ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 28/12/1992

הקציב הרשות לשיקום האסיר לשנת 1993; תקנות הטלגרף האלחוטי ( רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 2) . התשנ"ג--1992 (מכתבו של שר התקשורת מיום כ' בכסלו התשנ"ג (15/12-92); תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הארבע-עשרה לשנת 1993

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדה הכספים

יום ב'. ד' בטבת התשנ"ג .- (28.12.92), שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה; ג. גל - היו"ר

ח. קופמן

א,ח, שאקי

מ. שטרית

ד. תיכון

מ"מ: ס. שלום

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

מ. איזנברג - קצרבית

מוזמנים; מ- אהלי - היועץ המשפטי של משרד התקשורת

א, הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

ת. אדרי - מנכ"ל ועדה הבחירות המרכזית

ש, אהרון - חשב ועדת הבחירות המרכזית

סדר-היום; תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)

(תיקון מס' 2), התשנ"ג-1992

תקציב הרשות לשיקום האסיר לשנת 1993

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הארבע-עשרה לשנת

הכספים 1995



תקנות הטלגרף האלחוטי ( רשיונות, תעודות ואגרות)

(תיקון מס' 2). התשנ"ג--1992

(מכתבו של שר התקשורת מיום כ' בכסלו התשנ"ג(15.12-92)
היו"ר ג. גל
בוקר טוב, אני פותת את הישיבה.

מונחת לפנינו בקשת שר התקשורת לאשר תקנות הטלגרף

האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 2), התשנ"ג-1992.

נשמע דברי הסבר מפי היועץ המשפטי למשרד התקשורת, מר

אהלי.
מ. אהלי
אנו ביקשנו שני דברים: האחד - שינוי שיטת העיגול-

התקנות הקיימות קובעות, שעיגול הסכומים בעת העלאת

האגרות הוא למכפלה של 10 אגורות- הדבר אינו פרקטי, מה גם שהאגרות לגבי

הטלפון האלחוטי מגיעות לאלפי שקלים. לכן אין טעם בכך-

לגבי אגרות אחרות קיימת שיטת העיגול כפי שהיא קבועה

בתקנות הקיימות.

הבקשה השניה -
היו"ר ג. גל
מה אתם מבקשים?
מ. אהלי
לשנות את שיטת העיגול, והפירוט מופיע בתקנות שלפניכם.
מ. שטרית
אם סכום האגרה הוא 5,051 שקל, יעוגל הסכום ל-5,101

שקל?
היו"ר ג. גל
מר אהלי, תן דוגמה.
מ. אהלי
יש אגרות על מיקרו-גל-
היו"ר ג. גל
תן דוגמה של אגרה בסך 5,001 שקל0
מ. אהלי
אגרה בסך 5,001 שקל, בזמן העלאת האגרה, עלול להווצר

מצב, שצריך יהיה לעגל את הסכום-
היו"ר ג. גל
מה יהיה הסכום לאחר שיעוגל?
מ. אהלי
5,100 שקל-
מ. שטרית
מה פתאום? זה לא מקובל עלי.
מ. אהלי
ברגע שהסכום עולה על 5,000 שקל, העיגול הוא ב-50 שקל-

הסכום הקרוב יכול להיות גם עיגול כלפי מטה ולא בהכרח

כלתי מעלה.
מ. שטרית
למה לך כל כך הרבה תקנות, תעשה עיגול כללי.
מ. אהלי
זה תלוי בסדר הגודל של הסכומים- זה קיים גם לגבי

אגרות אחרות-
היו"ר ג. גל
אתה אומר שהעלאות הן בעשרות שקלים?
מ. אהלי
האגרה המינימלית היום היא 100 שקלים- מה שאינו עולה

על 100 שקלים, מעגלים לשקל הקרוב-

אם הסכום עולה על 100 שקלים הינו עולה על 500 שקלים,

העיגול הוא לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים-

אם הסכום עולה על 500 שקל ואינו עולה על 1.000 שקל

העיגול הוא לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים.

