הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ב בכסלו התשנ"ו (17 בדצמבר 1992) , שעה 00; 10

חברי הוועדה; ג י גל - היו"ר

ר י אדרי

ח' אורון

ר' אלול

ס' טריף

אי פורז

ח' קופמו

אי חי שאקי

ג' שגיא

מ"מ; שי אביטל

מ' איתן

שי בוחבוט

ר' נחמן

עי עלי

סי שלום

מוזמנים; שר החעשיה והמסחר מי חריש

ני שרוני - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י' אורלב - המדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר

עי בלום - קצין חקציבים, משרד התעשיה והמסחר

מי דברת - מנהל מרכז ההשקעות

חי מרגלית - משרד החעשיה והמסחר

ש' מרדכי - משרד התעשיה והמסחר

ד' סלטון - משרד החעשיה והמסחר

ז י פרי - משרד התעשיה והמסחר

ח' פרי - משרד התעשיה והמסחר

נ י צור - משרד החעשיה והמסחר

מי ינון - יו"ר רשות השידור

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

מי לוי - סמנכ"ל לכספים וכלכלה ברשות השידור

ג' בינשטוק - משרד האוצר

די שאשא - משרד האוצר

אי נדב - מנהל הרדיו

נ י כהן - יועץ משפטי לרשות השידור

אי כ"ץ - מנהל אגף הגבייה, רשות השידור

כי שלום - מישנה ליועץ המשפטי לרשות השידור

ש' בוק - הוועד המנהל, רשות השידור

מ' ויצמך - הוועד המנהל, רשות השידור

אי מנדה - הוועד המנהל, רשות השידור

ש' קור - הוועד המנהל, רשות השידור

ד' ירדו - התאחדות המלונות

אי גלייבר - איגוד המפיקים

מי לוינסון - מרכז הוועדה לענייני רשות השידור

באיגוד המפיקים

א' קרשנר

ס' אלחנני

ת' צנעני

1) תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 1993.

2) הצעה לסדר-היום (חה"כ מי איתך ).

3) תקציב ואגרות רשות השידור לשנת 1993.



תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 3 199

אני פותח את ישיבת הוועדה. בישיבה זו נדון בתקציב משרד התעשיה

והמסחר לשנת 1993. שר התעשיה והמסתר מיסה תריש נמצא עימנו, והוא יע:נה

על שאלות חברי הכנסת מהישיבה שקיימנו אתמול בנושא. כמו כך , נשמע מהשר

על מפעל "חיפה כימיקלים".

שר התעשיה והמסתר מ' חריש;

אדוני יושב הראש וחברי הכנסת, אתמול נאלצתי לצאת מהישיבה לישיבת

ממשלה והחמצתי את דברי חברי הכנסת. אשיב על חלק מהנושאים, שהועלו

אתמול על ידי חברי הכנסת, לפי הרישום שקיבלתי מתבריי על מה שנאמר

כאן .

ברצוני להדגיש נושא מרכזי בדיונים לקראת תקציב 1993, שהוא גם

נכון לגבי מה שאנו עושים בחודשים האלה בשנת 1992. הנסיון מלמדנו,

שהמסגרת התקציבית איננה קובעת, לפחות בשלב זה, במידה מספקת, את

הפעילות בשטח. במקרים רבים מדי הועמדו תקציבים על ידי הממשלה לרשות

מערכת הצמיחה לכל מיני פעילויות, אך לא היה מימוש; התקציב נשאר על

הנייר, בידי הממשלה, משום שחסמים אלה ואחרים מנעו את הביצוע בשטח.

במשרד החעשיה והמסחר לקחנו על עצמנו להגיע למצב, שבו תקציב, שמועמד

לרשות המשרד לצורכי הצמיחה, במרכיביו השונים: השקעות, תשתית באזורי

תעשיה, שיווק, קרן חשיפה וכדומה, ינוצל לצורך המטרות שלשמן הממשלה

העמידה תקציב זה.

אתן נתונים כספיים אחדים, שאת חלקם הזכרנו בשלב ההתחלתי של

הדיונים, לגבי העובדה שלא היחה ניצולת בשנה שעברה. דוגמא אחח לכך היא

המו"פ. החקציב המאושר בשנה שעברה, 1992, למו"פ, היה 465 מליון ש"ת,

והניצול הצפוי היה 390 מליון ש"ח. אנו מתחילים מתקציב של 440 מליון

ש"ח, כשכאן , כבמקומות אחרים, יש לנו הבנה עם האוצר, שאם נידרש

לתקציבים נוספים, כהרשאה להתחייב או בדרך אחרת, לתחומים האלה, לא

חהיה לנו בעיה לקבלם מהרזרבה. אני נותן בענייו זה אמון מסיבה פשוטה;

למשל, במרכז ההשקעות בתקציב 1992 קיבלנו לפני חודשיים חוספח של כ-670

מליון ש"ח בהרשאה להתחייב. מכיון שבנושא מרכז ההשקעות היתה ניצולת,

התקדמנו עם הנושא.

דוגמא נוספת לאי-ניצול התקציב היא קרו החשיפה. בנושא זה ישנה

בתקציב ירידה לכאורה מ-42 מליון ש"ח ל-0; נשארנו עם התקציב של 42

מליוו ש"ת, שלא נוצל כלל פרט ל-1 מליון ש"ח. התקציב נשאר והוא עומד

לרשותנו ב-1993. בגלל ההסכם עם סיו , התחלנו, לפעול בחלק מהמפעלים

לשינוי קריטריונים ולהגמשתם, שכו לפעמים אפשר להעמיד תקציב בתנאים

כאלה, שהמגזר. העיסקי לא יכול להשתמש בו. לכן , יש לעשות שני דברים:

להעביר את התקציב ולבדוק מהם התנאים שניתנים למגזר העיסקי כדי לנצל

את כל התקציב. אחרת, אפשר להגיע לסוף השנה הבאה עם אותו נתוך של אי

ניצולת של התקציב. דוגמא שלישית, אנו מקבלים תקציב כמעט בלתי מוגבל

להרשאה להתתייב בנושא של מרכז ההשקעות להשקעות.

לפני כחודשיים לקחנו חברת יעוץ חיצונית כדי לבדוק מה קרה עם

האישורים, שניתנו במרכז ההשקעות בעיקר בשנים 1987, 1988 ו-1989, אם

כי הם בדקו עד 1985 ואם את השנים 1991-1990. בחרנו דוקא בשנים 1989-

1987, כי מאז חלפו 5-3 שנים שמהו אפשר לקבל קנה מידה מר, קרה עם

האישורים שניתנו. לפי הנתונים שבידינו, רק כ-50% מהאישורים, שניתנו,

מומשו ובוצעו בשטח. יכול להיות, שכפי הנתונים הראשונים, זה קצת יותר

טוב ממה שנראה לנו בהתחלה, אך זה עדייו בקנה מידה גדול מאד. למעשה,



התקציבים האלו, מבחינת מטרתם, הלכו לאיבוד, כי איך מימוש; אנשים לקחו

מקורות, שהמדינה העמידה לרשותם, ולא הפכו אותם להשקעות. החברה

החיצונית, שלקחנו, בודקת מה קרה לכל אותך מאות חברות, שקיבלו אישורים

ולא מימשו אותם. הבדיקה לא נעשית למען סקר הסטורי, אלא כדי שיהיה לנו

כלי עבודה שינחה אותנו ויצביע על הסיבה שבעטיה לא מימשו את האישורים.

כמו כך , הבדיקה תנחה אותנו לגבי השינויים שיש להנהיג, כדי שזה לא

יקרה שוב בעתיד. בכוונה אני מתעלם מהשנים 1991-1990, שבהן המספרים הם

יותר חמורים מבחינת אי-מימוש. זו היתה תקופת מלחמת המפרץ, וכל מה

שקרה מסביב יצר תנאים יחודיים שאינם אופיניים למקרים האלה. איך ספק,

שהפעילות נעצרה במשך אותה תקופה. לכן , אני קצת יותר מתיחס לקולא לשנת

1991. עולמת זאת, שנת 1987 יכולה לשמש קנה מידה מספיק טוב, שממנו

אפשר ללמוד.

ברגע זה, הבעיה שלי איננה תקציבית. יש לי אישור כמעט בלתי מוגבל,

ובמשך השנה זה גדל בהרשאה להתחייב. המבחן יהיה: בכמה נגדיל את

המימושים במשך השנה הבאה? לא האישורים ייצרו את מקומות העבודה, אלא

התקציבים שעומדים לרשותנו. הנתון ההתחלתי של ההרשאה להתחייב בעידוד

השקעות הון ב-1992 אנו מחחילים מ-8 מליון ש"ח וב-1993 ב-1.4 מיליארד

ש"ח. זו קפיצה גדולה מאד בהרשאה להתחייב, אבל השנה נאמרה, מבחינת

ההתחייבויות בפועל, ב-2.1 מיליארד ש"ח. אנו, בודאי, נקבל תוספת תקציב

במשך השנה, אם זו תהיה הבעיה.

מבחינת הביצוע, אנו רואים את המבחן הגדול בנושא פיתוח אזורי

תעשיה, שבו יש גידול בתקציב מ-126 מליון ש"ח ל-173 מליון ש"ח. בנושא

פיתוח אזורי תעשיה חדשים, כולל פיתוח תשתית בירושלים והקדמת תכנון

אזורי תעשיה, יש גידול בתקציב מ-98 מליון ש"ח ל-162 מליון ש"ח.

השלמנו את התוכנית לשנה הבאה. לפי הערכתנו, תחסר לנו הוצאה של 50

מליון ש"ח, וכנראה נקבל את זה. לפחות מבחינת יכולת הביצוע היום, אנו

עושים מאמץ גדול מאד ברחבי הארק ליצור תנופה קדימה, כי כאן נמצא אחד

החסמים העיקריים; אם אין למשקיע, שעבר את מרכז ההשקעות וקיבל את

האישורים הנדרשים, אזור תעשיה מוכן או מבני תעשיה, יעברו החודשים

והעניין ייעצר ולא יתבצע.

חשבתי, שישנם שטחי תעשיה פנויים וריקים במקומות שונים.

באותם אזורים, שבהם ישנם שטחי תעשיה פתוחים, יש גם ביקוש גדול.

. למשל, באזור הנאב אנו רוצים לפתוח 600-500 דונם בשער הנגב ובמרחבים,

כי יש שם ביקוש רב של יזמים, אך אין קרקע. ישנה כאן בעיה של ביצוע

בקנה מידה גדול. זהו אם המצב בצפון. ישנה סידרת מקומות, שבהם ישנם

ביקושים, ואנו מפארים אחר הלחצים שמופעלים עלינו. הבעיה החמורה ביותר

נמצאת במרכז הארץ, היכן שישנם יזמים שלא רוצים את ההטבות לא של אזור

פיתות א' ולא של אזור פיתוח בי. אין כמעט במרכז הארץ אזור תעשיה, שיש

בו עוד מקום. באור עקיבא יש מעט, וביבנה חסרים אזורי תעשיה נרחבים.

במשרד התמ"ס אנו סורקים את מפת מרכז הארץ, כדי לאתר, ולו אם קטעים

קטנים יותר של שטחים לתעשיה; אי אפשר ליצא את האבטלה שבמרכז הארץ

למקומות אחרים, שכן ישנה אבטלה בצפון ובדרום. אין אזורי תעשיה, וזה

אחד החסמים העיקריים.

סיפרתי אתמול, שהשקעות כספיות, קרנות השקעה, עומדות לרשות המשק

בקנה מידה גדול מאד. דרך אגב, זה לא מופיע בתקציב. למשל, לפני

חודשיים, חתמנו בנושא קרן יוזמה, קרן הון סיכון, על הסכם בו אנו

נותנים רק 8 מליון דולר. הקרן תתחיל מכ-25 מליון דולר ותגיע לכ-60-50

מליון דולר. קרן זו היא הוקמה בשיתוף עם "דיסקונט השקעות" בארץ רעם

חברת "אדבנט" קרן הון סיכון בבוסטון שבארצות הברית. תקציבים אלה לא



מופיעים בתקציב, אך הם עומדים לרשות המשק לצורכי השקעות. זוהי קרן

הון סיכוך , שמוכנה ללכת למוצרים רלפיתוח בדברים שהמשק והבנקאות

הישראליים מאד זהירים בהם. אחת הבעיות היא, שלדברים בעלי סיכוי, שיש

להשקיע בפיתוחם, קשה להשיג אשראי במשק הישראלי.. כיום, בענין זה אנו

נפתחים מעט.

האם, לטעמך, הבנקים הישראליים זהירים מדי .?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

הם חייבים לחלק את הסיכון בצורה זו או אחרת. אבל, על מה שהבנקאות

האמריקאית לוקחת סיכון , הבנקאות הישראלית איננה לוקחת סיכון .

"דיסקונט השקעות" היתה הראשונה שהצטרפה, ואנו מקווים שיבואו אחרים

בעקבותיה.

מוזר, שדוקא הבנקים הישראליים נוהגים כך, שכך דוקא להם איך בעלי

מניות פרטיים, שנושפים בעורפם ואומרים להם: היזהרו!

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

נכון , אבל יש להם מסורת ונסיוך של השנים האחרונות, ומי שנכווה

ברותחין נעשה זהיר יותר. כיון שאיך גם די פרויקטים, אתה מוכרח לתת

אפשרות למוצרים בעלי סיכוי להתפתחות להיכנס למערכת הזו. ישנה כאן

נכונות אמריקאית ברוכה מאד להיכנס איתנו לשותפויות. בקרן יוזמה כבר

עומדים בתור ונמצאים במו"מ גורמים אמריקאיים אחדים, שמוכנים להצטרף.

אנו משתתפים לגורם עוזר, שכן מעורבות ממשלתית ישראלית הופכת לדבר

שמעודד אח הגורמים האמריקאיים. הם רוצים הפרטה וכו', ואנו זהירים מאד

בנושא.

עסקים קטנים - אחזור על דבריי מאתמול. ישנך שתי קרנות שהיו בשנה

שעברה ונוצלו בצורה טובה מאד והיה להן ביקוש. עובדה שהיה צורך לתת

תוספת אמצעים לבנקים, כי הביקוש היה גדול והיתה קליינטורה שלקחה את

הכסף הזה. הקמתי ועדה לעסקים קטנים, שבה נמצאים כל הגורמים במשק בעלי

נגיעה לנושא זה, החל מבעלי המסחר והמלאכה וגורמים בעלי נסיוך , משום

שהקרנות היו פסיביות. הך נענו לביקוש קיים בלבד, כשלדעתי יש גם לדחוף

ליוזמה נוספת. בחודשים הקרובים נוכל לפתח פריצת דרך גדולה, משום

שהכלים של האשראי בלבד לא ענו על הדרישות. אנו נמשיך בכלים אלה,

והגדלנו אותם מ-100 מליון ש"ח ל-200 מליון ש"ח לשנה הבאה, כי הם ענו

על קטע מסויים במשק הישראלי. אבל, הם לא ענו על כך שצריך ללמד את

אותו אדם שרוצה להשקיע להיכנס למערכת, יש לתת לו חונכות, יש ללמדו

איך לעבוד ואיך לעשות את החיבורים. לדעתי, זהו פחרוך למקומות רבים,

שבהם ישנה אבטלה, ורוצים בהם בהתקדמות מהירה. עליכם לזכור, שמפעל

חדש, במקרה הטוב, יקום כ-6-5 חודשים לאחר שקיבל את האישורים ולאחר

שעלה אח הקרקע. במקרים של מפעלים גדולים זה לוקח 1.5 שנים. בציפוריח

עלה על הקרקע מפעל "פניציה" עם משקיעים אמריקאיים, והם ינסו לסיים אח

הקמחו בזמך הקצר ביוחר.

ס י שלום;

מדוע הקמת מפעל אורכת זמך כה רב ?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

בניה רגילה של מפעל כזה, של זכוכית מודרנית, שבו יהיו 400 עובדים



אורכת, ללא הפרעות, 1.5 שנים, לאחר כל האישורים. הבעלות של מפעל

"פניציה" היא אמריקאית, ויש לה נסיון טוב. זוהי, כמובן, דוגמא

קיצונית. לגבי "חיפה כימיקלים", אני מקווה שהם יתחילו לעבוד בחודש

ינואר במישור רותם, באזור ירוחם דימונה. זה נושא קריטי, וגם זה יקח

זמן . מבחינת התעסוקה בעת הקמת המפעל, מדובר על מאות מקומות עבודה

נוספים. המפעל יוסיף כ-200 מקומות עבודה, בנוסף למה שיש לו בחיפה.

מפעל "פנייציה" עובר מחיפה לנצרת עילית ביו היתר בגלל שהוא התרחב

ותהיה בו תוספת של 200 מקומות עבודה קבועים. בחיפה המפעל לא יכול היה

לבצע את ההתרחבות, ונאלץ לצאת משם. לגבי מפעל "חיפה כימיקלים", מדובר

במפעל חדש לגמרי עם נטו תוספת מקומות עבודה, ולא על העברת מפעל ממקום

למקום.

האם נושא הארנונות מטריד אותך ?

אני עוסק בנושא הארנונות קונקרטית, ויכול להיות שאגיע לוועדת

הפספים לגבי נושא זה בנפרד. הממשלה החליטה ללכת למענק, במקרו, ע"י

הורדת מיסוי על תעשיה, כדי לעודד צמיחה. אם נושא זה לא יהפוך

למדיניות כוללת, כלומר שיעשו זאת בארנונות או במיסוי מסוגים לאלה

ואחרים, אזי לא עשינו דבר. ישנם ראשי ערים שמתנהגים באחריות רבה

ורואים נאד עיניהם את האינטרס, וישנם אחרים המועדים לפורענות אישית.

אם לא נצליח לפתור בשני מקומות, עיר פיתוח מסויימת ומקום נוסף במפרץ

חיפה, בעיות שיש לנו, אאלץ לבוא לוועדת הכספים. אחרת, זה יגיע לידי

סגירת מפעלים קיימים והברחתם מהאזורים האלו, ואז תגדל האבטלה בהם.

א י פורז;

אתה שר התעשיה והמסחר, ואתה היחיד שיכול לטפל בנושא זה, כי לכל

שאר הגורמים יש אינטרס.

הפרטת הבשר - חבר-הכנסת סילבן שלום, ראיתי את הידיעה שהסתמכת

עליה בדבריך אתמול. היו כבר X ועדות, שכולן המליצו על הפרטת הבשר.

זהו אבסורד, שהממשלה סוחרת בבשר של המדינה, שלא לדבר על כך שהיא

מסתבכת בכל הנושאים שבהם היא סוחרת. כך קורה לכל הממשלות. ישנה בעיה

של כשרות, אך אם במצב הקיים הבעיה קיימת כי בג"צים בעבך קבעו שאין

לממשלה יכולת להחליט רק על בשר כשר בשוק האזרחי. אבל, לצרכי חירום

היא תמשיך ליבא רק בשר כשר. היו 3 בא"צים שקבעו זאת, וכבר השר ניסים,

ומנכ"לו, שאף הוא היה שומר מצוות, נאלצו לאשר יבוא בשר לא כשר, כי לא

היתה סמכות למשרד התעשיה והמסחר למנוע יבוא כזה. ההפרטה היא נושא

נפרד, וישנה כעת ועדת מנכ"לים שבודקת את כל האספקטים של נושא זה.

בוועדה זו יושבים אם מנכ"לי משרדי הדתות והחקלאות ומנסים להתמודד עם

הנושא. אנו מקווים לקבל בימים הקרובים את הדיווח הראשון על הנושא.

.

ברצוני להעיר, שחקיקה זו הדרך לפתור את העניין, ולא בא"צים ולא

שום א.ורם אחר. על פתרון זה חשבנו עוד לפני שנתיים. ככלות הכל, אין זו

מדינה ככל המדינות, אלא זו מדינה שב-44 השנים האחרונות נהגה לא לאפשר

יבוא בשר לא כשר. האם ברצונך להיות השר הראשון שמאשר זאת?

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

השר הראשון , שאישר יבוא בשר לא כשר, הוא השר משה ניסים, ואת זכות



הבכורה הזו לקחו ממני. ישנה צריכה לא גדולה של בשר לא כשר במגזר

היהודי, כי גם אנשים שאינם שומרי מצוות מעדיפים בשר כשר, ויש לדעת

זאת. אבל, בשר לא כשר מספקים בארץ מקורות מקומיים, ולא מקורות יבוא.

סי שלום;

השר עונה לי, בלי שהוא כנראה שמע את הסבריי, ולכן אחזור עליהם

בקצרה. למרות שזה לא נשמע הגיוני, זה אנטי-כלכלי לפתוח את שוק הבשר.

רפורמה זה דבר טוב. כיום, יש מצב, שהממשלה היא זו שמביאה את הבשר

באמצעות יבואנים. כל הציבור בארץ, שקונה את הבשר הקפוא חושב שזהו בשר

כשר, ברגע שפותחים את היבוא, יתעורר אצל האנשים ספק לגבי כשרותו של

הבשר. ואז, צרכני הבשר הכשר, שאינם מוכנים לספק של אחוז אחד, יעברו

לצריכת בשר טרי. אותן משפחות מעוטות הכנסה יעברו לצריכת בשר טרי,

שמחירו יעלה. כיום, כביכול, בארץ אסור לגדל חזירים, ורק שני כפרים

בגליל + חווה בקיבוץ להב מגדלים. אחרי 3-2 ודחשים של יבוא בשר לא

אין ליבא בשר לא כשר מחו"ל, כי פירוש הדבר

שריפת דולרים. כלומר, יקרו כאן שני דברים במקרה של יבוא בשר מחו"ל:

ראשית, מחיר הבשר הטרי יעלה ויפגע בשכבות החלשות. שנית, אין הגיון

ליבא מחו"ל, כי זו שריפת דולרים, בזמן שאפשר לגדל את זה בארץ.

אנו נדון על נושא זה שוב.

סיווג אזורי פיתוח - לא אקח על עצמי לענות, בשלב זה, על נושא זה,

כי הוא יבוא לממשלה כנראה רק בשבוע הבא או בשבוע שלאחר מכך . עד שלא

תיקבע מדיניות ממשלתית סופית לגבי הנושא, אינני רוצה להתיחס לנושא.

ברצוננו לשמוע מהם העקרונית שמנחים אותך והאם ישנם קריטריונים.

אני רואה שעכו, למשל, לא כלולה במפה, ואילו שפרעם - כך . האם

הקריטריונים הם ההסכם הקואליציוני עם דראושה או עם זיאד ?

לצורכי חוק עידוד השקעות הון לי היה קריטריון אחד בלבד: מוקדי

אבטלה. לבעיה זו יש למצוא פתרון . בעניין הזה לא עשיתי שום אבחנה

אחרת, גם לא לגבי מרכז הארץ. לכן , ביקשתי להכניס את האלמנט הנקודתי

לתוך הקריטריונים. לגבי שיקולי המשרדים האחרים, לא התערבתי בדיון

הזה, ויכול להיות, שאתערב, כשהנושא יגיע לשולחן הממשלה. כשר תעשיה

ומסחר יש נושא אחד חשוב שעליי להתמודד איתו: בעיות האבטלה. כיום, אני

עומד לעשות תוכניות אזוריות ומקומיות, כדי להגיע לכך שרמת האבטלה תרד

בצורה המכסימלית האפשרית.

האם אבטלה אצל עמים שונים וצבעים שונים היא לא אבטלה אצלך?

בוועדת הפנים, לפני יומיים, אמרו שאחוזי האבטלה בקרב הדרוזים עולים

על אלה שבמגזר היהודי.

אינני רוצה לקלקל לך את ההצגה, אבל יודע אתה שבגלל נושא זה בא

אליך, לג'וליס, מנכ"ל המשרד, ולא בגלל שום סיבה אחרת. במסגרת הסיורים

שהוא עושה, הוא בא אליך, בגלל בעית האבטלה, ולא הבחינו בין קבוצות.



קרית גת ועכו, למשל, אינן נמצאות במפת הסיווג.

עדייו איו לנו מפה, וזו שעליה אתה מדבר גם עליי איננה מקובלת.

שר התעשיה רהמסחר מ' חריש;

היום אני מופיע כאן כשר התעשיה והמסחר בנושא תקציב המשרד לשנת

1993. אני משתדל לענות כמיטב יכולתי על נושאים שהועלו. הממשלה נתנה

את הסמכות, בענייו מפת אזורי הפיתוח, על צדדיה השונים, לוועדת

מנכ"לים. זו הכינה עבודה, שעדייו לא הגיעה לדיוו בממשלה. אינני יכול

להתיחס לנושא זה, בוועדת הכספים, בטרם קיבלה הממשלה את החלטתה. דבר

עדייו לא אושר, ועבודת אותה ועדת מנכ"לים היא באדר המלצה בלבד, שיש

עליה שאלות הבהרה עוד לפני התיחסות. את מנכ"ל משרדי הנתיתי בנושא

התעסוקה בלבד, לבקש הגמשה של העניין הזה, כדי שתהיה לי סמכות לאחר

מכו, בצורה זו או אחרת, לקחת מוקדי אבטלה, ולומר שלתקופה מסויימת, גם

מעבר למפה הקבועה שתאושר, יהיה ריכוז של מאמץ ממשלתי באותם מקומות של

מוקדי אבטלה, זו היתה מדיניות משרד התעשיה והמסתר. לגבי המפה כולה,

אוכל להתמודד עם הנושא לאחר החלטת הממשלה. לדעתי, איו לי כיום סמכות

להתמודד עם כך.

חבר הכנסת שמואל אביטל העלה את נושא המושבים. התחלנו, עם האוצר,

להיערך לקראת בעיה מיוחדת שקיימת במושבים בנושא אפשרויות התעסוקה.

הבעיה קיימת בגלל ההתפתחות שקיימת בחלק מהמקומות, שבהם ישנם מושבים

שלא יכולים להתקיים רק מחקלאות, ואם בגלל בעיות שהיו תמיד קיימות

במקומות שונים לגבי עתיד הדור הבא, שאינו יכול להשאר בהם בגלל המסגרת.

הקיימת. החלטנו, עקרונית, לנסות לחשוב על מתן פתרון לדור העתידי

במושבים, באמצעות התעשיה ובהידברות עם 'המושבים. בחודשים הקרובים

נצטרך להגיע לסיכום איך עושים זאת. אם ינתו לי לומר דבר מה,

אינטואיטיבית, הרי ישנם מקומות שבהם ישנם ריכוזי מושבים שהתפתחות

, אזורי תעשיה אזוריים תגרום לכך שאם בני מושבים אלה יוכלו לעבוד שם

ולהמשיך להתגורר במקומות שבהם היו. ישנם מקומות כאלה בצפוו ובדרום

שהדברים בהם יותר פשוטים, וישנם מקומות שבהם העניין יותר מורכב, אם

בגלל מחסור באזורי תעשיה. נושא זה דורש פיתוח מחשבה חדשה, לגבי

אוכלוסיה בארץ שהפתרון העתידי שלה אינו דוקא בחקלאות אלא בתעשיה

ובתחומים אחרים.

נ' שרוני;

הפרטת הבשר - עלתה נקודה, שהנושא איננו מתוקצב. הממשלה רכשה בשר

עד אפריל ועד בכלל, והוא בתהליך האעה ארצה. נושא של בשר לצורך מלאי

הבשר הכשר, שהממשלה אחראית עליו, יתוקצב בנפרד במכרז, והוא איננו חלק

מהתקציב שמופיע כאן . מלאי הבשר צריך להיות כזה שיספיק עד יבוא הבשר.

כלומר, אם בינואר יתחילו יבואנים לעסוק ביבוא בשר כשר, שהוא המאריך

את זמו היבוא, הרי שיש לנו מלאי שיענה על אותו פרק זמו עד שהיבואנים

יוכלו להביא את הבשר לארץ.

הועלה הנושא של 400 טוו בשר כבש שמאיימים בחיסול משק החי בארץ

במה שקשור לבשר טרי. - איננו מאשרים יבוא בשר ללא תיאום של משרד

החקלאות, ואיננו סמכות בלעדית ליבוא בשר. יבוא בשר טרי יכול להיעשות

על ידי יבוא בהמות, שבו אומר משרד החקלאות: הביאו לי כבשים או עגלים

חיים וזו אחריות משרד החקלאות. אבל, בראע שמדברים במונחים של בשר,

אנו האחראים לביצוע היבוא. 400 טוו בשר כבש היתה בקשה של משרד

החקלאות, שאלמלא פיאור במועד הוצאת שוחטים לחו"ל הוא היה מאיע הרבה

יותר מוקדם. בגלל פיגור בנושא זה, נקלענו לסיטואציה שהתקשרנו מאוחר



יותר. אין בזה איום על משק החי במדינה, שכך הכל מתואם עם משרד

החקלארת.

נושא אחר, שהועלה, הוא 400 מליון דולר שעומדים בסס"ת לטובת מזרח

אירופה. הכוונה היא, שהם עומדים, כערבות מדינה, מבחינת סיכון פוליטי

שלוקחת המדינה, באבטחת סחר חוק בהיקף של 400 מליון דולר. אין אלה 400

מליוך דולר שעומדים להיות מושקעים במדינות חבר-העמים או במדינות מזרח

אירופה, אלא עומדים להיות מושקעים בארץ. איך כוונה אם ללכת להשקעות

ללא בחינת הפרוייקט. להיפך, כל פרוייקט ייבחן לחוד. לכן , גם עשינו

אבחנה ביך פרוייקטים קטנים וגדולים. פרוייקטים גדולים - מעל 20 מליון

דולר, ופרוייקטים קטנים - מתתת ל-20 מליון דולר. פרט למדינות הונגריה

וצ'כיה שכבר הפכו ממדינות סוג די למדינות ברמה קצת יותר גבוהה מבחינת

הסיכון העיסקי כפי שהך מוערכות בעולם כולו, הרי פולין , רומניה

בולגריה ומדינות הרפובליקות האסיאתיות של חבר-העמים הך עדייך לקוחות

שאצלהם אנו בודקים פרוייקטים. איננו היחידים שמשקיעים בהך , וצריך

אפשרות יצוא למדינות הללו, אחרת אנו נישאר מחוץ למשחק. אבל, יש צורך

בבדיקה עניינית עיסקית פר-פרוייקט, וגם כאן יש סיכוי וסיכון . אלמלא

הסיכון , לא היה צורך בסס"ח. הנושאים כוללים כמעט כל דבר החל בחקלאות,

כמו יצור ציוד חקלאי בארץ וייצוא לשם, וכלה בתקשורת.

