הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 60

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ד בכסלו התשנ"ג (9 בדצמבר 1992). שעה 09:00

חברי הוועדה: ג. גל - היו"ר

חי אורון

ר' אלול

אי גולדשמידט

ס' טריף

שי עמור

אי פורז

ג י שגב

ג י שגיא

א' שפירא

די תיכון

ד' איציק, מי איתן, פי בדש, אי הירשזון, עי עלי

סי שלום

סגן שר במשרד ראש הממשלה א' בן-מנחם

חה"כ ר' איתן

בי ארד - מנכ"ל. הרשות למלחמה בסמים

ר' שורר - סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

סי מרציאנו - הרשות למלחמה בסמים, מפעלים מיוחדים

אי סירקיס - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי ניסן - יי יי יי יי

י' בן-מנחם - " " " "

י' כהן - " " " "

שי צדוק - עוזר סגן השר

אי קרשנר

אי זכאי

1. שינויים בתקציב 1992.

2. תקציב הרשות למלחמה בסמים.



שינויים בתקציב 1992

היו"ר ג' גל;

אני פותח את הישיבה. על-סדר היום שינויים בתקציב 1992. לפנינו בקשה מסי 382

להעברה תקציבית למשרד החקלאות.

אי סירקיס;

מתבקשת העברה תקציבית בסך 1,050,000 שקל מסעיף רזרבה לסעיף מלאי חירום מספוא

לאחזקת המלאי והעברה בסך 1,800,000 שקל חוב למע"מ.

מי חי יב למעיימ?

אי סירקיס;

במשרד החקלאות יש יחידת מחירים ואספקה המטפלת בנושא של מלאי חירום, קונה אותו

ומרעננת אותו. לפני כמה שנים הוחלט להפוך אורנה לעוסק מורשה לענין מע"מ. מע"מ

בדק ומצא שבמשך כמה שנים נעשו רק קניות ולא ריעננו את המלאי אבל במשך כל הזמן

ביקשו החזרים של מע"מ.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מס' 382. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בקשה מס' 382 אושרה

היו"ר ג' גל;

לפנינו בקשות מסי 389 ו-390 להעברה תקציבית למשרד החקלאות.

אי סירקיס;

אנחנו מבקשים להעביר 62,048,000 שקל מסעיף 33 לרזרבה הכללית ומשם לסעיף 2ך

לצורך הסדר הקיבוצים. הסדר הקיבוצים הוא הסדר חמש שנתי שנחתם בשנת 1989 בין

הממשלה, הבנקים ונציגי המגזר החקלאי. הוא כולל בתוכו פריסות ומהיקות של הובות

וגם ריבית והצמדה.

אי פורז;

טוענים שההסכם הזה עומד לקרוס אז מדוע להמשיך ולהעביר כספים?

אי סירקיס;

הממשלה חתומה על הסכם מסויים, ובחלקו הוא מתבצע.

אי פורז;

הסכם בנוי על הדדיות כששני הצדדים ממלאים את חלקם. האם הצד השני ממלא את

חלקו?



אי סירקיס;

נעשה מיפוי של החובות ולפי ההסכם הוחלט שחלק מהחובות יימחקו, חלק יכוסה

על-ידי מקורות של הבנקים, חלק באמצעות מקורות של הממשלה והממשלה תעזור לבנקים

לפרוס את הסכום ל-25 שנה. השלב הראשון הוא לתת לקיבוצים להתאושש במשך כמה שנים.

א' פורז;

הקיבוצים טוענים שהנטל כבד מדי והם אינם מסוגלים לעמוד בו. כשהעסק עומד

להתמוטט, צריך לעשות הערכה מחדש. מה הטעם להזרים את חלקכם כשהצד השני לא ממלא את

חלקו?

אי סירקיס;

עדיין לא הגיע השלב שבו תיבחן יכולת העמידה של הצד השני. זו העברה תקציבית

ולא הזרמה תקציבית.

אי פורז;

לסר/ הסכום איננו מתוקצב מלכתחילה וצריך להעביר אותו עכשיו מסעיף אחר?

אי סירקיס;

הסכום הזה היה במקורו בתקציב של השנה שעברה וביקשנו להעביר אותו כעודף לתקציב

של יושנה הנוכחית. מאחר שמדובר על הסדר בסכום גבוה שכרוך בהצמדה, יש ענין של

עיתוי המשיכות כשבדרך כלל אנחנו מניחים שימשכו את הכסף באמצע השנה אבל לא תמיד

זה פועל בצורה כזאת.

גי גל;

יושב-ראש המי נהלה לשעבר עמנואל שרון הודיע שחלק ניכר מהקיבוצים לא יכולים

לעמוד בהסכם הזה, במלים אחרות - חלק כן יכול לעמוד בו. קיבוץ אחד, קיבוץ חצרים,

ביצע לאחרונה את ההסכם; שדה-בוקר מבצע אותו בימים אלה. כנראה שיש קבוצה של משקים

שיש לה יכולת לבצע את ההסכם ואז הם משלמים את הכופר שלהם, יוצאים למרחב ומתנתקים.

המצב הנוכחי מפריע לקיבוצים כמו מעגן-מיכאל, שמצבו טוב, לקיבוץ מזרע ולאחרים. שר

האוצר הודיע שבמקום לעשות את כל ההסדר מחדש, הם רוצים להמשיך בהסדר הקיים ולהוציא

כמה שיותר קיבוצים למרחב ואחר-כך לטפל ביתר. אני מקבל את זה, אבל אני חושב

שבהסדר החדש צריך להתחיל מהמצב הגרוע ביותר ולתת פתרון למשק מתפרק. יש שמסכימים

לכך, יש שאינם מסכימים לכך, אביע את עמדתי בבוא הזמן, בינתיים אני תומך בבקשת

ההעברה.

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשות מס' 389 ו-390. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בקשות מס' 389 ו-390 אושרו

היו"ר ג' גל;

לפנינו בקשה מסי 395 להעברה תקציבית למשרד לקליטת העלייה.

אי ניסן;

זה שינוי פנימי בתקציב. יש בקשה להוספה של 20,000,000 שקל לשירותי בריאות של

עולים. מדובר על תשלום עבור מחלות קשות במיוחד הנפוצות בקרב העולים כמו מחלת

הסרטן, וטיפול במחלות קשות אחרות באמצעות קוצבי-לב ודיאליזות. התשלום מיועד לא

רק לשנה הנוכחית אלא גם לשנת 1990 ו-1991.

קופת-החולים לא נותנת את השירות הזה במסגרת הביטוח הרגיל?

אי ניסן;

לא. בכל אהת מארבע קופות-החולים יש עלות ממוצעת לשנה להולה סרטן, לחולה-לב

ולחולה כליות ולפי זה נעשה החישוב. אנחנו צריכים לשלם היום עבור חולה סרטן שעלה

לארץ בשנת 1990. כי גם היום הוא עולה לנו בסף ועלינו לשלם זאת מתקציב יושנה

הנוכחית.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מס' 395. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בקשה מס י 395 אושרה

חי אורון;

מר ניסן, אני מבקש ממך תשובה רשמית בענין הבא; לקחו 169 מיליון שקל מהמס

המקביל לביטוח עולים חדשים. מר טלמון אמר שזה לא יבוא מהמס המקביל. אם הם אינם

משלמים מס מקביל אז למה צריך לקחת את זה משם? זה צריך להיות מתקציב המדינה. האם

אינה יודע על מה מדובר?

אי ניסן;

לא.

היו"ר ג' גל;

לפנינו בקשה מס' 397 להעברה למשרד החוץ.