שיטה זו קיימת לגבי כל האגרות-
ס, שלום
לא יכול להיות שסכום אגרה של 5,001 שקלים יעוגל

ל-5,100 שקלים-

היו"ר ג. גל; יש היום אגרה בסך 490 שקל. על פי המדד היא צריכה

לעלות ב-12 שקלים, מה יהיה סכום האגרה?

מ. אהלי; 310 שקל.
היו"ר ג. גל
במקום 502 שקל?
מ. אהלי
כן- זו שיטת העיגול הקיימת לגבי כל האגרות.
מ. שמריה
אבי מציע נוסח אחר: אם עלה סכום האגרה עד 50%, העיגול

ייעשה כלפי מטה; אם עלה סכום האגרה מעל 50%, העיגול

ייעשה כלפי מעלה-
ס. שלום
לא יכול להיות שסכום של 5001 שקל יעוגל ל-5,100 שקל.
מ. אהלי
ז ד, בא להשוות לשיטה הקיימת.
מ. שטרית
אם השיטה הקיימת גרועה אין צורך להשוות לשיטה הקיימת.
היו"ר ג. גל
לא מתקבל על הדעת, שאם אתה צריך להעלות סכום אגרה

מ-490 שקל ל-502 שקל, תעלה ל-510 שקל.
מ. שטרית
אני מציע לשנות את הנוסח-
א. קרשנר
אפשר למחוק את הסיפא"
ס. שלום
אני מציע שהנוסח יהיה: יעוגל כלפי מעלה, או כלפי מטה,

הכל לפי הקרוב יותר-
מ. שטרית
מקובל עלינו-
היו"ר ג. גל
אם זה מקובל עלינו, אנחנו -
מ. אהלי
זה אישור שלא להעלות תעריפים בינואר 1993- לפי התקנות

הקיימות ב-1 בינואר 1995 צריך להעלות את האגרות-
היו"ר ג. גל
אנחנו מאשרים את התקנות עם התיקוז לגבי עיגול הסכומים,
והתיקון הוא
מה שמעל 50% יעוגל כלפי מעלה, ומה שמתחת

ל-50%, יעוגל כלפי מטה, הכל לפי הקרוב יותר.

תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)( תיקון מסי 2)

התשנ"ג-1992 בתיקון שנתקבל אושרו

הקציב הרשות לשיקום האסיר לשנת 1993

(מכתבו של שר העבודה והרווחה מיום גי בטבת התשנ"ג (27.12.92)
היו"ר ג. גל
אנו עוברים לנושא הבא: תקציב הרשות לשיקום האסיר

לשנת 1993.

נשמע דברי הסבר מפי מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, מר

אברהם הופמן.

עד כמה שאיי זוכר, התקציב שלכם לשנה הבאה הוא 3 מליון

שקל-
א. הופמן
3,399,500 שקל לעומת 4,103,000 שקל בשנת 1992.

הרשות לשיקום האסיר פועלת לשיקום האסירים. ואם בשנים הראשונות להקמת הרשות היינו צריכים אנחנו לשכנע את האסיר שישתקם, הרי היום יש תור של אנשים שרוצים לבוא ולהשתקם, ואנחנו איננו מסוגלים לתת מה שהיינו רוצים לתת. יש לנו קבלות: אסירים שלא היו בטיפול הרשות



א, הופמן

לשיקום האסיר, חזרו לכלא - מאלה ששוקמו במסגרות חוץ-קהילתיות

חזרו לבית הכלא .

השאיפה שלבו היא להגיע ל-100 איש לשנה מתוך 01,500

אתה מקבל אדם שהוא בז 25 ואתה צריך לגדל אותו מחדש- הסיכוי שלו להשתקם

הוא קטן מאד. היות ואיננו קוסמים, אנחנו יכולים לפעול רק אם הוא רוצה בזה,

אם הוא רוצה להשתקם- איז אונס לשיקום- אם הוא לא פונה לרשות, לא אכפה

עליו.

