היורש את יתרת

התמורה, כבר היום, בשלב הלה, בגין יתרת התמורה, אני צריך לשלם את המס,

הבעיה היא בעצם איך אני לא מנהל את רצף המס. כשאני

מייביר מקרקעין, אין לי בעיה. רצף המס נשמר. בבוא היום, כאשר האיש ימכור,

ישלם את המס,

אני הושב שתיקון זה הוא הגיוני. הוא בא למנוע איזה

שהוא עיוות, אבל מאידך הוא יוצר עיוות. ואמר זאת חבר-

כנסת פורז ביחס לדירת מגויים. כאשר יש יורשים אחדים ויורש לוכה בחלק של .

דירה ולי? בדירה שלמה, יכולים להיות אינטרסים מנוגדים, דבר שלא יכול להיות ;

במשרה של מגרש, כי מגרש הוא נכס אחר, ככל מקרה הוא חייב במט. במקרה של דירה,

היות ויש הענין של דירת יחיד וכל מה שקשור בענין זה, לה שונה משאר הנכסים, ;

אתה שאל, האם ניתן להפריד? :

א. אם ניתן להפריד, כי לה יכול ליצור סכסוכים ובעיות

קשות בין אחים. לה יכול לגרום לריב אחיה מיותר, ולה !

יכול ליצור עיוות. הו" מוכר עשירית דירה ועל הדירה שלו הוא יחוייב במס.

מה ההגיון בלה? אם באופן תיאורטי, חמיל.-ה אחים מוכרים דירה, כל אחד מהם ,

מכר חמישית דירה, והחמישית הזאת פטורה ממס, אחרי שנה מוכר את דירת היחיד

שלו, אתה ????? אותו במס? יש כאן עיוות לא, הגיוני.

לכן, אם אפשר להפריד בין דירת מגורים ובין נכטים אחרים -

אתה שואל, האם אפשר להחיל את התיקון -

רק על נכסים אחרים, חוץ מדירת יחיד.

אני רוצה להסביר את הענין. איי חושב שחבר-הכנסת עובדיה

עלי קלע לענין, בישראל למעשה יש מס שבח על מגרשים

ונכסים עסקיים ולמעשה יש פטור ממס שבח על דירות מגורים, חוץ מכמה מטומטמים

שלא יודעים לנהל את עניניהם ונופלים איך שהוא למט שבח, על דירות מגורים

אין כמעט מט שבח מקרקעין.

במקום לה מצאו שלטונות המס את מט הרכישה, שהוא מגיע

לשיעורים גבוהים מאד והוא חסר יסוד כלכלי, כי הוא בכלל לא מוטל על רווח,

אבל לה שימש להם תחליף למס שבח מקרקעין על דירות.

היה גם מס סבו.

לא, לה כבר נגמר. היום משלמים מט רכישה. פעם היה איזה

חצי אחול או אחול מערך הנכס, מט טבו, ??????שלך למס שבח.

בקיצור, על דירות יש מס אחר, מס רכישה.

אני מסכים שלגבי נכסי מקרקעין ולגבי נכסים עסקיים. אם

אתה מצטרף לדעתו של חבר-הככסה עובדיה עלי?

כז. אבל לגבי דירות מגורים, שנים-שלושה אחים ירשו

דירה.

גם כאשר יש חמש דירות?

גם אם יש אלף דירות. אבל אין דבר כזה, כי מי שחכם מוכר

כל ארבע שנים דירה, לא מוכר את כולן יהד.

אם יש 6 דירות לשלושה יורשים, כל אחד יקבל שתי דירות,

אין בעיה,

שלושה-ארבעה אתים ירשו דירת מגורים. אחד מהם מכר בפטור

כבר לפני ארבע שבים דירה מגורים, ולא איכפת לי שזה יהיה

מייד, גם יש יש מנהל עזבון, הוא לא יהיה חייב. אתר כן יהיה חייב. השאלה

תהיה לפי דעת מי הולכים, לפי זה שרוצה לממש, או זה שרוצה לדחות. אחד מהם

יגיד: אתה מכניס אותי לחבות מס. אתה רוצה למכור כי לך אין דירת מגורים

שאתה רוצה למכור, אתה מכניס אותי לחבות מס. האם להשכיר את הדירה בתקופת

הביניים או לא? הסכסוכים שיהיו בין האחים, לא ניתן כמעט לתארם.

לכן אני מציע, בהסכמתכם תסייגו את התיקון. תוציאו

מהתיקון דירות מגורים. התיקון כן, למעט דירות מגורים-

מה שהוא אומר לגבי דירה יחיד זה הגיוני. אינני בטוח

אם הענין נכון לגבי ??????? אחרים.

דורון לוי, יש לכם בעיה עם הוצאה דירה מהתיקון הזה?

מדובר במצב שבו אדם כבר מכר בטווח זמן של ארבע שנים ולכן

המכירה הזאת לכשתהיה היא תהיה מכירה חייבת. מה שאומר

חבר-הכנסת פורז הוא, שאם במקרה לאחד היורשים יש חובות והנה נפלה לו הזדמנות

והוא יכול למכור דירה ולחסל את החובות, ולשני אין חובות ורוצה :את הדירה,

יהיו סכסוכים גם ללא קשר למס שבח. מס שבח זו לא גולת הכותרת של הענין.

. אתה לא מתמודד עם הטענה הנכונה שלי. אחד מהם כבר

מכר דירה לפני שנה והוא לא רוצה עכשו למכור, כי זה

יחייב אותו במס.

יש לי ויכוח על הצד העקרוני של מס שבח. הרי מס שבח

אתה משלם על רכוש שמישהו קנה אותו וכבר שולם עליו מס-

אני מוכרח לומר, שזה אנטי-כלכלי. כל מס השבח הוא נגד עידוד הנשים להשקיע

כסף בפרוייקט כלכלי. למה שאדם יקנה קרקעות בהנחה שבעוד איכס שנים יצטרך

לשלם מס?

מס הכנסה פועל באותו כיוון. מה שלא צודק זה המס על

העודף האינפלציוני -10%.

הוא מחפש את המס המעודד.

מ. שט ר י ת : אתה צודק לגבי מס הכנסה. אני אומר לך, שאם יגבו מס

הכנסה מכסימום 30%, לא 48%, המדינה תקבל נטו יותר כסף

מאשר היא מקבלת היום. מס שבח הוא סוג ליל מס נוסף, שאדם משלם אחרי ששילם

מס הכנסה והוצאות סוציאליות.

הייתי מבקש לדעת מה הגביה של מס שבח"

מס שבח, כפי שציין חבר-הכנסת פורז בצדק, זה תחום מסויים

מתוך רווחי הון כוללים. כך הדבר גם לגבי רווחי הון, שאינם

במקרקעין, כך הדבר על כל ענין אחר. אם אתה קונה אגרת חוב והיא נושאת ריבית

אתה משלם מסבגין הריבית.