עסקים קטנים וזמני תגובת הבנקים - הסיבה לסך שאנו מוציאים מכרז

לחברה שתלווה את עבודת הבנקים היא שאנו רוצים להגיע למצב שהערכת

התוכנית העיסקית של אותו עסק קטך , שמבקש את ההלוואה, תיעשה ע"י חברה

עיסקית. חברה עיסקית כזו תעשה אנליזה, תקצר את התהליך ותהפוך את

התרבות של הסתכלות על תוכנית עסקים ולא על בטוחות שהם נדל"ן ורסוש

קבוע לחלק מתוך תרבות ההתנהגות הבנקאית לגבי עסקים קטנים. לכן , זמני

התגובה הם קצרים, והניצול הוא גבוה. תמיד נמצא אנשים שאינם מרוצים

מדרך הטיפול וחלקם אולי גם צודקים. אבל, עקרונית, לא כאן אנו רואים

את העיכוב, ואנו מתקדמים בקצב די יפה בתחום זה.

היערכות לאוטונומיה - השר הטיל עלי לפני כ-2.5 חודשים לעסוק

בענייך זה בעדיפות, לאחר שנוכחנו לדעת שבהיבט של המשק הישראלי, תעשיה

ומסחר, נושא האוטונומיה לא נבחן בעבודת המטה. אנו בקשר עם לשכות

המסחר ועם התאחדות התעשיינים. חבר הכנסת רון נחמך העלה רעיון לדבר גם

עם האנשים המתגוררים באזור, בהיבט של תעשיה ומסחר, שזו דרך מבורכת

כדעחי מבחינת הענייך . אנו מבצעים עבודת מטה מתואמת עם המשק הישראלי.

ישנך בעיות למשק הישראלי, וכרגע, לדעתי, חלק מהאנשים רואים צל הרים

כהרים. אבל, עקרונית, זה לא משנה וצריך להתכונן לעניין ברצינות, ואנו

עושים זאת.

היערכות לאוטונומיה - גם ביש"ע התחילה להתפתח תעשיה. האם התוכניות

כוללות משהו לגבי האוכלוסיה היהודית ביש"ע או שהיא לא נכללת בהך כלל?

ברצוני לעשות אבחנה ביך התפתחות התעשיה בהמשך לעתידה של התעשיה

לבין ההתנהגות כלפיה בהיבטים של מיסוי נכסים וכדומה, לדעתי, היבט

המיסוי הוא סגור, ומבחינתנו הם תעשיה ישראלית לכל דבר וענייך וגם

שיטת הגביה היא כזו כפי מיטב ידיעתי. נושא ההתפתחות עולה לדיון כאשר

הטנדנציה היא לתת למפעלים קיימים מוטי יצוא להמשיך ולהתפתח בתנאי

היסוד שלהם לפחות לתקופת זמן ניכרת. אם מפעל יוכר כמפעל באזור אי

והוא צריך להתפתח מבחינה עיסקית ויש לו פוטנציאל יצוא, הטנדנציה היא

שמה שיסוכם יסוכם ואלה היו ההמלצות.

תעשיה צבאית ובטחונית - עד היום, הטיפול הישיר בתעשיה הבטחונית

המובהקת היה בידי משרד הבטחון . התעשיה הבטחונית הפרטית, לצורך הענייך



הזה, היא תעשיה של קבלני משנה או של קבלנים ראשיים שמכוונים לעבר

מערכת הבטחון . אנו מנסים לעזור להם למיטב יכולתנו, והכלי העיקרי שלנו

הוא המדען הראשי לצורכי הסטה של טכנולוגיות קיימות לישומים מסחריים.

המדען הראשי תומך, בכל לב, בכל פרוייקט כזה שעולה מחברות, כמו חברות

"אל-אופ" ו"תדיראן" שרוצות לעבור לפרוייקטים אזרחיים. המדען הראשי

תומך בהן כמיטב יכולתו, כדי לאפשר להן להניע מערכת שמסבה את

האוריאנטציה מייצור בטחוני לאזרחי. אין זה אמור לגבי רפא"כ, תע"ש או

תעשיה או ירית, אם כי לפרוייקטים אזרחיים של תעשיות אלה, שיוצאים מחוץ

לגדר כחברות, אנו מסייעים.

בעקבות החלטת הממשלה אתמול על התעשיה הצבאית, לדעתי יהיה לה

תפקיד גדול יותר, כי יהיה שם מאמץ מרוכז לעבור לייצור אזרחי.

מפעל "פניציה" - משרד התעשיה והמסחר מנסה לעודד את התעשיות

הצורכות של מרצרי "פניציה" כמר כרמל מזרחי וקוקה-קולה, להגביר את קצב

הרכישה מ"פניציה", ולדעתי, זו הדרך היחידה להילחם בתהליך. אנו יכוכים

לעשות זאת בכלים הערמדים לרשותנו, ואכן "כרמל מזרחי", למשל, כמעט

הכפילה את כמות רכישת הבקבוקים מ"פניציה" במגמה לסייע למפעל לצאת

מהסיטואציה שאליה נקלע. לדעתי, הרא נקלע לסיטואציה, שיש בה סימני

שאלה די לא נעימים. השר מטפל ברמת מנכ"ל "קוקה-קולה" על מנת שגם

בחברה זר יגבירר את רכישת מרצרי "פניציה".

פארק תעשייתי בין אופקים לשדרות, במרחבים או בשער הנגב - בשדרות,

למשל, ישנם יזמים שמרכנים להתחיל לפעול בה סבר ממחר בבוקר, אך אין

להם קרקע כלל. אין מדובר על כך שאין להם פארק של 2,000 דונם, אלא אין.

להם אפילו 10 דונם. בזח אנו מטפלים מיידית, כדי להוסיף 350 דרנם.

כנראה, שזה יעבור במהירות, כי השקענו 10 מליון ש"ח לביוב שזה היה

הבכם העיקרי בשדרות לפתיחת עוד 350 דונם לתעשיה בשדרות. אותו דבר אנר

מוצאים בנתיברת, שם יש כנראה עודף יזמים על קרקעות לתעשיה, ואנו

פותחים 250 דונם בצומת בית-הגדי, שהוא גרעין לפארק עתידי אם אכן

יימשכו שם ביקושים. אם לא יימשכו שם ביקושים, נצטרך לשקול זאת מחדש,

וההחלטה תינתן בתום שנה מהיום.

לגבי "פניציה" ישנה התחייבות שהמפעל ישאיר 500 עובדים אם תהיה

הפחתה במס, ראני מקווה שנוכל להגיע לפשרה שמס הקניה יירד החל מה-1

בינואר ועד סוף השנה בהדראה ל-0. אני מקרוה, שזה יסתיים בימים

הקרובים, וזר פשרה שאני ערמד להציעה לשר האוצר, ראני מניח שהיא

תתקבל.

ישנה שאלה, שלא נעניתי עליה, העוסקת במדען הראשי. מסתבר, שתקציבו

לא עלה.

עניתי על כך, לפני שהגעת לישיבה. תקציב השנה שעברה לא נוצל

והתקציב מתחיל בסדר-גודל מסריים, כשישנה הסכמה עם הארצר שאם נהיה

מסוגלים לנצל, בצררה אפקטיבית, את התקציבים שירעדו לנושא, הם יוגדלו.

באופן יוצא מהכלל אני מאפשר לחבר הכנסת שלמה בוחבוט להציג את

שאלותיו, ואני מבקש שהתשובות עליהן יוגשו לו בכתב ולא בישיבה זו.

שי בוחבוט;

אני מברך את השר על היעדים החדשים. הייתי רוצה לראות בשנה הבאה

שמציבים בפנינו את כל התוכניות שבוצעו ולא רק מה שעומדים לאשר. לאשר

עסקים קטנים, לדעתי, המחשבה נכונה. התפישה של יותר התרכזות בעסקים

קטנים מתחילה להיקלט בכל העולם, כי זה יותר קל וזה גם אורם לפחות

זעזוע בהיסגרם מאשר בהיסגר מפעל גדול. הייתי רוצה, שאכן , נושא של

חממות עיסקיות יילקח בחשבון , ו יינתנו תקציבים. זו מחשבה נכונה, שכך

חממה עיסקית גורמת לאותם בחורים צעירים, שנמצאים בפריפריות הרחוקות,

לחזור ולהקים עסקים קטנים.

חבל שחבר הכנסת אברהם פורז איננו כאן , אך יש להסתכל על נושא חוק

ההסדרים והארנונות משתי זויות. מזוית אחת, אם אני חושב שראשי ערים

שמגזימים כלפי התעשיה יש לנקוט נגדם בצעדים, לי הם פוגעים בתעשיה.

מזוית שניה, בחוק ההסדרים מורידים את האפשרות לראשי הערים לתת הנחות

של כמה שנים על מנת למשוך יזמים. למשל, יזם בפריפריה הרחוקה תמיד

שואל: כמה שנים אקבל הנחות? לדעתי, על יזם שמגיע לעיר פיתוח בגליל

ובנגב לקבל 3 שנים הנחה ללא תשלום ארנונה. על הממשלה לתת תשובה לנושא

זה.

פישוט ביורוקרטיה - צריך זאת בסיוע למפעלים קטנים בנושא של ערבות

מדינה. לפני 9 שנים דובר על פרוייקט נפלא, שנקרא חבל שנות האלפיים.

משרד התמ"ס היה בין דוחפיו, אך לצערי לא ,יצא מזה דבר. זו תוכנית

פנטסטית, שכוונתה היתה להפוך את משאב, כרמיאל, תפן , מעלות והאזור

לעמק הסיליקון של המדינה. לצערי, מישהו לקח את העסק, ולא אומר שמות,

וקירקע אותו- בראש העמותה עומד פרופסור קציר, ואני מבקש לדעת איך

המשרד רוצה כהחזיר את הנושא.

מהי תפישת המשרד לגבי הקמת אזורי תעשיה? לדעתי, התפישה שלא להקים

אזורי תעשיה בכל מקום, היא נכונה. נכון הדבר, שהרשויות המקומיות

יפסידו ארנונות, אבל הייתי מעדיף לחזק את אזורי התעשיה האזוריים. איך

עומדים לפתח את אזור התעשיה תפן עצמו, ואת אזורי התעשיה של ראש פינה,

עפולה, מגדל העמק ונצרת ?

מחירי השכירות בפריפריות - דעו, שהמחיר היום בפריפריות הרחוקות

הוא כמעט זהה למרכז הארץ, ליבנה, לאשקלון ולאשדוד. איך המשרד חושב

לסבסד את הנושא? לא די בכך שהמשרד נותן מענקים מיוחדים של 38%,

שנשחקים עקב ההובלה הקשה.

אזורי פיתוח במאזר הערבי והדרוזי - בזמנו, הגשתי מסמך בנושא. אני

טועו , שעצם פיתוח אזור תעשיה במאזר הדרוזי והערבי ישלב את האוכלוסיה

הדרוזית והערבית בכלכלת המדינה. בנוסף, כשיש בכפר תעסוקה, אם ההקצנה

תרד. לא יכול להיות, שכיום, בלתי אפשרי למצוא תעסוקה בכפר ערבי, כשהם

אם לא יכולים להשתלב בתעשיה, שיש לה איזה שהוא קשר לתעשיה הבטחונית.

ס' טריף;

זה מדובר על ערבים בלבד.

ש' בוחבוט;

נכון . לדעתי, בראיה כלכלית, ולאו דוקא במחשבה לגבי ערבים או לא,

יש צורך לשלב את המגזר הערבי והדרוזי בכלכלת ישראל.

עתה, אעסוק בנושא "חיפה כימיקלים", אך אקדים עובדות רקע לנושא

זה. "חיפה כימיקלים" היא חברה שקיימת שנים רבות, וכ-6 שנים קיימת

בבעלות הנוכחית בתיפה. זו חברה בתעשיה הכימית, שמייצרת מוצרים אתדים,

ביניהם תנקת האשלגן . בתתום זה יש לה מעמד מוביל בשוק הבינלאומי, והיא

מגיעה בו עד כדי 2/3 בשוק העולמי. תברה זו פנתה למרכז ההשקעות

בסביבות פברואר 1992, בימי שלטון הממשלה הקודמת. בתרדש מאי 1992 מרכז

ההשקעות אישר תוכנית של "חיפה כימיקלים" להקמת מפעל במישור רותם

בהשקעה של כ-140 מליון דולר. התברה עומדת להשתמש, לצורך המוצרים שלה,

בחומרי גלם שבאים מים-המלח, כמו האשלג, רמפוספטים בנגב השקעה זו

אושרה על בסיס המלצות משרד התעשיה והמסחר באותה תקופה. נעשה סקר,

וכאמור, בחודש מאי 1992 כל הנושא אושר על בסיס חוק עידוד השקעות הון

הקיים.

עם חילופי הממשלה בחודש יולי, עם לניסתי לתפקידי כשר התעשיה

והמסחר, קיבלתי מכתב ממבקרת המדינה בערך בחודש אוגוסט. במכתב זה

התבקשתי לעכב את האישור, שניתן למפעל ולבחון מחדש את הכדאיות של הקמת

מפעל זה, מבחינת המשק הלאומי. לא היה ויכוח במינהלת מרכז ההשקעות

ואיו גם ויכוח עם היועץ הכלכלי של מבקרת המדינה על כך שהחברה תהיה

ריוותית ותעמוד על הרגליים בצורה ריוותית. כלומר, אם יקרם המפעל

במישור רוחם, הוא יהיה מפעל מצליח, ריווחי עם מעמד בשוק הלאומי אשר

יחזק את מעמדו למפעל מוביל בשוק הבינלאומי. - בנושא זה לא היתה

מחלוקת.

עתה, אומר היכן היתה חמחלוקת. האישורים במרכז ההשקעות ניתנים על

יכולת המפעל להתקיים וריווחיות המפעל, וכדאיות

ההשתתפות הממשלתית מבתינח המשק הלאומי. בנושא כדאיות ההשתתפות

הממשלתית מבתינת המשק הלאומי, התעורר ויכוח מקצועי. היועץ הכלכלי של

מבקרת המדינה טען , שהסיוע שניתך ל"חיפה כימיקלים" הוא סיוע שחורג

מהכדאיות של המשק הלאומי. יש ויכוח בנוסחאות מורכבות מאד בעניין זה

בין היועצים הכלכליים של מרכז ההשקעות והבנק לפיתוח התעשיה לבין

היועץ הכלכלי של מבקרת המדינה. התברים, שהיו בוועדה לביקורת המדינה,

היו עדים לויכוח המקצועי הזה. באלתה הזדמנות טענתי שחבר הכנסת חיים

אורון היה היחידי שהבין את הויכוח, והוא הכתיש זאת. מדובר בויכוח

אמיתי על שתי סוגי תפישות של ניתוח של כדאיות למשק בספרות הקיימת

היום בעולם בתחום זה.

כאמור, על סמך זה, פנתה אלי מבקרת המדינה וביקשה שאעכב את האישור

ואבחן את הנושא מחדש. אדוני יושב-הראש, קיבלתי שתי החלטות בנושא זה;

בשלב ראשון , החלטתי לבדוק את הנושא, בלי לעכב את הפרוייקט, ואסביר

מאותר יותר את שיקוליי. לאחר שעשיתי בדיקה, כמיטב יכולתי, הגעתי

למסקנה שיש לאשר את הפרוייקט ולתת לו להמשיך קדימה על פי ההחלטה

הקודמת של מרכז ההשקעות. בעקבות זאת, זומנתי לוועדה לביקורת המדינה,

ע"י יושב-ראשה, ושם נתתי אח ההסברים המפורטים להחלטתי, שאת חלקם

אמסור כאן בתמציתיות. בעקבות הסבריי, יושב-ראש הוועדה המליץ, שאביא

את הנושא לוועדת הכספים, כדי שלפחות החלטתי תהיה מבוססת על העובדה

שכל הגורמים בישראל, שיש להם נגיעה לחוק לעידוד השקעות הון, מודעים

כנושא. את החלטתי הבאתי גם לממשלה, כי חשבתי שנושא בעל תשיבות, בסדר

גודל כזה, שבו היתה פניה של מבקרת המדינה, מחייב לפחות התייתסות

לפנייתה מתוך כבוד אל תפקידה, כך שכל הגורמים יהיר מודעים שהחלטה כזו

אינה מתקבלת במחתרת.

כאמור, את החלטתי קיבלתי על פי סמכויותי כשר התעשיה והמסחר ועל

פי סמכויותי הניתנות בתרק. לא היתה מחלוקת ביני לבין מבקרת המדינה על

כך, שהסמכויות ניתנות בידי בנושא זה. אסביר, בקצרה, את החלטתי:

ראשית, מרכז ההשקעות פעל כאן במסגרת סמכויותיו על פי החוק הקיים, ולא

קיימת כאן טענה של חריגה מסמכות. יותר מכך, גם הנוסחה, שבה השתמש כדי



לחשב את העניין , היא הנוסחה המקובלת לגבי כלל החברות, שעליהן המרכז

מקבל החלטות. דוקא הערעור של היועץ הכלכלי של מבקרת המדינה הוא ערעור

עקרוני לגבי הנוסחה שעל פי פועלים. הודעתי, בישיבת הוועדה לביקורת

המדינה, שלקראת העתיד אעשה בחינה מחודשת לגבי נוסחאות אלה. אבל, וזו

היתה טענתי הראשונה, אינני חושב, שמו הראוי שאבטל רטרואקטיבית או

אפעיל קריטריון שונה לגבי מקרה זה, לעומת מה שמופעל לגבי אחרים,

ס י שלום;

אם נוסחה זו היתה אחידה לכל החברות, הנבדקות, במשך שנים, אז מהי

בדיוק טענת מבקרת המדינה ?

הטענה היא, שמבחינת הבחינה עצמה לא היה צריך להשקיע.

אני מערער גם על המסקנה של מבקרת המדינה. אגיע לנקודה המהותית,

ולא אתחמק ממנה. שנית, אמרתי את הנימוק, שאומר עתה, גם כמבקרת המדינה

בגלוי. אם הייתי בא באוקטובר או נובמבר 1992 ומבטל החלטה של מרכז

ההשקעות מחודש מאי 1992 מבחינת השיקול של הכדאיות של המשק הלאומי,

המשקיע, למרות שזהו אריה גנגר, לצורך העניין הזה, הוא משקיע מניו-

יורק שמגייס את האמצעים מניו-יורק ופועל משם. אילו הייתי מבטל החלטה,

כשבניו-יורק אני עובד על כך שיהיו המשכיות ועידוד השקעות, הייתי פוגע

פגיעה אנושה, מבחינה כלכלית, באמינות ממשלת ישראל. יש לראות איך זה

מצטייר שם. זהו השיקול שלי לגבי הביטול. אמרתי למבקרת המדינה, שלא

היו מוחאים לי כפיים על כך שנעניתי לפנייתה, אלא היו אומרים כך:

הביורוקרט של שר התעשיה והמסחר רהביורוקרט של מבקרת המדינה לא הסתדרו.

על נוסחה שאיש לא מבינה, אם שם לא מבינים אותה. הם מתווכחים ולא

יודעים לחשב חישובים, ובנובמבר אומרים שהחישוב של מאי לא היה נכון.

גם אם דברי היועץ הכלכלי של מבקרת המדינה היו נכונים, הייתי

מאשר זאת, משום שאחרת הפגיעה היתה גדולה.

אם הממשלה טעתה במאי 1992, אז שתשלם את המחיר על טעותה. מבחינת

האמינות כלפי משקיעים מחו"ל, הממשלה לא יכולה לומר פעם אחת: טעיתי,

אין לי ביורוקרטיה, כי אז לא היו מבינים החלטה זו רלא

היתה יציבות. נושא זה אינני יודע לחשב מבחינת הכדאיות של המשק

הלאומי. אילו הייתי מבטל למשקיעים, הם היו מתחילים לעשות חשבונות:

במדינה הזו, פעם מאשרים לנו, ופעם מבטלים לנו. כל זאת, במיוחד,

כשלפני משקיע זה היו אלטרנטיבות אחרות. אחת האלטרנטיבות, שהיו לו,

היא ספרד שבה הוצעו סיוע והטבות גדולים משלנו, אך הוא בחר לבוא לכאן.

לאחר כמה חודשים, נניח שהיינו אומרים לו: תסלח לנו, אבל תלך עתה

לספרד. אבל, אם ילך לשם, אולי כבר לא ימצא שם שוק. במקרה כזה, אינני

יודע אלו תביעות משפטיות היו מופנות נגדנו.

בנוסף, אמרתי למבקרת המדינה, שהיו אנשים אומרים: באה, עתה, מפלגת

העבודה וביטלה החלטת ליכוד, על רקע של ניגוחים וויכוחים פוליטיים.

אומר מה שאמרתי אם בוועדה לביקורת המדינה: מה היה לי קל יותר, מבחינה

פוליטית, מאשר להיענות לפניית מבקרת המדינה ולומר שנותנים הטבות

לחברו של חבר-הכנסת אריק שרון . אקבל מחיאות כפיים ואבטל את ההטבות

החריגות על סמך דברי מבקרת המדינה.

מדוע אתה אומר "הטבות חריגות", הרי אמרת שהנוסחה היא אחידה לגבי

כל החברות ?



שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

ישנה טענה, שמעבר לזה, ניתנו, בעניין הזה של ההשקעות לתשתית,

סכומים שכאילו לא היה להם תקדים קודם לכן . גם כאן , בעניין המהותי

אומר דבר מה. ביטול החלטה שהתקבלה במאי 2 199 היתה יכולה לגרום לנזק

גדול מאד למשק הישראלי. עד כאן , הייתי יכול להסתפק ולומר: אינני מבטל

את ההחלטה הקודמת, שכן הממשלה נתנה אישור, והיא תייבת בקיימו

ולהתקדם. אבל, אינני רוצה להסתפק בדבריי הקודמים, מכיוון שבויפות הזה

גם מהותית, היועץ הכלכלי של מבקרת המדינה עושה תישוב צר מדי של מה

שנקרא הכדאיות למשק הלאומי.

אתמול אמרתי, שבנגב ישנה סטגנציה של שנים. כניסה של "תיפה

כימיקלים" למישור רותם, קודם כל כחברה חלוצה בענייו זה עם 200 מקומות

עבודה קבועים תמשוך איתה עוד כ-800 מקומות עבודה לא בחברה אלא מסביבה

ו-500 עובדים בשלב ההקמה. וזאת, בתקופת אבטלה קשה. זו תברה, שעומדת

להשתמש בתומרי גלם של ים-המלת אשלג ופוספטים בנגב, כשבים-המלח חנכתי

זה עתה בריכה חדשה של ייצור אשלג שמופנה ליצוא, כשיש בעיה של אשלג

במשק הבינלאומי, ל"תיפה כימיקלים". כל זה לא נמצא בתישוב. כל מקומות

העבודה הנוספים, מלבד הקבועים, לא נמצאים בתישוב הלאומי. בנוסף,

1. מחירי מוצרי החברה, מאז אושר הנושא בחודש מאי 1992, עכו ב-%25

בשוק הבינלאומי, מבחינת חישוב הכדאיות וההכנסות למשק הלאומי.

2. הריבית במשק ירדה והיא מגדילה את כדאיות העניין , כאשר קודם היתה

טענה שזה על סף הכדאיות.

לדעתי, כל המרכיבים לעיל יוצרים מצב, שלו הייתי צריך לאשר מראש

את ההשקעה, הייתי מאשר אותה ולא רק בדיעבד.

מאז שביליתי את תופשתי בחודש אוגוסט בים-המלח, אני נזכר,

בנוסטלגיה, בויכוחים שהיו בשנות ה-50 על מפעלי ים-המלח. לקראת הדיון

בוועדה לביקורת המדינה, מי שהיתה העוזרת הפרלמנטרית שלי נברה מעט

בפרוטוקולים של הכנסת וגילתה שב-1956 היה ויכוח על כדאיות קיומם של

מפעלי ים-המלח. דו"ח מבקר המדינה דאז אמר שיש ספק והיחה ביקורת קשה

מאד בכנסת. מבחינת ראיית הנולד, אמרו שמפעלי ים-המלח אינם מצליחים

להגיע לייצור של 170 אלף טון אשלג, שכן היתה תוכנית וקבעו יעד של 170

טון אשלג אך לא הצליחו להגיע אליו. אמרו: אולי לא כדאי לקיים את

העסק. כיום, מפעלי ים-המלח מייצרים 2 מליון טון אשלג. הבריכה החדשה,

שחנכנו לפני כחודש, חוסיף כבדה עוד 160 אלף טון אשלג. אנו מדברים על

שוק מוצרים, שבו יש מוצר מצויין בשוק העולמי עם עתיד משמעותי. דרך

אגב, מפעלי ים-המלח מכפילים את עצמם כל 5 שנים, עם מוצרים מתותכמים

שלעולם לא היו מתפתחים לולא אישרו את קיום המפעלים בעבר.

כמה עובדים יתווספו למשק ?

לגבי ההשקעה של כי"ל, מדובר על השקעה עחירת הון , שהיא ל-5 שנים,

שתיתן ישירות כ-4,500 מקומות עבודה. ישנן הערכות גבוהות יותר של

8,000-7,000 עובדים נוספים, אך אני נוקט במספר הנמוך. אלו הן הכתפיים

הכלכליות של מדינת ישראל. זה מביא למדינה מעמד, מבתינת העוצמה

הכלכלית, ואנו מדברים על מוצרים מתותכמים יותר עם ערך מוסף גדול

יותר. את הפריצה לסין עשו, ובונים שם מפעל עם יצוא של כל מיני מלונות

מהארץ, שלא בתוך החישוב של ים-המלח. אלו הן תוספות של עוצמה, וזו

ביצת הזהב של המדינה. לו היו סוגרים את מפעלי ים-המלח, לפי שיקולי



היועץ הכלכלי של מבקר המדינה דאז, הם לא היו קיימים היום.

תשתית - מרכז ההשקעות ישב עם החברה ובדק נתוני חברות בתעשיה

הכימית והפטרוכימית. ישנם תקדימים למה שנתנו, כדי שהמפעל יוכל לעמוד

על הרגליים. גם כאן אנו פועלים, במסגרת התקדימית. לקחתי כאן אחריות,

בתפקידי לשר התעשיה והמסחר, בנושא שהוא לדעתי נושא אמיתי של צמיחה.

יותר מזה, לדעתי, הוא נושא תקדימי גם למקומות אחרים בארץ. אם רוצים

צמיחה ויזמות במשק, בתחומים מסויימים פירוש הדבר שיש לקחת סיכון

מחושב. ביזמות יש סיכון , שהוא מחושב כפי כל הבחינות שלו במובן החיובי

של המילה. אם אנו, במצבים כאלה, נחליט שאנו רוצים לכסות את עצמנו מכל

ביקורת אפשרית, נישאר עם מיתון במשק ועם אבטלה בקנה-מידה כפי שישנו.

וזאת, משום שאי אפשר להתמודד במצב של תנאים בלתי ברורים, אלא בקבלת

סיכונים מסויימים מחושבים. העתיד ידון אותי על החלטה זו, ואני מקווה

שידון אותי כמו את אלה שהחליטו ב-1956 קילים את מפעלי ים-המלח.

ר' אלול;

דברי השר היו ברורים, והנושא הוא כל כך נדוש. הבנתי מדבריו,

שמבחינה חוקית, ההחלטה בנושא זה נמצאת בתחום סמכויותיו. אני מציע,

שתינתן רשות דיבור רק למי שמתנגד להתחטתו, ולאחר מכן נקיים הצבעה

ונסי ים את הנושא.

אני מציע לומר, שהוועדה רושמת לפניה את הודעת שר התעשיה והמסחר,

מיכה חריש, בעניין "חיפה כימיקלים". אם מישהו מהחברים ירצה דיון

בנושא, אקבע דיון במועד מאוחר יותר.

יושב-הראש, אני מבקש שהנושא יסתיים היום, כי את אי-הבהירות יש

להפסיק.

היו"ר ג' גל;

כאמור, הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר התעשיה וחמסחר, מיכה

חריש, בעניין "חיפה כימיקלים". לא אקיים הצבעה בנושא.

חי אורוו ; ?

לדעתי, יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה הטיל על ועדת הכספים תיק,

שאיננה יכולה ואיננה צריכה לדון בו ואין משמעות רבה לרישומים שלה.

אני אומר, מראש, שההליך היה תקין, ואין על כך ויכוח. מדיניות השר,

להשקיע, כיום, ברמת סיכונים גבוהה יותר, היא נכונה. בוועדה לביקורת

המדינה אמרתי, שהיה צריך להתייחס לפניית מבקרת המדינה ולהטיל על גורם

שלישי במשך שבוע או שבועיים לבחון את ההיבט המקצועי שכולנו מסתבכים

בו, כהניח לפני השר נייר, ואז השר יחליט. אף ועדה של הכנסת לא צריכה

להחליט באישור מפעלים. האם אנו קיימנו דיונים על מפעלים?1 האם מישהו

כאן בחן את הנתונים?! חבל, שהדבר הזה לא נעשה. הזמן עבר ממילא, ולא

היה עניין של חסכון זמן . זה היה יוצר מצב, שבו לפחות לי היה יותר

נוח.

דרך אגב, גם מבקרת המדינה אמרה, שהיא נכנסה להחלטה לאחר המועד

הנכון שבו התקבלה ההחלטה, במסגרת של ביקורת שיגרתית, והעירה את תשומת

ליבו של השר לעניין. היו הערות, שקשורות בהיקף התשתיות ובדברים

אחרים, ולא אכנס לעניין זה. לבטח, לא כשהנושא הבא על סדר יומנו הוא

הנושא העצום של רשות השידור, וכאן דנים ב-70 מליון דולר, זה לא רציני

ולא נכון לעשות זאת עתה. השר ממילא אמר שהוא הטיל על ועדח לבחון את



הקריטריונים, שעל פיהם פועל מרכז ההשקעות.

