הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ה' בטבת התשנ"ג (29 בדצמבר 1992). שעה 11:00

נכחו;

דוברי הוועדה; היו"ר ג' גל

חי אורון

ר' אלול

א.ח. שאקי

אי שפירא

די תיכון

מ"מ : ד' איציק

י' גבאי - הממונה על הכנסות המדינה

מי גביש - נציב מס הכנסה

א' סביר,א' לבון, ח' דוקלר - משרד האוצר

מי ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אי מינטקביץ - יו"ר רשות ני"ע

יועץ משפטי; א' דמביץ

מזכיר/ת הוועדה; אי קרשנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חוק מס הכנסה (הוראת שעה)

שינויים בתקציב לשנת 1992

צו לעידוד השקעות (חברות עתירות הון) (חארכת התקופה

לאישור חברה כחברה עתירת הון), התשנ"ג-1992

תקציב רשות ני"ע לשנת 1993

תקנות הטלגרף האלחוטי(רשיונות, תעודות ואגרות)(תיקון

מסי 2)



חוק מס הכנסה (הוראת שעה)

היו"ר ג' גל;

אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבקש ממר גבאי להסביר לנו במה מדובר.

י' גבאי;

הרקע נראה הסטורי, אך הוא רלוונטי מאד. בשנת 1975 קבעה ועדת בן שחר את

ההתחשבות בגודל המשפחה לצורך קביעת הקצבאות. על-פי כל שיטה מקובלת בעולם, קיימת

התחשבות בגודל המשפחה לצורך קביעת קצבאות. בשנת 1984 החלה שיטת המסוי על

קצבאות הילד הראשון והשני, וכתוצאה מכך הן נשחקו. לאחר-מכן עברו לשיטה של הכל או

לא כלום, וביטלו את קצבאות הילד הראשון מעל לרמת הכנסה נתונה. השלב הבא היה ביטול

קצבאות הילד השני מעל לרמת הכנסה מסוימת. למעשה, זהו המצב שהיה קיים עד לגיבוש

ההצעות האחרונות. מצב זה היה בלתי רצוי ובלתי סביר מבחינתנו. ההנחה היתה ששכר של

3000-4000 שקל ברוטו, הוא שכר שאינו מזכה את בעליו בכל קצבה עבור הילד הראשון

והשני. אנו סבורים שצריכה להיות הבחנה בין עובדים שיש להם ילדים וכאלה שאין להם

ילדים, גם אם הכנסתם 20 אלף שקל לחודש. ברור שהמסה העיקרית היא של בעלי הכנסה של

3000-4000 שקל. אגף התקציבים לא היה מטריח את עצמו לקבוע סלקטיביות בגין משפחות

בעלות הכנסה גבוהה. ההצעה שלנו מנסה להחזיר את ההתחשבות בגודל המשפחה.

יוחזרו קצבאות הילדים לכל המשפחות בישראל, פירוש הדבר ל-360 אלף

משפחות שלא קיבלו את הקצבאות עד היום. הן תקבלנה את הקצבה לא יאוחר מה-1 באפריל

1993.

היו"ר ג' גל;

כמה ילדים יש לאותן 360 אלף משפחות?

י' גבאי;

מדובר על משפחות שיש להן עד שלושה ילדים, והכנסת אבי המשפחה היא מעל ל-90

אחוז מן השכר הממוצע. בין המשפחות האלה כלולות כ-30 אלף משפחות עם כ-50 אלף

ילדים, אשר לא מיצו את זכותן להחזר דרך המעביד. המשמעות הכספית היא 720 מליון

שקל.

המימון העיקרי ייעשה בדרך של אי עדכון נקודת הזיכוי ונקודת הקצבה פעמיים

במהלך שנת 1993: בהודש ינואר ובחודש הראשון בו תשולם תוספת היוקר לשכירים במשק

בשנת המס 1993 .עד ליום א' חשבנו לשחוק קצבאות וזיכוייים, אך ביטלנו את האפשרות

הזו. אנו מפעילים את הצעת החוק על זיכויים ולא על קצבאות הילדים, וזאת כדי למנוע

מצב בו מי שנמצא קרוב לסף המס או מתחת לסף המס, יפסיד אפילו שקל אהד.

ד' תיכון;

ומה עם נקודת הזיכוי ?

י' גבאי;

היא באותו גודל.

די תיכון;

עכשיו אתם יוצרים פער?



י' גבאי;

כן, פער של 5 שקלים. יתר חלקי המימון נעשים באמצעות הכבדה בזיכויים, בעיקר על

הקבוצות שהכנסתן מ-5000 שקל ועד 10.940 שקל. מעל לסכום זה אין הכבדה. קיימת שיטת

זיכויים מי והדים מ-1990 .מעל לסכום זה, היינו צריכים להעלות את המס השולי העליון,

אך הוחלט שלא להעלותו גם מטעמי מדיניות וגם מטעמים דקלרטיביים. בסוף שנה זו, עם

ביטול היטל הקליטה, המערכת הפוליטית תחליט אם לקבוע מס שולי מעל 48 אחוז או לא.

לא ראינו אפשרות להמליץ על העלאת המס השולי בשלב זה.

היו"ר ג' גל;

איזה גודל אוכלוסיה כלול ברמות ההשתכרות שבין 5000 ל-10,000 שקלים?

י' גבאי;

אני מציע שלאה אחדות תיתן את הפרטים. מי שיש לו הכנסה של עד 8000 שקל והוא אב

לילדים, עדיין יהנה מבחינת ההכנסה נטו.

היו"ר ג' גל;

כמה משתכרת משפחה שמעקרים לה את התוספת?

י י גבאי;

אלה משפחות עם 10,000-11,000 שקל.

ח' אורון;

האם אנו יכולים לקבל את הנייר שאתם מסתמכים עליו?

י י גבאי;

אני יכול למסור לכם את הנייר, אך עדיין קיימות מספר נקודות שוליות שעלינו

לסכם עם הביטוח-הלאומי.

חי אורון;

אז תכתוב שזהו מסמך לא סופי.

די תיכון;

יש לי הצעה לסדר; הכל דחוף, אבל לא יקרה דבר אם תדון בענין הזה עד ה-7

בינואר. צריך לבדוק, מי יקבל יותר ובמי זה פוגע. אני מציע שלא ניגע בענין זה היום

או מחר. אפשר להתייחס אליו ביום ה', לאחר שנבדוק מה קורה ברמות השכר השונות. מה

קורה עם ילד אחד ועם שני ילדים, מה קורה לקיצבה ומה קורה לזיכוי. כל עוד אנו לא

מקבלים את כל הנתונים, ההתייחסות אינה רצינית. איני הושב שאנו חייבים להגיש את

ההצעה לקריאה שניה ושלישית עוד היום.

