הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פררטוקוכ מסי 33

מישיבת ועדת הכספים

יום חמיש,ט' בחשון התשנ"ג (5 בנובמבר 1992) שעה; 00;09

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

ר' אדרי

חי אורון

ר' אלול

א' גולדשמיט

ס' טריף

אי פורז

אי חי שאקי

ג' שגיא

א' שפירא

די תיכון

מ "מ; מ' איתן

פ' בדש

י ' ביבי

י י ו נ ו נ ו

אי יחזקאל

ס' שלום

מו זמנים; שר האוצר א' שוחט

סאן שר האוצר ר' פנחסי

אי פואכ - מנכ"כ משרד האוצר

אי לייטנר - מנכ"ל מ.י. נכסים

די ברודט - הממונה עב התקציבים

א' בראון - משרד האוצר

א' י וסף - משרד האוצר

אי מראני - משרד האוצר

ב' רדי - משרד האוצר

?מזכיר הוועדה.- א' קרשנר

ס' אלחנני

ח' צנעני

סדר-היום; 1) התקציב כשנת 1993 - סקירת שר האוצר.

2) מכירת מניות אי .די.בי . - תברה כאחזקות בע"מ.



התקציב לשעת 1993 - סקירת שר האוצר

אני פותח את ישיבת הוועדה. נפתת את דיוני התקציב בסקירתם שכ שר

האוצר וראשי משרדו. אני מברך אותם על נוכחותם בישיבה. שר האוצר, ככ

אחד מחברי הכנסת, ואיני מוציא את עצמי מכלל, היו רוצים שתהיה נדיב

כבקשותיהם. אבל, אני מאמין , שכולנו יתד מעריכים את העובדה שהתעקשת

וניהכת את המאבק ולא פרצת את המסגרת שקבעת. ברצוני כהאמין ולקוות,

שתמשיך כעמוד בלחץ שיכך ויגבר.

אני מציע לחבריי, לנצל, בחודשיים העומדים כרשותנו, את דיוני

התקציב כדי כעסוק בגופם שכ דברים. ישנם השואכים: מה הטעם בדיונים, אם

אי אפשר כשנות משהו באופן מהותי? אין כי ספק, שדיונים בעכי ערך

יעוררו בשרים ואנשי משרדיהם מחשבות בחוזרם כמשרדיהם. אין שום סיבה,

שבככ משרד ומשרד כא יבדקו שוב את סדרי העדיפויות או ישנו סעיפים. אם

הדיונים יהיו לאופו שכ עניין , האוצר כא ישים כהם מכשוכ. כדאי שנשאיר

את הבמה כהתנגתויות פוכיטיות וכגיטימיות וקיימות כמכיאה. ואז, כוכנו

נצא נשכרים וכבוד הוועדה יעכה. בימים הקרובים, כבקשתי, יפיץ מזכיר

הוועדה, בין תברי הוועדה, דף מידע עכ סדר ההצבעות, דרך הגשת

הסתייגויות והמועדים. וזאת, כדי שאף אחד כא יפסיד משהו כתוצאה מחוסר

אינפורמציה. זמננו מוגבכ, ושאכות תברי הוועדה והערותיהם יועכו כאחר

שנשמע את דברי האורחים.

מהו כות-הזמנים שכ ישיבה זו ?

שר האוצר ופמכייתו יציגו את דבריהם כשעה וחצי.

אני מבקש, שתחכק את מספר הדוברים בכמות הזמן שמקציבים לכולם,

תקציב זמן מוגבכ כככ דובר, תקפיד עכ כוח הזמנים ותותיר זמן כקבכת

התשובות.

רשות הדיבור נתונה כשר האוצר אברהם שוחט.

כנראה, שתמיד אהיה שמח כהיות כאן , במיוחד, כאחר שתקציב המדינה

עבר בקריאה ראשונה כוועדה זו כהכנה כקריאה שניה ושכישית. אני מיתס

חשיבות רבה כדיונים בוועדה. אני מאמין , שאם ועדת הכספים תעבוד בצורה

נכונה, ואני בטוח שכך יהיה, היא תצכית בחודשיים האכה ככמוד את פעוכות

משרדי הממשלה והנעשה בהם, ואוכי גם כשנות דברים. בדיוניכם עכ התקציב,

יש ככם יותר הזדמנות ככמוד את פעיכות משרדי הממשכה, מאשר אפיכו כחלק

ממשרדי הממשכה שמעורבים בנושאים שכהם. דיוני הממשכה עכ התקציב הם

בדרך כככ חרבה יותר קצרים ופחות כעומק.

אדבר רק עכ מגמות התקציב באופן כככי . דוד ברודט ואהרון פוגל

ייפרטו כא רק כגבי ההחכטות הניכוות, אכא גם כגבי מבנה התקציב ופרטיו.



ב"גדול" קרר בתקציב הזה כמה דברים. היתה הסתה גדולה מאד שכ כספים,

שבתקציבים הקודמים, כתוצאה מעליה, הבכר כבניה. הכספים האלה מצאו את

1. ישנה הקטנה בגרעון, בצורה משמעותית, מ-6.2%. מהתל"ג ל-3.2% מהתל"ג,

ללא מתן אשראי.

2. ישנם יותר כספים, שהככו בתשתיות. באומרי "תשתיות" כוונתי בשימושים

יותר כסף מושקע בכבישים, באזורי תעשיה,

תיירות וכו'. בנושא זה יש גידול משמעותי שכ מאות אתדות שכ מכיוני

ש"ח.

3. עוד תתום שמצא את ביטויו בגידול בתקציב הוא השקעות בחינוך. ישנה

תוספת שכ שעות בתינוך מעבר לגידול הטבעי. ישנה תוספת כספים שהככו

כעמותות כהשככה גבוהה, כ-100 מליון ש"ח. ישנן תוספות נוספות,

שמצאו ביטוייו במסגרת המגזר הערבי והדרוזי. אומנם תכק כא מצא את

ביטויו בספר התקציב עצמו, אך ניתנה ככך התתייבות מפורשת שלי, מעכ

בימת הכנסת, והכוונה היא כהכניס זאת תזרה כספר התקציב וכן סיכומים

שנעשו בשכהי שנת התקציב הזו לגבי הגדלת הכספים בתתום הזה מתקציבי

הפיתות.

4. כספים כשיקום שכונות וכשכונות ותיקות, במסגרת תקציב משרד השיכון ,

גדכו מאד מ-68 מליון ש"ח בשני הסעיפים האכה כ-200 מליון ש"ת. ישנם

כספים בסעיף נוסף במשרד השיכון שמצאו ביטויים בהגדכה: בתתום שכ

כ-40 מכיון ש"ת כעומת כמעט "0" בתקציב הקודם.

אנו, בעיקר, מתכוונים כמוסדות, שצריכים כהיבנות ואינם בתי-ספר או

כיתות כימוד שבתקציב משרד התינוך. מטרת מוסדות אכה היא כתת בככ

מקום שבו נבנתה שכונה תדשה, ואיך בית ספר, כפתות בניית מיתקן

כמשחקים או מועדון קטן כהתכנסויות.

בדברי עכ כבישים ותתבורה, אני מתכוון כתקציב השני של משרד

התחבורה שבו היה גידוכ מ-250 מכיון ש"ח כ-350 מכיון ש"ח במחירי 1992,

מדובר במערכות הכבישים, ככבישי אייכון , ובמערכות כבישים בתוך הערים.

בתקציב כא היתה הורדה בשום סעיף בנושאים חברתיים. אני מנית, שגם

בחוקים שהובאו כנספחים כתקציב כחוק ההסדרים או כהשכמה כתקציב, וגם

בתוך הסעיפים עצמם, כא היתה נגיעה בנושאים חברתיים 99% התקציב הזה

מביא שני מסרים עיקריים, שיוביכו אותנו גם בשנים הבאות: מצד אחד,

השקעות בתשתית, בתעשיה, בתיירות ובכבישים, ואיני מדבר עכ בזק או

החשמכ שהם דברים חוץ-תקציביים. מצד שני, כיוון מסויים שכ השקעה

בחינוך ובהשככה, בתחומים כאכה ואחרים, מתוך מגמה ורצון כהגיע כשיפור

ברמת החינוך ההשככה וברמת ההכשרה המקצועיח.

נושא האבטכה מלווה את התקציב כצכ. זהו נושא בעייתי מאד, שעכה כבר

בשנת 1989, כפני העכיה, מרמה של 9.2% ל-11% כיום. יחד עם זאת, אי

אפשר כהתעכם מהעובדה שהגיע מספר רב שכ עוכים כארץ. בנוסף כעוכים,

נוספו ככת העבודה השנתונים הגדוכים, וככן שיעור האבטכה הוא כבד.

החברה הישראכית, גם מבחינה עניינית ופוכיטית, אינה יכוכה כחיות עם

שיעור אבטכה כזה. אמרתי במכיאת הכנסת ובפורומים אתרים, שמה שאני אומר

עתה כא בא כבטכ את העניין שאני חושב שיש בעיית אבטכה, אבכ ישנה בעיה

שכ חוסר טיפוכ בקטעים שונים שכ שוק העבודה. יש נושאים שיש כעשותם,

והזנחנו זאת כאורך שנים. אני חוזר ואומר, כדי שכא יישמע מדבריי שאין

בעיית אבטכה, אנו חוטאים כעצמנו, אם אנו משאירים את הדברים כמות שהם

ככא בדיקה עצמית שכ ככ מיני תופעות רעות ומשמעותיות. בסיכומו שכ דבר,

כממשכה יש כנו חובה כטפכ בעניין ואוכי גם כהביא שינויי חקיקה אכה

א) עובדים זרים - אינני מכיר אח המספרים, כמעט מה שנאמר עכ ידי שירות



התעסוקה והביטוח הכאומי, שמעריכים שישנם כ-20 אלף עובדים זרים:

7,000 בעכי רשיון ו-13 אכף ככא רשיון . במשק, שבו ישנם מובטכים

רבים, זוהי תופעה משמעותית.

ב) עובדי יהודה ושומרון - כא אכנס כויכוח הפוכיטי בנושא. כדעתי, יש

כתת כהם עבודה. אחרת, תיווצר בעיה מדינית, פוכיטית ובטתונית.

אבכ, אין כי ספק, שאם מתוך 120 אכף איש, העובדים מדי יום במשק

הישראכי, ישנם 70 אכף בעכי רשיון ו-50 אכף איש ככא רשיון , זוהי

בעיה. כא אתייחס כמשמעות הבטחונית שכ הבעיה, אכא כמשמעות הככככית

בכבד. אנשים אכא עובדים ברמת שכר מאד נמוכה. ברגע שכא משולם

עכיהם הביטות, נוצרת תתרות כככ אפשרות שכ העסקת עובדים ישראכיים

שהם ברמת שכר המינימום שהמשק הישראכי יכוכ כשכם וכשרת. שם ישנם,

בודאי, אנשים שעובדים תמורת שכר שכ 600-500 ש"ח כתודש ככא מס,

והדבר הזה הוא שוק שתור שכ עבודה ברמה מאד נמוכה. מדובר בכ-50

אכף איש.

א) קיימת בעיה שכ אכיפת תוקים קיימים בנושא מתן דמי אבטכה אכ מוכ

הצעות עבודה, כמרות שהחוק מאפשר כפקיד ההשמה כומר כמתפש העבודה:

כך כעבודה במקום מסויים, אתה מתחת לגיל 35 ומקום העבודה נמצא 60

ק"מ מתתום מגוריך. התוק מאפשר כפקיד ההשמה כעשות זאת, כמרות

שהצעת העבודה אינה במקצועו שכ האיש, או ברמת שכר נמוכה. בחודש

אוגוסט היו 153 אכף דורשי עבודה. הוצעו 34 מקומות עבודה, והושמו,

דרך הכשכות, 8,000 בכבד. שאר ההזמנות הופנו כיש"ע, ותכק כא בא עכ

סיפוקו. הדוגמא, הזועקת ביותר כשמיים, שאוכי יש כבודקה, היא

אופקים. באופקים היו 1,280 דורשי עבודה מוכ 870 מקומות עבודה.

הושמו 268 איש בכבד, ושאר ההזמנות הופנו כרצועת עזה.

אנו צריכים, גם מוסרית, כומר כאנשים, שישנה בעיית אבטכה ואיננו

יכוכים כתת תשובה הוכמת. ישנם שיאמרו כי, שמדובר בעבודות זמניות

ובעבודות חקכאיות בכבד. כדעתי, זה כא חשוב. אכ מוכ ההצעות שמוצעות

בעניין עבודה יזומה, זה יותר תשוב כי זוהי כפחות עבודה ריאכית וכא

דבר שממציאים אותו בדרך זו או אחרח. ככן , אני אומר, שאומנם אין זו

בעיה שפתרונה כא יפתור את בעיית האבטכה ואינו בא במקום פתרון אמיתי

כאבטכה, אבכ זה דבר שמחייב טיפוכ; אם מסכמים את הנתונים: 25 אכף שכא

הככו כעבודה + 20 אכף עובדים זרים, התוצאה היא משמעותית. כא ארתיב,

אך כו היו כוקחים 20 אכף איש כשוק הישראכי ומקפידים בנושא יש"ע, היו

מגיעים כ-65 אכף איש. זהו מספר אדיר שכ עובדים מתוך דורשי העבודה או

הבכתי מועסקים, המונים 150 אכף איש. מספר זה בנוי עכ מדגם הכשכה

המרכזית כסטטיסטיקה, שנעשה אחת כ-3 חודשים. במדגם זה בשאכ אדם אם הוא

מחפש עבודח בנקודת זמן מסויימת. עכ פי זה, עושים אינטרפוכציה שכ המשק

הישראכי. גם מי שביקש תעסוקה באמצעות מודעה או טכפון , וכא רק באמצעות

הכשכה, כלול במספר הבכתי מועסקים.

האם אתה כוככ במספר הזה גם אנשים שעובדים במקביכ ?

שר האוצר א' שוחט;

אומר מה ששמעתי מפי מנכ"כ הביטות הכאומי בישיבת ועדת חשרים. הוא

אמר, שכפי הערכתו15% ממקבכי מענק האבטכה, שמספרם 90 אכף שמקבכים

ביטוח אבטכה + 20 אכף שמקבכים אבטתת הכנסה כתוצאה מזה שעברו 6

חודשים, הם אנשים שעובדים. רואים אותם באים ככשכה בטנדרים ממקומות

העבודה, נרשמים כדי כקבכ את ביטוח האבטכה וכאחר מכן חוזרים כמקום

עבודתם. כאמור, זהו מספר, שציין מנכ"כ הביטוח הכאומי, ואינני יכוכ

כתחום עכיו. אני מניח, שהחופעה קיימח, אך אינני יודע מהו עומק הבעיה.

התקציב, בעיקרו, בנושא האבטכה, אומר שהפתרון האמיחי הוא באמצעות



צמיחת המשק. איננו מאמינים בפתרונות ברי תכוף. אני מאמין , ואני בטות

שגם אתם, שבסיכומו שכ דבר, אם רוצים מקומות עבודה אמיתיים, על המשק

כצמות צמיתה אמיתית וברת-קימא. צמיתה כתוצאה מבניה היא צמיתה תוכפת;

צרכי הבניה בשיאיה (peaks) ובהיקפים שהדברים נבנו הם ברי חכוף, אלא

אם סך היה כנו באופן קבוע תצי מכיון עוכים מדי שנה. אבכ, גם מספר זה,

במקרה הטוב, הוא רק כתקופה מסויימת. ככן , כשאני מדבר על פתרונות ברי

קימא כוונתי היא לתעשיה, כתיירות, מסתר, שירותים, מערכות פיננסיות

ולמשק גדוכ יותר, שלא ייצר כמו היום בתל"ג קרוב כ-60 מיכיארד דוכר.

אם הוא יגדל ב-7% גידול אמיתי, במשך 5 שנים הוא יגיע כ-85-80 מיכיארד

דוכר. ככ גידוכ שכ 1% בתוצר פירושו תוספת שכ כ-15 אכף עובדים, יש

12 אכף ואתרים - ב-18 אכף, אך אני איש ביניים. כאמור,

זהו הגידוכ האמיתי והנכון שכ המשק.

יש כנו בעיה שכ גישור בין השגת התוצאה הזו ובין המתת. תקתוק

השעון הפוכיטי אינו דומה כתקתוק השעון הכככלי. השעון הפוכיטי רוצה

תוצאות מהירות, ותעסוקה מיידית, מסיבות מוצדקות. השעון הככככי פועכ

בקצב אתר, בקצב ככככי אמיתי. אנו מנסים כתת, דרך התקציב, תשובה שאוכי

אינה מספקת, הינה בעכת משמעות. כא אפרט, אך מעבר כתקציב ישנם דברים

רבים שניתן כעשותם והם דברים משכימים, כמו: מדיניות שכ עידוד השקעות,

מדיניות שכ כיברכיזציה ורפורמות במשק. הממשכה, מעבר כעניין התקציב,

בהתכט, תושבת ששורת צעדים, התכטות ורפורמות, תיתן כנו משק תזק יותר

שיוכל כתת תשובה אמיתית.

התקציב מאויים עכ ידי אכמנטים אתדים, שאינם מובנים (built-in)

בתקציב, אם כי תכקם - כן . כמשכ, התעשיות הבטתוניות נמצאות במשבר גדוכ

מעכ ומעבר כמה שהערכנו כשנכנסנו כממשכה. מדי יום נחשפים דברים באופן

מעשי. מדובר בדברים בעלי משמעות כבדה לגבי התקציב ומצבת העובדים

במדינה. בנוסף, קיים גם נושא קופת תוכים. מעבר כויכות הפוכיטי, יש

משבר במערכת מסויימת, שמערכת שעוסקת באישפוז של 72%-71% מהמבוטחים

במדינת ישראכ. כצערי הרב, כתוצאה ממה שקרה בקופה ומדרך ניהוכה, נוצר

המשבר. 70% מאנשי הקופה משכמים את המינימום שיש כשכם.

אכ תאמר זאת, כי זהו נתון בכתי אפשרי. כא יכוכ כהיות ש- 70%

מהציבור משכמים 70 ש"ת, כי פירוש הדבר ש-50% מהציבור כוכו משכמים 70

ש"ח.

אתה צודק, אך אני רוצה כומר שיש בעיה בעניין הזה. הממשכה, וכא

משנה איזו ממשכה, כא היתה יכוכה כהתחמק מנושא קופת תוכים בדרך זו או

אחרת. כאמור, אנו נמצאים בתקציב מתוח. בעיה אתרת היא, שחכק מתברי-

הכנסת, גם מסיעתי, חושבים שכעת הזו אפשר כפרוץ את התקציב וכתת

שירותים תברחי ים, כאיכו שהחוצר שכנו עכה ב-30% מאז קום הממשכה החדשה.

יש כהתמודד עם בעיה זו וכמצוא- כה תשובה, כי אני מאמין שבסיכומו שכ

דבר התקציב, כפי שהוגש, הוא נכון . הדברים המשכימים יצטרכו כתת את

הגיבוי כמהות התקציב, ואנו, כממשכה, נצטרך כעמוד איתנים בנושא שכ

המסגרות, קו הפעוכה ודרך הפעוכה.

אני מבקש כשמוע את אהרון פוגכ מנכ"כ משרד האוצר.

ככככה זה כא דבר הסגור בתוך עצמו עם סקרים גרעונות ודברים מסוג

זה וקשה כדבר עכ נושאים ככככיים כנושאים נפרדים, בגככ שני דברים

1. ביו כלככה ובין כל תחום אחר ישנה, ככ הזמן , אינטראקציה. כדעתי, מי

שמבחינה הככככית כא מסתכל על הכל, כוככ האינטראקציות, הוא לא ככ

כך ככככן ,

2. המושג "ככככה" פירושו אוסף שכ שווקים ופרמטרים, שפועכים ככ הזמן

ואינם שואכים אותנו אם כפעוכ וכהגיב או כא. בעודנו מדברים, קורים

ככ מיני דברים בהרבה מאד שווקים: עבודה, מטבע חוץ, כספים, הון ,

סחורות שירותים וכו'.

כממשכה יש תפקיד תשוב בהשגת יעדים. יכוכ כהיות, שאנו, הסטורית,

כוקתים את הנושא הזה יותר מדי ברצינות. מעורבות הממשכה בישראכ היא

גדוכה ביתס כככ קנה מידה. איו ספק, שבנושאים המרכזיים שכ השירותים

הציבוריים, הנושא הראשוו המרכזי, שיש כהתיתס אכיו, הוא התינוך. הנושא

השני, הככככי יותר, הוא התשתית כסוגיה. הנושא השכישי, שהוא חשוב

כתפקיד ככככי שכ המדינה, הוא השתתפות בסיכוו ; בדרך כככ, הסיכוו שמיחס

היזם הבודד כהשקעות, שכפעמים היא ככ עוכמו, גדוכ יותר מזה שכ המדינה,

שמעורב בנושאים רבים.

"כוחות השוק", שכאיכו הכזיבו או כא, אינם שואכים אותנו אם כעבוד

או כא. הם קוראים מפה, מדיניות, תקציב וכיוון שכ ממשכה, ומגיבים

בהתאם. אם הכיוון , כככי המשתק והמדיניות מביאים כמיחוו , כותות השוק

יגיבו בהתאם. כדוגמא אביא את שנת 1988 כשכבר מ-1987 החכ המיתוו .

המיתוו והאבטכה גדלו עוד כפני בוא גלי העכיה הראשונים, והיו שגיאות

ככככיות במדיניות הככככית, שהביאו כאבטכה יותר גדוכה כמובו מאכיו.

השוק כא הכזיב, אכא כככי המשחק הם אכה שהביאו את השוק ככיווו ההפוך.

כמשכ, הקפאה נומינכית שכ שער החכיפיו , היא פעוכה שנעשתה עכ ידי הבנק

המרכזי, כשהמשק צמוד וישנה אינפכציה והמדינה קטנה וצריכה כהיות חכק

מהעוכם וכו'. דוגמא אחרת היא ברית המועצות. כוחות השוק בברה"מ יותר

חזקים מאשר אכה שבארה"ב, כמרות שארה"ב נחשבת כככככת שוק, אך הם הגיבו

כמערכת כככים והתנהגות, שהביאה אותם כמצב שאכיו הגיעו כידוע.

עתה, כשבאים כטפכ במשהו, יש צורך במטרה. איני תושב שיש מי שחוכק

עכ מטרה ככככית ראשונה - כצמות כמה שיותר מהר וכהקטיו את האבטכה.

איני תושב, שישנו חיכוקי דעוח, שצמיחה צריכה כהיות תואמת את התנהגות

המשק בטווח ארוך יותר, ושאיו כעשות דברים זמניים שיפגעו במגמה זו.

שאם משהו הוא "זמני", אפשר כנקוט בו כי הוא, כאמור,

זמני בכבד. אבכ, כוכנו יודעים, שכמעשה, בסקטור הציבורי איו דבר כזה

שנקרא זמניות.

האמצעים, שאנו מציעים כהשתמש בהם כקראת היעד, מורכבים מנושאים

1. תקציב - ככ הנושא הזה משרת את היעד שכ צמיתה כמה שיותר מהירה.

תכונתו הראשונה היא הפחחת הוצאות, שבה אם אתה מוציא פחות, אתה גם

כוקת מאחר פחות, וכא משנה כמה מס אתה גובה ממנו. ברגע שכקתת ממנו

פחות הוא יוככ כעשות יותר. אמר מישהו, שהנטכ האמיתי עכ הציבור זה

כא בהכרח סך הככ הכנסות המדינה ממיסים, אכא סך הככ הוצאות המדינה,

וזה מה שכוקחים ממני. מבחינת העובדות, אי אפשר כיצור יש מאיו ,

וזהו המצב. מבתינה זו, קרה דבר חיובי וישנה ירידח בהוצאות. ירידה

זו כווחה, ביו השאר, בירידה בגרעון. ככומר, התקציב, מאפשר ריביות

נמוכות יותר הו מבחינת המערכת הכספים והו מבחינת מערכת שוק ההוו .

ריבית יותר נמוכה פירושה צמיחה. התקציב מאפשר זאת, וזה מאד תשוב.

ישנה ירידה בגרעוו , ואנו עדייו בגרעוו , כי יש אבטכה ועכיה, וזה כא

מצב רצוי שכ גרעוו . אנו בגרעוו שכ 4.5% כוככ אשראי, כעי שמודדים

ברוב המדינות. מבתינה זו, יש כתקציב תפקיד חיובי.



שינוי סדרי עדיפויות - הירידה בהרצאות היא כזו, שקיימת אוכי

כשמודדים תוצר או גידול תוצר, אך הם כא תורמים כצמיתה. תחיכה,

הפסקת 15 אכף יתידות דיור, ואיני מדבר עכ האספקט הפוכיטי שכ

הנושא, אכא כתופעה כככית. אכה הן 15 אכף דירות, שאנשים כא רוצים

כאור בהן בשנים הנראות כעין. כמו כן , ישנה הפתתה נוספת בבטתון

ובעוד שורת סעיפים שכא תורמים כצמיתה. - היתה הפתתה שכ 250 מליון

בבטתון.

מ' איתן ;

זאת, כאתר שהבטתון קיבכ תוספת בעקבות האינתיפאדה.

אנו מדברים עכ הככ בהשוואה כ-2 199. ככומר, מדובר עכ היקף הכסף,

שעומד כשימושה שכ מערכת הבטחון , כולל ההגדלות שהיו בהתכטות הממשכה

בשנה שעברה.

הגדלות אכו היו אמורות כהיות תד-פעמיות.

שר האוצר א' שותט;

בפועכ, קיבכה מערכת הבטתון 250 מכיון ש"ת פתות.

בשינוי סדרי העדיפויות, התוספות הככו כתשתית. המדינה, ישירות

מתקציבה, מבצעת תשתית, בעיקר, בשני תתומים מהותיים: כבישים ומפעכי

מים וביוב. ישנן גם תשתית תיירותית ותשתית אזורי תעשיה, אך סדרי

הגודכ שם אינם גדוכים, כמרות שיש גידול אם בהם. אין ספק, שזהו נושא,

שכנגד תוכנית טובה יוכל כהתרתב. רוב התשתית, שני שכיש ממנה, נעשית

חשמכ, תקשורת ונושאים נוספים. כככ ההשקעות

בתשתית ב-3 השנים הקרובות יסתכם בכ-20 מיכיארד ש"ת, כעומת כ-10

מיכיארד ב-3 השנים שקדמו כזה. תקציב הכבישים גדכ ב-40% וככ סעיף

תשתית גדכ. אני מפתד כומר, שאם אם נוסיף תקציב פעילות כנושא, פעיכות

כא תהיה, כי זה מתוקצב בהתאם כמכסימום כושר הביצוע, בהתאם כמערכת

התכנונים והאישורים הקיימת. שוב, מבתינת כככ התשתית, יש שינוי עצום.

מבתינת ההיבט התקציבי, יש שינוי מהותי מאד, מותאם כיכוכת הביצוע,

וקשה כהאיע כיותר. ישנה הקדמת תכנון , כדי שכא יהיו מצבים, בעתיד,

שדברים שרוצים כעשותם ייעצרו באככ זה.

בנוסף כשינויים בסדר העדיפויות, יש את נושא התינוך וההשככה

אבוהה, שהזכירם שר האוצר בדבריו.

רזרבה - השארנו רזרבה, אך כבר אפשר כראות בה ככא מספיקה. כאבי

רזרבה כתעשיות הבטתוניות, יש כדעת שהמשבר הוא כככ-עוכמי. יכו-כ כהיות,

שכרוב מדינות העוכם קכ כהתמודד איתו, כי זה מלווה בירידה הרבה יותר

אדוכה בתקציבי הבטתון בהן . אצכנו רמת תקציב הבטתון , נשארה דומה,

והירידה בה קטנה. המשבר הוא ענק, וזה נושא מרכזי מבתינת רפא"כ,

התעשיה האוירית וכו'. ישנה רזרבה מסויימת, אך אינה מספיקה, ישנה

רזרבה כהורדת מיסים, עדיין כא נקבע באיזו צורה תיעשה הורדת המיסים,

וזה ייקבע בזמן הקרוב. הנושא פתות לגמרי. מדובר עכ 750 מליון ש"ת

במחירי 1992. השימוש בזה הוא שימוש כוככ, שיהיה מנוף כדברים נוספים

וישרת מטרות נוספות שישרתו את היעד שכ צמיתה.

מעבר כככ הנאמר, הורדת הארעון הוא "בגדול" נושא התקציב. מנסיוני



בנושא, מבחינת שינוי סדרי עדיפויות, יחסית לחלק הגמיש בתקציב, נעשה

כאן מעבר מאד משמעותי. כדעתי, היה קכ כעשות זאת, יחסית, כי היה שימוש

באותו סעיף שכ הוצאה כדיור. הממשלה הקודמת בתרה כעבוד בנושא הדיור

ויצרה את המקום שממנו ניתך כהוריד ולעשות התכטות בסדרי העדיפויות.

החכק הגמיש בתקציב הוא פתות מ-15%, תכו י איך מתיחסים כחקיקה סוציאכית

אם היא גמישה או כא. כדעתי התכק הגמיש בתקציב הוא פתות מ -10% , וישנן

התחייבויות משנים קודמות וכו', אכא אם כן אתה מתיתס כחקיקה כאכ דבר

גמיש, אך היא כוקחת יותר זמן כטפכ בו. יחסית, נעשה מאמץ גדול מאד.

2. מערכת שכ שינויים מיבניים - דבר יסודי קרה במשק; ב-40-15 השנים

האחרונות, המשק הישראכי פיתח, בין אם זה בחקיקה, בצורת שכטון או

עיוותים, דברים שיצרו תיסוף מיבני. ככומר, אדם שרוצה כעבוד ולהשיג

את הדוכר, זה עוכה כו יותר מאשר ממקום אחר בגלל מונופוכין , חומות

מוכ העוכם, מכסים גבוהים, אנרגיה כמונופוכ, או בגככ תקשורת,

ארנונות ומבנה השכטון המקומי. דברים אכה מקשים עכ הרוצה כהביא את

הדוכר כעשות יותר מבמקום אתר. הדברים האכה התפתחו במהכך השנים

כגבי המוצרים והשירותים הכא סחירים בינכאומית. אסביר את המושגים

"סחיר" ו"כא-סחיר" בינכאומית. ככ מוצר שירות שיש כו אכטרנטיבה,

שאפשר כרוכשו בתוץ, הוא "סתיר" בינכאומי. ככ מה שכא ניתן , כמו:

דיור ככככ, תשמכ, מים, תקשורת, שירותים ציבוריים וכו', הוא שירות

"כא סחיר". אוכי , כשיהיה שכום, חכק מהמוצרים ה"כא סחירים" ייהפכו

כ"סחירים".

מחירם שכ אוחם מוצרים ושירותים "כא סתירים" עכה כעומת הממוצע

במשך רוב השנים. מצב זה הוא בבחינת "תיסוף", וזה דבר שמקשה עכ

התפתתות עיסקית, עכ כן , קיבכה הממשכה שורת החכטוח ברוב הנושאים

הככככיים. אומנם אין אכה ככ ההחכטות שצריכות כהתקבכ, אך זו התחכה

מאד חשובה. היא קיבכה החכטוח, כדי כנסות כשנות את הכיוון וכהביא

כשינויים מיבניים שישרתו את המטרה שבה פתחנו. התחומים, וכא אכנס

כפירוט מחוסר זמן אך ככ נושא מצדיק דיון , הם; דיור ובניה, התקשורת

(שביתת עובדי התקשורת מראה עד כמה רצינית הממשכה), רפורמות בתחומי

האנרגיה, וחכק כא קטן מהמוצרים החקכאיים.

נושאים חדשים, בתחום החקכאוח, נעשים ברובם בשיתוף פעוכה עם

משרד התקכאות, וזה מגביר את סיכוייהם כעבור. כמו כן , מדובר גם

בטיפוכ בהגבכים עיסקיים ובהגדכת התתרות בככ מה שניתן . מי שנותר

בהגבכ עיסקי, יקבכ אה היחס ההוגן ביותר, אך גם את הנוקשה ביותר,

כמשכ ביטוכ מחירי מינימום בעורכי-דין. ישנה שורת נושאים, כמו

תחבורה אוירית וימית, שיש בהם בעיות רבות, ובתוכנית עבודה שכ

הממשכה כשנה-שנתיים הבאות היא תעסוק בהן . חכק מהנושאים מופיעים

בחוק ההסדרים, חכק - מחייב עבודה בוועדות וחכק - יקח שנה שנתיים.

א. הפנסיה - זהו נושא מרכזי, שעובדים עכיו הן מבחינה הפנסיה והקשר

שכה כשוק ההון והן מבחינת מדיניות פנסיה.

ב. נסיון כעשות שינויים וקרבה יותר רחבים במערכת המס, מבחינת הגדכת

הבסיס והורדת השיעורים.

ג. הערכה מחודשת שכ מערכת עידוד השקעות הון - הערכה זו תיעשה,

בצורה שאותם אמצעים יביאו כיעיכות הרבה יותר גדוכה, כי בסך הככ

ישנה כיום הטיה מוגזמת כהון ורנטות גדוכות יחסית כמספר מקומות

העבודה שנוצרו כתוצאה ממערכת עידוד ההשקעות הקיימת.

ככ זה הוא וזכק בכתי נפרד מהתקציב, וזוהי תוכנית עבודה שכ הממשכה,

שמוכרחים כהתקדם בה.



3. כלככה מקרו-סכככית - איך ספק, שמדיניות כלככית מחוייבת כהיות

מותאמת כיעדי הצמיתה עד כמה שניתך ועד כמה שהיא יכוכה. מדיניות

ככככית מתוייבת כהעדכה מחודשת, מדי יום, כדי כדעת מה קודה בככ

שוק הכספים, שוק ההוך , מט"ח, שוק העבודה וכו'. ככ הדברים

האכה מתייבים כדאות ככ פעם באיזו מידה מערכת המדיניות תורמת כהשגת

היעדים. אומנם אני רק מזכיר את הנושא, בכי כפרטו, אך זהו נושא

שצריך כהיות ככ הזמך עכ סדר היום.

הנושא האחרון , שמשתכב במערכת כולה כשיש כראות את הככ כתכק ממסגרת

כוככת שמטופכת בצורה כוככת, הוא קבכת תערבויות מארצות-הברית. 10

מיכיארד דוכר ערבויות הם נכס אדיר גם אם כא משתמשים בהם. בודאי שהוא

טוב, אם משתמשים בו. מכיוך שהערבויות הך הכוואה, והכוואה יש כהתזיר,

ובתכנוך תקציב, התזר תובות הוא תמיד סעיף ראשוך שנכתב כדי כדעת כמה

נשאר, הדרך שכ ההקצאה היא מאד תשובה. תייב כהיות כנגד הכוואה שאתה

כוקת תוספת בהשקעות, כי השקעות הך המקור היחידי שיכוכ כפרוע הלוואות

בסדר גודל כזה. התנאים הם נוחים, מבחינת הזמך: 30 שנים, 10 שנים

משכמים רק ריבית. אבכ, יש כומר שהריבית כטוות ארוך בארה"ב, גם שכ

הממשכ האמריקאי, יחסית גבוהה, והריבית במונחי היום, אם נגייס אותה,

תהיה בין 8%-7.5% - זו ריבית גבוהה.

הערבויות אינן מקור בתקציב, ועכ כך תהכיך ההקצאה כא יכוכ כהיות

ממשכתי, כי ככ הקצאה שממשכה מעורבת בה מתייבת כעבור דרך התקציב.

המדיניות היא, שההשקעות בתשתית ובסקטור העסקי וההתנהאות שכהך תקבע את

מידת השימוש בערבויות. יש כערבויות ערך עצום, שאנו כבר מרגישים אותו

, בבואם שכ משקיעים מרחבי העוכם הרואים במדינה מדינה בטוחה ואמינה ואיך

כהם ספקות בכך או תששות. ברגע, שיש גידוכ בהשקעות, כקיחת ההכוואות

היא מוצדקת והיא תממך אותך. כיון שבהשקעות תשתית ובהשקעות בסקטור

העיסקי יש גידוכ עצום, קיימת התעוררות, ואני מקווה שכא תהיה נסיגה,

הרי שאיך בעיה, עכ סמך התתזית, כהגיע כאידוכ בגרעון . אוכם, יהיה זה

אידוכ בארעוך , שנובע מאידוכ בהשקעות שכנאדו יש כנו מקור מימוך נות

שבו נשתמש.

אם נסגור את היריעה כולה, נראה מערכת שכמה שכ צעדים ונושאים,

כמה שיותר מהר כצמות ולהוריד את האבטכה.

הארעון , שעליו אתה מדבר עתה, הוא הארעוך במאזך וכא הארעוך בתקציב.

נכוך . באומרי "גרעון" בדבריי האתרונים התכוונתי כארעון במאזן

התשלומים וכא כארעון בתקציב. אם אם יחכיטו שהארעון קדוש, קיימים

איומים עכ התקציב, שאיננו יודעים עדיין איך כהתמודד עימם: תעשיות

צבאיות, קופת-תוכים, הסדר הקיבוצים ונושאים בעייתיים נוספים. אם היום

הארעון הוא מתות, מבחינת היעדים שאנו רוצים כהשיאם. עכ כן , יתכן מאד

שאפשר בשינוי סדרי עדיפויות כהגדיל את יעיכות התקציב מבחינת מטרתו.

בחירה בדרך שכ הגדכת מעורבות הממשכה וההוצאות, יחד עם האדכת גרעון ,

תביא כתוצאות הפרכות, תאיט את הצמיחה ואת הורדת האבטכה.

נקיים דיון מיוחד עכ נושא הערבויות. אני מבקש כשמוע את דוד ברודט

הממונה עכ התקציבים.

נציא שני נושאים, שהם בכב כיבו שכ דיון זה ומהווים פתיחה כדיון

1. התקציב - מספרי המקרו שכ התקציב והתוצאות המקרו-ככככיות

הראשוניות, כפי שאנו תוזים אותם כשנת 1993.

2. מיקוד גדול מאד בנושא שוק העבודה והתעסוקה, שהוא הנושא המרכזי

שהתקציב בא כהתמודד איתו ברמת היעדים הגדולה. כמו כן , נזכיר מהן

הבעיות והיכוכות כבצע שם שינויים.

שר האוצר אמר, שיש פער בין ריתמוס השעון הככככי כבין זה שכ השעון

הפוכיטי. תתיכה, נבין את הריתמוס הככככי, כדי כיצור מאותר יותר שויון

בין הריתמוס הככככי כפוכיטי וכהגיע כפתרון . תתיכה יש כהבין את מככוכ

הנושא. אנו נציג את הנושאים בעזרת שקפים.

(ציכומי השקפים מופיעים בנספת כפרוטוקוכ.)

(מקרין שקף מספר 1, שכותרתו: יעדי תקציב 1995-1993.) - ראה נספח.

א. יצירת תנאים כצמיתה יציבה שכ המשק.

ב. הגברת התעסוקה.

ג. קכיטת העכיה תוך כדי הבטתת הכנסה מינימכית, שרותים תברתיים

הכרתיים ודיור.

(מקרין שקף מספר 2, שכותרתו: אמצעים להגברת הצמיתה והתעסוקה

1995-1993.)

1. הנושא המרכזי שכ התקציב בשנה הבאה ובשנים הבאות אתריה הוא הגברת

הצמיתה והתעסוקה. כשינויים מיבניים נתן שר האוצר מקום ראשון

מנקודת הראות שכ התהכיך הפנימי הככככי, כי הוא הנושא ארוך הטוות,

והוא השכבה הראשונה בתהכיך הזה. כשם כך, יש צורך בשינויים

א) הגברת התתרותיות במשק והורדת מתירים הן ככפי פנים והן הגברת

התתרות ככפי חוץ ביצירת כושר תתרות בינכאומי כמשק הישראכי

כשאנו אומרים הגברת הצמיתה והתעסוקה, אנו מתכוונים, שעיקר

ורוב רובה שכ הצמיתה והתעסוקה האמיתית הככככית צריכה כהיות זו

שקשורה כחוק כארץ.

ב) יעוכ המגזר הציבורי והקצאה נכונה שכ משאבים ציבוריים - זאת,

כדי כתת את אותה הפתתה בנטכ עכ הציבור כדי כשתרר כסקטור העסקי.

2, ריסון הגרעון התקציבי - אתזור עכ מה שנאמר כאן : הגרעון התקציבי

הוא תנאי הכרתי כשמירת משקכ ככשהו במשק. אי שמירה עכ הגרעון

התקציבי או פריצה גדוכה בו תביא במהירות כתגובת שרשרת בתתום שערי

הריבית כטוות ארוך וכטוות קצר, וזה יפגע בצמיתה ובתעסוקה. בהמשך

נראה שיש גרעון תקציבי שכ 4.4% מהתוצר. עשינו סקר בעוכם הגדול,

ואין מדינות רבות שיש כהן גרעון דומה. ארה"ב, בעכת כמעט אותו

גרעון , מתכבטת איך כרסן הגרעון התקציבי זה ואינה מרוצה ממנו. 4.4%

זהו הגרעון התקציבי כוככ האשראי .

האם ישנה מדינה שקוכטת מהגרים כמו מדינת ישראכ ?

בארמניה יש מבצע קכיטת אוככוסיה בקנה מידה אחר. אין באירופה



גרעונות כאכה. אולי ישנם גרעונות כאכה בשנה מסויימת, אך בודאי שכא

כטורח ארוך. אנו, נמצאנו בשנים האחרונות בגרעונות, וכא נוככ להמשיך

בקצב הזה כי זה ישפיע כרעה.

3. הפחתת המיסים - זה תכק מיצירה ועידוד שכ המגזר העסקי מצד אחד,

ופעיכות ככככית שכ המגזר הפרטי מצד שני.

4. הגברת השקעות בתשתית.

5, הגברת הוודאות במשק תוך כדי שינוי באוירה העסקית - קידום תהכיך

השכום עושה פעוכה חיובית כמשק וגם באישור הערבויות יש מעין הצבעת

אמון במשק הישראכי, ברמה שכ הקהיכה הפיננסית הבינכאומית.

(מקריו שקף מספר 3, שכותרתו: העכיה כישראכ 1993-1988) - ראה נספת.

העכיה כישראכ היא, אכן , הפקטור ששינה רבות בתהכיך הכככלי. הוא

יוצר את הפוטנציאכ הגדוכ כעתיד, ואם את הבעיתיות בטווח הקצר. מרמה שכ

עליה של 15 אלף בממוצע כשנה בשנות השמונים, הרי ב-9019 עכו כארץ 200

אכף עוכים, ב-1991 - 176 אכף, ב- 1992 יגיעו קרוב כ-80 אכף עוכים וב-

1993 אנו מתקנים את התקציב עכ פי הנחה שכ 120 אכף איש.

(מקריו שקף מספר 4, שכוחרתו: היקף התקציב 1993.) - ראה נספת.

גודכ התקציב הכוככ הוא 101.1 מיכיארד ש"ח נטו. גודכ התקציב

ברוטו, הכוככ הוצאה המוחנית בהכנסה, הוא: 105.3 מיכיארד ש"ח. ככא

פרעוו חובות וככא פרעוו קרו , זה 88.7 מיכיארד ש"ח. אני יכוכ כומר

ככם, שברמת שנה נתונה רמת הגמישוח היא פחות מ-5%. אפשר, כמובו כעשות

שינויי חקיקה כאכה גדוכים שאוכי ישנו. כמשכ, אם יבטכו חוק חינוך

חובה, אוכי נגיע כיוחר.

כמה כסף הוצאתם עד היום כגבי שנת 2 9 19 ?

החשב הככלי הוא אשר יודע זאת בצורה מפורטת.

נאמרו כאו כמה מספרים. במונחי 1992, מהו בדיוק המספר המשווה ?

חקציב ברוטו ככא גרעוו קרן הוא 88.7 מיכיארד ש"ח. 101.1 מיכיארד

מקביכ בשנת 1992 כ-107 מיכיארד.

כוונתי היא במונתים ריאכיים, כאשר בתקציב בכומה אינפכציה תזויה,

מהי השוואת התקציבים בהיקפם ? האם יש גידוכ או עכיה ?

יש הבדכ שכ כ-10%.

C

יש כהוריד מה-107 מיכיארד 5% , וכהוסיף ה-10% אינפכציה ואז אפשר

כראות את ההברכ. יש להקטין את ה-107 מיכיארד ש"ח.

ד' ברודט;

כדי כהביא ה-107 כהשוואה כמחירי 1993, הוא יהיה משהו בסביבות 115.

ההבדל קיים, כי בבסיס התקציב בשנת 1992 ישנה אינפכציה שכ 15%

ועתה היא עתות.

ד' ברודט;

ב-107 מיכיארד ש"ת שכ שנה שעברה יש אומדן התייקרות שכא מומש

בפועכ שכ 5%-6%. יש כהורידם והם שוים כ-6 מיכיארד ש"ת כפתות. מצד

שני, יש כאן אכמנט שכ קכיטת עכיה שנסמך עכ הנתה שכ 200 אכף עוכים,

כשבסופו שכ דבר באו פתות מ-80 אכף עוכים. ככן , ברמת ריאכית, ענייך

האינפכציה הוא אותו דבר, ובעניין העכיה הוא יהיה בפועכ פתות.

כמה שווה 107 במונחי 1993 ? האם נכון כומר ש-107 מיכיארד ש"ח הם

101 מיכיארד ש"ח ושהיקף התקציב כא השתנה ? אינני מבקש כדעת מדוע הוא

כא השתנה התקציב.

אם נבצע ב-101 מיכיארד ש"ח תיקוני אינפכציה הוא צריך כהיות כ-

104-103 מיכיארד ש"ת במונחי 1993. הורדתי 5% הוספתי את האינפכציה.

זה נובע מההפרש בין שתי השנים בעכיה, 200 אכף מוכ 120 אכף, מנושא

התחייבות הרכישה שהוא אכמנט חד-פעמי גדוכ מאד בתקציב 1992 ומעט מהחוב

הפנימי שכ מדינת ישראכ, שהיו בו תנודות מסויימות כמיכיארד וחצי ש"ת.

אין הקטנה ברמת הפעיכות שכ הממשכה, אכא הקטנה בזרמים פיננסיים שכא

כוכם באים כידי ביטוי ברמת הפעיכות מה שנקרא: ה-G שכ הממשכה, דהיינו

הצריכה הציבורית שכ הממשכה, שתגדכ בשנת 1993 כעומת 1992 בסביבות

3.5%, שזה פתות או יותר תואם את גידול האוככוסיה שבין שנת 1992 כשנת

1993. יש הבדכ שכ כ-0.5%, אך זה כא דבר גדוכ.

(מקרין שקף מספר 5, שכותרתו: תמונת תקציב 1993.) - ראה נספת.

אנו רואים בטבכה את פירוט סך ההוצאות, ההכנסות, ההקצאות והגרעון .

שיעור הגרעון הכוככ מהתמ"ג הוא 4.4% בשנת 1993, בוצע כצורך התכטות

מדיניות מסויימות. שיעור הגרעון המקומי ככא מתן אשראי מהתמ"ג הוא

3.2% ב-1993. כטעמי , ברמה המקצועית, יש כחזור וכהסתככ עכ הגרעון ש

4.4% או עכ הגדרת הגרעון שכ 4.4% - זה הגרעון המקובכ בעוכם וההגדרה

המקובכת בקרן המטבע הבינכאומית, הדברים האכה נעשו פעם אחת בשנת 1990.

באותה שנה כא הייתי במערכת, ואיני יודע מה הגכגוכים שזה עבר, אך היה

נסיון כעשות זאת.

[מקרין שקף מספר 6, שכותרתו: התפכגות ההוצאות בתקציב המדינה

(ברוטו).] - ראה נספת.

1. החזר חובות - 29,2% - ברור שזהו סעיף גמיש וקבוע.

2. הצריכה הבטחונית - .18.3% - ירדנו בין 1992 כ-1993 בכ-250 מכיון

ש"ח וזוהי מכסימום הגמישות שיכוכנו כיצור בשנה הזו.



3. תשלומי העברה ותמיכות - 25.9% - חלק האחי הם הדברים הקשורים

בנושאים חברתיים ובחקיקה החברתית כשירותי בריאות, חינוך וכספי

הביטוח הלאומי . כאן , הגמישות היא קטנה. שכר המורים ככוכ בזה.

4. השקעות ומתן אשראי - 9.9%.

מידת הגמישות שכ תקציב נתון כשנה הקרובה היא מאד נמוכה,3%-4%.

ככן, כדברי אהרון פוגל, המבחן שכ השינויים בסדר עדיפות שאפשר היה

כבצע הם יחסית גדוכים בנתונים האלו.

(מקרין שקף מספר 7, שכותרתו: פירוט הוצאות הקכיטה.) - ראה נספת.

נושא העכיה הוא בעכ חשיבות רבה בתקציב הזה, ובואו נראה אותו

בפרספקטיבה שכ העבר והעתיד. הוצאות הקכיטה הגיעו כשיאן בשנת 1992,

ברמה שכ התכנון התקציבי, בהנחה שכ 200 אכף עוכים, ומחייצבות עכ רמה

שכ כמעכה מ-10 מיכיארד ש"ח בככ אחת מהשנים הבאות. בשנות ה-80, בתקופת

העכיה שכ 15 אכף איש כשנה, התקציב היה פתוח ממיכיארד ש"ח. ב-1992

בדיור היא פחות או יוחר אותו דבר, כי זה הבטחוח רכישה וזה כא משנה

כגבי העוכים. אם תהיה ירידה מסויימת, זה יהיה במה שנקרא הבטחת אמצעי

מחיה, שזה חכק מסכ הקכיטה, שם היו עודפים שכ כמה מאות מכיוני ש"ח,

וה-16.5 מכיוני ש"ח אוכי יירדו. ניחן כראות הגידוכ הרב בשנת 1992 ואת

הנסיון כהפסיק תמיכה במיוחד בנושא הדיור. כעת, הנושאים האכה יציבים

פחות או יותר כי הם פר-קפיטכ פתות או יותר כמספר העוכים.

(מקרין שקף מספר 8, שכותרתו: ההוצאה החברתית כאתוז מהתמ"ג.)

1992-1982, כוככ את העכיה.

בתתומים התברתיים, תשכומי ההעברה והתמיכה בנושאים החברתיים, ישנה

עכיה בשנים 1991-1990 ו-1992. אין אכה הנתונים שכנו אכא שכ המרכז

כחקר המדיניות החברתית בישראכ. אכה הם נתונים חיצוניים כאגף

התקציבים. גם אם תוריד את העכיה, כא תראה ירידה בשירותים החברתיים.

כא נכון , ישנה ירידה בשירותים החברתיים.

אין ירידה בשירותים התברתיים.

(מקרין שקף מספר 9, שכותרתו: תוספות תקציב מוצעות כשנת 1993.)

ככ הנתונים הם ביתס כ-1992. היות וזהו תשקיף, בנושא התשתית,

אזכיר גם את השנים הבאות. כתשתית י וקצבו כחצי מיכיארד ש"ח, שרובו

הוכך ככבישים, כתשתיות תעשייתיות וכפארקים תעשייתיים כתשתיות כהכנת

דיור במקרה ויתברר שתהיה עכיה גדוכה יותר. בתעשיות בטתוניות - 150

מכיון ש"ח, כמו כן החווספו כספים כשיווק חיירות, קכיטת מדענים עוכים,

וחינוך, שבו הוספנו שעות.

(מקרין שקף מספר 10, שכותרתו: תוספות תקציב הגכומות בבסיס

התקציב.) - ראה נספח.

גם בבסיס התקציב היו תוספות, שהיו במסגרת התכנון המקורי. הגדוכ

ביותר זה השככה גבוהה - יש כנו הסכם רב-שנתי עם המועצות כהשככה גבוהה

שכ 200 מכיון ש"ח. ישנן חוספות גם בהכשרות מקצועיות. בתעשיות

בטחוניות חשבנו עכ מספר מסויים, ועחה ישנן עוד תוספות ואוכי גם הן כא

תספקנה כי זו בעיה רצינית. מדובר בשיקום מערכת שמעסיקה 30 אכף איש,

ויש כטפכ במכאי ההון והיצור שקיים שם כדי כהסב אותם בצורה רציונכית

לפעיכות ככככיח טובה יוחר.



(מקריו שקף מספר 11, שכותרתו: תמונת הגרעון בתקציב 1993.)

נגרעון הכולל למימון הוא 4.4% מהתוצר שהוא כ-8.1 מיליארד ש"ח.

הגרעון המקומי הוא 8.5 מיכיארד ש"ח ויש כנו עודף בתשבון מטבע חוץ שכ

0.4 מיכיארד ש"ח שהם 0.2% מהתוצר. הגרעון המקומי ככא מתן אשראי הוא

3.2% או 6 מיכיארד ש"ת.

(מקריו שקף מספר 12, שכותרתו: מימוו הגרעון - 1993.) - ראה נספת.

שקף זה מראה כיצד אנו מתכוונים כממן את הגרעון בתוכנית פרפורמה

כמובן . גרעון הכוככ כמימון הוא 8.1 מיכיארד ש"ת. המימון :

1. הכוואות מקומיות מהציבור, ככומר מגיוס ההון בשוק הישראכי - 4.3

מיכיארד ש"ת.

2. הכוואות מחו"ל (נטו) - 1.5 מיכיארד ש"ת. תכק ממנו זה גם ערבויות

הבונדס והכוואות אתרות.

3. מכירת תברות ובנקים - 2.3 מיכיארד ש"ת.

במרכיב הזה איננו רוצים כהכביד את הנטכ יותר מאשר בשנה הזו, כדי

כשמור עכ שערי הריבית ברמה סבירה, שהרי מדובר במדיניות כטוות ארוך

וזה מאד סיגנלי/איתותי כמשקיעים וכיציבות הצמיתה. הערבויות נועדו

כמאזן התשכומים וכא כתקציב.

כמה גייסו השנה בהלוואות מקומיות ?

נדמה כי, שגייסו בסביבות 4 מיכיארד ש"ת נטו מעבר כמיתזור.

בתקציב 1992 עמדה מכירת חברות עכ 1.5 מיכיארד ש"ת.

בתקציב 1992 זה עמד עכ 2.3 מיכיארד ש"ת, וזה רשום בספר התקציב.

(מקריו שקף מספר 13, שכותרתו: גרעון (-)/עודף( + ) ממשכתי כוככ,

3 83-199 19.) - ראה נספת.

הצגתי קודם את התפישה המאד כככית בצד הבינכאומי בעוכם, אך הביטו

בגרעון הממשכתי בארץ ב-10 השנים האתרונות 1993-1983: בשנים 1984-1983

הגרעונות היו גדוכים מאד, 15%-10% ואנו יודעים שזה כא הביא כתעסוקה,

אכא כאינפכציה וכמשברים ככככיים רבים, ובודאי שזה כא היה טוב. בשנים,

שכאתר תוכנית היצוב הככככית, משנת 1985 ואיכך, היו גרעונות נמוכים

מאד ושנה אתת היה אפיכו עודף. הגרעונות האכה, הייתי אומר, הם 3%

כוככים אשראי.

הריביות אז היו בשמיים, או כפחות יותר מעכשיו.



ד' ברודט ;

ב-1989 הריביות כא היו בשמים והגרעונות היו גדוכים 8%-7%,

פונקציה של העכיה. משק כא יכוכ כתכנן כטווח ארוך על גרעונות.

(מקריו שקף מספר 14, שכותרתו : תקציב המדינה כאתוז מהתמ"ג - 1993-

81 19.) - ראה נספח

בשנים האחרונות, אנו רואים שהתקציב נמצא בקו שכ 60% מ-1989. גם

כאן ישראכ היא חריגה ברמת ההוצאה הכוככת מהתקציב כעומת המדינות

המפותתות במערב אירופה וארה"ב. כמשכ, ביפן זה 16%, אך ההוצאה

הבטחונית שכהם היא בסך הככ 1% מהתוצר. אם אם נוסיף כתקציב הוצאה

גדוכה מהתוצר עדיין היא תהיה נמוכה מאיתנו. התקציב הפדרכי בארה"ב הוא

20%. אם נעמיס עכ זה תכק מתקציב שכ הסטייטס (מדינות ארה"ב) בגככ

המבנה המיוחד שכ המדינה זה יגיע מכסימום ל-30%-35% . ירדנו השנה מעט

מתתת ל-60%. אם נתת הממשכה יירד כפתות מ-50% בתנאים שכ ישראכ, זו

תהיה מציאות כככלית נכונה כשחרר את מקורות המשק הישראלי. כמובן , שאין

זה פרמטר יחידי אלא פרמטר כוככ עם הגרעון , אך הוא נותן קנה מידה

כטווח ארוך כמדינה. התמ"א בשנת 1992 עומד עכ 162 מיכיארד דוכר.

(מקרין שקף מספר 15, שכותרתו: שינויים מבניים להגברת הצמיתה

והתעסוקה.) - ראה נספח.

(מקרין שקף מספר 16, שכותרתו: עיקרי השינויים המבניים כריסון

מחירים.) - ראה נספח.

ארנונה כככית, ביצים ופטימים,

ירקות ופירות, שיווק תוצרת תקכאית כחו"כ וכו'. זוהי רשימה ארוכה,

עמוסה וכא שגרתית כטיפוכ בשנה אתת או שנתיים.

(מקרין שקף מספר 17, שכותרתו: שינויים מיבניים כיעוכ המגזר

הציבורי והקצאת המשאבים הציבוריים.) - ראה נספח.

1. יעוכ משק הרשויות המקומיות וכן ועדת סוארי כקביעת אמות מידה

כחלוקת המענק.

2. שיפור הקצאת משאבים כעידוד השקעות הון במו"פ.

3. יעוכ משק המים עכ ידי יצירת התאגידים.

4. מניעת עקיפות תקציב - זה חכק מחוק ההסדרים.

5. יעוכ בתחום השיכון והקרקעות.

6. יעוכ הכיכי תכנון ורישוי - גם בכבישים וגם המשך נושא הוכ"כים שכ

הדיור.

(מקרין שקף מספר 18, שכותרתו: תוצאות המדיניות המוצעת.)

תוצאות המדיניות, ברמה הככככיח, ניתנות באחוזים.

שיעור גידוכ התוצר העיסקי - ככאורה ישנה כאן הפחתה בשנח 1993,

אבכ ככ ההפחתה הזו נובעת רק מדבר אתד: ההתפתחות בבניה. התוצר שכ ענף

הבניה יירד בשנת 1993 אבכ התוצר העיסקי כא יירד ואפיכו יעכה במיקצת.

בשנים 1995-1994 תהיה בודאי חזרה מסויימת כמסכוכ הנכון , וככן איננו

מודאגים מהתהכיך הזה. זה עמק זמני, שנובע מתופעה שהיא רצויה בתהכיך

הכככלי. גידוכ בכת עבודה בשנים הככו יסתכם במספרים שאראה בהמשך. תשוב

כדעת, שאנו מדברים עכ יצירת מקומות תעסוקה בככ אחת מהשנים 1995-1993

יותר מקצב הגידוכ בכת העבודה. ככומר, הפחרון התעסוקתי שיימצא בשנת

1995-1993 יוריד את שיעור האבטכה מ-11.2% כ-9.1% בגישה שמרנית שכנו.

אנו מאמינים, שיש כנו אפשרות כהקטין את שיעור האבטכה אפיכו ביותר,



אבל עכ פי מודכים שמרניים אכה הנתונים. בככ מקרה, כל שנה ניצור יותר

מקומות עבודה מהגידול בכת עבודה.

י' ונונו;

גידוכ בתעסוקה - האם זה יישאר אותו מספר גם אם יבואו פתות עוכים ?

כא, זה יירד. הנתון , שבמודכ, נובע מהנתות מסויימות שכ התקציב שכ

גידוכ התוצר, שכ מספר העוכים וכו'. ההערכה שכנו היא, שאם מספר הערכים

יירד, הרי גם אתו ז האבטכה יירד.

הגידוכ התוצר העיסקי ככא בניה יגדכ בשנת 1993 ב-6.2% וכאתר מכך

ב-8%. שיעור הקכיטה בתעסוקה יהיה באתוזים יותר גבוהים.

עתה נצפה בשקפים אתדים, העוסקים בנושא התשתיות.

(מקריו שקף מספר 19, שכותרתו: השקעות בתשתית הככככית 1993-1991.)

- ראה נספח.

ישנן תשתיות ציבוריות בתתום התקציב וגם תשתיות שנעשות עכ ידי

1. כבישים - 1.5 מיכיארד ש"ח.

2. תקשורת - מעט יותר מ-1.5 מיכיארד ש"ת.

3. תשמכ - כמעכה מ-2 מיכיארד ש"ת.

4. מים וביוב - כמעט 400 מכיון ש"ת.

5. רכבת - 300 מכיון ש"ת + תוספת שכ 200 מכיון ש"ת = 500 מכיון ש"ת.

6. כנמכים תהיה תוספת מסויימת כפי תוכנית. התוכנית הזו היא ככא ההאצה

שביקש שר התתבורה כהאיץ מהרשויות. הכוונה היא גם כנמכים ימיים

וגם כנמכים או ירי ים.

7. תעשיה - 150 מכיון ש"ת. הכוונה היא רק כפארקים תעשיתיים בתתום

הממשכתי.

8. תשתיות כתיירות - 102 מכיון ש"ת.

אנו מעריכים ששנת 1993 תגיע, כתוצאה מהאצה שכ תוכניות, ככמעט 7

מיכיארד ש"ת. ככן , אפיכו תתזית מעודכנת שכנו היום מדברת שהשנים 1995-

1993 מדברת היום עכ כמעט 22 מיכיארד ש"ת תוכניות השקעה בתשתיות

כאומיות. מאז שעשינו את התקציב מדובר בהאצה בעוד 2 מיכיארד ש"ת וכך

נגיע כמעט כ-22 מיכיארד ש"ת בשנת 1995. ב-3 השנים האכו, 1995-1993

יהיה תקציב + גופים חוץ תקציביים.

(מקרין שקף מספר 20, שכותרתו: השקעות בתשתית פיזית 1995-1985.)

אנו רואים בגרף את הגידוכ ב-4 מרכיבים: מים כביוב, תשמכ, דיור

ותקשורת. הגרף עוכה באופן מתמיד, וזה מראה עכ פתיתה גדוכה מאד שכ

נושא התשתיות. זה יתן מנוף כא רק כתהכיך הצמיתה והתעסוקה באופן ישיר,

אכא גם תשתית טוב יותר כפיתותו שכ המגזר העיסקי.

(מקרין שקף מספר 21, שכותרתו: השקעות בתשתית מתקציב המדינה -

1993-1992.) - ראה נספת.

מקודם נשאכתי עכ התשתיות בתקציב המדינה בכבד; בככ אתת מהתשתיות,

1. כבישים - יש גידול ממיכיארד ומאה ש"ח למיליארד ר-450 ש"ח.

2. מים וביוב - נראה אומנם אותו דבר, אך הביצוע: בשנת 1992 הוא פתות

מחצי. ככומר, בפועל אנו יוצרים מנגנון לבצע את ביצוע תשתיות כוככ

תת הביצוע של שנת 2 199.

3. פארקים תעשיתיים - 95 מכיון ש"ת כעומת 145 מכיון ש"ת, כאשר הביצוע

ב-1992 היה נמוך וכא מכא. הביצוע ב-1992 היה 70% לעומת התקציב.

4. תיירות - גידוכ מ-70 מכיון ש"ח כ-100 מליון ש"ת.

ישנה פתיתה גדוכה מאד שכ נושאים רבים בתחום התשתיות, שהוא מנוף

כפעיכות העיסקית.

עתה, נצפה בשקפים העוסקים בשוק העבודה. אנו נתגבר את מעיכות

הסקטור העיסקי, כפי שמופיע בתקציב, עכ ידי מדיניות מקרו-ככככית, עכ

ידי יציבות וודאות ועכ ידי הפעכה יעיכה שכ ככי המשרדים.

(מקריו שקף מספר 22, שכותרתו: הגידוכ בכת העבודה 1995-1980.)

שוק העבודה הוא השוק המעניין . הגידוכ בכת העבודה בעשור האחרון

התיצב תמיד עכ כ-30-40 אכף עובדים. זוהי פונקציה, בעיקר, שכ העליה

ושכ השנתונים המשוחררים מצה"ל. ב-1991 היתה ההצטרפות הגדוכה ביותר

ככת עבודה, כי זה היה כאתר העכיה הגדוכה ב-1990 שכ 200 אכף איש

ובמרוצת 1991 הגיעו 176 אכף וזה היה הגידוכ הגדוכ. בשנת 1992 הגיעו

84 אכף איש. בסף הככ בשנתיים האחרונות נוספו כשוק העבודה כ-200 אכף

עובדים. - זהו גידוכ בכת העבודה וכא תעסוקה.

(מקרין שקף מספר 23, שכותרתו: פתרונות תעסוקה 1995-1993.) - ראה

נספת.

ב-3 השנים 1995-1993 מדובר עכ גידוכ שכ 215 אכף איש. אנו נציע

פתרונות שכ 235 אכף איש בסקטור העסקי ובסקטור הציבור, כדי כהוך.יד את

האבטכה, עכ פי המודכ השמרני שכנו.

(מקרין שקף מספר 24, שכותרתו: תוספת מועסקים בסקטור הציבורי ב-

1993 כתוצאה מהגדכת המשאבים הציבוריים.) - ראה נספח.

בסקטור הציבורי ב-1993 יתווספו כ-22 אכף מועסקים במסגרות,

המפורטות בשקף.

(מקריו שקף מספר 25, שכותרתו: הכשרה מקצועית - מספר תכמידים.)

הכשרה מקצועית - בשנת 3 199 תהיה המשף המגמה שכ הרחבת ההכשרה

המקצועית עד כ-112 אכף. יש כנו תוכנית נוספת כאבי הוספת 10,000 איש

נוספים כדי כהגיע כ-122 אכף, שזה חלק מהתוכניות שכ ועדת השרים

כענייני תעסוקה שמתכנסת. הכשרה פנים-מפעכית היא הצכחה יוצאת מהכככ

והיא חשובה.

(מקריו שקף מספר 26, שכותרתו: תכנון הנדסי במימון הממשכה -

3 199.) - ראה נספח. .

אנו מדברים עכ הקדמת תכנון במימון הממשכה. זו גם תוספת שכ תעסוקה

כקבוצות שעוסקות בתכנונים, אבכ כתוצאה מכך היא חתן גם פתרונות

שיאפשרו את האצת התשתית. התברר שאיננו יכוכים כהאיץ את התשתית,

כרצוננו, בגככ מתסור בתכנון מפורט. הקדמת התכנון תביא כהאצה התכנון

וזה יביא ככף שיהיו פרויקטים מוכנים כביצוע. ואז, יאפשרו כהאיץ את

התקציב בתחום הזה.

(מקרין שקף מספר 27, שכותרתו : הכשרה מקצועית.) - ראה נספח.



ב-1992-1989 גדל מספר הכומדים ב -75%, ואנו ממשיכים כהגדיכ על

הבסיס שגדל. ככומר, בשנת 1993 יהיה גידוכ שכ 100% כצומת 1989.

(מקרין שקף מספר 28, שכותרתו: שיעור האבטכה בשנים 1995-1987.)

שיעורי האבטכה הם במונחים שכ שיעור הבכתי מועסקים, כפי שמגדירה

הכשכה המרכזית כסטטיסטיקה. בשנת 1987 היה שיעור אבטכה שכ 6%. בשנת

1988 היה 6.4% . ככומר, המצב הטבעי שאנו מדברים עכיו כמצב נורמכי הוא:

5%- 6%. זהו כמעט המצב שהיה בשנת 1987 ו-88. אם במצב הנורמכי, שבו שוק

העבודה במצב שכ תעסוקה מכאה, יירשם שיעור אבטכה כ-5%. ככן , נקודת ה-0

בשוק העבודה היא תמיד 6%-5% וזה כא דבר מדו י יק. השנים 1988-1987 היו

קרובות מאד כנקודת האיזון שכ שוק העבודה. האבטכה החיכוכית היתה 6.5%,

ככומר מספר עשיריות האחוז מעכ המספר המאוזן .

בשנת 1989 היה גידוכ ושיעור אבטכה שכ 8%-9%, שנובע מהתפתתויות

עדיין כא היתה העכיה, אבכ היה יעוכ גדוכ מאד בתעשיה, בתעשיות

הבטתוניות. תדיראן , כור, סוככ בונה, סאיטקס, אכביט ואתרים התייעכו

והעכו את שיעור האבטכה ל-8.9% בשנה הזו התכ תהכיך נוסף, שתשוב

כציינו, שנתוני הצעירים בוגרי הצבא גדלו. זהו נושא דמוגרפי שיתפתת עד

1996, ואנו רואים גידוכ רציף בשנתונים. ככן , העכיה בשיעור.האבטכה הוא

פועכ יוצא בתהכיך הזה וכא קשור כעכיה. העכיה מתתיכה משנת 1990 והכאה.

אנו רוצים ככופף את התהכיך שכ שיעור האבטכה. כיום, הגידוכ בשנתונים

הוא בסביבות שכיש כעומת שנות ה-80, וככ התהכיך הככככי ימשך, וכמרות

זאת מדברים עכ כיפוף המגמה. כאתר עכיה שכ 6 שנים מ-6% כ-11% מדברים

עכ כיפוף מאמה שמרני כ-9%. זו תתזית שמרנית, אך אוכי נגיע כאתוז נמוך

יותר. ככ מספר נתון הוא ביתס ל- 6% שהוא נקודת האיזון הככככית שכ שוק

העבודה.

(מקרין שקף מספר 29, שכותרתו: שייכים ככת העבודה למועסקים 1992-

89 19, אפריל-יוני.) - ראה נספת.

הנתונים, בשקף, הם המעודכנים ביותר מסקר כת אדם. כת העבודה גדל,

ברבעון אפריכ-יוני 1989 כעומת רבעון אפריכ-יוני 1992, ב-238 אכף איש,

במשך 36 תודשים. בתקופה הזו נוצרו מקומות עבודה ב-182 אכף, והאבטכה

גדכה ב-156 אכף איש, כתוצאה מעכיה. ברמה שכ יצירת מקומות עבודה זה פי

2 משנה נורמכית, כי בשנה נורמכית יש ממוצע שכ 0 6 אכף כשנה כת עבודה

ו-30 אכף מקומות עבודה. אנו מדברים עכ המשך המגמה הזו בככ אתת מהשנים

1995-1993 ואפיכו יותר, כדי כהקטין את האבטכה וכהאיץ את התהכיך

הככככי.

(מקרין שקף מספר 30, שכותרתו: אחוז הבכתי מועסקים בכת העבודה

האזרתי כפי מין .) - ראה נספת.

האבטכה ב-1989 היתה בסביבות 9% ועכתה ל- 10.9%. אבכ, אם נביט

בתהכיך הדמוארפי שכ נשים/אברים, ככא שום קשר פמיניסטי, נראה ששיעור

האבטכה היה כ-8% בקרב אברים והוא היום עכה כ-8.8%, ככומר האבטכה

כקרבם עכתה ב-0.5% בכבד. בהערכות שכנו ברבעון הבא זה לא ישתנה. עיקר

הבעיה נתונה בעכיית האבטכה בקרב הנשים. שיעור האבטכה, אצכ נשים, עכה

כ-14% מ-10.3%, וברבעון הבא יהיה אוכי יותר מ-14%. באפריכ-יוני, ישנם

195 אכף בכתי מועסקים: 105 אכף נשים ו-90 אכף אברים. הבעיה הצטברה

אצכ נשים דוקא, אם באככ האידוכ שכ נשים ותיקות ואם באככ העוכות

התדשות.

(מקרין שקף מספר 31, שכותרתו: מאפייני תעסוקה שכ העוכים 1992,

אפריכ-יוני.) - ראה נספת.

מתתיכת העכיה, מספטמבר 1989 עד אפריכ-יוכי 1992, האוככוסיה באיכ

'העבודה אדכה ב-294 אכף. כת העבודה שכ העוכים אדכ ב-151 אכף. ישנם 108



אלף עולים מועסקים. מספר הבכתי מועסקים אצכ הערכים הם 43 אכף: 15 אכף

אברים ר-28 אכף נשים. זה כא מבטל את העניין, שנשים לא זכאיות

כתעסרקה, כהיפך זה דבר תשוב. אבכ, צריך כדעת אכו מקומות תעסוקה כיצר

כהם אתר כך.

(מקריו שקף מספר 32, שכותרתו: מאפייני בכתי מועסקים אפריכ-יוני

2 199.) - ראה נספת.

מתוך אותם עוכים בכתי מועסקים 10% מתפשים עבודה באופן פעיכ יותר

משנה; ככ האבטכה היא צעירה, ככומר 90% מהאבטכה היא כא בעיה שכ שנים

של תרבות אבטכה ארוכת טוות, אכא זו אבטכה זמנית וצעירה שנובעת מכניסה

שכ כת עבודה שכ עוכים שכ בוגרי צה"כ. אין זו אבטכה הדומה כמצב

באנגכיה שם יש כאכה שנוכדו כאבטכה וכף גם ימותו, 27% מתפשים עבודה

בין תצי שנה כשנה וזו המסה העיקרית. 17% מתפשים עבודה בין שבוע כ-4

שבועות, ואיכר השאר מתפשים עבודה פתות משבוע ומקבכים. בקבוצה העיקרית

שכ מתפשי העבודה בין תצי שנה כשנה 20% מהם גברים ו-33% נשים.

(מקרין שקף מספר 33, שכותרתו: מאפייני בכתי מועסקים אפריכ-יוני

1992.) - ראה נספת.

109 אכף מתוך 195 אכף הבכתי מועסקים כא עבדו בשנה שכפני הכנת

הסקר. ככומר, מדובר באבטכה צעירה - 36% גברים והשאר נשים. 56 אלף איש

כא עבדו בארץ כפני התתכת תיפוש העבודה, ככומר אכה הם עוכים חדשים. 39

אכף כמדו באוניברסיטה, במוסד אקדמי או ששרתו בצבא, והם מהווים קבוצה

נפרדת. אין זו קבוצה עם תרבות אבטכה אדוכה.

(מקרין שקף מספר 34, שכותרתו: מאפייני בכתי מועסקים: אפריכ-יוני

2 9 19.) - ראה נספת.

ערי פיתות בצפון הארץ -15%, וערי פיתות דרום - 10% . ועדת

המנכ"כים ששר האוצר מינה, ואני תבר בה, ממקדת את עצמה כטיפוכ בערי

הפיתות כדי כהוריד את האבטכה בשיעורים המקומיים בעיקר בצפון הארץ.

(מקרין שקף מספר 35, שכותרתו: עוכים - שיעורי השתתפות ואבטכה

ושהות בארץ.) - ראה נספת.

רק 15% מהעוכים, ששוהים בארץ עד 6 תודשים, הם תכק מכת העבודה.

כעומתם, 60% מהשוהים בארץ בין 24-18 תודשים מהווים תכק מכת העבודה.

השוהים בארץ עד 5 תודשים הם עדיין כא מובטכים כי הם עדיין באוכפן

וכו' . בין 12-6 חודשים - שיעור האבטכה הוא 40% ושיעור התעסוקה הוא

60%, בין 18-12 תודשים - זה יורד מ-25% כ-33%, ובין 24-18 תודשים

שיעור האבטכה הוא 15%. אצכ האברים אין בעיה ושיעור בכתי מועסקים הוא

10%-15%. הבעיה היא אצכ נשים.

[מקרין שקף מספר 36, שכותרתו: תעסוקת ערכי מדינות תבר העמים

(מתוך כת העבודה) צכ פי מועד העכיה.] - ראה נספח.

92% מעוכי 1989 כבר מועסקים, ודה פתרת מהשיעור הארצי-, מתוך עוכי

ינואר-יוכי 1990 מועסקים 85%. מתוך עוכי יוכי-דצמבר 1990 מועסקים

78%.עוכי 1992.

(מקרין שקף מספר 37, שכותרתו: סיכום ומסקנות.) - ראה נספת.

הנתונים הם עכ פי 3 סקרים: הכשכה המרכזית כסטטיסטיקה, ג'ויינט-

ברוקדייכ ומכון תצפית. חכ אידוכ באחוז העוכים שמצטרפים כמקומות



עבודה. ברצוני כהדגיש, שלמרות הגידול בכח העבודה, יש שיפור משמעותי

באחוז המועסקים בקרב העוכים. יש הבדכ בשיעור המועסקים בקרב גברים

ונשים. המתקשים כמצוא עבודה הם, בעיקר, המבוארים, ויותר מכך הנשים

וכמובך נשים מבוגרות.

ככ אחד מתברי הכנסת יוככ כומר את דבריו ב-5 דקות, ואקפיד עכ כך.

מ' איתן ;

מאתר ואתמוכ בעת נאום התקציב שר האוצר כא נכת ואם עתה הוא איננו,

ברצוני כבקש כהתחיכ דוקא בדברים שהוא יסכים איתי. אינני מביך את

הטיעונים בדבר הצורך הדתוף בפריצת הגרעון . הרי ככ טענותיכם וככ המגמה

הזו כתקוף את האוצר והתקציב דרושים כהאדכת הגרעון , ופירושם, במשפט

אתד: יש כנו בעיה, ובמקום כפתור אותה נשים את הראש בתוכ ונחכה מה

יהיה בעוד שנתיים-שכוש. כא צריך לתת תשובה, ובינתיים כדאי שכא יראו

את הבעיה. - האם זה מה שאתם רוצים כעשות? אתם אומרים, שהאדכת הגרעון

כא תזיק ומביאים ככך 10 נימוקים. אני מוכן כהסכים, אבכ השאכה היא מה

נשיא בהאדכת הגרעון ובכספים האכה. אם ברצונכם כ"תקוע", עכ ידי האדכת

הארעון , אנשים במקומות שכא יביאו שום תועכת כמשק, אכא יכבידו עכיו

כעשרות שנים נוספות, אז מה אתם עושים? בשביכ מה אנו צריכים את זה? מה

אתם רוצים כעשות עם זה?

איני מביו את הדרישה הזו, כאשר אינכם יכוכים כהצביע עכ שום מקום,

בככ ההצעות שככם, שההשקעות שאתם רוצים שישקיעו יניבו פירות ככשהם.

בטוחני, שאם אפשר היה כהניב או כהצביע עכ מקור שיניב שיעורי צמיחה,

האוצר כא היה מתנאד כהאדכה אדוכה יותר שכ הארעון . אבכ, ככ הפתרונות

שמציעים כא רק שכא יניבו צמיחה, הם יעכבו אותנו: יאדיכו ביורוקרטיה,

יעכו את הריביות עכ ידי האדכת הארעון , תהיה אנטי-צמיתה. אתם עושים ככ

זאת, וצועקים שכא יהיו מובטכים. - תהיה אבטכה אך כא יהיו מובטכים.

ישכמו משכורות, וכוכנו נממן את זה. אני מבקש מככ המבקרים והדורשים

פריצה שכ הארעון , כהסביר, בצורה מוכחת, כיצד הפריצה הזו תסייע ותניב

צמיחה, וכא כיצד היא תהיה מעיו מורפיום כבינתיים. כפעמים, קצת

מורפיום זה טוב. אבכ, הכמויות שאתם דורשים יארום כמצב שבו נהיה

משועבדים ומכורים כענייו .

טוב ששר האוצר חזר כחדר, כי אינני מסכים עם הניתוח שכו כאבי 50

אכף המועסקים. אינני רואה את העניין שכ הערבים שבאים ככא אישורים.

תחיכה, עכינו כהביו , שכח אדם זוכ הוא נכס כמשק. אתה מבקש כפטר את

אותם 50 אכף איש, שאתה טועו שהם עובדים בשכר נמוך. במקומם יבואו

יהודים, ויצטרכו כהעכות את משכורותיהם. ואז, כא תהיינה משרות כככ,

והאבטכה תאדכ עוד יותר; אותם 50 איש במשכורות נמוכות הם המייצרים

מוצרים שניתנים כתתרות בשוק באככ שכר עבודה נמוך. אם תעכה את שכרם,

הם יהיו מובטכים, וכידם ישנם אם מהנדסים ונותני שירותים והמערכת

תצטמק ב-50 אכף ידיים עובדות. כך תביא כאבטכה אם בסקטורים האחרים.

חבר-הכנסת מיכאכ איתן נותרה כך דקה אחח.

איני מוכו כנסוע שעתיים, כדי כהאיע ככאו כשמוע דיון שכ 2.5 שעות

בכי יכוכת כהעכות אף נושא. איני יכוכ ומסואכ כסיים את דבריי ב-5

דקות.

הככ יתכן .

זה כא יתכן , ואני אגיב בהתאם. אפשר כא צריך כהתיתס ברצינות

כדיינים, כבוא כדיונים וכא לשמוע אף אחד, כהביא הרצאה מוכנה וכצאת

עמה כתקשורת. אני יכוכ כעשות זאת, אך אני משתדכ כהתיתס ברצינות

כנושא. אני קורא את הדברים, רושם כי הערות, כא זז מהכיסא, אך איני

מצכיח כהעכות נושא ב-5 דקות. תך כי כסיים את דבריי, ואדבר טכגרפית.

אזור יצור כסתר תופשי - זהו נסיון טוב וקטן , שצריך כהיעשות, ואכ

תפתדו . זהו נסיון קטן , שכא ישפיע "בגדוכ". זה יכוכ כתת תשובה כבעיות

גם אם אתם תושבים שזה יוביכ ככת אדם זוכ, וכא אכנס כככ הפרובכמטיקה.

יש כנו פת אדם זוכ בסביבה. זה יכוכ כשכב פתרונות בטתוניים כאותם 50

אכף איש. אם יהיה כת אדם ישראלי, כא יצכיתו כגייס את ההון וכהביא את

המשקיעים, כי הם רוצים כשכם שכר נמוך. אם הם יככו כפתרונות האכה, שכ

שכר נמוך, זה כא יהיה אסון וימצאו סידור כדי שכא יבואו כתכ אביב. כא

רוצים אותם בתכ אביב. הם יביאו אותם כמקום סגור ומגודר ויתזירו אותם

כשם. הם יקבכו משכורת ופרנסה, וככ הצדדים יהיו מרוצים, סביבם, כמובן ,

תהיה תעסוקה נוספת.

תקציב הבטתון - צריך כעשות תוואי כ-5 שנים וכהבטית כמערכת הבטחון

תקציב כוככ. אין שום סיבה, שבשנים שבהן יש סיכוי כהגדכת הההשקעות,

ואיני בטות שבשנה הזו יש, תקציב הבטהון כא יתאים את עצמו. אם כא נקצץ

עתה בתקציב הבטתון - אימתי? הרי מערכת הבטתון היא אנטי תקציב הבטתון.

וזאת, משום שאם, תס ותכיכה, נגיע כמצב בעוד מספר שנים שנצטרך כהוציא

אתוזים גבוהים יותר מהתמ"ג כתקציב הבטתון, והתמ"ג יהיה נמוך, הם

יקבכו פתוח כסף. הם צריכים כהיות המעוניינים הראשונים בצמיתה. אם

היום ישנם תנאים קצת נותים יותר, מבתינת ניהוכ שיתות שכום וכו', יש

כתשוב אם יש מה כעשות בכסף, דבר שאני בספק.

הערבויות מארצות-הברית - ברצוני כשאוכ את ועדת הכספים: איך אנו,

תברי-הכנסת, מתכוונים כפקת עכ נושא הערבויות? באיזו מסגרת זה יהיה?

במידה ושימוש בערבויות כא דורש אישור שכ ועדת הכספים, האם יש כאן

איזה שהוא תקציב בי? איך זה יפעכ מבתינה משפטית ?

תוספת בהשקעות - עם ככ הכבוד כתשתית, ישנה השקעה אתת תשובה

שיכוכה כהיות רק ממשכתית וציבורית, וכא הוזכרה עכ ידי איש: מערכת

בתי-המשפט, שהורסת אותנו מבתינה עיסקית.

זה קיים בסעיף 30 בהצעת תברי הכנסת יאיר צבן וחיים אורון .

אם כך, אני מברך עכ כך, כפי שברכתי עכ דברים רבים אתמוכ.

השקעות בתשתית - כא יעכה עכ הדעת, שאתם מדברים עכ שינויים

מיבניים במשק, אך כוקתים מיכיארדים כהרתבת האימפריות שכ התברות

הממשכתיות. קראתי, שרשות שדות התעופה עומדת כבנות ככ מיני רכבות בככ

מיני מקומות - מהיכן יש כה כסף? היא כוקחת כסף משערי הכניסה והיציאה

שכ נמכ התעופה, פוגעת בתיירות, גובה אגרות בכתי סבירות ומנהכת

ביורוקרטיה. נוצרים עודפים, שבהם היא תבנה רכבות. כעומת זאת, כאתר

מכן יש כסבסד את התיירות עכ מנת שהתיירות תהיה אטרקטיבית יותר. דוגמא

אחרת היא השק"ם. אתם מרחיבים את השק"ם. עוד דוגמא היא הקמת תברה



ממשכתית ככביש מספר 6. - האם זהר מסר ההפרטה? דרך אגב המילה הפרטה

כא עכתה עד עתה בדיון זה. אתם עומדים כהשקיע בחשמכ וב"בזק". אל תעשו

כהצעת רובינשטיין לגבי הקמת תברח נוספת כיצור חשמכ, קיטעו זאת. קיטעו

זאת ביצוא ושיווק. אם תפצכו את זה, יחיה קכ יותר כהתמודד עם הבעיות.

תבר-הכנסת מיכאכ איתן סיים את דבריו כאתר 9 דקות.

האופוזיציה בשנים קודמות תמיד אמרה שצריך כתת יותר כזה וכזה. זהו

נוהגה שכ אופוזיציה, בעיקר, אופוזיציה סוציאכיסטית. יש מצב, שאני

תושב שאסור כהגדיכ את הגרעון . אמרתי זאת, בבקשה עם גדעון שגיא ואם

אין כהגדיכ את הגרעון . שר האוצר הוא כאתד המחזיק שמיכה שככ

הזמן מושכים כו אותה. ככ אתד חושב, שתתומו תשוב ויש כהקציב כו:

תתבורה, בטתון , כבישים ושיכון וכו'. הככ תשוב, אבכ הגדכת גרעון

פירושה אינפכציה, ואינפכציה פירושה אנטי צמיתה. עכינו כהגיע כמצב שכ

האבטכה. -פתרון הבעיה ייעשה רק עכ ידי צמיתה,

ואמו- זאת אהרון פוגכ. אתזור עכ דבריי עד שתעשו זאת, כי גם קודם כא

עשו זאת.

פישוט הכיכי ההשקעה - נושא הביורוקרטיה בהכיכי השקעה כא הופיע

בהצגתו שכ דוד ברודט, ואני מצטער עכ כך. זהו אתד השינויים שיש

כעשותם. איני אומר שזה יביא פתרון פכא כעניין , אבכ היום ישנם מענקי

השקעות מהטובים ביותר בעוכם, ובככ זאת אף אתד כא עומד בתור כקבכם. שר

התמ"ס אמר כי, שישנן 26 תתנות שעכ משקיע כעבור אם הוא רוצה כהביא את

כספו כארץ. מצב זה כא יכוכ כהימשך.

כדי שתהיה צמיתה, יש כהוריד את הריבית וכעשות שינוי שער התכיפין ,

כמרות שאיני חושב שמה שאתם עושים בנושא הפיחות הוא נכון . יש כי

הרגשה, שזה הוכך כקראת האצה, וכבר מתתיכה אותה ספירכה, מתשבתית

כפתות, כעבוד. הקפאת שער תכיפין הביאה גם כהקפאה שכ האינפכציה,

כשירדנו את שתי המדרגות הככו מ-1,000% כ-18% ומ-18% ל- 9% זה לווה גם

בהקפאת שער החכיפין . יכוכ כהיות, שהיתה גם בעיה שכ אבטכה, אבכ במתשבה

זה הביא כמצב שכ רגיעה במשק, כי אם 1.5 ש"ת ב-1985 הפכו היום כ-2.60

ש"ת הרי זה בסך הככ גידוכ שכ 60% בשער החכיפין ב-7 שנים, כעומת

אינפכציה שהיחה כמובן הרבה יותר גבוהה מזה.

היתה התחזקות שכ הדוכר בעוכם.

נכון , היחה התחזקות שכ הדוכר בעוכם, וכמובן שנצחו נו שכ קכינטון

יביא גם כחיזוק הדוכר, אך כא היה צריך כרוץ עם העניין הזה יותר ממה

שצריך. כא היה צריך ככתוב את ה-1.38% ביום אחד. - אין כזה סיבה, וזה

הרבה יותר מקצב הגידוכ שכ האינפכציה. קראתי את מאמרו שכ מר שטרסכר,

שפעמים רבות אני מסכים אתו, אך איני תושב שהוא צודק בעניין הזה.

פתרון האבטכה צריך כהיעשות על ידכ ביטוכ התמריץ השכיכי שיש

כעניין שכ עבודה. דמי אבטכה הם תמריץ שכיכי, שתייב כהיפסק. יש

וחייבים כתת דמי אבטכה, כמו כאותו בן 50 שעבד שנים רבות כשכפתע בעכ

הבית שכו פשט אח הרגכ ופיטר אותו. בגיכו, הוא כא ייקכט בשום מקום,

ויש כשכם כו דמי אבטכה. שמעתי הצעה שכ מר כפכר כתת קנס מינהכי, ואני

מאמצה. כיום אם מישהו עובר עכ ההוק, והביטוח הכאומי חוקר ומגיש תכונה



למשטרה, המשטרה סוגרת את התיק במחוסר עניין כציבור. אבל, אם יידעו

האנשים שישנו קנס מינהכי והוא יופעל, בצורה חריפה, הם יפסיקו כשקר.

כא צריך כחנך את העם כשקר. כא צריך כתנך את העוכים שזה הדבר הראשון

כעשותו ..בזמנו, כשביטכו את הפטור ממס עכ מקררים ומכוניות, עשו זאת גם

כדי ללמד את העוכים כא כשקר, כי הם מכרו את הפטורים וכדי. נושא המרתק

ממקום העבודה, 60 ק"מ, הוא טוב, אך כא מיושם.

רפורמות במשק - אינני רוצה כהישמע ציני, אבכ אם אקת את ככ

התקציבים שכ 10 השנים האתרונות, שאהרון פוגל עשה, נמצא שהככ מופיע

אותו דבר בתקציב הבטתון , בשוק ההון ובשוק מט"ח וגם מופיע

שרוצים כעשות רפורמות במשק הדכק ובמשק הגז ובחקכאות ובשכר דירה. ככ

הדברים הטובים האכה מופיעים מדי שנה, עד כדי כך שאני מפסיק כהתיתס

כזה, יש כעשות רפורמות היכן שצריך. כמשכ, יש צורך ברפורמה במשק הדכק.

שם התתיכו בשכב אי ועצרו את שכב ב'. ניסו כעשות רפורמות במשק הגז,

ואני, בהיותי מנכ"כ משרד האנרגיה, התזרתי את הפיקות עכ משק הגז, כי

העכו את המתירים במאות אחוזים והיה צריך כהתזיר

את הפיקות. יש כעשות את הדברים בצורה רצינית, וכא די בכך שזה יהיה

כתוב.

מכירת חברות ממשלתיות - בספר התקציב כתוב המספר: 2.3, וחיים

אורון אומר שגם בשנה שעברה היה רשום אותו מספר בדיוק. כא מגיעים

כסכום הזה אפיכו אם נרצה ונאמין שככ שרי האוצר רוצים כמכור.ישנם

אינטרסים רבים, ישנם שרים רבים שיש כהם את האתוזות שכא רוצים בזה

ו זהו נושא קשה.

סאן השר פנתסי נכנס כנושא, ויעזור כי בעניין הזה.

אני מקווה שהוא יעשה זאת. אתן דוגמא מתברת החשמל. רצו כהיכנס

כנושא ההפרטה בתברת התשמכ. שרי האוצר והאנרגיה ויו"ר הדירקטוריון רצו

בכך, אך זה כא הצכית. היו צריכים כעבור מסכוכ שכם. רשות התברות היתה

צריכה כשבת עם מנכ"כ האוצר, כדי לגבש מסמך הצעה וכבוא כשר האוצר, אך

זה נתקע באיזה שהוא מקום. אנא טפכ בכך.

אהרון פוגל אמר, שכא מדובר בדיון ככככי נטו, אם כי אינני יודע

. בכככ מהו "דיון ככככי נטו". פעם אתת אומרים, שהבעיה היא כא שכ

מקורות, כי כככ פרויקט טוב וכככ רעיון נכון ישנם מקורות, וככ שיש

כעשות הוא כהביא רעיונות נכונים. פעם שניה אומרים, שבככ זאת הציר

המרכזי שכ הויכוח הכולל הוא בשאכת הארעון . ברצוני כהתיחס כשתי השאכות

האם בתקציב הקיים ישנם די מקורות בכדי

כהתקדם בקצב מהיר יותר מאשר הורדת האבטכה ב-0.4%? האם הורדת האבטכה

ב-0.4% היא יעד מספיק כמדיניות שהממשכ צריך כהציגה?

זהו יעד, מבחינת המהירות, דהיינו כהגיע ככך כמה שיותר מהר.

הייתי יכוכ כהציג זאת בצורה הפוכה: מי שכותב 0.4%, אפיכו בטעות

סטטיסטית, עכוכ כצאת עם "0". מהו היתס בין המקורות, המוקדשים כמטרה

הזו, כבין המשאבים ובין התוצאות האפשריות הצפויות ממנה ויכוכת המשק

כבצע אותה? הפכו את הויכות לויכוח מאד פשוט בין מי שמציעים עבודות



יזומות בלתי כלכליות רביו דברי מיכאכ איתן . לחבר הכנסת מיכאכ איתן יש

קו ברור מאד. הוא בעד עבודה זולה, ואז הוא מרכך כהתקפכ בעמדות

הפוליטיות בנושא ערבדי השטחים. שימו לב, איך לו עם זה בעיה, הרא

מזמין מצב שערבדי השטחים יעבדר כאן , כי צריך ככחרץ על שכר העברדה,

משרם שבכי זה אי אפשר, ראין זר הפעם הראשרנה שהרא ארמר זאת. עם ככ

ההצערת שיש כתבר-הכנסת מיכאכ איתן , הרא בתרר הגון רישר בגישתו.

אישתי שרנה, ראינני מכחיש ארתה, היא תכק ממרכיבי הריכרח הזה: עכ

איזו רמת שכר רוצים כבנות את המשק הזה? מה רוצים שיהיו המניעים

העיקריים שכ המשק שיביאו כצמיתה? אין ויכוח, שהגורם המרכזי העיקרי

כצמצום האבטכה הוא בהגברת הצמיחה, אך האם אנו עושים הככ בתחרם הזה? -

אני תרשב שאיננר ערשים הככ, משרם ששר הארצר, ידידי, הגרפים, שהרפיער

כאן הם הגרפים שאני רראה זה 4 שנים. חרץ מהתרספת שכ הערבריות, הגרף

הקודם דיבר עכ אותם דברים. אינני אומר שהתקציב הרא כמר זה שכפני שנה,

אכא שהמפנה הרא מוגבל רקטן מדי רהרא היה צריך כהיות יותר אינטנסיבי.

כדעתי, אתה הולך בכיוון הזה, אך כא די.

אתן דוגמאות כויכרח הזה. הצענו כקחת 10,000 ערבדי הרראה כמערכת

החינוך. כטענחר שכ חבר-הכנסת מיכאכ איתן זוהי עברדה יזומה מיותרת.

אבכ, מי שתרשב כמרתי, רזר ההכרעה הפרכיטית העיקרית, שכיתה במדינת

ישראכ צריכה כהירת בת 30 תכמידים רכא 35 אז התכק הזה שבין 30 כ-35,

יהיה מרכן כשכם עכיה רכהקדימה. אני ררצה כהקדימה כעתה. אני יודע,

שמתרך 10,000 זה בערך 4,000-5,000. אני מרדה, שבכדי כהתגבר עכ בעיית

האבטכה, אני מרכן כקחת בחרזים אישיים ערד 3,000 מררים מקרב הערכים

בשביכ כתת פרש כמערכת החינוך, השקעה במשאבי אנוש, וכבעיית האבטכה. אם

יאמרו כי, ש-3,000 המורים האכו הם עבודה יזומה, אני מודה בכך. אבכ,

כא יהיה זה נכון כומר שהפרויקט כוכו הוא עבודה יזומה, כי הוא נותן

תשובה כצרכים.

היא נושא הקוכג'ים. ישנם, האומרים שאכה הן השנים

הטובות כקדם את נושא הקרכג'יים בארץ. אתרים יתנגדו כקרכג'ים רכהפיכת 4

השנים הנוספות ככימודים כמצרך שורה נפש כככ הציבור. - זהו ויכוח

פוכיטי. שר האוצר, מי שתומך בהקמת הקוכג'ים עכיו כעשות זאת עהה, כי

ישנם ישנם תנאים אובייקטיביים טובים מאד במשק.

בספר התקציב נאמר שההרצארת כיחידת תפרקה ירדה, שכר העברדה נשחק,

מקורות המימרן בערכם זרכים. יש סיכרי כתת תנרפה כצמיתה הירם בתנאים

סביבתיים נוחים יותר מבעבר. אם ניתן היום כהשתמש, בגככ הערבויות,

במימון יותר זרכ, בכי ככתרץ עכ שרק ההרן הישראכי , כנצכ את היתררן שכ

גיוס המשאבים החיצוניים רכהביא כסף כ-30 שנים, אתה אמרת, ב--7.5% - 8%,

ראפיכר כסבסד ארתו ב-4% וכתת כסף צמרד בכי ריבית כ-30 שנים כפרריקטים

שונים בתרך התקציב, זה יכרכ כהיות מנוף שנרתן תשרבה כמח שקררה במשק.

אם אומרים שאין בעיה שכ מקוררת, אז כא צריך את זה. אבכ, אתם אומרים,

שיש בעיה שכ מקרררת. אני שמח, שדרד בררדט ארמר, שהיעד הרא יצירת 100

אכף מקרמרת עברדה רכא -70-60 אכף. צריך כהיות יעד, שכו ירקצר משאבים.

אם אתה חרשב שאפשר כהכניסם בתוך התקציב, אז אין כי בעיה. אם אתה חרשב

שיש כהביא את המקרררת מבחוץ, הבא ארתם מבתרץ.

כא התעצכתי רקראתי את המסמך שככם. צכצכתי כראש ות"ת (ועדה כתכנון

פזי, מה קורה עם נושא המכככות? האם אפשר כקדם זאת או

כא?

הוא מתנגד כהקמת המכככות.

הוא אינטרסנט.

שר האוצר א' שוחט;

מדוע אתה אומר זאת? אוכי הוא כא אינטרסנט. אוכי יש כו תיאוריה

שאומרת דבר אתר, שאיך היום מקומות באוניברסיטאות.

פ י בדש;

תכק מהתשובות כשאכותי הוצאו בשקפים, שהוקרנו, אבכ יש לי שאכות

1. מהו הגידוכ הריאכי בתינוך מתוך חצי מיכיארד הש"ח, ככומר מהי

התוספת בחינוך במסגרת המדיניות?

2. מצב רשויות מקומיות - הרשויות ככ הזמן רצות אתרי זנבו ומנסות

כסיים את התודש הקרוב. בנושא באר-שבע, אמרתי שיש כבתון מתדש את ככ

המסגרות שכ הרשויות המקומיות וכארגן מסגרות תדשות שמתאימות כצו-

? השעה, כהיום, וכא לגרור תמיד עידכונים שכ מסגרות קודמות, כדעתי,

הרשויות הגדוכות ומצבן מהוות תכק גדוכ מאד מהמדינה. יש כתת את

הדעת עכ כך בתקציב המדינה, וכא כהתעכם.

3. בריאות - באופוזיציה שומעים "קופת-תוכים" ומיד קופצים. מצב

הבריאות בארץ קשה, וכא משנה עכ איזו קופה מדובר. אתמוכ היה אצכי

סגן מנהל בית התוכים "סורוקה" וסיפר כי עכ כמה מקרי תמותה שכ

זיהום, במסגרת ניתותים. תדרי ניתות הם במצב כזה, שאנשים בניתות

תוטפים זיהום ומתים, ואנשים כא יוצאים עם זה כתקשורת. כשזה היה

המצב בפגיה, היה רעש ומיד מצאו פתרון . הוא התבייש כומר כי, שאנשים

מתים, כי תדרי הניתות נבנו ב-1959 והתכו כפעוכ ב-1961 וכא סודרו

מאז. יש כתת את הדעת עכ כך, כי זה ברמה כאומית, וכא משנה איזו

קופה היא זו. מדובר בבריאות הציבור, אנשים מתים ואסור שזה יקרה.

4. עבודות יזומות - אינני רואה בתינוך תוספת מורים כעבודות יזומות.

אני מתנגד כשימוש בעבודות יזומות כדי כפתור בעיות זמניות מקומיות.

יש כתת עבודות יצרניות במפעכים, כדי שיהיה גם רוות. אין ככבות

שריפות, פה ושם, בגככ לחץ שכ ראש הממשכה או שכ מישהו אתר, וכבזבז

כסף יקר תינם. יש צורך בעבודות, שרוות בצידן .

5. עירית באר-שבע - טפכו בנושא עירית באר שבע.

אני מצטער, שעכי כהציג את הדברים במהירות, אבכ המגבכות מובנות.

הנתות היסוד שכ התקציב מקובכות עכי, כוככ המאמץ כשמור עכ היציבות

וכצמצם את הגרעון . מקובכים עכי, כמובן , גם היעדים: הצמיתה, האבטכה

והתינוך וגם הכיוון שכ הקיצוצים בבניה בעיקר. כא מקובכ עכי הרעיון

כגבי ההבדכ בין השעון הפוכיטי והככככי . אין זה נכון שהם מקביכים. הם

נפגשים, ואני מנית שמי שתושב פוכיטית, מביא בתשבון , שמה שכא יעשה

עכשיו, כקראת מערכת הבתירות בודאי כא יעשה. יש כובי תברתי שכותץ

בכיוון מסוים, ואני יכוכ כהבטיתכם שהכתץ הזה יתתזק בעוד 3-2 שנים.

ככן , יש כעשות את השיקוכ, וככ אתד, שמשתק במגרש הככככי , עושה את

השיקוכ שכ מה שאתה משקיע היום ואכו מגבכות יהיו כך בעוד 3-2 שנים.

ככן , יש כזרז את אותם היעדים ואת אותם הכיוונים שרוצים כהגשימם

במסגרת היעדים האכה עכשיו, השנה או כככ היותר בשנה הבאה.

אתיחס כבעיות אהדו ת, שאני צופה, מעבר כבעיה הפוליטית, שאי אפשר -



שלא כהביאה בחשבון , ולכן ההנחות המחונות והשמרניות הן בכתי נסבטות

בנתונים העומדים לרשותנו. לצערי הרב, נבחרנו כ-4 שנים, בעוד 4 שנים

שוב תיערכנה בחירות. זהר מרכיב חשוב בשיקולים איך מתנהגים בנושא

הכככלי..יש כראות את ככ נושא התקציב בראיה רב-שנתית וכא תד שנתית.

ככן , ככ היעדים צריכים כהיות מסומנים ברמת דתיפות גדוכה יותר.

השכר - כדעתי, השכר הנמוך משפיע עכ הגידול באבטכה, כי הוא מזמין

עובדים זרים או עובדים מהשטתים, ופירושו: הוצאת עובדים ישראכים משוק

העבודה. האכיפה כא תעזור, אם השכר י ירד, וזה פקטור שיש כהתיתס אכיו.

הוא כבדו היה יכוכ כפתור את בעיית האבטכה, ואתה, שר האוצר, הצבעת עכ

הנתונים של העובדים הזרים.

האם אתה מדבר עכ השכר הנמוך במגזר הסחיר או במגזר הכא-סחיר ?

אני מדבר עכ הסקטור העסקי. אני מוכן כהרתיב את הדיבור עכ הנושא,

אך מקוצר הזמן אצביע רק עכ הבעיות.

ברצוני כהצביע עכ הסכנה שקיימת, וגם זה פקטור שצריך כהשפיע, שאם

רמת האבטכח הזו תימשך, ישנה סכנה שגרעין המובטכים יגדכ וייהפך כתופעה

קבועה שכא נתמודד איתה. נושא העכיה הוא פקטור באבטכה, שמעמיד את

מדינת ישראכ במצב שונה מככ בעיה אתרת. זה הופך את ככ נושא האבטכה

כנושא גמיש; אם תהיה אבטכה, העכיה תצטמצם. אם נפתור את בעיית האבטכה,

העכיה תגבר. ככן , מכיון שהאינטרס שכנו, שכ המדיניות, הוא כהגדיכ את

העכיה, המשמעות היא שאחת המשימות שכנו, משיקוכים שכ הגברת העכיה,

צריכה להיות צמצום מהיר שכ נושא האבטכה.

כא ארחיב את הדיבור עכ פתרונות, אך, כדעתי, כדאי כהתמקד בקידום

נושא אזור יצור כיצוא תופשי או ככ נושא שיביא פתרון מיידי כבעיית

האבטכה. יש כראות את הנושא בראיה אסטרטגית, כהתמקד ביעד הזה כיעד

מרכזי וכטפכ בו במידה רבה יותר שכ אגרסיביות.

ככ הזמן- מדברים כאן עכ נושא התקציב ועכ הכוונות הטובות והסיסמאות

שמתבטאות בככ התקציבים. יש כאן פער, שנקרא ביורוקרטיה, בין הכוונות

הטובות כביצוע, ועם זה יש כהתמודד. הצעתי, בפורום שכ חברי-כנסת

שהקמנו כנושא התעסוקה, כהקים מינהכות יעודיות ופרויקטים. הצעתי שיתד

עם זירוז ההפרטה, אין כפחד מהקמת תברות כטיפוכ בפרויקטים אכה ואחרים

ובקידומם.

אהרון פוגכ וכדוד ברודט, אומנם אנו נזהרים מפריצת תקציבים, אך

כדעתי אפשר כדבר עכ תקציב נוסף בפיתוח אם הוא יבוא במונחים תכת-

שנתיים, שהשיקוכים מתי כהוציאו ינבעו מהיכוכת כהשקיע בהשקעות ממשיות.

דבר זח כא מסכן אותנו בשנת הכספים הזו; המקורות ידועים, ואהרון פוגכ

אמר, בצדק, שישנה הצדקה כהכוואה, אם היא באה עם השקעה. כדעתי, צריך

כהיות תקציב תכת-שנתי נוסף יעודי כנושא שכ קידום השקעות. תקציב נוסף

ישרת את הרעיון , שאנו רואים את הדברים כמדיניות ארוכת טווח ויאפשר

כנו בגמישות כהוציא עכ המטרות הספציפיות שאנו רואים בהם יעדים

עיקריים כהתמודד עם האבטכה.

אני מוחה עכ הזמן הקצר שניתן כנו כדבר.

ר' אכוכ;

ככ שיש כומר עכ אבטכה, נאמר. שר האוצר מרגיש שזוהי האוירה שבה

אנו חיים. תקפתי בעבר, שיש כמצוא מקומות עבודה כמספר אנשים. חבעיה



היא חריפה. יש לא מעט משפחות חד-הוריות שהנושא הזה נופכ עליהן , והמצב

קשה. יכוכ כהיות, שיש כסם בנושא זה הצעות טובות, אך כא מספיק כדעתי.

צם ככ הקושי, אם יש להגדיל את מספר עובדי המדינה, אני בעד, סי זה

פותר בעיית אבטכה.

סמה עובדים אתה רוצה כמועצה שכך ?

אינני רוצה עובדים כמועצה שכי. כפני שנים אתדות התתכנו עם הביטוח

הכאומי סי חשבנו שאם אנו עוזרים כעסקים בתשכומי הביטוח הכאומי הם כא

יפטרו עובדים, ו ההקצבה שמשרד האוצר מעביר כביטוח כאומי גדכה מדי שנה;

הגענו כ-3.85 מיכיארד ש"ת העברה. אוכי ניקח את הבנקים הפיננסיים

איננו מוותרים כסם עכ ההעברות כביטוח כארמי, שכמו את

המכסימום. נעשה שנה אתת מדאם, סדי כבדוק אם זה משפיע עכ פיטורים,

ואני מעריך שכא יפטרו עובדים. ואז, יהיה אפשר כתסוך כאן סכום גדול

מאד, כפחות 1.5 מיכיארד ש"ת, כמטרות אתרות.

כבישים - אינני מאמין, שיוככו כהוציא את סכ הססף שמתכננים

כהוציא. מע"צ כא ערוכה כהוציא את הסכום הזה. זה יקכ ויעזור בככסכה שכ

המשק ויתן יופי שכ פתרון , אך מע"צ כא מסוגכת כהוציא כסף. אצכי באזור

הם סוככים כביש זה 3 שנים. העכיתי נושא זה בדיון התקציב הראשון . יסוכ

כהיות שאפשר כהעביר תכק מהיוזמות כחברה ככביש מספר 6, שהוקמה.

יהיה כסם דיון נפרד בנושא התתבורה.

סמה נוצכ מהתקציב שכ השנה? כהערכתי, ישנן יתרות עודפים שכ כחצי

מיכיארד ש"ח. אשמח, אם היתרות הככו תשמשנה כמניעת אבטכה.

חבר-הסנסת חיים אורון אינו כאן כרגע, אך ברצוני כומר, שאין כפסוכ

את נושא הקמת הקוכג'ים, זהו רעיון מצויין וכדאי כשקוכ אותו.

אינני מתנגד כנושא, אך כא נתנו כי כדבר.

זה רעיון מצויין , ואני מוכן כעזור בעניין הזה.

נושאים חברתיים - דוד ברודט הציג טבכה עכ ההוצאה החברתית, ואני

מוכן כהתווסח עם הנתונים, אך יהיו כנו דיונים נוספים עכ הנושאים

החברתיים ושם ארחיב אח הדיבור.

ראשית, דיברנו עכ יעדי התקציב וסו י גם כפני ישיבה זו בהזדמנויות

שונות, ואין ספק שישנם מרכיבים חיוביים אחדים. אבכ, אם זה סכ סך טוב,

אך מדוע קיימת ביקורת מסכ קשתות הציבור? כמרות שאנו שומעים סאן הרבה

עכ הכיוונים שכ התקציב, עכ הצמיתה וסו', ישנה ביקורת רבה עכ התקציב,

וזה סימן שחסר הרבה בחקציב. אינני יודע אם זה רציני כהציב את היעד שכ

10.7% אבטכה. משמעות מספר זה היא, שבשנה הבאה כא יהיה שינוי באבטלה.



יש כזכור, שאנו מדברים על המשבר שכ התעשיות הבטחוניות, שעכוכות לפטר

אספי אנשים, וגם על מקומות עבודה אתרים שיפטרו. אנו עכוכים כמצוא את

עצמנו, בשנה הבאה, ברמת אבטכה גבוהה יותר מזו שכ השנה.

שנית, יש צורך באיזון ושיכוב נכונים ביו היעדים כטוות ארוך.

תכו בסבכנות, תוך 4-3 שנים המשק יעכה עכ המסכוכ הבריא

והטוב ותהיה צמיתה. תמיד מדברים על איזון בין צורכי התברה המידי ים

כבין הצרכים כטוות הארוך, וזה חסר בתקציב. אני מבקש משר האוצר,

שהנייר שכך ושכנו שאושר בסיעה, יהיה תכק אינטגרכי מתוך ככ התקציב.

האם אתה מבקש כהוסיף אותו כספר התקציב ?

י' ונונו;

כן . אני מבקש, שבצורה רצינית, ייאמר כאן שהדברים האכה יככו כא רק

כבחינה וכבדיקה אכא גם כישום וביצוע, כדי שנוככ כאזן בין היעדים

כטוות ארוך כבין היעדים כעוד שנה או שנתיים.

מובטכים, אבטכה ועבודות יזומות - תוששני, שמתחילים כהשתמש במושג

"עבודה יזומה" גם ראשי האוצר בצורה תוזרת ונישנית. עכ ידי השימוש הזה

הם עומדים כהוריד מעכ הפרק דברים רבים שהם מעבר כעבודה יזומה. ישנם

דברים רבים שנופכים באמצע. יש כהפסיק את השימוש ב"עבודה יזומה",

וכהתיתס כככ פרויקט כגופו, בכי כהדביק כו את השם "עבודה יזומה" ומיד

כהורידו מהפרק.

צמיתה - כוכנו עדים ככך, שהבעיה הגדוכה ביותר היא מימוש השקעות,

שתכק גדוכ מהפרויקטים שאושרו כא בוצעו. חכק מסכום ההשקעות שאושר כא

בוצע. כא בטות באיזו מידה נוככ כממש תכק תשוב ממה שמונח כפנינו. ככן ,

איך כשתרר את המסכוכ?

משק הרשויות המקומיות - אם הכוונה היא כוועדת סוארי, שתקבע איך

כתכק את המענקים, אזי אין זה רציני. כדעתי, נושא הכספים הוא הנושא

שמדבר עכ רפורמה במשק הרשויות המקומיות, וכא דברים אתרים.

שר האוצר אברהם שותט, חבר הכנסת דן תיכון נוכה, וזה ככבודך. בדרך

כככ, בשנים קודמות, בזמן הזה, הוא כא בא כדיונים.

אתמוכ נולד כי נכד. שר האוצר, בתי במצב טוב. האם כקראת סוף השנה

תשכם כה קיצבת ילד? האם אתה שכם עם זה ?

כפי הערכתי, אשכם קיצבת יכד, ואני שכם צם זה.

די תיכון !

שוק ההון - מעבר כמה שקורה היום, אני מבין שישנה התיתסות כמה

שיקרה כקרנות הפנסיה בשנת התקציב הבאה. האם הרפורמה בשוק ההון תתוכ

גם עכ קרנות הפנסיה? כצערי, מר ברודט, כא אוככ כהתייתס כהשוואות,

שעשית, כי אתה מתיתס כתקציב בכתי רכוונטי. תקציב 1992 הפך כבר ביום

אישורו כתקציב בכתי רכוונטי. אם היית רוצה כהראות כנו מה יקרה במשק

של שנת התקציב 1992, היית צריך כקתת את ביצוע התקציב ב-1992 והיינו



יכרכים להשוות בין התקציב הרב-שנתי שפורסם כפני שנה כביו התקציב הרב-

שנתי שפורסם בעצם ימים אלו, וכראות מה אתם אכן מציעים כנו שכא הצעתם

בעבר. כאמור, תקציב 2 9 19 אינו רלוונטי וקשה כנו כהתיתס כמה שהוצא.

אבטכה - דוד ברודט, בשנים 1984-1982 שיעור האבטכה התיכוכית נע

ביו 3%-4%. ככו , אני מציע, שאת ככ המודכ שכך תבנה מסף שכ 3%, וכא מסף

שכ 6%.

T' ברודט;

שיעור האבטכה ב-1982 היה 5%, ב-1983 שיעור האבטלה היה 4.5% וב-

1984 שיעור האבטלה היה 5.9%.

ד' תיכון ;

שר האוצר, כפני שנה בזמו התקציב ניגשה גאוכה כהו כשר האוצר מודעי

וסחטה ממנו כסף, ואתה היית בראש הצועקים. כאחר-מכן, במרוצת מערכת

כאנו נגיע כשכטוו , התופעה הזו תעבור מהעוכם. אתמוכ

במכיאה, זה קרה. אוכי כא אתה היית פעיכ, אך תבריך היו פעיכים מאד.

גנו את תופעה, זו כי זה נעשה בפרהסיה. כשם שכא אהבנו את הערותיך,

וכקתנו אותו כתשומת כיבנו כפני שנה, כשגאוכה כהו ניגשה כשר האוצר

מודעי וסתטה ממנו כסף, כך קחו את דברינו כתשומת כיבכם כדי שמתזה זה

כא יישנה.

השיעור שכ ירידת האבטכה במשך 3 שנים הוא מדאיא ומטריד אותי מאד.

כשאני חושב עכ 300 המובטכים, בישובי , וכמה נוככ כתת כהם במשך 3 שנים

אכה, נעשה כי שחור בעיניים. התתזית הזו היא קשה מאד, מבחינתי, וזו

הנקודה המרכזית ביותר, שהתקציב הזה כא נותו כי תשובה. אינני. רוצה

כבנות עכ סך, שההשקעות הנוספות יכוכות אכו כתת כנו תשובה. אני מתפכא,

שישנם צעדים שצריך ואפשר כעשותם אוכי כמו הסתר החופשי או אי האבכת

הסחר החופשי. אבל, ביקרחי ב"נעמן " ושמעתי יבוא שכ פורצכו מסין, וכו',

והמפעכ עומד כהיסאר. ישנם דברים, שהמשק כא יכוכ כעמוד בהם, ויש דברים

שיש כחשוב עכיהם. במקום כפחח את התעשיה וכסייע כמפעכים שיכוכים כיצא,

אנו מביאים יבוא זוכ, ואורמים כסאירת מפעכים.

אני תושב, שהשקעות בתשתיות תהיינה טובות. המבחו אמיתי הוא במידה

והביצוע יהיה כפי ההשקעה. כמשכ, מע"צ, כפי הקצב שבו היא עובדת כא

תצליח. בכביש אחד כידינו היא עובדת כבר 1.5 שנים מעכ החוזה, ככ האליל

מה קורה כאו . איו פתרוו כפתתו שכ התורף, וישנו

בעיות בטיחותיות, שמשטרת ישראכ מצביעה עליהן שנים רבות. הוא הדיו

כאבי "בזק", ואתמוכ דיברתי עם י ו"ר ועד העובדים שכ "בזק". אנו מדברים

עכ תתרותיות, וזהו מבתו שכ הממשכה. אצכי "בזק" עבד במשך 3.5 שנים,

עכשיו עושים רשת חדשה. כפני 3.5 שנים עשו רשת והשקיעו כספים, והככ

ירד עתה כטמיון . נשאכת השאכה: מה התועכת, אם איו פיקוח עכ יעיכות

וביצוע במשק כדי כחסוך בכספים וכהוסיף מקומוח עבודה?

איננו משקיעים די בהכשרה מקצועיח של רבים המקבכים דמי אבטכה

ויושבים בביח בבטכה. ידוע כנו, שחכק אדוכ מדמי האבטכה כא מאיע כחכק

מהמקבכים, וזה נעשה ברמאוח ובשקר. אני בעד בדיקת העניין , הטכת קנס

מינהכי ואני אם בעד זה שכספים, שייחסכו כאו , יופנו כמרכזי הכשרה

מקצועית.

שיקום שכונות - כא יתכו , שיהיה סעיף כוה בתקציב, אך הוא יינתו

לאוכלוסיה מסויימת ולא לאוכלוסיה אחרת. כא יעכה עכ הדעת, שבג"ץ

ומבקרת המדינה קבעו שאצכ תריאים צריכים כהיות קריטריונים ואם כאן

יהיו. אם ישנו אוככוסיות אחרוח ואם ישנו אוככוסיות עניות אחרות, זה



צריך כהיות כפי קריטריונים וכא כפי יעדים של אוכלוסיות שרק תזכירו

בתקציב. לכן , בנושא זה, אני צריך למחות, ואני מאד מקווה שיהיה תיקון

אתר. אתרת, ניתקכ בבעיות משפטיות לגבי ביצוע הסעיף התקציבי הזה.

ההטבות כאזורי הפיתות בנושא התינוך - ישנם ישובים מאד מבוססים,

שמוזכרים כאזורי פיתות עם הטבות, תמריצים ומענקי תינוך. כפי שבותנים

היום את ככ הנושא שכ אזורי פיתות בתעשיה, יש כבחון גם את המרכיבים

האלה, כי ישנם אי-שויון ואפכיה. יש כבדוק זאת גם בתקציב החדש. כדעתי,

יפה יהיה, אם זה ייבדק כפני הקריאה השניה והשכישית.

י' ביבי;

התברכנו בשר אוצר מקצועי, הבא מהשטת. בממשכת המערך ישנם הרבה

דברים כא טובים, אך שר האוצר הוא מקצועי ואני מקווה שחבריו לא ישברו

אותו .

תוק ההסדרים - שר האוצר בא מהשלטון המקומי. שם, בניגוד כדברי

מנכ"ל משרד האוצר, שהמטרה היא כהוריד את המיסוי וכאפשר כמשק כצמות

בצורה נורמכית, אתה מאפשר כשר הפנים כאשר העכאת מיסים, ובצדק הוא

יעכה מיסים. ברור, שהוא יעכה את המיסים, כי אתה מבטכ את ההסכם עם

השכטוך המקומי. אינני יודע אם ישבתם עם השכטון המקומי ודיברתם איתם,

שתמורת העברה שכ מס רכוש ומס שבת זה כא יקרה. את ככ זה אתה כא רוצה

כהעביר כהם, וברור שראש הרשות צריך הכנסה אתרת.

כמי שמסיר את השכטון המקומי, אני אומר, שהיתה תופעה שהממשכה רצתה

כחסוך במענקים כשכטון המקומי. היו שנים שכ קיצוץ, ואז איפשרו לעיריות

העכאת מיסים בצורה זוועתית, והייתי בין אכה שהעכה את המיסים. היו

עיריות, שהעכו בשנה אתת ב-1,000%, תכק התכיטו שכא הארנונה שכ התושבים

תועכה אכא שכ התעשיה. בא אכי מנהכ מכון , האומר, שהוא יכוכ כהיות

ריוותי אם כא היו שודדים אותו מהעיריה 1.5 מכיון ש"ח ארנונה. כא תהיה

צמיתה, אם הרשויות שודדות, והמדינה כאיכו תסכה. היו שנים שהגיע כסף

קכ לעיריות. היו שנים, שהיה כעיריה מסו י ימת 0 70-6 מליון ש"ת עודף,

ובזבזו כסף קכ. מדובר במיכיארדים רבים, שתכקם זה כסף שבא בקכות

כששדדו את האוככוסיה, וצריך סדר בנושא הזה.

הכשרה מקצועית - ראיתי את המפעכ הגדול שכ הכשרה מקצועית. האם

מתכוונים שזו תהיה שמרטפיה כמבוגרים שיו1עסקו בככ מיני דברים או שישנם

כאן הכוונה ויעדים כלאומיים ?

פיטורים מהתעשיה הבטתונית - יכוכ כהיות שזה יהיה הנושא הייתם" שכ

השנה. שותתתי עם תברים, בתעשיה הבטחונית, שתכקם אמרו, שהסיבה שרוצים

כפטרם היא שכרם הגבוה. שעת עבודה שכ פועכ יהודי, בתעשיה הבטחונית,

הוא גבוה מאד. במשך שנים, ועדי העובדים שכהם דאגו כהטבות ופרמיות.

מדוע כי כקתת את אכה בעכי ותק שכ 20 שנים ויותר שיש כהם

משכורות גבוהות. אפטר אותם, ואקת מתזורים תדשים. הפיטורים כא נובעים

רק מתוסר עבודה, אכא מרצון המערכת כנקות את עצמה מהעווכות שנעשו בשכר

במשך 20 שנים. צריכים כהיות אמיצים בעניין הזה. דוקא יפטרו את

הפועכים, וכא את המינהכה שמועמסת עכ גב העובדים. אני מבקש שתהיה

בדיקה מעמיקה שכ הנושא הזה. אם יש כפטר, עשו זאת בפרופורציות

הנכונות. יש כבדוק אם המינהכה גדוכה ומהווה גיבנת שמגביכה את שעת

העבודה. אם הבעיה היא השכר, אז אוכי כדאי כבוא כעובדים וכומר: שכרכם

גבוה, הורידו אותו אך תהיה ככם פרנסה. זה עדיף מאשר כתת עשרות אכפי

ש"ת פיצויים, שכתוצאה מהם יהיו מובטכים, והמדינה תפסיד. יכוכ כהיות,

שצריכים כאן אמנה עם ההסתדרות וועדי העובדים. עדיף לקצץ בשכרם, תהיה

כהם עבודה וכא יפטרו אותם.

ברצוני כהגיב עכ נושאים רבים, אך אני הוגבכתי בזמן . האם זהו דיון?

כך , גם במכיאה נותנים זמן מוגבל.

ברצוני כברך את שר האוצר. תגובתך היתה לעיכא ולעיכא כאיש ציבור

אמיתי. אני משבת את הנורמה שהנהגת, ויש האינות בתקציב שהצגת. אכא מה?

בשנת הלימודים הראשונה בכלכלה אמר כנו איש עסקים, שמן הראוי שתמיד

כשנכנסים בהתתכה מציגים את הדברים בצורה כזו שככ מה שיהיה יותר טוב

יוצג כטובה. אני מסכים עם כך, ולכן אינני מדבר על ה-10.7% וכו'.

לדעתי, הצגת הדברים האכה יצרה את הדינמיקה השכיכית ואת הריאקציה

כתקציב טוב שאתה הצגת. ברגע, שאני קורה בעמוד 3 או 5 בעיקרי התקציב

את הדו"ח שכ הנמ"ס, שב-1995 הוא יהיה %+9, כאשר אתה בעצמך ופקידיך

אומרים שזו איננה המטרה והכוונה, אנו, כאנשי ציבור, נתפשנו כדברים

האכו. כככ אתר יש את המובטכ שכו ואת הכביש שלו.

יש גידוכ אמיתי בתשתית ואין פירות מידיים

כהשקעה. בנוסף, נדמה כי, שכמשק שכנו אין בעיה שכ השקעה כמו בעיה שכ

צריכה כא מקומית. אינני רוצה במשק שייצר כצריכה מקומית. כפעמים, צריך

שיהיה ברור שאיך ביקושים מקומיים כאותן השקעות פוטנציאכיות, אדם שבא

כהשקיע בדברים האכה יוצר בעיה אמיתית. ככן , נושא היצוא הוא חשוב מאד.

יש הרבה ועדות כנושא הפרויקטים המניבים, ככומר ככ אתד רוצה כהציע

פרויקט תברתי וכלכלי. שר האוצר, אכ נא תשתמש בנושא "עבודה יזומה" כי

זו סיסמא בכבד; אתה ואנשי הככככה שאתך יודעים שישנם פרויקטים מניבים.

אינני מקבכ את עניין הוועדות הגדוכ, שקם מתוק כמשרדך. עכיך כהתמקד ב-

4-3 פרויקטים, שאתה יודע שהם מניבים במשק. עכיך כומר כציבור: אני

תושב, שבמהכך השנה נביא שיפורים שייצרו השקעות נוספות מניבות. הציבור

מוכן כקבכ את הנושא שכ תנובה ויצירת תעסוקה נוספת, וזה הכיוון שיש

כככת בו.

אני מקווה, שב-5 הדקות, שעומדות כרשותי, אוככ כומר ככ מה שאני

רוצה. ראשית, ברצוני כברך גם המנכ"כ שזו הפעם הראשונה שהוא יושב

כאן , בנושא התקציב, כא כממונה עכ התקציבים.

שנית, יושב-הראש, גדכיה גל, בדיונים עכ התקציב, נפגשים עם נציגי

המשרדים ימים ארוכים ורבים. תבר הכנסת דן תיכון אומר תמיד, שכא

מעניינים אותו הדיונים האכה, וככן הוא היה נוסע כתו"כ. כא יתכן,

כעשות דיון בהשתתפות שר האוצר והצוות הבכיר שכ משרדו וסאנו , כשכככ

אתד מאיתנו תוקצבנה רק 5 דקות דיבור. איני מסואכ כומר דבר ב-5 דקות,

ואינני רוצה כקבכ הערות. ככ הדיונים עם ככ המשרדים כא שווים 10%

מהדיון עם שר האוצר וצוותו. הם בנו את התקציב והם יכוכים לתקנו. האם

זה רציני, שבתוך 5 דקות בן-אדם יכוכ כומר מה שהוא רוצה? עדיף כא כומר

דבר.

שר האוצר ואהרון פואכ, בספר עיקרי התקציב בעמוד 56 מדובר עכ

הורדת הריבית כמען הצכת המשק ונתינת אפשרות כצמיתה. בנושא הריבית

במשק, כוקתים את הריבית עכ פי האינפכציה שהיתה, וכא עכ פי הציפיות שכ

האינפכציה. אין כת במדינה כשנות זאת, וזה ישאר בעמוד 56 בספר עיקרי

התקציב.

היצוא התעשיתי בארץ - היצוא התעשיתי בארץ הוא הרבה יותר אדוכ

כאירופה מאשר כארצות-הברית, כי כא היו יכוכים כעשות דבר באככ הדוכר

התכש. מה עושה הממשכה עכשיו? מתזקת את הדוכר, השער שכו עוכה ככ הזמן ,

ואיכו המטבעות האירופאיות - כא. התוצאה היא, שנותנים תמריץ כשוק



שהיצוא שכר לא גדול.

כגבי האינפכציה הגדוכה, כשאחרון פוגכ רצה כהגדיכ את הוצאות

המוצצות המקומיות והעיריות והביא חוק על זה, שמי שעובר עכיו עובר

עבירה פכיכית. הוא הגביכ את ההכוואות שנותנים כהן , אכא בפיקות שכ

התקציבים. ברצוני כדעת איך מתנהגים בסעיף זה בתקציב הזה?

א' ח' שאק י;

אני מצטרף כמברכי שר האוצר ומנכ"ל משרדו, ואני שמת שהיה כאן דיון

מפורט יותר, יתסית כזה שהתנהכ במכיאת הכנסת. העובדה שכא הצטרפנו

כממשכה היתה בעיקר בשכ המחלוקת המדינית, שכצערי נותרה בעינה. אבכ,

בנושא הזה שכ שינוי סדרי עדיפויות אני מודה שעם ככ הצער הגדוכ עכ מה

שהוקפא, יבוא הפיצוי בעיירות הפיתוח בצמצום האבטכה. מכאן , באה אכזבה

יתסית בשומעי שככ הירידה באבטכה תהיה 0.5% כשנה שכמה, דהיינו מ-11.2%

כ-10.7%. השאכה, ששאכתי במכיאח הכנסח, ואוכי כאן נשמע תשובה כה, היא:

מדוע אי אפשר יותר עם ככ מה שאנו עושים?

תינוך - אני שמח שהתפישה היא, שתשתיות החינוך תופשות מקום, כאחד

האמצעים שנתפשים כצמיתה. זה נכון ככא צכ שכ ספק. אני יודע, ואיש לא

העכה את זה, שאחוז האקדמאים בקרב העוכים מברית-המועצוח כשעבר אברה.

יש שיאמרו, שכביכרכ המדינה כא צריכה ככ כך הרבה אקדמאים. - זוהי טענת

הבכ, ואחיתס ככך בפירוט, כשנדון בנושא החינוך. ברצוני כומר כשר

האוצר, יום תינוך ארוך היה אידיאכ גדוכ, התתיכו בו כפני שנים רבות

והוא הופסק.

עתה, רוצה שרת החינוך והתרבות כבטכ את הבחינות בהבנת הנקרא. בין

שזה המר או אכוני, הבנת הנקרא כקויה בארץ, בין השאר ואוכי בעיקר, בשכ

מיעוט ההשקעות הניתנות כיכדים בבתי ספר. הם מסיימים מדי יום את

הכימודים בשעה 12:00 או 13:00 בצהרים, כשבעוכם הגדוכ והנאור ב-14:00

או ב-16:00, וזו בעיה מספר 1 בארץ. רבבות מסיימים אח בתי-הספר ברמה

נמוכה מאד. צר כי, כפרופסור באוניברסיטה, כקבוע שבבחינות באוניברסיטה

סטודנטים עושים שיבושי כתיב מזעזעים, ששייכים כהבנת הנקרא מתחילתו ,

דהיינו משהו כקוי כאורך ככ הדרך. אני סבור, כחמיד, שאין כהסתפק באותן

שעות מעטות בכיתות אי ובאזורים מסויימים, כי ככא ספק בעית הבנת הנקרא

תימשך, וחומרותיה וכשכונותיה תתבטאנה גם בשנים הבאות. אין זו רק בעיה

אידיאוכוגית או מקצועית-תינוכית, שבה שואכים: האם כדאי כעשות בחינות

כאלו? האם זה משפיל יכדים כאכה? או אם זה מרכז תשומת כב במקצוע אחד

עכ חשבון אחרים? בפועכ, מיעוט שעוח ההוראה הוא מקור הסכנה והנזק

בחינוך.

מכככות - שמחחי כשמוע אח חבר-הכנסח חיים אורון , ואני שוחף כדעתו

כתכוטין . היתה כי הזכות, כשיגאל אכון המנות היה שר החינוך והייתי

סגנו, חייחי זה שדחף כהקים בצפח אח מה שנחשב היום כשכוחה מוצכחת מאד

שכ אוניברסיטת בר-איכן , שכומדים בה 1,500 סטודנטים מהגליל. זה דבר

גדוכ ותשוב. הקולג'ים הם כא עבודה יזומה, וכא דבר שיש כהתבייש בו.

אין ספק, שהקמת מכככות אחדות תפתור כמה בעיות: בעיות בחינוך ובמדע,

וגם בעיוח חברתיות, כי ישנם כאכה שאינם מגיעים כא רק לאוניברסיטאות

בתכ-אביב או בירושכים אכא גם כא כחיפה וכבאר-שבע. אדרבא, זהו פרויקט

יפה וחשוב, שכדאי כאמצו. הבעיה היא כמצוא כו את המקורות, אבכ כשכעצמה

זוהי השקעה ממדרגה ראשונה. אני מבקש כא כהתרשם מדי מהעובדה שאחוז

האקדמאים בקרב העוכים גבוה ואין כישון עכ זרי הדפנה מספר שנים

וכהסחפק או כהוריד במקצח אח מספר מסיימי האוניברסיטאות בגככ כביכוכ

שפע שכ מהנדסים או מוסיקאים.

זה 4 שנים, שאני שומע שרוצים כצמצם את מספר העובדים הזרים

וכהיכחם בתופעה הזו. זה פותר מידית בעיית אבטכה. אני יודע ומסכים,

שהישראכים, כא בהכרח, יקחו בקכוח אח מקום הפיכיפיניוח וזרים אחרים.



אבכ, אם זה עניין של העלאת שכר שיפתור את הבעיה, אז אוכי זו הדרך.

התופעה שכ קיומם של 15-20 אכף עובדים זרים, כדבריך, מקוממת. וזאת,

משום שבמקביכ ישנה אבטכה ברמה גבוהה מאד. יש כתשוב איך נפטרים מהם,

ואז כפתות בתכק מהמקרים ייתפשו מקומותיהם על ידי ישראכים וזה יוריד

את רמת האבטכה בצורה נכבדה. מדוע איך תשובה מידית וחד-משמעית כהפסקת

עבודתם שכ עובדים זרים, שבתכקם עובדים ללא היתר ?

תקציב משרד הדתות - זהו תקציב חיוני. אני יודע שתקציבו הוא

מהקטנים, ואוכי אינו נתפש. אני מדבר עכ הקכיטה הרותנית. השגתי

מהממשכה הקודמת כפני 3 שנים תקציב כבריתות מיכה, ויכול כהיות שזה

יעורר גיחוך מסויים. אין בתקציב אף סעיף שכ קכיטה רותנית. מדובר

בבריתות מיכה, בשיעורי יהדות ובמבני דת. זה הוצע בעבר, ואריק שרון

הסכים כזה. כמשכ, שכונה או ישוב תדש, כשם שדאגו כדברים אתרים, כפי

שנהגה מפא"י ההסטורית בימיה הטובים, יש גם כמבנה כבית-כנסת

וכמקוה. ישנם עשרות שכונות וישובים ככא בית כנסת. אתד המועמדים כנשיא

המדינה, מטעם מפלגת העבודה, כובה אכיאב, ביקש ממני, ואני מברך עכ זה,

מבנה כבית כנסת כישוב בדרום או בצפון . אני שמת שמבקשים זאת, ואין בזה

עניין פוכיטי או מפלגתי. כא עכ יעכה עכ הדעת, שיהיה ישוב שבו אין

מעמידים את השירות הממככתי האכמנטרי ככא שני מוסדות עיקריים: בית-

כנסת ומקוה. אומנם ישנם מקומות שיש בהם צורך ב-2 או 4 מבנים, אך אני

מדבר עכ דבר אתד בסיסי.

ברצוני כומר כתבר-הכנסת דן תיכון, שהדבר היתידי שאמרתי כתבר-

הכנסת עבד-אכוהב דראושה אתמוכ במליאה היה שאי אפשר באופן טכני כהכניס

את מה ששר האוצר אמר מעכ דוכן . היתה טעות וכא נכנסו ה-60 מכיון ש"ח

שכ הרשויות המקומיות, הוא עשה תנועה ואמר שזה יירשם בתוך הספר.

אמרתי, שאין אפשרות טכנית בשכב הזה כהכניס בספר התקציב, אכא כקראת

קריאה שניה ושכישית. כא דובר עכ שום דבר אתר, כא אמרתי שום דבר אתר.

חברי-הכנסת, מסיבות השמורות איתם, נכנסים כישיבה ויוצאים ממנה.

כמיטב הכרתי, ככ מי שישב כאן במשך 3.5 שעות שמע הערות בככ הנושאים

האפשריים. אם הכוונה היא שככ תבר-כנסת יאמר את ככ מה שצריך כומר, אז

ככ אתד זקוק כרבע שעה או כתצי שעה, נדמה כי, שכיסינו את הנושאים.

אפשר כא כומר דבר בתצי שעה, וכומר עוכם ומכואו ב-5 דקות. שר האוצר

יבוא בשבוע הבא, כדי כהגיב עכ דבריכם במשך זמן ארוך יותר.

שר האוצר א' שוחט;

אשמת כבוא בשבוע הבא, אם כי אצטרך כמצוא את הזמן לכך. ברצוני

כהעיר כגבי דברי חברי-הכנסת אברהם שפירא, חיים אורון ודן תיכון .

נכון , שישנם כחצים בתקציב, אך כא היתה שום פניה שכ תבר-הכנסת אברהם

שפירא או בקשה שכו בעניין תוספת תקציב.

אמרתי זאת בפירוש בנאום שכי עכ התקציב.

שר הא וצר א' שוחט;

אני אומר זאת, כי זה הופיע בעיתונות, ואני רוצה שהדברים יהיו

ברורים. נאמרו דברים רבים עכ הנושא בעיתונות וברדיו. אני אומר: כא

היה וכא נברא, כא התבקש וכא הובטח.

מכככות - כא התעצלתי , ואני בודק ככ רעיון והצעה. טכפנתי כפז י

האם אפשר כקדם את נושא המכללות?

במדעי הרות ובאותם תחומים, שבהן המככבות עוסקות, ישנם

מקומות באוניברסיטאות. ההנחה שכהם היא, שכא יככו למכככות ואז תהיה

הוצאת .משאבים ככא צורך. כפי הערכתם, בעוד שנתיים, עם גידול

האוככוסיה, תגענה האוניברסיטאות כרויה, ואז יש כמועצה כהשככה גבוהה

וכות'ית תוכנית כתזק את נושא האקדמאים באותן 10 מכככות קיימות ואוכי

בתוספת מכככה מרכזית, בעיקר, בתחומי מדעי הרוח ומחקר בנוסח הקולג'ים

נניח, שהייתי אומר כך, כשר אוצר, קח 200

מכיון ש"ח ובנה קוכג'ים, מה היית עושה? הוא ענה: הייתי מחזיר כך את

הכסף ולא הייתי עושה דבר, כי העסק יפעכ בצורה עקומה ולא עניינית. חבר

הכנסת חיים אורון , האמן כי, שבדקתי את העניין .

קרנות הפנסיה - נושא זה הועכה עכ ידי חבר-הכנסת דן תיכון . ההחכטה

היא, שאנו רוצים להגיע כשינוי שכ הנפקת איגרות תוב מיועדות כקרנות

הפנסיה, תוך שמירה בדרך זו או אתרת שכ האקטואריה או שכ הנכסים,

התשואה שכ העובדים. אהרון פוגכ עובד עכ העניין הזה. ישנה טכניקה,

שאפשר כתת מוטיבציה כפעיכות נכונה, ואז תהיה תשואה גדוכה יותר. מצד

שני, גם אתה, בודאי, אינך מעכה עכ דעתך, שיקחו 500 אכף איש ויאמרו

כהם: ככו כשוק, ואם השוק מתפוצץ הפנסיה יורדת. גם במדינה כא ככ כך

סוציאכיסטית, כמו ארצות-הברית, יש עכ חכק ערבות מדינה כצורך אבטחת

העניין . אנו כן רוצים כא כתת איגרות תוב בהיקף הזה, וכן רוצים כתת

יוזמה ככספים האכה שיעבדו בשוק כמו שצריך. אבכ, כשם כך, יש כתת

מוטיבציה כהצכתה.

דבר נוסף, שעומדים כבדוק, וישנה עכ כך התכטת ממשכה, וודאי יהיה

דיון עכ כך, הוא הפסקת הפנסיה התקציבית שכ העובדים התדשים ומעבר

כפנסיה מצטברת עם הפרשות. אין זה מדובר לגבי מי שנמצא עתה במערכת,

אכא כחדשים בכבד. זה אם נטכ תקציבי קטן , אבכ זה ייגמר. כראשונה, יש

כאוצר אקטואריה שכ הפנסיה התקציבית, ואם אינני טועה זה 26 מיכיארד

ש"ח הקטע שכ עובדי המדינה, שאינם בפנסיה הצבאית + כ-24 מיכיארד

השאר. ככומר, הערך הנוכחי הוא 50 מיכיארד ש"ח. החוב הכוככ הוא כ-200

מיכיארד ש"ח.

זו תוספת כחוב הפנימי, ויש כהוסיף ככך את ככ המככ"רים, הרשויות

המקומיות וכו'.

בעבר, דוקא שרי האוצר נהגו כאמור את נושא קרנות הפנסיה שכא

באמצעות ועדת הכספים. אם תתקצב את זה כסעיף פיצוי, זה יאיע כועדת

הכספים. בככ מקרה, כדאי שההסדר הזה יבוא כדיון בוועדה.

אין זו בעיה.

אני מודה כשר האוצר, כאהרון פוגל וכדוד ברודט עכ השתתפותם בישיבה

זו שכ ועדת הכספים.

12:45.)

12:55.)

מכירת מניות אי.די.בי. - חברה לאחזקות בע"מ

הי ו "ר ג' גל;

אני מחדש את ישיבת הוועדה. הנושא השני, על סדר יומנו, הוא: מכירת

אי .די .בי. - חברה כאחזקות בע"מ. בעת שדנו על נושא זה, בוועדה, חבר-

הכנסת דן תיכון ניהכ את ישיבת ועדת הביקורת. הוא ביקשני כהעיר הערות

אחדות בנושא. הסכמתי, ואני מקווה שזה כא יפתח דיון וכא יתחיכ מחדש.

מדובר במכירה כא פשוטה בסדר גודל שכ כמעט מיכיארד ש"ח ואוכי מיכיארד

ש"ח.

כא יכולתי להגיע כדיון בנושא זה, ואני מתנצכ עכ כך. אצביע בעד

אישור האמיסיה, ועיקר טענותי מופנות ככפי מ.י. נכסים ומשרד האוצר. כא

אצביע נאד המכירה. אולם, כדי כסגור את העניין , וכו רק כמען כבוד

הוועדה הזו, אומר שהסיפור מתתיכ באוקטובר 1983, כשהמניות שכ בנק

דיסקונט קיבכו הגנה, שכא בצדק, בהסכם תשאי שנעשה מחוץ ככותכי ועדת

הכספים. איש כא ידע עכיו, ואוכי חבר-הכנסת אברהם שפירא ידע עכיו.

זה שקר, ויש כהוציא זאת מהפרוטוקול.

האם בפרוטוקוכ רשומים רק דברים נכונים ?

אני מקווה, שכן . הקצרנית נאמנה עלי.

מדוע אתה אומר שזה שקר? כא אמרתי דבר נגדך. מניות בנק דיסקונט

קיבכו הגנה באמצעות חברת אכיאב, ואיש כא הבין מדוע נתנו באותו מעמד

הגנה גם כמה שנקרא מניות עמוס. כאחר מכן , העניין הועבר והממשלה פיצחה

את בעכי בנק דיסקונט ואת בעכי הבנקים האחרים בשכ המחדכ הגדוכ שנקרא:

ויסות, ונתנה כהם את מכוא ההגנה שכא בצדק ושכא כדין . הנוסטרו שכ

הבנקים קיבל, ו"אכיאבי' זה הנוסטרו שכ בנק דיסקונט.

מדובר בככ בעכי המניות שכ הבנקים באותו מועד, אבכ כעניין יש

המשך. בעקבות ההחכטה שכ מ.י. נכסים, ובעניין הזה היה פעיכ שר האוצר

דאז מודעי, הוחכט כפרסם מכרז כמכירת אי.די ,בי . מועד הסגירה שכ המכירה

היה שברע שבועיים כפני מכחמת המפרץ, וההתעניינות במכרז היתה גדוכה.

אנשים באו מקנדה ומארצות-הברית, הוציאו את הטפסים ושיכמו, והיו

מוכנים כהשתתף במכרז, כי זה החכק האטרקטיבי ביותר שקיים במערכת

הבנקאות, זה הקטע שתכקו המכור הועבר באותה תקופה כאי.די.בי. כשפתחו

את המכרז, התברר שרק משפחת רקאנטי הפקידה בקשה והשתתפה במכרז. ככ

השאר נסוגו בכחץ בכחי ברור שמקורו במדינת ישראכ, שאוכי אמרו כככ

אכ תשתתף במכרז, כי הקטע הזה שייך כמשפחת רקאנטי. אמר מר

כתצו עכי, והתכטתי ברגע האתרון כא כהשתתף. בינתיים,

כמובן , הסכסוך במפרץ היה עכ אש גדוכה, ותבעתי בזמנו כדתות את סגירת

המכרז בחצי שנה, כדי שכא כהיכנע ככחץ שמופעכ עכ ידי מישהו. כאמור,



בגלל האירועים, המכרז נפתח ונסגר. היקף הרכישה היה בזמנו 37% וזה

מופיע בתשקיף. המחיר עבור 37.2% היה בערך בגובה של 50%מהמתיר שמוצע

כאן כמתיר מינימום כרכישת יתרת המניות, ואוכי אינני מדייק.

שאכתי את עצמי אם זה הוגן שאנו נמכור ככל עם ישראכ את שארית

המניות במתיר גבוה, בעוד שהמניות שנמכרו אז, לפני מלחמת המפרץ, נמכרו

במחצית שוויים. כל המעיין בתשקיף הזה רואה, שכקראת ההנפקה הזו ניתנו

גם אופציות כככ בעכי העניין בהיקף שכ 2-1 מכיון ש"ח ערך נקוב

אופציוח. הם דאגו כהנפיק אופציות כפני פירסום התשקיף, מהתכק שהיה כהם

אז. זוהי עיסקה משולבת שנותנת אופציה כשתכק מהצעת המכר היא בצורת שתי

אופציות. ככומר, החבילה מורכבת ממניות ואופציות, והאופציות, שמנפיקים

עתה, ניתנו אם כבעכי עניין , כ-7 איש.

היו"ר ג' גל;

האם אחה אומר שבחכק שהיום המדינה מוכרת, כא

אי.די.בי ששייך כרקאנטי, נותר 42.5% נתנו עתה 2 מכיון כבעכי עניין?

זוהי נקודת מפתח חשובה, ואם זה נכון אז אני מערער.

התחכחי את דבריי באומרי שכא אצביע נגד.

אם זה נכון , אני אערער וכא אצביע בעד ההצעה.

אני חוזר בי מדבריי.

זה הופיע כך גם בעיחון .

מישהו הסב אחמוכ אח חשומת כבי ואמר: איך כא בדקתם כקראח הדיון

נושא זה? חכננתי כבדוק זאת, אך ביכיתי את הכיכה בבית תוכים, שם נוכד

נכדי .

אם זה מה-42.5%, זה נורא, וזה שוד כאור היום.

אינני יודע, ואינני יכוכ כומר כך. יש שם דברים מסקרנים. כא

הספקתי כבדרק, ואני פשוט מספר את הסיפור, כדי שכא יבואו ויאמרו: איפה

היה דך תיכון? ככ 3 השנים חככו הוא מחריע ומזהיר, וכשמגיע החשקיף הוא

בכככ כא היה בעסק, והעסק עבר בכי ששאלו אח השאלות הרכוונטיות. ככן ,

אם יש כאן חוסר הגינות, רציתי פשוט כשים את זה עכ השוכחן. היות

וקיבכתי את הדיון , וכא אקבכ תשובה כשאכותיי, רציתי כהכניס את זה

כפרוטוקוכ.

כאמור, לא אמרתי מיכה בגנותו שכ חבר-הכנסח אברהם שפירא, כשאמרחי

שהוא היה אבי ההסדר בשעתו. אני מדגיש ואומר: הוא כא כקת חכק בהסדר

הסודי, שנתן הגנה כבעכי הענייך .



ח' אורון ;

לא אצביע היום, ואני מבקש לא להצביע היום, כי מה שאומר חבר-הכנסת

דן תיכון. הוא דבר חמור מאין כמותו. הסכמתי כדבר, באופן מאד תמים,

בישיבה הראשונה כפני שבועיים, עכ בסיס תת נייר ותצי שנראה כי מספק.

אני מודה, שדי טעיתי. אמרתי: כאחר שהחכטנו עקרונית, כפני שנה ותצי,

שאי.די.בי מופרד מהבנק נותנים כמשפתת רקאנטי כהיכנס. עכ כך היה

הויכוח הגדול, שהתנהכ שבועות אתדים בוועדה. כחבר ועדת הכספים, ככ

שנותר כי כבדוק הוא האם ההכיך שמוצע יש בו שניים והוא תקין מבתינת

הנוהכ והוא הדרך הטובה ביותר שהמדינה תאבה מזה כמה שיותר. חוץ מזה,

היות וזה הוכך כציבור, אין יותר. בעיניי, הטענה, שמעכה עתה תבר-הכנסת

דן תיכון , תמורה מאד. הוא אומר, שישנה אפשרות ש-2 מליון ש"ח בתוך

התהכיך הנוכתי עברו כרשות הבעכים הקודמים מכסף שכ המדינה וכא ממקום

אתר, והיתר הוכך כציבור. אם הטענה היא נכונה, זה אומר שאנו "סאקרים".

מכיון שעתה אני יודע עכ טענה כזו, אני רוצה שיבוא ככאן עוזי שטיינברג

ויגיב עכ טענה זו. עד אז, אני מתנגד כהצבעה עכ נושא זה.

יושב-הראש, כשנתת כי את רשות הדיבור, היה מוסכם שהעניין יעמוד

היום כהצבעה.

אינני מוכן כהצביע היום, ואני דורש התייעצות סיעתית.

חבר-הכנסת דן תיכון , אין חיכוקי דעות והסכמתי שתעיר הערות אחדות.

זכותו שכ חבר-הכנסת חיים אורון כבקש התייעצות סיעתית. תבר הכנסת דן

תיכון , כו היה מדובר בדברים שקרו בעבר, אזי זה נושא כבירור עם יצתק

מודעי וכו' גם אם שר האוצר היה אברהם שותט. אבכ, אם אתה אומר: תברים,

אתם עומדים כאשר דבר שהוא מובנה (built-in) בפנים ויש אפשרות כספק,

יש כבדוק זאת. אי לכך, אי אפשר כעבור כסדר-היום. היות וגם אני רוצה

שכא נצא מכאן היום ככא החכטה, כי מתר עשויות כהיות פרשנויות שונות

בעיתונים, אני- מבקש ממזכיר הוועדה כהזמין ככאן, מיד, את עוזי

שטיינברג או את גיכ כייטנר, כדי כהגיב עכ טענה זו, בצורה חד-משמעית.

אני מבין את חבר-הכנסת חיים אורון . אני ממכיץ, שההחכטה תהיה

קיימת רק אם אין אופציות. אני מעוניין שהמדינה תקנה מיכיארד. כדאי,

שנתכיט בעד העיסקה, בתנאי שאין שם את הרמאות הזו.

בעצם התנאי אתה מטיל ספק והחשדה.

אינני חושב שכאחר אינפורמציה כזו, ועדה יכוכה כהצביע. כו היה זה

ויכוח האם זה שווה 800 מכיון ש"ח או מיכיארד וחצי ש"ח, היה אפשר

כהתוכח ודן תיכון יכוכ היה כומר, שאם היו עושים את ההנפקה בעוד

חודשיים היא היתה טובה יותר. עכ כך, כא הייתי מבקש התיעצות.

ד י תיכון ;

אינני מערער לא עכ המכירה, כא עכ המועד, כא עכ המחיר וכא עכ



הרווח שיהיה כמדינה בעקבות העיסקה.

חבר-הכנסת דן תיכון העכה נושא שבשביכי הוא ציפור נפשי, ואינני

עכ כך באופן עיוור. אם עד השעה 14:00 זה יסתיים, אני מוכן

להמתין .

ג' שגיא;

אני מסכים, שאי אפשר כהצביע אם כא ככ הפרטים ידועים כנו.

13:08.)

13:20.)

היו"ר ג' גל;

אני מחדש את ישיבת הוועדה. הצטרף אלינו, כבקשתנו, גיל לייטנר

שיגיב על הטענות.

לצערי, בשכ סיבות אישיות כא הצכתתי כבדוק את מה שאני עומד כומר.

המכרז כמכירת אי .די.בי , שהתקיים כפני מכתמת המפרץ, היה מכרז תמוה.

אינני יודע, אם כמדת את ההסטוריה שכ המכרז הזה, אבכ היה מאבק גדול

ביני כבין שר האוצר שכחץ עכ מ.י. נכסים כפתוח את המכרז, ואני טענתי

שככ אכה שאמורים היו כהשתתף במכרז, ברגע האחרון לחצו עכיהם והם

הודיעו שמסיבות בכתי ברורות הם פורשים מהמכרז. ואכן , כשפתחו את המכרז

מצאו בו רק משתתף אחד שזכה - הבעכים ההסטוריים - רקאנטי.

היה משתתף וחצי שזכה, היה גם מורי גוכדמן .

מורי גוכדמן כא השתתף בסופו שכ דבר. השככ אותי, באיזה מחיר הם

קנו בזמנו את חביכת המניות שכ אי.די .בי ?

כצערי, אתן תשובה מעט מסובכת. אם מסתככים עכ התברה במבנה ההדש,

במתכונת הנוכחית, שהיא זו שמוצעת כציבור, שכן יש כזכור שבמהכך העיסקה

הוצעה שכיטה כדיסקונט, הרי שהמתיר היה כפי שווי החברה שכ 545 מכיון

דוכר.

ד י תיכוו ;

ככומר, הם קנו 37.2% תמורת 500 מכיון ש"ח.

לא מדוייק.

לא חשוב. אומר כך מה אינני מבין : נראה, שהם שילמו אז בערך 50%

צבור מת שמשלמים היום 100%. אני כפחות מכיר במה חברים במועצת המנהכים

ב-מ.י . נכסים, ואתה בודאי זוכר את המאבק שכ עדי אמוראי, אדיש וברקאי

נגד שר האוצר דאז מודצי שכפה עכיהם שכא כהאריך את המכרז.

1. עיקר הבעיה: מדוע מכרו אז במחיר נמוך והיום במחיר גבוה, ומי נושא

ברנטה הזו?

2. החביכה, שאתם מציעים עכשיו, מורכבת ממניה שכ אי.די.בי. + 2

אופציות, נכון ?

החביכה שאנו מציעים היא: 12 מניות + 10 אופציות + 10 אופציות.

בסדר, זוהי חביכה מורכבת, ואני כא אמרתי את היתסים בין המרכיבים.

כא בדקתי זאת הכיכה, מסיבות אישיות. מקריאה מהירה אני מבין , שבעכי

העניין הקודמים, שזכו ב-37.2%, חיכקו כעצמם אופציות במסגרת התשקיף

הזה. האם הם הנפיקו כעצמם אופציות בין הקניה כפירסום התשקיף ?

יכוכ כהיות, שמה שאתה מתכוון אליו הוא תוכנית חכוקת אופציות

כבכירים כא בחברה הזו, אכא ב-אי.די.בי פיתוח.

האם ב-אי .די .בי. - תברה כאחזקות בעיימ כא נתנו כעצמם אופציות ?

התשובה היא שכיכית. ב-אי.די.בי. פיתוח היתה תוכנית חכוקת אופציות

כבכירים במאי 1992, במקביכ כייכככיי ו "דיסקונט השקעות".

האם דכיה כוי חברת שני הדירקטוריונים ?

דכיה לוי אינה חברת דירקטוריון בייאי .די .בי אחזקות".

האם היא כא קיבכה אופציות בתשקיף הזה ?

אני מוכן כבדוק זאת. בתשקיף הזה, איש כא מקבכ אופציות.

השאכה היא: האם מתוך 42.5% העומדים עתה כמכירה מישהו קיבכ אופציות?



די תיכון ;

האם בין ה- 37.2% אף אהד כא מקבל אופציות ?

ג' ללייטנר;

איש כא מקבל אופציות בתברה הזו, ואני בטוח בכך. ב"אי,די.בי.

אחזקות" כא נעשתה שום חכוקת אופציות כבכירים או כככ אתד אתר. היתה

תוכנית כתכוקת אופציות כבכירים ב"אי.די.בי. פיתות" ב"כככ" ולא

ב"אי,די.בי אתזקות", שמונפקת כאן .

ד י תיכוו ;

אני מדבר על הרכישה שכ ה--37.2%, שזה תכק ממה שמחזיקים היום

הבעלים האם מישהו קיבכ אופציות ?

בהחלט, לא.

האם קראת את התשקיף הנוכחי כהככה ?

ג' כייטנר;

בודאי.

אם כך, דבריי ודבריו יירשמו, ואני איאלץ ביום שבת ככמוד את

התשקיף. בנוסף, דבריך אינם אפשריים כפי הטבכה. הבט בטבכת מחזיקי

המניות כפני ההנפקה ולאחריה - הם כא יורדים באחוזים.

בודאי, שאינם יורדים באחוזים. זוהי הצעת מכר וכא הנפקה שכ התברה.

הכוונה היא שבעל מניות אתד מוכר ונותן אופציות וכא נוצרות מניות

תדשות, וככן בעלי המניות כא מידכדכים. כא יהיה דיכוכ כאתר האופציות,

כי אלה הן אופציות רכישה וכא אופציות שהחברה, "אי ,די ,בי אחזקות"

מציעה. המוכר מוכר אופציות שכו, וכא שכ החברה. כיום, קבוצת רקאנטי

מחזיקה .57.5%.

תמורת ה-37.2% שמכרו בזמנו שיכמו 230 מכיון דוכר. שווי החברה היה

545 מליון דוכר.

545 מכיון דוכר הוא שווי התברה המוקטנת כאחר שכקתנו ממנה את

השכיטה בדיסקונט.

איר הם שינו את ה-37.2% והגיעו לתשקיף של 57.5% ?

אחת הסיבות היא, שהיו כהם מניות אם כפני העיסקה ההיא.

אנו נתנו הגנה ל"אי.די.בי. אחזקות" באוקטובר 1983.

ג' כייטנר;

כא כאבי מניות נוסטרו וכו'.

כן נחנו, מה הן מניות אכיאב אם כא נוסטרו ?

היחה כהם כמות מניות, שהם כא היו זכאים כהאנה ונשארה בידיהם

כפני. הם כא קיבכו האנה על הככ.

סמדר אכחנני, האם יש כך אח ההסכם החשאי שכ דוד כוי ?

סי אכחנני;

אם הייח מרוצה מאותו הסכם חשאי שהראיחי כך בעבר, אז הוא ישנו.

יש כאן שירשור עצום.

אני מביו שהנושא מתחלק כשני חכקים: החכק ההסטורי שאינני מזכזכ

בבדיקתו, והחכק השני שהוא האורם כחבר-הכנסח חיים אורון- להתעקש, וזה

חמור מאד.

יש כי הצעה, ואוכי חבר-הכנסח חיים אורון יקבכה. שמענו אח דבריו

שכ איכ כייטנר. עחה, סמדר אכחנני תבדוק את הטענה, כדי שנהיה שקטים.

היא תיאש כנייר הראשוני והחשאי, תעקוב אתרי המכרז שהתפרסם בשעתו ואיך

האענו כ-57% של "אי.די.בי אחזקות", כי היו ככ מיני אינפורמציות תדשות

מאז המכרז. אם תתאכה בעיה כלשהי, נחכיט מה כעשות.

אני מביו , שמה שעמד לפנינו הם 42% שהיו בידי המדינה, קרי בידי

"מ.י. נכסים". אני מדבר עכ השכב, שבו הדבר הובא כוועדת הכספים כפני

שבועיים. הודעתי, שאצביע בעד, אך קראחי היום את דברי דו חיכוו בעיחוו ,

וחיכיחי כשמוע את דבריו בוועדה, וזה הקפיץ אותי. קראחי, שישנם 2

מכיוו ש"ח כא ברורים. ברצוני, שאיכ כייטנר יענה עכ השאכה הפשוטה שלי,

ושחשובחו תירשם בפרוטוקוכ, והאחריות תהיה עכיו וכא עכיי. ב-42.5%,

שאנו מאשרים כמדינה כמכור, בשיטה שבה דובר, ואני מסכים עם השיטה,

בהערכת השווי, כפי שדובר, ואני מביו שזה ערך שנראה סביר מבתינת האנה

עכ זכויות המדינה, איו שום בדכ, אאורה, 100 אגורות או 2 מליון ש"ח,



מהחלק ששייך למדינה שהגיע למי שלא היה ראוי להגיע, קרי לבעלים

הנוכחיים שכ אי.די.בי כא בדרך שכ אופציות שנקנו בתקופה קודמת וכא

בדרך אחרת. ככומר, הנתח הזה כוכו יימכר כציבור ומה שייצא מהמכרז, זה

מה שהמדינה תקבכ. האם דבריי אכה נכונים ?

ג' לייטנר;

כו .

ג' שגיא;

התשובה מספקת אותי, ואני תושב שאני יכוכ כהצביצ.

אני מעמיד כהצבצה את מכירת מניות אי .די.בי. - תברה כאתזקות בע"מ.

הצבעה

מכירת מניות אי.די.בי . - תברה כאתזקות בע"מ אושרה.

מכירת מניות אי.די.בי. - חברה לאחזקות בע"מ אושרה. תבר-הכנסת דן

תיכון נמנע בהצבעה.

בבוקר יום ראשון הקרוב תתווסף כסדר-היום בקשה שכ קופת-חולים, וכא

תהיה עכ כך הצבעה באותו יום.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה ככוכם.

הישיבה ננעכה בשעה 13:30.



יעדי תקציב 1993 - 1995

א. יצירת תנאים לצמיחה יציבה של המשק.

ב. הגברת התעסוקה.

- הכנסה מינימלית

- שרותים חברתיים הכרחיים

-- דיור



1. שינויים מבניים

- שינויים במדיניות הכלכלית

- הגברת התחרותיות במשק והורדת מחירים

-ייעול המגזר הציבורי והקצאה נכונה של המשאבים הציבוריים

2. ריסון הגירעון התקציבי

3 . הפחתת מסים

4. הגברת והשקעות בתשתית

ו

5. הגברת הוודאות במשק תוך כדי שינוי באווירה העסקית

- קידום תהליך השלום

- אישור ערבויות



מילארדי ש"ח

סך התקציב (נטו) 101.1

תקציב כולל הוצאה מותנית בהכנסה 105.3

תקציב ברוטו ללא פרעון קרן 88.7



מיליארדי ש"ח



�
1992 *�
�
�
88.7�
91.1�
סה"כ הוצאות�
�
80.6�
77.8�
סה"כ הכנסות�
�
�


13.3�
סה"כ גרעון�
�
5.9�
9,7�
וגירעון מקומי ללא מתן

אשראי נטו�
�
4.4%�
8.1%�
שיעור הגירעון' הכולל מהתמ"ג�
�
.3.2%�
5.9%�
שיעור הגירעון המקומי ללא

מתן אשראי מהתמ"ג�
�




* 1992 -- במחירי תקציב 1992

** 1993 -- במחירי תקציב 1993



(כל שנה לעומת 1992, מיליוני ש"ח במחירי תקציב 1992)



1995�
1994�
1993�
�
�
740�
766�
900�
סה"כ�
�
463�
487�
498�
תוספת לתשתית�
�
350�
350�
350�
-- כבישים�
�
30�
40�
50�
-תעשיה�
�
13�
29�
28�
-- תיירות�
�
70�
70�
70�
-- תשתיות דיור .�
�
-�
�
150�
תעשיות ביטחוניות -- ביסוס ושיקום�
�
20�
20�
20�
שיווק תיירות�
�
25�
25�
25�
קליטת מדענים עולים�
�
232�
232�
157�
חינוך�
�
�
�
50�
הקדמת תיכנון�
�




תוספות תקציב הגלומות בבסיס התקציב

(מיליוני ש"ח במחירי תקציב 1952)



1995�
1994�
1993�
�
�
358�
349�
275

275�
סה"כ�
�
222�
156�
90�

- השכלה גבוהה�
�
22�
22�
22�
- הכשרה מקצועית�
�
55�
55�
55�
-י תעשיות בטחוניות�
�




תמונת הגרעון בתקציב 1993

(מיליארדי ש"ח במחירי 1993)



אחוזי תמ"ג�
מיליארדי ש"ח�
�
�
�
8.1�
גרעון כולל - למימון�
�
.4.7%�
8.5�
גרעון מקומי�
�
0.2%-�
0.4- �
גרעון בחו"ל ;�
�
.3.2%�
5.9�
גרעון מקומי ללא מתן אשראי�
�




(מיליארדי ש"ח במחירי תקציב 1993

גירעון כולל -- למימון 8.1

- הלוואות מקומיות מהציבור (נטו) 4.3

-- הלוואות מחו"ל (נטו) 1.5

-- מכירת חברות ובנקים 2.3



תקציב המדינה כאחוז מהתמ"ג

1993-1981



שינויים מבניים להגברת הצמיחה והתעסוקה

1. שינויים במדיניות הכלכלית

2. הגברת התחרותיות והורדת מחירים

3 .ייעול המגזר הציבורי והקצאת

המשאבים הציבוריים



עיקרי השינויים המבניים לריסון מחירים

1 .אתונה כללית

2. ביצים ופטימים

3. ירקות ופירות

4. שיווק תוצרת חקלאית לחו"ל

5 .בשר קפוא

י

6. מוצרי דלק וגז

י י- ?

T. שירותי תקשורת

8. דיור ושכר דירה

9. שירותי הובלה ימית ואווירית

10. שירותים עסקיים

11:. מוצרים מיובאים (חשיפה)

1:2. מוצרים ושירותים בפיקוח ממשלתי



שינויים מבניים לייעול המגזר הציבורי והקצאת המשאבים הציבוריים
:
t

1 .- ייעול משק הרשויות המקומיות

2. שיפור הקצאת המשאבים לעדוד השקעות הון ומו"פ

3 . ייעול משק המים והביוב

4. מניעת עקיפות תקציב

5. ייעול בתחום השיכון והקרקעות

6.ייעול הליכי תכנון ורישוי



(באחוזים)



1995�
1994�
1993�
1992�
�
�
�
8.0�
8.0�
6.2�
�
שיעור גידול התוצר העסקי

ללא בנייה�
צמיחה�
�
117%�
107%�
104%�
78%�
שיעור הקליטה בתעסוקה�
תעסוקה�
�
9.1

;�
.10.0�
ו

ו�
11.2.�
שיעורי האבטלה�
אבטלה�
�




י ממוצע 91-92







השקעות בתשתית הכלכלית 1993 -1991

(מיליוני ש"ח במחירי 1993)



�
1992�
1993�
�
�
830�
1,120�
1,470�
כבישים�
�
1,230�
1280�
1,575�
תקשורת�
�
1,400�
�
2,030�
חשמל�
�
146�
235�
395�
מים וביוב�
�
145�
255�
305�
רכבת�
�
134�
170�
200�
נמלים �
�
74�
127�
150�
- ימיים�
�
60�
43�
50�
- אוויריים�
�
56�
97�
148�
תעשייה�
�
35�
71�
102 �
תיירות�
�
4410�
5,263�
6,225�
סה"כ�
�




ו -

השקעות בתשתית פיסית 1993-1985 (מחירי 1993)



-/..



(באלפים)



(אלפי מועסקים)



סה"כ�
1995�
1994�
1993�
�
�
215�
71�
75�
69�
הגידול בכוח העבודה�
�
174�
64�
60�
50�
פתרונות בסקטור העסקי�
�
61�
19�
20�
22�
פתרונות בסקטור הציבורי�
�
235�
83�
80�
72�
סה"כ פתרונות�
�
109%�
117%�
107%�
104%�
שיעור הקליטה בתעסוקה�
�




תוספת מועסקים בסקטור הציבורי ב- 1993

כתוצאה מהגדלת המשאבים הציבוריים



תוספת

מועסקים�
התחום�
�
10,550�
חינוך�
�
850�
השכלה גבוהה�
�
4,000�
בריאות �
�
2,800�
הכשרה מקצועית ותוחה�
�
2,800�
רשויות מקומיות�
�
1,000�
אחר�
�
22,000�
סה"כ תוספת מועסקים בסקטור הציבורי�
�




הכשרה מקצועית

מספר תלמידים



אומדן

1993�
תכנית

1992�
1991�
1990�
1989�

�
�
14,000�
13,200�
11,900�
11,581�
11,937�
הנדסאים וטכנאים�
�
13,000�
16,800�
12,000�
5,774�
2,291�
הסבה ועדכון אקדמאים�
�
39,000�
31,800�
30,000�
27,591�
17,993�
הכשרת מבוגרים (יום)�
�
11,000�
11,200�
5,000�
3,040�
2,547�
הכשרה פנים מפעלית�
�
35,000�
35,000�
35,000�
31,748�
26,792�
בתי ספר עסקיים

הכשרת מבוגרים ערב�
�
112,000�
108,000�
93,900�
79,374�
61,560�
סה"כ�
�




תכנון הנדסי במימון הממשלה - 1993



סה"כ תכנון

מיליוני ש"ח�
הקדמת תכנון

מיליוני ש"ח�
הנושא�
�
46�
20�
שיכון�
�
33�
20�
מינהל מקרקעי ישראל�
�
70�
15�
כבישים�
�
25�
17�
מים וביוב�
�
19�
12�
תשתית תעשיתית�
�
4�
4�
תשתית תיירותית�
�
4�
2�
מבני בריאות�
�
201�
90�
סה"כ�
�




(אפריל-יוני)



שיעו השתתפות שיעור

(אחזים) הבלתי מועסקים�
�
בלתי

מועסקים�
מועסקים�
שייכים

לכח העבודה�
�
�
(אחוזים)�
�
נשים�
גברים�
סה"כ�
(אלפים)�
(אלפים)�
(אלפים)�
�
�
9.1�
�
41.2�
63.2�
52.0�
145�
1453�
1598�
1989�
�
9.8�
�
41.6�
62.8�
52.0�
162�
1487�
1649�
1990�
�
10.4�
�
41.9�
62.1�
51.8�
184�
1579�
1764�
1991�
�
10.9�
�
42.4�
61.0�
51.6�
201�
1635�
1836�
1992�
�




שינוי שנתי

(באלפים)�
�
17�
34�
51�
90-89�
�
22�
93�
115�
91-90�
�
17�
55�
72�
92-91�
�
56�
182 �
238 .�
סה"כ�
�




מקור: לשכה מרכזית לסטטיסטיקה



אחוז הבלתי מועסקים בכח העבודה האזרחי

לפי מין

(נתונים מנוכי עונתיות, רבע שנתי)



נשים�
גברים�
סה"כ�
�
�
�
�
�
1989�
�
10.1�
7.0�
8.3�
1�
�
10.4�
8.1�
9.1�
2�
�
10.3�
8.3�
9.1�
3�
�
10.4�
8.3�
9.1 .? �
4�
�
�
�
�
1990�
�
10.7�
8.6�
9.4�
1�
�
11.5�
8.6�
�
2�
�
11.2�
7.8�
9.2�
3�
�
11.9�
8.5�
9.9�
4�
�
�
�
�
1991�
�
12.6�
8.3�
10.0�
1�
�
13.3 �
8.5�
10.4�
2�
�
13.6�
8.7�
10.7�
3�
�
14.0�
8.9�
11.0�
4�
�
�
�
�
�
�
�
�
�
1992

1�
�
13.9�
8.8�
10.9�
2�
�




הגידול בשיעור האבטלה התרכז בעיקר אצל נשים



(אלפים)



294�
אוכלוסיה�
�
151�
כח עבודה�
�
103�
מועסקים�
�
43�
בלתי מועסקים�
�
�
מזה�
�
15�
גברים�
�
28�
נשים�
�








10% מחפשים עבודה באופן פעיל יותר משנה.

27% מחפשים עבודה בין חצי שנה לשנה

.17% מחפשים ביו שבוע ל- 4 שבועות.

20% גברים

33% נשים



109 אלף מבץ הבלתי מועסקים לא עבדו בשנה שלפני עריכת הסקר.



36% גברים

64% נשים



56 אלף מתוכם לא עבדו בארץ לפני התחלת חיפוש עבודה.

.

י 39 אלף היו בצבא או למדו לפני שהתחילו לחפש עבודה.







ערי פיתוח צפון 15%

ערי פיתוח דרום 10%

שירות התעסוקה 64%

מודעות בעתונות 21%.

אחר 15%



108�
סה"כ�
�
40�
תעשיה�
�
22�
שרותים ציבוריים�
�
11�
בניה�
�
11�
מסחר ושרותי אוכל�
�
10�
שירותים אישיים�
�
7�
שיתתים נלווים�
�
7�
שאר ענפים�
�






(אחוזים)



שיעור הבלתי מועסקים�
סה"כ

שיעור השתתפות�
�
�
נשים�
גברים�
סה"כ�
בכוח עבודה�
סה"כ�
�
�
�
י ? -�
15�
עד 6 חודשים�
�
�
�
40-45�
45�
6-12 חודשים�
�
�
�
25-33�
55-60�
12-18 חודשים�
�
20-25�
5-10�
15-20�
60�
18-24 חודשים�
�




שיעור האבטלה קטן עם התארכות הוותק בישראל, במיוחד אצל גברים



תצפית מכון למחקר בע"מ

.TA2P!T SESEARCH INSTiTUTE iWC



תעסוקת עולי מדינות חבר העמים

(מתוך כה העבודה) על פי מועד עליה



סיכום ומסקנות

^ חל גידול באחוז העולים המצטרפים לכוח העבודה לאחר סיום

לימודיהם באולפנים או בהשתלמויות מקצועיות. ,

למרות הגידול בכוח העבודה יש שיפור משמעותי בשיעור המועסקים

בקרב העולים.

שיעור התעסוקה בקרב העולים בספטמבר 1992 הגיע ל--75 אחוז.

גברים - 84 אחוז

נשים -- 68 אחוז.

מתקשים למצוא עבודה; מבוגרים (50+).

נשים.