הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ג טבת התשנ"ג (6 בינואר 1993). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה;

גי גל - היו"ר

חי אורון

אי גולדשמידט

סי טריף

שי עמור

חי קופמן

א"ח שאקי

ג' שגיא

י י שמאי

די תיכון

מ"מ;

ש' אביטל

אי הירשזון

ר' נחמן

סי שלום

מוזמנים;

יי גבאי - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

אי זייף - מנהל אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

י' בן-יהונתן, די שמעוני, אי אברהמי, אי שרון - משרד האוצר

גי כהן, חי עמיאור - משרד התעשיה והמסחר

חי מרגליות . -י הלישכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

ר' הלמן - משרד התחבורה

אי הורביץ, מי הורביץ - אלכס אוריגינל

י' ציצייק - יו"ר איגוד יבואני הרכב בישראל

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

י ועץ משפטי; אי דמביץ

קצרנית; . תי שפנייר

סדר היום; 1) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (מסי 61), התשנ"ג-1992

2) אגף המכס ומע"מ - כוח אדם.

3) צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)

(תיקון), התשנ"ג-1992.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (מסי 61). התשנ"ג-1992

היו"ר גי גל;

אני פותרו את הישיבה. בישיבה הקודמת בנושא מזגני הרכב היתה תקלה טכנית,

והיצרנים המקומיים לא קיבלו הזמנה לישיבה, על אף שאני הייתי משוכנע שהם אמורים

לבוא, ועל כן לא ההלטנו דבר בטרם נשמע גם אותם. ברצוני לומר ליצרנים המקומיים,

שהאווירה בישיבה הקודמת היתה שצריך ליצור מצב שבו היצרנים המקומיים יוכלו

להשתלב בייצור מזגנים כפי שהיה בעבר, ואני חושב שזה מקובל גם על הממשלה. אלא

שלהבנתנו, צריך פרק זמן של התאמה - מהיום עד למועד שבו יהיה ניתן להפעיל את

מכשירי המס שיאפשרו שאכן כך יקרה. אני רוצה שתדעו שזו המגמה, ולכן בדבריכם

והצעותיכם אינכם צריכים לשכנע אותנו, אנהנו השתכנענו; אלא באמת, תאירו את

עינינו מבחינת הזמן שנדרש להתאמה שלכם ומה אתם חושבים שצריך להיעשות, עם לוח

זמנים שיהיה סביר ולא מתוח מדי.

אני מנכייל אלכס אוריגינל, ואני מייצג את יצרני מזגני הרכב בישראל. אנהנו

חילקנו פה חומר עם הנתונים שמשקפים את המצב, ועיון קל בחומר הזה אומר את הכל.

תרשו לי רק להוסיף כמה מילים על עצם התפתחות העניינים. ישראל היתה חלוצה בנושא

של מזגני אוויר לרכב; כאשר אנהנו התחלנו בשנת 69י, הביטו עלינו כעל משוגעים;

חשבו שמזגן ברכב מיועד רק לקדילק אמריקאי ומכוניות מהסוג הזה. אנחנו ידענו שיש

לנו יתרון יחסי בגלל המיקום שלנו, צפינו את ההתפתחות שתהיה בעתיד; פיתחנו פה

תעשיה שכולה מקורית, ללא ידע מהוייל, רשמנו פטנטים שהעתיקו אותם אחר-כך בארהייב

וביפן, וסללנו דרך להרכב מזגנים ברכב קטן, דבר שקודם נחשב לבלתי-אפשרי. בשנות

ה-80-70 הגידול השנתי במכירות בארץ היה לפחות 50% משנה לשנה. עם התקנה החדשה,

ההתפתהות שלנו נחתכה באופן טוטלי, והיום אנחנו משווקים בארץ 40% ממה ששיווקנו

בשנת 88י, למרות שהשוק גדל בצורה דרסטית. אנחנו, שהיינו ייאור לגוייםיי בנושא,

העברנו על-ידי התקנה הזאת את הכל להו"ל - נתנו לאיטלקים אפשרות לפתח תעשיה, הם

תפסו את מקומנו ויתר האירופאים הלכו בעקבותיהם. השוק הישראלי היה הקטליזטור

לכל הנושא, ואנחנו הפסדנו את היתרון היחסי ואיבדנו את השוק המקומי. עובדים

נפלטו, תעשיה שהיה לה עתיד וסיכוי וחזון נשארה תקועה; כל זה בגלל עיוות במהשבה

בסיסית בי ותר.

אנחנו מציעים להחזיר את המזגן למקומו בתוך הרכב; דבר זה ייצור - ללא

התערבות ממשלתית, ללא סיוע ממשלתי וללא כל השקעה שהיא - הרבה מאוד מקומות

עבודה, ישירים ולא ישירים, כי יש המון שירותים שפועלים סביבנו. ניתן לבצע

במהירות, בלי מאמץ גדול, בלי נזק לאף אחד, כל הצדדים יצאו נשכרים. אני לא מכיר

שום ענף, שום קבוצה ושום בן-אדם שייפגעו מזה - יהיו מקומות עבודה נוספים, גלגל

המשק יקבל תנופה, הסיכויים שלנו לייצא ילכו ויגדלו. היום אנחנו מייצאים ב-10

מליון דולר בשנה, אנחנו מייצאים לכל הארצות היינחשלות'' כגון גרמניה, צרפת,

איטליה, ספרד, שבדיה, בלגיה, הולנד וכוי. היצוא שלנו סובל מחוסר דגמים של

מכוניות על-מנת לפתח מזגנים; כל מזגן פותח עבור דגם ספציפי של רכב, והיום אין

לנו דגמים חדשים מכיוון שכל המכוניות מגיעות עם מזגנים. אנחנו עושים מאמצים

ויישמיניות באוויריי - אנחנו קונים רכב בחוייל, מביאים אותו באוויר לכאן לצורך

תכנון, מחזירים אותו לחוייל ומוכרים אותו בחפסד אדיר, בשביל לפתח דגם שנוכל

לייצא. בחומר שלפניכם תמצאו פירוט של הדגמים שאנחנו מייצאים, היום אנחנו

מייצרים מזגנים עבור 318 דגמי רכב! הרשימה הולכת וגדלה, וכל שנה יותר קשה לנו.

אספקט נוסף שפוגע ביצוא - קשה לנו לשכנע יבואן רכב ביוון או בספרד, שיקנה

מזגנים שלנו, כאשר הוא שומע שבישראל היבואן לא משתמש במזגנים שלנו אלא קונה

אורגינליים. אנשים לא מבינים את זה, ולנו אין הסבר לכך - איטלקי קונה סחורה

איטלקית, ואילו ישראלי לא קונה סחורה ישראלית.



לדעתי אין שום בעיה להחזיר את הגלגל אחורנית, ולחזור למצב הטבעי. הפטור

ממס על מזגנים זו המצאה ישראלית, שלא קיימת בשום מקום בעולם - רכב ישנו בכל

העולם, תאונות דרכים יש בכל העולם, בעיות תחבורה יש בכל העולם, אבל עד כמה

שידוע לי, אין שום מדינה שהמציאה את הפטנט ה"גאוני" הזה - להוציא חלק מהרכב,

להגיד שהוא לא שייך לרכב ואין להטיל עליו מיסים. הדיספרופורציה שנוצרה בין

מחיר המזגן, או היתרון שלנו מבחינת המחיר, לעומת הרכב שהוא מלא מיסים וכל-כך

יקר היא מצחיקה. כאשר אדם קונה היום רכב ב-60-40 אלף שקל, זה לא משנה לו אם

מזגן מקומי עולה אלף שקל פחות. על סמך הנתון הזה, היבואן מייבא כל רכב שהיצרן

מסוגל לספק לו רק עם המזגן, והקונים אינם יכולים לבחור מה שהם רוצים - בכל כלי

הרכב שעומדים למכירה יש מזגנים. לכן לא חשוב כמה יעילים נהיה, אנחנו לא יכולים

למכור בשום מחיר את המזגן שלנו, מכיוון שאין על מה להרכיב אותו. אם הפטור הזה

יבוטל, יווצר פער רציני בין מחיר המזגנים המיובאים לבין המזגנים שלנו, וכאשר

הקהל יבוא לקנות את הרכב, היבואן יצטרך לשאול אותו אם הוא רוצה מזגן מקורי

שעולה כך וכך, או שהוא מעדיף מזגן מקומי שעולה כך וכך. יהיה איזשהו איזון

חלק מהלקוחות ירצו רק מזגן מקורי, אך יהיו גם כאלה שיגידו: 'אני חלק מהמשק

הישראלי, אני מאמין בתעשיה הישראלית ואני רוצה מוצר ישראלי'. כתוצאה מכך,

היבואנים יביאו חלק מהרכב בלי מזגנים, ויתנו לנו את האפשרות להתמודד.