י י גבאי;

במה שמוצע כאן יכול להיות רק שיפור ולא הרעה. המצב יישמר כפי שהוא מוצע כאן,

או שיהיה בו שיפור. על-כך אני מוכן להתהייב.



היו"ר ג' גל;

השאלה היא מה מידת הדחיפות ומהו לוין הזמנים.

מי ציפורי;

קיימת בעיה מבחינתנו.

די תיכון;

האם אנו יכולים להבין, מה קרה לשחיקה של נקודת הזיכוי?

ס' אלחנני;

היא היתה צריכה להיות 100 שקל במקום 97 שקל.

מי גביש;

למעשה אין שחיקה לעומת המחירים, אלא לעומת השכר הממוצע. השחיקה תוקנה בחלקה

ב-1985, עם האטת האינפלציה. השחיקה אינה כלפי המדד.

ח' אורון;

כאשר אומרים לנו כי אין שחיקה, אני רוצה לדעת על איזה בסיס מדובר.

י י גבאי;

על בסיס 1975, השנה בה הוצא דו"ח ועדת בן-שחר.

מי גביש;

כדי לבצע את המהלך, צריך לממן אותו. הממשלה לא רוצה שתהיה חקיקה רטרואקטיבית

של העלאת מיסים. עד היום לא עבר שום חוק מסוי רטרואקטיבי, ואנו רוצים לשמור

על-כך.

די תיכון;

למה תהיה זו תחיקה רטרואקטיבית, אך נאשר זאת בשבוע הבא?

מי גביש;

ישנם מעבידים רבים אשר משלמים את משכורות ינואר ב-1 בינואר, ביניהם חלק

מהבנקים. ישנן חברות אשר משלמות משכורת שלושה חודשים מראש. זוהי חלק מההטבה

לעובדים. אם איננו עושים פעולה, נקודת הזיכוי מתעדכנת. אם לא יהיה לנו מקור

מימון של שחיקת נקודת הזיכוי בינואר, לא נהיה מוכנים כיועצים מקצועיים של הממשלה

להציע חוק רטרואקטיבי בתחום המסוי, ולא יהיה לנו מימון. המימון הזה אמור להכניס

כ-250-300 מליון שקל.

מי ציפורי;

אם אנו רוצים שהחוק יבוצע ככתבו וכלשונו, מבלי לגרום עיוותים, קיימת מערכת

עצומה של פעולות טכניות הכרוכות בכך. אם החוק לא יתקבל, לא נוכל לצאת בפרסומים

ובהודעות למעסיקים.



מי גביש;

עצרנו את ההדפסה של חוברות הניכויים שלנו.

מ' ציפורי;

מבחינתנו, יש לאשר את החוק מוקדם ככל האפשר. התחייבנו גם כלפי הממשלה, שאם כל

ההכנות תסתיימנה עוד לפני ה-1 באפריל, נודיע לממשלה שקיימת אפשרות לבצע זאת גם

קודם. זו היתה הכוונה מראש. הממשלה לקבינה את הבעיות שהצגנו בפניה, ולכן הוחלט

שהחוק יוחל עד ה-1 באפריל. אילו הייתם אומרים לנו כי החוק התקבל, היינו יכולים

להתחיל להפעיל את כל המערכת הגדולה הכרוכה ביישום החוק. מאחר והעקרון הבסיסי

מקובל על כולנו, אנו ממליצים לא לדחות את הביצוע אפילו בשעה.

די תיכון;

איני יודע מתי מפעילים זיכוי אי ומתי מפעילים זיכוי בי, למשל את הזיכוי לערי

הפיתוח על-פי המפה הישנה, לא מפעילים ב-1 בינואר, לכך יש זמן. שם לא משלמים שכר,

שם חיים אזרחים סוג די, אבל כאשר זה נוגע לזיכוי אחר, אומרים לנו שזה צריך להתקבל

עד יום חמישי. אם כל הכבוד, זו צריכה להיות חקיקה אשר מכבדת את עצמה. שום דבר לא

יקרה, אם הענין יסתיים בשבוע הבא.

ח' אורון;

אני חושב שזהו אחד הנושאים שאנו מבינים בהם יותר מאשר נושאים אחרים שאנו

מחליטים לגביהם במצבים יותר דחוקים ובימים יותר מתוחים. יש לנו את כל הזמן, עד

לפתיחת הדיון במליאת הכנסת, וגם לאחר מכן. אנשי המקצוע אומרים שיש להם את כל

התשובות, הנושא הוא רגיש ועובדה היא שמן הקריאה הראשונה לשניה היו שנויים, ויכול

להיות שיוכנסו שנויים גם לאחר שנכנס לדיון.

זהו נושא חשוב מאד לחברי-כנסת רבים. איני יכול להציג נושא חשוב יותר מזה,

והיה מתאים לסיימו יחד עם החבילה הזו ולא אחר-כך.

היו"ר ג' גל;

הבנו שצריך לגבות את הכסף החסר מהאוכלוסיה שהכנסתה בין 5000 ל-10,000.

מי גביש;

הרעיון המקורי היה לממן את ההוצאה משני מקורות עיקריים; א. על-ידי הקטנת

הרווח שבין מדרגות המס, דבר אשר מנוגד למחשבתנו המקצועית אך אנו מוכנים לעשותו

במקרה זה. זה ההפך ממה שאנו הושבים שצריך לעשות, אך במקרה זה של החזרת הקצבאות,

היינו מוכנים לעשות זאת; ב. משחיקת נקודות קצבה ונקודות זיכוי. כבר בממשלה אמרו

כי אם אנו שוחקים את נקודות הקצבה, זה אומר שמשתתפות בכסף הזה גם משפחות אשר

נמצאות מתחת לסף המס. למרות שלא דובר בסכומים גדולים, בממשלה אמרו כי זה לא

יעבור, ולכן באנו עם הצעה מתוקנת לפיה אין שוחקים את נקודות הקצבה. כלומר מי

שנמצא מתחת לסף המס, לא ייפגע.

היו"ר ג' גל;

בואו נשכח את מה שרצו אתמול ושלשום. אני רוצה לדעת, מה מונח לפנינו.

מי גביש;

אנו מציעים לא לשחוק את נקודות הקצבה, ולכן שלוש הנקודות אומרות שמי שנמצא

מתחת לסף המס, והכנסתו היא עד 2000 שקל, לא ייפגע.



י' גבאי;

יש שתי קבוצות של סף מס: רווקים ונשואים שנשותיהם עובדות. סף המס שלהם הוא

1300 שקל. סף המס למי שאשתו אינה עובדת הוא 2000. כאן לקחנו את הנתונים של רווק

או מי שאשתו עובדת. הוא יכול להרוויח 3 שקלים או להפסיד שקל אחד. היום הוא מקבל

זאת דרך המעביד, ובעתיד יקבל דרך הביטוח-הלאומי.