הכוונה היא לעתיד.

לא פעם היו בוועדה, ולא קוראים לוועדה הזו: הוועדה לביקורת

המדינה, היו דיונים לא טובים על "חיפה פימיקלים" בנושאים כגון : אזור

פיתוח בי נכון או לא נכון , כמה היו אולפינים כעקבות אזור פיתוח בי?

איך זה התקבל? מה קרה בקניה הראשונה וכאן הלכו הדיבידנדים מהקניה

הראשונה? וכו'. כל זה יהיה היטפלות לנושא שכאילו לא מונח על סדר

היום. שר התעשיה והמסחר, נושא זה היה חלק מהאוירה הציבורית ואי אפשר

להתעלם מזה. אני מביו את השיקול שלך דוקא לא לעסוק בו. לכן, דוקא

בגלל הסבך הזה, ההיענות לשורה האחררנה בפניית המבקרת היתה יכולה

להיות טובה. כלומר, היה אפשר להטיל על גורם שלישי, ב-5,000 דולר או

ב-8,000 דולר, לבדוק את הנושא. לאחר מכך , היית מקבל החלטה, נדמה לי

גם אם רמת הסיכון היא שההפסד למשק הוא x,

ספי שמופיע לפניו, והרווח הכולל הוא Y, אני מחליט בגלל שורת סיבות

שאני מפרט לאשר את הנושא. ואז, הנושא היה יוצא טוב יותר. אל תצא

בהרגשה, שוועדת הכספים דנה ואישרה נושא. ועדת הכספים לא דנה ולא

אישרה דבר. היא שמעה את הדברים בלבד.

אני מבקש להעיר, לגבי הנושא, לא על תקן מומחה או ותיק בוועדת

הכספים, שכן ישנם כאן כאלה שיודעים טוב ממני אם ראוי שנדון בזה בשלב

זה, ואם אנו בנסיבות של היום יכולים לקבל החלטה. אבל, לדעתי, יש.

לראות את העיקר. שר התמ"ס אישרר החלטה קיימת. לנגד עיניי עומד נושא

אמינות הממשלה כלפי יזמים פוטנציאליים. עובדה, שאנו מדברים על אופציה

לקלוט 1,000 עובדים. לדעתי, עלינו לתת, היום, גיבוי להחלטה, שמשמעותה

תוספת עובדים. לדעתי, זה איתות חשוב שייצא מהוועדה הזו, ובכל מקרה

לומר שאנו מקבלים החלטה, שמשמעותה תוספת עובדים. כמובן , ייבדק הנושא

אם היתה חריגה או לא.

ישנה כאן אי-הבנה. אמרתי, שהוועדה רושמת לפניה את הודעת שר

התעשיה והמסחר. אינני מוכן לסוג של דיון שהוא מעין חצי הריון. אני,

למשל, לא למדתי את הנושא די טוב, ואני מוכן לרשום זאת כהודעה בלבד.

אני מציע לא להיכנס לנושא עתה ולתת קומפלימנטים להודעת השר, כי זה

יהיה לא רציני. בעוד כמה שנים, מישהו יעיין בפרוטוקול ויאמר שהשר

הודיע, ומיד בירכנו על דבריו. אם ברצונכם בדיון , אז אפילו בניגוד

לדעת השר שמבקש שכבר היום תהיה החלטה, אקיים דיון אך לא היום.

אני רוצה, שהעניין הזה יסתיים בהחלטה.

היום, לא אתן החלטה, מעבר לרישום הודעת השר לפנינו. אם ברצונכם

בדיון , יהיה דיון. אך לא עתה.

אינני רוצה לדחות שום החלטה. אני בעד שיהיה סיכום היום. אם

התלטה, דחיה או רישום הודעת השר, אני מקבל את

האלטרנטיבה של רישום הודעת השר בפני הוועדה.

אני מציע, שלא נדון כלל בנושא זה. זהו עניין סטטוטורי ששייך'

למרכז ההשקעות, ישנם קריטריונים, ומבקרת המדינה באה לבדוק אם ניתך

אישור על פי קריטריונים שהיו תקפים בתקופה זו או אתרת והאם הם תקפים

היום. ועדת ביקורת המדינה בדקה דברים אלה. זהר תפקידה של הוועדה

לביקורת המדינה וגם תפקידה של מבקרת המדינה.

שר התעשיה והמסתר מ' תריש;

יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה ביקש, שאודיע על הנושא לוועדת

הכספים.

ר י נתמו ;

עשית זאת, ודבריך, כמובן, נרשמו בפרוטוקול. פרט להודעת השר,

אינני תושב, שמבתינת סמכויות הוועדה ודרכי עבודתה, יש כאן דבר כלשהו

שאנו יכולים לדון בו.

הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר התעשיה והמסתר, מיכה תריש,

בעניין "תיפה כימיקלים". אני מודה לשר התעשיה והמסתר על דבריו.

מ' איתן ; יי

ברצוני לתסוך את זמנכם, ולא אתחיל בנאומים ארוכים. לכן, ברצוני

שיירשם בפרוטוקול שאני מסתייג בנושא זה. י



הצעה לסדר היום

אומנם אנו טרודים כעת בענייני התקציב, אבל היום התפרסמה בעיתון

"מעריב" ידיעה בנושא, שמצוי אצלי חומר עליו כבר מספר ימים, אך לא

רציתי להוציאו בצורה בלתי אחראית. הידיעה בעיתון "מעריב" עוסקת בדו"ח

חמור מאד בנושא "מבטחים", שמושהה זמך ארוך מאד אצל מאיר שביט. אני

רואה את הנושא, כנושא שאנו חייבים לדון בו מיד. לא הייתי מעלה זאת

בפורום זה, אך אני רואה שישנה כאן בעיה כלשהי, שהוועדה לביקורת

המדינה הופכת להיות סניף של ועדת הכספים. בנושאים אחדים, שהם בתחום

ועדת הכספים, בעיקר כאלה הדורשים פעילות מיידית עוברים פתאום לנתיב

אחר, ואני מוצא את עצמי שוקל: האם עלי לבוא לדיוני ועדת הכספים או

לדיוני הוועדה לביקורת המדינה?

מאחר ואני יודע שבעקבות הפרסום הזה ישנן מחשבות לדון בנושא

בוועדה לביקורת המדינה, אני מבקש שוועדת הכספים תמצא זמן על מנת לקבל

ביקורת של שוק ההון ומה נעשה

ב"מבטחים". יש לזמן את מאיר שביט. זה יותר מחצי שנה שהדו"ח מוכן , ויש

מדוע כל כך הרבה חודשים הוא לא נקט בפעולה? מדוע לא עשו

דבר ולא הסיקו מסקנות? איך הם מטפלים בנושא ומה הם מתכוונים לעשות?

יכול להיות, שהדיון בנושא זה יסתיים בהסברים מניחים את הדעת. אבל,

אני חושב, שעלינו להקדיש לנושא לפחות חצי שעה, ואולי אחר כך נחליט

שיש מקום לדיון רחב יותר. מדובר כאן בעניינים של מאות מליוני שקלים.

ג' שגיא;

כיושב-ראש הוועדה לביטוח, הוצאתי אתמול זימון לפגישה בנושאים אלה

ליום שלישי הבא. כמובן , שאין זה מונע מיושב ראש הוועדה להחליט להביא

את הדברים לכאן. בכל מקרה, במסגרת ועדת המשנה יתקיים דיון בנושא.

אני חושב, שכדאי לקיים דיון בוועדת הכנסת באילו נושאים יש לדון .

חברי, חבר הכנסת דן תיכון , מתעסק יותר ויותר בנושאים של ועדת הכספים.

אולי, כדאי שיהיה דיון על הנושא בוועדה.

כאן מתחמקים מנושאים בוערים.

מ' איתן ;

אינני רוצה לומר "מתחמקים", אך לא רגישים כאן מספיק.

אין זה מקובל, ואין זה הוגן , לדון בסוגיה זו בהיעדרו של חבר-

הכנסת דן תיכון . הוא חבר ועדת הכספים של הכנסת, ואתם מציעים שוועדת

הכנסת או מישהו אחר יחליט על מה לדון . אני מציע שלא נדון בזה עתה.

מ' איתן ;

אני מבקש שנדון בנושא הזה ביום ראשון , ואין קשר בין היעדרו של

חבר הכנסת דן תיכון לבקשתי.

ראשית, שמעתי את בקשת חבר הכנסת מיכאל איתן . עדיין לא קראתי את

הידיעה בעיתון , ולא למדתי את הנושא עליו מדובר. מאוחר יותר אחליט מה

לעשות בנושא זה.

שנית, ברצוני לאכזב אותכם. לכל יושב-ראש ישנם מעלות וחסרונות;

אני לא ארוץ אחרי סנסציות, ולא אתחרה.

מר ציגלר, הסדרן הזקן, אומר לי בהיכנסי: מה יקרה לי בנושא? האם

לזה אתה קורא סנסציה?!

מ' איתו ;

מאות אלפי אנשים קשורים ל"מבטחים".

אעבור לסדר היום, אם לא יתנו לי לסיים את דבריי.

מ' איתו ;

האם אנו ילדים קטנים?

חבר הכנסת מיכאל איתן , אינך מקשיב לי משום שאני אומר את מה שאינך

רוצה לשמוע. כשאתה אומר, את מה שאינני רוצה לשמוע, אני מקשיב ולא

מפריע. אני מכיר את הכנסת הזו. ישנם דברים, שהם ברומו של עולם, ולא

יקרה שום אסון אם נדון בהם, ביסודיות, בעוד עשרה ימים. אם ישנה ועדה

שתזדרז לעשות מכל דבר דיון מוקדם לפנינו, אינני מתכוון להתחרות איתה.

יש לכם בעיה עם יושב-הראש.שלכם, שלא ירוץ אחרי סנסציות.

אין זו סנסציה.

חבר הכנסת חיים קופמן , הוא לא דיבר על הנושא הזה דוקא, אלא באופן

כללי.

לגופו של עניין , אם ישנה בעיה ב"מבטחים" היא לא התחילה אתמול,

ויכול להיות שגם ביום שלישי אפשר לדון בזה. אינני נבהל מזה שמישהו

רוצה לדון בנושא לפנינו. את נושא ה"סנה" אני אכן אביא לדיון. מצד

אתה הורג אותנו עם אינסוף ישיבות, ומצד שני יש

נושאים רבים לדון בהם. בוועדה הזו היו נושאים שביקשו לדון בהם ביום

מסויים, והדיון עליהם התקיים לאחר 5 חודשים ולעיתים בכלל לא. לעומת

זאת, עד עתה, כל הנושאים שביקשתם לדון בהם, אכן דנו בהם.



תקציב ואגרות רשות השידור לשנת 1993

הנושא הבא על סדר יומנו הוא: תקציב ואגרות רשות השידור לשנת

1993. הייתי רוצה להדגיש כמה נקודות, שעסקנו בהן בעבר, וברצוני

1. העברת הכספים לאוצר -ברצוננו לדעת היכן עומד נושא זה עתה.

2. עומק הגביה - אינני רואה כאן שיפור מיותד. בעבר, עסקנו בעומק

הגביה במגזר הערבי בפרט.

3. הפקות מקוריות - ביקשתי מסמדר אלחנני להכין בדיקה כלשהי לראות מה

ההבדל ביו מה שהתתייבתם עליו בשנה שעברה לבין מה שיושם.

אני מבקש לשמוע את מיכה ינון , יושב-ראש רשות השידור.

כמדי שנה אנו תוזרים לוועדת הכספים, במסגרת תוק רשות השידור, כדי

לקבל אישור לגביית האגרה מאזרתי ישראל. הפעם, מדובר בהעלאה של 8%,

שזה פתות מהמדד, גם אם הוא יהיה קטן יותר ממה שתזו אותו. זו ההעלאה

שאושרה ע"י כלכלני האוצר, בראשות שר האוצר. ביום ראשון האתרון , ממשלת

ישראל אישרה את התקציב, שהיה מבוסס על ההעלאה של 8%. נושא האגרה הוא

בתחום סמכותה של ועדת הכספים של הכנסת, ולכן אנו באים כבקש את

הסכמתה ואישורה.

בתוך התקציב הזה, בניגוד לשנה שעברה, נמצאים כמה מהלכים שרשות

השידור נמצאת בעיצומם ואשר קשורים בנושא האגרה, שהוא כמובן המימון

העיקרי של תקציב רשות השידור. במצב הנוכחי, רוב הכנסות רשות השידור

נובעים מאגרת רשות השידור, מאגרת הטלויזיה ומאגרת הרדיו של הרכב.

השבוע ישבנו לטכס עצה עם שר התתבורה וראשי משרדו כיצד להגביר את

הגביה. זה עונה בין השאר על נושא עומק הגביה, במיוחד לגבי אגרת רדיו

ברכב. אין זה סוד, שלא כל בעלי הרכב במדינה, וזה לא השכבות המסכנות

והנתשלות, טרתו לשלם את האגרה. היו קשיים בגבייתה, שנבעו מבעיות

שונות שמדינת ישראל עסוקה בהם תמיד, כשהיא כובלת את עצמה בכל מיני

מהלכים משפטיים, ואינני רוצה לרמוז על שום דבר שמתרתש כרגע, אבל גם

בדברים יותר רציניים הדברים מורכבים ומסובכים. כאמור, ישבנו גם עם

היועצים המשפטיים של משרד התתבורה ושלנו בלשכת שר התתבורה, ואני

מקווה שנעשה פריצת דרך כלשהי בנושא גביית אגרת הרדיו ברכב.

לגבי הרדיו, אנו בתקציב עסוקים ב-3 דברים, שהיו במימדים קטנים

1. רק"ע - תקציב רק"ע היה יותר קטן , אך הוא הולך ומתתזק. למרות

הבטתות הממשלה, משרד הקליטה, שרי קליטה קודמים וקבינט קליטה קודם

להשתתף בעניין, הממשלה לא משתתפת וסומכת על כך שזה יהיה חלק

מתקציב רשות השידור. לאתרונה, הופענו בפני ועדת הקליטה של הכנסת

ושם דרשו מאיתנו לחזק את הנושא של רשת קליטת עליה, תוך הבטתה

שהכנסת תעמוד מאתורינו בנושא האגרה, שהוא,הבסיס ואין בלתו כמעט

לנושא רק"ע.

2. הגל הבטות - ז.ה אתד הנושאים, שעכיו ישבנו עם שר התחבורה, כלומר

הפיכתו לרשת ארצית לבטיחות בדרכים. מי כמוכם יודעים, כמה תשובה,

בימים אלה רשת כזו, כדי לכוון את הנהגים לא רק בגלל פקקי תנועה

אלא גם בגלל מזג האויר.



3. הבראת רשת א' - אנו עסוקים במהלך מזורז בזה. רשת אי אמורה להיות

רשת התרבות של מדינת ישראל, בנוסף לרשת התדשות, רשת פופ וכו'. אנו

עושים מאמץ מרוכז להפוך את רשת אי לרשת תרבות, שתאופיין גם בשירים

עבריים. איך לנו, כיום רשת שמאופיינת ע"י מוסיקה של שירים עבריים

בלבד.

ערוץ 7 משדר שירים עבריים.

מי ינון ;

לפני 10 שנים, לפני שקם ערוץ 7, הצעתי לעשות דבר דומה, ואז הוקם

ערוץ 7 כשקול ישראל לא הזדרז מספיק. תמיד זה כך, שרק כשאתרים עושים

אז מתברר שישנם צרכנים ומאזינים. אני תושב, שעדיין לא מאוחר לעשות

רשת כזו.

הטלויזיה - בגלל המציאות התדשה של טכויזיה בכבלים, ערוץ שני

שאולי בכל זאת יקום, מטבע הדברים אנו הולכים ומתרכזים יותר בהפקה

מקורית ובהפקה עצמית. נכון, שעדיין המפיקים הפרטיים, שהם השותפים

שלנו במה שרואים על המרקע, תמיד לא מרוצים ותמיד רוצים יותר.

ר' אלול;

אם דבריך נכונים, אז מדוע התקציב שלהם הוא קטן ?

מי ינון ;

מבתינה עובדתית, אין זה נכון, ואענה על כך מאותר יותר. תחילה,

ברצוני לדבר על המדיניות, מאותר יותר, אם תרצו, ניכנס למספרים ונעיין

בתוברת שלפניכם שמייצגת את המציאות. הטלויזיה לא תתתרה עם הטלויזיות .

בכבלים או עם הערוץ השני בסרטים קנויים ובסדרות כאלה ואתרות, למרות

שהן תייבות להיות חלק מהמינון של הרשת כולה כדי שאנשים גם יצפו ברשת.

אבל, יותר ויותר, ואתם יכולים לראות זאת מדי יום על המרקע, תהיינה

הפקות מקוריות. נכון הדבר, שחלק נכבד מההפקות המקוריות הן הפקות

תוכניתו של גבי גזית או תוכניתו של דן מרגלית. אלה הן

תוכניות אולפניות, וברור שהן זולות יותר, שכן שעת אולפן אינה דומה

לשעת דרמה, באופן משמעותי. אבל, בכל תוכנית כזו ישנם אלמנטים של

הפקות מקוריות שהן גם תיצוניות, למשל הפקות שנעשות מבאר שבע או מתיפה

כמו תאטרון תיפה ותיאטרון באר שבע ששמנו השנה על המפ:ה. אנו יוצאים

לפריפריות. את כל הדברים האלה רואים על המסך, ואי אפשר להסתירם.

כמובן, שההשקעות הגדולות הן לטווחים ארוכים יותר כמו: הסדרה

הגדולה של "ירושלים אשר בספרד". זהו סוג של השקעות גדולות שאינני

תושב שנראה אותן בקרוב לא בערוץ 2 ולא בכבלים. רשות השידור בנויה

ואמורה להיות הרשת, שתעסוק בנושאים מסוג זה, ואנו עוסקים בזה לא

להכרח אלא כמטרה מרכזית של ביצוע תוק רשות השידור. הוא הדין , עם

יצירות מקוריות אתרות בתתום המוזיקלי. לא מזמן שידרנו יצירה של נועם

שריף, ובתכנון יש לנו בשבועות הקרובים דברים נוספים מסוג זה, שאנו

משקיעים בהם את מיטב כספנו.

כמו כן , אנו שותפים להפקת הסרטים הישראליים הטובים ביותר שקיימים

כיום ושזכו למיטב הפרסים. כולנו יודעים, שאין הקומץ משביע את הארי

ותמיד כולם רוצים יותר. אנו נמצאים גם בפיתוח שני אולפנים, שזה גם

משמעותי לתוכניות הבוקר שלנו. אנו בונים אולפן בחיפה במגדל הנביאים,

שישרת את כל הצפון . ראש עיר מאזור הצפון יוכל לבוא לאולפן בחיפה ב-

7:00 בבוקר ולהיות משודר בשידור חי ל"בוקר טוב ישראל" או בערב, תלוי

מתי מתרחשים האירועים. האולפן השני, שאנו בונים נמצא בבאר-שבע והוא



ישרת את אזור הדרום.

כל זה כולל כל רשתות הרדיו, שמשרתות 24 שעות, וגם הטלויזיה

והרדיו יחדיו משדרים 365 ימים בשנה כולל מוצאי יום-כיפור, ואיך יום

שהשידורים במדינה לא משרתים את האזרחים. כל זה עולה למשלם האגרה בסך

הכל בסביבות 1 ש"ח ליום. איך אדם, שצורך רדיו וטלויזיה במדינה שלא

ראוי שישלם 1 ש"ח ליום, כשהוא משלם הרבה יותר עבור כל עיתון מכל סוג

שהוא. לכן , זה סכום סביר. כמובן , שבעיית רשות השידור היא לגבות את

האגרה. אחרי שאתם מחליטים, עלינו לאסוף את האגרה אחד-אחד מאזרחי

ישראל. היה לנו הרבה יותר קל לעסוק בשידור ולקבל צ'ק מוועדת הכספים

על כ-200 מליון ש"ח. 100 מליון ש"ח אנו מקבלים מהפרסומת.

כמובן , כמדי שנה נקבל את הביקורת שמגיעה לנו, ואת זו שלא מגיעה

לנו, אבל אני חושב שבסוף היום, כדברי האנגלים, תאשרו את האגרה.

במוסדות שלנו כבר אישרנו, ואנו מגיעים אליכם בזמן ולא באמצע השנה כמו

בשנה שעברה. תנו לנו את האפשרות לנצל את החודשים האלה, כדי לגבות את

האגרה בצורה מסודרת וכדי שנוכל להשקיעה בדברים הנכונים והחיוניים לעם

ישראל. בימים האלה, כולם יודעים כמה חיוניים הרדיו והטלויזיה.

נוכל להשקיע זאת בזמן בהפקות של המפיקים הפנימיים שלנו ואם של

המפיקים החיצוניים. אנו, בהחלט, עושים כל מאמץ לשתף את כל קהילית

היוצרים. זו מדיניותנו, לא בגלל שמכריחים אותנו, אלא בגלל שאנו

חושבים שהמסך מועשר ע"י זה. אם תביטו על לוח השידורים, תראו שכל

הסרטים הישראליים, שהופקו אי-פעם בארץ, משודרים תמורת סכומים

משמעותיים, 17-12 אלף דולר לכל הקרנה כזו של סרט ישראלי. וזאת, מלבד

התמיכה של 150 אלף דולר או של 50 אלף דולר בסרטים קונקרטיים. כל סרט

ישראלי, הראוי לשידור, משודר במשך השנה והשנים בטלויזיה תמורת סכומים

משמעותיים. זה לא נעשה במסגרת התקציב של קו-פרודוקציות, אלא במסגרת

של סרטים קנויים. אנו, בהחלט, נותנים עדיפות לסרטים ישראליים, ואם

ראינו בסקרים שהציבור אוהב לראות סרטים אלה. הציבור רואה אותם

באחוזים אבוהים יותר מאשר כל סרט אחר אפילו כשהוא ברמה איכותית

מקצועית אבוהה יותר, אבל בגלל התוכן וההזדהות עם השפה והתכנים

מעדיפים אנשים סרטים ישראליים. אנו, בהחלט, הולכים בכיוון זה. כיוון

זה ילך ויאבר במשך השנים הקרובות, לאור התחרות שיש לנו מהכבלים.

אני מבקש לשמוע את אריה מקל, מנכ"ל רשות השידור.

הערה אחת במקרו: השנה הזו תהיה קריטית לעתידו של השידור הממלכתי

במדינת ישראל. אין זה סוד, שבמהלך השנה הזו או בסופה יופעל הערוץ

השני המסחרי , וישנה הבטחה של שר התקשורת בנושא זה. חבר הכנסת אברהם

פורז מביט בי במבט סקפטי, אבל כאמור זו הבטחה של שר התקשורת. במהלך

השנה הזו יוקמו אם כנראה, על פי חוק, 10 תחנות רדיו אזוריות מסחריות.

בשנה הזו יש לשמור על חשיבות השידור הממלכתי, בהנחה שכולנו סבורים

שיש צורך בו. אני חושב שצריך שידור ממלכתי, וכך אם חושבות רוב מדינות

העולם, מלבד ארצות הברית שבה זהו עניין אחר. לדעתי, עם כל הביקורת,

שבודאי נשמע היום ותמיד ישנה על רשות השידור וחלקה מוצדקת, יש להיזהר

שלא לשפוך את המים עם התינוק. דוקא בשנה הזו יש לחזק את השידור

הממלכתי ואת רשות השידור הממלכתית, כי בשנה הזו יתחילו לפעול הערוץ

השני המסחרי ויוקמו 10 תחנות רדיו אזוריות מסחריות. כלומר, אנו ניחשף

לתחרות קשה מאד,ך ומי שחשוב לו שיהיה שידור ממלכתי צריך לשמור עליו.

האם הוא נוסע לאטלנטה?



א' מקל;

חבר-הכנסת מיכאל איתן , אינני נוסע לאטלנטה.

מ' איתן ;

שאלתי את חבר הכנסת שמואל אביטל שאלה זר.

א י מקל;

הוא לא יודע את התשובה, ולכן השבתי לך.

ש' אביטל;

מניו לך, שאינני יודע את התשובה?

מבחינת הנתונים, התקציב המונח כאן הוא תקציב שוטף של 387.2 מליון

ש"ת, שמבוסס על העלאת אגרה של 8%, קצת פתות מהמדד הצפוי. בדצוני

להצביע על כך, שבשנים האחדונות נשחקה האגרה במידה רבה לעומת המדד. יש

ויכוח, ביננו לבין סמדר אלחנני, אם זה נשחק ב-19% או ב-31%. אבל, איך

ספק, שהאגרה נשחקה מאד לעומת המדד.

1. כ-80% מההכנסות אמורות לבוא מהאגרות: אגרת הטלויזיה ואגרת הרדיו

ברכב.

2. 18.6% מההכנסות אמורות לבוא מפרסומת ברדיו ומתשדירי שירות ותסות

בטלויזיה.

3. כ-1.4% הם הכנסות שונות כגון : שיווק של כל מיני תוכניות.

המטרות, שברצוננו להשיגן בשנה הזו, הן : קיום כוח המישדרים ברמה

הריאלית כמו של שנת 1992. כפי שהזכיר יושב-ראש רשות השידור יש לנו

כיום 8 רשתות רדיו, וזהו מספר תסר תקדים. עד לפני שנתיים היו רק 6

רשתות, ובתקופה שלי ושל מנהל הרדיו, אמנון נדב, הקמנו שתי רשתות

רק"ע והגל הבטות בחיפה. כיום, רשת ב' משדרת 24 שעות שידור

ביממה, כשעד מלחמת המפרץ לא היתה לנו אף רשת ששידרה מסביב לשעון .

בטלויזיה, כידוע, הוספנו את תוכנית הבוקר, והיינו מוסיפים עוד חרבה,

לו היינו מקבלים זמן נוסף.

בנוסף העל הקיים, כאמור, ברצוננו להרחיב את רשת הרדיו לנהגים

בצפון , ולהפוך אותה לרשת ארצית שתשדר ותיאבק בתאונות הדרכים. זה

מתואם עם שר התתבורה, ישראל קיסר. הגשנו לו תוכנית, שמקובלת עליו,

ואנו עומדים לחתום איחו על הסכם שהוא ידאג להעמקה גדולה של גביית

אגרת הרדיו ברכב, ואנו נדאג לספק יותר שידורים בתתום המלחמה בתאונוח

הדרכים.

ברצוננו להרחיב אח שידורי הטלויזיה גם לימי שבת בבוקר. כרגע,

מדובר על שידור בערבית. ישנם מכשולים שונים בדרך, אך הקצבנו לזה,

בתקציב הפיתוח, 3 מליון ש"ח.

ברצוננו להגדיל את התמיכה בקו-פרודוקציות ובהפקות מקוריות ככל

האפשר. כמו כן,. אנו רוצים להרחיב את השידורים מאזורים שונים בארץ

ברדיו ובטלויזיה. כמו שנאמר כאן, כראשונה אנו מקימים אולפני רדיו

וטלויזיה חדשים בחיפה ובבאר-שבע. יש לציין שפתרנו את בעיית הe.n.g-.

חברי ועדה וחיקים יזכרו שתמיד היו שואלים ובצדק למה אם בחצות הליל

קורה משהו בחיפה אי-אפשר לשדר משם. כל הבעיות הללו נעלמו והe.n.g-



פועל כבר כשנה בהצלחה.

אנו רוצים להרחיב את ההפקה המקורית בטלויזיה באמצעים עצמיים. מה

שאתם רואים כיום בטלויזיה היא מדיניות מכוונת של הורדת המינון של

סרטים קנויים והעלאת המינון של הפקה מקורית. אנו הופכים את הטלויזיה

יותר ויותר ל"טלויזיה עברית", כלומר יותר דברים משלנו ופחות דברים

קנויים; מדי ערב יש Talk show גדול בעברית בנושאים אקטואליים ובשידור

חי. אנו מרחיבים מדיניות זו כל הזמן , מתוך ידיעה שיש טלויזיה בכבלים,

וסרטים קנויים אפשר לראות שם. שם תמיד יהיו יותר סרטים קנויים. אלה

לא צריכים להיות אצלנו, אלא רק דברי איכות ממש שיש טעם לקנות אותם,

ואשר הם יקרים ולכבלים אין כסף לקנותם ולא ישקיעו בהם.

אנו ממשיכים להוציא כסף רב על סידרות איכות. למשל, הסידרה בנושא

500 שנה לגירוש ספרד עלתה לנו כ-2 מליון ש"ח. אף אחד אחר לא יוציא

סכום כזה על סידרה כזו, כפי שאף אחד לא יוציא 400 אלף דולר על "גחלת

לוחשת" וכפי שאף אחד לא יוציא כסף רב על הפקות יוקרה בעלות ערך לאומי

מלבדנו.

47% למימון הוצאות הטלויזיה בעברית וערבית.

37% מילמון הוצאות הרדיו.

13% מילמון הוצאות הגביה והמטה.

3% לרזרבות ולהעברות שונות, כולל מיסים.

הנתונים הם במקרו, וכמובן שניתן להיכנס לניתוח כל פרט כפי הספר.

בנוסף לתקציב השוטף של 387.2 מליון ש"ח, יש תקציב פיתוח של 27.5

מליון ש"ח. תקציב זה בא מקרן הפיתוח שלנו, ולא מתבסס על ההכנסות

השוטפות של השנה הנוכחית ונועד לדברים הבאים: להשלמת 3 פרוייקטים

גדולים כמו האולפנים בחיפה ובבאר-שבע ולהשלמת אולפן גדול בירושלים.

הטלויזיה בכבלים היא אזורית, וכך נוכל להיערך למצב שבו נהיה קיימים

בכל מקום בצורה נכונה. כמו כן, נועד סכום זה כפרוייקטים אחדים

נוספים, לציוד הנדסי וכהחלפת ציוד טכנולוגי. בשטח זה, הטכנולוגיה

מתפתחת במהירות, וכמעט כל שנה יש להתחדש ולהתעדכן . הכל קונים בחו"ל,

ו זה עולה כסף רב.

כמה כסף יש בקרן הפיתוח ?