אני רוצה לומר מה המספרים שאנחנו מדברים עליהם. בהערכה גסה - מתחילת

התקנה עד היום, זרקנו לים הרבה מעבר לחצי מיליארד דולר, שלחנו עובדים שלנו

הביתה, נתנו עבודה לצרפתים, איטלקים וגרמנים ושלחנו להם אניות שלמות של

דולרים. למי זה מועיל? מדינת ישראל נאבקת על תקציבים ועושה קיצוצים בחינוך

ובבטהון כי אין כסף, אבל יש מיליארדים כדי לתת לאנשים שרוצים מזגנים תוצרת

חוץ. האם יש אבסורד יותר גדול מזה? כפי שאמרתי, מהפתרון שאנהנו מציעים כולם,

ללא יוצא מן הכלל, יוצאים נשכרים. אני אשמח אם מישהו יגיד לי, לצורך מה ניתן

הפטור על מזגנים, מי נהנה מזה בכלל?

הועלו הצעות שונות - שתקרת הפטור תהיה 3,000 שקל או תקרה אחרת. לדעתי זו

קוסמטיקה חסרת כל הגיון וכל טעם, היא לא תשנה מאומה - אף מזגן ישראלי לא יעלה

יותר על הכביש ואף פועל לא יתווסף לעבודה. מחיר הרכב ישתנה קצת לפה וקצת לשם,

אך חוץ מזה לא יהיה שום דבר - אנחנו כביכול נצא ידי חובה, נרגיש שטיפלנו בנושא

וזה סודר, אך התוצאות יהיו אפס.

היו"ר גי גל;

בכמה אחוז מהרכב הנכנס היום לארץ, אתם מתקינים מזגנים?

אי הורביץ;

זה מופיע בתזכיר שלנו - היצרנים המקומיים מתקינים בערך 15-14 אלף מזגנים

בארץ. הייצור הוא יותר גדול, כי יש גם יצוא.

היבואנים אמרו שאתם מתקינים מזגנים ב-30% מהרכב המיובא, ואתם מדברים על

15-14 אלף מזגנים, שזה הרבה פהות מ-30%.

יש אנשים שלא מרכיבים בכלל מזגנים.

היבואנים דיברו על יבוא ולא על הרכבה. 30% מכלי הרכב יובאו ללא מזגנים.



חי קופמן;

מה המחיר של המרכיבים תוצרת חוץ, כולל המדחס שמיוצר בארץ?

אי הורביץ;

במזגן שמורכב בארץ - כ-25% הוצאות, 75% ערך מוסף.

חי קופמן;

נניח שמזגן עולה אלף דולר - 750 דולר זה ערך מוסף ו-250 דולר זה הוצאות.

אי זי יף;

אני רוצה להקשות עליך - למה התזה שלך לא טובה לגבי צמיגים? נייבא את

המכוניות בלי צמיגים, נרכיב פה צמיגי אליאנס וניצור עוד 5,000 מקומות עבודה?

אי הורביץ;

לדעתי האישית, התשובה פשוטה מאוד. אי-אפשר להוביל את המכונית מבית-החרושת

לרכבת, מהרכבת לאוניה, מהאוניה לנמל, מהנמל ליבואן, ללא צמיגים.

גי שגיא;

אריה זייף, אילו היה פטור על צמיגים, שאלתך היתה במקום; ואז היינו תובעים

את אותו הדבר - ביטול הפטור.

י י ציצייק;

קודם כל, אני באמת מכבד את אלכס הורביץ; הוא גם ספק שלי וגם יצרן מזגנים,

ואני מציע, אם יש לחברים זמן, ללכת לראות את המפעל שלו. לא שמעתם מאיתנו מילה

רעה על התוצרת, זה מפעל לתפארת שגדל וצמח בשנים האחרונה בצורה נהדרת, ואני

באמת חושב ששווה לבקר בו. אילו הייתי במקומו של מר הורביץ, הייתי כמובן מפנה

את אותן טענות, כי ליצרני המזגנים יש אינטרס להגן על תוצרתם. היו כל מיני

השמצות שאנחנו מרוויחים יותר על מזגנים תוצרת חוץ, ואמרתי כבר בפעם שעברה

שבשבילנו זה אותו הדבר - אנחנו מקבלים מאלכס אוריגינל את אותה עמלה שאנחנו

מקבלים על מזגנים מיובאים, כך שמבחינה זו אין לנו אינטרס. אני לא רוצה לחזור

על הבעיה שהצגנו בישיבה הקודמת, רק אומר דבר אחד - לחברה שלנו ספציפית, יש

מכוניות שאנחנו מביאים עם מזגן ויש מכוניות שאנחנו מביאים בלי מזגן, ואנחנו

ממליצים על המכוניות בלי מזגן למי שרוצה להרכיב מזגן תוצרת הארץ. הפער גדול

מאוד - קרוב לאלף שקל, ובכל זאת אנשים מעדיפים מזגנים מקוריים, כי יש לכך

ביקוש שונה.

הערה אחרונה - התבקשתי בפעם שעברה לתת את מחירי המזגנים, והעברתי כאן

חוזר לחברים. במכתב שצירפתי לחוזר, גם ביקשתי אם אפשר לאמץ את ההסכמה שהיתה

בינינו לבין המכס בחודש דצמבר, לגבי תיקון תקרת הפטור, שהתקרה תהיה 4,200 שקל

לארצות השוק וארה"ב וכ-4,500 שקל לארצות שלישיות.

אי הורביץ;

אני באמת מזמין את כל מי שרוצה לראות ארץ-ישראל יפה, לבקר במפעל שלנו.

י י ציצייק;



זה מפעל שאף-על-פי-כן מתפתח. הוא גדל בשנים האחרונות, וזו דוגמא איך אפשר

להצליח בתנאי תחרות.

א' הורביץ;

אני מסכים אתך, אך המפעל שלנו הוא לא דוגמא לענף מזגני האוויר; אנחנו

היחידים שצומחים וממשיכים לצמוח, אבל זו לא התמונה לגבי כל הענף.

חי קופמן;

האם אי-אפשר לעשות עסקות גומלין, שאתם תספקו מזגנים לדגמים מסויימים של

מכוני ות בחוייל?

אי הורביץ;

חה"כ קופמן, כדי שתדע איך מתנהלות קניות הגומלין - במשך שלוש שנים אנחנו

בקשר עם סובארו ביפן, הם היו אצלנו במפעל לפחות שמונה פעמים. לפני שנתיים וחצי

הם בדקו ואישרו את המזגן מבחינה טכנית, ולפני שנתיים יצאנו מטוקיו עם הבטחה

שחודש אחרי כן תגיע הזמנה; דובר אז על 10,000 יחידות. שנתיים עברו, קיבלנו מהם

הזמנות שלוש פעמים, אבל לכל הזמנה היתה תוספת תנאים - חם דרשו אחריות ל-25

שנה, ביטוח ב-250 מליון דולר אם יהיו נזקים, ועוד. נאלצנו להחזיר להם את

ההזמנות, משום שלא נוכל לעמוד בתנאים הללו.