מי גביש;

צריך להתעלם משלוש השורות הראשונות. אין שנוי בהכנסתו לפני ואחרי. זו הקבוצה

שמצבה לא השתנה. זה אומר שבהחזר הקצבאות לא משתנה דבר אצל אלה שהכנסתם עד אלפיים

שקל. גם קודם הם קיבלו קצבאות, כי שכרם היה נמוך מ-95 אחוז מהשכר הממוצע. לאלה

ככל שההכנסה עולה, אנו מעלים את המס ושויוקים את הזיכוי

הנוסף. אם תעברו לטבלה התחתונה, תראו את המצב לפני ואחרי הרפורמה בתחום מדרגות

המס. לפני הרפורמה, היה זיכוי נוסף של 4.3 אחוז, שאותו אנו מעלים ל-5 אחוז, זיכוי

של של 3.4 אחוז שמורידים ל-3.3 אחוז, זיכוי של 2.5 אחוז אשר יורד ל-1.9, זיכוי של

1.7 אחוז שמורידים לאחוז אחד. זאת אומרת שככל שההכנסה עולה, אנו גובים יותר מס

מכולם. הזיכוי הנוסף הוא יותר פרוגרסיבי, ואת זאת אתם רואים בטבלה. זה מקו

המימון של הזיכוי הנוסף. 4.3 אחוז הוא הזיכוי הנוסף על כל ההכנסה. זה אומר

שלוקחים את ההכנסה ומיושבים את המס עליה. המס לפני הזיכוי הוא 20 אחוז. בדרגת

הכנסה של 3000 שקל, מחשבים כמה מס מגיע. נניח שמדובר ב-800 שקל. עכשיו מיושבים 4.3

אחוז מ-3000, שהם 120 ומשהו, ואת זה מורידים מן ה-800. המשמעות היא שהרחבנו את

המדרגות. מה שאנו עושים כאן הוא צמצום המדרגות. אנו לא אוהבים את הצעד הזה, אך

הוא מקור המימון העיקרי.

ס' אלחנני;

המדרגה נשארה ללא שינוי , המס עליה השתנה. בכמה מתבטאת שחיקת הזיכוי הנוסף?

שחיקת נקודות הזיכוי היא 220 מליון, ושחיקת הזיכוי הנוסף 300 מליון בערך.

שני הזיכויים האלה נותנים 200 מליון ומשהו ו-300 מליון ומשהו.

כל המספרים שמתחת לטורים 4, 5 ו-6, אומרים שמשפחות בתחומי הכנסה אלה,

מ-5000-4000 שקל לחודש, שיש להן 4, 5 או 6 ילדים - תפסדנה מן הסידור הזה.

למדתי שבשני הקצוות, אלה שאין להם ילדים ואלה שיש להם ארבעה ילדים ויותר, הם

הנפגעים העיקריים.

אנו רוצים להחזיר את קצבאות הילדים ליותר מ-300 אלף משפחות, וזה צריך להיות

ממומן מאיזה שהוא מקור. חלק ממומן על-ידי משלמי המיסים, וחלק גדול יותר ממומן

על-ידי מספר קטן של משפחות בתחום ההכנסות הגבוהות.

אשר לשאלתו של חבר-הכנסת תיכון, אשר התייחסה לבעלי ההכנסות הגבוהות: הם אינם

נותנים חלק בהשתתפות כאן, מאותה סיבה שלא לקחו חלק בהרחבת מדרגות המס. כאשר עשינו

את הזיכוי הנוסף, לא נתנו להם אותו. מי שלא קיבל את הזיכוי הנוסף, גם אי אפשר

לקחת אותו ממנו. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לומר שנעלה את שיעור המס השולי,

ואיני חושב שמישהו יתמוך בכך עכשיו.



ס' אלחנני;

בקשתי את רשות הדיבור, אך זו הופכת להיות בקשה לזכות הזעקה. הדיון הזה הוא

האילוסטרציה הטובה ביותר שהייתי יכולה לבקש לתזכיר שלי. קראתי את הרפורמה של ועדת

בן-שחר. זו היתה רפורמה יפה וגאונית בפשטותה, על-פי הכלל שככל שדבר פשוט יותר -

הוא יפה יותר. היו חמש מדרגות מס ומערכת של נקודות זיכוי, שכל אדם יכול היה לחשב

על-פיה את המס המגיע ממנו גם בלי מחשב-כיס. הן המעביד והן העובד ידעו היכן הם

חיים. היום הגענו למערכת שהיא טלאי על גבי טלאי, ומגישים לנו נייר שאף אחד אינו

יודע אם הוא נכון עד הסוף.

מי גביש;

אני יודע.

ס' אלחנני;

איני מדברת אליך אלא אל חברי-הכנסת שהם הגוף המחוקק, ובידם הסמכות לאשר או

לדחות הצעות-חוק, או להכניס בהן תיקונים. בנייר שחילקתי לכם, הבאתי דוגמאות למה

שקורה במדרגות מסוימות של מס, כאשר מגיעים לשיעור מס שולי של 78-80 אחוז. מה שאתם

מציעים עכשיו ישנה מחדש את המערכת הזו. עד שהשינויים החלו, יכולתי ליושב את

מס-ההכנסה שלי ולתת יעוץ מס לכולם. אתם הכנסתם את מערכת הזיכוי החליפי, שאף

חבר-כנסת אינו מכיר אותה. אפילו אני שגיתי כאשר אמרתי לאזרח: אין היה כזו. לא

יכול להיות שיש מס-הכנסה שולי של 80 אחוז. אז יש דבר כזה, ועכשיו אתם משנים את

הזיכוי החליפי. ישנו היטל מס-הכנסה, ואפשר לקרוא את התזכיר שלי על נקודות הזיכוי.

איני יודעת כיצד הגעתם לנקודת זיכוי שהיא 95. כאשר היום היא כבר 97.

י ' גבאי;

אי התאמה של 5 שקלים, מביאה את הערך הראלי של נקודת זיכוי ל-95.

במחירי היום , נקודת הזיכוי תהיה 95.

ועדת בן-שחר לא פתרה כמה בעיות עד הסוף, אבל בתחום הזה היא עשתה עבודה יפה

מאד: הכל חייב במס, ויש נקודות זיכוי. היא קבעה את ההצמדה המלאה של נקודות הזיכוי

והמדרגות למדד המחירים לצרכן. אני לא חושבת שהיא חשבה ש-17 שנה אחרי שהגישה את

המלצותיה, לא תהיה עוד רפורמה שתאמר כי צריך להעלות את ערך נקודת הזיכוי או

להתאימה למדד השכר ולא רק למדד המחירים.

הוועדה לא השבה שלא תשולמנה שתי קצבאות ילדים מאז 1987. קיים חוק בכלכלה,

שאין דבר שאין לו וזמורה. אנחנו מצאנו כי זו השיטה הכי פחות מכאיבה לההזיר את שתי

הקצבאות.