היות ובעיית הסמים היא קשה בין האסירים, אחוז גברה

של אסירים הם צרכני סמים - ואם נלך לפי הנתון המינימליסטי 60% נפגעי

סמים, א דם שהוא תחת השפעת סמים, אי אפשר לשקם אותו- הדבר היחיד שאפשר

לעשות הוא - להפנות אוחו לתהליך גמילה- אם הוא עובר תהליך גמילה, אינו יכול

לקחת אותו מהאשפוזית, בה הוא עובר תהליך זה, לקבוץ, למושב, לישיבה, להוסטל,

כי הוא יוצא נקי בגופו, אבל הסיבות הקודמות קיימות, הוא חייב לעבור

תהליך שיקום- לכן זו הבעיה שלנו, היכולת לתת יותר תשובות בעצם תהליך

השיקום.

בשנים הראשונות להקמת הרשות עבדנו כמו בגן-נסיונות.

ניסינו את כל השיטות- היום אנחנו יודעים מה עוזר ומה מצליח. אם השנה

אני נותן טיפול ל-36 איש, אילו הייתי יכול לתת טיפול ל-60-70 איש - ואפשר

להגיע לאלפים - זה היה יותר טוב- פעם היתה אשפוזית של דייר רייטר- היום

יש ארבע אשפוזיות, והם מתחננים ורוצים להכנס לאשפוזיות- אנחנו משקיעים

הרבה כסף ואנחנו רוצים המשכיות- כל הוסטל עולה -

קריאה ; בקבוץ?
א. הופמן
בחור שהיה מסומם, כדי שיגיע לקבוץ, צריך להיות קודם

כמה שבועות בהוסטל, כי צריך "ללוש" אותו לפני כן,
היו"ר ג. גל
כמה אסירים בתהליך שיקום נמצאים בקבוצים?
א- הופמן
יש לנו היום 12 בקיבוצים, 12 במושבים, 32 בישיבות,

36 בהוסטלים ו-12 בפרוייקט לאסירים וסטודנטים- זו

תוכנית שאין דומה לה בשום מקום בעולם. בהתחלה היה לי קשה לשכנע סטודנטים

להצטרף לפרוייקט זה. עכשו על 8 מקומות של סטודנטים יש לי 50 מועמדים"
היו"ר ג. גל
נסעתי באוטובוס ומאחורי ישבו בני זוג הודים שהגרו

לקנדה, האשה עם שני ילדים, והיא דברה על בן אחד -
א.ח. שאקי
כל אדם הוא עולם בפני עצמו- הצלת אדם, הצלת עולם ומלואו.
ס. שלום
האם שיקום האסירים כולל כל אסיר, גם אסירים בטחוניים?

האם רוצחים ואנסים כלולים בעניז הזה?
א. הופמן
בן.
ח.קופמן
החוק לא מגביל- השאלה היא, האם הם פונים-
ס. שלום
האם השיקום מתחיל בזמן הכליאה, או אחרי שהאסיר משתחרר,

כי אני רואה במסמך שלפנינו - "שיקום לבני משפחת האסיר"-

מה אורך השיקום?

מה אתם עושים לגבי הנפגע?
מ. שטרית
בשנת 1992 טיפלתה ב-אסירים במסגרת תנועת המושבים,

קבוצים, סטודנטים ועובדים סוציאלים, והתקציב היה 4

מליון שקל-
אי. הופמן
זה מה שאנו קבלנו מהממשלה- מוהר לבו, לפי החוק,

לקבל גם מגורמים אחרים.

מ. שטרית; יאבל בסך הכל התקציב הוא 4 מליון שקל. האם ההוצאה

פר-קפיטה היא 40,000 שקל? מעניין לדעת מה אתם עושים

לשיקום האסירים.