א י מקל;

אענה על כך מאוחר יותר.

סוגיית העברת הכספים למשרד האוצר - כזכור, בשעתו, על פי חוק

הוחלט שעלינו להעביר 125 מליון ש"ח, בשתי פעמים: פעם אחת - 50 מליון

ש"ח, ופעם שניה 75 מליון ש"ח. אבל, הסכומים האלה כל הזמן הוצמדו

והתווספה להם ריבית וכו'. בפועל, העברנו כיום 84 מליון ש"ח ויותר מזה

איננו מסוגלים להעביר. האוצר קיבל את העובדה, שאיננו מסוגלים להעביר

יותר. השבוע, בישיבת הממשלה, אמר שר האוצר, שהוא רואה זאת לעניין

ניטרלי ולמעשה הוא לא דורש העברה. לדעתי, יש להסדיר זאת בחוק, כדי

שלא נהיה חייבים, כי בספרי האוצר הסכומים הולכים ותופחים ויום אחד

אנו עלולים להיות חייבים לאוצר מיליארד ש"ח. אנו פונים לוועדת הכספים

שתיזום את החקיקה, כי גם לקיחת הכסף, בזמנו, אושרה על ידי הוועדה.

העמקת הגביה - זו היתה שנה קשה מאד בנושא, כי האגרה אושרה רק

בחודש יוני, מסיבות אוביקטיביות שלא היה ועד מנהל וכו'. היתה לנו שנת



גביה של 6.5 חודשים בלבד, ואף אל פי כן הצלחנו לגבות כמעט את כל

הסכום שקבצנו לעצמנו, כ-262 מליון ש"ח. בשנה רגילה של 12 חודשים

היינו מצליחים לגבות יותר.

ביו היתר, שמנו את הדגש בשני מישורים שהיו פרובלמטיים בעבר:

1. היהודים ביהודה שומרון ו/נזה - בעקבות חוק שעבר, בשעתו, בכנסת,

השנה הושגו הישגים נאים. 7,000 בתי-אב כבר שילמו את האגרה ביהודה

שומרון ועזה, ואנו רואים בזה הישג נאה לשנה ראשונה עם כל הבעיות

הקשורות בזה. אינני צריך לספר לכם, שרק לנוע בדרכים עם ניידות

שירות או עם סורקים ביהודה שומרון אינו עניין פשוט מבחינה

לוגיסטית ובטחונית. ישנן טענות לא מעטות במקומות שונים ביהודה

בשומרון ובעזה שבהם לא קולטים כלל טלויזיה.

2. המגזר הערבי - עשינו מאמצים גדולים להגדיל את הגביה במגזר הערבי,

שהוא תמיד פרובלמטי מבחינת הגביה. השגנו הישגים מסויימים והקמנו

צוותים מיוחדים לנושא הזה.

במגזר הערבי ישנם כ-80 אלף בתי-אב. מתוך 45 אלף בתי-אב החייבים

בתשלום האגרה, 30 אלף שילמו.

רבים מאד נמצאים מתחת לרמת ההכנסה.

אחוז המשלמים מקרב הערבים הוא, כמובן , קטן בהרבה מהמשלמים בקרב

היהודים. 80% מהיהודים משלמים אגרת טלויזיה. מינינו רכז מיוחד לנושא

הגביה במגזר הערבי, ושכרנו צוות מיוחד של סורקים שזה כל מה שהם עושים

כל היום. אנו נמצאים בקשר טוב עם ראשי רשויות ערביות, שמסייעים

במקומות רבים בפעילות הזו, ואנו שולחים ניידות שירות לאזורים. מי

שמצפה שנגבה בקרב הערבים כמו בקרב היהודים איננו מצוי בבעיות הגביה

שקיימות במגזר זה. באופן פרדוכסלי, האזור שבו אחוז הגביה הוא הגבוה

ביותר הוא מזרח-ירושלים.

ס י טריף;

אני מודה ליושב-הראש ולחברי הוועדה שאיפשרו לי לדבר. כפי

הנתונים, נראה, שרמת שידורי הטלויזיה בערבית דומה לרמת גביית האגרה.

אבל, לא כך צריכים להיות פני הדברים, ואני בעד גביית האגרה כמו

שצריך. יש לנהוג בחוכמה בעניין זה, ואפשר לקחת אנשים שיבצעו את

הגבייה כמו חברות גבייה. אנו, ראשי הרשויות, מתקשים בגביית ארנונה.

יש להסביר לחברי הוועדה, שלדאבוני, לפחות מהיידע שלי במגזר הדרוזי,

ישנה בעיה של אחוז גבוה של משפחות שנמצאות בתת-הכנסה. אבל, יש לעשות

הכל, שאלו היכולים לשלם אכן ישלמו. אין שום סיבה לומר, שבמגזר הזה לא

משלמים, כי צריך לשלם. אם בעבר לא שילמו גם לרשויות המקומיות, אז

היום הם משלמים. כל זה נכון , אם עובדים נכון.

שידורים בערבית - ראשית, מדוע אין שידורים בערבית בשבת? לדעתי ,

אין בעיה הלכתית, דתית, חרדית או קואליציונית בנושא. מר מקל אמר

שישנם קשיים בנושא, ולדעתי זהו נושא חשוב.

שנית, מדוע בכל אזור הצפון , לשידורי הטלויזיה בערבית יש רק צוות

אחד? הם צריכים להיות תלויים ברצונו הטוב של ידידי מר כרמלי או של

אחרים, שאם יהיו פנויים יביאו להם צוות. וזאת, כאשר ישנם לפעמים



נושאים שמאד חשוב להעלותם. למשל, ועדת החינוך של הכנסת דנה על החינוך

במגזר העהבי, והנושא לא סוקר. דוגמא אחרת היא ישיבה חודשית שיוזמים

ראשי רשויות, לא מסוקרת כי אין צוות. בנוסף, הצוותים אינם באים לאחר

11:00 או 12:00 בצהרים. אם השידורים האלה צריכים להיות מיועדים גם

לאוכלוסיה הזו של המיעוטים, שצריכה לדעת מה קורה ויש לסקר גם נושאים

החשובים לה, אז יש לדאוג שיהיה צוות שיעשה זאת. לכן , כיום, המצב,

בנושא זה, איננו תקין , ואני מקווה שהוא ישתפר.

שלישית, ישנה תוכנית מפגשים מסויימת בערבית, ואף פעם לא הוזמך

אליה מישהו ברמה של "מוקד" או ברמה הלאומית. בנוסף, לתוכנית מפגשים

בנושא הערבי לא מוזמנים אנשי ציבור ערבים או דרוזים, שיכולים לדבר על

נושאים בוערים. רק במקרים נדירים, כשבעיה מסויימת מגיעה לסף פיצוץ,

מזמינים מישהו. - מעולם, לא הבנתי מצב זה.

הקיצוץ בשעות ברשות השידור, כפי שהוא מופיע בספר התקציב שהואש

לנו, אינו מובך לי. לדעתי, האגרה שאתם גובים, +300 ש"ח, היא גבוהה, .

ואינני הושב שצריכה להיות הצמדה של 8% מדלד. אם צריכה להיות אגרה

גבוהה, אז לפחות יש להגדיל את מספר שעות השידור, ולא לקצץ בהן . לא

היתה שום סיבה להעביר כסף, בנושא זה, לאוצר, ובודאי שאיו שום סיבה

לכך בעתיד.

עליי להופיע לפני אנשים רבים, ואני כבר מאחר. אני מודה ליושב-ראש

הוועדה, שאיפשר לי לומר את דבריי עתה, ואני מתנצל על כך שלא אשמע את

שאר החברים. הייתי חבר מליאת רשות השידור, ואני מכיר את הנושא מעט.

כשדיברו על נושא התחרות בין הטלויזיה כאחרים, לפני 5-4 שנים, הוא

נשמע רחוק מאד, אך היום הוא מאד אקטואלי. לצערי, בתחרות זו מפסידה

הטלויזיה הישראלית "בגדול". היום יש מצב, שרוב האנשים צופים בכבלים,

ואפילו אח הערוץ הראשוו הם קולטים באמצעות הכבלים ולא באופן עצמאי.

הערוץ השני מדדה. בכל מקרה, ישנה בעיה אמיחיח, שנובעת, קודם כל,

משעות השידור שאין לטלויזיה הישראלית.

בזמנו, העליתי רעיון , שאני רואה שעתה הוא קורם עור וגידים; אינני

מבין מדוע שידורי הערבית צריכים להיות דוקא בין השעות 20:00-18:30

בערב. האם זה לא יכול להיות בין השעות 19:00-17:30?! מבחינה זו, אם

שעת השידור, שעת המשפחה, תהיה בין השעות 20:00-19:00, יותר אנשים

יתחילו לצפות בטלויזיה כבר בשעה 19:00 ובסביבות השעה 21:00 הילדים

כבר הולכים לישון . יש לילדים שעתיים בלבד להיות עם ההורים, ולכן כיום

הם מעדיפים לראות את הכבלים, ולא חוזרים חזרה לערוץ הראשון . שעות

השידור מהווים את הבעיה המרכזי של רשות השידור. חס וחלילה, אינני בא

לפגוע, כהוא זה, בשידורי הטלויזיה בערבית, אך לא יהיה בהם שום שינוי

אם הם יהיו בין השעות 19:00-17:30. שעת שידור בין 20:00-19:00, בעיקר

בחורף, היא נחוצה מאד. מי שיאמר לי: מי יצפה בשידורים בערבית בין

19:00-17:30? תשובתי היא: את "ערב חדש" רואים רבים מאד, והיא מתחילה

כבר ב-17:00.

הצוותים. כיום, מר בראל לא נותן

להם צווחים, והם צריכים ללכת עם צוות הטלויזיה הישראלית ולהחליט אם

מצכמים איתם או לא. - יש לטפל בבעיה זו. אינני חושב, שהטלויזיה

בערבית יכולה לפעול כאשר קובעים לה את הlineup- בבוקר, בלי אפשרות

להגיב לפני מנהל הטלויזיה. אם רוצים שתהיה טלויזיה בערבית שגם תיתן

חדשות ולא רק כיסוי משבצת של שעה וחצי, יש ללכת לקראתה. אינני תומך

בשעת השידור, שבה.משודרים שידורי הטלויזיה בערבית כיום.

שידורי הספורט - נושא זה מהווה את עיקר הבעיה ואת עיקר התמריץ

להתחברות לכבלים. אם יש משהו שמחבר את הציבור הישראלי לכבלים, הרי

אלה הם שידורי הספורט. זה התמריץ הראשוני. המודעות הגדולות על כל יום



שבו יש שידור חי של משחקי כדורגל מליוורפול, כדורסל וכו' גורמים ללחץ

בהתחברות לכבלים. אם ההורים לא אוהבים ספורט והילדים הם האוהבים

ספורט, אז הילדים הם הלוחצים על התחברות לכבלים, ולהיפך. אני מביך ,

שבקחו לכם את משחקי הכדורסל.

לא לקחו לנו, נתנו אותם באהבה וברצון .

ס' שלום;

אם כך, עשיתם טעות. בערוץ 5 בכבלים יש זמן שידור בלתי מוגבל

לספורט. נסון , שהתחרות היא כמעט לא אפשרית, כשלטלויזיה הישראלית ישנן

4 שעות בלבד לכיסוי כל הנושאים, לעומת 20 שעות בערוצי הספורט. אבל,

תמיד ישנה העדפה של גופי הספורט לתת לטלויזיה הכללית לשדר את

המשחקים, כי בה תמיד יצפו 100% מהאוכלוסיה. מי שרוצה חשיפה ופרסום,

תמיד יעדיף את הטלויזיה הישראלית. עתה, ישנה הצעה של מני ויצמן לשדר

משהקי כדורגל בטלויזיה, ואינני מבין מה הבעיה עם הצעה זו.

ההתאחדות צריכה להחליט.

אני איש רשות השידור, וזו הבעיה היא של רשות השידור.

ההתאחדות לכדורגל הסכימה והיא רוצה 50 אלף דולר למשחק. ישנם

שיחשבו שזה יותר מדי כסף ואחרים יחשבו שזה פחות מדי כסף, אך אפשר

להגיע לפשרה. יש כאן ענייך של פירסום, שיהיה באותה שעת שידור. אפשר

לבחור בדבר זה, אם רוצים למנוע בריחה נוספת של צפיה, כי זה מה שישאיר

את האנשים להמשיך ולצפות.

אגרה - עלול להגיע מצב, שבו לא יהיה כלל תשלום אגרה. אם אנשים

יראו שהם משלמים 80-70 ש"ח לטלויזיה בכבלים וקולטים שם גם את ישראל,

הם לא ישלמו את האגרה.

שיטות הגביה - כבר הזכירו זאת אחרים, ולא אכנס לנושא זה הפעם.

לגבי סיקור ביקורו של שר החוץ ביפן , קראתי אתמול ידיעה באחד

העיתונים שאריה מקל הפסיד את שליחותו לאטלנטה, בגלל שלא אישר את

נסיעתו של גדי סוקניק. אני רואה בחומרה רבה את עצם האיומים והרצון

לעשות ולשלוח. כשאנו היינו בשלטון , לא חשבנו בכלל על אפשרויות כאלה.

האם אריה צוקרמן לא המשיך לנהל את הטלויזיה בזמננו וכו'?

זו סתם עיתונות.

נכתבה אתמול ידיעה בעיתון , והזכרתי אותה. תוכל להגיב עליה מאוחר

י והנר, בזמן שינתן לך, ולומר שזה לא נכון וכו'. בסך הכל, לדעתי,

בעניין זה, יש להפסיק את הלחצים האיומים שישנם.

קיפוח בטלויזיה - היתה על כך ישיבה בוועדה לביקורת המדינה, וכמעט



ולא הוצאתי בה הגה. לאחר שאני רואה שבישיבת הממשלה האחרונה השרים

אמנון רובינשטיין ושולמית אלוני, שלא נמנים על אנשי הליכוד, אומרים

שהליכוד מקופח בטלויזיה, מה עוד אוכל להוסיף על דבריהם? הם אומרים

שהליכוד מקופח בטלויזיה, ואני מעריך אוחם. אני חושב שדבריחם נכונים

ואמיחיים, ויש לשים סוף לעניין זה. אם אתם, יושב-ראש רשות השידור

ומנכ"ל רשות השידור, אין לכם את האפשרות לעמוד בלחצים האלה, אימרו

זאת. וזאת, מכיון שהלחצים האלה קיימים. אם יורם רונן עושה "מוקד" על

זכויות האדם, ולא מביא אף אתד מהליכוד. - זו שערוריה. אם דן מרידוד

איננו בארץ, אז ישנם אתרים שיכולים לדבר על הנושא.

אין לי כמעט טענות לרדיו, לא טענות פוליטיות ולא טענות אחרות.

הרדיו מבחינה זו מהווה את הפנינה של רשות השידור. אריה מקל, אני משבת

אותך על כך, ועל ההרחבה ל-24 שעות שידור בתקופתך. יש להיערך כקראת

מצב של רדיו אזורי .

הפקות מקוריות - יש כאן מצב, שאנו לא תמיד שמים לב אליו. הפקות

מקוריות הן לא רק תעסוקה לאותם אנשים. הן תשובות גם כדי שאנשים יבינו

שזו טלויזיה ישראלית ולא טלויזיה זרה.

יכול להיות, שגם חברי ועדה אחרים רוצים להתיחס לנושא של הפקה

מקורית. דנו בנושא הזה פעמיים או שלוש בעבר, וחיש קל הדיון התפתת

לדיון על עובדות ולא על הערכות. כולנו יכולים להתבלבל כאן בעניין

העובדתי. יושב-הראש, אני מציע, שתמנה ועדה בת 3 תברים לנושא זה,

שאישית אני מוכן להיות חבר בה. גם חבר -הכנסת חיים אורון יכול להיות

תבר בה. עד שנאשר, ואני מבין שההצבעה תהיה מתר או ביום ראשון , נקיים

דיון מצומצם ועובדתי עם נציגי רשות השידור.. - כך נוכל לעשות משהו

פרקטי, ולא רק מהשפה לחוץ.

החלטות מסוג זה נקבל רק בסוף הישיבה. כבר לפני שבועיים, ביקשתי

מסמדר אלחנני להכין את העובדות בנושא, ואולי היא תציג אותן לפנינו.

נראה איך יתפתת הדיון. נמצאות איתנו משלחות בשני נושאים: הפקות

מקוריות ובתי-המלון, ואנו נשמע את נציגיהן בקצרה. אני מבקש לשמוע את

תחילה את משה לוינסון , ולאחריו את אהוד גלייבר. לאחר מכן , נשמע את דן

ירדן .

במסגרת איגוד המפיקים אני מרכז את הוועדה לענייני רשות השידור,

וברצוני להעלות כאן שתי נושאים עיקריים. הנושא הראשון קשור לסדר גודל

של תקציב ההתקשרויות להפקה מקורית באמצעות מפיקים עצמאיים. השנה

הקודמת היתה מיותדת, כי אישרו את האגרה מאותר, ולכן אתיחס לשנת 1991.

בשנת 1991 אושרו 8 מליון ש"ח לתקופה של 9 חודשים, וזה שווה לכ-11

מליון ש"ח לשנה. בהצמדה, כדי לשמור על הערך הריאלי , לא לקצץ ולא

להוסיף, בשנת 1993 החקציב צריך להיות בין 15-14 מליון ש"ח לסעיף

התקשרויות. דבר זה חשוב לתעסוקת אנשים בשוק, שבו יש אבטלה של כ-80%

במקצועות שונים בתתום ההפקות. אינני מדבר על כך, שלאותן הפקות,

שמפיקים עצמאיים מספקים, כשותפים לרשות השידור, למסך הישראלי, יש ערך

תרבותי גם במסירת ערכים, והן לא רק תוכניות בידור קלילות ושעשועים. -

זהו, כאמור, הנושא הראשון, שבצידו קיימת הדרישה לעדכן את התקציב

המאושר ל-15 מליון ש"ת לשנת 3 199. וזאת, על מנת שלא יהיה הצמצום.

הנושא השני, שברצוני להעלות, קשור לביצוע התקציב בפועל. בכל שנה

מגיעים לכאן נציגי איגוד המפיקים. בשבילי, זוהי פגישה ראשונה, ואני

מקווה שזו תהיה פגישה אתרונה בנושא זה. ישנה טענה, שמצאנו אותה



כנכונה, שהרשות לא מקיצי בה את כל הכספים, שהיא התחייבה בתקציב המאושר.

למשל, לפי בדיקה שלנו, בשנת 1992 התקציב המצומצם של הפקות מקוריות

והתקשרויות היה 5.5 מליון ש"ח. כפי בדיקה שערכנו באולפני הסרטה של

מפיקים עצמאיים, נוצלו, לפי מבחן של חוזים שנחתמו שמחייבים את הרשות,

1.5 מליוו ש"ח. כל זה, בהנחה שה-1.5 מליון ש"ח ישולמו מתוך התקציב של

השנה הזו, ולא בתשלומים מתוך התקציב שיהיה ב-1993. אנו מבקשים,

שיעשו, אחת ולתמיד, שיטה וסדר כלשהם, שגם יהיה פיקוח על ההוצאה

בפועל. ונהיה בטוחים שההוצאה בפועל היא על פי הסכמים שנתחמו. אנו

רוצים, שגם אם נוצרה יתרה שלא נוצלה, היא לא תסולק ולא תיבלע לתוך

קרו הפיתוח, שזה מה שהרשות עושה לפי החלטת המליאה של עצמה, אלא תישמר

לתשלום עבור אותה הפקה, שעליה נחתם הסכם בשנת התקציב הנתונה.

א' גלייבר;

אני מפיק סרטים עלילתיים, כמו "סיפורי תל-אביב". אני מברך את

הרשות שהשתתפה בסרט זה. הערך המוסף של סרטים עלילתיים והתעסוקה בהם

במשק הוא 90% ממה שאנו מעסיקים. בכל סרט אנו מעסיקים למעלה מ-500

אנשים, שמקבלים עבודה, כולל עוטים חדשים, ניצבים, שחקנים וכו'. יש

הבדל ביו יושב-ראש הוועד המנהל הקודם לנוכחי, המראה על הגישות השונות

ברשות השידור. יושב-ראש הוועד המנהל הקודם תמך תמיכה גדולה מאד בזה,

וזה נעשה בזמנו . אם יושב-ראש הוועד המנהל הנוכחי, נלחם על זה, ואנו

מברכים אותו על כך. לצערנו, הדבר הזה נחסם לא אצלו אלא ברמה

האופרטיבית, קרי המנכ"ל ושלוחותיו. הרשות, לפני שנה, החליטה להקציב

רק 300 אלף ש"ח לנושא זה.

הוא לא נוסע לאטלנטה.

חבר-הכנסת מיכאל איתן , מעולם לא הייתי מועמד לאטלנטה. אתה פוגע

בי אישית.

אסביר את הרקע לדבריי: נאמרה כאן ביקורת כלשהי עליך ומיד הבעת

איזו שהיא תרעומת, ולכן אמרתי את המשפט הנ"ל. אמרתי זאת בהומור בלבד.

אם אני קיבלתי זאת בהומור.

אני מציע לא לחזור על זה.

מעבר לתעסוקה, הסרטים האלה, שנעשים בהשתתפות רשות השידור, מניבים

הכנסות וגורמים ליצוא של תרבות ישראלית ולהכנסת מטבע זר, דולרים,

למדינה. ב-1989 החליטו לראשונה להשתתף בקו-פרודוקציות, ומאז ועד

היום, הסכומים מאיעים למליוני שקלים. לצערי, בפועל, כל שנה יש

עירבוב, בהצאה שמציאים לחברי ועדת הכספים, ביו בסיס מזומו לבסיס

מצטבר לבין אישורים שניתנו בעל-פה או בכתב לסרטים אך עדייו לא נחתמו

חוזים באינם. העירבוב הזה משתרע על פני 4 שנים. ביקשנו מרשות השידור

את דו"ח הביצוע והמאזנים ולא את התקציב שיהיה. מעולם לא הציאו בפניכם

כאן את התקציב שנעשה.

זה חולק לנו עכשיו.

עתה, זה חולק לכם, אך זה לא חולק לנו ולא יכולנו לבדוק. אני מבקש

שלא יקרה לנו מצב, כמו לפני שנתיים כשמנכ"ל רשות השידור, אריה מקל,

הגיש כאן מסמך שקרי.

אינני מוכן לשמוע דברים אלה, ואני מבקש שתחזור בך.

.

גם אני אינני מוכן לשמוע דברים כאלה, ולא רק אריה מקל.

אני מצטער, אני חוזר בי מדבריי, מהמילים "מסמך שקרי". הוגש מסמך,

שלא כל העובדוח המצויינות בו הן אכן נכונות לדעתנו. המסמך שהוגש לכם

בשנת 1990, כשהייתי נוכח כאן , דיבר על הוצאה של 16 מליון ש"ח. באותו

מסמך עורבבו 3 תחומים: בסיס מזומן , בסיס מצטבר וחוזים שלא נחתמו.

סמדר אלחנני, שביקשת מאיתנו לדבר איתה, אמרה: אותי לא מעניין העבר,

אותי מעניינת שנת 1992. שאלנו: האם מעניין אותך בסיס מזומן או בסיס

אותי מעניין רק מהם החוזים שנחחמו בשנת הכספים

2 199.

' ?

בסעיף הזה היה 3 מליון , והוצאו 919 אלף

ש"ח.

זו פעם ראשונה, שאני מקבל את הנתון , ופעם ראשונה שאני שומע על כך.

אנו קיבלנו את הנתון , ולא אחה.

דרישתנו היא שיהיה פתרון כזה. מעבר לכך ובנוסף לכך, הם הגדילו

לעשות בספר התקציב המונח כאן. - בעמוד 61, אנו הסעיף היחידי, קו-

פרודוקציוח, שמותנה בהכנסות שלהם מחסויות או מאגרות וכו'. בנוסף, הם

החילו סעיף זה רטרואקטיביח על 1992, כי הם יודעים שב-1992 הם לא

עומדים בתקציב. אנו מבקשים, שתקציב הקו-פרודוקציות יהיה כל התקציב

שקבעו לשנה זו, כפי שהסביר משה לוינסון לפני. בנוסף, אנו מבקשים, שכל

הכסף, שהם לא חתמו חוזה באינו, יועבר לתקציב של שנה הבאה, ויוסר

האיום הדרקוני הזה.

ברצוני להוסיף דבר נוסף. בשיחה שנערכה ע"י כתריאל שחורי, י ושב-

ראש האיגוד שלנו, עם מר מקל, בכל פעם שהנושא עלה, אמרו לנו: אם לא

תעזרו לנו באגרה, הדבר הראשון שיירד זה אתם, כי אין לנו כסף לתת לכם.



לא היתה לי שום שיחה עם מר שחורי . שנה שלמה לא דיברתי איתו מלה.

אני נציג התאחדוח המכונות. ברצוננו להביע את התנגדותנו להצעת

התיקון , שהוגשה ע"י רשות השידור; בעקבות ביטול הדירוג בבתי-המלון ,

היא מציעה שכל בתי-המלון , שמספר מקלטי הטלויזיה בהם עולה על 75 ישלמו

50% מהאגרה, ובתי-מלון שבהם ישנם פחות מ-75 מקלטי טלויזיה ישלמו 25%

מהאגרה. ההתנגדותנו היא עקרונית, ואנו חושבים שאספקת מקלטי טלויזיה

בבתי-המלון היא שירות נוסף, שבתי המלון לא גובים עבורה תשלום נוסף.

אנו רוצים שהאורחים, גם ישראליים, יוכלו להנות מזה. כיום, לא מקובל,

בבתי-המכון , לגבות כל תשלום נוסף עבור תדר, שיש בו מקלט טלויזיה.

כתליפין , אם האגרה לא תבוטל לבתי-המלון , הצעתנו היא, בכל מקרה,

לא להרע את המצב; ההצעה, המונחת לפניכם, מרעה את המצב לגבי 25% מבתי-

המלון , קרי מכפילה להם את שיעור האגרה, באופן ריאלי , מפטור של 25%

לפטור של 50%. לכן , לחליפין , אנו מבקשים להקפיא את המצב הקיים, כך

שבתי-המלון ישלמו את מה ששילמו בשנה הקודמת, כמובן , בתוספת אותו מדד,

שבו כלל האגרה תתיקר.

אני מודה לאורחים. יש לכם כאן שגרירים נאמנים, ואני מבקש, שעתה,

תאפשרו לנו לקיים את הדיון.

יש לומר מלה טוב על עריכת התקציב. התקציב ערוך בצורה שאפשר לדעת

כל פרט, וישר-כח לעושים במלאכה. ב-understatement, בזמנו התנאדתי

למצב הקלוקל, של לקיחת כסף שהיה אגרה, שאנשים שילמו, כדי לכסות חורים ..

בתקציב של נושאים אתרים בכלל. הכסף מיועד לרשות השידור לטובת שירות

לאזרחים בטלויזיה וברדיו, ומשתמשים בו לכיסוי ארעון .

ת י קופמן ;

מישהו השקיע בציוד וברשות השידור.

אני רואה בזה טעם לפגם. יושב-הראש, אני מבקש ממך לסכם את העניין

ולסיימו כחוק, כי בינתיים ישנן ריבית והצמדה. אני מקווה, שבאישור

הוועדה, יודיע שר האוצר שזה לא יתרת החוב. דרך אאב, אני עומד בראש

רשות מקומית, ולא ראיתי שמישהו ממשרד האוצר או אוף אחר לא משלם לרשות

מקומית כסף בגלל שיש לה תוב עם הצמדה וריבית.

לא הייתי רואה את העלאת האארה ב- 8% כדבר קדוש. אני מוכן להעלות

את האארה ב-9% או ב-10%, אך הייתי דואא לפטורים לקבוצות אוכלוסיה

מסויימות כמו נכים ומקבלי אבטחת הכנסה. הטלויזיה בשבילם היא מעין יצר

קיום. לקשישים היא משמשת כתעסוקה. אינני רואה פסול בהוספת 1%-1.5% על

אותם 8%, אם במקביל אנו ניחן פטורים לקבוצות מסויימות.

עובדים - ברצוני לומר, בעדינות, שאינני יודע מהי האמת בנושא

השעות הנוספות. זה נראה לי מנופח מעבר לכל מידה. ישנן 95 אלף שעות

נוספות לחודש, כשישנם כ-1,600 עובדים. אריה מקל, שנה את טבלת השכר.

דבריי מוכרים כך מדיונים אחדים אחרים. כולנו מתעסקים בזה, וזה משחק

של רמאות שצריך להיפסק. עובד לא יכול לעבוד 8 שעות ולקבל 2 משכורות



נוספות. - אין כזה אח ורע בשום מקום ציבורי.

לדעתי, יש סדר בטענות המפיקים. דיבר על זה מיכה ינון באומרו:

למעשה, ההפקה היא עידוד שלנו ואותם מפיקים הם חלק מאיתנו. כל אחד

הופך להיות חלק מהדימוי של החברה הישראלית. לדעתי, הבאת אותם כתקציב

מותנה. אני יכול להביא לך עשרות סעיפים שבהם התקציב צריך להיות

מותנה, כמו נושא של שעות נוספות. נושא הפקות מקוריות לא צריך להיות

תקציב מותנה. לכן , אתעקש, שנושא זה אכן לא יהיה תקציב מותנה, אלא

נושא שעות נוספות. אני בטוח, שחלק גדול מנושא של שעות נוספות לא נבדק

ולא יודעים מה זה. מדובר על הון עתק, כלומר הוצאה של כ-50 מליון ש"ה

בשנה על 86 אלף שעות נוספות.

אריה מקל ומיכה ינון , העולם מודרני, וכל מי שמסתובב בעולם רואה

איזה ציוד יש באולפנים ברחבי העולם. שוב אתם משאירים לכם עודפים

בנושא הפיתוח, ואז שוב יבוא האוצר ויקה לכם את הכסף. הפקה מקורית

צריכה להיות חלק מהתקציב השוטף עם תקציב פיתוח מודרני ביותר כולל

אולפנים ומיחשוב, ולא ספי שניתן לראות כתב רדיו מסתובב בכנסת עם טייפ

ישן ולא מודרני.