אני אומרת לכם: תחזרו למערכת ששומרת על הפרוגרסיביות והגדלת הנטל דרך שיעורי

מס-הכנסה. לקבוע מדרגה נוספת - מ-20 ל-21 ומ-30 ל-31.



מי גביש;

זה בדיוק מה שנעשה.

ס' אלחנני;

לא זו הדרך. תמיד תיכנס לחיתוך, כאשר בנקודת החיתוך תפסיד הרבה יותר ממה

שהחליטו שתפסיד. nr מה שקורה בזיכוי החליפי. הטלת היטל שגם אותו לא צריך היה

להטיל. צריך היה לקבוע יותר מס-הכנסה. אחד משרי האוצר הקודמים אמר שאדם צריך לצאת

כאשר יותר ממחצית הכנסתו בידו. אפשר לקבל החלטה פוליטית, שאת האימרה הזו אין

מקבלים היום, אבל צריך לחזור למערכת בה אדם יוכל ליושב את מס-ההכנסה המגיע ממנו.

אם תשאלו אותי מאיפה צריך לקחת, אומר שלדעתי החזר של 4 מליארד שקלים באמצעות

הביטוח-הלאומי למעבידים ובאמצעותם לעובדים, הוא גבוה מדי. אפשר להוריד משם 600

מליון שקל. כיוון שהחוק עוד לא עבר, לא תהיה כאן חקיקה רטרואקטיבית. יש בידיכם

הזדמנות להפוך זאת לאחוז אחד שהוא 600 מליון שקל.

י' גבאי;

אשר ל-600 מליון בהביטוח-הלאומי, זוהי החלטת ממשלה. יש כאן אנשים שאינם

משתגעים על החלטה זו, אך לא על-כך הווכוח. אשר לנושא האחר שסמדר העלתה, בשנת

1990 הדבר הופעל על-ידי השר פרס, כדי למנוע מצב בו בעלי ההכנסות הגבוהות ירוויחו

וכדי לא להעלות את המס השולי . מסיבה זו הומצא הזיכוי המיוחד. אני מעריך שהוועדה

העליונה תמליץ בסוף השנה, שעם ביטול היטל הקליטה נתקן את כל המדרגות בצורה שתחזיר

אותנו לנטו אפס.

ס' אלחנני;

אז תעשה את זה היום.

י י גבאי;

היטל הקליטה עדיין קיים. בסוף השנה הבאה נעביר את היטל הקליטה ואת הזיכויים

המיוחדים למדרגות רגילות. אם עד אז הממשלה תחליט שהיא רוצה מס שולי של 50-51

אחוז, זה מה שיהיה. לא רצוי לעשות זאת היום. אם נכניס זיכוי מיוחד בזמן שהיטל

הקליטה נשאר, כל התסבוכת תישאר.

מי גביש

הזיכוי הנוסף נקבע בתיאום עם חברי הוועדה. מהורדת שיעורי המס שנקבעה

ב-1986/87 מ-60 אחוז ל-48 אחוז, הרוויחו רק העשירונים העליונים. אני לא יודע אם

עד סוף השנה נצליח לשנות את זח או לא, אך מדובר כאן בפירוש ברפורמה חברתית.

ועדת בן-שחר קבעה שעל קצבאות הילדים צריך לשלם מס. מ-1987 המס הזה לא שולם,

והשאלה היום אינה אם נגה שאנו עושים הוא אידאלי. השאלה היא אם שווה להחזיר את

קצבאות הילדים בדרך הזו, או לא שווה להחזיר את קצבאות הילדים. הממשלה קיבלה

החלטה, ועם כל הכבוד, איני חושב שאפשר לא לאשר את מה שהיא מבקשת. אי אפשר להחליט

במקומה. השאלה העומדת על הפרק היא, האם להחזיר את קצבאות הילדים בדרך הזו, או לא

להחזיר אותן כלל.

היו"ר ג' גל;

אין שום ספק שלו ביצעו את ההבטחה האורגינלית, שקצבאות הילדים תעודכנה ההל

מה-1 בינואר 1994. ניתן היה ליגת פתרון יותר אלגנטי. הממשלה באה ורוצה להקדים את

הענין ב-9 חודשים, וזה יוצר בלבול. כל רעיון להכניס בלבול נוסף על-ידי שינוי

החלטות שהתקבלו שלשום, אינו במקומו.



ר' אלול;

אני מברך על ההחלטה להקדים את הביצוע. אני מבין שאנו נמצאים בסד מסוים, אך

אני לא מבין מדוע צריך לחכות עוד שלושה חודשים. מדוע אי אפשר לבצע את התכנית עוד

קודם. אדאג שחברי-כנסת ירדפו אתכם בענין זה. אני חושב שאפשר לבצע את השינוי כבר

בחודש פברואר 1993 .אם אפשר, צריך לתגבר את הביטוח-הלאומי בכח-אדם, כדי שיוכל

להיות מוכן עוד לפני תום השלושה חודשים.

מי גביש;

הבעיה אינה תקציבית. הממשלה קיבלה החלטה שהחוק יופעל עד ה-1 באפריל, ולא ב-1

באפריל.

א"ח שאקי;

כולם צריכים לעשות מאמץ, כדי שההבטחה שניתנה כאן על-ידי שר האוצר תבוצע. אם

ייעשה מאמץ גדול, אני חושב שניתן יהיה לבצע זאת עד ה-1 בפברואר. שר האוצר אמר את

הדברים במסיבת עתונאים וגם כאן.

מי ציפורי;

יש פער גדול בין המחוקקים שרובם אינם בעלי מקצוע בתחום המחשבים לבין בעלי

המקצוע, בכל הנוגע לתהליכי יישום. מערכת המחשבים שלנו נחשבת לאחת הטובות בארץ,

ומשתדלת לסייע גם למערכות אחרות. הביטוח-הלאומי נשא את דגל החזרת הקצבאות במשך שש

שנים, והוא היה מברך אילו אפשר היה להחזיר את הקצבאות כבר מחר, אך מבחינה טכנית

זה לא הולך. יש היום 300 אלף משפחות אשר מנותקות מהמערכת, ולא ברור אם יש או אין

להם חשבונות בנקים. צריך לבצע מערכת גדולה של עדכונים, הכרוכה בקשר עם כל הבנקים.

יש לנו מערכת של הסברה מסביב לעדכון הקצבאות, עם מוקד אשר ירכז את הפעולה. אם

נוכל לעשות זאת תוך חודש, נעשה זאת. הממשלה רצתה את התיקון כבר ב-1 בינואר, אך

לאחר שקיבלו את הסברינו, הבינו שזרו בלתי אפשרי. אי אפשר לפתור את הבעיה בשכירת

שרותיהם של עובדים נוספים. אנו נותנים לכך עדיפות, ונעשה זאת במהירות האפשרית.

אילו היינו מפעילים את המערכת מה-1 בינואר, מבלי להודיע למעבידים, היה יוצא

כפל גמלאות. אנו צריכים לאתר את יושבו נות הבנק של 350 אלף משפחות אשר אינן מקבלות

היום את הקצבאות.

די תיכון;

גם בקובץ שלכם אין נתונים?

מי ציפורי;

אין.

די תיכון;

אני מתערב אתך שאתה יכול לאתר את חשבון הבנק שלי תוך דקה. אני מכיר את המחשב

שלכם.

מי ציפורי;

בוא אלינו ותקבל הסבר. נפנה אל כל הבנקים כדי לקבל מהם את הנתונים, אותם:

נצטרך להצליב עם החומר שלנו. נעשה כל מאמץ כדי להשלים את העבודה האדירה הזו.

אין ברכה יותר עמוקה מזו של הביטוח-הלאומי, על עצם קבלת ההוק. זהו אחד הדברים

היפים, אשר עבר הרבה גלגולים. הסיכום שקיבלנו אתמול בערב אינו פוגע באף מקבל

קצבה. מחיקת נקודות הקצבה והליכה על נקודות הזיכוי, ייעשה בהתייחס לאנשים. צריך



לזכור כי לא ניתן לעשות צדק מוחלט, בי הצדק המוחלט יטפל רק באלה שנמצאים מתחת לקו

העוני ובסמוך לו.

אני מברך על גישתו של שר האוצר של היום. לאה אחדות תשב עם נציגי האוצר, ויש

להם אופציה להציע את התיקון בשוליים הניתנים לתיקון. אין לנו שום הסתייגות מן

החקיקה אשר הונחה לפניכם. יש נקודות שצריך יהיה לברר ולתקן לאחר שתתבררנה. אך יש

לנו זמן עד ה-1 בפברואר או ה-1 באפריל. אתמול בערב כמעט וטורפד החוק הזה. יש כאלה

שסבורים כי צריך "לדפוק" את כל העשירים, כאילו ללא העשירים יהיו פחות עניים.

אתמול צצה נוסחה חדשה המדברת על אוניברסליות. הייתי רוצה לראות, כיצד הייתם

מתייצבים בפני צבור המשלם את המסים הגבוהים ביותר, והוא היה שואל אתכם: מה אני

מקבל מכם? קדרות! אם הוא מקבל כמה פרוטות מן המערכת הכללית, זה נותן לנו צידוק

כלפיו.

ד' תיכון;

לא הבנתי מה אתה אומר לגבי העשירים אשר סתם מקבלים כסף.

הושמעה דעה שלא ניתן את הקצבה לכולם.

היו"ר ג' גל;

אני חושב שהבהרת את עצמך יפה. אני מעיד עליך שאיש אינו מתחרה איתך ברגישות

חברתית.

אני רוצה להעיר הערה אחת לגבי הענין הביצועי: אם היתה מתקבלת החלטה להתחיל

לשלם את הקצבאות ב-1 בינואר, היינו צריכים להודיע למעסיקים להפסיק לשלם קצבאות,

כדי למנוע כפל גימלה. אם היו מודיעים להפסיק לשלם קצבאות, אבל המערכת לא היוגה

מוכנה לשלם, היה נוצר פער או אי רציפות במתן קצבאות לגבי אורנה אוכלוסיה אשר נמצאת

היום במערכת. לכן ביקשנו שחפער בין תחולת ההוק לבין המועד המשוער בו אנו יכולים

לבצע את תשלום הקצבאות לכל האוכלוסיה, יהיה עד כמה שאפשר קצר. אם נהיה מוכנים

לפני ה-1 באפריל, נשמח לשלם את הקצבאות קודם לכן.

אשר להצעה שגובשה עם האוצר ביחס להחזר הקצבאות: עברנו גלגולים רבים. מה

שהאוצר ואנהנו שמנו לפנינו הוא המנעות מפגיעה במשפחות עם הכנסה נמוכה, עד 3000

שקל, אשר זכאיות לקצבה, ומשפחות מרובות ילדים. ההצעה המונחת כאן היום היא צעד

חשוב לקראת המטרה הזו. עדיין יש לנו בעיה, ונמשיך בדיונים עם משרד האוצר כדי

לפתור אותה. הבעיה היא ברמת הכנסה שביו 2200 שקלים לבין 3000 שקל. אלו משפחות

שאנו מעונינים לא לפגוע בהן, והן נפגעות על-ידי הפסד הכנסה של כ-14-19 שקלים

(ההפרש תלוי בשאלה אם בן-הזוג עובד או לא). אנו מנסים למצוא את המנגנון שבאמצעותו

בהשוואה למצב הקיים היום, הפגיעה בבעלי הכנסה נמוכה היא של שקל אחד או

שניים.

כל הנקודות שהועלו כאן אינן נותנות כל צידוק לכך שהחוק לא יתקבל מיד. לדעתי,

זהו אחד החוקים שהכנסת כולה יכולה להתאחד סביבם. ככל שנקדים לעבוד על יישום החוק,

כך נוכל להקדים את התשלום.

מה שאמרתם כאן הוא מה שכתוב בדף שמסרתם לנו?



מ' גביש;

צריך למחוק את המילים "ונקודת קצבה"

ס' אלחנני;

אם כך, צריך לתקן את החקיקה. נקודת קצבה היא נקודת זכוי.

מי גביש;

החוק הזה הוא הוראת שעה, והוא שורוק את נקודות הזכוי פעמיים -בינואר

ובפברואר. השחיקה תימשך גם במסגרת החוק אשר מחזיר את הקצבה. 3 שקלים היו צריכים

להתווסף בינואר ושקל אחד בפברואר. ה-3 שקלים של ינואר והשקל הנוסף של פברואר לא

נוסיף לנקודת הקצבה. מה שיהיה הלאה, יהיה במסגרת החוק אשר מחזיר את הקצבאות.

חי אורון;

אני מאשרים כרגע את המצב ההתחלתי. הדיון השלם יהיה כאשר לנביאו אלינו את החוק

כאשר הוא מוכן.

ש' בריצמן;

לפי המצב החוקי הקיים היום, ההוראה בחוק ההסדרים לגבי ביטול קצבת ילד ראשון

ושני היא בתוקף עד ה-31.12.93. אם אנו רוצים להודיע למעסיקים ולמשפחות, ולהתחיל

לנקוט בכל ההליכים המתחייבים כדי לחדש את תשלום הקצבאות, אנו צריכים תאריך שממנו

תפקע ההוראה, כלומר תאריך שיבטל את ההוראה הקיימת עד דצמבר 1993. ואז נוכל לפנות

למעסיקים ולומר להם כי מה-1 באפריל או ה-1 במרץ, הם חייבים להפסיק לשלם את קצבאות

הילדים, והמוסד לבטוח-לאומי נערך לבצע את התשלום הזה.