היו"ר גי גל;

תודה רבה לכם. כפי שמקובל במחוזותנו, אנחנו נמשיך את הדיון בעצמנו.

קודם כל, ברצוני להתייחס לסיפא של דברי אלכס הורביץ. לדעתי אנחנו צריכים

לנסוע ליפן או לקבל חומר ולראות איך עובדת המערכת ואיך מגינים שם על עובדים.

זה יעזור לנו להפיק לקחים לגבי הנושא שלפנינו, וגם לגבי נושאים אחרים, כי

המערכת שלנו היא מופקרת. לפעמים אפשר להתפוצץ מחוסר ההגיון ומהאינטרסנטיות

הצרה שמשתלטת עלינו. הנושא של הצמיגים בהחלט לא דומה, מכיוון שלא החלטנו

שהצמיגים הם מוצר של בטיחות ואין עליהם פטור; ואילו פה, מכיוון שהחלטנו

שהמזגנים הם מוצר של בטיהות, אנחנו נותנים הקלות ליבוא.

המזגן לא פטור כחלק אינטגרלי מהרכב, אלא הוא פטור בנפרד.

גי שגיא;

כמובן שכל השיקולים נלקחים בחשבון, אך מנקודת הראות של האינטרס הלאומי

הכלכלי, כאשר שיקול התעסוקה הוא במרכז העניין, אנחנו חייבים לבטל את הפטור על

מזגנים שמיובאים "בילט-אין" ברכב. אני חושב שזה חסר הגיון להוציא מרכיבים מתוך

הרכב ולתת להם פטורים. בהנחה שאתם לא רוצים להגדיל את ההכנסות, כל הרכב צריך

לקבל תיקון במסגרת הוועדה שלכם, כאשר סך-כל המיסוי יהיה שווה לגבי כל המרכיבים

הכלולים בתוך הרכב. הועלתה הצעה של נציג משרד התעשיה והמסחר, שאני בהחלט חושב

שאפשר להצטרף אליה, שמזגן מיובא יהיה פטור אם הוא מגיע בנפרד.

אי זייף;

לפי התקנות הקיימות היום, הוא אכן פטור.



גי שגיא;

בשורה התחתונה, אני רוצה לראות שעל כל המרכיבים בתוך הרכב יחול אותו מס

קנייה, ואני מבקש לקבוע שהדבר הזה ייעשה בהקדם. אני מבין שצריכה להיות תקופת

מעבר, ובתקופה הזו אני מציע שנגביל את גובה הפטור, על-פי ההצעה המקורית שלכם,

בסך 3,000 שקל.

היו"ר גי גל;

שמעת שאלכס הורביץ טען שזה לא לכאן ולא לכאן.

חי קופמן;

אלכס אוריגינל הוא מפעל מעולה, אך יכול להיות שהוא נמצא עכשיו בטרגדיה -

הוא היה בין הראשונים בעולם שייצר מזגני רכב, מפני שישראל היא ארץ חמה וכולם

קלטו פה את המזגנים. עכשיו יש בעיה קשה מאוד - כבר עשרות שנים ארה"ב מאמצת את

המזגן "בילט-אין", וכמעט כולם שם קונים את המכונית עם מזגן שמורכב בה. אירופה

הקרה התעוררה מאוחר יותר, אבל גם שם המזגנים הם כבר חלק מהרכב, וכל אחד

מהיצרנים קונה אותם במאות אלפי יחידות, כך שלישראל אין יותר בלעדיות בשטח הזה.

נוסף לכך, בגלל שבישראל יש בעיה מיוחדת, משרד התחבורה והכנסת חוקקו את החוק

שפוטר את המזגנים ממס. אני הבנתי מאלכס הורביץ שסובארו היתה קונה ממנו, אך היא

דורשת ערבות של 25 מליון דולר ותנאים נוספים, ומבחינתה בצדק. כי אם תהיה תקלה

עם המזגנים הישראליים, היא תצטרך להחזיר אולי עשרות אלפי מכוניות לתיקון, דבר

שיכול לגרום לה לפשיטת רגל. סובארו גם רוצה שיבטיחו לה חלפים למשך 25 שנים

וערבות שאם אלכס אוריגינל פושט את הרגל, מישהו אחר ימשיך לספק לה אותם.

גי שגיא;

אבל מדובר רק על רכב שמיועד לארץ.

חי קופמן;

הוא לא אמר את זה. הוא אמר שלוקחים מודל מסויים ומתאימים לו מזגן, והוא

לא בהכרח מיועד לארץ. סובארו ביקשה מאלכס אוריגינל ערבות למקרה של תקלה, כי

היום המזגן נחשב לחלק מהמכונית ולא חלק שבא בנפרד; זה גורלו של מפעל קטן שלא

קשור למפעל גדול. לדעתי זה אבסורד לייבא מכוניות ללא מזגנים, ולהתחיל לעסוק

שלושה-ארבעה ימים בהרכבה בארץ - זה משהו שלא נשמע בכלכלה העולמית! במפעל

המייצר לוקח חצי שעה להרכיב את המזגן בתוך המכונית, ואם הרכב יגיע ללא מזגן,

נצטרך לשלוח אותו למוסך, לפרק חלקים ולהרכיב מחדש - הלא זה בזבוז כוח אדם

בצורה בלתי רגילה, ואני לא רואה בכך הגיון.

חשבתי לרגע שאולי אפשר לעשות עם כל יבואן הסכם מרצון, שמודל אחד או שניים

יגיעו לארץ בלי מזגנים. אולי אפשר לעשות מין אנדרוגינוס כזה, שמכוניות קטנות -

שאין להן מספיק כוח כאשר מפעילים בהן את המזגן, בעיה שאלכס אוריגינל התמחה

בפתרונה - יבואו בלי מזגנים.

גי שגיא;

חהייכ קופמן, אני לא מבין את נקודת המבט שלך.

חי קופמן;

אתה לא יכול לעצור את הקידמה! אתה לא יכול לקחת חלק מסויים ולהגיד למפעל

שמרכיב אותו בפסי ייצור עצומים, שאת החלק הזה אתה לא מרשה לא להביא, אלא במכס

גבוה מאוד.



חי אורון;

לא מדובה על מכס גביה מאוד, אלא אותו שיעור מכס המוטל על כל המכונית.

חי קופמן;

חוץ מזה, לגבי חלק גדול מהאנשים שקונים - ודווקא אלה שאין להם מספיק

אמצעים - קיימת הבעיה של ערך המכירה ביד שנייה. אם תביאי לארץ שנל סוגי

מכוניות, בסיג אחד ירכיבו את המזגנים כאן, והסוג השני יגיע עם מזגן מורכב -

למרות שעבור הסוג השני הקונה צריך לשלם אלף שקל יותר, בסופו של דבר כאשר הוא

ירצה למכור את הרכב, אם יש לו מזגן מקורי הוא יקבל את המחיר המלא, ואם אין לו

מזגן מקורי, השמאי יעריך את מכוניתו באלפיים או 3,000 שקל פחות. זה מה שיתפתח

כאן.

היו"ר גי גל;

אם אני מנסה לעשות סדר בכל הדברים ששמעני כאן - היה מס על מזגנים שבאי עם

הרכב, כמי שהיה מס על הצופר ועל הפנס ועל הצמיג וכל דבר אחר. באיזשהו שלב,

מתוך תפיסה שהמזגן מסייע לבטיחות ולמניעת תאונות דרכים, הוחלט לבטל את המס על

המזגן, יאז הפער בין הבאת רכב עם מזגן תיצרת חיץ לבין הרבבה מקומית הצטמצם

מאוד, והוריד את הביקוש למזגנים תוצרת הארץ.