י' בן-מנחם;

קיים פרוייקט שהוחל בו באמצע השנה כשמדובר על המשך מימון הקמת תשע נציגויות

חדשות; שש-שבע במזרח-אירופה ובברית-המועצות לשעבר, אחת בניגריה, ונציגות אחת

בדרום קוריאה שלהקמתה יש חשיבות כלכלית גבוהה.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מס' 397. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בקשה מס י 397 אישרה

הי ו "ר ג' גל;

לפנינו בקשה מס ' 399 להעברה למשרד המשטרה.

י' בן-מנחם;

בשנים האחרונות אנחנו עומדים בפני בעייה של צפיפות בבתי-הסוהר ומחסור מקומות

כליאה. יש צורך ב-2,500 מקומות כליאה.

מדובר על בניית בית-סוהר חדש?

י' בן-מנחם;

בנייה של בית-סוהר חדש כרוכה בעלות גבוהה. היום אנחנו בונים בית-סוהר בצלמון

שכבר מתוקצב בבסיס התקציב בעלות של 80 מיליון שקל. כאן אנחנו מבקשים תקציב עבור

מיתקנים שניתן להסב אותם לבתי-סוהר.

חי אורון;

נצרת נכללת בזה?

י' בן-מנחם;

כן.

ח' אורון;

אני מתנגד למקום כליאה באמצע העיר נצרת. אני מבקש שיבואו לכאן ויסבירו למה

צריך להקים בית-סוהר באמצע העיר.

י י בן-מנחם;

הענין של נצרת מוקפא כרגע. יש לנו פרוייקט של הסבת מבנה שהיה אמור לשמש סדנת

רכב במשטרה בעטרות למבנה של בית-סוהר שעלותו היא כ-24 מיליון שקל. לא הייתי מציע

לעכב זאת.

היו"ר ג' גל;

אנחנו נאשר זאת ונבקש שההצעה הכספית לגבי נצרת תהיה רק לאחר הדיון עם שר

המשטרה על תקציב משרדו. אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מסי 399. מי בעד? מי

נגד?

הצבעה

בקשה מס י 399 אישרה

היוייר ג' גל;

לפנינו בקשה מס' 402 להעברה לאגף המכס.

הנושא של סחר חוץ הוא פרוייקט שהתחלנו בו בתחילת 1991. כשמליימ התחיל בו

ב-1990. הנושא לא היה מתוקצב נכון בשנת 1991 כאשר לפי ההסכם עם מליימ דובר על

תזרים של 7,400,000 שקל, כמו-כן לא היו מספיק הכנסות. השנה יש גידול בהכנסות,

דבר שמממן את החוב. יש יתרה של חוב בסך 2,620,000 שקל, דבר שפוגע במליימ ויוצר

הצמדה וריבית, ואנחנו רוצים לחסל זאת אחת ולתמיד, לכן אנחנו מבקשים לאשר לנו

העברה של הסכום הזה.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מס' 402. מי בעד? מי נגד?



הצבעה

בקשה מס' 402 אושרה

יש לפנינו בקשה של יושב-ראש הכנסת להעברה תקציבית.

אי קרשנר;

יש העברה מרזרבה של הכנסת לשני סעיפים: האחד - מידע לבוהר, שנובע מכך שיש

חברי-כנסת הדשים ויש צורך להוסיף 300,000 שקל; השני - 35,000 שקל לאמרכלות, אחזקת

רכב של העובדים בגלל העלאת התעריפים.

אני מבין שהגדילו את הסכום של מידע לבוחר ל-16,000 שקל לשנה. מה קורה עם חבר

כנסת שנבחר לראשונה לכנסת השלוש-עשרה, האם הוא מקבל כל השנה, או יחסית לשנה? אם

החישוב הוא שחבר-כנסת חדש צריך לקבל את הסכום השנתי כולו זה איננו נכון, לדעתי.

מי מאשר את תקציב הכנסת?

יש ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת הכנסת.

זה איננו חורג מהתקציב אלא במסגרת העברה מסעיף לסעיף בתוך התקציב?

זה בתוך תקציב הכנסת לשנת 1992.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה של יושב-ראש הכנסת. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הבקשה של יושב-ראש הכנסת להעברה תקציבית אושרה

יש פנייה של שר התקשורת לוועדת הכספים. הוועדה אישרה העלאה של תעריפי בנק

הדואר והם הוצמדו למדד. שר התקשורת מבקש לדלג על המדד של ה-1 בינואר ולהתחיל את

ההצמדה מה-1 ביולי בכל שנה.

הבקשה אושרה.

אני מכריז על הפסקה של חצי שעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 09:30)



(הישיבה חודשה בשעה 10:00)

תקציב הרשות למלחמה בסמים

היו"ר ג' גל;

אני מחדש את הישיבה. נושא הדיון: תקציב הרשות למלחמה בסמים נמצאים כאן

חבר-הכנסת רפאל איתן, שהוא יושב-ראש הוועדה למלחמה בנגע הסמים ונציגי הרשות

למלחמה בסמים ואני מקדם אותם בברכה. הוזמן גם סגן שר במשרד ראש הממשלה אלי

בן-מנחם ואני מקווה שהוא יגיע. יפתח חבר-הכנסת רפאל איתן.

הוועדה למלחמה בנגע הסמים הוקמה בכנסת הזאת. התחלנו בלימוד הנושא, הצרכים

והפעילויות המתחייבות ואתן כאן תמונת מצב.

הייתי אצל ראש הממשלה עם הנתונים שבידי, שאפרט אותם עכשיו, והוא הופתע מהם.

מחזור השימוש בסמים במדינת ישראל שכרוך בסחר, בשימוש, בקניה ובמכירה מגיע ל-3

מיליארד דולר בשנה. הנזקים הישירים והעקיפים למשק הלאומי מסתכמים בעוד 2 מיליארד

דולר לשנה כשמדובר על כך ש-85% מהפשיעה הפלילית שנוגעת לעבירות הרכוש היא בגלל

סמים.

אינני מפרט כאן את נתיבי ההברחה, השימוש בסמים והנזק החברתי. צריך לדעת

שמספרם של הנזקקים לסמים ושל המכורים לסמים - יש הבדל בין נזקקים למכורים - נמצא

בעלייה תלולה. היום ידועים כ-30,000 מכורים לסמים; משתמשים בסמים - פי עשרה,

כ-300,000, כשהאוכלוסיה של המכורים גדלה מתוך אוכלוסיית המשתמשים. אלה מספרים

מבהילים והם מתבטאים במחזור של 3 מיליארד דולר בשנה.

המאבק בנגע הזה בוועדה וברשות למלחמה בסמים מתבטא בשלושה תחומים: התחום

החשוב הוא מניעה, שיש לו השפעה על התחום השני שהוא הגמילה. התחום השלישי הוא

רקיקה, שהיא כלי למלחמה בנגע הזה, חקיקה ישנה שאיננה מתאימה למה שקרה בחברה

הישראלית בנושא הזה בחמש עד שמונה השנים האחרונות ולמה שצפוי בעשר השנים הבאות.

מבחינת הפסיכולוגיה הציבורית צריך להבדיל בין המניעה לבין הגמילה. אם מישהו

נפל לסמים, אני לא רוצה להתאמץ הרבה בשביל להוציא אותו משם; לעומת זה, המניעה

נותנת תקוות בציבור שהילד שלי לא יפול לסמים. אבל יש דבר שלא יודעים אותו: כאשר

גומלים מישהו, יש לזה השפעה על הסביבה מבחינת המניעה. אם מישהו חוזר לשכונת דורה

כשהוא כבר גמול, יש לזה השפעה על הסביבה כי רואים שאפשר לצאת מזה. דבר נוסף,

נגמלים או נמנעים משפיעים על השוק של הסמים, יש פחות צרכנים ואז המחיר עולה, פחות

אנשים יכולים לקנות סמים אבל אנשים מנסים להשלים את ההפרש במחירים על-ידי יותר

פריצות, יותר פשיעה פלילית ויותר גניבות. זה מעגל שבו דבר תלוי בדבר.