בשלב זה אני מציע להסתפק בתיקון שאנו עושים היום, ולהוסיף הוראה שתקבע מתי

יפקע התוקף של חוק ההסדרים המבטל קצבת ילד ראשון ושני. קבענו שלכל המאוחר עד

אפריל 1993 נתחיל לשלם את הקצבאות. ביקשתי שיהיה נוסח שיקבע שלשרי האוצר והעבודה

תהיה הסמכות לקבוע את המועד שבו תפקע ההוראה. זה יכול להיות במרץ או באפריל, ולא

יאוחר מה-1 באפריל. אני מבקש מחברי-הכנסת לתקן זאת בהתאם.

אי דמביץ;

אני רוצה להתייחס למה שאמר היועץ המשפטי של הבטוח-הלאומי. אפשר לנסח סעיף

שלפיו יבוטל ההסדר הקיים ב-1 באפריל, עם סמכות לשרים לקבוע תאריך יותר מוקדם. אם

רוצים, הכל אפשרי. דבר שני; זה שאנו אומרים שהתיאום הקבוע על-פי סעיף 120 (ב) לא

ייעשה בחודש ינואר, שהוא החודש הראשון בו תשולם תוספת היוקר לשכירים במשק,

פירושו שהבסיס יישחק ויורגש דרך קבע. ההוראה היא הוראת שעה, אתה עושה זאת פעם

אחת, אך אינך מחזיר אחר-כך את מה ששחקת עכשיו.

ס' אלחנני;

זה יחזור לינואר 1993 .זו שחיקה מאד קטנה, הם לא תפסו את זה.

אי דמביץ;

זה יתבסס על ינואר 1993.

ס' אלחנני;

1993 זה רק חלק מהשחיקה. יש עוד שתי שחיקות צפויות, ואת זה הם לא תפסו.

בינואר 1994 יחזרו לינואר 1993.

אני מתנגד לשינוי בתחולה, כי אז זה אומר שאני צריך להכין את החוק פעמיים,

עכשיו ואחר-כך על-פי הודעת השרים. היועץ המשפטי של הבטוח-הלאומי ביקש שחוק

ההסדרים ישונה, ובמקום ה-31.12.93 יופיע ה-1.4.93 או מועד אחר קודם יותר שהשרים

יחליטו עליו. אנו חושבים שזו הצעה לא טובה. זה יביא לכך שהיום נעשה שינוי, ובעוד

חודש נודיע על שינוי נוסף. אני לא רואה סיבה לשנות את החוק. הממשלה לא קיבלה את

ההצעה הזו. היא לא באה מהממשלה ולא נדונה בוועדת השרים לחקיקה. המטרה של כולנו

היא להכין את הקצבאות לפני ה-1 באפריל. מה שאמר חבר-הכנסת אלול מקובל עלינו. אם

נצליח להערך קודם, נבצע זאת קודם. אתם מציעים כאן הצעה שלא נדונה בממשלה או

בוועדת שרים לחקיקה, ואני מתנגד לכך.

אשר לדברים שאמר חבר-הכנסת דמביץ על השהיקה המתמדת, אין ספק שהיא קיימת.

אמרנו שהקצבאות תעלינה כל שנה, לא רק בשנה הזו, ולכן אמרנו שהממשלה תצטרך לסבסד

את הקצבאות מדי שנה ב-180 מליון.

די תיכון;

אני מבין את הבטוח-הלאומי, הוא מאוהב בקצבאות הילדים והוא צודק מנקודת ראותו,

אבל אני מסתכל גם על מס-הכנסה ועל העמודה של אלה שאין להם ילדים, ואני מוכרח לומר

לך אדוני היושב-ראש שאני מודאג, דווקא בתחום המשכורות הנמוכות יחסית. אני חושב

שההצעה לא מגובשת, וצריך למצוא פתרון לכך שזוג מבוגר שהכנסתו ברוטו עד 2500 שקל,

לא יפסיד כסף. כנ"ל לגבי בעלי הכנסות של 3000 ו-4000 שקל של כאלה שיש להם ילדים

אשר עברו את גיל 18. נדמה לי שלא ניתנה תשומת-לב לנקודת ראותו של מס-הכנסה, לאחר

שהוחזרו הקצבאות. איני מבין מדוע זוג קשישים שמשכורתו 2500 שקל ברוטו, צריך

להפסיד 14 שקלים. האבסורד הוא גם בכך שמי שמשכורתו מעל 11 אלף שקלים, יפסיד 11

שקלים. לא יעלה על הדעת שאנשים שמרוויחים 70 ו-100 אלף שקל לחודש, יצאו מן העסק

הזה כשידם על העליונה.

חי אורון;

יצא לי ללוות את הנושא בשלושת החודשים האחרונים, ואני רוצה לברך את האנשים

שעסקו בכך, כי הפתרונות הראשונים שהוצעו היו הרבה פחות אלגנטיים, ולא מתוך רצון

רע אלא מתוך קושי להגיע לפתרון הזה. ראיתי כמה וכמה גלגולים של הרעיון, בשלב בו

היה ויכוח קשה עם שר האוצר. עמדותי ידועות בוועדה, ואני מוכן להעיד על עצמי

שהייתי מוכן ללכת גם על שחיקה של 25 אחוז בקצבאות, לאלה שלא קבלו. כלומר להתחיל

בקצבה מופחתת כמעט ב-25 אחוז לאלה שמתווספים, כדי לפרוץ את נושא קצבאות הילדים.

אני התנגדתי לכך.

חי אורון;

איני מתחרה עם אף אחד. חשבתי שהדבר המרכזי הוא להגיע למצב שנאבקנו עליו שנים.

מה שהיה עד עכשיו הוא, שמשפחה עם 2500 שקל עם או בלי ילדים, קיבלו אותו דבר. כאשר

עושים תיקון כזה, צריך לתת יישר כח מקצועי למי שעשה אותה. כל פעם שמזיז ים נקודה

אחת, יש מדרגה בנקודה אחרת. עובדה שכל דיון משיגים נוסח יותר אלגנטי. דווקא משום

שהייתי קרוב לענין הזה, חרה לי שדאג מי שדאג לומר כל הזמן שדופקים את החלשים

והעשירים ירוויחו כסף. זה מה שנכתב בכותרות, בעתון השני הכי נפוץ במדינה, וזה מה

שיצא לצבור שמבין או לא מבין. אחר-כך תסבירו לו שזה לא נכון.

אני תומך, ולא מן היום, בתוספת של חצי מדרגת מס. אם אתה רוצה לשחוק את הסכום

של 181 שקלים, אני מוכן לשחוק גם 360 שקלים. אני לא משתגע גם על הפחתת מס היסף

לקליטת עליה, אך יש לי הרגשה שבענין הזה אני נמצא במיעוט. בתוקף כל הפשרות הללו,

אני חושב שזוהי הצעה יפה וצריך לינת לה את ברכת הדרך. אני מציע שתפתרו את נקודת

המחלוקת, כדי שהמלאכה תהיה שלמה. חשוב שהמסר הזה יצא מהכנסת.