אי זייף;

אולי אחרי שאנחנו חושבים על אלכס אוריגינל והיבואנים, נחשוב גם על קונה

הרכב, על הצרכן. לפני הפטור, היו לצרכן שלוש בחירות; א) מזגן תוצרת חוץ;

ב) מזגן תוצרת הארץ; ג) אפשרות שלישית - בלי מזגן. המצב היום הוא, שאין אפשרות

להיות בלי מזגן, ואסור לשכוה שהחוק שמחייב מזגנים הביא בעצם לפריחת מפעל אלכס

אוריגינל ושאר יצרני המזגנים.

י י גבאי;

פריחת היבוא היתה בגלל הירידה הדרסטית בייצור המקומי.

היו"ר גי גל;

אני מבין שאם נטיל מס על המזגנים, מחיר הרכב הממוצע יעלה קצת, אבל מי

שיקנה מזגן תוצרת הארץ, תהיה לו הנחה יותר גדולה והתקווה היא שמספר נוסף של

רוכשי רכב יזמינו מזגן תוצרת הארץ; יש כאלה שהמחיר לא כל-כך משנה להם, והם

ימשיכי לקנית רכב עם מזגן מקורי. זאת אימרת, הבטיחית בדרכים לא תיפגע, מחיר

הרכב הממיצע יישאר אי יעלה טיפה, ימי שיקנה מזגן תיצרת הארץ יזכה להנחה יותר

גדילה.

חי קיפמן;

אני חושב שאם המזגן לא יהיה פטור ממס, שמכונית תוצרת חוץ תתייקר בצורה

משמעותית; המחיר יקפוץ.

אני מבין שכל העניין עלה פה גם בהקשר לממיר הקטליטי יכל הסל של אביזרי

הבטיחית, אך אני לא מציע לתת פטירים בלתי מוגבלים. לדעתי יש לקבל את העיקרון

שפטיר צריך להיות מיגבל, ועכשיו השאלה היא מה גובה הפטור ומה מרכיב המזגן בתוך

הסל של 8,200 שקל, שהוא סכים הפטיר הכילל של אביזרי הבטיחית.



אי זייף;

היום תקרת הפטור על מזגנים היא 3,000 שקל, A.B.S - 3,000 שקל, וכריות

אוויר - 2,200 שקל.

חי אורון;

אני מבין שהיתה טענה, שאם תקרת הפטור למזגנים תהיה 3,000 שקל, זיו יגרום

לייקור המכוניות שאיננו מעוניינים לייקר אותן; ואם נעלה את התקררו לכיוון

ה-4,000 שקל, נלך בכיוון שהיושב-ראש דיבר עליו - כלומר מצד אחד לא יהיה ייקור

של המכוניות העממיות, ומצד שני יהיה יתרון מסויים לתוצרת הארץ, כך שלא נאבד את

כל העניין; כי אסור לשכוח שהמגמה הבסיסית להוריד את המכס מאביזרי בטיחות היא

מגמה נכונה. בתוך כל הדיון הזה, כמעט הלך לאיבוד הרצון שהמזגן יהיה בכל רכב

ישראלי משנת ייצור מסויימת ומנפח מנוע מסויים, ואני לא מציע שנחזיר את המצב

אחורנית לתקופה שנסעו בלי מזגנים.

אשר לשאלה הטכנולוגית לגבי היעילות, בסופו של דבר היא פונקציה של המחיר;

ומי שיחליט שהוא קונה רכב ומרכיב מזגן בארץ, מועד האספקה שלו פשוט יוזז בשלושה

ימים. לסיכום, אם יתקבל העיקרון של הגבלת הפטור שאני בעדו, אני מתיישר עם

העמדה שמעמידה את התקרה על 4,000 שקל. הכל כפוף למה שנאמר בישיבה הקודמת, ולפי

דעתי השינוי המהותי הוא שעד חודש אפריל-מאי אתם עומדים להביא רפורמה בכל נושא

מיסוי הרכב, ואז תשקלו שוב את כל העניין. זה גם מסתדר עם פרק הזמן של

ההתארגנות. לפי הערכתי, חה"כ שגיא, אם מקבלים גם את הסעיף השני - הפער בין

העמדה שלך והעמדה שלנו הולך ומצטמצם, כי ממילא דרושים, גם לטענתם, כמה חודשי

היערכות. וההיערכות של היבואנים והיצרנים כבר תהיה לא על המדרגה הנוכחית, אלא

על בסיס ההחלטה שתתקבל באמצע השנה על שינוי מדיניות מיסוי הרכב, שתיקח בחשבון

גם את הסוגיה הזאת.

סי שלום;

אתמול דיברתי עם אריה זייף בשיחה לא פורמלית, והוא אמר לי שיש הבטחה של

איגוד יבואני הרכב שאם תקרת הפטור תהיה 4,200 שקל, מחיר הרכב לא יתייקר. לכן

אני חושב שצריך להחליט על 4,200 , וזה מספק אותי למרות שאני חושב שלא צריכה

להיות שום תקרה, רק בגלל הסיבוך הבירוקרטי שזה גורם ובגלל שזה לא נותן שום

פתרון כלכלי.

גי שגיא;

אני חושב שצריך לקבוע רמת מס אחת, ולהחיל אותה על כל המרכיבים ברכב.

ס' שלום;

זה הפתרון הכי טוב, אבל כרגע, רבותי, אני מציע להחליט על 4,200 שקל -

4,000 כפי שהציע חה"כ אורון ועוד 200, וזה לא יתן ליבואנים עילה לייקור המחיר.

המצב היום הוא, שהאזרחים שבאים לקנות מכוניות לא יודעים מה קורה - האם האוצר

העלה, האם הם צריכים להוסיף - ואני רוצה שלא יהיה שום פתח להעלאה, שתצא מכאן

היום הודעה ששום מחיר של רכב לא מתייקר כתוצאה מהדבר הזה.

היו"ר גי גל;

אני מציע שנחלק את הדיון לשניים. בואו נעזוב כרגע את העניין של 3,000-

4,000, כי לדעתי הוא פחות חשוב; כפי שאמר אלכס הורביץ, שהתקרה של 4,000-3,000

לא תיתן לו שום דבר. נדמה לי שהיחידים שזה אולי יתן להם משהו, הם הצרכנים, אבל

נדמה לי שהבעיה העיקרית היא מה קורה להבא. אקריא לכם כיצד אני מציע לנסח את



הסעיף השני, ואני רוצת שתתי יחסו אליו, ואחרי זה הדברים יהיו יותר פשוטים:

"במסגרת הרפורמה במס על רכב שתובא תוך שלושה חודשים לוועדת הכספים, ייקבע מס

על מזגנים שיאפשר ליצרנים המקומיים להתחרות תוך הורדת מס על מרכיבים אחרים, כך

שהמחיר לקונה לא יעלה".

הי אורון;

אדוני היו"ר, תהיה פחות מפורש בהחלטה, אם הכוונה מוסכמת.

היו"ר גי גל;

הכוונה היא בפירוש, שהמחיר לצרכן לא יעלה, המס על מזגן יעלה ויורד המס על

מרכיבים אחרים ברכב.

אי גולדשמידט;

איך אתה יכול להגיד שהמחיר לא יעלה? הרי מחיר יכול לעלות בגלל הפרשי שער.

אני משנה את הניסוח: "כך שסה"כ המס לא יעלה", זו היתה הכוונה. תחשבו רגע,

אם הדבר הזה מוסכם, נדמה לי שפתרנו את לב הבעיה. אהר-כך יהיה יותר פשוט.

רבותי, אתם מדברים על דברים הרבה יותר חשובים מבחינה כספית, אבל יש שני

סעיפים בדברי ההסבר - סעיף 4 וסעיף 5 - שהייתי רוצה להסב את תשומת ליבכם

אליהם. דרך אגב, הם דברי הסבר מלאים, מדוייקים ואמיתיים - "כל האמת" כמו

שהשופטים אוהבים - הם מסבירים מה עומד מאחורי המספרים, ואילולא דברי ההסבר אי-

אפשר היה למצוא פה את הידיים והרגליים. בסעיף 4 כתוב: "בוטל הפטור ממס קנייה

של 5% על מזגנים המורכבים ברכב משא שמשקלו הכולל המותר מעל 4,500 ק"ג, תוספת

המס היא מזערית ויכולה להגיע ל-200 או 300 שייה לרכב שמחירו מעל מאה אלף שקל.