ספורט - ההתאחדות לספורט מסכימה לתת שידור ישיר בטלויזיה. איו

ספק, שהיום יש לכם תחרות מצד הערוץ השני והטלויזיה בכבלים, שבהם ישנם

פחות עובדים ופחות הוצאות ממה שיש אצלכם. רק חידוש שלכם בדברים

מעניינים ושונים מהקיים יעלה אתכם למעלה. כלומר, אם תחליטו על שידור

משחק ספורט מסויים באופו קבוע, זה יחזיר אליכם צופים שהעדיפו את

הכבלים. בנוסף, ישנה בעיה שישנם אזורים שלא קולטים בהם את הערוץ חשני

וכבלים, וזו ההזדמנות להביא את הדברים האלה לעיירות פיחות ולמקומות

אחרים, שלא מגיעים לכבלים או לא קולטים ערוץ 2. אני מקווה, שלאחר

שנאשר את התקציב, יהיה אחת לשבוע שידור ישיר של משחק ספורט.

ההוצאה ל"בזק" היא 35 מליון ש"ח, וזה סכום עצום. אינני יודע אם

נשקלה אפשרות לבדוק ההשקעה שלכם לאורך שנים במכשירי "בזק" ואז אולי

תוכלו לשדר לבד. הרי התקציב השוטף יכול לקנות לרשות השידור אפילו את

"בזק".

רדיו - עושים שם עבודה נפלאה. הרדיו עבר מהפכה רצינית בשנים

האחרונות. עשו חידוש ברדיו לגבי שעות שידור וההימצאות בכל מקום.

אמנוו נדב, אם תיקח באותה נשימה ובאותה צורה את הרדיו האזורי,

להערכתי, אפשר יהיה לעשות מהפכה אמיתית במדינה ולתת ביטוי לאותו אדם

במושב, בקיבוץ ובעיירת פיתוח, שיידע שגם הוא בא לידי ביטוי. רק רדיו

אזורי יכול לפתור בעיה זו.

כדי להתייחס ברצינות לנושא, אזדקק לזמן ארוך יותר ממה שיושב-הראש

מעמיד לרשותי. אתחיל מהפו הפוליטי . נאמרו כאן דברים שונים. זה עגום

מאד, שאנו צריכים לקבל דיווח מישיבת ממשלה, שבה שרים של סיעת מר"ץ

מייצגים את הליכוד ומעבירים שם מסר, שלא יתכן מצב שהליכוד יקופח, כי

הם מרגישים שזה מזיק לממשלה. - כאופוזיציונר אינני צריך יותר מזה. הם

לא עושים זאת מתוך דאגה לליכוד, אלא מתוך דאגה לממשלה. הם רוצים

אנו מנהלים את המדינה כהלכה. אחת החובות

של מי שמנהל מדינה היא לתת מקום לאופוזיציה לבטא את עצמה. אחרת, זה

פוגע בשלטון. אתם לא עושים זאת, דוגמאות לא חסרות, ואינני צריך לפרט.

אם אפרט 5-4 דוגמאות, יאמרו: טוב, הוא נתו 5-4 דוגמאות. לכן , אמנע

מפירוט דוגמאות.. אינני יכול להאשים את שולמית אלוני בדבר שהוא

אופייני דרקא לממשלה כולה. הם כל הזמו מתריעים על הליקויים, אבל הם

אחראים אז שיתקנו אותם. מדוע שולמית אלוני מקוננת שם בממשלה, כשהיא

הממונה על רשות השידור? היא היתה צריכה לזמן את הוועד המנהל ואת

עובדי הרשות, לקיים איתם דיוו ולשאול מדוע הליכוד לא מיוצג. אבל, היא



אמרה זאת בישיבת הממשלה. למרות זאת, אי אפשר להתעלם מכך, שהיא לפחות

אמרה זאת.

הצגת התקציב - אינני אומר זאת ברוח רעה, אך, באופן טבעי, הצד,

שמגיש תקציב לגופים מפקחים, מעוניין, כמו בבית משפט, להציג את הצד

שלו. אבל, אנו תמיד צריכים לראות את האיזון של הצד ההפוך. הם מביאים

לנו טבלה ומראים לנו שהם מבקשים בסך הכל העלאת אגרה ב-8%. הם אומרים:

שיעור עליית המדד יהיה 8%-10%, ואנו מבקשים את האחוז הזה בלבד. כל

שנה הם מראים שהם עולים פחות או יותר כמו עליית המדד. אבל, זה לא

המדד הנכון . המדד הנכון הוא, שהם היו צריכים להראות לנו כמה הכנסות .

יש להם עקב ריבוי האוכלוסיה וריבוי המשתמשים; אם יהיו מחר עוד 100

אלף משתמשים, לא מוכרחה להיות העלאה כלשהי. האם עולה להם לתפעל את

הטלויזיה ולשדר את "מבט" יותר כסף, אם יש עוד 100 אלף מקלטים?!

לא, אבל הם בכל זאת גובים מ-100 אלף איש נוספים. כלומר,

צורת ההצגה כאן אינה נכונה. הם היו צריכים להציג זאת לפנינו בשני

1. פוטנציאל הגביה כפי שהוא עלה מדי שנה.

2. אתו ז הגביה בפועל.

בהתתשב בכך שכעולים יש פטור בשנתם הראשונה והוא נגמר, קרי השנה

הצטרפו עשרות אלפים של בתי-אב למעגל משלמי המיסים, הרי, להערכתי,

העליה באגרה ב-8% היא מוגדלת ומוגזמת.

במיותד, אני מותה על הגישה, של תפישת אזרחים במשרד הרישוי,

שממררת את חיי האזרחים. אדבר על כך גם עם שר התחבורה. הפעם, התתכמתם

- הלכתם לשתף ברווחים את המוציאים לפועל, כדי שיהיה להם תמריץ שכן הם

לא רצו לעשות את העבודה הזו. אתם מבטיתים להם, שתעבירו להם השתתפות

בדמי גביה. מדוע אדם שיש לו בבית טלויזיה ו-10 טרנזיסטורים משלם 300

ש"ת, והאחר, שיש לו רק רדיו במכונית, צריך לשלם 100 ש"ח? היכן

הפרופורציות בין הדברים?

הרדיו במכונית הוא קבוע.

לגבי טענת הקביעות, אני מאיים עליהם מדי שנה. אם ימשיכו בההגזמות

אלו, אעמוד במשרד הרישוי עם מיתקן , שבעזרתו אפשר לשלוף את הרדיו לפני

הבדיקה ולאחריה להחזירו. כתוצאה מכך, נקרא לזה רדיו זמני, ובמקום

לשלם אגרה של 100 ש"ח בעל הרדיו ישלם 50 ש"ח ויוכל תמיד לשלוף

ולהוציא את הרדיו. זהו פתרון גם נגד גנבים וגם נגד פושטים מסוג זה.

ואז, הוא לא יצטרך לשלם.

17 מליון ש"ח הולכים להוצאות הגביה, ואני סבור שאפשר היה לעשות

בסכום זה דברים טובים רבים. שיטת הגביה הזו עושה עוול לאנשים ישרים.

90%-95% מהגביה הוא מאנשים שומרי תוק, שמשלמים כדין . 90% מהמתתמקים

לא נתפסים ולא עושים להם כלום. כלומר, אנו מנציתים עוול וגם מעלים את

רמת התשלום של האנשים ישרים על חשבון אלה שלא משלמים.

פטורים - ביני לביניכם, מדוע רשות השידור צריכה לשאת על גבה כל

מיני ערכים חשובים מאד של עם ישראל כמו: נרדפי הנאצים? עם ישראל צריך

להוקיר להם הערכה, תודה וכבוד, ולשם כך הבה נחליט שנותנים להם 5%

הנחה במס הכנסה. אבל, בנושא הגביה זהו עניין אקראי ולא מדוייק; חלק

משלמים תצי אגרה וחלק - אגרה מלאה. הסדרן , מר ציגלר, ביקש שאהיה לו

לפה. למר ציגלר ישנן זכויות, כי הוא הותיק מכולנו במנגנון הרשות

המחוקקת, שהן הוא היה סדרן הכנסת מיום הקמת הכנסת הראשונה. הוא אמר



כי: עשה כי טובה, שרשות השידור תתן כנו פטור. אמרתי כו: אני אהיה

מכיץ היושר שכך. אבכ, אני מתנגד כזה.

הם ממילא עומדים כקבכ את הזכויות שכ אזרתים ותיקים, כך שהבעיה

נפתרה.

מ' איתו ;

כדעתי, אין זו הדרך, שבה המדינה צריכה כבטא יתס שכ הערכה

כציבורים ותיקים וכציבורים תכשים. ישנה דרך פשוטה שתענה גם עכ צרכי

ביטוכ האגרה. עשו צדק ועשו את הדבר ההגיוני, היעיכ

בטכו את האגרה, כי הככ עיוותים. אפשר כקבוע תקציבים כשם

כך. אנשים שעובדים באביה יוככו כעשות דברים תיוביים יותר, וכא יצטרכו

כריב עם אזרחים, והזקוקים כטסט כמכוניתם כא יקככו את המדינה. ואז,

יהיה ברור כככ עם ישראכ שבצד תשכומי התובה יהיה תקציב כרשות השידור,

כתכק מהתקציבים שכ מדינת ישראכ.

הפקות מקומיות - אשר יגורתי בא. אנו מבוכבכים מהעובדות, ורשות

השידור בודאי תשיב מיד עכ הדברים שנשמעו. אני מציע שתוקם ועדה קטנה

כנושא זה, בזמנו, ביקשנו כברר את הנושא, ומדיווחה שכ סמדר אכתנני

נראה כי שמצאו דרך כא כקבכ את המכצת ועדת הכספים בפעם הקודמת; בפועכ,

מה שביקשנו כא בוצע. אינני אומר באשמת מי, ואני מותה עכ הסגנון שבו

נאמרן דברים בדיון . אבכ, ישנה תתושה שמי שבא כהתכונן בוועדת הכספים

נגד הרשות יוצא מקופת - ואסור שזה יהיה. אני מבקש מאד, שנושא זה

ייבדק.

בתי-מכון - התנגדתי כשיטת גביית האגרה מבתי-המכון . בית-מכון אתד

הוא בית, בבעכות אדם אתד, והוא כמו משק-בית, העובדה, שקכ כגבות שם את

האגרה, אין פירושה שאנו צריכים כפגוע בענף התיירות מספר אתד: איכסון

התיירים. בככ העוכם עושים סיבסוד כתיירות. מצד אתד, אנו נותנים כהם

מענקים, ומצד שני אנו מעכים את האתזקה שכהם. - האם כך אנו מעודדים את

התיירות?! ברצוני כהזכיר כתבר-הכנסת רזיים קופמן את הבטתתו בעבר.

כשהתנגד כהצעתי בפעם הקודמת, הוא אמר כי: עזוב את זה עכשיו, נטפכ

בנושא. זהו הטיפוכ, ואני מבקש הפעם כעשרת סוף כעניין הזה. עכ בית-

מכון כשכם אגרה כככ בית וכככ משק-בית בישראכ כעסק אתד. עכ בעת בית

מכון כשכם אגרה עכ טכויזיה אתת, כמו שאדם שיש כו 10 טכויזיות בבית

משכם אגרה אתת.

כא נכון . אם כך יהיה, אז במקרה ובביתי 20 תדרים, אוככ כהשכיר את

כוכם וכשכם אגרה רק עכ טכויזיה אתת, כמרות שיש טכויזיה בככ תדר.

מדובר עכ ענף תיירות ועכ בית-מכון .

תוכנית הרת-אורגניזציה - בזמנו, הזמנתם סקר, שעכה כסף רב. נדמה

כי, שהסקר בוצע ע"י תברת "אמן". אורי פורת היה מגיע ככאן ואומר שהסקר

יושכם בקרוב, וכאתריו יגשו כביצוע. ברצוני כדעת אם היה כדאי בכככ

כהזמין את הסקר הזה? האם כא היה זה ביזבוז כספים? יכוכ כהיות, שכדאי,

שמהיום והכאה כא.תזמינו יותר סקרים, כי נדמה כי ששום דבר ממה שנאמר

כמה עכה הסקר הזה? האם בוצע הסקר?

טכויזיה תינוכית - הטכויזיה התינרכית ורשות השידור מאופיינים

נוכת מבוכ שכ ערוצים, רשתות וקונצפציות מסתריות, שתיהן



עובדות דרך זרוע ממשכתית, וחשוב שזה יהיה. לכן , על רשות השידור

והטלויזיה החינוכית להשתלב לערוץ אחד עם תיאום. אינני יודע מה תהיה

האוטונומיה לחינוכית בתוך ערוץ רשות השידור, אך שתיהן צריכות להשתלב.

אני מרגיש חובה לשאול, וזה לא אישי, לגבי סעיף תקציב בנושא

הנהלה. בעמוד 53 בספר התקציב שלפנינו, בסעיף תשלומים ליושב-ראש ועד

352 אלף ש"ח. לאחר מכן , בסעיף שכר לישכת

354 אלף ש"ח. אני מבקש הסבר לנושא זה.

למיטב ידיעתי, בחוק רשות השידור, יושב-ראש רשות השידור איננו

עובד שמקבל משכורת, אלא רשאים לפסוק לו הוצאות. ברצוני לקבל פירוט של

סעיף זה. 700 אלף ש"ח נראה לי סכום גדול מאד, וברצוני לדעת למה הוא

מתחלק.

שעות נוספות - דובר כאן על הוצאה של עשרות מליונים לשעות נוספות.

מה אחוז השכר המשולם באמצעות שעות נוספות לעומת מרכיב השכר הכולל?

בנושא הויכוח על האגרה וכל הנושא הזה, הרי בכל הדיונים שהיו כאן

בשנים האחרונות, וגם בוועדה לביקורת המדינה היה דיון על כך לפני

שבועיים, אמרתי שאני בעד שתהיה, דוקא עכשיו לאור מה שקורה, רשות

שידור ממלכתית. אני שמח, שחבר הכנסת רענן כהן ואחרים אינם כאן , כי יש

להם איזה מין ריטואל כזה שהם אומרים כל הזמן : לא צריך וכו'. לא אחזור

על הויכוח.

אני שותף לחלק מדבריו של חבר-הכנסת מיכאל איתן , כי הדבר ההגיוני

חברים יקרים זה מס, שכן האגרה היא מס לכל דבר. היא מס על

כך שאני מחזיק מכשיר טלויזיה. אני לא חייב לראות אפילו שעת שידור אחת

של רשות שידור. מיכה ינון עשה חשבון של הוצאת 1 ש"ח ליום. כשאני קונה

עיתון "ידיעות אחרונות", ההנחה היא שאני עושה זאת כדי לקוראו. כאן ,

אני משלם אגרה, כדי לממן את התוכניות, למרות שאני יכול לגור גם באזור

שבו אינני קולט את השידורים.

אבל, חדשות ברדיו, למשל, אתה שומע. האגרה מממנת גם את שידורי

הרדיו.

אני מדבר על מהות העניין . אנסה לחדד את דבריי - אין כאן שאלה של

תפוקה פר-שעה או של מחיר יום. ישנה כאן החלטה, שאני שלם איתה לגמרי ,

שיהיה כלי כזה, דוקא כשישנם אינסוף ערוצים וכבלים. דבר זה מטיל זה

מטיל כמה סוגי אחריות. בהקשר זה, אני מקבל את הערת השרים שולמית

אלוני ואמנון רובינשטיין, שאמרו בממשלה, כי חלק מסוגי האחריות,

שקיימים לגבי זרוע זו, צריכים להישמר. לדעתי, הערתם היתה במקומה, וזו

מהות העניין . השאלה המטרידה אותי היא: האם לא ניפול בתחרות הזו? נכון

ש-300 מליון ש"ח זה כסף רב, ויש סכנה שניפול. מה יקרה בעוד תקופה

כשהערוץ הזה, שמושקע בו כסף, לא ישרת את הפונקציות? כלומר, האזרחים

ישלמו אגרות, אבל שיעורי הצפיה יהיו כאלה שאנו נשאל את עצמנו לשם מה

צריך את הערוץ הזה.

להרגשתי, המבחן הזה נמצא לפניכם. אל תיבנו על כך שתמיד יעדיפו

סרט בעברית על סרט בלועזית או תוכנית מקורית על תוכנית אחרת. אציע

היפותיזה, שאני מציע לבדוק אותה; יכול להיות, שצומח דור של ילדים,



שיתחנך על הכבלים ולא יפתח כלל את הערוץ הראשון . זו שאלה מהותית,

שביסודה היא חרבוחיח, לאומית, ושום שימוש באף מילה לא יהיה גבוה מדי.

זו המדיה החזקה והגדולה ביוחר, שישנה בארץ ובכל העולם. אנו העם שרואה

הסי הרבה הצגוח וקורא הכי הרבה ספרים, אף כל זה בטל בשישים מול

האימפקט העצום של המכשיר חזה, שאחם מחזיקים בו אח הערוץ היחיד שהוא

בבקרה ציבורית. כל השאר יעשו מה שנות להם.

אני חושש, שבמבחן הזה אנו עומדים להיכשל פעמיים. אנו עומדים

להיכשל בערוץ שלכם, ואנו עומדים להיכשל בערוץ השני ובכל הקורה סביבו.

אנו עלולים להיכשל גם בגלל המצב ברשות השידור. אני אומר, באופן הגלוי

בי והנר, שזה לא כל כך מעניין לבדוק את תקציב רשות השידור, כי כל אחד

יודע שיש חולי אימננטי בתוך הרשות. מצב זה הוא פונקציה של מספר

העובדים שצמח, ואני יודע איף הוא צמח. אין אדם אחד נורמלי, או לא

נורמלי, מחוף המערכות האלו, שכאשר מתחילים קצת לרכל במזנון הכנסת או

שעות נוספות זה פטנט. היתה שביתה ארוכה, שבה

העובדים רצו להשוות את שכרם למקובל בעיתונות הכתובה. אינני יודע

בדיוק מה השכר הפורמלי שלהם. אולי הוא חצי מזו של העיתונות הכתובה,

ואז מדוע שאדם ימשיף לעבוד שם? זה קורה בכל שירות המדינה.

משהחלפתי את הצדדים בשולחן , אני יותר שומע מה קורה. ראו כמה

פקידים בשירות המדינה מקבלים אבטחת הכנסה. בתחום זה, שבו קיימת

תחרות, שיש בה את האלמנט היצירתי עם כל מה שסביבו, הם אפילו לא

נמצאים בתחום של החחרוח הסבירה שלהם כמו העיתונות. הם נמצאים מתחת

לתחרות, ואז יש את הנושא של השעות הנוספות או של האנשים שלא עובדים.

כל אחד יכול לספר על אחד שהוא מכיר. התקציב לא חשוב עכשיו. ביסוד

העניין הזה יש דבר לא בריא, והמצב הגיע לרמת חולי כזו שקוסמטיקה לא

תעזור יותר. יש לי מחשבה מטורפת, שהעידן לבצע את .השינוי הזה הוא

1. השוק הזה עומד לפרוץ. למרות שיש 80% אבטלה בין המפיקים, יש כאן

אולי שוק שיפתור חלק מבעיות התעסוקה.

2. זו שאלת חיים ומוות לכלי הזה.

יש לבצע את השינוי, גם לאחר שיפתרו את בעיות הוועד המנהל, שצריף

להיות לא פוליטי ועוד דברים אחדים אחרים. הדיון על התקציב הוא נסיון

לעסוק במשהו, שנותן הרגשה שאולי עשיתי וביררתי לגבי עוד סעיף ועוד

אחד, אבל יסוד העניין איננו כאן . אני מוותר על חלק מהתחרות על אחוזי

הצפיה, בניגוד לחבר-הכנסת רפי אלול. אינני רוצה להחווכח איתו על שעות

ספורט וכו', אף אני אומר מראש: אל תרוצו להתחרות עם ערוץ הספורט

שמשדר 24 שעות. בני, כשהוא מגיע לאזור שבו יש כבלים הוא צופה בערוץ

הספורט. האם תעשה יותר ספורט מאשר עושים 3 ערוצים שיש בתל-אביב כל

היום, שנותנים לא רק כדורגל אלא גם ענפים אחרים.

הפקה מקומית - שחררו אותנו מדיון זה, שכן הוא מקבל אופי לא נכון ;

לפי הנתון שלכם, זהו התקציב, שבו הביצוע הוא הנמוף ביותר. רק אל

תאמרו לי, שבחודשיים הבאים תאזנו זאת, ושאתם מתכוונים להוציא

בחודשיים הקרובים 31%, שזה 900 אלף ש"ח מתוך 3 מליון ש"ח. אברהם שוחט

הקים ועדה מיוחדח לפני שנתיים והתעסק בזה ללא סוף. אנו מדברים על

נושא, שהוא תפקידה העיקרי של המערכת הזו כיום ואשר מחבר דברים שונים.

אחם הם אלה שתחליטו איזה סרט, וכמה אתם נותנים אח הכסף. זה יהיה

ישראלי, ולא סחם קניה של סרט מהוליווד. זה עונה על צורף, שעולה כאן

בדיונים. המוזמנים דיברו כאן לא יפה, וחבל שדיברו כך. אבל, הם במצוקה

נוראית. חבר-הכנסת מיכאל איתן הציע שיישבו 3 חברי ועדה וידונו בנושא.

עליכם להבין שאין בונוסים לאף אחד מחברי הכנסת; שמעחי טענה כזו, והיא

לא ריאלית.

אמר מוטי לוי, שהביצוע נמוף, כי זה מותנה. ראשית, זה לא מותנה,



כי מותנה זה 100 שנה. בשנה שעברה זה לא היה מותנה, ואני מציע שתמחקו

את ה"מותנה". מדוע הפקות מקוריות זה מותנה ואילו תשדירי שירות ודברים

אחרים אינם מותנים. אני יכול להציע דברים אחרים, שיכולים להיות

מותנים. אינני מציע, שזה יהיה תקציב שהוא כבן-ערובה. אם זה צורך

אמיתי, הכניסו אותו לתקציב ועימדו בו. אסיים בדבריו של שר האוצר:

כיום, המבחן של התקציב יהיה איך יוציאו אותו, ולא איך יחסכו ממנו.

בסעיף הזה יש לבחון איך מוציאים אותו , ולא איך חוסכים בו.

שאלתי, בקריאת ביניים, כמה כסף יש בקרן הפיתוח, ולא נעניתי. אני

מבקש לקבל את התשובה על כך.

בתפקידי הקודם כמישנה למנכ"ל רשות השידור היה לי הכבוד להגיש

לוועדת הכספים 3-2 תקציבים. בכל פעם שהוגשו התקציבים האלה, היו

הדיונים בערך ברמה הדיון הנוכחי. הדיון, תמיד, נגרר לנושאים: מה אמר

קריין אחד בטלויזיה, מה אמר שדרן אחר ברדיו וכמה היתה התיחסות כזו

ולא אחרת לנושא מסויים. אבל, ישנם דברים שיש לטפל בהם באופן מיבני.

הנחות - לדעתי, כיום, נושא זה סותר את חוק ההסדרים. היום, רשות

מקומית לא יכולה לתת הנחות לאף אחד, על פי הוראות שר האוצר ושר

הפנים. גם אצלנו ברשויות המקומיות, ישנם צרכני שידורים נכים ומקבלי

הטבה סוציאלית וכל אותם אלה מזים ומסכנים שנמצאים בקריטריונים האלה.

לדעתי, יש לבטל את זה לחלוטין . אם מדינת ישראל רוצה לתת כסף, יש

לתקצב את הרשות ישירות מהתקציב בכך וסך מליונים שהמדינה תקבע.

מ-1/1/93 הכניסה הממשלה, כתיקון בכנסת, תחולה של אגרת רשות

השידור בישובי יהודה שומרון ועזה. זהו דברי שלא היה בעבר, על פי חוות

דעתו של היועץ המשפטי לשעבר של הממשלה, פרופסור זמיר, שאמר שיהיה בזה .

סממן של סיפוח. עתה, אנו רואים שסיפוח אין , אבל חובות - יש. אמר חבר-

כנסת מסויים, שזה לא משנה אם אתה קולט את השידורים או לא. העובדה,

שיש לך מכשיר טלויזיה שאתה קולט בו את ירדן , מחייבת אותך לשלם כסף

לירושלים. - זהו דבר אבסורדי ממדרגה ראשונה.

אני מדבר בנושא הזה גם לגבי ערוץ 2, ואני רוצה לקשור את נושא

התקציב לנושא ערוץ 2. יושב-הראש, אם אתה זוכר, בדיון על הערוץ השני,

העלית נושא פרישת המשדרים בצפון ובדרום ואני דיברתי על המזרח. אני

קורא ליהודה ושומרון "מזרח". בממשלה הזו אין "יהודה ושומרון" אלא

"מזרח" - כותל המזרח. גם במזרח חיים יהודים, שרוצים בשידורים אלה,

ולכן אני קושר זאת עם שני הדברים. למעשה, "בזק" משדר את שידורי שני

הערוצים, הראשון והשני. כל מונופול השידורים נמצא בידי "בזק", ולא

בידי רשות השידור או בידי ערוץ 2. אינני מסכים להגדרת חבר הכנסת רפי

אלול, שאם רשות השידור תקנה משדרים היא תוכל לשדר.

היום, אני מתלבט בנושא התקציב. בישיבת הוועדה, בשבוע שעבר, עם שר

התקשורת, דרשתי, ואינני יודע אם קיבלנו את התשובה, שערוץ 2 יקבל

מימון עד חודש יוני 3 199, כפי שהובטח פעמיים בדיוני הוועדה, על מנת

להחליט אם הערוץ הזה אכן קיים. אמרו המנכ"ל והיו"ר שהם הקונקורנטים

שלהם. אם אכן ישנה כוונה להפעיל את ערוץ 2 עד חודש יוני, אז שמשרד

האוצר וגופי הממשלה יקציבו , מול 380 מליון ש"ח של תקציב רשות השידור

שמוצג בפנינו היום, את אותם 15, 20 או 25 מליון ש"ח שהערוץ השני זקוק

להם כדי להמשיך את שידוריו. אני חושב, שדוקא שהתחרות עם הערוץ השני

תדרבן את ההנהלה הזו. נושא התכנים קשור לוועדת החינוך, ולא אכנס

אליו.

ביטול האגרה - השאלה אם זה מס או אגרה עלתה בזמנו גם בבג"צים.

לפי צורת התפתחות הדברים, אני חושש שזה אכן מס. אני חושב, שאכן יש

1. העברת התקציב בוועד המנהל של רשות השידור.

2. העברת התקציב למליאה ולאחר מכן העברת התקציב בממשלה.

3. העברת התקציב בוועדת הכספים.

זה אבסורד, ובכל מקום ישנן את הבעיות שכולן נוגעות לטיב השידור.

לדעתי, זה פסול לחלוטין , ויש צורך בשינוי דרסי אישור התקציב. אני

מסכים, שיש לבחון את נושא ביטול האגרה ולעשות זאת כחלק מתקציב המדינה

כבעבר. בודאי, תהיינה טענות שאנו מכירים אותך , כמו הטענה שהרשות

עצמאית וכו' .

ברצוני לומר למיכה ינון ולאריה מקל, וחבל שבראל איננו כאן , שאין

לנו בעיה של אחוז האזנה לרדיו. הרדיו מעולה והוא ראשון בכל מקום. הוא

עבר שיפורים, והיה לי חלק בהכנסת "סוני" והמיכשור האלקטרוני. מבחינה

זו, הרדיו עשה צעד גדול קדימה. הבעיה היא התחרות בטלויזיה. אני חושש

מאד בנושא הכבלים. לדעתי, הכבלים יכו מכת מוות את רשות השידור, וישנה

בעיה של מיגוון . אם הערוץ השני נפגע, לפי צורת העבודה שמתנהלת שם.

היום, בשיטה הזו שמוגשת היום לפנינו, של אישור 380 מליון ש"ח, אין

שום קשר בין אחוז הצפיה לבין התמריצים של העובדים או של רשות השידור

ליעל את עצמה או ללכת לתחומים שלא נכנסה, זה תקציב קשיח, שאין לו שום

גמישות לא בתיפעול ולא בשכר.

ברצוני לדבר על ההכעזות שנשמעות על כח האדם ברשות השידור. אני

מכיר את עובדי רשות השידור, ורובם עובדים מסורים וטובים, אך ישנה

בעיה של מבנה רשות השידור. אי אפשר להחזיק את עובדי רשות השידור

כפקידים בביטוח הלאומי, במשרד ראש הממשלה או במשרד האוצר. על רשות

השידור לעבור שינוי מיבני. היא עובדת בשיטת פרוייקטים. אי אפשר לדעת

איך יתרחשו החדשות, וכל השיטה היא פרוייקטנטית. מי שעבד בפיתוח יודע

בדיוק על מה אני מדבר. שיטת פרוייקטים צריכה להגיב לאירועים, והיצרן

הוא אותו עיתונאי בעל ראש יצירתי שצריך להמציא כל הזמן ולפתח את כל

הדברים לאוזן ולעין הצרכן . אין זה שירות מדלנה, ואי אפשר "להלביש"

שירות מדינה על מבנה של פרוייקטים. המו"פ, למשל, מתנהל במבנה של

פרוייקטים. כל עוד לא תשתנה השיטה ברשות השידור, נחזור לדון באירועים

האלה מדי שנה, ונצטרך כאשר תקציב.

שעות נוספות - אין כאן שום אפשרות לקצץ אותן . זהו מרכיב אינטגרלי

של מערכת השכר, ואי אפשר לקצץ בהן . הפתרון היחיד הוא הבאת הכנסתו

נוספות. ההכנסות היחידות, שאני רואה כאן, הן מאגרת הטלויזיה. כפי

שאמר חבר הכנסת מיכאל איתן : אם האגרה היא המס שעם ישראל צריך לשלם,

אז שיחליטו שיהיה מס מסויים בשביל לראות ולשמוע.

אני מתנגד לאגרת הרדיו ברכב. לדעתי, כל הגביה שלו היא שולית

בסדרי הגודל האלה, ויש לפטור את האזרחים מכך. זה אבסורד.