היו"ר ג' גל;

הייתי שמח מאד, לו היינו יכולים להביא את הענין ביום שני הבא ולא היום, אבל

אינני מתכוון לדחות את ההחלטה.

מי גביש;

עוד יצוצו דברים, אך לא לגבי הענין הזה אלא לגבי תשלום הקצבאות, והאם צריך

לשנות משהו בקצבאות, כדי לצמצם את הפער הקיים.

ס' אלחנני;

אבל הזיכוי המיוחד יעשה לך "פלונטר".

מי גביש;

אז הביטוח-הלאומי יפתור אותו.

היו"ר ג' גל;

יש ויכוח ביניכם לבין הביטוח-הלאומי באשר לנוסח, האם להוסיף בחקיקה שזה בטל

ב-1 לאפריל או לפני-כן. נראה לי שזוהי שאלה רושובה עבור אנשי הביטוח-הלאומי. אני

מציע שתצאו לחצי שעה לחדר הסמוך, ותיישרו את הדברים ביניכם. אני מבטיח לכם שמה

שתציעו, יקבל את ברכת הדרך של חברי-הכנסת.

מי ציפורי;

נדמה לי שלאנשי האוצר יש את המנדט ולנו יש את הרצון להגיע להסכמה. אמרו כי

תאריך תחילת הביצוע הוא עד ה-1 באפריל.

מי גביש;

לגבי תוקף תשלום הקצבאות, נאמר שעל אף האמור בחוק ההסדרים, רשאים שרת העבודה

ושר האוצר להקדים את המועד. כל זה בהתאם למה שהחליטה הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה,

אך לא החליטה לקבוע אותה בחוק. מה שאתם אומרים הוא, שהחלטת הממשלה צריכה להיות

מעוגנת בחוק, אחרת היא לא תתקיים. תוך חודש נצטרך להביא את החוק המלא.

היו"ר ג' גל;

בכל זאת, אני מבקש שתשבו 25 דקות ותגיעו לנוסח מוסכם.

אני קורא את נוסח החוק המוצע, לקראת קריאה שניה ושלישית; תיקון סעיף בי

לפקודת מס-הכנסה; על אף האמור בסעיף 120 בי לפקודת מס-הכנסה, בשנת המס 1993 לא

יתואמו סכומי נקודת זיכוי בחודש ינואר ובחודש הראשון שבו תשולם תוספת-יוקר

לשכירים במשק.

חי אורון;

יש לי הסתייגות לשם.

היו"ר ג' גל;

יש לך הצעה אחרת לשם?



ח' אורון;

כן. מה דמביץ יכתוב אותה.

היו"ר ג' גל;

מי בעד ההצעה שמר דמביץ יכתוב אווזה? מי נגד?

ההצעה נפלה.

אי קרשנר;

חבר-הכנסת תיכון מציע את השם הבא: חוק מס-הכנסה (תוספת מס-הכנסה).

היו"ר גי גל;

מי בעד הצעתו של חבר-הכנסת תיכון? מי נגד?

ההצעה נפלה.

מה עוד הוא מציע?

אי קרשנר;

סעיף 1 יבוטל, ולחילופין; תחולת החוק מה-1 באפריל.

היו"ר ג' גל;

מי בעד הצעתו של דן תיכון, שתחולת החוק תהיה מה-1 באפריל 1993? מי נגד? ההצעה

נפלה.

מי בעד הצעת החוק כפי שהקראתי אותה בפניכם?

מי נגד?

הצעת החוק התקבלה. אנו ממתינים לכם, על מנת שתגיעו להבנה ביניכם.

צו לעידוד השקעות (דוברות עתירות הון))

(הארכת התקופה לאישור חברה כחברה עתירת הון) התשנ"ג-1992

מי גביש;

חוק חברות עתירות הון נותן אפשרות למשקיעים מחו"ל להשקיע בתנאים, כאילו באו

מארצות אמנה, אותם תנאים אשר חלים על המשקיע הבודד, חלים על חברות. החוק הזה

מסתיים ב-31.12.92, ואנו לא רוצים שתהיה פגיעה עקב סיומו.

היו"ר ג' גל;

אתה רוצה לומר שאונם מבקשים למנוע פגיעה במי שעשה הכנות להשקיע על-פי החוק

הזה. המשקיעים ידעו שהחוק מסתיים בסוף 1992.



מ' גביש;

הם האמינו שתהיה אפשרות שהוא יוארך.

היו"ר ג' גל;

מי בעד אישור ההארכה? מי נגד?

ההארכה אושרה.

תקנות הטלגרף האלחוטי(רשיונות. תעודות ואגרות)

(תיקון מס' 2)

אי דמביץ;

אני מתייוחס לתקנות שהוועדה אישרה אתמול, בשם תקנות הטלגרף האלהוטי (רשיונות,

תעודות ואגרות) (תיקון מס' 2), התשנ"ג-1992. היתה שאלה שהתעוררה בוועדה, לגבי

הסעיפא של סעיף קטן (ב) ההדש, שנאמר בה; סכום שניתן לעגלו. על-פי האמור בתקנת

מישנה זו, כלפי מעלה או כלפי מטה - יעוגל כלפי מעלה. היה מי שהתלונן על-כך.

הייתכן? אמרו כי במקום זה, יש לעגל לסכום הקרוב ביותר. הפתרון הנכון, כפי שלימדה

אותנו סמדר לפני כמה הודשים, הוא לקבוע שהעיגול יהיה כלפי הזוגי הקרוב ביותר או

כלפי הבלתי זוגי הקרוב ביותר, ואז יהיה זה תמיד מקרי, אם הסכום יעוגל כלפי מעלה

או כלפי מטה.

על-פי זה, הנוסח צריך להיות; יעוגל כלפי השקל הזוגי הקרוב ביותר, או כלפי

המכפלה הזוגית הקרובה ביותר של שקלים חדשים, לפי הענין. זה מקרי, זה טוב וזה ניתן

לביצוע.

היו"ר ג' גל;

אם האגרה היתה 900 שקל, וצריך להוסיף 105 שקל, מה יהיה?

אי דמביץ;

אם אתה צריך לעגל ל-10 הקרובים ביותר, ואתה נמצא ב-45 או ב-35. את שניהם אתה

מעגל ל-40. אינך מעגל ל-30, אם אתה בין 35 ל-25. מעגלים תמיד על המספר הזוגי.

היו"ר ג' גל;

האם דעתכם נחרצת בענין זה.

אי דמביץ;

אני חושב שזו הצעה טובה.

היו"ר ג' גל;

מי בעד התיקון? מי נגד? הצעת התיקון התקבלה.

אי קרשנר;

יש כאן שינוי תקציבי של 25 מליון בחוק הגליל. חבר-הכנסת אורון הסתייג

מהשינוי, אך בינתיים הסיר את הסתייגותו, ואני מבקש לאשר זאת.