אני מכין עכשיו בוועדה תכנית רב-שנתית למאבק בנגע הסמים בתחום המניעה, הגמילה

והחקיקה. אני מקווה שאוכל להציג את התכנית הזאת בסוף חודש דצמבר ובמשך חודש

ינואר, כי אנחנו אוספים נתונים בשלוש ועדות המשנה ומכינים דרכי פעולה. עד אז

מוכרחים לאשר לרשות תקציב מינימלי כדי שהיא תוכל לפעול אפילו פעילות חירום בשנת

1993- מדובר ב-35 מיליון שקל לעומת 9 מיליון שקל שהיו בתקציב 1992. 35 מיליון

שקל שמיועדים לפעילות-תקופה. עיקר הפעילות נעשית בתחום המניעה והגמילה, החקיקה

לא מצריכה תקציבים.

מי שלא מתחיל להיכנס לעומקי הבעיה, הציבור, הכנסת ואנחנו, לא יודע מה קורה

ולא חש לאן אנחנו עומדים להידרדר. זה לא נגע, זו מגיפה שתופסת אוכלוסיה גדלה

והולכת כי זה גם ענין חברתי וגם ענין של זמינות, יותר אנשים יכולים להגיע ביתר

קלות למקורות הסם או לסוחרי הסמים.



המשטרה עושה כמיטב יכולתה אבל יש לה בעיה של תקציב: איפה לפעול, איך, מקום

בבתי-הכלא. יש יהידה שצריכה לפעול בגבול לבנון שהוא אחד המקורות להעברת הסם.

עובדים שם קומץ אנשים יוצאים מן הכלל, אבל כשהם נמצאים בראש-הנקרה, מבריהים טונות

במקום אחר, או להיפך. עוד מקום הוא ממיין בשדה התעופה בלוד. בא ג'מבו עם 100 טון

קרטונים, לך תחפש בכל הקרטונים האלה, זו בעיה.

נסעתי עכשיו לארצות-הברית וראיתי בשדה התעופה שני שוטרים עם כלבים קטנים

שרצים בין כל המזוודות ומריחים אותן.

לארצות-הברית יש כל מיני שיטות למלחמה בסמים ויש לה בעיות אחרות, היא הפכה

להיות נושא הדגל במאבק בסמים נגד דרום אמריקה. כשארצות-הברית חסומה או מעמידה

קשיים, הסמים מגיעים מקולומביה ללבנון, מלבנון אלינו ולאירופה, ובחזרה לאמריקה,

לבנון היא מרכז הסחר ואנחנו משמשים מרכז המעבר, בדרך נוגסים הרבה לצריכה המקומית.

אנחנו עוד לא יודעים כמה תאונות דרכים נגרמות כתוצאה משימוש בסמים, למשטרה

אין נתונים מדוייקים בנושא הזה. ידוע שלפני כחודש חזרו שלושה אנשים ממסיבת סמים

ונהרגו ליד קרית-גת.

התקציב צריך להיות מאושר בקרוב ו יכול להיות שבאנו לכאן קצת מאוחר. אנחנו

מבקשים להעלות את התקציב מ-9 מיליון שקל ל-35 מיליון שקל ומוכרחים לעשות משהו

יוצא דופן בגלל הבעיה הזאת. ישבתי אצל ראש הממשלה במשך שעה והוא קיבל את הדברים

בהפתעה כי הוא לא ידע את הנתונים האלה.

אני מבקש מוועדת הכספים לעשות כל מה שבסמכותה כדי שהרשות למלחמה בסמים, שהיא

הגוף המקצועי החשוב ביותר הקיים במדינה בתחום הזה, תוכל לפעול במינימום הנדרש.

מישהו כאן יכול לומר שיש למשרדים כמו משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך

תקציבים והוא רוצה לדעת מה עושים בהם. במשרד המשטרה יודעים מה עושים עם התקציב,

כמה כוח אדם הם מקצים לנושא, איזו פעילות מבורכת הם מבצעים ומה חסר להם. לא

יודעים בדיוק מה עושים המשרדים האחרים. יכול להיות שבשלב עתידי כלשהו, ביוזמת

משרד ראש הממשלה, כל התקציבים למלחמה בנגע הסמים יעברו דרך ברז אחד, הברז

המקצועי, הארגוני, זה שלכך הוא נועד והיא הרשות למלחמה בסמים, כך צריך להיות לפי

השכל הישר והמהלך הזה צריך להיות מוקדם ככל האפשר, אולי בתקציב הבא.

אני רוצה לשמוע מה מצב התקציבים במשרדים אחרים.

אנחנו נכשלנו בהסברה שלנו לציבור מה היקף הבעיה "הקטנה" שנקראת סמים. איננו

יכולים לערוך בכל שנה סקרים שעולים 300,000 שקל, אבל אנחנו עומדים על קצב גידול

מוערך של 20% בשנה, אולי טעינו ב-5%. אבל לא טעינו בנתון הבא: מ-2.2% תלמידי

בית-ספר שהיו משתמשים בסמים ב-1982 הגענו ל-6.5% ב-1992. לא מזמן נעשה בתל-אביב

סקר בתחום הזה ודייר דגני מאוניברסיטת תל-אביב אמר: על-מנת להמחיש לכם מה זה סמים

בבתי-ספר תיכוניים, בממוצע אין כיתה בלי שני משתמשים בסמים. השימוש בסמים מתחיל

בגיל 12.

ממה זה נובע, הילד מדוכא?

מסקרנות, מחופש, בגלל כל מיני שינויים חברתיים. הבעיה קיימת בבתי-ספר בשכונת

התקווה, מה שנקרא בדרומיים, ובאותה צורה גם בבתי-הספר הצפו ני ים. אם נבדוק

מבוגרים, לפני עשור אהד דובר על 5,000 מכורים, היום הגענו ל-40,000-35,000, תארו

לכם שאין אוטובוס בלי מכור אהד או משתמש אהד.

היו"ר ג' גל;

מה מצבנו בהשוואה לארצות אחרות?

ב' ארד;

עברנו ארצות כמו אנגליה וצרפת, שם יש 200,000 מכורים ביחס ל-50 מיליון

תושבים; אצלנו מדובר על 30,000 מכורים על כ-6 מיליון תושבים. אם משווים את

ההירואין בו משתמשים הישראלים לקוקאין שבו משתמשים האמריקאים, אנהנו נמצאים הרבה

אחרי ארצות-הברית; אבל אם משווים הרואין להירואין, אנחנו עולים על ארצות-הברית כי

האופנה שם היא יותר שימוש בקוקאין, תודה לאל שיש אצלנו אולי הצי טון קוקאין.

בזמן האחרון מגמת הקוקאין הולכת וגדלה, בין היתר, בגלל צעדים שעשתה ארצות-הברית

בדרום אמריקה ואז עושים הרבה SHFITING דרך ישראל לכל מיני מקומות, הבר-הכנסת איתן

הזכיר זאת, ומבחינת הסמים כל מה שמגיע מישראל הוא SAFE.