בתי-מלון - לדעתי, אין לפטור את בתי-המלון מתשלום מסויים על כל

החדרים. זהו עסק, והוא חייב את הדברים האלה, למרות שמדובר בשירות

לאורח. בנוסף, האחוז שמשלמים כאן הוא נמוך ואיננו תשלום מלא של

האגרה.

יושב הראש, האם תקיים היום הצבעה על הנושא?

היו"ר ג' גל;

נראה מה יהיה בסוף הישיבה.

עמדתי לגבי ההצבעה, מותנית בתשובות שנקבל גם לגבי טלויזיה

חינוכית ושעות השידור שלה וגם לגבי ערוץ 2.



שעות שידור בערבית - חבל שמנהלי הטלויזיה גם בערבית וגם בעברית

אינם כאן . אני בצד שידור בערבית במהלך השבת, וזה לא סותר שום נושא של

שומרי שבת. זה קשור לתוק יסוד זכויות האדם, ומגיע לאדם, גם אם אינו

יהודי, לקבל שידורים בשבת. לגבי שעות השידור עצמן וה -Prim Time , זהו

נושא לאנשי מקצוע, ולא אכנס אליו.

ראשית, עם כל הביקורת שלנו, אנו די מרוצים, וזה דבר והיפוכו. לא

הייתי מצליח להעביר כל כך הרבה ביקורת, לולא צפיתי בתוכניות "מבט"

ו"מוקד", למשל. אתרת, הייתי צריך, בזמני תוכניות אלה, לצפות בכבלים.

תמיד, מסתבר, שלמחרת בבוקר כולם הפכו פוליטיקאים, לאחר שצפו ב"מבט"

וב"מוקד". - זה מצביע על כך שהשידורים חודרים. בני, בגילאים הצעירים

יותר, צופה פתות בתוכניות אלה ויכול להיות שגם אוכלוסיה אתרת, שלא

מבינה עברית, צופה פתות. אין לי סטטיסטיקה מדוייקת אבל השידורים

תודרים.

א י מקל;

לנו יש את הסטטיסטיקה.

לדעתי, כל האוכלוסיה עם האנרגיה הגבוהה בישראל צופה בטלויזיה,

מתרגזת, מתעצבנת ומקשיבה לרדיו.

ברצוני לתת קומפלימנט לרדיו, ואינני מרבה בקומפלימנטים. בזכות

פקקי התנועה יש לנו הרבה זמן להוריד את פקקי האוזניים ולשמוע את

הרדיו. בדרך כלל הוא עונה על הצרכים. הייתי רוצה שיהיה בכבישים

הארציים שילוט על מיקומו ה- FM בכל מקום.. גלי-צה"ל עושים זאת, מדי

פעם, בצורה פרטיזנית. לדעתי, זה תשוב. הצעירים בקיאים, אם זה 74 או

91 אך אני אינני בקיא וישנם רבים כמוני. השילוט הזה, לגבי קול ישראל,

חשוב.

ברצוני לתת קומפלימנט נוסף לרדיו, באשר לדיווח על המצב בכבישים

אתמול. היו דיוותים טובים, על מצב הכבישים והיכן ישנם שטפונות, גם

בקול ישראל וגם בגלי-צה"ל. מהרכב שלי צלצלתי למשרד וביקשתי את

רעייתי, שבדרכה מתל-אביב לפתח תקוה תאזין כל הזמן לרדיו, ואכן היא לא

נכנסה כשדרות רוקת ולא למקום אתר והגיעה הביתה בשלום ובמהירות. יש

כזה תשיבות עצומה, ולא רק בימי שטפונות. צריך להיות ערוץ ברור, כמו

"הגל הבטוח" בצפון , שאליו יהיה אפשר לעבור מיד כדי לקבל מידע. יש לזה

תשיברת עצומה בפקק העצום הזה שנקרא: תתבורה בישראל.

אתייתס בקצרה לנושא הפוליטיקה, שהיום אי אפשר בלעדיו. עד היום

מזעזעת אותי התוכנית שנעשתה על הגולן . איך זו תוכנית אובייקטיבית,

ומבתינתי היא גם לא סובייקטיבית. זו תוכנית שאני קורא לה אש"פיסטית

תביבי, זרוק את הגולן לכל הרותות, מי צריך את

הצרה הזו על ישראל. נדמה לי, שאליעזר יערי הוא שהגיש תוכנית זו. לא

היה בתוכנית שום איזון. כך אני זוכר אותה וכך גם רבים אתרים. מה קרה

בנושא הזה? האם פסה הציונות לגמרי? אני כבר לא מדבר על ציונות, אבל

צריך שיהיה קצת איזון לנושא הזה. וזאת, דוקא בעת מאבק מאבק קריטי

מדיני על הנושא. האם רוצים לשבור את הציבור הזה טוטלית? אפילו אנשי

השמאל לא הזדהו עם זאת. גם כשהשמאל רוצה ונאלץ, על רקע הנושא של

המילה הקדושה הזו "שלום", לוותר, הוא לא בדיוק רוצה לזרוק את הגולן

לאשפתות, כפי שזה הוצג שם.

אינני רוצה להתחיל לנתח את הדברים, ואין לי את את הנתונים על כל

תוכנית. לא תמיד אני מאושר ממה שאומרים, אבל עם ישראל יודע להתוכח



ולהעלות סוגיות בצורה די נוקבת. בכל זאת, ישנם דברים שעוברים כל

פרופורציה, ולדעתי , בנושא זה יש לעשות משהו. אני מודע, ואני אומר זאת

בצורה רצינית, לדברי שולמית אלוני שרת החינוך בממשלה. מדאיג אותי

יותר, מה הם אומרים לאחר שהם יוצאים מישיבת הממשלה, כלומר שלא יאמרו

משהו אחד בישיבת הממשלה ויעשו משהו אחר ברשות השידור. יש לשמור על

כך.

ברצוני להתייחס לנושא נוסף, שאני מעלה אותו כל הזמן כקומפקטדיסק

שחוק. קלטנו חצי מליון איש, שאיך להם שורשים או תודעה. אנו רוצים,

שבמסגרת ההסבה המקצועית של הנקלט, הוא יידע גם נושאים כמו: יהדות,

מסורת וארץ ישראל. אינני יודע אם נוסעים למקומות שונים ועושים דברים

אדירים. אתמול שר המשטרה והתקשורת שחל פלט ואמר: יש לי ערוץ רזרבי

במקום כלשהו. - אפשר להשתמש בערוץ כזה, אך לא פונים אליו.

אם יש לו, שיביא לנו.

יש לתת שעה שעתיים ביום לעולים לתקופה של השנתיים הבאות. מה

שאפשר לעשות בטלויזיה באמצעי המחשה, אי אפשר לעשות בשום מקום אחר. עם

כל הכבוד לרק"ע או לתוכניות אחרות, איו הדבר דומה להמחשה בטלויזיה.

הצגת מדינת ישראל, אחרים בה, ונושאים שונים הסטוריה ישראלית ויהודית

בטלויזיה, אינה דומה להצגתם במקום אחר. לדעתי, יש לעשות מאמץ בנושא

זה. דרך העשיה הזו היא כבר נושא של החלטה ממשלתית.

הכנסה מפרסומת ברדיו היא 45 מליון ש"ח, וכל הכבוד להם. נכון , שזו

פרסומת אמיתית, ואילו בטלויזיה יש הכנסות מפרסומת חסות בלבד 19 מליון

ש"ה, ובכל זאת משהו נראה לי כאן חסר כל פרופורציה.

ישנה תחרות.

למרות התחרות, מה שאני יכול להציג בסרטון לעולם, אינני יכול

להציג ברדיו. עם כל המגבלות לגבי תשדירי חסות, ישנה גם הגמשה בנושא.

צריכה להיות אצלכם מחלקה אגרסיבית יותר. אני יודע את ההגבלה של

המקורות, המוסדות וכו', אבל יש לי רושם שאפשר לעשות יותר.

הפקה מקומית - יכול להיות שגם נושא זה אפשר לעשות בחסות. כלומר,

לעשות הפקה מקומית בחסות בגדול. למשל, חברה שתיתן חסות לכדורסל תיקח

על עצמה גם להריץ הצגת תיאטרון כלשהי. תמורת זה, יש כהבטיח לה הצגת

תשדיר החסות יותר פעם אחת.

מה זה שייך לרשות? הרשות צריכה לפעול על בסיס האגרה שהיא מקבלת

בלבד, ולא על בסיס דברים אלה.

לפני רשום שישנם ברשות השידור 1,478 עובדים. אם היו להם 400

עובדים, האמן לי שהם היו יכולים לעשות הפקות ישראליות מאי ועד ת'

למרות האבסורד שאתה תאמר לי, שהעובדים האלה עושים הפקה. לדעתי, כל

עוד לא יצמצמו את כח האדם ברשות השידור, לא יהיה פתרון ותמיד נצטרך



כהרסיף כהם. הבעיה העיקרית היא כח האדם, והם לא היחידים שלא מתמודדים

עם זה.

הקונצפציה "בגדול" צריכה להיות, שהרשות צריכה להיות רשות ממלכתית

שעוסקת בשידורי חדשות ובשידורים מיוחדים של הממשלה. כל השאר, יהיה

מסחרי, פרסומית וכו'. אל תכניס אותם ליזמות ולעסקים פרטיים.

אינני חושב שאתה רוצה להטיל נטל כה גדול על האזרחים ועל הממשלה.

באיזה שהוא מקום צריכה להיות פרופורציה.

גביה - תמיד אמרנו, שחברת החשמל היא המכשיר הטוב ביותר לגביה.

אולי השר אמנון רובינשטיין ימצא פתרון שיחסוך בגביה. בשיטת החשמל

והזרם החשמלי אפשר להגיע לסקטור הערבי בקלות יתר. גם שלטונות המס

שלנו אינם כה גיבורים בכניסה לכפרים ערביים ישראליים טהורים. פעם

הצעתי הצעה קיצונית, ואינני יודע אם אפשר להפעילה, שיתנו 25% למועצה

המקומית הערבית, ונראה אם הם יצליחו לגבות את המס. באמצעות החשמל

אפשר להגיע לכל מקום.

התייקרויות - יש למצוא שיטה נכונה להצמדה. לא כל דבר זה אינדקס,

כי יש להם אם דברים שהם קונים במטבע חוץ, והפיחות השנה הוא בודאי

13%-14%. לא כל דבר זה אינדקס. כשהרשות קונה קלטת וידאו, מיכשור,

E.N.G ציוד וכו', זה לא באינדקס. ישנם בעיית פחת ודברים אחרים שיש

לציין אותם. יש למצוא קריטריון אחר להתייקרויות. אני מסכים עם חבר

הכנסת מיכאל איתן , שאומר שאם זה עולה מ-600 אלף ש"ח כ-700 אלף ש"ח,

וההכנסה גדולה יותר, סימן שמשהו קורה בעסק הזה. אבל, יש למצוא שיטה

נכונה להתייקרויות.

בתי-מלון - לא צריך לנקוט בדרך קיצוניות אחת שהם לא ישלמו מאומה.

יחד עם זאת, יש להתחשב בכך שהתיירים לא מתעניינים כל כך בקול ישראל

וגם אין מי שיבטיח שהם יקשיבו דוקא לאותה רבע שעה של שידור באנגלית.

כל הנושא הזה קשה, ויש למצוא גבול נכון . אינני בטוח שעשיתם זאת,

כשהחלטתם שמלון גדול ישלם יותר, כי בעת שפל בתיירות המכה בבית-מלון

גדול היא הקשה ביותר; קל יותר להשכיר 30-20 חדרים מאשר 500-400

חדרים. יש למצוא שיטה שגם אתם, ברשות, תצאו ממנה מרוצים, וגם הם לא

ישלמו תשלום יתר על שירות שהם לא מקבלים אותו בפועל.

א' ת' שאקי;

ברור, שיש מאמץ שיטתי גם של הרדיו ואם של הטלויזיה להשתפר

ולהיענות לצרכים. אי אפשר שלא לפתוח ברדיו ולציין שההשתפרות שם ניכרת

כל הזמן בתוכניות חדשות, בגיוון , במספר הערוצים ובהיענות לנושאים

חדשים ומתחדשים. במיוחד, יש לציין את נושא העולים - ישנן 16 שעות

שידור ביום לעולים, ברוסית ובאמהרית, וזה דבר גדול. חבל, שבטלויזיה

הם לא זוכים למשהו אפילו התחלתי בעניין . מתוך קירבה לעולים, רוסים

ואתיופים, אני יודע שהם מאד מצרים על כך שאין להם בטלויזיה תוכנית

ולו אם של 20-15 דקות ביום.

ההפקות העצמיות - אין ספק שזה מתחייב מלשונו של חוק רשות השידור.

מי שקורא חוק זה בעיון רואה, שחוק זה בא, בראש ובראשונה, להבטיח

שהטלויזיה והרדיו ישקפו את המורשת היהודית, תולדות עם ישראל, העם

היהודי בגולה, הנעשה בארץ וכו'. אותו דבר בתחום האומנות, תיאטרון,

קולנוע וכו'. מה ששמענו כאן היום, ודאי שיש לו על מה לסמוך. נראה,

שלמרות הפניות החוזרות ונישנות שלהם, הרי כפי המסמך של איגוד מפיקי

סרטים וטלויזיה בישראל, הובטח להם סכום מסויים ומשום מה זה לא הוצא.



הם כתבו לי עכ כך ודיברו איתי, ולא אחזור על הדברים. השאלה היא: מדוע

זה קורה, כשלמעשה, צריך להיות גם לטלויזיה ענייך לחזק את היצירה

המקומית בכל התחומים? אין ספק, שההערות והביקורת של אלה שהיו כאן יש

להן על מה לסמוך, וכדאי לנסות לבוא לקראתם.

יהדות ברדיו ובטלויזיה - זהו נושא חשוב ביותר בעיניי. ברדיו אכן

רואים שיש מאמץ ראוי לשבח בנושא, ועומד לנגד עיניי הנתון של 150

תוכניות של שיעורי יהדות בשנה ברדיו. כמה שיעורי יהדות יש בטלויזיה

בשנה? איו כמעט כל יחס ביו הדברים. לגבי מלווה מלכה, בטלויזיה יש את

התוכנית "מוצ"ש". אבל, עוד לפני שהיא נולדה, ואני אומר זאת כמי שמכבד

את עורכה, מגישיה וכל המשתתפים בה, במוצאי-שבת יש יותר מאשר נותנת

אותה תוכנית "מוצ"ש", דהיינו קצת יהדות. נותנים "חצי שעה עם דודו

פישר". - זה דבר גדול, וזהו זמר גדול וחזן רציני, אבל ברור שאפשר

לעשות הרבה יותר בתחום הזה. לא נראה לי שהטלויזיה מקנה אלו שהם

יסודות ביהדות לא לותיקים ובודאי שלא לעולים. בקרב העולים, וזה נושא

שהתוודעתי אליו מקרוב במשרד הדתות, יש אפסות או בורות מוחלטת בכל מה

ששייך ליהדות בדברים אלמנטריים ביותר; שמות האבות, שמות מלכי ישראל,

שמות ערים בישראל, שמות של גדולי ישראל, שמות חגים וכו'. מפליא שזה

שנים, שאני חוזר על הדברים, גם בישיבות ממשלה, והובטח שנרגיש בתוספת

כלשהי בטלויזיה, אך לא זכינו לזה.

אני מלא הערכה לסידרה "ירושלים אשר בספרד", שהיא ללא ספק סידרה

מוצלחת. שמעתי על מחירה הגבוה, וזה מעיד על נכונות להשקיע בנושא,

שלדעתי כבלים ופרטיים לא היו משקיעים בו. זהו דבר לאומי, ובתור שכזה

הוא אינו מעניין אותם. אותו הדבר לגבי היצירה המקורית בתחום המוסיקה

כמו יצירתו של נועם שריף, שהיתה יוצאת מהכלל וכל הסופרלטיבים לא היו

מוגזמים בהתחשב כנראה באיכות מבחינה מקצועית ואם מבחינת הנושא.,אבל,

אלה דברים מצומצמים, ולא נראה לי שישנה התמודדות רצינית של הטלויזיה

עם נושאי יהדות. אני בטוח שהרצוו ישנו, ואיני מטיל בהימצאותו, אלא

שאולי התקציב איננו מספיק או שהתוכניות האחרות וההגבלה בשעות הקיימת

היום אינו מאפשרות זאת. התוצר נטו הוא, שהטלויזיה, שיכלה להיות אורם

מחנך ממדראה ראשונה שמקנה ערכים, מושאים ויסודות, לא עושה ולא סכום

בתחום הזה - וחבל. העובדה שבחגים אומרים כמה מילים ומינהאים של אותו

חג זה עממי, פופולרי ושטחי מדי. מדובר על הנוער והציבור הישראליים,

וחבל שלא ניכר מאמץ גדול בתחום זה.

המלחמה בתאונות הדרכים - דברתי עם יושב-ראש המועצה למלחמה

בתאונות הדרכים, השופט דוב לוין , ואני משמש לו כאו לפה. ביו שאר

הדברים שהוא מתלונו עליהם הוא שמועצה כזו, כפי טבעה, באה לגונן לא רק

על כל אזרח, אלא אם על אנשי רשות השידור. כל אדם הוא באדר נוסע, והוא

נתון לסכנת תאונת דרכים. כדאי היה לתת יותר זמו למלחמה בתאונות

הדרכים, ונראה שממעטים בזה, למרות שאני יודע שיש היום קצת יותר זמו

מבעבר. כך הוא התבטא בכנסת לפני חודש, ולאחר מכו בשיחה איתי. הבנתי

ממנו שהם לא מאישים עזרה משמעותית. איו להם די כספים, כדי לשלם לדבר

כזה. זה לא מסוא הסיסמאות או הפרסומות, אלא מדובר בקדושת חיים, בהצלת

אני מבקש שינתן יותר זמו בטלויזיה

למלחמה בתאונות הדרכים.

חדשות באנגלית - כמי שנפאש הרבה עם דוברי אנגלית בארץ ואורחים

מחו"ל, מארצות-הברית, קנדה, אנגליה וכו', הרי אני יודע שהם מתלוננים

שאיו די זמו לחדשות באנגלית. איו די בהקדשת 10 דקות ביממה לחדשות

באנגלית, כאשר מדובר בשפה שהיא הגדולה והתשובה בעולם, כשישראל

מעוניינת כל כך שדברים מסויימים יאיעו לארצות הברית, לקנדה ולמדינות

אחרות וכשאיו ספק שלשידורים באנגלית יש סיכוי להגיע לרבים בארץ

ולרבים בחו"ל. אני יודע שנעשה מאמץ בענייו זה, כמו העברת שעת שידור

החדשות באנגלית מהשעה 20:00 לשעה 17:30, אך אינני יודע אם זהו הזמו

הטוב ביותר לדוברי אנגלית ולמעוניינים להאזין לחדשות אלה. ברור,

ששידור חדשות באנגלית הוא ערוץ מצויין להעברת דברים מסויימים לחו"ל.



לכן , חשוב להגדיל את מספר הדקות של החדשות מ-10 דקות ל-15 דקות,

ואולי גם לשנות את זמן שידור החדשות לזמן טוב יותר למעוניינים

בהאזנה.

שמתי לב, שבטלויזיה, בעת שידור מזג-האויר, מדברים על מזג האויר

ביהודה, מזג האויר בשומרון, מזג האויר בגולן וכו', אבל במקביל יש

שימוש במילה "שטחים". אני מביך , שאי אפשר לומר "מזג האויר בשטחים

יהיה X" , משום שמזג האויר באזור יהודה שונה מזה שבשומרון , ומזג האויר

בגולן שונה מזה שבשניהם. האם איך זה מביא לכך, שיש לחדול מכל הויכוח

גם מי שחושב שצריך להחזיר את הסנטימטר האחרון

בגולן , וזו זכותו לחשוב כך, צריך לקרוא לאזור בשמו ההסטורי. האם זה

מונע מהכתבים לקרוא לאזור בשמו ההסטורי? מדובר על שם הסטורי קיים,

שאיש מעולם לא ביטלו ושיוסיף להתקיים תהיינה התוצאות הפוליטיות אשר

תהיינה. מהו ההגיון האלמנטרי שיכול להיות מאחורי ההתעקשות לא לקרוא

לאזורים האלה בשמותיהם.

עתה, מתנפצת האגדה על כך שהחוחרים לשלום יביאו את השלום ויש לנו

עתה את הגירושים. מדובר על מה שאמרו במשך 15 שנה נגד הטיעונים שלנו.

אותו הדבר קורה בנושא יהודה ושומרון , שכן הכל עניין של סמנטיקה. לאור

הדברים האלו , אני מקווה שישנו זאת גם.

אני מציע לבחון עניין זה מחדש. יש להעמיד עניין זה כך: האם יש

פגם כלשהו באמירת השם ההסטורי של האזור? האם שם שהיה טוב אלפי שנים

יכול לחדול מכך דוקא כשאנו נמצאים שם? המוזר שבדבר הוא, שדוקא

ה"שולחן ערוך" מזכיר אח אזורי יהודה ושומרון וכו' בשמותיהם בנושא

קריעה לגבי ירושלים במקומות שונים. כלומר, השמות קיימים. היעלה על

הדעת, שדוקא אנו, שזכינו להימצא שם, לא קוראים לאזור בשמו המלא, אלא

בשם אמורפי, מת, אנמי וחסר כל חיות: שטחים ?

הגולן - ביום שידור התוכנית חשבתי לעצמי: איזו סתירה יש בין

המאבק של אנשי הגולן , באותו יום, בכיכר מלכי ישראל, להביא את הנושא

לתודעת כל הציבור הישראלי והעולם ובין אותו שידור טלויזיוני אומלל,

שמתחילתו ועד סופו כמו אמר במילים קצרות: באנו הערב ליאש אתכם

מהגולן , באנו לומר לכם שהנה אלוף אלמוני ומתישב זה או אחר אומרים X.

יומיים לפני- השידור הייחי ברמת הגולן, דיברתי עם מאות מתיישבים,

ביקרחי ב-8 ישובים ולא שמעחי אחד שהציע לרדת מהגולן או לותר עליו.

לעומת זאת, השידור הזה, הייתי אומר, היה שידור דמורליזטורי במלוא

מובן המילה. זה בא להוציא מליבם של המתיישבים להמשיך ולשבת שם, כי זה

כאילו הכל כבר נחרק.

יש לומר "חושבים" ולא "מחיישבים", כי הם כבר סיימו להתיישב.

מבחינה זו, הם אכן "חושבים". אחרי ככלות הכל, אני חושב, שלפחות

לגבי הגולן ישנה הסכמה רחבה ביותר, כולל ראש-הממשכה. ישבתי לידו

באותו מעמד ביום שמלאו 25 שנים לשחרור רמת-הגולן בקצרין ושמעתיו

לא נרד, לא נרד. לבוא ולשמוע ערב שלם

כיצד אנשים מראים שאפשר לחיות ללא הגולן ושלמעשה זה לא יפגע בבטחון

הם דברים שנוגדים את רצון העם ואת דעת רוב העם. חשוב שהטלויזיה תייצג

אח רצון הרוב, ולא רק אח זה של המיעוט.

יש לי הערות אחדות לגבי הצגת התקציב. לגבי העמקת הגביה, אין

העמקת גביה. הם כל הזמן חוזרים על נושא העמקת הגביה, אך המספרים אינם

מוכיחים זאת. על רקק המתרחש עם הכבלים, סרבנות הגביה הולכת וגדלה,

ומשפחה שומרת תוק צריכה לשלם 412 ש"ח בתחילת שנה. לעומת אלה שלא

משלמים, המשלמים מרגישים "פריירים", כפי שאומרים בעברית מדוברת.

בנוסף, ישנה בעיה של מקבלי הפטורים למיניהם. ככל שעולה מספר מקבלי

הפטורים, אנו מקבלים פניות גם של אנשים מקבוצות דומות, כמו זקנים

ונכים מסוגים שונים, שלא מקבלים פטורים או משלמים חצי אגרה וכו'. כמו

כן , ישנה בעיה של נכי רדיפות הנאצים, שהוועדה המליצה ב-1990 לתת להם

פטור, ואיכשהו הרשות לא נותנת להם את הפטור.

האם זה נראה לך הגיוני ?

היא איננה יכולה להתערב בדברים כאלה.

מי איתך ;

הערתה באה לומר, שמצד שני אתם לא אוכפים את הגביה.

אינני יכולה להתערב בדברים אלה, כי מדובר בהמלצת הוועדה. תפקידי

היום, ואני משתדלת לעשותו, הוא להעביר את הלפיד מכנסת אחת לשניה

ולספר את מה שהיה, עקב חילופי חברי כנסת. הדבר לא מעוגן בחקיקה, אבל

מצד שני איש לא יעלה על הדעת ללכת לחוק גביה על נכי רדיפות הנאצים.

התוצאה היא, שמי שמשלם הוא "פרייר" אמור. נכי המלחמה בנאצים הם

המקבלים מהאוצר, ולא נכי הרדיפות בנאצים.

א' מקל;

האם יש הבדל ביניהם ?

יש הבדל ביניהם, והייתם צריכים לדעת זאת. אני אומרת לוועדה, שיש

לעשות סדר הרבה יותר מיידי בשאלה הזו, כי היא הולכת ומתריפה.

דו"ח הביצוע - דו"ח הביצוע חולק לנו עכשיו, כשהוועדה יושבת לדון

על הנושא. ב- real time- אין דו"ח ביצוע. אינני יכולה לדרוש מחם דו"ח

ביצוע, כי אף אחד אחר לא מאיש דו"ח ביצוע, גם לא ממשלת ישראל. אבל,

כיון שהם היו מוכנים להביא את דו"ח הביצוע, היה כדאי להביאו בזמן .

אני מדברת כמובן על דו"ח ביצוע של תקציב.

ר י נחמו ;

נניח שתקבלי את דו"ח ביצוע של התקציב. דו"ת כזה ניחן במונחים

כספיים. מה תקבלי במונחים של תשומה מול תפוקות 7

ס' אלחנני;

אינני מקבלת זאת בהצעת התקציב, ולכן זה לא משנה לי.

זה בדיוק מה שאני טוען .

אני יכולה לדבר רק על מה שאני מקבלת. נושא זה מתקשר לנושא של

הפקות מקומיות. התבקשתי ע"י יושב-הראש להיפגש עם המפיקים המקומיים,

סדי לחסוך מזמנה של הוועדה וכדי להבהיר מעט את העניינים. ניסיתי

להפגיש את הצדדים, כי זו תמיד דרך טובה להביו את הנושא וליצור דרך

לפתרון . לצערי, רשות השידור סרבה לשתף פעולה, ואנשיה לא היו מוכנים

להיפגש בחדרי עם המפיקים המקומיים בעת ובעונה אחת.

ר' נחמן ;

אני מוכן להיות בורר.

אינני רואה זאת במובן של בוררות. למפיקים ישנה בעיה, שהם אינם

יודעים להגדיר את עצמם. כל הזמן , הם מדברים על בעית ההבדל בין דו"ח

ביצוע על בסיס מזומן לבין דו"ח ביצוע על בסיס מצטבר. אבל, למעשה, כל

אחד מהם נועד למטרה אחרת. חבל היה לבזבז את הזמן על כך; ניסיתי קצת

להסביר, אבל אלה לא היו מוכנים לשמוע וגם אלה לא היו מוכנים לשמוע.

ב-1990 פתחו דף הדש. באותה שנה, ועדת הכספים, שלקחה על עצמה לקדם את

היצירה המקומית ברוח דברי הוועדה, המליצה להגדיל את תקציב ההפקות

המקומיות. וכך, בשנה קודמת זה היה 2.2 מליון ש"ח, ושנה לאחר מכן , ב-

2 199, זה הפך ל-300 אלף ש"ח בלבד. זה נראה לי כתרגיל שאני מכירה.

כלומר, לא נותנים לזה סעיף בתקציב, כי הם יודעים שיושב-הראש יתן לזה

ממילא יושב-הראש ירצה להגדיל, אז מדוע לנו לתת

פעמיים? מדוע לנו לתת קודם, אם אפשר לתת אחר כך? לפי נסיוני, זה נראה

לי כתרגיל, ואני מתנצלת אם זה לא כך.

ועדת הכספים, כמובן , גם סימנה מהיכן לקחת את הכסף. אבל, כשהוועד

המנהל הגיש את התקציב בפועל, ראיתי שהוא שינה את הנחיית הוועדה וקבע

שהמקור יהיה מהכנסות שיהיו ביתר מתשדירי שירות וחסות מעל לאומדן .

כשהם נמצאים במצב, שבו ממילא הכנסותיהם יורדות, אז הייתי אומרת שזה

לא יפה לכתוב "מעל לאומדן", כשהאומדן הוא בד"כ האומדן האופטימי.

מ' איתן ;

הדבר דומה, כאילו כתבו שלא נתנו כסף.

עתה, כשאני בודקת בדו"ח הביצוע, שזה עתה קיבלתי אותו, אני רואה

שבסעיף עידוד פרישה ורזרבה לשכר, שאותו סימנה ועדת הכספים כמקור, יש

ממש תת-ביצוע. כל הכסף נשאר שם, והיה להם את הכסף. הבעיות של המפיקים

הן , שהם לא יודעים איך להתארגן , ולא כל סרט, שהם מציגים ויוזמים,

יכול להיות משודר על יד רשות שידור ממלכתית ב- Time Prime. העניין

הוא, שברשות חוזרים גם השנה על כך שיהיה מקור אם תהיינה להם הכנסות

מעבר לאומדן . עוד לא ראיתי דבר כזה, וזה גם לא עונה להגדרה של הכנסה

מותנית בהוצאה. - השיטה הזו לא נראית לי. הייתי. פותרת חלק גדול

מהבעיה הזו על ידי. הידברות טובה יותר.

חוב רשות השידור - חוק ההסדרים ב-1990 ייחב אותם לשלם 75 מליון

ש"ח למדינה. בזמנו, התנגדתי לזה מאד, כי אמרתי שאם יש עודף אז

שיקטינו את האגרה, או שאכן ישמרו רזרבה לשנים הבאות שהולכות להיות



שנים רזות. הרשות לא שילמה, והמדינה לא גובה. מצב זה נמשך כבר

שנתיים, והחוב עתה הוא 84 מליון ש"ח. אני אומרת לחברי-הכנסת; דברים

מסוג זה יש לסדר, ולא יכול להיות דבר כזה בתקציב.