ח' אורון;

הובטח לי כי בשבוע הבא ענין הברצלוזיס יסתיים.

מי גביש;

אנו מוכנים עם התיקון של הבטוח-הלאומי.

בסעיפים הרלוונטיים בחוק ההסדרים, ייקבע שבמקום המועד של ה-31.12.93, יהיה

רשום 1.4.93, ותתווסף פיסקה, ששר האוצר בשיתוף עם שר העבודה והרווחה רשאי להקים

את המועד.

היו"ר גי גל;

מי בעד אישור התיקון? מי נגד?

התיקון אושר.

תקציב רשות ני"ע לשנת 1993

היו"ר גי גל;

לפנינו בקשה הנוגעת לרשות ניירות ערך. המכתב מונה לפניכם, אך היות ונמצא כאן

מר אריה מינטקביץ', הוא יסביר לנו את הבקשה.

אני רוצה לפתוה בתלונה לוועדה. בכל דיון על התקציב, אני מבקש מהוועדה לבקר

ברשות, אך בקשתי עדיין לא נענתה. אני חוזר על בקשתי.

מי איתן;

ביקשתי מהיושב-ראש שנקיים דיון מקיף בכל נושא שוק ההון, ולצורך זה נתארוח

אצלם.

היו"ר גי גל;

קיבלנו את ההזמנה.

אי שפירא;

גם הבורסה השניה כפופה אליכם?

אי מינטקביץ;

כן. מאהר וכל מה שקשור בהוק כפוף לרשות. אני תומך מאד בבורסה שניה. התקציב

הזה הוא כמעט תעתיק של התקציב בשנה שעברה, והרשות היתה הגוף הראשון במדינת ישראל

- לפהות בשירות הצבורי - שהגישה כבר לפני 4 שנים תקציב חמש-שנתי, ואנו מקיימים

אותו די באדיקות. ההבדל היהיד בין התקציב שהלף לתקציב הנוכחי, הוא שינוי מסוים

בכח-אדם. כח-האדם גדל ב-20%, לעומת גידול דרמטי מאד במספר ההברות שהציעו את

ניירותיהן לצבור. הגידול הוא בלמעלה ממאה הברות, והמשמעות היא פיקוה על למעלה

מ-30% של הברות הנסהרות בבורסה, כפול 4 דו"חות שנתי ים, כפול פוטנציאל אכיפתי

והרבה אלמנטים נוספים, וכל זאת במקביל לפעולות חקיקה לא מעטות שאנו עושים. זה

למעשה השינוי הירויד בתקציב, כאשר יש הסכמה עם שר האוצר - שלא באה לידי בטוי



בתקציב הזה - שאם השנה הזו תהיה כקודמתה, נאלץ להגדיל את כח-האדם. נבוא בדברים עם

משרד האוצר, ונחזור אליכם. תוספת כה-אדם אינה מגיעה לכאן, אבל ההסכמה הזו עם משרד

האוצר קיימת. הייתי אומר שהם לוחצים עלי לקבל כח-אדם מעבר למה שאנו מסוגלים

לקלוט. השוק מתרחב בצורה שהיא כמעט ללא תקדים בעולם.

גידול מספר החברות הוא לא רע אלא טוב. גם האגרות שאנו גובים הו מעבר למה

שצפינו בתקציב הקודם. לכן אנו מבקשים שלא להצמיד למדד את האגרות. אנו מפחיתים את

הסכום הראלי של האגרה, כי אנו לא זקוקים להכנסות מעבר למה שיש לנו. בשנה הזו סכום

האגרות לא יוצמד למדד. האגרה היא 0.03 אחוז . זוהי אגרה שנתית צמודה למדד, ואוו1ה

אנו מבקשים שלא לעדכן, כי איננו זקוקים לכך.

אי שפירא;

אני רוצה להבין את נושא האגרות. יש שני סוגים של אגרות: עבור כניסה לבורסה

ותשלום שנתי.

אי מינטקביץ;

על כל תשקיף משלמים שלושה פרומיל. סך ההוצאות הממוצע של חברה אשר מנפיקה

מניות הוא בין 8 ל-10 אחוז, כולל עמלות חיתום והבנקים. חלקנו הוא 0.03 אחוז. זהו

מחיר מצחיק, אך אנו לא זקוקים ליותר. אנו בנויים על אגרה שנתית שהחברה משלמת

על-פי הגודל שלה. לא רצינו להיות תלויים בשינויים במשק, ולכן באישור ועדת הכספים

בראשות הרב שפירא, נקבע שמרגע שחברה היא חברה צבורית, היא משלמת את האגרה

השוטפת. ישנן כמאתיים חברות קטנות, והן משלמות 13 אלף שקלים לשנה. זהו סכום

קבוע, ואיננו זקוקים ליותר מכך.

ר' אלול;

כמה משפטנים יש לכם?

אי מינטקביץ;

17, והחל ב-1 בינואר 18. רואי-חשבון כ-12.

ר' אלול;

אתה מעסיק גם אנשים מבחוץ?

אי מינטקביץ;

בודדים, לפעמים בעבודות מזדמנות. כאשר תבואו אלינו, אדגים לכם שאנו הגוף שיחס

העובדים המקצועיים לעומת הלא מקצועיים, הוא הטוב ביותר בארץ.

72 חברות משלמות 16 אלף שקלים. עוד 74 - 25 אלף שקלים ו-61 הגדולות (בנק

הפועלים, בנק לאומי, אי.די.בי והקונצרנים הגדולים) משלמים 44 אלף שקלים לשנה.

המגמה היתה להעמיס יותר על החברות הגדולות.

כנגה חברות יש בסך-הכל?

אי מינטקביץ;

למעלה מ-400, פלוס 230 קרנות. כאשר תבואו אלינו, אני מתחייב בפניכם שלא

תאמינו למראה עיניכם.



היו"ר גי גל;

אני רוצה להזכיר לכם, שהחודש יש לנו שני סיורים: בינואר עם מע"צ במי נהרה

ובמחלפים מכפר-שמריהו עד ואדי ערה, והסיור השני לים-המלח. את שני הסיורים האלה

נערוך לנסיון יהד עם ועדת הכלכלה. אנו משאירים לנו את האופציה להמשיך אר1ר-כך

בסיורים לבד. בהודש פברואר-מרץ נתכנן את הסיור ברשות.

מי בעד אישור התקציב? מי נגד?

התקציב אושר. אנו מודים לך.

אני רוצה להוסיף: העבודה שהם עושים היא עבודה יוצאת-מן-הכלל. אני מרכזת עכשיו

את כל התשקיפים שהם מוציאים. זוהי ספרית המידע הכי טובה על כלכלת המשק, ומי

שרוצה, יכול לבוא אלי ולקבל את ההומר.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.45)