הנחתי לפניכם מסמך שבו ניסיתי לפרט את היקף הבעיה ואת הצרכים. אני רוצה

להוסיף שאנחנו חיים בשטח, בשכונות ובישובים. אין מועצה אזורית ואין מועצה מקומית

שאנחנו לא מסתובבים בהן. יש לנו סוף כל סוף שלוש קהילות טיפוליות ובעזרת מפעל

הפייס ונכונות של ראשי מועצות בצפון, כמו יגאל שחר, יש לנו קיבולת פיזית של כ-200

מיטות עכשיו, ו-270 מיטות בסוף 1993, אבל אנחנו מחזיקים רק 100 איש. אנחנו

אמורים לתת טיפול בכל קהילה, ובמסגרת הלשכה לרווחה להקים יחידת סמים, אבל אנחנו

נמצאים בקושי ב-40 או ב-45 ישובים, במקום להימצא במספר כפול של ישובים.

לצערי, הרשות הפכה להיות כתובת בלי יכולת לפעול במידה מספקת. אנחנו מתריעים

על כך שמדינת ישראל איננה יודעת לקראת מה היא הולכת אם היא לא תתייחס לנושא הזה

בצורה רצינית י ותר.

היו"ר ג' גל;

כמה צורך מכור אחד לשנה?

ב' ארד;

מכור אמיתי יגיד לך שאם יש לו 10,000 דולר ליום הוא יכול לצרוך אותם וגם אם

יש לו 1,000 דולר ליום הוא יכול לצרוך אותם. הצריכה הממוצעת של אדם מכור מגיעה

ללפחות 4 עד 8 מנות ביום, כל מנה עולה 30 דולר במהירים של תל-אביב, כשרוב המימון

בא מהטי יפים שנגנבים מהמכוניות שלנו.

זה יכול להגיע ל-15,000 שקל בחודש.

זה לא מדוייק, מבין 300,000 המשתמשים יש כאלה שלוקחים סם פעם או פעמיים

בשבוע.



ב' ארד;

אנחנו מדברים על הגרעין הקשה של 30,000 המכורים, הם מאכלסים את בתי-מהולים,

4,000 מתוכם יושבים בבתי-סוהר והם אלה שמתדפקים על דלתות הטיפול והשיקום.

ס' מרציאנו;

אני מלא הערכה לעבודה המסורה, עבודת קודש, המתבצעת ללא לאות על-ידי חבר-הכנסת

רפאל איתן, יושב-ראש הוועדה למלהמה בנגע הסמים ועל-ידי סגן השר הממונה על בעיית

הסמים, אלי בן-מנחם, אם ביוזמה שלהם במגזר הערבי ואם בלהץ שמפעיל סגן השר באמצעות

ראש הממשלה והמשרדים, ואני משבח אותם על התעניינותם ונכונותם להרים את הנושא הזה.

הייתי אופוזיציונר לרשות כי חשבתי שהמדינה הקימה אותה והיא חייבת לתת תשובות

לבעיה. אני נמצא עכשיו בתוך הרשות ואני רואה מקרוב את הבעיה בפניה עומדים ראשי

הרשות כשהם לא יכולים להתמודד עם הלחץ העצום שיש לגמילה, לטיפול, לשיקום ולמניעה.

ראיתי עם איזה תקציבים עלובים הם עובדים כשהם לא יכולים לינת תשובות למימדים של

הבעיה שגוברת משנה לשנה והם כורעים תחת הנטל. בממשלת הקודמת מנעו מבני ארד

להתבטא בתקשורת בנושא הזה, מר ארד עסק בעבודתו והציבור לא כל כך הבין מה נעשה

ברשות.

אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אני אומר שאנחנו עומדים בפני התפוצצות קשה

ביןתר. היתה לי שיחה עם מנהל בית-הסוהר ברמלה, שעושה למעלה מ-500 בדיקות שתן

בשבוע לאנשים ומנסה לתת להם תנאים יותר טובים במאסר כדי שיוכלו להיגמל, התברר לי

שאין לו מספיק כלים כדי לטפל בבעיה.

בנושא של הסמים מדובר על מיליארדים רבים שהמכורים משיגים אותם בכל דרך כדי

לממן את הסמים. עוד לא הגענו למצב בו נמצאת ניו-יורק כשאי-אפשר לעמוד בתור

לקולנוע או ללכת ברחוב, אבל אנחנו מתקרבים לזה ואז כשמישהו מאתנו יצא לרחוב הוא

יצטרך לשים בכיסו סכום מסויים כדי שיוכל לתת אותו למכור הראשון שיפגוש אותו בקרן

רהוב.

אדוני היושב-ראש, כמי שמבין את הרגישות החברתית של הבעיה הזאת אני מבקש ממך

לינת את התשובה שלך לנושא הזה.

ר' שורר;

אנחנו מפגרים אחרי ארצות-הברית שהיא היום המודל למלחמה בסמים בעולם. אחרי

כמה שנים ניזכר שאילו לפני כן היינו פועלים בצורה זו או אחרת הרי שהמצב היה שונה.

בנושא הסמים היינו חייבים לבלום את הנגע אתמול, כי הוא משפיע על כל הנושאים

במדינה. אינני רוצה להתייחס לכניסה של הסמים לתהום הצבאי-בטחוני, שליוויתי אותו

כמה שנים בעבר, אבל לכניסה של הסמים יש השפעה גם על התחום החברתי והכלכלי. בקטע

הזה יפה שעה אחת קודם.

צריך להיכנס עם תכנית רחבת-היקף לכמה שנים, קראתי לזה שנות-דור חינוכיות ואלה

המושגים שצריך לחשוב בהם. במשך 12-10 שנה עלינו לכסות את כל קבוצות הגיל ולקבוע

זאת כמדיניות ממשלה, עם השקעה מסיבית של כספים, כדי שכל נער ונערה בישראל ידעו

שאסור לגעת בסם. הצלחנו עם הנושא של פרחי-הבר ואם יהיה לנו כסף נצליח גם בנושא

הסמים.

היו"ר ג' גל;

האם הורים יודעים מה קורה היום עם הילדים שלהם?



ב' ארד;

אנחנו מפיצים עלונים וחוברות להורים ומקיימים חוגי-בית וסדנאות להורים.

מי איתן;

ארגה אומר זאת עם. יד על הלב? יש לי ילדה בבית-הספר התיכון ויום-יום אני שואל

את עצמי את השאלה הזאת אבל אין לי תשובה.

ב' ארד;

הידע קיים, היכולת שלנו להפיץ חומר ולהגיע לכל בית בישראל היא מינימלית.

היו"ר ג' גל;

למה חבר-הכנסת איתן שיש לו ילדה בבית-הספר התיכון לא הודרך בנושא הזה?

ר' שורר;

כי אין לנו משאבים לכך. אנחנו רוצים להרחיב את הפעולות בבתי-הספר לשעות

שאינן מקובלות. בית-ספר תיכון שנותן 6 שעות חינוכיות חייב, לדעתנו, לתת עוד 6

שעות חינוכיות בשבוע או בחודש לילדים ולהורים ואז נוכל להגיע להיקפים גדולים של

משפחות.

ב' ארד;

עם יד על הלב אני יכול לומר שמקור ההתמכרות היא בראש וראשונה ההתמכרות בבית.

בבית שבו יש קשר, נפתחת שיחה ולא כל אחד רץ לעיסוקו, יש פחות סיכוי לשימוש בסמים.

היו"ר גי גל;

נשמע את נציג האוצר.

י' כהן;

המשאבים שהמדינה משקיעה היום במלחמה בסמים בהיקף הכולל מגיעים לכ-78 מיליון

שקל, על-פי הנתון של הרשות למלחמה בסמים לתקציב 1992. כלומר, אם מדובר במשטרה,

במשרד הבריאות, במשרד החינוך ובמשרד הרווחה, הציגו בוועדה למלחמה בסמים בדיונים

שהיו במהלך השבוע נתונים שהם אפילו יותר גבוהים.