השארת הפטור מחייבת הכנסת סעיפים רבים בתעריף המיסים". סעיף 5; "המכס על

מזגנים המורכבים ברכב עולים הועלה מ-7% ל-10.5% לגבי ארצות שלישיות ומפטור ל-

10.5% לגבי רכב שמקורו בארה"ב. הסיבה העיקרית לשינוי, פישוט תעריף המסים".

רבותי, הטלת מכס או מס קנייה על טובין בשביל קיצור או פישוט התעריף, זו

סיבה חדשה. אם זאת סיבה להגדלת המכס, אולי בפעם אחרת זו תהיה סיבה להקטנת

המכס? אבל בכל אופן, הוועדה צריכה לדעת שבגלל דבר כזה מטילים מיסים של 300-200

ש"ח, ומי שמשלם את זה לא מרגיש כל-כך טוב. שימו לב, עכשיו זה מסמך רשמי של

המכס, אך מחר זה יהיה מסמך רשמי של הכנסת, כי אני מניה את זה על שולהן הכנסת

בתור דברי הסבר.

אי זי יף;

לצערי שיטת המיסוי במדינת-ישראל היא מסובכת - יש תושבים ותיקים ועולים

חדשים, ועולים חדשים פטורים ממכס ולא ממס קנייה - ולכן כאשר עושים שינוי בצו,

זה יוצר בעיה עם רכבי עולים, דבר שמחייב אותנו לעשות כל מיני התאמות טכניות.

מר דמביץ, אתה פשוט מסית את הדיון מהנושא העקרוני, שהוא המזגנים שקונה רוב

ייעמךי', ועליהם נסב הדיון שהיה פה. בתוך זה מתוארים ניואנסים, שמחייבים אותנו

בתיקונים טכניים בגלל שיטת המיסוי - עולים חדשים, פטורים, אזרח אי, אזרח בי.

הניואנסים האלה הוגדרו פה בסעיפים +/-5, כי בצו אנחנו חייבים להציג את כל

התמונה, אבל כל זמן שהדיון העקרוני הגדול לא נגמר, פשוט לא הגענו לזה. שיטת

המיסוי המסובכת שלנו מחייבת אותנו בתיקונים, אם יתקבל הפטור על אביזרי בטיהות.



אי דמביץ;

את המשפט האחרון אני לא מבין. האם השיטה מחייבת שכאשר עושים את השינוי,

העולים ישלמו יותר? או שאחרי שייעשה התיקון הגדול, תעשה עוד תיאומים כדי

שהעולה לא יצטרך לשלם יותר?

אי זי יף;

אנחנו נעשה תיאומים כדי שהעולים לא ישלמו יותר. הניואנסים האלה מחייבים

כל מיני תיקונים טכניים שלא מפורטים בצו - פה נמצאים המומחים והם יסבירו לך.

בדברי ההסבר אנחנו מסבירים מה נצטרך לעשות, אבל זה לא מופיע בצו.

א' דמביץ;

אבל בדברי ההסבר יש החמרה, והוועדה מתבקשת לאשר את ההחמרה. אם המכס מודיע

שאחר-כך תבוא הקלה כדי למתן את ההחמרה הזאת, מה טוב. אבל כשאדם צריך לשלם

10.5% במקום להיות פטור, אנחנו צריכים לדעת את זה.

כפי שאמרתי, שיטת המיסוי שלנו היא מסובכת, מכיוון שאין בה אחידות ויש כל

מיני קבוצות בתוך המיסוי. פועל יוצא הוא, שאישור הצו כמו שהבאנו אותו - תקרת

פטור של 3,000 שקל - יוצר את המצב שהובהר בדברי ההסבר. ראינו לנכון להביא זאת

לידיעת הוועדה בדברי ההסבר, אך לא ביקשנו שום אישור על כך. אם נגיע למסקנה

שאנחנו צריכים להביא צווים מתוקנים רק בנושא עולים חדשים - והדברים האלה

משתנים כל הזמן בגלל שערי המטבע - נביא אותם; אבל לא ביקשנו על זה אישור.

אי קרשנר;

אבל אם יש החמרה - אתה חייב אישור.

יש כאן משהו מאוד חשוב, כי הוועדה מאשרת את כל החומרות, כל הוראה בצו

שלפיה מוגדל מכס או מס קנייה על טובין, או שמוטל מכס או מס קנייה על טובין

שהיו פטורים ממנו - הכל. זאת אומרת, כאשר אנחנו מאשרים את הצו בוועדה, אנחנו

מאשרים גם את העלאת המכס על רכבי עולים ל-10.5% ואת תוספת המס של 300-200 שקל

לרכב משא. זה מתאשר פה, ואם לא תמתן את זה אחר-כך, החומרה הזו תישאר עד בוא

הגואל.

אי זייף;

קטונתי מלהתווכח איתך מבחינה משפטית, אינני עורך-דין, אבל תחושתי היא

שאתה לא צודק. אנחנו מביאים צו ברור. אנחנו מבקשים לפטור ממס את מזגני הרכב עד

תקרה של 3,000 שקל. פועל יוצא מזה למשל, שמכונית פיאט טמפרה או מיצובישי

תתייקר מחר אצל היבואן ב-200 שקל. כלומר, הנגררות של הצו הזה - ללא תיקונים

ותיאומים - הן התייקרויות של כל מיני דברים.

אי דמביץ;

אלו עליות מכס, עליות מס קנייה, ולא התייקרויות.



חי אורון;

אריה זייף, אומר לך מר דמביץ בעברית פשוטה: אם סעיפים 4-5 מוחלים באופן

אוטומטי, הם צריכים לבוא לאישור הוועדה; אם אתה מאזן אותם באמצעות צווים אחרים

- זאת אומרת שאתה מפחית במקום אחר ולא יהיה שינוי, ואתה מודיע לוועדה שאין

שינוי - אתה לא צריך להביא את זה לאישור.

בשביל הורדה אני לא צריך לבוא לוועדה. אני מודיע שאנחנו נפעל כדי לגרום

להורדות, כך שלא תהיה התייקרות מחירים בכל הענף.

חי קופמן;

אני מציע שמר דמביץ והיועץ המשפטי שלך ינסחו זאת, וזה יהיה מקובל עלינו.

אי דמביץ;

אני מציע שהיועץ המשפטי של המכס ינסח, אני לא נחוץ. אם מנהל המכס מבטיה

שהוא יעשה זאת, אני מקבל את דבריו ומסתפק בזה.

אי זייף;

אני מודיע פה בוועדה שאנחנו נגרום להתאמות המתאימות, כדי שלא תהיינה

ההתייקרויות המתוארות בסעיפים 5-4 (עולים חדשים ומשאיות).

היו"ר ג' גל;

רבותי, אני מציע את הנוסח הבא; "1) הוועדה ממליצה שבמסגרת הרפורמה במס על

רכב שתובא תוך שלושה חודשים אל ועדת הכספים, ייקבע מס על מזגנים שיאפשר

ליצרנים המקומיים להתחרות, תוך הורדת מס על מרכיבים אחרים, כך שסה"כ המס לא

יעלה והמחיר לצרכן בגין כלל המיסים על אביזרים לא ישתנה. 2) המכס מתחייב לעשות

התאמות שלא תהיה התייקרות לעולים חדשים ומשאיות (ראה סעיפים 4 ו-5 בדברי

ההסבר}".

י י שמאי;

סליחה אדוני היו"ר, מה יקרה אם היבואנים ירצו לייקר את הרכב ב-100 דולר,

לא בגלל המזגן?

י י גבאי;

זכותם המלאה. לפי הנוסח המוצע, מרכיב המיסים לא יעלה את המחיר.