א. הופמן; אנו פועלים לפי החוק, כל אסיר משוחרר יכול להתקבל

לטיפול של הרשות לשיקום האסיר- לצערי, 30% מהאסירים

הם עברייני מין" אפשר היה על ידי טיפול נכון לעזור להם" אין לנו פתרון

כולל למקרים של אסירים שהם חולי נפש,

מ, שטרית; יש אסירים חולי נפש?

א, הופמן; יש" תמיד יש ויכוח על נושא חולי הנפש שבין האסירים"

אני עומד בראש ועדת ערעורים. היה מקרה של בחורה

שהיתה אצל קצינת מבחן, יש לה הפרעות אישיות קשות"

ס, שלום; יש מחלוקת אם זה בתחום הרפואי או בתחום המשפטי"

יש מה שנקרא יצר לא בר-כיבוש" זה דבר שלא מוכר

באנגליה ולא בשום מקום אחר"

א. הופמן; אתה שאלת מתי אנחנו מתערבים, מתי אנחנו מתחילים לפעול"

אנחנו מתהילים לפעול 90 יום לפני שחרור האסיר, כי לדעתנו

זה הזמן המתאים. 90 יום לפני השחרור האנשים כבר נמצאים במצב של אי-שינה,

חוסר תיאבון, הם חרדים לקראת השחרור, אז אני יכול להשפיע עלהאיש, אני בא

בזמן שאני פותר לו בעיה, ואז הוא הולך אתי-

מה אנחנו עושים בכלא? בכלא אנו עושים קורס להכנת האסיר

לקראת השחרור, כדי שידע איך לחיות כאזרח, כי אדם נכנס לכלא בתקופת הלירה

הישראלית ומשתחרר בתקופת השקל"

אשר לאורך השיקום, אורך השיקום לפי מסגרת החוק הוא

שנה" כאשר מככ"ל האוצר, אהרון פוגל, היה הממונה על התקציבים הוא אמר לי:

אם אסיר משוחרר, במקום שיחזור לכלא אחרי חודש, יחזור אחרי שנה, עשית מעשה

גדול,

אדם שהיה בפשע, אנחנו חייבים להיות אתו בקשר, לא

מבחינה זו שיום יום אנו מטפלים בו, אלא כאשר הוא במשבר אחרי 5-7 שנים,

הוא יודע אל מי לפנות" יש לו עם מי לדבר.

אני לא דברתי על מה שאנחנו עושים, אבל אנו עוסקים

בשיקום בעבודה" פנינו ללשכות שירות התעסוקה, הן לא רצו לעסוק בזה,

אנחנו הכשרנו אנשים" לקחנו עובדים מתוך שירות התעסוקה ונתנו להם הכשרה,

ויש אדם אחד שמלווה את הפרוייקט של השיקום בעבודה. יש לנו 34 בחורים

שעוברים הכשרה מקצועית בענף הבניה תוך כדי עבודה בתחנה המרכזית בתל-אביב.

יש מתנדבים שמלווים אותם" מקימים אותם בבקר לעבודה; דבר שני, עושים להם

בדיקות שהן, אם יש סמים; כל יום ששי בשבוע אנו מושיבים את הבחורים האלה

בכיתות ללמוד אל"ף-בי"ת וחשבון.

מה קבלו על עצמם בעלי המפעל, המעסיקים? הם קבלו על.

עצמם שני דברים; א. נשיא התאחדות הקבלנים קיבל פעם בשבועיים את הבחורים.

ב" ממונה עליהם בעבודה אדם שמבין אותם ויש לו סבלנות וסובלנות. מתוך 10

אסירים הצלחנו להכשיר 5, והוא הסכים שהם יהיו חונכים של האסירים החדשים,

רעכשו יש קבוצה של 17 איש- אנו הולכים בצעדים קטנים"
ח, קופמן
אתה מתכוון לנשיא התאחדות הקבלנים מר יונה?
א. הופמן
למר דור שטרן, שהיה חבר הכנסת-