נקודה נוספת. התקציב של הרשות למלחמה בסמים עצמה גדל בשנת 1991 בסדר-גודל של

כ-300%, הסכום גדל מכ-2 מיליון לכ-7 מיליון שקל.

כמו-כן יש בעיה עם העלות של הקהילות הטיפוליות. בזמנו נקבעה דרך לממן

מטופלים בקהילות השונות על-פי מידרג של איכלוס בקהילה עצמה אבל בפועל המידרג הזה

לא מבוצע. למשל אם בקהילה טיפולית יש עד 25 אנשים הרי שהעלות היא מסויימת; אם זה

מגיע ל-50, 75 או 100 איש בקהילה הרי שהעלות צריכה לרדת כי העלויות הקבועות

מתחלקות על יותר מטופלים ואז המימון של הרשות פר מטופל צריך להיות קטן יותר.

עובדתית, רק בפעולה הזאת הרשות יכולה לחסוך סכום משמעותי. בשנת 1992 ניתנו

מתקציב הרשות כ-4.1 מיליון שקל עבור טיפול של 120 מטופלים בקהילות הטיפוליות.

בחודש האחרון היתה דרישה לתוספת של כ-4 מיליון שקל כדי להגיע לסדר-גודל של כ-8

מיליון שקל לקהילות טיפוליות עבור 200 מטופלים בקהילה, מספר המקומות הפיזי הקיים

היום בקהילות. המימון על-פי תכנון של תעריפים דיפרנציאליים נכונים, כפי שנקבעו

ברשות ולא אני המצאתי אותם, יכול להיות 5.7 מיליון שקל, סכום שכולל השתתפות של

תרומות וגם השתתפויות עצמיות, כלומר אפשר לחסוך כ-3 מיליון שקל מתקציב הרשות

הקיים אם תהיה הפעלה מושכלת יותר של הכלים שיש לה.



א' שפירא;

יש אצלנו יהודי שפתח בנהריה מוסד לגמילה גשר-לחיים וביקרתי שם כמה פעמים.

ההגדרה של רפול שזו מגיפה היא ביטוי עדין. הבן של ראש עיריית בני-ברק שמטפל

במוסד הזה הציל אנשים אבל הוא בשום אופן לא יכול לקבל תקציב. מי מאתנו לא היה

מוכן לעשות משהו כדי להציל עשרות אלפי אנשים? אם אנחנו משקיעים, למשל, בתחבורה

ובכבישים, אי-אפשר לדעת עם נצליח לצמצם את תאונות הדרכים, אבל אם יתנו כאן תקציב,

יש בטחון שאפשר להצליח.

אינני אומר ששר האוצר יגדיל את מסגרת התקציב, אפשר להוריד מהחינוך, מהעבודה

וההוויה. אנחנו רואים שנשארו כמיליארד שקל שלא נוצלו בתקציב 1992. מה יכול

להיות יותר חשוב מאשר הנושא הזה? חבר-הכנסת איתן אמר שהילדה שלו הולכת לבית-הספר

התיכון ואין לו מושג אם היא הולכת להישרף שם עם סמים, לא עלינו, או לא. אסור

להקל ראש בענין הזה ואנחנו חייבים לעשות כל דבר שבעולם בשביל זה. בארצות-הברית

ראו שהם הולכים להתחסל, חלילה וחס, בגלל הסמים והם התחילו לטפל בענין. הנתונים

שהביאו כאן שבמשך עשר שנים השימוש אצל הנוער עלה מ-2,2% ל-6.4% הם סכנה של חיסול

העם. אם תופסים מישהו עם סמים העונש שנותנים לו הוא מצחיק ואילו הרווח הוא עצום.

העונשים צריכים להיות הרבה יותר חמורים.

שי עמור;

אני מצטער להגיד שמול היקף הבעיה האיומה שאנחנו עומדים בפניה, הבקשה של הרשות

למלחמה בסמים לתקציב הזה היא מצחיקה. אני אומר זאת כעובד סוציאלי וכראש עיריה

שחי את הדברים במגדל-העמק. יש לנו שלוש מלחמות: מלחמות ישראל, המלחמה בתאונות

הדרכים, והמלחמה בסמים. למלחמה בתאונות הדרכים יש תקציב די נכבד ואפשר להציל

פצועים מתאונות דרכים, המלחמה בסמים היא מלחמה כמעט חשוכת מרפא, אני מדבר על

מכורים לסמים.

אינני מבין את סדר העדיפויות הלאומי, מתוך תקציב המדינה של 103 מיליארד שקל

מדברים כאן על 30 מיליון שקל. אני מסכים שלא צריך לפרוץ את המסגרת אבל אני מסכים

עם הרב שפירא שיש מאיפה לקחת. עיני לא צרה בכך שהקציבו לקופת-חולים 340 מיליון

שקל, אבל שיקציבו גם לנושא הקריטי הזה, שהוא בדמנו. אם רוצים להתחיל לתקוף את

המחלה הזאת אני מציע להגדיל את התקציב ל-60 מיליון שקל, וגם זו רק טיפה בים.

לפני כשבוע אישרו העברה של 250 מיליון שקל לתעש, היום רוצים להעביר אליהם עוד

100 מיליון שקל; פה מדברים על 30 מיליון שקל שמיועדים להצלת הרבה נפשות, כולם

מסכימים שזה נושא קשה וחשוב אבל אף אחד לא פועל ולא מזיז דבר.

אני מטפל באישפוזית בבאר-שבע ומסומם אחד אומר לי: כשאני רואה את הטלביזיה של

ההורים אני רואה מנת-סם ואז אני לוקח את הטלביזיה, מוכר אורנה וקונה מנת-סם.

לא כולם יודעים זאת אבל מדובר בהרס משפחות, הם רואים לנגד עיניהם איך הילד או

הילדה נגמרים והם חסרי אונים כי זה דורש הרבה כספים שהם אינם מסוגלים להוציא

אותם. לכן הטיפול בבעיה צריך להיות ברמה לאומית.

בכל העולם זועקים היום נגד האיידס, קהילת הסמים עצמה נמצאת ברמת סיכון גבוהה

לאיידס והיא גם יכולה להרחיב אותה כי מדובר גם בהזרקות סמים. לכן צריך לפעול

באמצעות הסברה בבתי-הספר.

היום יש במשטרה יחידות מיוחדות הממומנות על-ידי חברות הביטוח ותפקידן למנוע

גניבת כלי רכב. בתחום הסמים נגרם נזק רב בעבירות רכוש, יכול להיות שאפשר להקים

יחידה של מלחמה בסמים והיא תמומן על-ידי חברות הביטוח. אפשר לבדוק זאת.



שינויים בתקציב 1992

אנחנו עושים הפסקה קלה בדיון על תקציב המלחמה בסמים.

אנחנו עוברים להצבעה על אישור בקשה מס' 396 להעברה של 100 מיליון שקל לתעש.

אתמול ביקשו שני חברי ועדה התייעצות סיעתית ולכן ההצבעה נדחתה להיום.

ס' טאריף ;

אני מבקש להודיע שלא נאפשר סגירת המפעל במעלות.

שי בוחבוט;

ביקשתי אתמול התייעצות סיעתית. אני אצביע היום בעד העברת 100 מיליון שקל

לתעש אבל אני מבקש שחברי הוועדה יהיו מודעים לנושא של סגירת מפעלים בערי פיתוח

בצפון ויתנגדו לכך.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה את אישור בקשה מסי 396 להעברה של 100 מיליון שקל לתעש. מי

בעד? מי נגד?

