הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 38

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י"ד בחשון התשנ"ג (10 בנובמבר 1992). שעה 00;15

חברי הוועדה: ג. גל - היו"ר

ר. אלול

ח. קופמן

א. שפירא

ד. תיכון

ש. אביטל

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

מ. איזנברג - קצרנית

א. גבאי )

א. ארבל )

א. בן-מנחם ) - משרד האוצר

ע. לוי )

י . כהן )

ה. יוסוב - משרד המשטרה

נ. נתנזון - משרד הדתות

שינויים בתקציב לשנת 1992



שינויים בתקציב לשנת 1992

אני פותח בזה את ישיבת הוועדה.

על סדר-היום של ישיבה זו - שינויים בתקציב לשנת 1992.

לפנינו פניה מס' 248 של הממונה על התקציבים - העברת 100,000 אלפי שקלים

לתשלום פצויים לקבלנים בגין הפסקת הבניה.

פניה זו נדונה בוועדה והברי הוועדה ביקשו להזמין את יושב ראש הוועדה, אבי

גבאי כדי לשמוע הסברים. אני יכול לומר שהוסבר לנו שיש תביעות בסדר גודל של

מיליארד שקל.

לא, בסדר גודל של 2.5 מיליארד שקל.

אם אני זוכר מה שנאמר, נאמר שיש תביעות בסדר גודל של מיליארד שקל. אמרו לנו

שיש תביעה אהת, שכנראה עומדת להגמר, זו תביעה על 330 מליון שקל שיש להניה שהיא

תיגמר בגלל שישתתפו ב-24 מליון שקל, שזה 7%-6%-5% מהבניה. מזה אני הקשתי, שאם

מדברים על מיליארד, הפיצוי לא יהיה בסדרי הגודל שמדברים עליהם. אבל ביקשו החברים

להזמין את יושב ראש הוועדה לענין הפיצויים שיבוא ויסביר.

בעתונים היה כתוב שסדר הגודל של התביעות מגיע ל-2,5 מיליארד. קרוב לוודאי

שבמיליארד שקל יוכלו לפתור את הבעיות. נמסר בעתונים שחוגים כלכליים באוצר אומרים

שבמיליארד שקל יגמרו את הענין.

"אומרים" - זהו מושג שקיים בכנסת, אבל ברגע שיש דיון בוועדה ומוסרים

אינפורמציה בוועדה, כבר לא מעניין אותי כל כך מה כותבים בעתונים. אמרתי לך מה

נאמר פה, בוועדה, לפני שלושה ימים, שאמנם הבקשות הן בסדר-גודל של מיליארד שקל,

אבל אני הבינותי מההסברים שלהם, שהפיצוי יהיה הרבה הרבה יותר נמוך, וחבל שאנחנו

ניצור איזה ציפיות לפיצויים בלתי רגילים.

נשמע עתה את מר גבאי.

יש ועדה שהוסמכה על ידי שני השרים לקביעת החזר הוצאות - ואני אומר: החזר

הוצאות, לא פיצויים - בגין הפסקת הבניה. זאת ההגדרה של הוועדה.

התביעות שהגיעו עד היום הן בסדר-גודל של מיליארד שקל ולא 2.5 מיליארד שקל ולא

כל מספר אחר.

וזה כל הקבלנים?

אני אתייחס לזה. יש קבוצה של קבלנים שלמעשה מיוצגת על ידי משרד עורכי דין,

ובתביעה שהגישו כתוב, שהם קבעו סכום אבל זה סכום לא סופי. אין גם פירוט לסכום.

לגבי עבודת הוועדה ומה אני רואה מבהינת ההזר ההוצאות -

ח' קופמן;

מדוע אתה מפחד לומר את המלה "פיצוי" ואתה כל הזמן חוזר על המונח "החזר

הוצאות"?

פיצוי יכול להיות גם על הפסד רווח, והוועדה בכלל לא מוסמכת לדון בהחזר הפסד

רווח. אנהנו מדברים על ההזר הוצאות.

ח' קופמן;

השאלה מה יקבע בית המשפט.

נכון. אנחנו מדברים כרגע על החזר הוצאות שנגרם לקבלן בגין הפסקת בניה, וזו

הסמכות של הוועדה.

אנחנו קבלנו בינתיים סדר-גודל של 35 פניות, חלק מהן מפורטות, וחלק - כפי

שאמרתי - לא מפורטות. לגבי כל הפניות המפורטות, אנהנו בודקים אותן מבחינה הנדסית,

מבחינה חשבונאית ומבחינה משפטית. אני משער שהבדיקות הראשונות יסתיימו בתוך

שבוע-שבועיים. אנחנו נשב עם הקבלנים שסיימנו בדיקת תביעתם במטרה לגמור את זה

בכיוון של המינימום שאפשר לשלם בגין הוצאות, בהסתמך אך ורק על הייעוץ ההנדסי,

והייעוץ המשפטי והחשבונאי, ולא אגורה אחת יותר, כי אני לא מוסמך לזה. מי שלא ימצא

חן בעיניו, יוכל כמובן ללכת לבית המשפט, מה שבית המשפט יפסוק, לא אני ולא אף אחד

י ודע.

לכן אם מדברים פה על עקרונות, העקרונות הם - הוצאות אמתיות בלבד בהתאם

לקביעה הנדסית, חשבונאית ומשפטית, ולא קריטריונים, שזה, נראה כך, או זה נראה אחרת.

פה נמסר שתביעה על 330 מליון שקל תגמרו תוך זמן קצר.

הם הציעו הצעה. זה לא אומר שהאנשים יסכימו.

ברגע שמישהו מגיש את ההוצאות שלו, הוא מנפח אותן, וזה גם נראה, וגם בשיחות עם

הקבלנים זה היה ברור, כדי להגיע למשהו. אבל מראש ברור שזה מעבר לברגנינג.

כמו שאתם תרצו להגיע לסכום נמוך יותר.

לא. אני אתן לך דוגמה: קבלן כותב, שמגיע לו החזר הוצאות בגין זה שהפסיקו לו

בניה באתר מסויים ואז באתו- השני ירד ערך הדירות שלו.

והוא צודק. מאחר ואני מכיר את הענין, אני רוצה לומר לך: מר גבאי, אתה עובד

מדינה, אתה עומד בראש ועדה שצריכה לרכז את כל התביעות, ובשלב ההגשה, אתה צריך

לקבל הכל, בין אם אתה מסכים ובין אם אתה לא מסכים ואתה לא יכול ללחוץ על אנשים

זה נראה בעיני, זה לא נראה בעיני. ולא לך לומר בשלב הקבלה אם הנזק הוא

עקיף, או הנזק ישיר. ואם שמעתי את שני המשפטים האחרונים שלך, אתה אומר בעצם כך:

מי שבנה שלב אחד במחירי הפסד ופיתח עיר, או שכונה, כשאת הרנטה הוא צריך לקבל

מהשלב השני, והממשלה באה והפסיקה לו את הבניה בשלב השני, והוא תובע ממך גם הפסדים

בגין השלב הראשון, אינני יודע למה זה נראה בעיניך מצחיק, או מגוחך. אנשים הלכו

מתוך סיכויים, הם לא ידעו שבהחלטה אדמינסטרטיבית יפסיקו להם את הבניה. היו להם

שיקולי תכנון משלהם, הם מכרו בזול, הם רצו לפתח את המקום, פיתחו את המקום, בהנחה

שאת הרנטה הגדולה הם יקבלו על השלב האחרון. אם אני מבין זו הבעיה שהעלת.

לא שמעת כל מה שהוא אמר.

אם אני מסוגל להבין מהמשפט האחרון שהוא אמר, התרשמתי שזה הענין. חבר-הכנסת

קופמן, אני מדייק?

אתה קרוב מאד.

אני רוצה לומר לך, מאחר ואני עוסק בנושא זה: הפסקת הבניה נעשתה בחפזון,ללא

רגלים, ללא ידים, ללא בדיקת הנזקים שייגרמו לאנשים, מתוך שיקול פוליטי ולא מתוך

שיקול כלכלי, וזה לגיטימי. אבל גם כאשר שוקלים הפסקת בניה בהיקף כזה, יש דרך

לעשות את זה בצורה מסודרת שתגרום נזק מזערי לקופת המדינה. כאן עשו זאת כמו פיל

אתה מפסיק, אתה מפסיק, אתה מפסיק כאן, אתה

מפסיק שם, ולא ידעו מה עושים, ונגרם נזק גדול מאד לענף.

באין כללים, ואם יש כללים, תציגו לפנינו את הכללים, שעל-פיהם אתם מבקשים לטפל

בעניו, אנחנו רוצים לדעת מה הן הזכויות של הקבלנים, האם הם יכולים לערער ובפני

מי.

המשנה לחשב הכללי.

יש גם בתי משפט במדינת ישראל. יש גם חשב כללי במדינת ישראל, ואם אין היום,

אולי יהיה במהרה בימינו.

כל הדבר מתחילתו ועד היום הזה גורם להפסד נוראי לקופת המדינה, כל הענין לא

מבוקר, איש לא מנסה להתמודד עם הסכום האדיר הזה בצורה הגיונית. הרי כבר הפסיקו

בניה פעם. אתן לך דוגמה. אני חושב שהפסקת הסיוע לתושבי יהודה ושומרון, זה חלם, זה



טפשות מבחינה תקציבית, שהרי אילו היית נותן את הסיוע, היו רוכשים דירות. אילו היו

רוכשים דירות, התחייבות הרכישה שלך היתה יורדת, ותקציב המדינה היה יוצא נשכר.

אספר לך, כשהיית ילד, היו חילופי שלטון במדינת ישראל. זה קרה ביולי 1977. כמה

חודשים קודם נפטר שר השיכון אברהם עופר המנוח. ב-1974 הוא החליטו לבנות את מדינת

ישראל בדיוק כמו אריאל שרון. הוא טס בהליקופטר - קראו לזה שיטת ההליקופטר - והוא

אמר: כאן ייבנו 1,000 יחידות דיור, שם 2,000, שם 3,000. והכל נבנה בהתחייבויות

רכישה, בכסף תקציבי, ועבדך הנאמן הגיע לשיכון ופיתוח, ולשיכון ופיתוח היו 20,000

דירות ריקות שלא היה מה לעשות אתן. כל יום שהן עמדו ריקות, הן נהרסו ונשדדו על

ידי אנשים. ואז ב-1977. אמרתי לממשלה: נפתח במבצע מכירות אדיר, ואכן במשך

שלושה-ארבעה חודשים מכרנו 20,000 יחידות דיור, ותקציב המדינה לא נפגע. לא שועבד

התקציב של שנת 1978 לצורך הצלת בניה מ-1974-1975.

אולם אינני בא אליך, מר גבאי, בטענות. אתה לא הפסקת את הבניה. אם היו שואלים

אותך, בודאי היית עושה את זה בדרך יותר מסודרת. אבל נגרם לקבלנים נזק גדול, ולא

היתה התמודדות בשלב הראשון, שבאה לומר לקבלן פלוני שהפסיקו לו את העבודה בנצרת

עילית, בו ניתן לך שווה ערך, אלא קודם הפסיקו את הבניה והיום מתחילים לחשוב. נכון

שישנם כאלה שמנצלים את העובדה, ומי לא? הרי בסופו של דבר יהיו פשרות בענין זה.

אבל כפקיד אתה חייב לקבל את הכל, להציג לוועדה זו את הכללים ולומר: אלה הכללים,

זו הרשימה שקבלתי. אנחנו רצינו לדעת כמה כל אחד רוצה לקבל, או לסחוט - תלוי

בפירוש של כל אחד מאתנו - מקופת המדינה. ולכן לא הסתפקנו בבקשה להעברה של מקדמה,

אלא אנחנו רוצים לשמוע איך העסק מתנהל, לאחר שהחל בהליך לא מסודר, איך מכניסים בו

סדר. למשל, רכש משרד השיכון דירות בדימונה ומוכר אותן בחצי מחיר. אנחנו רוצים

להבין למה, מה השיקול. עד כאן.

כל החלק של השאלות למה ומדוע עשו מה שעשו -

על החלק הפוליטי אינני מבקש תשובה.

על השאלות הללו, יהיה פה שר השיכון והוא ישיב.

גם נושא מכירת הדירות נברר עם שר השיכון.

אני מבקש ממך, מר גבאי, שתשיב קודם כל על הפרוצדורה. שנית, על הכללים.

וסך הכל הבקשות.

ופירוט של הבקשות.

מה הן הפרוצדורות, מה הם הכללים, והדברים נרשמים בפרוטוקול, זה כאילו שהגשת

פניה.

אתה התייחסת לעתונות בזלזול.

לא לעתונות.

לידיעה בעתונים.

אני אמרתי, שכאשר יושב פה מר גבאי, לא מעניין אותי מה כותב העתון, כי הוא

נאמן עלי, והדברים נרשמים, ואם הוא משקר אותנו -

אני מבקש שתקרא את אנשי קופת חולים לכאן ותאשים אותם בשקר, כי הם מודים.

היו"ר ג' גל;

אנו דנים עכשו על קופת חולים?

די תיכון;

אתה דברת על שקר.

שקר זה קשור אוטומטית לקופת חולים, זה צמוד?

זה צמוד.

א. גבאי;

לגבי הפרוצדורה, בעקבות ההחלטה על הפסקת הבניה הוציא משרד השיכון מכתבים לכל

הקבלנים, שלהם הופסקה הבניה והם נתבקשו להגיש את כל ההוצאות שנגרמו להם בגין

הפסקת הבניה לוועדה. כך שבשלב הקבלה - אני רוצה להדגיש זאת - מקבלים את כל

הפניות. כל מי שמגיש - מגיש. הבקשה שהוגשה על ידי הקבלן מועברת כמות שהיא - אין

שום סינון - לבדיקה הנדסית, חשבונאית ומשפטית.

ד' תיכון;

כמה בקשות קיבלת?

עד היום 35.



ד' תיכון;

באיזה סכום?

א. גבאי;

בסך הכל מדובר על מיליארד שקל.

זה כולל את הבניה הטרומית?

הם הגישו את הבקשות. אנו בודקים את הבקשות הנדסית, משפטית וחשבונאית. ברגע

שמושלמת הבדיקה, כל החומר מובא לוועדה. אנחנו רואים את חוות הדעת של שלוש הבדיקות

תשמע, הוועדה, לפי חוות הדעת, מקבלת אי, בי, גי,

מה איזה אומר לגבי שאר הדברים. אם הוא ישכנע אותנו לגבי שאר הדברים, אין שום סיבה

שלא לשלם. אם הוא לא ישכנע את הוועדה, זה מח שעומד לפני הוועדה, וזה מה שהיא

תשלם. כמובן שבפני כל אחד עומדת הזכות לתביעה משפטית.

מי הם חברי הוועדה?

אני יושב ראש הוועדה, מאגף התקציבים אמנון ספרן, ממשרד השיכון פיאלקוב וחנה

שטרן.

מה הם הקריטריונים.

אמרתי. הקריטריונים הם החזר הוצאות בגין הוצאות שנגרמו בפועל לפי חוות דעת

משפטית.

לא כוללים פיצוי על הפסד רווח.

אנחנו חושבים שכתב הסמכות של הוועדה, מוטעה, אדוני היושב ראש. אין דבר כזה

שנקרא החזר הוצאות. מה זה החזר? אם אחד הזמין סחורה ב-4 מיליארד שקל ועדיין לא

השתמש בה והוא לא יכול להחזיר אותה, חלק משום שהסחורה מתבלה, או שהוא מוכר

בהפסד -

זה החזר הוצאות.

אדם קנה קרקע ותפיתח שכונות, הגיע לשכונה האחרונה ויש לו מחיר שוק.

זה הקטע שאמרתי: נזמין את הקבלן ונגיד לו: תשמע, א', ב',ג', די, הכרנו בהם.

ה', ו', ז', ח', לא הכרנו בהם. בוא תגיד לנו למה אתה חושב שכן מגיע לך. אם הוא

ישכנע אותנו מבחינת ההיבט החשבונאי והמשפטי -

הוצאות עורכי דין אתה משלם?

הוצאות עורכי דין, אלו הוצאות שנגרמו.

כמה הם דורשים עבור עורכי הדין?

אני חושב שזה ענין אישי.

יש לי שאלה אליך, אתה היית רוצה שאנו ננחה אותם ללכת ביד רחבה?

ברוך השם, את הפקידות הממשלתית עזבתי ב-1974.

אבל גם לא תוך קיפוח.

אני הבינותי שמר גבאי אומר: אני הולך על הוצאות ישירות, הפסד רווח אני לא

נותן. לגבי הוצאות ישירות אני נוהג ביושר ובהגינות, לא ביד רחבה ולא ביד קמוצה,

כנדרש; הפסד הכנסה צפויה, אנחנו לא נותנים ופתוחה הדרך לערער על כך.

אדם קנה 1,000 דונם קרקע בנצרת עילית ופיתח אותם והוא יקבל פיצוי על פיתוח

וטיפול ב-200-300 דונם. הוא נתקע עם 700 דונם, כי הממשלה עצרה את הבניה, למרות

שעל פי התכנון יש לו להקים שם 800 דירות, מה קורה בקטע הזה? הקרקע כבר לא שווה

הרבה.

אם אני מבין את ההסבר של מר גבאי, אם הוא מוכר קרקע ומפסיד כסף, הוא מקבל

החזר.

חבר-הכנסת אביטל מעודד, כי אולי הוא יקבל כסף לחקלאים.

הוא לא מעודד. אתה יודע שבשביל חוק המושבים לא צריך כסף מהממשלה.

רק 500 מליון שקל.

לא.

יש עוד צד למטבע, הצד שנקרא קבלנים. שמענו את מר גבאי והוא אמין עלינו, אבל

אני מבקש לזמן לכאן את הקבלנים, נשוא הדיון ולשמוע מה יש להם לומר.

בסדר. אבל יש לי הצעה; אנחנו נאשר את הבקשה חזו, שעל דעת כולם זה סכום לא

גדול, 100 מליון שקל, אם אנחנו מדברים על סכומים יותר גדולים -

קריאה;

זה סכום לא גדול?

ח' קופמן;

אחרי קופת חולים, זה סכום לא גדול.

כאשר אתה אומר שקראת בעתון על תביעה בסדר-גודל של 2.5 מיליארד ואיזה מדבר על

מיליארד, אני אומר ש-100 מליון זה סכום לא גדול. ואנחנו נבקש את ועדת המשנה

לעניני שיכון לזמן את הקבלנים ואת משרד השיכון.

אני מעמיד להצבעה הצעה זו.

אנו רוצים רשימה.

היו"ר ג' גל;

אם הוא יכול למסור, בבקשה.

לגבי ה-100 מליון, זו זכותי.

מה שישולם?

כן.

בודאי.

היו"ר ג' גל;

אנחנו מצביעים.

הצבעה

הצעת היושב ראש, חבר-הכנסת גדליה גל לאשר פניה מס' 248

של הממונה על התקציבים ולבקש מועדת המשנה לעניני שיכון

לזמן את הקבלנים ואת משרד הבינוי והשיכון נתקבלה

היו"ר ג' גל;

פניה מס' 248 אושרה.

ח' קופמן;

אדוני היושב ראש, הערה לסדר. רק היום קבלנו את ההודעה על הישיבה היום

אחר-הצהרים. אני חשבתי שיובא רק נושא הקבלנים, ואני רואה פה ערימה של פניות.

היו"ר ג' גל;

ההודעה נמסרה אתמול. נושא קופת חולים לא יובא היום.

אי שפירא;

יש לי בקשה שנושא קופת חולים תביא לדיון בתחילת הישיבה ולא בסוף היום.

היו"ר ג' גל;

זה יהיה בסוף הישיבה. כך הודענו.

בהזמנה לישיבה ביום ה' לא כתוב שנושא קופת חולים יובא בסוף הישיבה.

היו"ר ג' גל;

הזמנתי אנשים לשעות הצהרים.

אנו עוברים לפניה 254 - העברות פנימיות בין סעיפים והפשרת רזרבה מוקפאת

לתמיכה בבריאות, רווחה ופיתוח ביו"ש. נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר עוזי לוי.

חבר-הכנסת שפירא, בית החולים שלך בקריית צאנז פושט את הרגל והם מעבירים כסף

לבריאות לערבים ביהודה ושומרון.

מדובר על שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי, העברה מרזרבה מוקפאת לתחומי

הבריאות, הרווחה והפיתוח ביהודה ושומרון.

ליהודים או לערבים?

המינהל האזרחי מטפל אך ורק בתושבים הערבים.

אחרי הכל מדובר בבני אדם.

מהו הסכום?

11,430,000 שקל.

מאיפה אתה לוקח את הכסף הזה?

מתקציב המינהל האזרחי .

יש הכנסות?

תקציב המינהל האזרחי ממומן ברובו המכריע מהכנסות פנימיות ביו"ש ועזה.

איזו יתרה יש שם, יתרת חובה, או יתרת זכות?

התקציב הזה לא יכול להיות ביתרת חובה.

יש יותר הכנסות מהוצאות?

בדרך שבה התקציב הזה מנוהל לא יכול להיות מצב שבו יהיה חסר, כי עד שלא נכנס

כסף לא יוצא כסף.

אתה מוציא כל ההכנסה?

לא. יש חלק שעובר כהתחייבויות לשנה הבאה. זה נמצא בתקציב שנה זו, מה שלא

יוצא השנה ויש כנגדו התחייבויות, בשנה הבאה יוצא.

אתה לא יכול להוציא את כל הסכום הזה עד סוף השנה.

בעקרון אתה צודק, כי מדובר על תקציב פיתוח, שברובו יווצרו התחייבויות. בשנה

הבאה תוצגנה ההתחייבות.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 254 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 255 של סגן הממונה על התקציבים - שינויים פנימיים

בהוצאה והוצאה מותנית בהכנסה בתקציב המשרד לעניני דתות.

נשמע את נציג משרד האוצר, מר אפי ארבל.

א. ארבל;

אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד הדתות בסוף שנת התקציב, חסרים ועודפים

שמקזזים אחד את השני.

אני נגד.

מה מהות השינויים?

א. ארבל;

השינויים הם רבים.

ר' אלול;

אני לא מאמין שאפשר להוציא סכום זה בחודשיים.

א. ארבל;

מעבירים כספים למשכורות של איממים מוסלמים, להבטחת הכנסה לאברכים.

א' שפירא;

אדוני היקר, אתם רוצים - כך אתם כותבים - להעביר מתשמישי קדושה 1,584,000 שקל

למוסלמים.

א. ארבל;

לא.

א' שפירא;

כך אתה כותב בבקשה שלפנינו. במקום להעביר את הסכום להבטחת הכנסה לאברכים.

אחר-כך יש עוד סעיף שאתה מפחית מתמיכות במוסדות ובישיבות 3 מליון שקל ומעביר

להבטחת הכנסה לאברכים. אני אומר; קודם כל, לא מעבירים מדברים קדושים למוסלמים. אינה

רוצה לתת כסף למוסלמים, תן להם.

ש. אביטל;

אבל זה לא כתוב כך.

א' שפירא;

זה סעיף 022.

היו"ר ג' גל;

לא, הוא מעביר מתשמישי קדושה לאמרכלות של בתי-הדין הרבניים.

א. ארבל;

לא.

לבתי דין רבניים מוסיפים 3,2 מליון ולוקחים את זה מתשמישי קדושה.

לא, כתוב מחסן תשמישי קדושה.

חבר-הכנסת שפירא צודק ב-100%.

היו"ר ג' גל;

נשמע את נציג משרד הדתות.

אי שפירא;

האם אתה מעביר מסעיף תשמישי קדושה למוסלמים?

נ. נתנזון;

שום כסף פה לא צבוע. זאת אומרת, אין פה כסף, שאני יכול להגדיר את השקל הזה

לקחתי מזה והכנסתי לזה. יש פה אוסף של הפחתות ואוסף של תוספות. האוסף של ההפחתות

מצד אחד, האוסף של התוספות מצד שני, ביחד ההצעה היא מאוזנת. זה נכון שאנחנו

מורידים בסך הכל כסף גם מישיבות וגם מתשמישי קדושה.

ד' תיכון;

אתה צודק, חבר-הכנסת שפירא, שיגישו את זה בשתי בקשות נפרדות.

נ. נתנזון;

כמובן, הייתי שמח אם אפשר היה לקחת את הכסף הזה מהרזרבה הכללית ולת למוסלמים.

אבל האילוצים התקציביים שהציב בפנינו אגף התקציבים מאלצים אותנו להתחשב גם בענין

הזה. לכן במסגרת של המחוייבויות לגבי המשכורות, וכל התוספת למוסלמים היא רק

למשכורות, ניתנת התוספת הזאת. וכפי שאמרתי אין פה ענין שלוקחים שקל מתשמישי

קדושה ונותנים שקל למוסלמים.

א' שפירא;

אינני יכול להכיר בזה. גם אם לכסף אין צבע, יש פה עובדה - מורידים כסף מהקודש

ומעבירים למוסלמים.

אני מבקש מאגף התקציבים - תביאו שתי בקשות נפרדות.

משרד הדתות הוא כולו קודש. חוץ מהעדות הלא-יהודיות, כל משרד הדתות הוא קודש.

כיוון שאין לנו תוספת תקציבית חיצונית, כל כסף שילקח מכל מקור אחר הוא כסף של

קודש. אפשר להגיד שלא רוצים.

אתה שיכנעת אותי .

אני מעמיד להצבעה פניה זו.



הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 255 של סגן הממונה על התקציבים לא אושרה

היו"ר ג' גל;

הבקשה לא אושרה.

אני מבקש רביזיה על החלטה זו של הוועדה.

היו"ר ג' גל;

אנו עוברים לפניה מס' 261 - הגדלת הכנסות עצמיות ב-35,000 אלפי שקל והעברת

הסכום לנושאי פתוח באזור יהודה ושומרון.

מדובר בהגדלת הכנסות עצמיות באזור יהודה ושומרון. בכל שנה עושים תחזית של

ההכנסות העצמיות שינבעו מהמסים באזורים, ומדובר באזור יהודה ושומרון. כאן מדובר

ב-35 מליון שקל וכל הכסף הזה עובר לפיתוח ביהודה ושומרון.

אני מעמיד להצבעת פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 261 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניות מס' 262 ו-265 של הממונה על התקציבים.

מדובר בהעברת 42 אלפי שקלים ממשרד הבינוי והשיכון ליחידת סמך של המשרד -

המרכז למיפוי ישראל.

היו"ר ג' גל ;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992 פניות מס' 262 ו-265 של הממונה על התקציבים אושרו

הפניות אושרו.

אנו עוברים לפנית מס' 269 - הגדלת סעיפי פיתוח באזור רצועת עזה.

הגדלת הכנסות עצמיות באזור עזה ב-15 מליון והפניית המשאבים לסעיפי פיתוח.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מסי 269 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 270 של סגן הממונה על התקציבים - המינהל האזרחי,

העברות פנימיות.

ע. לוי;

אלו הן התאמות סוף שנה, שינויים פנימיים ביהודה ושומרון, מרזרבה לפעולות

בתקציב האזור.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 270 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר ג' גל;

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 271 - שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר.

א. בן-מנחם;

מדובר בהעברת 1,319,000 שקל מהרזרבה הכללית לתקציב אגף המכס לצורך תיגבור

סעיפים גרעוניים בעקבות מדיניות החשיפה.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 271 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר ג' גל;

הבקשה אושרה.



אנו עוברים לפניה מס' 275 של סגן הממונה על התקציבים - שינויים פנימיים

בתקציב המינהל האזרחי.

ע. לוי ;

אלה שינויים פנימיים והעברות בין הסעיפים באזור יהודה ושומרון.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 275 של סגן הממונה על התקציבים אושרה

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 288 של הממונה על התקציבים - העברה מהרזרבה הכללית

לתקציב ההשכלה הגבוהה.

העברת 17,000,000 שקל למימון השתתפות הממשלה בתכנית הרב שנתית לפיתוח וקידום

מערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים התשנ"ה.

היו"ר ג' גל;

איזה חלק זה מהסכום?

א. בן-מנחם;

רבע מהסכום.

היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 288 של הממונה על התקציבים אושרה

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה 295 של הממונה על התקציבים-שינוי פנימי בתקציב משרד

המשטרה.

מדובר בשינוי פנימי בתקציב משרד המשטרה אשר נועד לממן שיפוץ מגורי אסירים

בטחוניים ובהגדלת הרשאה להתחייב בסך 3.339,000 למטרה זו.



היו"ר ג' גל;

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 295 של הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר ג' גל;

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 07026 - שינויים בתקציב משרד המשטרה.

ה. יוסוב;

מדובר בגידול השתתפות משרד הבטחון בסך 10,000 אלפי שקלים בתקציב משרד המשטרה,

שנועדה למימון אחזקת כוה אדם ורכישת ציוד ורכב למשטרת ישראל.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 27026 של הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר ג' גל;

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 07029 - שינוי פנימי בתקציב משרד המשטרה.

ה. יוסוב;

מדובר בשינוי פנימי בתקציב משרד המשטרה שמטרתו תוספת 100 שוטרים לתגבור קו

התפר.

היו"ר ג' גל;

מה החלוקה של 100 השוטרים?

ה. יוסוב;

איו עוד חלוקה, יש רק תכנית.

היו"ר ג' גל;

תרשום לפניך שאנו מבקשים לקבל את החלוקה לכשתיקבע.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 07029 של הממונה על התקציבים אושרה

הבקשה אושרה.

אנו עוברים לפניה מס' 296 של הממונה על התקציבים - תע"ש.

מדובר בהעברת 50,000 אלפי שקלים מהרזרבה הכללית והגדלת ההרשאה להתחייב בסך

50,000 אלפי שקלים לסיוע לתע"ש. סכום זה הוא מקדמה עד שתוצג תכנית ההבראה. תכנית

ההבראה אמורה להיות מוצגת ביום ה' הקרוב. בינתיים הוקצה סכום של 100 מליון שקל.

היו"ר ג' גל;

היות ובישיבה הקודמת נמסר במה מדובר והיות ונאמר שיש החלטה להקצות לתע"ש 100

מליון שקל עד לתכנית ההבראה, והיות ואישרנו 50 מליון שקל, אני רואה את הבקשה הזאת

כהמשך לבקשה הקודמת.

אם אין הערות, אני מעמיד פניה זו להצבעה.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992. פניה מס' 296 של הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר ג' גל;

אני מודה מאד לכולכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;16