לגבי האגרה, על רשות השידור להודיע, במפורש, על גבי האגרה, עד

מתי אפשר לשלם אותה ללא הצמדה.

הארכנו את התקופה בחודש, כלומר עד סוף חודש פברואר.

ס' אלחנני;

זה לא כתוב בשום מקום.

זה כתוב בתקנות השרה ובהודעות לציבור.

ראיתי זאת בתקנות השרה, אבל עליכם לומר זאת לוועדה.

תקציב הפיתוח - כשאברהם שוחט היה יושב-ראש ועדת הכספים, הוא

גילה את יתרת קרן הפיתוח שעמדה על כמעט 200 מליון ש"ח. כלומר, זהו

המקור שיש להם תקציב הפיתוח. איו דיווח על זה. הם הגישו תקציב פיתוח,

שהיה כולו רק הוצאה ואיך מקור להכנסות. לדעתי, חלק מדיווח מסודר צריך

להיות גם דיווח על קרן הפיתוח של רשות השידור: כמה יש בקרן , כמה הקרן

תוציא, וכמה יישאר בה.

חבר-הכנסת גדעון שגיא ביקש ממני להעלות נושאים אחדים:

1. יש להגדיל את ההשתתפות ברשת רק"ע.

2. יש להשוות את מעמד עובדי רק"ע ליתר עובדי הרדיו. לדעת חבר-הכנסת

גדעון שגיא ישנה בעיה כזו.

3. חבר-הכנסת גדעון שגיא היה רוצה שיבססו את מעמד הרשת וירחיבו את

תוכניותיה.

4. חבר-הכנסת גדעון שגיא מבקש להשמיע יותר מוסיקה ים-תיכונית ברדיו.

קיבלתי פניה, בה מתלוננים שסגרתם את הארכיון , מסיבות של כח-אדם,

בזמן שישנם גופים הזקוקים לסרטים ישנים וכיוצ"ב. אני מבקש שתגיבו על

נושא זה, שכן אני מבין שאין בעיית כח-אדם ברשות השידור.

אין לי בעיה להצביע על הנושא רק עם חבר-הכנסת מיכאל איתן , אבל

אינני מוכן להצביע כשישנם שני אנשים בכבד. ישנן בעיות, שלדעתי, יש

לתת עליהן תשובה שתספק את שנינו. אם נצליח, לקבל תשובה שתספק את

שנינו, אולי נוכל לסיים את הנושא כבר היום.

יושב-הראש, אולי ישנה כאן אי-הבנה. - עם כל הכבוד לשנינו, ישנם

עוד חברים רבים בוועדה.

היו"ר ג' גל;

אתה תוכל לבקש התייעצות, אם תרצה. אני לוקח נושא זה על אחריותי



ועל ראשי. לפני שנוכל להחליט, ישנו 3 בעיות עיקריות שיש להשיב עליהן :

1. בעיית המפיקים - ללא נושא זה אי אפשר כאשר את התקציב. ישנה אי

שביעות רצון בנושא זה.

2. בעיית בתי-המלון .

3. ישנם כה רבים שמקבלים פטורים, ורק הנכים נשארו. - בעיה זו אינה

דומה לקודמותיה, אך גם עליה יש להשיב.

שתי הבעיות הראשונות הן הקרדינליות. על פי מה שנאמר כאן , אני

מבין , שהתאחדות בתי-המלון מבקשת להשאיר את המצב של השנה הקודמת. הם

חושבים שהמצב החדש מרע את המצב. הם אומרים: השאירו אותנו עם אותו מצב

של השנה שעבה והוסיפו את אותם 8% ואנו נהיה מרוצים. אם תוכלו להגיע

לפתרון , ודאי שלא יהיה צורך באותה וועדה, שהציע חבר הכנסת מיכאל

איתו , שהיתה מיועדת בעיקר לנושא המפיקים.

רשמתי לפני את השאלות, שהועלו כאן , ואשתדל לענות עליהן בקצרה.

אתחיל בהערה כללית. כיום, ישנם כבלים והערוץ השני נמצא בחלקו, ויש

לומר בצורה ברורה דבר מה על מצבנו. מדי יום ביומו אנו עושים סקר

שמצטבר בכל חודש לסקר מדעי. סקר זה נעשה על מידגם מייצא של כ-500

דגמים. איו ספק, שאנו מוסיפים להיות הכח המוביל בתחום הטלויזיה בארץ

בלי שום יחס לאף אחד אחר. כלומר, איו בכלל מה להשוות את הצפיה

בטלויזיה הכללית לצפיה בכבלים או בערוץ השני. כשאומרים "טלויזיה" זה

עדייו אנחנו. למישדר רציני אצלנו ישנם כ-2 מליון צופים, שזה כמעט כל

המבוגרים במדינה. אף אחד לא מגיע לקרסוליים של הצפיה הזו. איו זה

אומר, שנוכל להיות שאננים ובטוחים ושתמיד יהיה כך, אבל זה המצב

העובדתי נכון לרגע זה. הטלויזיה מוסיפה להיות הכח המרכזי והמוליך,

ויכול להיות שזה יהיה כך עוד זמו רב, אם כי איננו שאננים.

הטלויזיה בערבית - אישית, אני אכן חושב, וגם פועל בכיוון זה, שיש

לשנות את שעות השידור בערבית ל-19:00-17:30 בערב, כדי שיהיה לנו

Prime Time רציני מהשעה 19:00 ואילך. יש לזה התנגדות מצד כל מיני

גורמים בתוך רשות השידור. אצלנו, שום דבר אינו כל כך פשוט ושום דבר

אינו קל, אך זוהי המגמה הנכונה.

הבעיה העיקרית, שעונה על חלק גדול מהבעיות שהועלו כאן , היא בעיית

שעות השידור. כל הדיבורים על הטלויזיה נגדה או בעדה מתייחסים, למעשה,

לכ-3 שעות שידור רלוונטיות 23:00-20:00 בערב; בשעות 18:30-17:30 ישנם

שידורים לילדים, ועל כך אף אחד לא מתלונן ואף אחד גם לא משבח זאת.

בשעות 20:00-18:30 ישנם שידורים בערבית וגם בנושא זה רוב האנשים לא

עוסקים בביקורת ולא בשבח. בשעה 23:00 אנו עדייו משדרים, אבל רוב

האנשים כבר הלכו לישון . כאמור, שעות השידור הו שורש הבעיה, ועד שלא

תיפתר הבעיה של מתן שעות שידור רציניות לטלויזיה הממלכתית, למעשה, לא

תיפתרנה רוב הבעיות שהועלו כאן . אנו פועלים בנושא זה שנים, ואיו אוזו

קשבת בממשלה, לא בממשלה הנוכחית, לא בממשלה הקודמת ולא בזו שקדמה לה.

כיהנתי כבר בזמנו של 3 ממשלות, ואיו הבדל. - לא נותנים לנו שעות

שידור. לכבלים ישנם 40 ערוצים וקיים גם הערוץ השני ולנו יש 3 שעות

שידור רלוונטיות. כל היתר כמעט לא רלוונטי מבחינת הויכוח הציבורי.

כפי שאמרתי, אני בעד הזזת השידורים בערבית לשעות 19:00-17:30

בערב, ואז השידורים בעברית יתחילו בשעה 19:00. אני פועל בכיוון זה,

אך יש לכך מתנגדים לא מעטים בתוך רשות השידור ושום דבר איננו קל, כמו

רשות השידור מתנהלת ע"י ועדות. - זה

נכון, יזו בעיה גדולה ותמורה.

ספורט - ישנם תמיד כאלה הרוצים פחות ספורט וכאלה שרוצים יותר

ספורט. החלטנו להתמקד בכמה דברים, כי אי אפשר בשעות הספורות הללו



לעשות הכל. השנה, החלטנו להתמקד, בתחום הספורט, בליגה הלאומית

בכדורגל, שזה הגורם המוליך בספורט. כמו כך , קנינו את הזכויות בשידור

משחקי מכבי תל-אביב בארץ ומשחקי הפועל תל-אביב בכדורסל. יש לנו עוד

כמה ענפים וחוזים בלעדיים של ספורט בינלאומי, שמועבר ע"י האיגוד

האירופי ebu, וזה מספיק לנו. כל הזמו מנסים לדחוף לנו עוד ועוד

ספורט. איך לנו איפה לשדר, ואיך למי לשדר את זה. יש גבול לכמות

הספורט שאפשר לשדר.

בנוסף, כל אחד רוצה להוציא מאיתנו כסף. כל ארגון ספורט מוכן לתת

לכבלים או לערוץ השני אפשרות לשדר בחינם, אבל מאיתנו רוצים מליונים.

ההתאחדות לכדורגל קיבלה 2.3 מליון דובר עבור שתי עונות לשידור ליגה

לאומית. - זה הרבה כסף. זה לא עלה כמו האגרה ב-8%, שאולי תאשרו, אלא

ב-200%. זהו מצב בלתי אפשרי, ולכן בשנה הזו החלטנו להגביל את עצמנו,

והייתי רוצה שנגביל את עצמנו עוד יותר בשנה הבאה. היום הכבלים וגם

הערוץ השני משדרים ספורט, וזה הגיוני. עלינו כשדר דברים מסויימים

עיקריים בספורט, כמו הליגה הלאומית בכדורגל. אי אפשר לשדר הכל, וגם

אין כסף לזה. כולם רוצים סכומים גבוהים. אומרים לנו: אם תעשו שידורים

ישירים, זה יעלה לכם 50 אלף דולר למשחק. למשל, הפועל צפרירים חולון

במשחק נגד קבוצה כלשהי רוצים 50 אלף דולר למשחק.

סוגיית קיפות הליכוד כן או לא - זו סוגיה רצינית, שהועלתה

לאחרונה. היו שני דיונים רציניים בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת,

לנוכח טענות של 3 סיעות אופוזיציה: ליכוד, מפד"ל ומולדת. הו טענו,

בנוכחות מבקרת המדינה, שיש קיפוח בטלויזיה. שקלנו את הענייו , ועל דעת

מבקרת המדינה הצענו שימונה אדם מיוחד לבדיקת הנושא. הצענו את נקדימוו

רוגל, שנתשב בעיו כל כאדם אובייקטיבי ועל שמו נקרא המסמך המפורסם:

מסמך נקדי, שיבדוק את הסוגיות הללו. הוא מתחיל את עבודתו בימים אלה,

ובקרוב נדע אם יש או אין קיפוח בטלויזיה. אם יש קיפוח, יש לתקן זאת.

אם אין קיפוח, יש להפסיק להתלונן .

ידוע, שהתוק ברור והמדיניות ברורה. התוק אומר שצריך להיות ביטוי

למיגוון הדעות הרוותות בציבור, וזה מובו מאליו. המדיניות שלנו היא

כזו, ואם מישהו אינו עובד לפיה ומקפח דעה כלשהי, יש לתקן זאת. אנו

נדע את התשובות, כאחד שתתקיים אותה בדיקה ע"י נקדימוו רוגל. כאמור,

זה נעשה על דעת מבקרת המדינה וכל הסיעות שהיו באותה ישיבה שם. כולם

קיבלו הצעה זו להצעה הוגנת. אין פירוש הדבר, שלא יכול להיות שגם

בעתיד מישהו יטעה, אך איו זו מדיניותנו. בממשלה אמר השר אמנון

כשהיינו באופוזיציה כעסנו מאד כשקיפחו אותנו. כשאנו

בממשלה, איננו צריכים לתת שיקפתו מישהו אחר. שמחנו מאד לשמוע זאת, כי

זו דעה נכונה שמקובלת עלינו.

לקיחת הכספים - כפי שאמרה סמדר אלחנני, יש לעשות חקיקה, כדי

להוריד את הנושא מעל סדר-היום. לא יכול כהיות שהחובות שלנו כביכול

יגדלו מדי שנה, שכו הם עלולים להגיע באחד הימים למיליארד ש"ח, ואין

כזה סוף.

פטורים - ישנה רשימה, שבה ישנם סקטורים רבים, שמקבלים פטור

מאגרה, ואין סוף לדבר.

שכר עובדים - אין זה סוד, שרשות השידור סובלת, פחות או יותר, מכל

הבעיות שמהו סובל הסקטור הציבורי במדינת ישראל. איננו גאים בזה, ואנו

גם לא יזמנו את השיטות הללו. אנו יכולים לשלם את השכר רק על פי תוק

יסודות התקציב באישור הממונה על השכר, והדברים ידועים. איננו יותר

חכמים מכל משרד ממשלתי ומכל אחד אחר בתתום זה. יש לשנות את השיטות

האלה, והרויזיה צריכה לחול עלינו כמו על כל המגזר הציבורי. בינתיים

אנו עושים מה שביכולתנו לעשות על פי השיטות הקיימות. ברור, שישנם

עובדים שרואים בשעות נוספות חלק אינטגרלי משכרם. דרך אגב, בלי זה

רובם לא יצליחו לפרנס משפחה. אבל, כאמור, זהו המצב בכל מדינת ישראל.



ציוד ופיתוח - בשנים האחרונות הצלחנו להצטייד במיכשור ולהשתפר

מאד, בניגוד למצב שהיה לפני שנים אחדות. יש לנו ציוד, שהוא בגדר

המילה האחרונה בתחום הטכנולוגי בטלויזיה וברדיו, והוצאנו מליונים על

נושא זה. לדוגמא, קנינו 5 ניידות שידור חדשות של רדיו ו-2 ניידות

שידור לטלויזיה, לאחר שלא קנו ניידות כאלה במשך 20 שנה. כמו כן ,

קנינו עשרות מצלמות. ישנו מכשיר עריכה מסויים חשוב ומרכזי בטלויזיהח,

שמאפשר גם צריכה וגם שידור. עד לפני שנה היו לנו 6 מכשירים כאלה,

והשנה יש לנו 70. א לאכנס לכל הפרטים, אך יש לנו את הציוד שהוא המיכה

האחרונה גם בטלויזיה וגם ברדיו. ברור, שהכנסת הe.n.g- חייבה את זריקת

כל מכונות הפילם הישנות והכנסת כל הציוד החדש. כל זה התבצע במהלך

השנה האחרונה בהצלחה.

מי איתן ;

מה עשיתם עם הציוד הישן ?

ישנם עוד כמה גורמים, לא בתחום החדשות, שמשתמשים בציוד פילם. אם

יש עודף אז אפשר למכור. אבל, אלו דברים מאד מיושנים, ואנשים לא

להוטים לקנותם.

"בזק" - אנו בני ערובה בידי חברת "בזק", וכדאי שהוועדה תדע זאת.

אנו במצב בלתי נסבל לחלוטין . אנו מחוייבים לשלם להם 35 מליון ש"ח

בשנה עבור המשדרים, שבחלקם מיושנים א7 שאי אפשר לשמוע בעזרתם כפי

שצריך, כמו המשדרים לחו"ל שהם מאד מיושנים. 35 מליון . ש"ח הוא סכום

עתק, והגיע הזמן שהמדינה תפחח אח נושא המשדרים לתחרות, כמו שרוצים

לעשות עם טלפונים, ואתם בקיאים ממני. ואז, כל חברה שתרצה לספק שירותי

משדרים, תוכל לעשות זאת, וכל גורם שירצה להיות קליינט, אנו, הכבלים

או הערוץ השני, יוכל יוכל קליינט של חברה זו. לא יכול להיות מונופול

של "בזק", שבו הם קובעים את חמחיר כאוות נפשם. השנה נקבע תשלום של 35

מליון ש"ח, וזה בלתי אפשרי.

מ' איתן ;

גם אתם קובעים את האגרה כאוות נפשכם.

לא, אתם קובעים את האגרה בשבילנו, על פי שיקול ציבורי.

אינני זוכר, שהצעתם ואנו עשינו שינוי כלשהו.

אני לא רוצה להיכנס לכל הנושא הזה, אך יש לעבור לשיטות שידור

אחרות. כיום, מדברים על שידורים באמצעות לווין , והלווין "עמוס" יהיה

כאן חיובי. אנו משולבים בכל המאמצים האלה, אך את הבעיה של "בזק" יש

לפתור.

לגבי נושא הגביה, עלותו והנושאים הקשורים בו, המועלים תמיד, לפני

חודשים אחדים פניתי, ביוזמתי, לממונה על הכנסות המדינה, יורם גבאי,

וביקשתי שהוא והמומחים שלו יעשו בדיקה רצינית של עלות הגביה. ביקשתי

שיודיע לי, לאחר בדיקת הנושא, אם לדעתו מישהו אחר יבצע את הגביה

בצורה טובה ויעילה יותר מאיתנו. ואז, אולי, הוא יציע לקחת את הנושא

מאיתנו. התענוג בגביית האגרה הוא קטן מאד. זה התחום המתסכל ביותר,



הקשה ביותר וכפוי הטובה ביותר בכל פעילות רשות השידור. זהו חיכוך

יומיומי עם 1.2 מליון בתי-אב. הלוואי והיינו יכולים רק לשדר ולקבל את

הכסף. בתום הבדיקה המקצועית של יורם גבאי ואנשיו, הוא קבע שאנו

היעילים והטובים ביותר בתחום הגביה, 7ואמר: התכבדו, והמשיכו את הגביה

לבד. אם תעבירו זאת לגוף ממשלתי כלשהו או לגוף אהר, יהיה הרבה יותר

גרוע, שכן העלות תעלה, היעילות תרד ולא יהיה טוב. יש לי את תשובתו של

יורם גבאי בכתב, ולכן היום אני גם מדבר במידה מסויימת של בטחון .

אגרת רדיו ברכב - אפשר לבטל זאת, אם רוצים. אבל, אינני חושב

שמשרד האוצר ירצה לאבד 400 אלף ש"ח לשידור, ולכן נראה שהשיטה הקיימת

תימשך.

מ' איתן ;

מהו החלק של אגרת הרדיו ברכב ?

ישנה בעיה אמיתית, כי, כרגע, רק כשליש מהאזרחים משלמים אגרה זו,

בעיקר בגלל שמשרד התחבורה סרב לאכוף זאת עד היום. לצערי, משר התחבורה

הקודם לא קיבלנו סיוע. אני שמח לציין , שדוקא השבוע הגענו לסיכום עם

שר התחבורה החדש, ישראל קיסר. בהסכם זה, השר מקבל על עצמו לאכוף את

תשלום אגרת הרדיו ברכב בצורה רצינית. התוצאה: יהיה שיפור רציני ואז

יהיה כסף לכל מיני דברים. אם השנה, למשל, 420 אלף איש שילמו את אגרת

הרדיו ברכב, כדי לדעת את סך הכל הסכום יש להכפיל זאת ב-100 ש"ח. אבל,

אם נעשה חשבון כמה בעלי רכב יש במדינה, נוכל לקבל מושג על גודל הסכום

בעתיד. אבל, זה לא בידינו. יש כאן דבר מאד פרדוכסלי. - עלינו לגבות

אגרת רדיו ברכב, אך אנו לא יודעים למי יש רדיו ולמי יש רכב, וגם

מסרבים לומר לנו זאת מחמת צינעת הפרט. סיכמנו עם שר התחבורה, ישראל

קיסר, שהוא יתן הוראה למכונים, שהם חייבים לגבות את האגרה, שאם לא כך

יהיה להם עסק איתו, ואני מנסח זאת בצורה גסה.

מ' איתן ;

אם זה יקרה, יהיה לו עסק איתי, אבל ראשית נראה אם יהיה לו עסק.

אמרנו, שבתמורה לכך, נרחיב את השידורים בנושא המלחמה בתאונות

הדרכים. זה ייבחן בתחום המעשה, שכך יש הבדל ביו סיכום לבין מעשה.

אבל, אנו מקווים שזה יעזור.

מ' איתן ;

מהו, בדיוק, הבסיס החוקי לגביית אגרת הרדיו ברכב ?

הבסיס החוקי לכך הוא חוק רשות השידור, האומר: "...עבור רדיו

המותקן והמיועד להתקנה ברכב מנועי".

הטלויזיה החינוכית - אנו אכן חושבים שאת הטלויזיה החינוכית יש

להכניס לתוך רשות השידור. כל העניין הוא אדיוטי. הרי ממילא יש היום

ערוץ אחד, ואף אחד כבר לא יודע אם ב-17:30 אלה מסיימים את השידורים

ואלה מתחילים. יש ערוץ 1 , ערוץ 2 וערוצי הכבלים. את הטלויזיה

החינוכית יש להכניס, במבנה כזה או אחר, לתוך רשות השידור. המדינה



תחסוך 35 מליון ש"ח או כל סכום אחר, שהיום הם מחוקצבים כיחידה במשרד

החינוך והחרבות, והם יחוקצבו מהאגרה. אפשר לעשוח כל זאת, גם אם בשנה

הראשונה או השניה זה יעלה בעוד 3% אחוזי אגרה, שכן יהיה אפשר לעמוד

בזה. כולם יחד יעשו אח השידור הממלכתי. איו שום סיבה שלממשלת ישראל

הנוכחית, הקודמת או אחרת תהיה עוד תחנת טלויזיה. זה דבר מיוחר, שאיך

בו צורך. הם צריכים להיכנס לרשות השידור הממלכתית. אנו מדברים על סך

כבר שנים, אך זה לא עוזר. אבל, זו הדרך הנכונה, ומי שיתרום כזה יעשה

שירות ציבורי חשוב. רוב זמן השידור הוא בכלל שלהם, בזמן שאנו צריכים

למלא את כל המטלות. כל העניין הזה הוא די בלתי סביר.

תשדירי חסוח ופרסומת - לדעתי, אנו עושים עבודה לגמרי לא רעה

ומצליחים להכניס כ-20% מהתקציב, אבל זה לא קל. כל שני וחמישי מוגש

נגדנו בג"ץ של איגוד העיתונים היומיים. בג"ץ הגביל אותנו במה שמותר

לעשות. בערוץ השני העבירו בכנסת בתוך שעתיים חוק, שמאפשר להם לעשות

דברים אחרים תחת הכותרת "תשדירי שירות". המצב איננו פשוט, והוא עלול

להיות קשה יותר עם הפעלת הערוץ השני בצורה יותר סיסטמתית. בכל זאת,

השנה אנו מצכיחים לעמוד במה שקבענו לעצמנו בתחומים הזה וקצת יותר.

התייקרויות - מישהו אמר כאן , ובצדק, שהמדד הוא כאן דוקא תמיד

הדרך המדוייקת לקבוע את ההתייקרויות, כי חלקים רציניים בפעילות שלנו

רכישת סרטים בחו"ל, רכישת הציוד וכו'.

המדד, כאמור, לא תמיד רלוונטי. אבל, כפי שאמרנו, גם את המדד כא

קיבלנו, והיתה שחיקה, ואפשר להחווכח אם זה היה לפי מוטי לוי או סמדר

אלחנני, אבל היחה שחיקה של 20%-30% בשנים האחרונוח.

יהדות - חבר הכנסת פרופסור אבנר חי שאקי העלה נושא זה. אנו עושים

מה שאפשר, אבל ברור שכאשר שעות השידור מצומצמות הקומץ לא יכול להשביע

את כל האריות. אותו דבר גם לגבי המלחמה בתאונות הדרכים והחדשות

באנגלית. אנו צריכים לספק את כל הצרכים הציבוריים בנושאים האלה בכ-3

שעות טלויזיה רלוונטיות. איך זה מקרה, שמשבחים את הרדיו. כולם משבחים

את הרדיו לא רק בגלל שהוא טוב, אלא אם בגלל שיש לו 8 רשתות. כל אחד

יכול לקבל זכות דיבור שם, למשך זמן רב. ישנם ברדיו אינסוף ערוצים,

ויש בעיה למלא אותם. לא כך המצב בטלויזיה. לכן, ברור מדוע מרוצים

מהרדיו, אם כי באופן אובייקטיבי הוא טוב.

השימוש בשמות "שטחים" או "יהודה ושומרון" - כיום, המצב ברשות

הטלויזיה הוא שישנה החלטה של הוועד המנהל, נדמה לי מלפני 9 שנים,

שמותר לומר "יהודה ושומרון " או "שטחים" ואסור לומר "גדה מערבית"

ו"רצועה". זהו המצב החוקי הקיים ברשות השידור, ואינני נכנס לויכוח אם

הוא טוב או רע. אם מישהו סוטה מזה, הוא עובר עבירה ואנו יכולים

וצריכים לקרוא לו לסדר. זהו המצב, ולפי מיטב ידיעתי זה אם מה שקורה.

לפעמים אומרים "יהודה ושומרון" ולפעמים אומרים "שטחים". לפעמים, לפי

המשפט העברי, כל פעם זה מתחבר אחרת.

אם קרה מעשה מסו י ים ואומרים "חושב יהודה ושומרון" זה כמו שאתה

אומר חושב חצי מדינת ישראל. לדעתי, יש לומר את השם המדוייק של המקום,

כמו שאומרים במקרה מסו י ים "לתושבת גבעתיים קרה כך וכך".

אני מסכים איתך, שמבחינה עיתונאית זה לא הגיוני לומר "תושב יהודה

ושומרון". אם קרה דבר באריאל יש לומר "תושב אריאל" ולא "תושב יהודה

ושומרון", אחרת זה לא אומר כלום. מבחינה עיתונאית, זה מקובל עלי.

אבל, אינני חושב שישנם מקרים כאלה. אם יש מקרה כזה, אז אני חושב

שאותו עיתונאי עשה עבודה עיתונאית גרועה.



לגבי רק"ע וכל הקשור לזה, אנו עשינו כמעט יותר מכל שאר הגופים.

לראשונה בתולדות המדינה יצרנו יש מאין , ויש סאן רדיו שמשדר 14 שעות

ביום: 12 שעות ברוסית ו-2 שעות באמהרית. על ידי זה הבאנו לתוצאות

מפליגות. המומחים אומרים לנו, שתודות לרק"ע ולנו נגמרו התורים בלשכות

העבודה ובמשרדים שונים, והמונים לא צובאים שם; המומחה בא לדק"ע ומדבר

בזמן שהם בבית מקשיבים. בכל אופן , עשינו לא מעט. מי שיש לו טענות,

אפשר לבדוק אותך . אנו מרגישים בשטח הזה מאד חזקים, שכן פעלנו בו הרבה

מאד.

ארכיב - יושב-הראש העלה נושא זה. יש שם בעיות, והבטחתי עוד כח-

אדם וציוד, כי זה מה שהם טוענים שהם צריכים כדי לפתור את הנושא אחת

ולתמיד.

עתה, אעסוק בשתי הבעיות, שיושב-הראש האדיר אותן כשורש העניין :

המפיקים ובתי-המלון. לגבי נושא המפיקים, יש להבין שהפקה מקורית זח מה

שעושים כל העובדים שלנו. הם מפיקים אך ורק הפקה מקורית ולשם כך הם

קיימים. החברים היקרים שבאו לכאן גם הם מפיקים, אבל הם מפיקים

חיצוניים, ואינם עובדי רשות השידור. יש להם דרישה, שהיא אם לגיטימית,

לקבל נתח מהעואה, והתיסכול שלהם הוא מובן. התיסכול שלהם אינו בגללנו,

אלא בגלל שבמשך שנים מספרים להם שמחר בבוקר יקום ערוץ 2 - ואין , ואם

בגלל שהכבלים לא עושים דבר בתחום ההפקה , המקורית, למרות שאם הם

מחוייבים בחוק לעשות זאת. הם מתוסכלים, ואני מבין אותם. אלה הם חבריה

טובים וציוניים, שהקימו מערכות הפקה רציניות, יש להם עובדים והם

עומדים כעניים בפתח. לכן, הם צועקים. הם צועקים על הטובים, ואנו

הטובים בסיפור הזה, משום שאנו היחידים שעושים הפקה מקורית. עשינו זאת

כל השנים, והגדלנו זאת בשנים האחרונות.

אפשר להתוכח אם תמיכה בסרטי קולנוע הוא תפקידה של רשות שידור

ממלכתית. זהו פטנט חדש, שאישיח, אני חומך בו. נדמה לי, שפטנט זה

הומצא בתקופתו של אברהם שוחט כיו"ר ועדת הכספים או על ידו. בוועדה

אמרו: אם יש אארה, אז שאם הקולנוע הישראלי יהנה ממנה. אפשר להתווכח

אם זה תפקידה של רשות השידור הממלכתית לתמוך בסרטי עלילה, שחלקם אפשר

להתווכח על המסר או שהם לא בדיוק על פי חוק רשות השידור. לפעמים,

רוצים שנתמוך בסרט ואנו רואים שהמסר שלו לא מוצא חן בעינינו, לא

אישית אלא כאנשי ציבור שצריכים לסמוך על איזון וכו'. כל הנושא לא

פשוט. יכולה לעלות טענה שאין זה כלל תפקידנו לתמוך בסרטי הקולנוע של

מר גלייבר כמו "סיפורי תל-אביב". עם כל הכבוד, ספק רב אם זה תפקידנו.

אבל, כאמור, הוועדה קבעה בעבר שזה תפקידנו, קיבלנו על עצמנו זאת

באהבה, והיום אין כמעט סרט ישראלי שאין אנו שותפים בו. בסרט על נערות

הליווי, שממומן כנראה על ידי אחד הבעלים של מכון לנערות ליווי לא

רצינו להשתתף, אבל אין היום כמעט סרט, מאלה שנחשבים, החל מ"שורו",

מלפני שנתיים, ועד סרטו האחרון של אסי דיין שאיננו שותפים בהם. אנו

שותפים בהם בכסף טוב. - זו עובדה. החברים יכלו לומר זאת בצורה יפה,

הם לא אמרו זאת וחבל. הזרמנו בענף הקולנוע כסף חדש שלא היה. אומר

שוב, שאפילו מספריח, אנו שותפים, מבחינה פיננסית, ברוב סרטי הקולנוע

שהופקו במדינת ישראל ב-3 השנים האחרונות. - אנו יכולים להוכיח זאת.

כמה כסף ביצעתם בסעיף הזה בשנה האחרונה ?