הצבעה

בקשה מס' 396 אושרה



תקציב הרשות למלחמה בסמים

היו"ר ג' גל;

אנחנו חוזרים לדיון על תקציב הרשות למלהמה בסמים. בבקשה, חבר-הכנסת מיכאל

איתן.

מי איתן;

הבעיה קיימת ואני חושב שיש גם מודעות לגביה. הקושי הוא בכך שאין דרך בדוקה

לתקוף את הבעיה והדבר נעוץ במעמדה של הרשות. הרשות הוקמה כגוף מהאם וכולנו

יודעים מה הם גופים מתאמים. השאלה היא איפה צריך להוסיף כספים, האם די בכך והאם

הם במקום הנכון. אם נוסיף כסף על-מנת להרבות ביורוקרטיה ולתת אותו לגופים שאינם

מסוגלים לבצע דברים, או לגופים שיצרו כפילויות, זה לא יביא לפתרון. הפתרון צריך

להיות גם באמצעות רציונליזציה של חלוקת התקציבים הקיימים במערכת. הרשות צריכה

לקבל את האמצעים הישירים והתקציבים המתאימים, אבל צריך לתת לה בעיקר אפשרויות

ביצוע.

אי הירשזון;

אפשר להשוות את המלחמה בסמים למלחמות ישראל. אני מסכים עם מי שאמר כי מדינת

ישראל צריכה להתמודד עם נגע הסמים בצורה היעילה ביותר ובמהירות. יש לי הרגשה שהיה

שמץ של נאיביות בהצגת הדברים כאן כי דיברו על אמצעים שיגרתיים. צריך לזכור שבנושא

של סמים עומד ממול כוח ענק עם תקציבי עתק ומערכות לוגיסטי ות שתפקידן לתחבל

תחבולות איך "מסדרים" את המשטרה ואיך מכניסים את הסמים לבתי-הספר בצורה המתוחכמת

ביותר. מסתבר שבתנועות הנוער, שהיו צריכות להוביל במלחמה בסמים, יש תופעה של

שימוש בסמים יותר מאשר בקרב נוער אחר, למשל, במקום מסויים של"תניקים היו בלדרים

של סמים עבור גרעין הנחל באותו מקום. אני חושב שאי-אפשר להילחם בכלים רגילים

ושגרתיים בסמים מול גופים עם תקציבים ומשאבים אדירים כשידוע שבכל העולם משחדים

אנשים ברמות הגבוהות בתחום הזה.

אני חושב שהמלחמה בסמים צריכה לקבל מעמד של משרד מיוחד בממשלה כי המאבק הוא

קשה. יכול להיות שצריך להקים גם ועדת משנה של ועדת הכספים והוועדה למלחמה בסמים

כדי שהיא תלווה את ועדת הסמים מבחינה תקציבית. מדינת ישראל צריכה להשקיע בנושא

הזה יותר משאבים ויותר תיחכום.

ועדת הכספים צריכה לעשות הכל כדי להוריד מתקציב העבודה והרווחה, או מתקציב

משרד תפנים ולהגדיל את הפיצוי לרשות למלחמה בסמים כי בלי תקציבים לא יהיו מוסדות

גמילה וגם לא נוכל לערוך פעולות הסברה.

מצב הסמים במגזר הדרוזי על רקע האבטלה והבעיות החברתיות והאחרות הוא קשה.

חבר-הכנסת רפאל איתן ביקר במוסד לגמילה בתמרה שם יש, לדאבוני, גם חיילים

משוחררים, אין אפילו הקצאה של אגורה אחת לתמרה. אתם חייבים לתת כספים למוסדות

כאלה. אני מבקש לבדוק את האפשרויות ולבחון הצעה להגדיל את הנתח לנושא של הסמים

ויש על כך הסכמה של כל חברי הוועדה.

ר' אלול;

אנחנו מדברים כאן בבעיה לאומית ויש שתי אפשרויות; או שאנחנו ממשיכים לבלבל

את המוח, או שאנחנו קמים ועושים מעשה. אני מופיע כמה פעמים בשבוע במקומות רבים,

האנשים והנוער אומרים; יש שתי בעיות במדינת ישראל והן תאונות דרכים וסמים.

לתאונות דרכים מוקצבים למעלה ממיליארד שקל; התקציב לסמים הוא מצחיק, נותנים 10

מיליון שקל.



לפעמיים שומעים בכלי התקשורת על תפיסה גדולה של הירואין. זו כמות שמיועדת

למשתמשים בסמים במשך שלושה ימים. קראתי בעתון כתבה על נערה בת 17 שירדה לזנות

וקיבלה 1,000 שקל ליום כדי לספק לעצמה סמים-

אדוני היושב-ראש, הנושא הוא בנפשנו ואני מבקש שתעמיד להצבעה את ההצעה שלי:

להוריד 50 מיליון שקל מתקציב התחבורה ולהעביר אותם לנושא הסמים, לא ניכנס על-ידי

כך לגרעון.

ההשוואה לתאונות דרכים או לתשתית תהבורתית שהועלתה כאן אפילו איננה דומה.

אם יש תאונת דרכים קטלנית ונהרגים בה 10 אנשים, זו תאונה

נקודתית, זו איננה מחלה, אותם אנשים לא פגעו בחברה קודם מותם וגם לא יפגעו בה

לאחר מותם. כשמדובר בתחלואה בסמים לא מדובר על חולים גריאטריים או על חולים בגיל

העמידה אלא על הרס של שכבה מסויימת שמהווה את דור העתיד של מדינת ישראל שאחוז

נכבד ממנו נגוע בסמים.

כל כסף שנשקיע בנגע הסמים נרוויח אותו לא ב-100% אלא ב-1000%. כל נגוע בסמים

גורם נזקים כבדים לחברה, לא רק כשהוא יושב בבית ומשתמש בסמים, משפחתו נהרסת ואשתו

וילדיו סובלים, אלא שחלק גדול מהאנשים האלה צריכים לגנוב או לרדת לזנות כדי לספק

לעצמם את הסם כך שהפגיעה בחברה היא מאוד קשה. אם נשקיע עכשיו במלחמה בסמים את

הסכומים שהשקענו עד היום בעובדות סוציאליות, באחזקת בתי-כלא ובכוחות משטרה

מיוחדים כדי למנוע את הפעולות שמבצעים החולים המשתמשים בסמים, נקבל את הסכומים

האלה בעתיד בחזרה.

הועלה כאן הרעיון להקים משרד למלחמה בסמים, זה אולי המשרד החשוב ביותר לעתידה

של מדינת ישראל, לא צריך לדחות את הקמתו בקדנציה אחת או יותר, אלא להקים אותו

מהיום למחר.

האוצר עושה חשבונות אבל הוא לא הזכיר את הצרכים שגדלו בשנת, בשנתיים או בעשר

השנים האחרונות. אתם לא יודעים זאת ולא רואים את הנזקים. הזכרתי בתחילת דברי

שמדובר על מחזור של 3 מיליארד דולר בשנה ועל נזקים של עוד 2 מיליארד דולר בשנה,

זה לא כסף חליפי ואיננו מהווה אצלכם גורם בספר התקציב. התקציב שאנחנו מבקשים הוא

פונקציה של הצרכים ולא פונקציה של מה שנתתם בשנה שעברה.

חבר-חכנסת מיכאל איתן דיבר על מעמדה של הרשות. זו הרשות המקצועית היחידה

הקיימת במדינה שיכולה לרכז את הנושא.

הערת קודם שיש רעיון לרכז את הדברים תחת הרשות. במסמך שלפנינו מוזכרים משרד

הבריאות, משרד העבודה והרווחה ומשרד המשטרה.