היו"ר ג' גל;

אני ממשיך; "3) נאשר את הצו עם תקרה של 4,000 שקל (ראה סעיף 1)".

י י גבאי;

אין שום סיבה שמתח השיווק על מזגנים יהיה יותר גבוה ממתח השיווק של רכב;

והוא הרבה יותר גבוה, כי יש פטור מס. לכן, להערכתי התקרה של 4,000 היא סופית.



אי זייף;

אם כבר עושים את הצעד של העלאת תקרת הפטור, אני חושב שהתקרה צריכה להיות

4,200 שקל, ואסביר למה אני מתעקש על ה-200. בארץ קונים הרבה רכב יפני; וברכב

היפני - מאחר ואין לנו הסכמים עם יפן - נוסף על מס הקנייה, יש גם 7% מכס. אם

תקרת הפטור תהיה 4,000 שקל ולא 4,200, תהיה ליבואנים עילה לייקר את מחיר הרכב,

ואין פיקוח מחירים על רכב. אני פשוט לא רוצה לתת להם את העילה הזו.

היו"ר גי גל;

אנחנו עשינו חשבון ש-4,000 שקל זה מספיק.

הי קופמן;

ב"גלובס" של אתמול כתוב; "בהודש האחרון היתה עלייה של 16% כתוצאה מהאצת

שיעור הפיחות והגידול ביבוא". שער הדולר רץ במהירות עצומה למעלה, ואנחנו כבר

קובעים שתקרת הפטור ממכס לכל 93' תהיה 4,000 שקל. אני חושב שהתוספת הקטנה של

200 שקל אולי תתקן קצת את העניין. לכן אני תומך בתקרה של 4,200 שקל.

גי שגיא;

אני חושב שבעיקרון אפשר לקבל את ההצעה שמוגשת בסעיף 1; לדעתי זה צעד אדיר

של הוועדה לפתרון בעיית הבירוקרטיה, וליצירת מגמה של השוואת המס ברמה קבועה,

בלי שהמחיר יעלה. אני חושב שזה כיוון מצויין, גם של המכס וגם של ועדת הכספים;

אנחנו גם מתחשבים בייצור המקומי - מותר לנו להגיד את זה בפתיח - ואנו יכולים

להתגאות בדיון הזה. אני הייתי מעדיף שבמקום "ייקבע מס על מזגנים", נכתוב

במפורש "יושווה המס על מזגנים" כי זאת המגמה. לגבי הנושא השני - למרות שאני

ביקשתי שהתקרה תהיה פחות - אם ההצעה כאן היא 4,000, אני מסכים; ההערה של הה"כ

קופמן נכונה - גם האינפלציה וגם הנטייה להעלאת מחירים תהיה כזו, שהיום התקרה

של 4,000 שקל לא תתפוס לגבי רכב יקר, ואם היבואנים ירצו להישאר במסגרת - הם

י י שארו, אם הם לא ירצו - הם לא יישארו.

היו"ר גי גל;

היות ולא הייתי רוצה שבגלל 200 שקל ההצבעה תתפצל, אני מציע שנלך על תקרה

של 4,200 שקל.

גי שגיא;

עם התיקון שלי שבמקום "ייקבע" נכתוב "יושווה"?

היו"ר ג' גל;

אז אתה פותח עוד פעם את הדיון.

גי שגיא;

תשאל את יורם גבאי, זה אפשרי, זו פשוט אמירה --

היו"ר גי גל;

גם ככה מישהו בא ואמר שזה אולי הזק מדי וחריף מדי, ולא נלך על הנוסח הזה,

כשיורם גבאי מבין במה מדובר, וחזקה עליו שהוא יעשה את זה.

דו"ח מעקב של מבקרת המדינה ב-31.12.92 התקבל במקרה בהתאם לרוה הוועדה.

"מבקרת המדינה ציינה בסיכום הדו"ח הקודם, כי השיטה של היוב הישוב המס

על קניית רכב על בסיס המחיר הקמעונאי, מאפשרת לכאורה התחמקות מתשלום מס והפחתת

מס שלא כדין, ולכן על הנהלת המכס לתת את דעתה על שינוי המדיניות של קביעת

המיסים מכלי הרכב על בסיס תמחיר לצרכן". אנחנו נתנו התחייבות לשנות את השיטה

שקיימת היום לשיטה של הישוב המיסים על-פי המחיר לצרכן, ולהביא בהקדם - תוך

שלושה חודשים - רפורמה במדיניות מיסוי הרכב.

אדוני היו"ר, בואו נקרא לזה השוואה.

חה"כ שגיא אומר להשוות את המס על מזגן למס על צמיג ושאר החלקים, שהמזגן

ייחשב כחלק מן הרכב.

הרי בסופו של דבר אריה זייף יבוא לכאן באפריל עם רפורמה במדיניות מיסוי

הרכב, ולכן זה לא חשוב כרגע.

מי בעד לאשר את ההצעה כפי שאני קראתי אותה?

הצבעה. הרוב בעד. 1 נגד.

אני נגד. אני בעד ההצעה לכתוב "יושווה המס על מזגנים".

ההצעה אושרה. תודה רבה.



אגף המכס ומע"מ - כוח אדם

לפני יותר משנה אישרנו לאגף המכס תוספת כוח אדם של שלושים עובדים, ואמרתם

שאתם מתחייבים להעמיק את הגבייה. אדוני מנהל המכס, אני מבקש שתאמר לנו מה היתה

התרומה של התוספת בכוח אדם, אם היתה?

אי זייף;

אגף המכס ומעיימ סיים את שנת 1992 כשנת שיא בגביית מיסים. הגבייה היתה

בסדר-גודל של 24.9 מיליארד שקל, זאת אומרת שאנחנו גבינו מעל 50% מהמיסים

שניגבו במדינת ישראל. בשנה שעברה פעלנו בשני מישורים, שהובאו לוועדת הכספים:

מישור אחד הוא המכס; הוטל עלינו ביצוע תוכנית החשיפה שנפתחה במדינת ישראל - כל

הנושא של מלחמה בהברחות - ולכן קיבלנו תוספת אמצעים. הקטע השני שהוטל עלינו

היה העמקת הגבייה, וגם בגין- זה קיבלנו תוספת כוח אדם.

האגף נמצא בגידול ריאלי של כ-14% בהכנסות. האומדן בשנה שעברה חושב, עם

הפרמטרים הכלכליים פלוס העמקת גבייה, בסדר גודל של 600-500 מליון שקלים.

הפרמטרים הכלכליים שונו במשך השנה, כי היה שינוי באינפלציה, בצריכה וכדומה,

ואנחנו גבינו 200 מליון שקלים מעל לאומדן החדש שניתן לנו על-ידי מינהל הכנסות

המדינה. ההכנסות הגבוהות שלנו נבעו בחלקן מגידול הפעילות במשק, גידול ביבוא

ובצריכה, וחלקן באו בפירוש מהעמקת הגבייה בקרב הציבור. השארית הלא מוסברת -

אחרי שאני מחשב את כל הפרמטרים הכלכליים - נובעת מכך שהתייעלנו, או שביצענו

פעולות העמקת גבייה.

כמה הוסיפו, לדעתך, שלושים העובדים?

זו שאלה קשה, אני מניח ששלושים העובדים הללו שווים את ה-200 מליון שקל;

אבל חלקם תרמו למניעת עבירות, דבר שאי-אפשר למדוד אותו בכסף - אתה לא יכול

למדוד כמה קיבלנו בגלל שהיה לנו יותר כוח אדם ועשינו יותר ביקורות ובגלל

שביצענו יותר פעולות של אכיפת הגבייה.

האם אתם אומרים שהשלושים איש שאושרו - והמבקרת עלתה על זה - הביאו תוספת

מס של 200 מליון שקל לא מוסברים? מסקנה: צריך להוסיף עוד שלושים עובדים, שיהיו

עוד 200 מליון.