הוצאנו על כך 1.2 מליון ש"ח מתוך 3 מליון ש"ח, ש-2.7 מליון ש"ח

מתוכם מותנים. כלומר, 300 אלף ש"ח מהם נטו מותנים.



א' מקל;

שנת 1992 היתה שנה לא שיגרתית בתולדות רשות השידור, כי התקציב

אושר בחודש יוני, ושנת הגביה היתה 6 חודשים בלבד. עד לרגע זה לא

הצלחנו לגבות את כל מה שרצינו לגבות מהציבור, כי אי אפשר, ב-6

חודשים, לאכוף גביה שצריכה להיעשות במשך 12 חודשים.

מ' איתו ;

מהי סך הכל הגביה ?

א' מקל;

השנה יהיה כ-6 מליון ש"ח פחות ממה שקבענו לעצמנו. קבענו לעצמנו

262 מליוו ש"ח, אבל כשבאנו לכאן בחודש יוני, הוועדה הורידה לנו 1%.

המשמעות של הורדת 1% זה היא פחות 3 מליון ש"ח מהגביה. הגובים עבדו

קשה מאד, והצליחו מעט וזה לא פשוט. לכן , לדעתי, 1992 היא איננה מדד

לדבר. פלא הוא, שבכלל הצלחנו להתקיים. בחודש אפריל השנה, הגענו למצב,

שאלמלא הלוואה מהאוצר של כ-16 מליון ש"ח לא היינו משלמים משכורת.

שנת 1993 - דעלתי, ישנן שתי אפשרויות, אם רוצים ללכת לקראת

המפיקים ולעשות משהו שיהיה חיובי מעבר למה שכתוב בספר התקציב. אפשרות

אחת היא, שיכולה הוועדה הנכבדה הזו יכולה לומר: אנו מחשיבים את ההפקה

המקורית ואי לכך אנו קובעים היום שהאגרה תעלה לא ב-8% אלא ב-9%.

כלומר, 1% יהיה קודש להפקה מקורית והוא שווה 3 מליון ש"ח. אני מציע

לוועדה לעשות זאת.

איך אפשרות כזו תופיע בספר התקציב ?

יהיה כתוב: הפקה מקורית חיצונית.

מתוך התחשבות בך ובדבריך שאינך יכול לקצץ בשום מקום אחר, אני

מציע לעשות זאת מותנה בהכנסה, וההכנסה תהיה מהפרש הכסף שתקבל השנה

מאגרה יותר מאשר קיבלת השנה שעברה, בערכים ריאליים, לרבות מאגרת

הרדיו ברכב. מגביית אגרת רדיו ברכב אתה צופה עוד כ-10 מליון ש"ח. אני

מדבר נגד גביית אגרת רדיו ברכב, אבל אני יודע שלא אצליח.

אינני צופה זאת ואינני מתחייב להעמקת גביה. לצערי, אני חושש

שעומד להיות מצב הפוך. בשנת 1993 אני חושש, אולי, מהתמוטטות של הגביה

בגלל שישנה סרבנות גביה. אנשים שמשלמים 1,000 ש"ח לשנה לכבלים, אינם

רוצים לשלם עוד 300 ש"ח אגרת טלויזיה. לכן , לדעתי, אנו עלולים להופיע

כאן בעוד בעוד חודשים אחדים במצב שהוא "על הפנים". לדעתי, האפשרות

שהצעתי מעשית, וזו תהיה תרומתכם היחודית. הכסף הזה ילך אך ורק להפקה

חיצונית ע"י המפיקים החיצוניים האלה.

לא כל הנכים מקבלים פטור מהאגרה. באיזה סכום מדובר אילו היינו

מוסיפים את הנכים הרגילים ?

מדובר כאן על נכי מלחמה, והם ממומנים ע"י משרד הבטחון . נכי רדיפות

הנאצים, כיום, מופיעים תחת קטגוריות אחרות.

מה קורה עם נפגעי פעולות טרור ?

הם נמצאים גם בביטוח הלאומי.

אם כך, כדאי ששאר הנכים ילכו לביטוח הלאומי.

אנשים אלה מופיעים תחת קטגוריה של מס-הכנסה שיש פטור של 100% או

תחת השלמת הכנסה שמקבלים 50%. דעלתי, לפני שנתיים זה הנושא הובא

לכנסת בגלל מקרה בודד. אבל, בסך הכל, כיום, איו לנו לחץ של הקבוצות

הללו לקבל פטור, כי הן אינן מהוות קבוצות לחץ והך מכוסות ע"י גורמים

אחרים.

ברצוני להעיר, שהנושא של הוצאה מותנית בהכנסה מוגדר, בצורה מאד

ספציפית. למשל, במשרד העבודה אם אתה רוצה קורס כלשהו, דמי הרישום

לקורס מאפשרים כך להוציא את ההוצאה לקורס, וזה נקרא הוצאה מותנית

בהכנסה. אי אפשר לחבר הכנסה משם עם הוצאה מפה.

אם תקראו בספר התקציב, תראו שהשנה זה לא מותנה. השנה יש כאן 7.5

מליון ש"ח ע"י מפיקים חיצוניים ועוד 300 אלף ש"ח לקולנוע לא מותנה.

ס' אלחנני ;

ישנה גם בעיית ביצוע. כלומר, חלק גדול מהבעיה היא שאין סרטים.

עתה, במקביל, גם מגדילים את האגרה. בסעיף 11, בעמוד 53 בספר התקציב,

ישנה הוצאה מותנית בהכנסה.

יש כאן 7.5 מליון ש"ח להפקה חיצונית לא מותנה בכלום. אפשר

להתווכח אם 7.5 מליון ש"ח הוא סכום מספיק או לא.

בסעיפים שבעמוד 61 יש 6 מליון ש"ח שלא מותנים, ובעמוד 78 יש 1.5

מליון ש"ח. כלומר בסך הכל יש 7.5 מליון ש"ח שאינם מותנים + 330 אלף

ש"ח שאינם מותנים, זה כמעט 8 מליון ש"ח לא מותנים.

וזה לא כולל את התחום של שידורים בערבית.



ס' אלחנני;

אינני מדברת על המספרים, אלא על העיקרון. העיקרון לא יכול להיות

הוצאה מותנית, כשהיא לא מותנית ואין קשר בין ההוצאה להכנסה.

א' מקל;

יש קשר.

ס' אלחנני;

מדובר בספר התקציב על "תשדירי שירות וחסות מעל האומדן", כשהאומדן

הוא כבר לא ריאלי. - אינך יכול להיות מעל האומדן , ולאחר מכן ליעד את

זה.

א' מקל;

אין זה נכון , השנה עברנו את האומדן בהרבה כסף.

נציג האוצר כאן יאשר שהכנסה המותנית בהוצאה זה לגיטימי בתקציבי

המשרדים בממשלה.

נכון , אבל רק כשהם מותנים.

?.

כל ההוצאה שלנו מותנית בהכנסות האלה.

אם לא ייכנס כלום, לא נוציא כלום. - הכל מותנה.

לגבי הרעיון להגדיל את האגרה ב-1%, שהעלה אריה מקל. מבחינת

האחוזים, שעשינו את החישובים באוצר על פי החלטות הממשלה בדבר עידכון

האגרות, והם כבר קיבלו את אותו אחוז יותר, ואין צורך להכביד על

האזרחים.

אין שום סכנה, שנקבל את הצעתו של אריה מקל.

בתי-המלון - בבקשתכם ישנן בעיות אחדות. כיום, אין הגדרה של בתי-

מלון לפי רשות השידור, בגלל ביטול דירוג הכוכבים. הדרך, שהוצעה בשנה

שעברה, של העלאה באחוז לפי האגרה, לא מקובלת היום, כי כיום אינך יכול

להתיחס לבתי-המלון בשיטה הנוכחית. בעיה אחרת היא לגבי בתי-מלון שקמו

עתה שלא לפי שיטת הכוכבים, ומהם לא נוכל לגבות כפי השיטה הנ"ל.

מ' איתן ;

מהו הבסיס המשפטי לגביה ?



תקנות רשות השידור הן הבסיס המשפטי לגביה.

מי מתקין תקנות אלו ?

הוועד המנהל, השרה ובאישור ועדת הכספים.

כלומר, עליכם לשנות את תקנות הגביה לגבי בתי-מלון.

נכון . זו היתה בדיוק ההצעה. יש להסדיר את העניין לעתיד.

אם אנו נמצאים עתה במסגרת דיון על שינוי תקנות, הרי שמדובר על

שתי החלטות שעל הוועדה לקבל.

זה פועל יוצא של הדיון .

מ' איתו ;

אני מציע שנדון בזה בנפרד, כי אף אחד כאן לא הבין שאנו עוסקים

בשינוי תקנות ובאישורן .

הנח לזה; אם נגיע להסכמה לגבי בתי-מלון , אז ממילא נאשר את התקנה,

שכן היא תהיה פונקציה של ההסכמה.

מ' איתו ;

יש לומר זאת כשאר חברי הוועדה.

הם אמרו את דעתם על הנושא. אנו נאמר, שאנו מאשרים את התקנה של

בתי-המכון על סמך הסכמה כזו או אחרת.

אני חושב, שישנה הטעייה מצד נציגי בתי-המלון , כי הם הביאו לכאן

נייר עמדה, שבו התיחסו לא לגביה, על פי מה שאנו גובים, על פי החוק,

דהיינו אחזקה, אלא למספר החדרים. לפי החישוב שלנו, בפועל, יש פער

גדול בין סך-הכל מספר החדרים ובין סך-הכל מקלטים שאנו. גובים מהם.

לכן , ישנה כאן הטעייה כלפי מעלה במסמך שלהם. המסמך נועד רק לצורך

הצגה בפני ועדת הכספים. כשאנו באים לבתי-המלון , הם אומרים: לכו

לוועדת הכספים, לנציגים שהציגו זאת, והסבירו להם שאין לנו בכל חדר

מקלט. מתוך הנתון של 5,138 החדרים, בפועל יש בהם רק כ-2,000 מקלטים,



כלומר התחשיבים שלהם אינם נכונים. מרטי לוי ואני עשינו תחשיב משותף

לפי השיטה החדשה, ומדובר בסך הכל על התאמה למצב הקיים. אנו גובים 2

מליון ש"ח מבתי-המלון . לפי השיטה החדשה, שמוצעת לנו רק לצורך הגדרה,

אנו גובים כ-2 מליון ו-180 אלף ש"ח, על כ-10,000 מקלטי טלויזיה.

כלומר, כ-200 ש"ח על כל מקלט. אינני רוצה שבחי המלון יגבו זאת

מהלקוח. יש לי 3 מקלטי טלויזיה בבית, ולפי החישוב אני משלם 100 ש"ח

על כל אחד. לעומת זאת, בית מלון שצריך לתת עבודה וכו' ישלם 200 ש"ח

על כל מקלט. - זו החוכמה של עם ישראל.

דרך אגב, בדיון משותף, שקיימנו עם נציגי בתי-המלון , הם הביאו לנו

את הנתונים על הגביה בחו"ל. גם בחו"ל, באירופה למשל, גובים אגרה על

מקלטי הטלויזיה בבתי-המלון .

נושא אחר, שחם אינם מזכירים אוחו, הוא שאנו גובים מ-150 בחי-מלון

אגרת טלויזיה אחת. לפי השיטה הישנה גבינו 100% אגרה, ולפי השיטה

החדשה נגבה מהם רק רבע אגרה. כלומר, לגבי 150 בתי-מלון , שיש באחזקתם

מקלט אחד, לפי השיטה הישנה הם צריכים לשלם עבור אגרה אחת ובשיטה

החדשה ישלמו רק רבע אגרה מבחינה כמותית.

העמקת הגביה ואכיפת גביה - מנכ"ל ויו"ר רשות השידור התייחסו לשנה

המקוצרת שהיתה לנו. ישנם 150 עובדי הגביה, שמתוכם רק 25 עובדים

קבועים, וכל היתר על פי חוזה ל-5 שנים. לדעתי, הם ראויים לשבח כלשהו

על העבודה העילאית שעשו, גם בהתחשב בכך שזו היחה שנה מקוצרת וגם

בהתחשב בכך שהם צריכים לטפל במגזר המיעוטים. המנכ"ל התחיל להחיחס

לנושא הגביה במגזר המיעוטים, ואנו הגענו לתוספת של 10,000 בתי-אב,

שביקרנו בבתיהם בתקופה הקצרה. בנוסף, קיים גם נושא של גביה מעבר לקו

הירוק שזהו נושא חדש.

רבוחי, אינני יודע איך נסיים אח הדיון בצורה הזו. ידעתי שיתעוררו

נושאים שונים, ולכן ביקשתי מסמדר אלחנני להכין את הנושא ולאחר את

הבעיות כבר לפני שבועיים, והיא אומרת שלא רציתם לשבת.

7.5 מליון ש"ח מכספי הציבור להפקות מקוריות זה סכום יפה מאד.

מדוע אי אפשר היה לברר את נושא ההפקות לפני ישיבה זו?

אמרנו זאת, ונתנו לה את כל הנתונים.

ס' אלחנני;

ישבתי עם כל. אחד מהצדדים לחוד.

סמדר אלחנני לא היתה מסוגלת לאמת את הנתונים. יושבים כאן חלק



מחברי הוועדה, כמוני וכמו חבר הכנסת מיכאל איתן , שפחדם הגדול ביותר

הוא שאת האבטלה יפתרו ע"י עבודות יזומות. בערוץ השני, שם יש מקום

עבודה ל-5,000 עובדים, איכשהו זה מידרדר, וגם נושא ההפקות שבהן יש

מקום לעבודה מידרדר. בסופו של דבר, יקבע אותו לובי בכנסת, בצדק, שיש

צורך בעבודות יזומות. נושא זה מטריד אותנו, אותי ואם את מיכאל איתן .

אנו לא ניתן אישור, בלי שנקבל תשובה בנושאים: הפקות ובתי המלון , גם

על רקע של תעסוקה וגם על רקע של תיירות. עליכם לתת לנו תשובות על שני

נושאים אלה. לחילופין , אמנה את חברי הכנסת חיים אורון , רפי אלול

ומיכאל איתן , שישבו במרוצת השבוע עם סמדר אלחנני ואיתכם כדי לבדוק

איר מתקנים את הנושא הזה. נדמה לי, שלא נגיע לפתרון עתה.

א ' מקל;

אם אתה רוצה עוד מליון ש"ת להפקה חיצונית, ניתן אותו. אבל, אי

אפשר להכפיל את הסכום.

אני רוצה להגיע, היום, להבנה כלשהי שתפתור את הבעיה.

מי ינוו ;

יש עוד דבר, שאולי נעלם מעיניכם: בתקציב הפיתוח, זו פעם ראשונה

שאנו הכנסנו פיתוח הפקה מקורית ב-1.5 מליון ש"ת + 3 מליון ש"ח לצורכי

פיתות שידור בוקר בשבת בטלויזיה בערבית.

ג..'

סמדר אלחנני, האם מה שהחלטנו, לגבי הפקות מקוריות, בשנה שעברה

בוצע ?

לא.

אם כך, מה התועלת בנתינת עוד מליון ש"ח, מלבד הרישום שלהם בספר ?

הנושא, שהפריע לי מאד, הוא שינוי החלטת הוועדה מהמקור התקציבי,

ביתוד כשבדקתי אחר כך וראיתי שבאותו מקור תקציבי, שהוועדה סימנה, יש

עודף עצום תת-ביצוע עצום וכל התקציב הזה לא נוצל בכלל. לבוא ולומר לי

שיבוצע רק אם יהיה לי עודף הכנסות מעבר לאומדן , זו בעיה. צריך לשמוע

את שני הצדדים; ישנה בעיה של ביצוע. רשות השידור לא תיקת מיד כל סרט

שמפיק ישראלי מציע לה, אבל הביצוע הוא יותר קטן ממה שהוועדה אישרה.

יש כאן עירוב של שני דברים: ישנן הפקות תיצוניות שאינן קשורות

לקו-פרודוקציה עם הסרט הישראלי ויש את הקו-פרודוקציה עם הסרט

הישראלי. מאז שאושר התקציב הזה, במאי 1992, אישרנו כבר 9 סרטים בסדר-

גודל של כ-800-700 אלף דולר. ישנה בעיה בביצוע, כי אם חלק מהסרטים

שאישרנו, עד שהם מוכנים לביצוע ולהפקה עובר זמן . מתעוררת כאן בעיה של

ארירה משנה לשנה, ודיברנו על כך. לדעתי, אפשר לקבל החלטה, שמה שלא

בוצע לא יעבור לתקציב פיתוח, אלא יהיה בפיקוח של ועדת השלושה שהיו"ר

דיבר עליה יחד עם אנשי רשות השידור. הוועדה הזו תקבל בעוד 3 חודשים



דיווח על הנושא. ישנם דברים שהחלטנו עליהם, חתמנו על חוזים וישנם

דברים שנמצאים במשא רמתן . אלו הם דברים מורכבים שלא קורים מהיום

למחר, ואיך זה דומה לקניית עיתון. לדעתי, אין כאן בעיה, ומדובר

בסכומים רציניים ומכובדים. הבעיה היא בביצוע השוטף, שלא יכול להתבצע

מיום ליום ולוקח לפעמים שנה-שנתיים, כי מדובר בתהליכים.

השנה יש ביצוע שמצטבר משנה קודמת.

אני מציע, שתקום ועדת מישנה שתעקוב אחת ל-3 חודשים אחר הנושק

ושתקבל מאיתנו דו"ח ביצוע. הבסיס לזה יהיה מה שכתוב בספר התקציב. אני

מציע, שגם התקציב של השנה שעברה יעבור לפיקוח זה. במקום מצב, שבו מה

שלא בוצע בסוף השנה לא עובר הלאה, כדאי שמה שלא בוצע יעבור לתקציב

1993, ואז הוא יבוצע.

למרות שאני קצת מעורה בעניין , אני יודע שאינני מבין בזה כלום.

למרות השעה המאוחרת, ברצוני להבין דבר יסודי. אנו מדברים על שני

חלקים של עידוד. יושב-הראש ואני אומרים, שאנו בעד עסקים קטנים. ישנם

כאן הרבה אנשים שהם עסקים קטנים, ואנו רוצים שחלק מהעבודות תעבורנה

אליהם. לא מדובר רק על מפיקי הסרטים הגדולים, אלא גם על הזמנת עבודות

ממפיקים אחרים. אני רוצה שתראה לי, בסעיפי התקציב, מה מופיע שאתם

כביצוע, מה העברתם מסעיף הזה לאחר, שאתם יכולים לומר: עשינו סרטים

והזמנו יותר מבחוץ. אולי תשובתכם תספק אותנו.

החלטת הממשלה, מלפני שבוע, קיצצה בשעות הנוספות, אם אינני טועה,

כ-2.5 מליון ש"ח. יכול להיות שזה פותר את הבעיה, שכן זה יכול לעבור

לאפיקים אחרים. מה שמופיע כאן בספר זה המצב טרום-הקיצוץ. הממשלה

קיצצה כ-8,600 שעות בחודש, שזה מתבטא בערכים כספיים בכ-2 מליון לשנה.

זה יכול להיות פתרון , שהסכום הזה יעבור כמה שתחליט הוועדה. כך גם

תהיה כאן מעין פסיקה, שאכן החלטת הממשלה תיושם, וכל המקורות שיצויינו

ילכו למשהו מוגדר.

לדעתי, זו הצעה טובה.

מילה ינון ואריה מקל, מה דעתכם על כך ?

מי ינוו ;

אני בעד הצעה זו.

א י מקל;

אם יושב-הראש הוא בעד, לא יהיה זה סביר שהמנכ"ל לא יהיה בעד.

לאמיתו של דבר, עדיין לא קיבלנו את החלטת הממשלה, כך שאיננו יודעים

בדיוק מה החליטו בסוגיה הזו. אנו לא בעד הקיצוץ, עירערנו על כך ועדת

החינוך לקחה על עצמה לדאוג שזה לא יהיה כך.



מ' לוי ;

האם זה יבוצע בפועל? הרי אם המקור הכספי יהיה קיים,

אז הוא יכול להיות מקרר כספי סביר, כי זה לא יפגע בפעולות אחרות.

היו"ר ג' גל;

אני ממנה את חברי-הוועדה: חיים אורון , מיכאל איתן ורפי אלול לשבת

ולדון בנושא. אני מבקש מסמדר אלחנני שתזמן אותם בראשית השבוע כדי

ההפקות המקוריות ובתי-המלון . אם

תהיה חשובה על שני הדברים האלה, אנסה להשפיע על חבריי להצביע בעד.

לא קיבלתי תשובה על השאלה: מהו אחוז השכר שהולך דרך השעות

הנוספות מכלל אחוזי השכר?

20%, שזר1 כ-28 מליון ש"ח בשנה.

כמה זה לעומת משכורות של פי 5 ?

145-142 מליון ש"ח.

כלומר, הסך הכל הוא סכום של כ-140 מליון ש"ח, שמתוכו 28 מליון

ש"ח שעות נוספות.

כמה עלה הדו"ח מ"אמן"? האם יישמו את מסקנותיו?

חבר-הכנסת רון נחמן הזמין את הדו"ח כמישנה למנכ"ל. זה היה לפני

תקופתי, ואיננו יודעים על כך שום דבר. ודאי, שזה לא יושם.

זה היה בזמנו של אורי פורת. זהו דו"ח שבוצע לרה-אורגני זציה של

רשות השידור, ולשם כך לקחו חברה חיצונית. בזמנו, ועדח הכספים דיברה

על כך שיאשרו את התקציב רק בכפוף לישום חלקים של הדוייח.

יש לי רעיון לפתרון של בתי-המלון , לגבי גביה לפי שנה שעברה, אני

זקוק להסכמה לגבי החדשים להגביל אותם בהתאם למספר החדרים ולהגביל

אותם לבתי-מלון קיימים, ואז אינני חושב שהם יתנגדו. זו הוראת שעה.

כלומר, אם יגבו את זה לפי שנה שעברה, דהיינו תוספת + 8%, יש להוסיף

שבתי-מלון חדשים שקמים יוגבלו, לפי מספר החדרים, לבתי-מלון קיימים;

למשל, בית-מלון שיש לו 400 מקלטי טלויזיה, כמו "הילטו" שיש לו 400

מקלטי טלויזיה ומשלם לפי הדירוג של 5 כוכבים דהיינו 50% אגרה, ישלם

אף הוא 50% אגרה.

הם צריכים להתקין זאת בתקנות, ולעשות זאת בצורה פורמלית.

ננסח זאת.

אתם תנסחו. אנסה כנסת את מר, שאנו מבינים שאתם תעשו, לפי דבריכם:

שיעור ההעלאה יהיה כמו השנה שעברה בתוספת 8%. לגבי בתי-מלון ,

שמצטרפים כרגע, במקום דירוג לפי כוכבים יהיה דירוג כפי מספר מקלטי

הטלויזיה בכל מלון בלי קשר לכוכבים. בתקנות הקודמות היה נושא

הכוכבים, ולכן , עליכם, בכל מקרה, לחפש שיטת דירוג חדשה. מה שמציעים

לכם הוא שתלכו לפי שיטת דירוג של מספר המקלטים בכל מלון , וזה טוב גם

לחדשים.

עשינו זאת, אך אתם לא מאשרים זאת.

יש הטוענים,. שהמעבר משיטה לשיטה גורם שההעלאות בפועל תהיינה

יותר. קחו טבלת השוואה והשוו את בתי-מלון לפי מספר המקלטים שהיה בשנה

שעברה ולפי מספר הכוכבים.

היו"ר ג' גל;

איו צורך לסבך את הנושא. אפשר לומר בתקנה, שלגבי הותיקים, כל

בית-המלון ישלם בדיוק כמו בשנה שעברה + 8%. לגבי החדשים, אני מקבל

שניתן לזה ביטוי בתקנה בהוראת שעה, שמנכ"ל התאחדות בתי-המלון יאמר

איך לחייב אותם.

א' מקל

האם הם יקבעו לעצמם את שיטת החיוב?!

היו"ר ג' גל;

אם כך, אפשר לנקוט בשיטה החדשה לגבי בתי המלון החדשים.

א' כ"ק;

בעבר, לפני שנתיים, הדירוג היה לפי כוכבים. בשנה שעברה עשינו

הוראת שעה, שבה כתוב שבית-מלון ישלם אותה אגרה ששילם בשנה הקודמת

בתוספת ההעלאה.

מ' איתו ;

אם דעתי נחשבת, הרי אני אומר ששיטת הטלאים טובה לעדר. איננו

בעדר, ולא צריך טלאים. עליכם להכין תקנה נורמלית בהתדיינות עם נציגי

בתי המלון . אתם רוצים הוראת שעה, שלפיה יהיה אותו תשלום כמו השנה

שעברה + 8%. אלה הן הצעות לא הגיוניות, שכן שיטת דירוג הכוכבים

בוטלה; נניח, שרמתו של בית מלון ירדה או שבית מלון הוסיף בריכה ורמתו

עלתה והוא שווה עתה 5 כוכבים. האם הם ימשיכו לשלם כמו בשנה שעברה?

אני מבקש תשובה על נושא ההפקות.

בעמוד 78 בתקציב הפיתוח יש סעיף, שכותרתו פיתוח הפקה מקורית

בטלויזיה ע"י מפיקים חיצוניים, שבו יש 1.5 מליון ש"ח. זאת, בנוסף כ-6

מליון ש"ח במקומות אחרים. אני מציע, שבמקום 1.5 מליון ש"ח תקבע

הוועדה 3 מליון ש"ח, ובזה נכפיל להם את כל הסכום, וזה ייחשב לפתרון .

זה יבוא מקרן הפיתוח.

ס' אלחנני;

קרן הפיתוח הזו היא בעייתית, והיא חייבת כסף לממשלה.

אני מבין את התחושה שקיימת. הם מבצעים את תפקידם נאמנה, אך הם

מתחמקים מלבצע את זה.

לדעתי, כדאי שהוועדה בת שלושה החברים, שמינה יושב-הראש, תעקוב

אחרי נושא זה.

מ' איתו ;

שכר ההנהלה - ממה מורכב הסכום של 700 אלף ש"ח, שמופיע בספר

התקציב?

שכר יו"ר רשות השידור, ולא משנה מיהו, נקבע בתקנות של שכר גמול

וזה נקבע ע"י שרי האוצר והחינוך או השר הממונה. שכר היו"ר צמוד לשכר

סגן שר, שהוא כ-9,000 ש"ח ברוטו בלי תוספות נוספות.

האם זה שכר של אדם שמותר לעבוד בעבודה נוספת או שמוטלת עליו

מיגבלה ?

אינני יודע אם יש עליו מיגבלה, אך אני, כיו"ר, לא עובד בדברים

אחרים.

היו יושבי-ראש משני הסוגים, למשל אריה הראל היה רוב זמנו מנכ"ל

בית-ברל אך בסוף תקופתו עבד במשרה מלאה ברשות השידור.

האם יו"ר הרשות הוא עובד מדינה או עובד הרשות?



הוא עובד הרשות.

האם הכללים שחלים על רשות השידור חלים גם עליו ויש יתסי עובד-

מעביד בינו לבין הרשות ?

אני מקווה כך.

מ' ינוו ;

יש בתקציב שינוי משמעותי, שהוא אולי זה שמשך את עינו של תבר-

בעקבות התלטת מליאה להעביר את לשכת מבקרת הפנים של

הרשות מאתריות ההנהלה לאחריות מליאת רשות השידור, דהיינו לאחריות

היו"ר, תעבירו את מה שרשום למשכורות של מבקרת הפנים ועובדיה, נדמה לי

4 עובדים, מהסעיף התקציבי של ההנהלה לסעיף התקציבי של לשכת יו"ר

הרשות. מכאן , נובע ההבדל ביך הסכומים שהופיעו בשנה שעברה לאלה

שמופיעים עתה. כלומר, העבירו את הסכומים, שהיו רשומים קודם בסעיף

עובדי ההנהלה, לסעיף שכר לשכת יושב הראש. וזאת, מליון שבעקבות תוק

המבקרים הפנימיים החליטה מליאת רשות השידור להעביר את האחריות על

ביקורת הפנים מההנהלה לאחריות ציבורית.

אם לא קשה לכם, אני מבקש את ההרכב המפורט של שני הסעיפים הללו,

שמופיעים בעמוד 53: תשלומים ליו"ר ועד מנהל ומליאה, ושכר לישכת יו"ר

וביקורת.

א' מנדה;

הייתי יועץ ועוזר של שר התיירות במשך 7 שנים, ואני מכיר את

הנושא. בנושא המקלטים, אם נעלה זאת כ-120 מקלטים במקום ל-76 נפתור את

כל בעיית המקופתים. כמעט ואיך 3 כוכבים ברמה הזו.

מאתר שאין מחלוקת על תוספת האגרה של 8%, אני מציע שאגרה זו תאושר

היום, ואילו התקציב יאושר לאחר שיקויימו דיונים באותה ועדה. אם לא

נתתיל מיד להדפיס ולשלוח את הטפסים ל-1.2 מליון בתי-אב לא נוכל

להתחיל לגבות את האגרה בתחילת ינואר. כל יום שאנו לא גובים, פירושו

הפסד כסף, פחות כסף להפקה מקורית ופחות לכל דבר אתר. הממשלה אישרה את

האגרה.

מ' איתו ;

לא יקרה אסוך , אם האגרה תאושר בעוד 4-3 ימים.

א י מקל;

יכול להיות, שיתחילו ויכוחים וזה לא יסתיים.

לסיכום: סמדר אלחנני, ברצוני להביא את הנושא ביום רביעי לאישור



מליאת הוועדה. ברצוני לסיים את נושא האגרה והתקציב השבוע. אני מבקש,

שוועדת המשנה תשב ביום שני עם נציג האוצר למקרה שתתעוררנה שאלות.

ואז, ביום שלישי יהיה אפשר לשנות את התקנות או את מכתבו של שר האוצר,

וביום רביעי נופל להביא זאת לאישור מליאת הוועדה.

ס' אלתנני;

אני מציעה, שנציג רשות השידור יבוא לפגישה עם המפיקים.

הוא יבוא.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.