רוב התקציב שהזכיר מר יאיר כהן מהאוצר הוא למשטרה, כ-80 מיליון שקל, וזה חצי

ממה שדרוש, אין להם כוח-אדם, רכב, אמצעים ומכשירים. בגבול לבנון, שהוא המקום הכי

חשוב, יש להם 35 אנשים שאין להם אפילו רובים או משקפות והם עובדים שם יום ולילה.

אינני אומר שצריך לקחת מתקציב המשטרה, להיפך, צריך להוסיף למשטרה כי הוא גוף

שפועל בתחום הזה. המשרדים האחרים שיש להם תקציב לנושא הזה לא פועלים, אין להם

אנשי מקצוע, אין להם תכניות. אינני יודע איך התקציב הזה משפיע במשרדים האלה,

לדעתי, הוא נלקח לצרכים אחרים.



הרשות היא הגוף המקצועי היחיד שיכול לרכז את הידע, את ההנחיות, את הפעילות

ואת ההשגחה על מי שעוסק בנושא. בנושא הגמילה, יש גופים שמיוזמתם לוקחים אנשים

ומנקים אותם מהסמים. מי משגיח עליהם? מי קובע את הצרכים והקיבולת שלהם? - הרשות

המקצועית.

השימוש בסמים באוכלוסיה הערבית הוא פי עשרה מאשר באוכלוסיה היהודית. כשבנצרת

יש ריכוז כזה, באים לשם חיילות, חיילים וקיבוצניקים. בסכנין תפשו חיילות שעסקו

בזנות בשביל להשיג סמים.

הכלים למלחמה בסמים מגוונים, אפשר ללמוד משיטות שמתבצעות בחוץ-לארץ ולהתאים

אותם למציאות שלנו, אבל כדי להפעיל את הכלים האלה צריך מינימום הכרחי והם 35

מיליון שקל שהרשות זקוקה להם עכשיו.

כשתוגש התכנית הכוללת, מבחינת האוצר התמונה תשתנה לרעה. התברר לכולנו מה

היקף הבעיה ומה הם הצרכים המינימליים כדי לבלום אותה ולעצור את הגידול במגיפה

הזאת. במסגרת דיוני הוועדה אנחנו מגיעים לשטח לפחות פעם בשבוע. אני מציע למישהו

מהאוצר שיסע לואדי ניסנס בחיפה, או לוואדי סאליב ויראה מאורת סמים. הראו לנו,

כוועדה, מאורת סמים, בלי בושה ובגלוי. כשרואים את זה בלב חיפה, שני מטרים מרחוב

העצמאות וארבעה מטרים מהדר הכרמל, מתחלחלים. כבר דיברו כאן על ההשפעה על הסביבה

ועד לאיזה מריק מגיעים הגלים כשאתה זורק אבן למים.

אלה ההערות שלי לדברים ששמעתי כאן. יכול להיות שאנחנו עומדים בפתח של הצורך

הזה אבל אני מקווה שלא נגיע, חלילה, למצב כזה שמשרד ממשלתי יעבוד רק על הנושא של

הסמים.

היו"ר ג' גל;

נשמע את סגן השר הממונה על הנושא.

התפשטות נגע הסמים היא בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. מברזינתי, אני לא יכול

למקם אורנה לפני תעסוקה ודברים חשובים אחרים, אבל צריך למקם אורנה גבוה מאוד בסולם

העדיפויות. יש קשר הדוק בין האבטלה ומעגל העוני במדינה לבין התפשטות הסמים. כאשר

כל ילד רביעי במדינת ישראל חי מתחת לקו העוני, הוא פוטנציאל להידרדרות לסמים בתוך

שנה או שנתיים כי הוא מתנתק מהלימודים משום שלהורים שלו אין כסף לקנות לו ספרים

ומחברות, הוא איננו מגוייס לצהייל והופך לנטל על קופת המדינה. זה הנזק העקיף

שמסתכם ב-2 מיליארד דולר שדיבר עליו חבר-הכנסת רפאל איתן. יש חטיבות שלמות שאינן

מגוייסות לצהייל בגלל רמת השכלה נמוכה שנובעת משימוש בסמים. צריך להיאבק בנגע

הזה.

כאשר הוקמה הרשות היא היתה תחת חסות ראש הממשלה, עבדה ותפקדה בלי ממונה

מעליה. הקימו אותה כדי לסתום פיות ולהשיג שקט אבל לא היתה אחריות ישירה עליה.

לפני זמן לא רב מוניתי על-ידי ראש הממשלה כאחראי על הרשות. היתה לי פגישה עם

מינהלת הרשות וזו היתה הפעם הראשונה שהאחראי על הרשות נפגש עם אנשי הרשות, נכנסתי

ובדקתי את הדברים. במשך ארבע השנים הקרובות אני מתכוון להיות צמוד לרשות וכבר

האשימו אותי שאני מנהל אותה. אין לי כוונה לנהל אותה אלא לייעל ולרוץ אתה קדימה.

היום מדברים על כ-250,000 משתמשים בסמים כשאחוז המשתמשים הולך ומתרחב, דבר

שפוגע בבתי-ספר, בצעירים, בשכונות מצוקה, בערי פיתוח, במגזר הערבי ובקיבוצים וכל

עם ישראל ראה בכתבה בטלביזיה מה קורה בשכונה ד' בבאר-שבע.

מדברים על תקציב מדינה של 9.5 מיליון שקל לנושא הזה, שהוא תקציב דומה לתקציב

של השנה שעברה כאשר התקציב הכללי של המדינה הוא כ-101 מיליארד שקל. מר כהן,

הזכרת כאן 78 מיליון שקל. תפקידה של משטרת ישראל להיאבק בסמים ובכל פשע אחר ואפשר

להקצות גם 200 או 400 מיליון שקל למלחמה בסמים כי כל שוטר זוטר יכול לעצור משתמש

בסם, כך שאפשר לקחת את כל תקציב המשטרה למלחמה בסמים. אני מפריד את התקציב של



משטרת ישראל, כי מתוקף תפקידה היא חייבת להיאבק בנגע הסמים, מהתקציבים של המשרדים

האהרים המטפלים בנושא הסמים כמו משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות

והרשות למלחמה בסמים. אם נהבר יהד את כל התקציבים האלה מול תקציב המדינה הכללי,

יתברר שהתקציב המיועד למלחמת בסמים מסתכם ב-2 מאיות האחוז. זה מצחיק, זה מעט, זו

טיפה בים. ארצות-הברית הגדולה משקיעה 4 מיליארד דולר למלהמה בסמים.

12 ביליון דולר נכון לשנת 1992, 14 ביליון דולר לשנת 1993. 250 דולר

פר-קפיטה, אצלנו זה 15 סנט פר-קפיטה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה א' בן-מנחם;

כדי לרצות, מוסיפים כאן הצי מיליון או מיליון שקל, והתוצאה היא שאנחנו נאבקים

על פירורים כשהבעיה היא בעיה לאומית. כמה שנשקיע היום יותר בילדים העניים,

המדינה תחסוך הרבה כסף בעתיד, כי מי שיצא ממעגל הסמים יוכל להכניס למדינה כסף

כאשר הוא ייכנס למעגל העבודה. מבחינה כלכלית כל השקעה בתהום הזה תניב רווחים

לטווח הארוך. בעבר, כשהייתי ילד, השקיעו יותר בילדים, בחינוך, בספרים ובמחברות

לילדים העניים ואז היו פחות משתמשים בסמים ויותר מגוייסים לצה"ל, לצערי, זה איננו

כיוון המחשבה היום ועכשיו הכל התהפך, אנהנו מתנהגים כמו מדינות אסיה או אפריקה

ומסתכלים על הטווח המיידי. צריך לשנות את הדברים האלה.