הלוואי והיה אפשר למצוא קשר מובהק כזה. אז הייתי מבקש היום עוד מאה איש,

כדי להביא עוד מיליארד שקל.

לדעתי, יורם גבאי יכול למצוא את הסיבות לגידול במיסים בהשוואה לשנה

שעברה, לחודש הקודם, ובמקום זה הוא אומר שיש 200 מליון שקל לא מוסברים. איך

האוצר לא יכול להסביר תוספת של 200 מליון שקל? הרי יש פרמטרים כלכליים!

אחרי שאני מחשב את כל הסיבות הכלכליות - שער חליפין, גידול ביבוא ובצריכה

- נשארים עוד 200 מליון שקל לא מוסברים.

איורי שחישבנו את והגידול ביבוא, הגידול בצריכה הפרטית והעלייה, נשארת

שארית בלתי מוסברת, ולדעתי היא נובעת מהעמקת הגבייה הודות לכוה האדם שקיבלנו

(רוב ההכנסות הן במע"מ). אם כך, ברור לחברי הוועדה, שעבודה של אגף מיסים - עד

רמה מסויימת שהיא הופכת להיות הטרדה לציבור - הינה פונקציה של כוח אדם. כלומר,

בהתאם לכוח האדם אני מחליט כמה ביקורות לבצע השנה, ואם יהיה לי עוד כוח אדם

מיומן ומקצועי, שלוקח זמן להכשיר אותו - אני אעשה יותר ביקורות בשנה. על-ידי

נהיה יותר בשטח, ויש לכך השלכות, אך כפי שאמרתי - עד נקודה מסויימת שאתה הופך

להיות מטריד, כי אנחנו לא רוצים לשבת על האנשים כל הזמן. אבל אין שום ספק

שתוספת כוח האדם תרמה לתוצאות הטובות של 92'.

הי ו"ר ג' גל;

מה הלקח?

אי זי יף;

הלקח שלי הוא, שאם אנחנו מצליחים לקבל כוח אדם טוב, יש העמקת גבייה. אתן

דוגמא מה עשינו עם כוח האדם - פתחנו קורס ביקורת חשבונות במע"מ לעובדים חדשים,

וקיבלנו אישור מהנציבות לפתוח את הקורס לשלושים איש. פירסמנו מודעה בעיתון,

הדרישה היתה אנשים שעברו קורסי הנהלת חשבונות ברמה מסויימת, הגישו מועמדות 600

איש טובים והיה מיון רציני. הקורס נמצא בעיצומו, האנשים מעולים, ברמה יוצאת מן

הכלל; אני אוכל אחר-כך להציב אותם בתחנות, ואין לי שום ספק שתהיה לכך תשואה

כספית. הלוואי והייתי יכול לפתוח השנה עוד שני קורסים. אבל יחד עם זאת, אנחנו

אגף מאוד קומפקטי של 1,900 איש, שגובה מעל 50% מהכנסות המדינה.

כמה אנשים עובדים בשירות החוץ של המכס?

ארבעה אנשים.

אני מציע לך להוריד את כל הארבעה.

אריה זייף, אם נסכם את מה שאתה אומר, אתה מעריך את התרומה של תוספת כוח

האדם ב-200 מליון שקל, ולא הייתם מציעים להגדיל את המספר.

אתמול היתה לי פגישה בנציבות, ואני ביקשתי להוסיף לאגף חמישים איש לצורך

משימות מיוחדות. אני מניח שהנציבות תיתן לי אותם, וזה יביא להעמקה נוספת

ושיפור בעבודה. למשל, מסיבות היסטוריות, היום יש חברות שמירה בנמלים ולא אנשי

מכס. מהמידע המודיעיני שישנו, תחושתי היא שבנמלים אולי נעלמות מכולות בלי

שאנחנו נדע. הגעתי למסקנה זה לא יתכן, וצריך להעמיד בשערי הנמלים אנשי מכס.

להוסיף עוד עובדי מדינה?! מספיק, אתם הולכים אחורה.

אריה זייף, יורם גבאי, תודה רבה לכם.



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי), (תיקון), ?

התשנ"ג-1992

היו"ר גי גל;

אנחנו נדון עכשיו בצו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על

הייצור המקומי). לפני חודשים ספורים היה פה דיון בנושא היטלי הסחר על כוהל של

יין ענבים ועל מיץ ענבים. אנחנו ביקשנו ממשרד התעשיה והמסהר שיבדקו את העניין,

ויביאו לנו המלצות לאחר הבדיקה, ואכן הם עשו כך. גבי גבריאלה כהן, תסבירי לנו

בבקשה - מה היה, מה אתם מציעים, והאם הדברים האלה הם אכן פרי של הבנות עם

הגורמים השונים.

כאשר הבאנו לוועדת הכספים את הצו הראשון לגבי מיץ ענבים ומוהל ענבים, שבו

נקבע ההיטל על-פי חישוב מיוחד, הוועדה העירה - בעיקר חה"כ איתן - שרצוי מאוד

שבצו ייקבע הסכום ולא יישאר חישוב מיוחד.

חי קופמן;

אבל אז עוד לא היה פיחות כזה גדול.

בדרך-כלל בצווי היטלי סחר אנחנו מתגברים על הנושא של פיחות. אני לא יודעת

אם זה בדיוק חוקי, אבל בכל אופן ההיטלים תמיד מוטלים כמובן בשקלים חדשים, אבל

שווי-ערך לדולרים.

אבל רוב היבוא הוא מאירופה, יוצא שיש התייקרות של עוד 15%.

י י שמאי;

בזמנו דובר על כך שההיטל שאתם ביקשתם להטיל הוא נמוך מאשר ביקשו היקבים.

ג' כהן;

לא בדיוק. הם רצו להיות בטוחים מה יהיה גובה ההיטל. ההצעה המקורית היתה

שייעשה חישוב מיוחד על-פי הגדרות החוק, בהתחשב בהפרשי מחירים. בואו נעשה אבחנה

שחייבים לעשות אותה, כפי שעשינו אז: כשמדובר במיץ ענבים, מדובר במוצר שנמצא

בפיקוח משרד החקלאות, שבדרך-כלל לא מאפשר מתן רשיונות יבוא למיץ ענבים -

מרוכז ולא מרוכז - אלא אם כן אין מספיק מיץ ענבים בארץ ויש צורך בהשלמה.

מי קובע את הצורך ביבוא?

משרד החקלאות. משרד התעשיה והמסחר מוציא את רשיונות היבוא, אבל זה נעשה

על-פי המלצת משרד החקלאות.



חי קופמן;

הרשיון ניתן רק לשניים-שלושה פרוטקציוניסטים. מהמשחקים האלה אפשר להיות

מיליונר רק מחודש בשנה.

ג' כה ן;

כאשר נותנים רשיונות יבוא, לא מוצדק לאפשר יבוא במחיר הרבה יותר נמוך,

דבר שיתן כמובן רווחים ליבואנים. לכן בדרך-כלל, ההיטל מוטל לפי חישוב מיוחד,

ויש הצדקה לכך, כי אפשר לבחון את הפרשי המחירים רק כשפותחים את היבוא ומחליטים

לתת רשיון יבוא. אבל למרות זאת, וגם בהתחשב במגמה של טרי פיקציה בעולם

ומהוייבויות בינלאומיות שניאלץ להתיישב איתן, שלפיהן צריך לקבוע את ההיטל

בצורה קבועה מראש - ובדרך-כלל כל המדינות קובעות שיעור מאוד-מאוד גבוה -

החלטנו שההיטל ייקבע לפי הפרש מירבי של מחירי ענבים. הדבר נקבע תוך תיאום הן

עם יבואנים והן עם יצרנים, בפגישה של כל הגורמים במשרדנו.

י י שמאי;

מה המשמעות של הפרש מירבי?

ג' כהן;

פירוש הדבר, שהפרשי המחירים בין ענבים בארץ לעומת מחיר זול בחו"ל, יכולים

להגיע למשהו בסביבות 200 דולר.