בכל המקומות יש לנו 1,000 בחורים. אנחנו נותנים להם

את הכלים להשתלב בחיים האזרחיים. גם לתעשיינים, למעסיקים, אני אומר:

או שתקבלו אותם במפעל דרך הדלת, או שתקבלו אותם בבית דרך החלון. לכל

משק בית רביעי במדינת ישראל היה ב-1990 קשר עם פעילות עבריינית. זו

בעיה כספית של מליונים, ואנחנו בפרוטות מטפלים בנושא.
מ, שטרית
כמה אסירים השתחררו השנה?
א. הופמן
השנה השתחררו 2,709 אסירים,

אנחנו עשינו פעולה עם שירות בתי הסהר, השווינו רש ימות-

ב-1988 מבין האסירים המשוחררים שהיו בטיפול חזרו רק 52% לכלא לעומת 70%

מבין האסירים המשוחררים שלא היו בטיפול הרשות לשיקום האסיר.

עכשו אני עובר לשאלת הנפגע- כפי שאמרתי, עברייני מין,

אתה יכול לעזור להם עזרה חיובית-
ס. שלום
אפשר לתת כסף?
א. הופכל
הרשות לא נותנת הכסף.
מ, שטרית
איר משקמים עבריין כזה?
א. הופמן
היות ויש לנו תקציב מוגבל, אנו פועלים בעזרת עמותות.

כאשר הוא יוצא החוצה, הוא לא נזרק לרחוב.
מ. שטרית
רק מי שפונה אליכם?

א. הופמן. כן.

אסיר שמשתחרר נמצא בתהליך שיקום, אנו נותנים עליו דו"ח.
מ. שטרית
אם הוא נופל?
א. הופמן
אם אחרי ששה חודשים הוא נפל, אנו מהווים את העין

הבודקת-
ס. שלום
הישיבות אליהן מופנים אסירים משוחררים בתהליך שיקום הן

ישיבות של חוזרים בתשובה?
א. הופמן
כן. גם כאן אנחנו שינינו את השיטה. פעם זו היתה ישיבה

אחת. היום יש מספר ישיבות.
גם לגבי קיבוץ אנו אומרים
רק אסיר משוחרר אחד או שנים

במקום ולא יותר. אתה לא יכול להתמודד עם עוצמה כזאת של עבריינות. אנחנו
צריכים לדעת
בקיבוץ אפשר להשתלט על אדם אחד, על שנים לכל היותר. כאשר

אתה עובר את המספר הזה, אסירים משוחררים אלה הופכים לקבוצה.

לגבי הנפגעים, אנחנו לא עושים עד היום שום דבר בנושא

הנפגע, אלא בתהליך הטיפול.
ח. קופמן
מה זה "נפגע"?
ס. שלום
מישהו רצח מישהו, יש טיפול בנפגע?
א. הופמן
אין טיפול שלנו ואין טיפול של גורמים אחרים. דעו לכם,

שבעיה זו היא בעיה קיטה מאד- אנחנו מנסים להכניס את

הנושא הזה בצד החינוכי.

במי אנו מטפלים? אנו מטפלים בילדי אסירים, כי ילד של

אסיר, אם אתה לא מטפל בו, אתה יכול להכין בשבילו מקום בבית הכלא. עשינו



א, הופמן

פעולה באמצעות פר"ח, איבל אנו מוגבלים בתקציב. אבר עושים פעולות אלו

בפרוטות-

לעניז גודל התקציב, התקציב הממשלתי שלנו קצת גדל,

וזה פחות או יותר ההתייקרויות.

בנושא התרומות, זו הרשאה שלבו לקבל תרומות.
היו"ר ג. גל
התקציב הממשלתי לא גדל?
א. הופמן
הוא גדל מ-2,2 מליון שקל ל-2,4 מליון שקל-
היו"ר ג. גל
האמת היא, שכאשר דנים בנושא זה ומתייחסים לתקציב,

אצלי מתעוררת שאלה. הייתי אתמול אצל תבר, שהשתילו

לו כבד- אני מתפלל שהוא יבריא- אבל מוציאים על דברים כאלה סכומי עתק,
ואהה תמיד שואל את עצמך
הכסף הנתון, איפה לעזים אותו? פה נהרגים אנשים

בתאונות דרכים- ברור שאם היו פותרים את בעיית הכבישים, היו פחות נפגעים,

לגבי נפגעי הסמים, עדיף לתת בחינוך.