יש מדינות שאין מס כזה.



ד. לוי; יש. זה ענין של מודל המס.

מבחינת הגביה, אגף מס הכנסה גובה במסגרת מיסוי כקרקעין

כ- 1,6 מיליארד שקל, שהם מחולקים ל-400 מליון שקל מס רכוש ומחוך ה-2, 1 .;

מיליארד כ-700 מליון שקל מס רכישה ועוד 500 מליון מס שבח.

מס רכישה זה מס שאתה משלם כאשר אתה קונה דירה?

כן, או לכות מקרקעין אחרת.

תענה על השאלה לגבי דירה, להיא לא מתעוררת בשנת 1995

אבל היא תתעורר בשנה 1994.

נכון מדובר בפרק 5(1) בסעיפים שהם אנטי תכנוניים,

מונעים כל מיני הכנוני מס, שתמכור קודם חלק כזה או

חלק אחר וכן הלאה. כאן, לכאורה, אחרי שחוק הפטור ב-1993 יעלם כהוראת שעה,

יווצר איזה שהוא עתה של מינוי מנהל עזבון ומכירה באמצעות מנהלי עלון,

שהיא פטורה ממס,

רק לגבי דירות מגורים/-

רק לגבי דירות מגורים.

מה ההצעה לשלך?

אני אומר: יווצר כאן איזה שהו;; פיזור שלא ניתן לחלופה

אחרת.

מה עם הרעיון לתקן זאת בחקיקה הזאת על ידי הכנסת

למעט דירת מגורים?

זה יאמר, שבעצם תיווצר הבחנה בין יורשים שקבלו דירה

ויחליטו מה לעשות לאתה, לרבות למכור :אותה היום, או לא

למכור, לרבות סכסוכים בין היורשים, ובין יורשים של מוריש שמינה מנהל עזבון, /

והוא מכר את הדירה ואז יהיה פטור באופן מוחלט.

אז מה התיקון הנדרש?

אני אומר, שהוסנ:ת המלים " למעט דירת מגורים", יוצרת

עיוות בין מצב שבו מורילל דירה והיורשים החליטו מה לעשות

אתה, כן לריב ביניהם, לא לריב ביניהם, למכור או לא למכור, ובין מצב שהמוריש

יפעל ב"חכמה", ימנה מנהל עזבון ומנהל העזבון ימכור את הדירה ואז יהיה פטור.

היום יש פטור ממם שבח על שתי דירות מגורים-

בשנה הקרובה.

היום אין בעיה. אני אומר זאת.

אני שואל שתי שאלות:

א. מדובר בתזכיר של לשכת עורכי הדין על ועדה שיושבת

על מדוכה יותר רחבה. ולשכת עורכי הדין טוענת בעצם, -"אנחנו מושכים את השטיח

מתחת לרגלי הוועדה הזאת, אם אנחנו נזקקים לאורו חלק של כתב הסמכות שלהם,

ומתקנים את התוק עכשו במקום להמתין. האם ידוע לך מה הסיכויים, שהוועדה

הזיית תגמור את דיוניה ותגיש המלצותיה;

אף פעם לא יגמרו, אתה לוקח להם את הפרנסה,

יש גם כאלה שגומרים.

דבר שני, יש מבחינה הסטורית תמיד רתיעה מלהוציא נכסים

מהשוק . אם באת יכול להגרם על ידי התיקון הזה, שנכסים רבים שהם נושא

של צוואה, או של בקשה לצו ירושה, יוקפאו ולא יימצאו במחזור בשוק, זה פוגע



א. דמביץ

בשוק ייצמד. השאלה היא, האם מבחינה סטטיסטית מספר הנכסים, שהחרק הזה יכול

לחול עליהם, הוא כזה שהוא ניכר ושמן הראוי מבחינת השוק, שלא יועפו במשך

שנתיים בממוצע בגלל ההוראה הזאת. השאלה היא, האם אתם יודעים את הנתונים?

אני אשאל עוד שאלה: אם אכן יש ועדה שבאה לתת פתרון

יותר מרחיק לכת, אולי יש מקום שחוק זה נהפוך להוראת

עשה ל-1993 ואז זה גם יחפוף את, התקופה של החוק של אריאל ויינשטיין,

אך שלא תהיה בעיה של דירות מגורים בשנה זו.

חוק הפטור על דירות מגורים, תחולתו עד סוף 1994 ולא

עד סוף 1995.

בקודה שניה, אין כאן בעיה של המרצת המשק, כי אין פה

הקפאה של מכירת נכסים לחלוטין. כי כל החלופות האחרות במילא חייבות במס

בכל זמן שהוא ונוכל הקשור לדירות מגורים, ממילא כל זמן שיש לכר גם את

הפטור על מכירי. דירת מגורים עד 1994, ממילא הבעיה גם כאן מתעוררת. לכן

אין כאן בעיה של האטה, או האטה של פעילות השוק.

לעניז הוועדה, צריך לציין, אולי כקורירז, שכתב המינוי

של הוועדה, בכלל לא הסמיך אותה לטפל בנקודות כאלה, אלא אך ורק ליישר קו

בהוראות הטכניות שקשורות במס הכנסה רבמס שבח- אבל אין לנו בעיה, אם אפשר

לקבל הצערת לתקן, מה טוב. מתי יוגשו המלצות, אינני יודע, כי בכל פעם

הם עוברים על עוד פרק ומביאים ערד טיוטה וערד סיוטה כדי שנחווה דעתנו על

הענין. מתי פעולה זו תסתיים, אינני יודע. מתי היא תהפך לתהליך של חקיקה,

אני אינני ירדע. ואנחנו נמצאים במצב שהוא לכאורה פתח לאבדן מס, ואינני

מסרגל להגדיר מהו המס הזה. ואני מדגיש, לא מדובר בגביית מס באיזו שהיא

חקיקה שמטרתה גביית מס, אלא בחקיקה שמטרתה מניעה של בריהח מס מהמערכת.

ה י ר " ר ג. גל: רמה דעתך על האפשרות שאת החוק הזה נעשה עד 1994?.

הייתי מציע -'"בפרק 5(1), הפרק שדן במכירת דיררת מגורים,

תהיה הוראה המתייחסת לאותה מכירת דירת מגורים על ידי

מנהל עזבון. זאת הוראה, שלא קשורה לחלרטין. לא איכפת לי שכברק החמשי,

סעיף 1, תיררסף הרראה שתאמר, שעד 1994 מכירת דירת מגררים על ידי מנהל עזבון

תהיה פטורה.

ה י ר " ר ג. גל: מה יהיה אחרי 1994?