הרשות למלחמה בסמים עושה עבודה גדולה בהקמת אישפוזיות, מרכזי טיפול, מרכזי

גמילה. קיבלתי אחריות על הרשות והודעתי בוועדה למלחמה בנגע הסמים וגם ברשות שאני

מתכוון להיות צמוד ושותף לכל המתרחש כדי לעשות כמה שיותר על-מנת להקטין את נגע

חסמים. יש גם ועדה למלחמה בנגע הסמים בכנסת שעושה עבודה נהדרת והיא תנסה לתקן

חוקים. ישבתי עם משרד המשטרה ושם מתכוונים לייעל יותר את המערכות.

היתה כוונה לפטר 38 עובדים סוציאליים במקומות שונים. סיכמתי עם שר העבודה

והרווחה שלא יפוטר אפילו עובד סוציאלי אחד והעובדים האלה ימשיכו לעבוד כשמשרד

העבודה והרווחה יממן אותם. משרד העבודה והרווחה מקצה מיליון שקל למלחמה בסמים,

מתוך תקציב של מיליארד ו-300 מיליון שקל, לכן לא יקרה אסון אם הם יגדילו את הנתח

למלחמה בסמים ל-2 מיליון שקל. שר העבודה והרווחה הבטיה שהוא יבדוק את הענין

ונמצא את הפתרון לכך. הבהרתי לו שאם הרשות למלחמה בסמים תתקצב את משרד העבודה

והרווחה זה יהיה כדי להגיע ליותר מקומות ולא כדי להשאיר את המצב הקיים משום שהפכו

את הרשות למין בנק שמושכים ממנו כספים.

מר כהן, דיברת על העלות של המיטות. אני מקבל את דבריך. בדקתי את הדברים

וקיימת בעיה, יכול להיות שהעלות כאן היא יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים. נתקן את

זה ונייעל. האינטרס הוא-שרוב הכסף יושקע באנשים, בנרקומן למטה ולא בביורוקרטיה

ובמנגנונים, ובעוד ארבע שנים ארצה לראות כמה אנשים הצלהנו להגמיל מסמים - 5,000

או 10,000 איש, כי הדברים קשורים בהסברה, בטיפול, מניעה ואכיפה. הבנתי ממר ארד

שיש מחוייבות של ראש הממשלה לגבי 100 מיטות, זה עולה כ-4 מיליון שקל.

העליתי את הנושא של תקציב הרשות גם במליאת הכנסת וביקשתי שהתקציב יוכפל. אם

בשנה שעברה התקציב היה 9.5 מיליון שקל, הרי שלשנה הבאה הוא צריך להגיע לכ-20

מיליון שקל, כשמדובר על התקציב הראשוני, בלי כספי עזבונות, תרומות וכספים אחרים.

חבר-הכנסת איתן, אתה רוצה להגיע לתקציב של 35 מיליון שקל, אני מדבר על כך שנגיע

לפהות ל-25 מיליון שקל והלוואי שנצליה להשיג יותר. יש לי פגישה בנושא הזה עם שר

האוצר ועם יושב-ראש ועדת הכספים, גם הם וגם ראש הממשלה רואים בביעור נגע הסמים

והקטנת ממדיה של הבעיה חשיבות עליונה.

רי איתן;

לצרכים המיידיים אנחנו זקוקים ל-35 מיליון שקל.

אני זקוק לעזרת חברי ועדת הכספים בנושא הזה.

ר' אלול;

אני רוצה שתהיה הצבעה בוועדת הכספים. אמרתי הבוקר ליושב-ראש ועדת הכספים

שצריך לתת 50 מיליון שקל ואני חושב שצריך להגיד לשר הבינוי והשיכון שיוותר על 50

מיליון שקל מהתקציב לכבישים והם יהיו מיועדים לנושא הזה. לא יקרה דבר אם נסלול

כביש אחד פחות.

היום לא תתקיים הצבעה.

כפי שמקיימים הצבעה בוועדה הזאת על נושאים אחרים, צריך לערוך הצבעה גם בנושא

הזה, אולי זה קצת קשה ולא נעים, אבל אני בטוח שהנושא יעבור. יש כאן קואליציה

מקיר לקיר במה שקשור למאבק בסמים כי כולם חושבים אותו הדבר. אם לא תהיה כאן

הצבעה, לפחות ששר האוצר יביא לכך שלא נצטרך להתדפק על הדלתות כעניים בפתח כשמדובר

בבעיה לאומית.

לסיכום, אנחנו מבקשים שתעזרו לנו להגדיל את התקציב לחצי אחוז מהתקציב הכללי

של המדינה ואז אני בטוח שבתוך כמה שנים - אינני אומר שנצליח לבער את הנגע לגמרי -

אולי נצליח להביא לכך שהנושא הזה ירד מעל הפרק בבתי-הספר ובצבא. לשם כך צריך

להיאבק, להשקיע כספים ולהעמיד זאת בראש סדרי העדיפויות.

בענין גשר-לחיים ותמרה. הם מקבלים תקציב מהרשות למלחמה בסמים. אני מבטיח

כאן שמקומות שיוכיחו שבראש מעייניהם עומד האיש העומד להיגמל, ולא אינטרסים אחרים

- אתם יודעים על מה אני מדבר - נעשה מצדנו הכל לעזור להם אבל הם יצטרכו לעמוד

בקריטריונים של הרשות למלחמה בסמים על-פי חוק כדי שלא יווצר מצב שנממן אנשים והם

לא יתרמו דבר, התרומה צריכה להיות הדדית. אם התקציב יהיה יותר גדול, הם יקבלו

תקציבים יותר גדולים והדבר תלוי בחברי ועדת הכספים,

קראתי בעתון על נערה בת 17 שהידרדרה לזנות ונמצאת עכשיו בגשר-לחיים. אני

מתחייב לפני ועדת הכספים שהרשות למלחמה בסמים תממן את הנערה הזאת ותעזור להגמיל

אותה בגשר-לחיים.

במה היא יותר טובה מילדה בת 12 שנמצאת במוסד "אהבה"?

אחד המקרים המזעזעים באזור עמק-חפר, בו אני גר, הוא של נערה שצרכה הירואין

והיא נמצאת כרגע בפגיעה בלתי הפיכה של נזק מוחי. לא ניכנס למקרים פרטניים אלא

נטפל בנושא הכללי.

לא הייתי מציע שנחליט מאיזה תקציבים להוריד. לצערי, בוועדת הכספים אנחנו

אומרים מה הם הצרכים ומבקשים משר האוצר לתת עוד כספים, אבל אין לנו את האומץ

להגיד ממה להוריד. חבר-הכנסת טריף אמר שצריך להוריד מתקציב משרד העבודה והרווחה,

אני יכול להודיע כאן שיש בכוונתנו להוסיף למשרד העבודה והרווחה לעוורים, למפגרים,

לנכים ולסמים וכן הלאה. יחד עם זאת אנסה להעמיד במבחן את חברי הוועדה בתחום של

שירותי קהילה ואז לא נגיד רק מה להוסיף אלא גם ממה להוריד. אם יש תוספת של פי

שלושה בצורה פיזית לשיקום שכונות, לא מתקבל על הדעת שהקטע החברתי לא יקבל את אותו

היחס.



אני לא רוצה לנקוב מספרים, אנחנו נדאג שהתקציב שלכם יהיה יותר גדול ממה שהיה

לכם בשנה שעברה. אני מבקש מחבר-הכנסת אלול, שהוא יושב-ראש הלובי ההברתי, לקיים

יהד אתי שירדו בנושא הזה עם שר האוצר.

בהשתתפותי.

היו"ר ג' גל;

בסדר.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11.25