לגבי התקציב הזה של הרשות לשיקום האסיר, אם יש טעם

בתקציב זה, הרי הוא לא רק בטיפול בשיקום האסיר, אלא גם בטיפול במשפחת

האסיר.

חבר-הכנסת מאיר שטרית-
מ. שטרית
כאשר אני נבחרתי לראש העיר יבנה 52% מהאוכלוסיה היו

צעירים עד גיל 19, והיו בעיר הזאת פשע וסמים. שאלתי
את עצמי
מה אני יכול לעשות כדי שהילדים ביבנה לא יגיעו לעולם הפשע.

החלטתי להשקיע בחינוך. והתוצאה היתה, שהצלחתי להביא לכך, שלא היה ילד

אחד שלא היה במסגרת חינוכית-

ילדים לא נולדים עבריינים. תן להם חינוך ותמנע

נפילתם. הוריהם לא מסוגלים לעשות זאת. תן להם חינוך והם לא ייפלטו לרחוב.

אני הצלחתי ליצור מצב, שלא נפלו יותר ילדים לעולם הפשע ובאותו זמן לצמצם

את ממדי העבריינות מ העבר. לכן אני בעד השקעה בחינוך.
היו"ר ג. גל
אני מעמיד להצבעה תקציב הרשות לשיקום האסיר לשנת

הכספים 1993.

הצבעה

תקציב הרשות לשיקום האסיר לשבת הכספים 1993 אושר
היו"ר ג. גל
מר הופמן, אנו מאחלים לך המשך עבודה פוריה והצלחה.

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הארבע-עשרה לשנת 1993
היו"ר ג- גל
אבר עוברים לנושא הבא:

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכבסת הארבע-עשרה לשנת 1993.

נשמע דברי הסבר מפי מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, הגברת

תמר אדרי-
ח. אדרי
לה תקציב לשבה הבאה, אבל הבחירות לכנסת הארבע-עשרה

תהיינה ב-26 באוקטובר 1996- זה תקציב קטן של שנה

ש אינ בה שבת בחיר ות-

ועדת הבחירות המרכזית היא ועדה קבועה, שיש לה מנגון



ת. אדרי

מנגנון קטן. לפי החוק אנחנו צריכים להיות מוכנים לבחירות בכל עת. ואנו

כבר מתכוננים לאפשרות של בחירה ישירה" בין היתר זה מחייב מעטפות הצבעה,

שזה דבר שצריך להכין- לכן זה נעשה בתקציב הראשון שלאחר הבהירות"
מ. שטרית
. יהיו מעטפות נפרדות?
ת, אדרי
לפי החוק שנתקבל, יהיו שתי מעטפות בצבע שונה, הקלפי

תהיה אותה קלפי והספירה אחר-כך תתחלק"

בתקציב יש דברי הסבר לכל סעיף-

לפי החוק, יושב ראש ועדת הבחירות עבר על הצעה

התקציב סעיף-סעיף ונשיאות ועדת הבחירות אישרה אותו ומליאת ועדת הבחירות

אישרה אותו-
היו"ר ג. גל
מה השוני לעומת שנה רגילה?
ת. אדרי
הוא לא שונה מתקציב של שנה רגילה. אבל בדרך כלל בשנה

הראשונה שלאחר שנת בחירות, אנו תמיד לוקחים את הנושא

של בדיקת הקלפיות" אחרי שבבחירות האחרונות היו הרבה מקומות שלא כל כך

התאימו ונאלצנו ברגע האחרון להחליפם, הפעם החלטנו שבתקופה של שלוש שנים

עד הבחירות, נעשה בשיתוף הרשויות המקומיות, בדיקה פיזית של

הקלפיות כדי לנסות להתאים מקומות עוד יותר טובים" לכן הפעם, לעומת פעמים

קודמות, נבדוק 2,000 מקומות קלפי, ולא רק את התוספות והשינויים, שבדרך

כלל בדקנו.