נחזור אליכם לכאן.

אנחנו עלולים לשכוח, ואז המצב יהיה רע.

אם זו ההצעה שלכם, אין בעיה שזה יהיה ככה.

בפרק החמישי של חוק מס שבח מקרקעין, בארחו פרק הדן

בפטור על מכירת מגורים?

אתם תביאו הצעת תיקון?

הוועדה תכניס תיקון.

אתה בא רארמר: נכניס תיקון -

בפרק חמישי סעיף 1. לגבי זה אין לי בעיה.

עד 1994, אין לנו בעיה עם החרק. הבעיה מתחילה ב-1994.

שנציע את זה ב-1994?

אני עלרל לשכרה ב-994 1. הוראת השעה לגבי דיררת תפרל

וחוק זה יימשך.

בתעולה זו אנו עושים דיפרנציאציה בין שני מקרים:

בין מקרה שבו מוריש לא כותב צוואה ולא ממנה מנהל עזבון

והדירה עוברת ליורשים והיורשים נתלבטים מה לעשות עם הדירה הזאת, למכור או

לא למכור, לבין מקרה אחר יכיל המוריש המתוחכם, טממנה מנהל עזבון -

אתה טועה. גם כשהמוריש לא כתב צוואה אפשר למנות מנהל

עזבון.

אז אדרבא, אתה אומר: בוא ניצור פתח -

אם אתה מדבר על דירת יחיד, ולא חשוב אם זה מוריש

או ירושה, הכוונה שלנו שעל דירת מגורים לא ילזלמו כס,

אני חוזר: על זה יש הוראת חוק בתחולה עד 1994 שלמעשה

פותרת את הבעיות האלה. בחוק העיקרי אין הוראה כזאת.

החוק העיקרי מבחין בין מקרה שבו יורש כבר מכר דירת מגורים אחה בפטור,

היום בא מנהל העזבון ומוכר עוד דירה, חלקו פחות מחמשים אחוז, ואז הוא

ישלם על זה מס. היום הוא פטור עקב הפרשנות של בית המשפט העליון"

אתה רוצה ללשנות את זה כדי ל.זהוא יהיה חייב במס גם

על דירת יחיד?

ד. לוי- כשם שאילו היה מקבל דירה בירושה, או חלק מדירה בירושה,

והיה מחליט למכור אותו חלק מהדירה שקיבל בירושה,

היה צריך לשלם עליו מס.

אמת, אבל כל הדיון שקיימנו פה מטרתו למנוע את כל הסיבוך

שנוצר בין יורשים בעקבות הענין הזה. לא שווה כל הענין,

כי עורכי הדין יקבלו מעבר למס פי עשר. הרצון של כולם הוא, שבמקרה של דירה

יחיד, יהיה פטור. אנחנו לא מתנגדים לתקן את וחוק על מגרשים. מה איכפת

לך שיכנס בתוך החוק הזה סעיף שיגיד: הכל, פרט לדירת מגורים.

קי ניצור הבחנה בין יורש שקיבל דירה ומוכר אותה

לבין יורש שקיבל כסף ממנהל העזבון. מי שקיבל דירה

ומוכר אותה, או חלק מדירה ומוכר אותה, יהיה חייב במס. זה שקיבל כסף

ממנהל העזבון לא יהיה חייב במס.

גם היום על דירת יחיד לא משלמים.

נכון, עד 1994.

תבואו ב-1994.

אתם רוצים לדחות -

לא, סליחה. אתה מתעתע בנו. אתה הרי יודע, שהנישום

המתוחכם, שטיפ-טיפה מבין - וכך רוב אזרחי ישראל -

לא משלם מס שבח על דירות. גם אם יש לו 10 דירות או 1,000 דירות, הוא מוכר

כל ארבע שנים אחת. מתי הוא נאלץ למכור בטרם עת? כשיש לו טרגדיה משפחתית,

הוא רב עם האחים, הוא רוצה להפטר. אתה במקרה כזה, בגלל שהם מסוכסכים

וחייבים למכור, אז אתה רוצה לתפוס אותם. מה הם יעשו? הם הרי לא יתנו לך

את המס, הם ידחו את המכירה לשנתיים-שלוש, אבל אז יהיה סכסוך עם האחים,

אחד רוצה לל?כור מוקדם, אחד רוצה למכור מאוחר, ולא שווה הנזק.

לכן אני מציע לך לקבוע, שמכירת דירת מגורים על ידי

יורשים, לא תהיה חייבת במס.

היות ואין פה "שום ענין שהוא בבחינת "אמרג'כסי",

דיני נפשות.

או ענין של דיני נפשות, ושמעת את דברי החברים, שלא י,

מדאיג אותם מה יהיה עד טוף 1994, אלא מעניין אותם יי

מה יהיה אתרי 1994, תקיימו התייעצות וכאטר תהיה לכם תשובה, נחזור לדון

בזה. תודה רבה.



הפרטת "בזק" י.

חברים, אני רוצה לשאול אתכם שאלה, שאלה שאלתית:

היו לנו שני דיונים הנושא בזק, ולא כל החברים הנמצאים

יש גישה אמת הגורסת, שאין שום בעיה למכור מחר בבוקר

גרעין שליטה, בלי לחכות לשום דבר;

מצד שני יש דיעה הגורסת - ואינני מפרס, היו על כך

דיונים רצינים - בכל מקרה לא מכרים גרעין שליטה, אלא משאירים את גרעין

השליטה בידי הממשלה או בהנפקה בארץ;

יש גישה שלישית הגורסת - ואני חושב שהיא גישה מאד

נבובה - שיש נ?קרם למכור גרעין שליטה, אבל רק אחרי שהתחרות תיפתח וגם

תתבצע; קרי - .פלאפון והכבלים יצאו לתחרות, ויעברו כמה חודשים והעמק יעבוד,

רק אז למכור גרעין שליטה.

אם אפשר להתאחד סביב גישה משותפת, יש טעם שאנחנו נבוא

זו ההמלצה שלנו, לא מחייבת אתכם, אבל תדעו, כך אנחנו חושבים.

אם אין לנו אפשרות להגיע למכנה משותף רחב, אז קיימנו דיון. כל אחד יביע

דעתו ובבוא העת הממשלה תחליט.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, ואחריו - חבר-הכנסת חיים אורון.

אני רוצה להזהיר את חברי הוועדה, ואני רוצה להזהיר אותך,

אדוני היושב ראש, לא להכנס לענין בשלב הזה מסיבה פשוטה.

לדעתי, נעשים פה מהלכים כלכליים עם כל מיני אינטרסים של אנשים שונים, של

גופים שונים שמעורבים. אינני רוצה להפוך את זה לענין פוליטי בבמה הזאת

של וועדת הכספים. אבל לדעתי ועדת הכספים ,בשלב זה-. איננה צריכה להכנס לעיין.