י י שמאי;

אבל אם מדובר על הפרש מירבי, זה יכול להיות גם פחות.

ג' כהן;

נכון, ולכן רצינו חישוב מיוחד. אבל הואיל ולא עושים חישוב מיוחד, כיום

הקביעה היא 200 דולר, גם בהתחשב בתמיכות שניתנות לחקלאים באירופה.

י י שמאי;

אם אני לא טועה, לגבי מספוא היה פה ויכוח על גובה ההיטל שרצו לקבוע,

וקבענו גובה אחיד לטון. למה שלא נקבע גם כאן מפורשות מה עלות ההיטל עבור יבוא

טון? למה קובעים זאת לפי הפרש מירבי, למי זה נותן מירווח משחק?

ג' כהן;

לא מדובר בשום מירווה משחק לאף אהד, מכיוון שההיטל נקבע לפי 30 סנט לליטר

מיץ ענבים ו-90 סנט לרכז ענבים.

חי קופמן;

זאת אומרת שההיטל חושב על-פי ההפרש המירבי. גבי כהן מסבירה על-פי אלו

אלמנטים היא הגיע לסכום הזה.

היוייר גי גל;

אני אשאל את זה בצורה אחרת; ה-30 סנט לליטר מיץ ענבים או ה-90 סנט לליטר

רכז ענבים, זה מחיר פיקס?



ג' כהן;

כן, זה היטל פיקס, הוא מהושב על-פי הנתונים שניתנו כאן, וזה מה שקובע.

י' שמאי;

ואז יש משתנים אחרים.

ג' כהן;

ברגע שאנחנו קובעים היטל קבוע, אין משתנים. רק אם ההיטל הוא לפי חישוב

מי והד, יש משתנים.

הי קופמן;

חה"כ שמאי, גם אם אתה תגיע למסקנה שהפרש העלויות המירבי הוא 100 דולר, זה

לא ישנה, כי קבעו פה 30 סנט או 90 סנט לליטר. גבי כהן פשוט מסבירה שהיא הגיע

לסכום הזה כתוצאה מהפרש מירבי של 200, אבל אם מחר תוכיח שההפרש הוא 70 או 80,

הצו הוא קבוע וזה יישאר כך.

י י שמאי;

השאלה איך אתה מסביר את זה. ברגע שצריך פירושים, זה כבר לא טוב.

ברצוני להדגיש שגם הנתון, גם גובה ההיטל, גם המחירים וכל הבסיס לחישוב

נקבעו בתיאום עם היצרנים והיבואנים.

חי קופמן;

יש לי הערה. היום אנהנו היים באווירה של הדולר המשתולל, וכל זה היה בנוי

בתום לב על 30 או 90 סנט. אך אני בטוח שאם וכאשר יתנו אישורים לייבא מיץ

ענבים, 95% מהיבוא יהיה מאירופה, שהיא היום ב"דאון". לכן נראה לי שסתם קובעים

פה רף הרבה יותר גבוה.

ג' כהן;

אירופה לא ב"דאון".

היו"ר גי גל;

האם המחירים של מיץ הענבים נקבעים בדולרים או במטבעות אירופיים?

ג' כהן;

בשוק המשותף, חישוב ההיטלים על היבואנים נעשה ביאקי'. היאקי' מתורגם

למטבע מקומית, לא לפי השער המתפרסם אלא לפי שער "ירוק", הגבוה ב-15% מן השער

האמיתי, כדי לתת הגנה נוספת לייצור המקומי. אני לא יודעת באיזו מטבע מייבאים,

אבל הואיל והאינטרס הבסיסי הוא שההיטל יוטל בהתאם לצורך לפי הפרשי מהירים, אז

יש שתי אפשרויות - או לקבוע הישוב מיוחד, וברגע שמחליטים לפתוה את היבוא,

לבחון באותו הגע מה הפרשי המהירים. הרי יודעים באיזה מחיר מייבאים או מייצאים

בדרך-כלל את המיץ, למרות שלא תמיד יש קשר למחיר הענבים בהו"ל, כי באירופה

בעיקר, יש תמיכות בחקלאות והרבה פעמים המיץ נמכר במחיר הרבה יותר נמוך שבכלל



לא קשור למחיר הענבים. אבל כפי שאמרנו, זה מחיר מירבי; אם יתברר שמחיר היבוא

הוא בעצם הרבה יותר גבוה, אפשר יהיה לפרסם צו שמוריד את ההיטל לתקופה זמנית.

הכל יהיה ברור ומפורסם מראש, ולא יהיה מקום למשחקים.

מי איתן;

מה הכוונה שלכם בהטלת ההיטל? הרי ממילא יש הגבלה אדמיניסטרטיבית על

היבוא, כי מותר לייבא רק על-פי רשיון של משרד החקלאות. האם זה עניין פיסקלי?

האם אתם רוצים שאוצר המדינה ירוויה כסף?

ג' כהן;

זה לא עניין פיסקלי. אנהנו לא רוצים שהיבואנים שמקבלים רשיונות יבוא,

יגרפו רווחים כתוצאה מכך שבארץ המהיר הרבה יותר גבוה ממחיר המיץ המיובא. היבוא

צריך להיות משלים.

י' שמאי;

יש היום מצב עובדתי נתון - יש חקלאים שמגדלים ענבים ומעבירים אותם

ליקבים. העלות של טון מיץ היא יקרה, ויותר זול לייבא; גם אם כוללים את מחיר

ההובלה באוניה, זה כמעט חצי מחיר מייצור מקומי. המשמעות היא, שהמחירים לצרכן

בארץ יישארו קבועים, מי שייבא אלו היקבים הקטנים, והם יתחרו ביקבים הגדולים

שקולטים הענבים המקומיים.

אנשי עמיקם סיפרו לי בזמנו שהיקבים הגדולים קונים את זה באפס מחיר.

חהייכ איתן העלה שאלה שהתעוררה גם אצלי - הרי מטילים היטל בטחה כאשר אין

הגבלה אדמיניסטרטיבית, וכדי למנוע הצפת השוק, קובעים מחיר כזה שמווסת את הכמות

ואז אין מכסות. מדוע כאן יש גם מכסות וגם היטל סחר? אני מבין שהתשובח היא,

שהיות ויש פה הגבלה אדמיניסטרטיבית והיות והסחורה הזו נמכרת בזול על-ידי

הארצות האחרות, אם לא יהיה היטל הבטחה, היבואנים יגרפו לכיסם את ההפרש של

ה-200 דולר וזה לא יגיע לצרכן.

חי קופמן;

כשאין סחורה בשוק והיבואן מקבל רשיון, זו כבר מתנה גדולה.

הי וייר גי גל;

אני שאלתי לגבי המחיר שקונים, האם קונים בדולרים, כי המפעלים שלנו

שמוכרים רכז פירות באירופה, מוכרים את זה בדולרים.

י י שמאי;

אנחנו ביקשנו שמשרד המסחר והתעשיה ידבר עם נציגי היקבים. אני רוצה לדעת

האם דיברו איתם והאם הם קיבלו את ההצעה שמוצגת כאן. האם מועצת הגפן והיין

קיבלה את ההצעה הזאת?

ג' כהן;

כן. כולם קיבלו את זה.



היו"ר גי גל;

מי בעד אישור הצו?

הצבעה. כולם בעד. אין נגד.

היו"ר גי גל;

צו היטלי סחר (היטל בטהה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי),

(תיקון), התשנ"ג-1992 אושר.

י י שמאי;

אני הצבעתי בעד האישור, מאהר ושמעתי שמועצת הגפן והיין קיבלה את הצו הזה.

לפני מספר חודשים קיימנו דיון עם נציגי הכורמים. האם זה תואם גם איתם?

היו"ר גי גל;

גבי גבריאלה כהן אומרת שהצו התקבל בעקבות מגעים עם כל הגורמים. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.