בנושא של הוצאות ארגוניות שכללתי פה, כתוצאה מהלקחים

של הבחירות הקודמות, אנו רוצים לקצר את התהליך של ספירות הקולות של החיילים,

שנעשה פה ומעכב את פירסום התוצאות" אנחנו נקים ועדה מתוכנו יחד עם מל"מ

ונעשה עוד פעולות.

לקראת הבחירה הישירה, אנחנו מקימים צוות, חלק מהמנגנון

הקבוע שלנו וחלק נצרף אנשים נוספים, כדי לראות איך נערכים לקראת הביצוע"
היו"ר ג. גל
יש מחשבות על הצבעה אלקטרונית?
ת. אדרי
יש מחשבות כל הזמן, אבל אין בתקציב שום סכום לנושא זה.
מ. שטרית
זה תלוי בכם?

ת. אדרי זה תלוי בכנסת, שתחוקק את החוק"
מ. שטרית
יש צורך בחוק?
ת, אדרי
כן. היתה הצעת חוק בכנסת הקודמת"
מ. שטרית
שיטת ההצבעה הקיימת מופיעה בחוק? כתוב שהאיש יקח פתק?
ת. אדרי
בדיוק" לא רק כתוב שהאיש יקח פתק, אלא כתוב באיזה גודל

הפתק"

היתה כבר הצעת חוק שלא אושרה" הגשנו עוד פעם בכנסת

הקודמת. הבאתי הצעה שנדונה בנשיאות ועדת הבחירות המרכזית על איזו שהוא

מכשיר, קורא אופטי, שמהווה גם תיבת קלפי" הפחד הגדול הוא הפחד מהמחשב,

הפחד אולי ישנו מלזהו בתוכנה" אבל במכשיר זה אדם עושה את הפעולה הרגילה,

נכנס מאחורי הפרגוד, שם פתק במעטפה, הולך לוועדת הקלפי או לא הולך,

שם אח המעטפה במכשיר שהוא קורא אופטי. המעטפה נופלת לתוך תיבה" זה יתרון,

כי אם לא מאמינים לקורא האופטי, צריך לבחון עוד פעם ידנית.
ס. שלום
בארצות הברית, יש מכשיר להצבעה אלקטרונית-

אנחנו כללנו אה המכשיר הזה בהצעת החוק, שפעמיים לא עברה,



ת. אדרי
מ. סטרית
למה?
ה. אדרי
כי חברי הכנסה לא רצו.
מ. שטרית
למה ש לא יופיעו על המסך כל הפתקים, והאיש ילחץ על

הכפתור?
ת, אדרי
זה ענין של חקיקה.
היו"ר ג. גל.'
יש לך מושג כמה זה צריך לעלות?
ת. אדרי
יש לי הערכה במונחים כספיים של אז. המכשיר שדברתי

עליו בכנסה הקודמת, אין לי הערכה לגביו. זה מכשיר

שצריך לבנות אותו במיוחד- זה מכשיר אלקטרוני וצריך לבנות לפחות 6,000

מכשירים כאלה-
היו"ר ג. גל
מה היה התקציב בשנה הרגילה האחרונה?
ת. אדרי
אתה זוכר?
ש. אהרון
היו"ר ג- גל: מי קובע לכם את הסכום?
ת. אדרי
משרד האוצר- בספר התקציב שמונח בכנסת מופיע הסכום.
ס. שלום
האם ועדת הבחירות המרכזית ממוחשבת?
ת. אדרי
- חוץ מההצבעה, ל:להיא ידנית, הכל אצלו. ו ממוחשב.
ר. נחמן
אני הושב שצריך ללכת לכיוון שנת האלפיים, וחייבים