הממשלה, שר התקשורת ושר האוצר, אינם זקוקים????????-ספים- לא בשלב

הזה, יחליט שר האוצר מה שהוא רוצה, יברא לוועדת הכספים-, או שיקבל אישור,

או שלא יקבל אישור.

אני חושב, שמישהו רוצה להשתמש, חבר-הכנסת גדליה גל, בך

ובוועדה זו ככלי בשביל לממש.-איזה אינטרס שהוא רוצה. אני בכוונה אומר זאת

בצורה הזאת. אם הממשלה הצהירה והצהירה בפני הציבור שהיעד שלה והמגמות

אסור לה בכלל לצאת לבורכי, הדבר הקל

ביותר, אלא להפך - היא צריכה קודם כל למכור גרעין שליטה למי שמעונין לקנות,

אם יש כאלה. אני שומע שיש הרבה שמעונינים לקנות. צריך למכור את גרעין

השליטה למי שמעונין לקנות מתוך.כרזת מראש, שיצאו למכרז, שהקונה יודע

שכאשר מוכרים גרעין שליטה, הוא מראש יודע שהולכים לתחרות חופשית, לליברליזציה,

לא רק בפלאפון, במרכזיות בינלאומיות, לשירותים טלפונים ותחומים אחרים. שהיזם

שקונה ידע שהולכים לליברליזציה והולכים להפרסה, ואז לאף אחד לא תהיינה טענות-

נוצר הורשם, שיש פה איזו בחישה של מישהו שמעניין לרצות

את כולם, ולמעשה ישאר המצב כנלות שהוא. הוא רוצה לרצות את ההסתדררה, שיהיו

מבסוטים והם יוכלו לחנות. הוא רוצה לרצות את העובדים בבזק, שהם לא יישבתו,

שידעו שלעולם לא תהיה ליברליזציה ולא תהיה תחרות. הוא רוצה לרצות גורמים

חיצוניים, שידעו שאולי יש סיכוי, אבל הוא ימשוך את הענין עד שיימאס להם.

אני לא מציע ליושב ראש הלועדה, חבר-הכנסת גדליה גל,

להכניס את הוועדה לענין זה. אם מותר לי, אוי מציע שהוועדה תודיע, ש אנחנו

ננקוט עמדה כאשר תובא בפנינו עמדתה ל.זל הממשלה, אינני חושב שלחברי הוול:דה

יש היום אינפורמציה מספקת בשביל לקבוע עמדה, אני מציע לך, אתה עלול כיושב

ראש הוועדה לשמש כלי בידי מישהו למען האינטרסים שלו.

לכן אני מציע להמנע מהדיון הזה היום. ונודיע לממשלה שנדון בשנוא מאשר מתובא לפנינו עמדתה. אחרת, אני חושב שאנו עושים שגיאה.



מ.שטרית

לגופו של ענין אני הבעתי את עמדתי, שאני בכך הפרטה

ובעד ליברליזציה ומכירה גרעין שליטה מייד, לא לצאת לבורסה, כי אם

-ל מר. שישאר בידי הממשלה יעלו פי שלוש.

רק למען ההיגיינה, חבר-הככסה שטרית, הדיון שקיימנו

בהפרטה בזק, היה ביוזמה שלנו נמו, כתוצאה מביקור שערכתי

בחברת כלל, בלי שום קשר למישהו. כבר אמרו לי: מישהו, לא מישהו. גם המישהו

לא חושב כמוני. ומה שאני רוצה להמליץ, אם יקבלו את ההמלצה שלי, זה לא

דומה למה שהמישהו, אותו מישהו, רוצה. אני מציע להוציא את זה, כי הדיון

שקיימנו לפני שלושה שבועות, לא היה לו שום קשר עם גישה של שר זה או אחר.

חבר-הכנסת חיים אורון.

אני מבין את הצעתו של חבר-הכנסת שטרית, אני לא מבין

בואו נגיד שיפריטו ויעשו

ליברליזציה מהר ככל האפשר, אבל שהוועדה לא תביע דעתה.

מ. שט ר י ת : לא מראש-

למי שהושב כמותך, הוועדה לא צרי לה להביע את דעתה. /

אבל מי שחושב כדעתי, יכול לדיור שהוא רוצה לנסות לגבש

בוועדה רוב, שיאוהת לממשלה, שהוא בעד ליברליזציה ובעד מכירה לציבור

של נכס לאומי ובעד השארת שאלת גרעין השליטה לשלב יותר מאוחר -

המכירה לציבור, זה לא פיקציה?

אינני יודע. כל הכסף החיצוני שעד עכשו גויים היה

מתוך החשבונות של בנק לאומי.

אם אתה מוכר גרעין שליטה, אתה מגייס כסף חיצוני.

כל מי שמגייס כסף -

ה י ו " ר ג. גל : חברי-הכנסת אורון ושטרית, יש לי בקשה אחת: אנחנו גמרנו

את הדיון. השאלה היחידה היא, האם להמליץ או לא להמליץ.

אינני מציע להכנס לגופו של ענין, כי אנשים היו בשני דיונים והם שמעו והם

יודעים.

אני חושב שוועדה צריכה להמליץ. ברור שזו רק המלצה, כי

החלטה ללל הוועדה תהיה רק כאשר הממשלה תבוא ותגיד

שהיא רוצה להוציא בדרך אל"ף, או בדרך בי"ת או בדרך גימ"ל סכום מסויים של

מניות לציבור פעם נוספת, או למכור גרעין שליטה. ההמלצה של הוועדה צריכה

להיות בשלב הנוכחי להמשיך במכירת חלקים מבזק לציבור, להמשיך באופן אינטנסיבי'

בליברליזציה בתחומים שהוחלט עליהם, להשאיר את נושא גרעין השליטה כשאלה

פתוחה, אם אמנם תתפתח ליברליזציה ואם אמנם יתברר שלא מוכרים מונופול טבעי;

משום שמכירת מונופול טבעי, היא מכירת נכס שאתה אינך יודע להגדיר היום

מה ערכו, שהוא נותן שליטה במשאב לאומי, שאין ויכוח קבטווח הנראה לעין

ערכו רק ילך ויגדל, כל התחזיות מראות שהוא יגדל יותר מהצפוי. ואתה נותן

את ה"בוננזה" הזאת למישהו על בסיס הנתונים הקיימים ולפני שהיתה הליברליזציה.

משלוש הסיבות הללו, אם ועדת הכספים היא - איך אמרו פה -

לא רק חותמת גומי על אגרות ממשלה ולא רק מקבלת החלטות בדיעבד, היא יכולה

במקרה זה להשתלב בויכוח הציבורי שמתנהל עכשו. לשמחתי הוא גם חותך בין



א.דיין

אני זוכר, בכנסת הקודמת, המלצה יטל ועדה היה לה

משקל והיא מנעה מכירתה של חברה, שעמדו למכור אותה בזול, ואחר כך אמרו

שהיא שווה פי שנים, ואפילו יותר.

היתה ההלטה של הממשלה, והוועדה מנעה את המכירה.

נכון שהוועדה דנה וממליצה רק כאשר הממשלה מביאה לבנינו

את הצעותיה. אבל להמלצת הוועדה יש משקל ציבורי, גם

משקל משפיע על הממשלה. רטוב תעשה הוועדה אם תקבל המלצה.

לא מזמן, ביקרנו באנגליה. ושמענ ו על ההפרטה של חברו!;

כגון בזק. אנגליה החליטה של הפרטה ועל ליברליזציה ועל תחרות, והיא

קבעה לעצמה סייגים כשהחליטה למכור,

אני נוטה לגירסה האומרת: מכירה לציבור בשלבים.

חבר- הכנסת דן תיכון.

אני מדבר אל חברי, חברי הליכוד.

אין לך חברים במפלגת העבודה;

אני רוצה שאתה תשמע.

הוא מדבר אל חברי הליכוד ולידיעת חברי מפלגת העבודה.

ראו, רבותי, ראו מה קררה כאן, ואל ניפול בפח.

בממשלה יש ויכוח גדול. ילשנן שתי אסכולות: אחת מיוצגת

על ידי השר שחל ומנכ"ל האוצר, שהוא מופיע כאיש פרטי, והשניה מיוצגת

על ידי שר האוצר, בייגה שוחט, וחבר-הכנסת גדיי- גל. תתקל אוחי לאחר מכז

אם אני טועה.

בצר להם, הם באים לוועדה ורוצים לחזור על תרגיל כי"ל,

כימיקלים לישראל.

אני מבקש את חבר-הכנסת שטרית, אל תלך.

חבר-הכנסת דן תיכון, כדאי לך לדבר אל אנשי מפלגת העבודה.

אני יודע אל מי אני מדבר. תאמין לי שאני יודע בדיוק

אל מי אני מדבר. אני מדבר אחורנית.

הממשלה לא יכולה להחליט. מישהו יעץ לממשלה: בואו

נחזור על תרגיל כימיקלים לישראל. ואני הייהי בחיים שלי פעם אחת

בנושא כימיקלים לישראל.

הנושא הזה לא בשל להחלטה, אין שוםמשמעות להמלצה.

הוועדה הזאת לא צריכה בשלב הזה להתעסק בנושא הזה. היא לא מוסד מבצע,

יש להם ויכוחים בתוך הממשלה, שיהרגו אחד את השני. מחר מתכנסת ועדת עזרים

לעניני כלכלה, או ולידת השרים לעניני הפרטה- היא מקיימת שימוע גדול-

אל הוועדה הזאת הוזמנו כל הגורמים שיש להם, ואלה שחושבים שיש להם, מה

לומר בנושא ההפרטה, כן-גרעין-שליטה-לא-גרעי ז-שליטה, מכירת גרעיז השליטה

או לא מכירת גרעין השליטה,

במצב הנוכחי הנושא הזה לא בשל, לא ראוי להיות נדון

בוועדה. ואם הוועדה - i

חבר-הכנסת אלי דייז, מדוע אתה עוזב?

איז דבר, אין דבר, לא נכריע פה ברוב קולות.

אדוני היושב ראש, לא מקבלים היום החלטה נכון ?

ו

אם איז פה רוב, איז הסכמה,

לא יהיה.

יש לי הצעה, אני מוכן להשאר במיעוט.

אנחנו פונים אליך, אדוני היושב ראש ואומרים לך: תוריד

את הנושא הזה מעל סדר-היום.

כדי להגיד ששום דבא לא מובא לוועדה הכספים?

לא שמעת על מה אני מדבר. אתה לא יודע על מה אני מדבר

ואהה מגיב בחוסר אחריות. שמע קודם ואחר כך הגיב.

אני שומע מצויין.

מאחר ואני מעריך אותך, אני מציע לך: תאזין קודם.

הנושא איננו בשל. אנחנו לא יודעים, אנחנו לא נקראים

להחליט בשלב הזה, זה לא עניננו. לי יש דיעה מאד ברורה - הפרטה כולל

גרעין שליטה, אני במקרה תומך בו.

מ י יד ?-

מייד. לא יכולים לדבר על הפרטה, הפרטה, וכאשר זה מגיע

להפרטה, עושים את ההפך ומנקודת ראוהי בשלב הנוכחי,

להנפיק 'מניות בבורסה, זה כבר לא הפרטה, כשמדובר בבזק,

כשהממשלה תחליט, תגבש עמדה, היא

תבוא לכאן. אנחנו נקיים שמיעה מסודרת. מה שהם עושים מהר, אנחנו בעשה בדיוק

: הזה אל לנו להכבס למריבות פנימיות, אנחנו לא

צריכים להכנס לעב ין הזה. נפלנו בפח פעם אחת בכימיקלים לישראל. אין נוהג

כזה. שערו בבפשכם, שהיום אנחנו בההיל לקבל המלצות. אני חושב שצריך למכור

את הבנקים אתמול. אני יושב ראש של איזו וועדה, אני אביא את הנושא

להמלצת הוועדה,

חבר-הכנסת דן תיכון, אתה ביקשת את יושב ראש ועדת הבנקים.

אני תמכתי בך.

לא, אתה לא הבבת מה שאמרתי. אם כך, אוי מתקשה בלהסביר.

רבות י, זה לא עניננו בשלב הזה.

אנחנו לא משרתים של שר כזה או אחר. יש ממשלה, תפקידה למשול. היא לא יודעת

להחליט, שלא תגלגל את הכדור הזה אלינו.

בשלב הבוכחי, אם אדוני יחליט להצביע, למרות שיש לי

עמדה ברורה -

בממשלה יש שימוע, ישמעו את כל הצדדים, ילמדו את הענין

ואחר כך יחליטו, אנחנו צריכים להחליט לפני שאנחנו יודעים

על מה מדובר.

היו שלוש ישיבות,

חבר-הכבסת תיכון לא היה בהן.

אבי הייתי, ואבי פרבה אליך, אדובי היושב ראש, כבראה

ללא הצלחה. אבל אבי פובה אליך ומבקש ממך: אנא, אל תאוץ

לך הדרך, אבחבו לא צריכים להחליט, זה לא עביבבו בשלב הזה, זה עביבבו בכל

מקרה בסופו של דבר, לאחר שהממשלה תחליט. אבל כרגע, למה לי להכבס לויכוח

בין אריות כמו שחל ובייגה שוחט, "כל אחד מהם חובק עולם בתחום תקשורת.

בשלב הזה, אם אבי יכול לבטא את עמיתי, חברי הליכוד, אבחבו מתבגדים להביא

את הענין הזה להכרעה, אפילו לא להמלצה.

ביום חמשי שמעבו את כולם ולא חשבבו בכלל לקבל איזו

שהיא החלטה. השר שחל, במשפט ה אחרון שלו, אמר: אבי

ממליץ שהוועדה תמליץ, כי זה יתן משקל ביום שלישי. אז, טוב -השר שחל ביקש

שהוועדה תמליץ. אבל לא היתה שום כוובה כזאת-



ס. שלום

אני אומר דבר פשוט: יש כרגע שתי הצעות; האם קודם

לפתוח אה בזק לתחרות ואחרי זה למכור, או למכור ואחרי זה לפתוח את בזק

לתחרות. כלכלית זה לא ברור. אם אני מוכר היום את בזק, אם אני מכניס בה

גורם תחרותי, היא שווה יותר.

אתה חושב שהקונים הפוטנציאלים לא יודעים שבזק היא

מונופול?

היום המונופול יותר גדול, לכן הם יקבלו יותר כסף,

ככל שפותחים יותר לתחרות, ההכנסות של החברה יורדות.

מצד שני, ברגע שפותחים את בזק לתחרות, יש מצב של ירידת עלויות במשק, יש

שיפור שירות. מבחינת המשק הלאומי זה חסכון רחב. יש תחרות, המחירים יורדים

וסך העלויות יורדות ובסך הכל יש השפעה. מה יותר הזק ממה, אף אחד פה לא

יודע.

בעית המונופול לא קיימת.

מאחר ואף אחד לא יודע כלכלית מה יותר טוב, אין

לנו את הכלים לבוא ולהחליט.

אם רוצים למכור, ??????? אין שום מניעה למכור את

גרעין השליטה. בזה אני מסכים עם חבר-הכנסת דן תיכון.

אנחנו, כוועדה איננו יודעים את הכל.

לצערי, בשלוש הישיבות לא שמענו הכל. עד שלא אדע כלכלית, מה יותר טוב ממה,

מבחינת כלל המשק, אינני יכול להביע דיעה. לכן אין שום טעם שאני אמליץ.

אני אחזור על מה שאמרתי קודם: הדיון בנושא בזק היה

על פי היוזמה שלנו נטו, בלי בקשה של אף אחד ובלי התערבות

של אף אחד. יותר מזה, אמרתי אתמול בשיחה עם אנשי ''כלל", שאני העליתי את

הגושא כתוצאה משיחה אתם, ואז הם ש יכנעו אותי בכיוון שהיום הם טוענים בכיוון

המוך בדיוק.

שנית, אינני יודע בדיוק, אם אני יודע מה ששר האוצר

חשב לפני שבועיים או שלושה ואת מה שהשר שחל חושב, אז העמדה שלי לפחות

היא לא עם זה ולא עם זה. אם יש דיעה שאומרת: שמקבזק גרעין שליטה, ידיעה אחרת

לא גרעין שליטה, אני שייך לאלה שגורסים שצריך קודם לעשות את

התחרות ואחר כך גרעין שליטה. ועד כמה שאני יודע, לא זו עמדתו של שר האוצר,

ואיש לא ביקש ממני להביא את ההמלצה ולא בשם זה אני בא.

חשבתי שיש טעם, אם היינו מגיעים לאיזו שהיא ;הסכמה,

שנגיע לאיזו שהיא המלצה. היות ואין פה הסכמה, אני לא מתכוון להביא המלצה.

אני כן אומר לממשלה, שעל מנת לא ליצור מצב, שיתחילו

לנהל משא ומתן עם מישהו ורק אחר-כך יביאו דבר מוגבר, לאחר שתתקבל החלטת

ממשלה, יביאו את זה לכאן.

מקובל.

עלי זה לא מקובל, אבל היות והיושב ראש הוא המחליט, זו

החלטתו.

אדוני היושב ראש, ביקשתי ממך היום פעם נוספת להביא

את הנושא של כוונת כור לרכוש את בזק. פניתי אליך כבר

לפני חודש, דובר כור הוציא הודעה ללזה לא רציני. היום אני רואה שזה הולך

להיות אקטואלי ממד ורציני מאד. אני מבקש שהנושא הזה יובא לדיון.

למה לך להקדיש ישיבה, כאשר אנו עמוסים ליד לעיי??ה?

מה זה "למה"? אני רואה ברכישת בזק על ידי כור החלפת מונופול במונופול. זכותי להעלות בקשה לדיון.

ביקשתי אותך לפני חודש, לא העלית לסדר היום, ביקשתי לפני שבועיים,



טוב לא העלית על סדר היום. ביקשתי היום,

עד היום עשינו את הדברים ברוח טובה. אני לא מציע

לעסוק בכור. א נ י מציע שנעסוק בחלק העקרוני, האם

אנחנו נותנים למי שיש לו מונופול. ברגע שהממשלה תקבל החלמה, אנחנו נקיים

פה דיון ובמילא תבוא לידי בימוי השאלה, האם למכור :ת זה למי שיש לו

מפעלים או למי שאין לו מפעלים, אפילו בלי שמות של חברות, אלא במובן הערכי.

קראת ידיעה בעתון, הממשלה עוד לא החליטה.

כור הודיעה היא מגייסת קבוצת כשקיעים יהד עם החברה

לישראל. זה לא ענין מפלגתי, זה על, יז של החלמת מונופול

במונופול.

אני מציע לך שתזדיין בסבלנות, אם היתה המלצה, היה מקום

לזה, היות והחלטנו היום לא להמליץ 'נחכה שהממשלה

תחליט, אם הממשלה תחליט מחר, אחרי זה יהיה דיון עקרוני למי בכלל ????????,

ואז ישתלב במילא מה שאתה אומר.

חבר-הכנסת אברהם פורז.

מאחר שאני שייך לקואליציה וכבודו של שר האוצר חשוב לי,

לא הייתי רוצה שיווצר מצב, שבו הממשלה תקבל החלטה

ואנחנו נצטרך להפיל אותה פה, אני הייתי מציע לך - ואני אומר לפרוטוקול

שאני אתנגד למכירת גרעין השליטה בבזק, לפני שבוצעה הליברליזציה ונפתחו

השירותים הנוספים לתחרות,

אם אמרת לפרוטוקול, אני חושב שכל מה שצריד לומר זו

המלצה, ואני חושב???? נבון להודיע מראש מה אבי

אעשה. אני את ההמלצה שלי, קודם לעשות את התחירות ורק אחר כך למכור גרעין

השליטה, אביא לידיעת יסר האוצר.

תגיד לו שיש לך שותפים לדיעה הזאת"

איי מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת סילבן שלום בנושא של

כור, הבעיה היא נוהלית כרגע, חבר-הכנסת גדליה גל,

אבל זה לא יכיל לרדת מסדר היום. ואני בהחלט מסכים למה שאמרת קודם, מבחינת

הפרוצדורה, שכאשר תגיע הצעה הממשלה, נדרן בזה. אבל אני מבקש שהדבר ייעשה

בצורה כזאת, ש זה לא ירד מסדר-היום. כי יש בזה חשיבות,

חבר-הכנסת דן תיכון ביקש שלא לדון בנושא-

סילבן שלום ביקש לדון בכור.

אחרי שימכרו לכור נדון?

אני לא יודע מה הוא אמר, אני יודע מה אני אמרתי: אם

הממשלה תקבל החלטה, אני אבקש ממנה, לפני שמתחילים

את ההליכים, לבוא לכאן,

חבר-הכנסת דן תיכון, איננו הדובר שלי,

תקנות מס שבת מקרקעין (מס רכישה)(תיק ון), התשנ"ג-1992

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ח בכסלו התשנ"ג(20.12.92)

אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקון), התשב"ג-1992

בשמע דברי הסבר מפי מר דורון לוי,

תקנה 13 לתקנות מס שבח מקרקעין(מס רכישה) מאפשרת

באותם מקרים שאדם עובר מאיזור שאיננו איזור פיתוח

לישוב שהוא באיזור פיתוח ורוכש שם דירה לשלם מס בשיעור של חצי אחוז

במקום 3.5% ו-4.5%.

למה בכלל צריך לשלם מס רכישה?

פעם באמה היה פטור, הפטור הפך לחצי אחוז מס רכישה.

תוקף התקנה מוגבל ל-31 בדצמבר 1992, ואנחנו רוצים

להאריך את התקנה עד 31 במרס 1993, קרי - בשלושה חדשים. עד אז ועדת-שבס

תטיים עבודתה ויעברו להליך חקיקה בכל מה שקשור לאזורי פיתוח.

מדובר, אני מבין, רק באיזורי פיתוח א' וב'. באזור

פיתוח גי, בודאי לא מקבלים פטור-

לפי תקנה 13, כאשר היא קובעת אזורים,היא מפנה לחוק

פיצויי פיטורים. ואנחנו רוצים הרי לרכז את הכל תחת

קורת גג אחת. לכן אנו מבקשים להאריך תוקף התקוות כפי שהן עד 31 במרס

1993. עד אז נבוא לוועדה עם המלצות ועדת שבס,

מה קורה את לא מאשרים את התקנות?

אם לא מאשרים, תוקף התקנות פג וב-31 בדצמבר 1992

יחול שיעור המס המלא.

יש פה בעיה שחייבת לעלות על סדר-היום. משרד הבינוי

והשיכון הקפיא יחידות דיור. באזור של יש"ע הקפיא

5,000 יחידות דיור. כל אלה היו מוגדרות כאזור פיתוח. הדירוה האלה, ודירות

אחרות שנגמרת הבניה שלהן, צריכות להמכר. כאשר הן יימכרו, אם לא יחולו

עליהן התקנות שהיו עד היום,0.5% מס רכישה, ישלמו עליהן מס רכישה מלא.

אתה מציע להאריך את התקנות?

לא רק שאני מציע, אני מבקש, שבתקנות ייקבע, שכל חברה

שב נ תה על פי הפרוגרמה של משרד הבינוי והישכון הדירות

עומדות ריקות, הדירות הללו יחול עליהן מס הרכישה על פי התקנות הקיימות.

כאשר יהיה דיון בעקבות המלצות ועדת-שבט, יהיה דיון

על דברים שבצנרת.

אני יכול להתנגד , או לא להתנגד.

אם אתה מתנגד, מעכשו ישלמו שם לא 0.5% אלא 4.5% מס

רכישה.

אני בעד הארכת התקנות הקיימות-

אני חושב שבדיני מיסוי מקרקעין יש אצלנו הרבה

מאד עיוותים. ואחד העיוותים הוא, שהפכו את מס הרכישה

למס המוביל במיסוי של דירות לעומת מס שבח. התוצאה היא, שאדם שמחליף דירה,

ונניח כרגע לאזור פיתוח, בלי שום רווח בכלי' - לפעמים אפילו בהפסד - משלם

מט. זאת אומרת, באיזה שהוא מקום יש פה מט על רווח שלא היה. ולעומת זאת

פוטרים דירות יוקרה. זה עיוות של שיטת המט, ואני חושב שמן הראוי לטפל בענין

הזה. מאחר ובעיני כל המס הזה אינו מוצדק בשיטה שהוא מופעל, אני לא מתנגד

שמי שעובר לאזור פיתוח -

אתה בעד הארכת התקנות?

כן.

אני קורא איה המכתב שלכם. הוא מנוסח מאד בחכמה ובאלגנטיות,

"אדם המעתיק את מקום מגוריו מישוב שאינו באזור פיתוח לישוב באזור פיתוח, יהיה זכאי לשלם מס רכישה בשיעור של חצי אחוז לגבי רכישת דירת המגורים באזור הפיתוח, או לגבי רכישת קרקע לבניה באזור פיתוח".



- ד. תיכון

אני רוצה להבין את הענין: בעל מפעל המעתיק את

מפעלו לישוב באזור פיתוח, יהיה זכאי לפי התקנה להנחה האמורה בתשלום

מס הרכישה בשל רכישת הזכות במקרקעין באזור הפיתוח לצורך העתקת המפעלי.

אם אני, דן תיכון, קונה דירה בקריית-שמונה, האם אני

משלם מס רכישה בשיעור של חצי אחוז ?

אם קריית שמונה באזור פיתוח, את- משלם חצי אחוז,

זה לא כתוב כך, כתוב: אדם המעתיק את מקום מגוריו. אני

קונה דירה,

"מעתיק דירה" זה גם מי שקנה דירה לראשונה.

למה לראשונה? כל דירה שאני קונה באזור פיתוח, אנ י משלם

מס רכישה חצי אחוז.

זה רק לגבי דירות יקרות באזורי פיתוח.

לא נכון. זה לגבי כל דירה.

חבר-הכנסת פורז צודק.

השר יאיר צבן, כאשר היה חבר-כנסת צעיר בוועדה הזאת,

טען: למה אתם לוקחים את החצי אחוז, מה הטעם שתקחו את

החצי אחוז באזורי פיתוח? הרי הממשלה נותנת סיוע באמצעות הלוואות מקום,

הלוואה עומדת, מענק, לשם מה צריך את החצי אחוז? מה שיוצא מן החצי אחוז,

שבעצם יד אחה נותנת הכל ??????????חלק מההטבות.

לכן הצעתי היא לבטל את מס הרכישה על ערי הפיתוח.

שאלה שניה, יש במכתב שלכם משפט -"מזכיר לי ויכוח

על אחד מחוקי ההסדרים במשק, לגבי רכישת קרקע לבניה באזור הפיתוח. אה.'-

לוקח אחוז אחד על רכישה הקרקע. כשהוא קונה את הדירה היא בעצם לא מפוחתת.

זה במסגרת מפעל בנה ביתך. באחד מהחוקים הצעתם - עוד בזמננו - שאם כתוצאה

מן הפיתוח ליווי הקרקע עלה, תקחו את החצי אחוז על הקרקע כלזהיא מפותחת,

כ.;; ר י-יקר תקציב הפיתוח, או הכספים לפיתוח נתנו כמענק. האם אני צודק?

לא- במקרים שאתה רוכש קרקע מהמינהל וקווה הרכישה

הוא חוזה משולב, גם ay מפתח הקרקע -

אני קונה את הקרקע במחיר טבלה, שהוא לא משקף את העלות.

אתה מייד חותם על חוזה עם הקבלן המפתח את הקרקע-

לא, זה לא הולך חיים כך. היום הממשלה. נותנת מענק

פיתוח והיא בעצם עושה את הפיתוח היום. ואיי משלם רק

עבור הקרקע, מחיר טבלה, לעתים אני גם לא משלם עבור מחיר הקרקע. ממה

אתה לוקח ממני חצי אחוז?

נכון להיום, לפי פסיקת בית המשפט -

נדמה לי ששינינו בחוק ההסדרים במשק המדינה, ראתם

ביקשתם להחיל את זה גם על דמי הפיתוח שהאיט לא שילם.

אנחנו ביקשנו באחת מהצעות חוק ההסדרים לבוא ולהרחיב

את מס הרכישה כפי שציינתי, דהיינו באותם מקרי שמצידם

רוכש קרקע בלתי מפותחת, אבל בד בבד כחלק מהעסקה חותם גם על חוזה פיתוח.

באנו ואמרנו, שלמעשה אין הבדל -

זה עבר, או לא עבר?

לא עבר בחוק ההסדרים במשק המדינה וגם לא בבתי המשפט.

אני שמח שלא עבר. הצעתי היא לבטל את החצי אחוז. אין



ד. תיכון

שום צידוק, אין שום הגיון בענין הזה, כשם שאין הגיון לקחת מס רכישה

מזוג צעיר שקונה דירה במרכז הארץ.

חבר-הכנסת דן תיכון, ברורה לך המשמעות הפיסקלית של הענין?

המשמעות הפיסקלית היא אפס בריבוע, אבל אני מציע לך

לשקול את הענין. בינתיים צריך לשלם, אז אתה בא ואומר:

נאשר את זה.

אם ל א תאשר , ישלמו שיעור מס מלא .

לכן אני בא ואומר: יש כאן בעיה, אוי לי מיוצרי ואוי

לי מיצרי. אנהנ ומבקשים שתבדק ו את הענין פעם ויספת

באמצעות הממונה על הכנסות המדינה.

אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה) ( תיקון), התשנ"ג- 1992 אושרו

חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 3)(תיקון), התשנ"ג-1992

הברים, דהינו להיום את ההצבעה על חוק החברות

הממשלתיות ( תיקון מס' 3) ( תיקון) .

אני מעמידו להצבעה.

הצבעה

חוק החברות הממשלתיות ( תיקון מס' 3)(תיקון), התשנ"ג-1992 אושר

אני הצבעתי נגד.

אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

מכתבי (8) שר האוצר מיום כ"ז בטבת התשנ"ג-22.12.92)

לפניו בקשותיו של שר האוצר לאשר עמותות לפי סעיף

46 לפקודת מס הכנסה.

אם אי- הערות, .אני מעמיד להצבעה בקשות אלו"

ה צ ב ע ה

בקשותיו של שר האוצר לאישור עמותות לפי סעיף 46

לפקודת מס הכנסה אושרו

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הרן

(אשקלון - תהום אזור התעשיה הדרומי)

(מכתב שר האוצר ושר התעשיה והמסחר מיום די בטבת התשנ "ג-18.12.92)

אנו עוברים לנושא הבא:

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון

(אשקלון-תחום אזור התעשיה דרום),

דברי הסבר יביא מנכ"ל משרד התעשיה זהמסתר, מר חתי שרוני.

לפני כחודש וחצי, ביל1יבה של הוועדה פה, עלה הנוש א

של אשקלון דרום להארכה עד 31 בדצמבר 1993. מתוך

ידיעה, שהרה-סיווג היה צריר להגמר כבר לפני הוד;" וחצי, קיצרנו את התקופה

עד דצמבר 1992.



נ. שרוני

אבי מבקש להאריך עכשו עד דצמבר 1993, כי יש משקיעים,

יש עבודה בשטח ולא צריך לעצור את אשקלון דרום.

למה מה שנכון לאשקלון לא טוב אצלי?

זו בקשתנו,

אנחנו נגד פגיעה בערי פיתוח, בודאי נגד פגיעה באשקלון.

אנחנו מוכנים להאריך את התקנות בלי בעיה לתקופה של

שלושה חודשים, כאשר תובאנה המלצות ועדת שבם.

אני בהחלט אומר: נוהל וסדר צריך להיות בכל דבר.

אם מדובר בו ויידה מכובדת שמגישה כאן את המסקנות

שלה, ואני את עמדתי כלפי מסקנות הוועדה, אביע והבעתי. אבל בסופו של דבר

זה שייך לנושא של ערי הפיתוח. ולא יכול להיות שהיום, כאשר הולכים לעשות

סדר, יהיו כל מיני טלאים כאלה.

אני כעד הארכה עד 31 במרס, כפי שהארכנו תקנות מס הכנסה,

ואני מציע לא לעשות מחשבים בהצבעות, אלא לעשות את הדבר בהגיון.

יש לפנינו שתי הצעות: הצעה אחת להאריך מעמד של אזור

פיתוח לאשקלון - תחים אזור התעשיה דרוס כמוצע על ידי

על ידי שר האוצר ושר התעשיה והמסחר, והצעה שניה להאריך בשלושה חודשים"

אני מעמיד להצבעה שתי ההצעות-

הצבעה

ההצעה להאריך מעמד של אזור פיתוח לאל1קלון - תחום

אזור התעשיה דרום, כמוצע על ידי שר האוצר ושר התעשיה והמסחר אושרה

אני מבקש רביזיה.

הישיבה נעולה"

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

i