היום. ללכת להצבעה אלקטרונית- הייתי מבקש, שמשרד הפנים,

ומי שאחראי לנושא הבחירות, יביאו לפני ועדת הכספים את האלטרנטיבות אחרי

בדיקות מה קורה היום בעולם מבחינת הטכנולוגיות, מה ניתן לעשות אצלנו,

מה המשמעות של הדברים האלה לחיוב ולשלילה, עם גלויות כספיות, עלות מול תועלת

בכל המונחים של זמן, כוח אדם וכל הדברים האחרים, ובעיקר לאחר שאנו רואים

את כל התופעות המתרחשות סביב הקלפיות, עם ועדות הקלפי"
ת- אדרי
הצבעה אלקטרונית לא תמנע את זה.
ר. נחמן
יש מסביב לזה הרבה דברים.

אני מציע שיובא לפנינו מסמך המראה מה קורה היול; בעולם-

היום האלקטרוניקה זה דבר עצום- אתה לוקח את "העכבר", מכוון אותו מול אות,

אתה נותן לחיצה והצבעת.
היו"ר ג. גל
השאלה מה אתה מצביע., גם זה חשוב,
ר. נחמן
אתה יכול להביא מחשב לבתי-חולים, לנכים.
היו"ר ג. גל
ב"שביעיות" שלכם במרכז, היו מחשבים, לא היתה חשדנות?
די. נחמן
היתה חשדנות- אבל כל קבוצה ישבה עם מחשב ובדקה. כל אחד

הביא מחשב משלו.
ת. אדרי
אני מ-1969 בועדת הבחירות המרכזית- מ-1975 נאי זוכרת

שמדברים על הנושא הזה. זה לא עלה בועדת הכנסת- זה עלה

בוועדת הבחירות המרכזית. אבל שם יושבים נציגים של כל הסיעות שלכם-
ר. נחמן
כאשר אבי רואה אה המשרד שלך, איך הוא כרעל, בהשוואה

למה שהיה לפני חמש שנים, זו מהפכה, רק ההצבעה נשארה

כפי שהיתה. זה אבסורד אחד גדול.
ס. שלום
איי בדיעה הפוכה מהדיעה של כל החברים שלי כאז, כי אני

רואה את הענין כהוצאה שאינני יודע מה בדיוק התועלת

שלה. אם בחמש בבוקר נמסרת התוצאה הסופית, כאשר בערב יודעים את מדגם

הטלוויזיה, תגיד מה צריך מדגם-טלוויזיה כדי לדעת, אבל זה קיים - אתה

אינך מקצר שום דבר-

יום הבחירות הוא יום שבתוז ימי שצריך את יום השבתון

הוא האופוזיציה. הקואליציה יכולה לשחרר ממקומות העבודה את העובדים שלהם

ואת המנהלים שלהם- יום השבתון זה סיפור אחר לגמרי.

גם אם תהיה הצבעה אלקטרונית, אי אפשר יהיה לתת את

התוצאות קודם בגלל החיילים, כי החיילים כותבים. וזה שיפור

אחר, ואי אפשר להביא מהשב לכל מאהל ולכל בסיס. זה צריך להעשות בהצבעה

ידנית.
ת. אדרי
על כך יש לנו רעיונות שנגבש ונביא-
ס. שלום
יוצא מצב, שאינני רואה את התועלת שב הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ג. גל
אני מעמיד להצבעה הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת הארבע-עשרה לשנת 1993, כפי שהוגשה על ידי שופט

בית המשפט העליון תיאודור אור.

ה צ ב ע ה

הצעת תקציב ועדה הבחירות המרכזית לכנסת הארבע-עשרה

לשנת 1993, כפי שהוגשה על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות

המרכזית לכנסת הארבע-עשרה, שופט בית המשפט העליון .

תיאודור אור אושרה
היו"ר ג. גל
תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים