הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' בחשון התשנ"ג (2 בנובמבר 1992). שעה 10:00

חברי הוועדה; ממלאי-מקום;

ג. גל - היו"ר מ. איתן

ר. אדרי פ. בדש

ח. אורון ש. בוחבוט

ר. אלול א.דיין

ס. טריף י.ונונו

א. פורז א. יחזקאל

ח. קופמן ר. נחמן

א.ח. שאקי ע. עלי

ג. שגב ס. שלום

ג. שגיא ד. איציק

א. שפירא

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר נ. שרוני

ש. מרדכי, ד. סלטון - משרד התעשיה והמסחר

י. לוי - משרד המשפטים

א. דליצקי, ע. הדר, א. סביר, א. ויסמן - משרד האוצר

ה. יוסוב - משרד המשטרה

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה;

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון (אזור חתעשיה

הדרומי של אשקלון כאזור פיתוח ב');

שינויים בתקציב לשנת 1992

הצעת חוק להבטחת שוויון זכויות (דרוזים וצ'רקסים), התשנ"ב-1992

מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ



מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ

אני פותח בזה את ישיבת הוועדה.

הצעה לחבר-הכנסת מיכאל איתן בנושא מכירת מניות בנק

המזרחי בע"מ.

אני רוצה לרענן את זכרונה של הוועדה, כאשר קבלנו

החלטה בנושא מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ,

אנו נתנו איסור כנדרש על פי החוזה בין מ.י. נכסים ובין החברה של מר זאבי,

ושם כתוב שצריך להיות אישור של ועדה הכספים. אנחנו לא רצינו לעכב את ההליך,

כי עמדת הוועדה היתה, שצריך לאשר את הענין. יחד עם זאת, על מנת שהוועדה

לא תוטעה, הוועדה ראתה שהנה עומד לפוג הזמן, שמר זאבי צריך להביא את

האישורים שהוא נדרש להביא, והיה רושם שהוא לא יוכל לעמוד בתנאים הכתובים

בחוזה. ואז עלתה השאלה, איזה טיב של אישור תיתן הוועדה, האם תיתן אישור

שלאחריו אין לה מעמד והצדדים ממשיכים את המשחק בינם לבין עצמם על פי ההסכם,

או, לחלופין, הועדה תיתן אישור מותנה.

הוועדה קבלה החלטה הקובעת אישור מותנה, שעל-פיו

האישור קיים בתוקף לפי לוח הזמנים שהוצג בפני הוועדה. והמשמעות המעשית

היא, שאם עד ה-6 בנובמבר לא יובאו האישורים בפני מ,י, נכסים, הרי האישור

של ועדת הכספים יחודש רק אם מ.י. נכסים תופיע לפני הוועדה.

היתה אי-הבנה מסויימת בפרשנות של החלטה זו, אינני רוצה

להכנס לפרטים מדוע היתה אי-הבנה זו, בעקבות כך, מאחר ואני יזמתי את הסייג

הזה בתוך החלטת הוועדה, ביקש ממני יושב ראש הוועדה, שנקיים פגישה עם כל

הגורמים על מנת להבהיר מה המשמעות של המצב כפי שנוצר.

אבי מציע, בשם אותה הסכמה שהיתה, הסכמה גם של האוצר,

גם של מ.י. נכסים וגם של יושב ראש הוועדה, שנשנה את ההחלטה ונקבל החלטה

אחרת, למעשה, מה שאני מבקש מבחינה פורמלית, זו רביזיה על ההחלטה הקודמת

אישור הוועדה מותנה בכך, שכל האישורים הנדרשים על-פי

החוזה לביצוע העיסקה, יתקבלו עד ה-15 בדצמבר 1992. אם אישור כלשהו לא

יתקבל עד המועד האמור, והממשלה תהיה מעונינת בהארכת המועד, יפנה שר האוצר

לוועדה בבקשה מנומקת , והוועדה תאריך את המועד, אם תשתכנע כי קיים סיכוי

סביר לקבלת האישור תוך התקופה הנוספת המבוקשת.

הוועדה לא תפתח מחדש את הדיון בפרטי העסקה לגופה או

בנושאים אחרים הקשורים במכירה.

א. אם יתבררו פרטים חדשים הקשורים במכירה, הוועדה

לא יכולה להגביל את סמכותה, היא תמיד מוברנית;

ב. הוועדה בהחלטתה אינה מביעה כל עמדה ביחס ללוחות

הזמנים הקבועים בחוזה בין מ.י. נכסים ובין מר זאבי,



המשמעות של התוספת הזאת היא, שלא יכול אחד הצדדים

לבוא ולטעון, שכאילו בגלל ההארכה שלנו, יש לו הארכות נוספות על אלו שבחוזה,

או שההארכה שלנו קובעת משהו לגבי ענינים שבין הצדדים, ההחלטה שלנו

אין בה הבעת עמדה לגבי ענייים אחרים ואף אחד לא יכול להסתמך עליה כמשנה

את ההסכם כפי שנקבע.

חבר-הכנסת מיכאל איתן הציע הצעה, אני אזמין את

הגברת תמר הקר, ואנו נחזור לנושא כאשר תהיה כאן

הגברת תמר הקר בהמשך היום, על כן אני מבקש לשים כאז נקודה ומי שיש לו מה

לומר בנושא, יאמר כאשר תהיה כאז הגברת תמר הקר.

אינני יודע איך הממשלה עובדת בענין מכירת מניות בנק

המזרחי. אמש נתפרסמה ידיעה בעתון "גלובס" - ואני

מניח שהיא התפרסמה גם בעתוני היום - לפיה העיסקה תחולק לשנים החלק הישראלי

והחלק האמריקאי, הבריטי, השוויצרי, היות ויש לו קשיים להשיג את האישורים

בארצות הברית, והוא תולה את האשמה בוועדת הכספים, לכן הם מציעים לפצל

חלק אחד - ישראל, והחלק השני - שאר העולם, אולי למישהו

אחר, שכן הם מטילים ספק אם מר זאבי יקבל את האישורים מחוץ-לארץ.

זה מצב חדש, ואי אפשר לקחת אישור תמים של ועדת הכספים

ולהתחיל לחלק אותו לחצאין ולרבעין עם כל מיני תנאים שונים ומשונים, אם

נוצר מצב חדש, צריכה הממשלה למסור מייד הודעה לוועדה. יכול להיות שנאשר

זאת בתנאים החדשים ויכול להיות שלא, מכל מקום, נוצר מצב חדש. אינני יודע

מהו השווי כאשר העיסקה מאוחדת ומהו השווי כאשר הדברים נפרדים. כל העסק

הזה מסובך ומתומרן, ואינני מבין מדוע.

גם אלי הגיעה האינפורמציה על החלוקה.

היות וכולנו קוראי עתונים, זו הסיבה שזימנתי את

הגברת תמר הקר, כי ידעתי שלא נוכל לעסוק אך ורק במה

שהיה לפני שבוע, אלא החברים יעיר) לגבי מה שנתפרסם בשבוע האחרון, וכמובן

שנשאלת השאלה ,מה האינפורמציה שבידי מ.י. נכסים ובידי האוצר, והשאלה השניה -

האם האישור שניתן על ידינו תקף גם כאשר מוכרים כפי שהתפרסם, אבל כל זה

נשאיר לעת שתגיע הגברת תמר הקר.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסה דן תיכון.

ביום ששי עקבתי אחרי ויכוח באמצעי התקשורת בין מד"א

ובין חברה אבנר, ולא הבינותי כל כך את הויכוח, מה

גם שחשבתי שהענין שייך לוועדת הכספים ולא לשני הצדדים האלה, מחד אנו

מאשרים מידת הסיוע למד"א, מאידך גיסה, אנו מאשרים או לא מאשרים את תעריפי

ביטוח רכב חובה, מה שנקרא חוק נפגעי תאונות דרכים, אבנר, אם יש בעיה בין

שני מוסדות אלה, הם אינם יכולים לקנוס את ציבור האזרחים במדינת ישראל,

ללא אישור הוועדה.

אדוני היושב ראש, אני יכול לדון בנושא בוועדה לעניני

ביקורת המדינה. אבל אני חושב שתיטיב לעשות אם תזמן את שני הגופים הללו

לישיבת הוועדה מחר בבקר.

הם יושבים היום.

אם לא יפתרו את הבעיה, הבעיה היא בתחום סמכותה

של ועדה הכספים. על פי הסדרים שהיו קיימים עד היום

אבנר שילמה בגין הוצאות מד"א לפיכוי בפגעים בתאונות דרכים. זה חלק מהכיסוי

שכותנת אבנר למבוטחים בביטוח חובה מתוקף חוק.

לא יכול לקום צד אחד ולומר: סטופ, ההסדר לא מוצא

חן בעיני, אזרחי ישראל מופקרים. מי שנפגע בתאונת דרכים, וצריך לפנותו,

יוציא פנקס שיקים וישלם; יכול להיות שנפנה אותו ויכול להיות שלו.

הענין הזה הוא בתחום סמכותה של ועדת הכספים, והיא

צריכה להתייחס אליו כבר מחר לפני שיופעלו הסנקציות.

אני אבקש את מזכיר הוועדה, מר קרשנר, לברר עם מד"א

ועם אבנר אם הענין בא על פתרונו. אם בא על פתרונו,

בא על פתרונו. אם לאו, נזמן אותם ונקדיש לנושא את השעה הראשונה של ישיבה

הוועדה מחר בבקר.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים קופמן.

קראנו בעתונים על הגרעון העצום בקרן פועלי הבנין.

אכי מבקש שנדון בנושא ונשמע מה קורה. זה נושא שוועדת

הכספים צריכה להתמודד אתו.

חבר-הכנסת קופמן, האם אנו יכולים לצפות, שהשבוע

תהיינה לנו ועדות משנה?

ח. קופמן; אני מקווה. אנו צריכים לדון בכך בסיעה.

חלק מההצעות לסדר-היום שמועלות על ידי חברי הוועדה

צריכות להיות נדונות בוועדות משנה של הוועדה. אני

רואה לנגד עיני את ההצעות לסדר-היום של חברי הוועדה, נושאים שהועברו אלינו

מהמליאה והתקציב. חלק מהנושאים האלה צריכים להיות נדונים בוועדות המשנה.

אני מבקש ממך, חבר-הכנסת קופמן, ומחבר הכנסת חיים אורון, לסכם ענין ועדות

המשנה, כדי שביום רביעי השבוע נוכל להקים את ועדות המשנה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים אורון.

שמעתי ברדיו שבדרך לוועדה נמצאת בקשה להעברה תקציבית

לספריית העיוורים. אני מציע, אם אפשר בהסכמת כולנו,

שמר קרשנר יודיע לאוצר, שאם יחד עם הבקשה להעברה תקציבית לא תובא התחייבות

שבשנה הבאה זה יהיה בתקציב, נעכב אישור הבקשה.

חבר-הכנסת אורון, איך אתה אומר? המשטר משתנה, אבל

הבעיות הן אותן בעיות.

נודיע להם, שלא נסתפק באישור העברה של 900,000 שקל,

אלא אנו מבקשים שתימסר הודעה, שזה יכנס לבסיס התקציב.

הוועדה יכולה להחליט על כך.

איך?

הוועדה יכולה להחליט, במסגרת הקריאה השניה, על

הכנסה סעיף לתקציב.

אני מקבל את התיקון של מר קרשנר, אנחנו נודיע להם,

שאם הנושא לא יובא בבסיס התקציב, תהיה הסתייגות

והנושא יוכנס לתקציב.

כאשר נדון בתקציב משרד העבודה והרווחה נטפל בענין זה.

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון (אזור התעשייה

הדרומי של אשקלון כאזור פיתוח ב'

(מכתב שרי האוצר והתעשיה והמסחר מיום ז' בתשרי התש"ב ב-4.10.92

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

בקשה לאישור מעמד של אזור פיתוח ב' לאזור התעשיה

באשקלון-דרום לתקופה מוגבלת.

אבקש את מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, נתי שרון,

לנמק מדוע הוועדה צריכה לאשר בקשה זו.

לאזור אשקלון-דרום ניתן מעמד של אזור פיתוח ב' באופן

זמני.

ממתי עד מתי?

תוקפו פג לפני שלושה חודשים. אנו מבקשים להאריך

תוקפו עד 31 בדצמבר 1993. כי עדיין באזור אשקלון-דרום

יש 1,200 דונם לחלוקה. יש ביקוש לשטח זה. המטרה היתה להפוך את אזור

אשקלון-דרום לאזור פיתוח ב'. מספר קילומטרים משם יש אזור פיתוח א'. יש

ביקוש לאזור זה. יש לנו בקשות בצינור ויש בקשות שכבר אושרו. אנתנו השקענו

בשטה זה 3,2 מליון שקל, ואנו מתכוננים להשקיע עוד מליון שקל כדי להכשיר

את הקרקע, על מנת שמפעלים יוכלו לעלות על השטח לחפירת יסודות, המפעלים

שאושרו, כולם אושרו מתוך ידיעה שהם הולכים לאזור פיתוח ב'.

על רקע זה היינו מבקשים להאריך תקפו של מעמד של אזור

פיתוח ב' לחלק הדרומי של אשקלון.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מתחיל להיות מבולבל. אנו שומעים שהממשלה החליטה

להקים את ועדת שבס, שתסווג מחדש את אזורי הפיתוח.

מינוי ועדת שבס היה מלווה בביקורת, ביקורת קשה, על כל מה שהיה בנושא זה,

שהרי הטענה היתה שבכל פעם שינו את הסיווג על פי מקום זה או אחר.

אם ועדת שבס אמורה להגיש המלצותיה תוך כמה ימים,

מדוע אנו צריכים לקבוע דבר שיגרום לעיוות? ואולי ועדה שבס תמליץ שלא

לאשר לאשקלון אזור פיתוח ב'?

לגופו של ענין, ב-1974 השקיעה הממשלה הרבה כסף

בהכנת תשחית לאזור תעשיה מדרום לאשקלון. שלא בצדק היא קבעה אז, שאזור

אשקלון יוגדר כאזור ג', מה שנקרא מרכז הארץ. ואכן, הודות ליושב ראש הקואליציה

דהיום, הלכנו להסדרים למספר שנים מצומצם, ואמרנו שההחלטה היא יוצאת דופן,

כי היא משנה את כל העדיפות של אזור פיתוח א' שמצוי לא רחוק מאשקלון.

היה ברור שאשקלון שוכנת על חוף הים, יהיה בודאי כביש מהיר לאשקלון. יש



ד. ת י כ ו ן

כביש מהיר עד אשדוד.

ח. א ו ר ו ן . יש כביש דו-מסלולי עד אשקלון.

הוא לא כביש מהיר.

אם יש כביש דו-מסלולי לאשקלון, הוא הופך את האזור

לאזור של ערכי קרקע גבוהים. צריך לזכור שלא רהוק

משפ מצויה קרייה-גת וקריית מלאכי ואפילו באר-שבע קבלה מעמד של אזור כיתות א'

לשכה אחת.

אני מציע להאריך תוקף המעמד.של אזור פיתוח ב' לאשקלון-

דרום עד 51 בדצמבר 1992-. בבקשה לפנינו כתוב: 1995.

זי טעות, הכוונה היא ל51 בדצמבר 1992

ולהמתין עד שנקבל דו"ח ועדה שבס.

אמרהי דצמבר והתכוונתי לדצמבר של.ה זו, היינו דצמבר

1992. והכוונה היתה בדיוק אותו כוונה, היות וועדת . ;.,

שבס צריכה להגיש המלצותיה והיות ויש מיתאם עפ מה שעומדת להחליט ועדה שבס.

כך שאני לא יוצר טעות גסה,

אתה מציע הארכה עד 51 בדצמבר 1992?

כן.

לגופו של ענין, אני מבין שכל מכת הקדימויות הקיימת

עומדת לעבור מן העולם; בין אם המלצות ועדת שבס

יפורסמו ויכבסו לתוקף מ-1 בינואר 1993 ובין אם יכנסו לתוקף רק ב-1 בינואר [י

1994, אנו רוצים להנציח את הכלל שהיה מקובל עד- עכשו: כל בקשה שמוגשת

לפני התאריך הקובע, רואים-אותה כאילו הוגשה והיא זכאית לקבל את ההטבות

שהיו קיימות בתאריך הגשתה, כך היה מקובל במשך שנים בתקופות המעבר, אני

מבקש שהדברים ייקבעו מחדש, כי כללי המשחק צריכים להיות ידועים וברורים

לכולם.

אנו מבקל1ים לדעת מה קרה בנושא השום, האם אתה יכול למסור לנו הודעה, שתניח

את דעתנו לאור הפרסומים שהיו אתמול?

אני רוצה להזכיר לאלה שנרשמו לרשוה הדיבור, שהבקשה

המונחת לפנינו מדברת על חודשיים,

חבר-הכנסת מיכאל איתן,

אני רוצה להביע תמיכה בבקשה שלפנינו, אני הושב שצריך

לרכז את אזור התעשיה באזור באשקלון-דרום, התפיסה

שבנתיבות צריך להיוח אזור ניתוח, היא תפיסה מוטעית, כי אי אפשר שכל ראש

רשות מקומית יראה את הצלחתו בכך שהוא משיג אזור פיתוח קטן לישוב שלו,

כי אז מתחילים הדברים להיות לא מסודרים,

אני נסעתי לישוב שמעה שנמצא בדרום הר חברון, 17 קילומטר

מבאר-שבע. כדי להגיע לישוב זה אתה נוסע בכביש צר, אתה רוצה רק חול וחול,

פתאום אתה מגיל! לגבעה, ועל הגבעה מגדל ויש בה 17 משפחות של מתיישבים

ולאחר שיחה אתם, הה אמרו לי: עכשו נראה לך את אזור התעשיה שלנו,



מ. איתן

אשקלון זה המקום הקלאסי שצריך לרכז בו כהרוז

בעיות התעסוקה לתושבי האזור. תושבי גוש קטיף, תושבי שדרות ואפילו תושבי-

אופקים ונתיבות יכולים להגיע לאשקלון דרום. מרחק הנסיעה הוא 55-40 דקות-

צריך לשכר את התתבורה, אבל לא לפזר את התעשיה. לכן אני תומך בבקשה.

אני מבין שקיימת מצוקת אבטלה באזור. אבל מה שמדאיג

אותי זו הקירבה לרצועת עזה, וזה מה שמושך משקיעים

לאזור להקים מפעלים עהירי עבודה, ומפעלים אלה איכס מיועדים לעולים מרוסיה

שיעבדו ב-500, 1 שקל, יזם שהולך להקים מפעל,-השאלה היא, לאיזה כיוון הוא

הולך, וזה ענין של המדיניות של מרכז ההשקעות. הנקודה הזאת של הקירבה לרצועת

עזה היא נקודה רגישה, כי איננו צריכים עלם עוד מצבור ל.לל רגישות ושינאה.

יש בעיה של עודף דירות באזור.

אני רוצה להעיר הערה ולשאול שאלה. אני חושב שאין שום

קשר, אולי יש קשר הפוך, בין העובדה שיש כביש דו-מסלול

מתל-אביב לאשקלון ובין אזוו פיתוח ב' לאשקלון-דרום, כי אני חושב, שהשאלה

היא לא מה יש מאשקלון לתל-אביב, אלא מה יש מאשקלון דרומה, דוקא הכביש

הדו-מסלולי לתל-אביב הופך את אשקלון למרכז לכל אלה הגרים דרומה מאשקלון,

לתת עבודה באשקלון לתושבים הגרים דרומה לאשקלון, זה דבר חיובי ממדרגה

ראשונה.

אתמול, בשיחה עם אחד היזמים

הפרטיים שהבטיח להביא משקיע, הוא אמר לי, שיש קושי במציאת מקום שיש בו

תשתית, האם אנו מפגרים בהכנת תשתיות במקומות כמו מגדל העמק ויוקנעם?

הוא אמר, שהמשקיע רצה להקים מפעל ולא מצא תשתית זמינה.

התשובה היא: לגבי חלק מהמקומות הוא צודק, ביוקנעם

אין קרקע זמינה למפעל חדש. אם אני צריך לחשוב כמה

זמן יקח ליזם לעלות על הקרקע, אני חושב שבמקרה הטוב - בייחוד כאשר אנו

הולכים לקראת החורף - זה יקח זמן,

למה לא תנצלו את הקרקע של מפעל סולתם?

לעומת זה באלון-תבור יש מספיק קרקע,-וזה בטווח

נסיעה מעפולה וכל ההבדל הוא לא מהותי,

במגדל-העמק יש קרקעות בהיקפים קטנים. אנו חושבים כרגע

להתמודד עם אזורי הבטיחות של בסיסי התחמושת, כדי לפתות קרקעות לכיוון

מערב. אמנם זה שטח סלעי, שטח שיחייב קירות מגן, אבל זה כדאי כדי לאפשר

למגדל-העמק להתפתח.

מה עם נצרת עילית?

אנו הולכים לציפורי. נשארו מעט קרקעות בנצרת עילית, -

אבל השטח הוא סלעי ויש שם מדרונות שיחייבו קירות מגן,

המטרה שלנו להגיע ב-1995 למצב, שב-1993 תוך שלושה

חודשים כל יזם יוכל לגשת לתפירת היסודות.

מבני תעשיה יש?

מבני תעשיה יש, אבל במושג של תעשיה פרובוקטיבית, לא

מספיק,

אני מבין שהתאהבתם במושג "העשיה פרובוקטיבית".

אנו הפרטנו יאה חברת כבני-תעשיה, שיהיה ברור שאתם

צריכים להתמודד עפ משקיעים.

יש קבלנים פרטיים שרוצים ללכה לזה.

חבר-הכנסת היכון, אתה העליה את הנושא של אשקלון

בטווח הארוך, היום אשקלון אזור פיתוח ב', שדרות אזור פיתוח א'. בשדרות

איננו יכולים למצוא מגרש, ויש משקיעים שרוצים לבוא, ולא על חשבון אשקלון.

לכן אנו רוצים להכשיר 350 דונם בסמוך לאזור התעשיה בשדרות כדי לפתור

בעיות אקוטיות, מתברר ששני האזורים הללו אינם באים אחד על חשבון העלני,

למרות שאחד אזור פיתוח א' ואחד אזור פיתוח ב'.

לא ענית לשאלתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן, מדוע

לא תלכו לאזורי תעשיה בין-עירוניים?

אנו הולכים לאזורי תעשיה בין-עירוניים, כאשר דברתי

על אלון-תבור וציפורי, אלה דוגמאות של אזורי

תעשיה בין עירוניים, אנו, כפוליסי, הולכים לאזורי תעשיה בין-עירוניים.

אני אינני כל כך מאושר מעמק שרה בבאר-שבע, לדעתי,

זה צמוד מדי, זה בתוך העיר. אולי אפשר היה למצוא מקום אחר, אבל כרגע

הוא ישנו והוא מפותח. אולי אתה אוהב את האזור הזה, אני אוהב אותו פחותי,

אבל עמק שרה א' ועמק שרה ב' נמצאים במצב, שאנשים עולים על הקרקע. בואו

נעשה אזור ג', לא נוותר על התשתית הקיימת שיש בה חשמל ויש בה ביוב.

לא ענית על נושא השום.

בנושא השום היתה בעיה, שהחלוקה לסוחרים המורשים

תיעשה על פי קריטריונים אחרים, היתה דרישה יהר

להקצאה של 200 טון שום, שמשרד החקלאות הפשיר. מאחר וחולקו יותר רשיונות

ממה שהיה מותר, הקפאנו חלוקת הרשיונות וחילקנו מחדש בדי לעמוד ב-200

טון ובקריטריונים.

האם זה נכון, שהיה מסמך שהוגש על ידי ברושי ובו

בקשה להקצות רשיון לסלמן?

נ, שרון; לעיני לא הגיע מסמך כזה ממשרד החקלאות,

מ, איתן; לא ידוע לך על דבר כזה?

מהעתון,

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לאשר מעמד של אזור פיתוח ב'

לאשקלון-דרום עד סוף שנת 1992.

הצבעה

הבקשה למתן מעמד של אזור פיתוח ב' לאזור אשקלון-דרום

עד סוף שגת 1992 אושרה

שינויים בתקציב לשנת 1992

בקשה נוספת של משרד התעשיה והמסחר המונחת לפנינו

נוגעת להעברה תקציבית לברקן, זו פניה שמספרה 231.

נשמע דברי הסבר מפי מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, נתי שרון.

במינהלת מרכז ההשקעות אושרו ששה מפעלים ולא הוצא

כתב אישור, כי התקציב המיועד לאזורי הפיתוח ביש"ע

נגמרי אישור המפעל הובא לידיעת המשקיעים. מפעלים אלה הם מפעלים עתירי

ייצוא. למעלה משני-שלישים מייצורם מיועדים לייצוא. מדובר בהרחבה טל מפעלים

שמראש הלכו לשטח זה בידיעה מראש שהם הולכים לאזור פיתוח אי ובמגמה

להתרחב בעתיד.

על רקע זה אנו מבקשים לאשר העברת אותם 33 מליון

שקל על מנת לאפשר את מימוש תכניות ההרחבה של מפעלים אלה בברקן. מדובר

בחמישה מפעלים בברקן ובמפעל אהד בנהרן, בסך הכל שישה מפעלים.

ובסך הכל תוספת של ג10 מליון שקלים?

אני רוצה להבין את הנייר הזה. בגלל הבג"צ על ברקן,

פוצל סעיף זה לשנים - 117 מליון שקל מענקים ליו"ש

ו-61ג מליון שקל מענקים אחרים. נכון?

כן.

מורידים מה-117 מליון שקל 75 מליון שקל ונשאר סכום

של 42 מליון שקל. לאן מעבירים את ה-75 מליון שקל?

ליתר חלקי הארץ-.

זאה אומרת, מקטינים את המענקים ליר"ש?

כן.

ז

למה צריך לבוא לוועדה לגבי ה-גג מליון שקל, הרי

הס בתוך התקציב? j

זו הרשאה להתחייב. התקציב שדובר עליו היה תקציב פיתוח.;

ולא הי תה הרשאה להתחייב קודם?

היתה הרשאה להתחייב, היא נגמרה.

על איזה סכום היא עמדה? זה לא רקום בנייר הזה,

על כמה עמדה ההרשאה להתחייב וכמה מוסיפים?

אין לי הנתונים.

אם אין לך תשובה, תרים טלפון ותשאל.

חבר-הכנסת. דן תיכון.

אני מנצל את ההזדמנות שאתה נמצא עמנו כדי לומר לך,

אדוני המנכ"ל, שלפני כשבועיים איטרה ועדה זו סכום

של 1,5 מליון שקל כמענק תשתית לפיתוח מבנים במערב ירושלים. זו החלטה חדשה,

מענינת, שאין לה אח ורע מלה 15 שנה, אני חושב שזה בזבוז של כסף וכניעה

ללחצים שלא במקום. אינני מבין איך חזרתם לתת מענקי תשתית באזור פיתוח א'

למגרשים שיש להם ערכי קרקע גבוהים. זה לא יאומן, זה לא מתקבל על הדעת,

ונדמה לי שזו תופעה שצריך לגנות אותה.

חבר-הכנסת אברהם שפירא.

אני חושב, שאם משקיע השקיע כסף ובנה מפעל ואמרו לו



א. שפירא

בעת הקמה המפעל, שאשרו לר הרחבה על כי אותם הבאים, עכשו רוצים להודיע לו,

שבגלל זה שהתחלף השלטון, לא יאפשרו לו הרהבה באותם תנאים וילך המפעל

לעזאזל, זה ההפך מכל מה לאנו מדברים על מצמיחה ותעסוקה. משקיעים יגידו,

שאסור לבוא לישראל. אדם בנה מפעל והוא עלטה תכנית והוא רוצה להרהיב את המפעל,

סליהה, טעית בכתובת, אם היית מתייעץ אתנו, היינו אומרים

לך לבנות את המפעל בגליל או בהרצליה.

לכן, למען הצמיתה במשק ולמען יצירת מקומות עבודה

למובטלים, כולנו צריכים להתאחד ולתת את האישור.

חבר-הכנסת רון נחמן.

בנושא הבג"צ, הבג"צ לא דן בנושא של תחולת החוק

לעידוד השקעות הון מעבר לקו הירוק. הבעיה הועלתה,

אבל היא לא נדונה, כי ברגע, שמשרד התעשיה והמסחר אמר, שהתקציב מחולק לשנים:

מענקים לפי החוק ומענקים ליר"ש ויש אפשרות של בקרה, אמרו: יש תקציב ובמסגרת

התקציב יש לכלול מה שהחוק קובע. לגבי השאלה העקרונית של תחולת החוק על

יר"ש, הבג"צ לא נגע בשאלה זו. הוא התחמק מלדון בול. ולכן הבג"צ שהגיש

קרגל נדחה.

לגבי המענקים להשקעות, אני מופתע מסעיף זה, כי

נאמר עוד בשלהי הממשלה הקודמת, שהתקציב בסעיף זה מוצה ואין יותר כסף,

ולפי מה שכתוב בנייר שלפנינו, התקציב הוא בסך 117 מליון שקל, ממנו יורידו

42 מליון שקל. כלומר, התקציב בסעיף זה לא מוצה, כי אילו היו ממצים אותו,

לא היה ניתן להפחית ממנו. לכן או שנמסרה לנו אינפורמציה לא נכונה אז, או

שהיום הנתון שלפנינו אינו נכון

f

אני תומך במה שאמר חבר-הכנסת שפירא, שמפעלים אלה .

צריכים לקבל אותם תנאים להרחבה. זה לא מימון ביניים, שנותנים לקופת חולים,

זה עסק שבנוי לשנים רבות. לא יעלה על הדעת, שאדם שהשקיע מיטב כספו, לאחר

שינוי שלטוני ימנו ממנו את המגיע לו. אי אפשר לנהוג גזירה שווה בין בניית |-'

מפעלים ובין בניית דירות,

אני קורא לממשלה, במסגרת המדיניות שלה של שינוי סדרי

עדיפויות, יש דברים שאסור לגעת בהם, ואסור לגעת ביצירת מקומות עבודה,

אנו עומדים להחליט על סיווג מחדש של אזורי הפיתוח,

והולך להיות כאן דבר מסוכן. אותם מפעלים שכבר עובדים, אותם מפעלים ללניתנו

להם אישורים, הם מוגנים פחות או יותר. השאלה היא מה לגבי מפעלים חדשים?

מה יש היום ביהודה ושומרון? יש אזור תעשיה אחד במישור

אדומים, ואזור תעשיה שני בברקת, שהוא כמעט מלא, ועוד אזור שהתחלנו לבנות

באריאל, אלה הם אזורי התעשיה היחידים ביו"ש והם מספקים עבודה לאלפי תושבים

ואפשר להוסיף מפעלים כאלה. גם מפתח-תקוה ומראש העין ומהבקעה מגיעים לעבוד j

במפעלים אלה.

במצב כזה, זה יהיה יותר מאשר לא רציני שלא לאפשר

פיתוח מפעלים, גם כאלה שהיו ברימה, וגם מפעלים שנמצאים בהליכיכ של אישור,

יש דרכים לטפל בזה. אני נפגשתי בנושא זה עם שר האוצר יום חמשי ועם שר התעשיה

והמסחר בשבוע שעבר. נושא התעסוקה הוא מעבר לכל מחלוקת פוליטית- נושא התעסוקה

חוצה מפלגות. כאשר זוג צעיר אין לו פרנסה, אינני יודע אם הוא מהליכוד או

מהמערך. לכן הענין צריך להיות מעל ומעבר לכל ענין מפלגתי,

אין ספק שאני תומך בהעברת ה-33 מליון שקל. אבל איי



ר, נחמן

מבקש להזמין אה שר התעשיה והמסחר ואת שר האוצר ולבקשם שלא יפחיתו אה הסכום

של 117 מליון שקל, זו לא בניה למגורים, זו בניה לפרנסה סל אנסים וזכות

הקיום שלהם.

הבר-הכנסה גדעון שגיא.

אני בהחלט תומך בגישה שיש לאפשר למפעלים קיימים

להתרחב ולהתפתח- אנחנו צריכים לאפשר למפעלים שיש להם

פוטנציאל להתרחב, ויש להם מערכת לשיווק מוצריהם, לעשות כן. מעבר לזה,

אם מדובר במפעלים נוספים, אינני רוצה להתייחס לכך עכשו.

חבר-הכנסת חיים אורון,

אינני רוצה להמשיך את הויכוח על מתן מעמד של אזור

פיתוח א' לברקן, כל הזעקה המתחסדת קצת לגבי מתן

מעמד ללל אזור פיתוח א' לברקן, לא שייכת לענין.

למה מתחסדת?

למה מתחסדת?

יש לי הרגשה ששמואל מרדכי לא יצליח למצוא את. התשובה

על שאלתי, כי בספר התקציב, בסעיף מענקים ליו"ש,

אין הרשאה להתחייב. אני מציע למר נתי שרו לבדוק אם אתם עושים דבר תקין,

כי לא מדובר בתקציב שנגמר. בסעיף 0305 יש מענקים ביו"ש, 117 מליון שקל,

אין הרשאה להתחייב, אני הולך למישור הפורמלי ומר דמביץ יגיד אם אני צודק,

צריך לעשות הבחנה. אם אתם הולכים להעביר מהתקציב הכללי של המענק,

מסעיף 0301, ולא מסעיף ספציפי זה, יש לי הרגשה - לא בטחון - שאתם עושים

דבר הנוגד אח הבג"צ, והבג"צ אמר דבר פשוט: יש סעיף תקציבי, שנקרא יחודי,

שיוציאו אותו כמו שמוציאים אותו, סעיף זה ריק.

יש תקנה באפס על הרשאה להתחייב ביו"ש,

אז איזה תקציב נגמר? אם לא היה כסף בסעיף זה ומעבירים

ממקום אחר, תגידו מאיפה מעבירים. ומדוע אני שואל? כי

כל הסיפור הזה נולד בחטא. שר התעשיה והמסחר הקודם, נודע לו שסעיף זה קיים

על יד שולחן זה והוא תפס את ראשל. אני שאלתי: רבע מתקציב המענקים הולך5יו"ש?

המקום היחיד שזה מופיע בתקציב מאז 1967 הוא הסעיף הזה. למה? כי היה בג"צ

איפה זה כתוב?

אם היה בסעיף זה אפס, איך נגמר התקציב בסעיף זה?

אם העבירו פעם, דף המחשב היה צריך להיות מתוקן" האם אני מדייק?

ההערה האחרונה נכונה,

חבר-הכנסת שאקי,

ראש הממשלה, בהציגו את ממשלתו, דיבר על שני דברים:

שינוי בסדרי העדיפויות ותהליך השלום, הוא ראה את

הביטוי לשינוי סדרי העדיפויות בצמצום, או בהקפאת, הבניה ביש"ע, אבל כפי

שאמר חבר-הכנסת רון נחמן, מדובר על בניה למגורים, בניית דירות, כאשר מדובר

בתעסוקה, זו אחת המטרות הראשונה, אם הממשלה רוצה בשינוי סדרי העדיפויות

על פי יוזמתו של ראש השדולה . השאלה היא, האם בנושא התעסוקה נחלוק זה

על זה?



א "ח שאקי

אני חושב שההצעה של האוצר היא הגיונית, היא הרבה

תעסוקה ותצמצם אבטלה, יש אלה שהשטחים בהם נמצאים המפעלים לא נראים להם,

זה ויכוח אידיאולוגי. אבל כאשר מדובר על תעסוקה ומדובר על מפעלים קיימים

ומדובר בהרחבת מפעלים קיימים, צריך לאשר לאת.

ישיב מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר נחי שרוני.

אני רוצה להבהיר נקודה שעלתה פעמיים. אני מסתכל

על תקציב 1992, ,ובתקציב 1992 אני מבקש להגדיל את

ההרשאה להתחייב. זה תקציב שיוצא בפועל על בסיס מימוש בשנים 1993/94

לא הכנסנו לתקנה הנוגעת ליו"ש ב-1993 שום דבר , לפני שהרה-סיווג יגמר,

מתוך ידיעה שסך הכל תקציב מרכז ההשקעה ב-1995 יצטרך להפריש למה שמתחייב ;

ביו"ש ב-1993ן בי7 אם חלק מהאזורים יהיר אזורי פיתוח א' ובין אם לאו.

הנושא לא סוכם" התקנה פתוחה והיא עומדת על אפס, כדי שבתמלא על בסיס הצרכים

החזויים, שנראה אותם לאחר שהרה-סיווג ייגמר0

מה שאנו מבקשים עכשו זו הרשאה להתחייב על מנת

שאותם יזמים יוכלו להרחיב אה מפעליהם, כפי שהדבר אושר במינהלת מרכז ההשקעות

ולא הוצא כתב אישור כתוצאה מזה שהתקציב נגמר בפועל ב-1992, במונחי הרשאה

להתחייב. כאשר יש לי מזומן מראש, יש לי יכולת להתחייב- מה שאני מבקש:

תנו לנו את היכולת להגדיל את ההרשאה להתחייב בהיקף הנדרש לששת המפעלים.

מה שייגזר מזה בתקציב ההוצאה על בסיס המימוש לאותם יזמים ב-1993, מתוך

התקציב הכולל של מרכז ההשקעות ל-1993, נעביר ממילא לתקנה שעומדת היום באפסי,

האם הבהרתי את עצמי?

כן .

כן.

חבר-הכנסת דן תיכון.

אני ביקשתי לדעת מה קורה עם החוק לעידוד השקעות הון,

מתי פג תוקפו? אני קורא בחוק ההסדרים במשק המדינה,

שמאריכים את החוק לעידוד השקעות הון בשנה אחת. מצד שני אומרים, שתקום

ועדה שתכין המלצות לחקיקת חוק חדש לעידוד השקעות הון. מצד שלישי קיימת

ועדת-שבס. מה קורה, מישהו יכול להסביר לי אה הבלאגאן הזה?

אני חושב שהבלאגאן די מובן גם לך. יש ועדת-שבס

שתפקידה להמליץ על סיווג האזורים. ועדת הכספים ביקשה

מוועדה שבס שתניח לפניה אה המלצותיה עד סוף חודש נובמבר, על מנת שיהיה סיפק

בידינו לקבל החלטה לפני סוף דצמבר, זה המועד שבו פג תוקף ההנחות במסי" .

במקביל עוסקים במשרד התעשיה והמסחר ובמשרד האוצר בהכנת חוק הדס לעידוד

השקעות הון. וכולנו יודעים, שגם אם יהיה חוק חדש במקביל יצטרכו להריץ-

אח החוק הקיים, כי יש הרבה מפעלים שעובדים לפי החוק הקיים. אבל היות ובחוק

ההסדרים במשק המדינה יש הצעה להאריך את החוק לעידוד השקעות הון בשנה אחת,

אנו נערוך את הדיון הזה במסגרת הדיון בחוק ההסדרים במשק המדינה בזמן הקרוב.

אתה מערבב בין הזיכוי המיוחד כמס הכנסה ובין החוק

לעידוד השקעות הון, שמפת אזורי הפיתוח היא חלק ממנו.

שיהיה ברור, אם אנו מאשרים הארכת החוק לעידוד השקעות הון, אנו גם

מאריכים תוקפה של מפת אזורי הפיתוח בשנה. לכן אם תציע ועדת-שבס תיקונים,

הם יתפ סו רק בנושא הזיכוי ממס לתושבי ערי הפיתוח.



ד, תיכון

לכן אנו מבקשים לדעה מה תכנית ההשקעות של הממשלה

ל-1993, עם ועדת שבס ובלי רעדת שבס, ומה מציעה בכלל ועדת שבסיס

אני חושב שהענין ברור. אתה אמרה מה שאמרת, אני אמרתי

מה שאמרתי, בכל מקרה, בקשתי שההצעות של ועדת-שבס

יוגשו לועדה הכספים עד סוף החודש הזה , וכאשר תוגשנה נקיים בהן דיון,

ואז ממילא כל השאלות שאתה מעלה, נדון בהן אז, לכן אני מבקש שלא נעסוק בזה

עכשו.

אני מעמיד להצבעה פניה מסי 231.

הצבעה

שינויים בתקציב לשבת 1992, פניה מס' 231 של

הממונה על התקציבים אושרה

אבו עוברים לפניה מס' 232 - הגדלת ההרשאה להתחייב

בסך 59 מליון שקל על מנת לאפשר חתימת חוזים לרכישת

10,000 טון בשר קפוא.

אבי רוצה לדעת אם מדובר בבשר שהממשלה עומדת לייבא,

או בבשר שיבואנים פרטיים עומדים לייבא.

יציג את הנושא בציג האוצר מר ויסמן.

לא מציג את הבושא איש משרד התעשיה והמסחר?

מי שמייבא היום בשר זו הממשלה באמצעות מינהל הסחר

, הממשלתי,. הממשלה החליטה שהחל מינואר 1993 תהיה הפרטה

של יבוא הבשר. בכון להיות מהלך זה עדיין לא מסוכם. יש צורך להקים

צוות שיבדוק אח העבין.

אנו מבקשים שתאושר הרשאה להתחייב בסך 59 מליון שקל

לאפשר יבוא בשר קפוא במתכונת הקיימת עד שתגובש מתכונת חדשה של ההפרטה,

כדי ליישם אח החלטת הממשלה.

לא חביבותי את הבקשה. מדוע אתה צריך הרשאה להתחייב?

אתה רוצה לקנות בשר בשנה הבאה?

אבו רוצים לאפשר היום חתימת חוזים שייאפשרו לייבא

10,000 טון בשר, שיהוו מאגר בוסף במינהל הסחר

עד לשלב שבו תבוצע ההפרטה,

היתה רפורמה - כך הוצג בפנינו - במה שקשור בייבוא

הבשר. ויש החלטה להוציא את נושא ייבוא הבשר מידי

הממשלה ולפרסם מכרזים, ולפיהם החל מתאריך מסויים יביאו בשר למדינת ישראל

אנשים פרטיים, ומיבהל הסחר שטיפל בנושא זה יצא מהענין, כי מי שעקב אחרי

דו"ח מבקר המדינה, הגיע למסקבה, שכל מה שהיה בתחום זה גבל בשערוריה

ובמחירים גבוהים ביותר. יש דו"חות חריפים מאד של מבקר המדינה בנושא רכישת

הבשר של מדיבת ישראל, איך אבחנו לא יודעים לקנות ותמיד קונים ביוקר. לבשר

יש מחיר ביבלאומי שבקבע כל יום במספר בורסות- איבני יודע מדוע הממשלה

צריכה להתחייב היום לגבי רכישות בשר בשבה הבאה. אם היא חוזרת בה מהרפורמה,

אין יותר רפורמה, בלבלנו את הראש, חוזרים

למשטר הישן-



ד. תיכון

א. שפירא; המשטר של הליכוד.

לא. הליכוד הוא אבי הרפורמה הזאת.

טוב שהוא לא בשלטון עכשו.

יש לי חדשות בשבילך: אנחנו נילחם בעד ביצוע הרפורמה.

איננו מבינים מדוע צריך לשלם כל כך הרבה כסף בעד

בשר בשל מלהמות הכשרות ביניכם. אנחנו נפסיק אה זה.

לא מתאים לך,

אתה לא יודע מה נעשה במלחמות-הכשרות בתחום זה,

יספר לך חבר-הכנסת שאקי.

אין שום הסבר לבקשה שלפנינו, אלא אם שר האוצר מודיע

שהוא חוזר בו מהרפורמה, אין צורך בהרשאה להתחייב לגבי ה????ר שייקנה בשנה

הבאה, אלא אם אין רוצים לקיים את הרפורמה, ולעשות שינויים מבניים. אתם

רוצים להנציח את המצב הקיים.

חבר-הכנסת אברהם שפירא.

חבר-הכנסה דן תיכון, מאז קום המדינה הממשלה היא

המייבאת את הבשר לישראל, והיא גרמה לכך, שאתה לא

תאכל טרף. עם ישראל רוצה לאכול כשר. מי שרוצה לאכול טרף -

הולך לג'ומס וקונה, אבל מה זה שייך לענין?

אני אסביר. כאשר הממשלה ייבאה את הכשר, הרבנות הראשית

לקחה אחריות, שלחה רבנים ושוחטים מהארץ, וידענו

בדיוק מה קורה, הממשלה לא הפסיקה כסף על העסק הזה .

אבל האזרח הפסיד, הוא שילם ביוקר בעד הבשר.

היום אין חוק במדינת ישראל הקובע, שמי שמייבא בשר

צריך לדאוג לכשרות. אם כל אחד יכול לייבא בשר -

בשר כשר,

הממשלה, לא חשוב איזו ממשלה, היא יותר אמינה מכל

איש פרטי.

הליכוד, בהחליטו על הרפורמה, אמר שיחוקקו חוק,

שלא יהיה אפשר לייבא בשר לא כשר, ומכון התקנים יחד עם הרבנות הראשית

יבדקו אם זה בשר כשר. היום לא קיים החוק. לא חוקקו את החוק

אי אפשר להעביר חוק כזה, יש מגילת העצמאות,

חבר-הכנסת דן תיכון, אם הבשר הכשר עולה יותר יקר

לאזרח, הוא גם שווה יותר, כי הוא כשר. כל דבר כשר

עולה קצת יותר,

די תיכון; אבל אם הוא עולה הרבה יותר?

מה זה חשוב?

זה חשוב, תתיעלו.



היו"ר ג. גלי; יש לי הרושם שלא תשכנעו אחד את השני.

פתאום הוא תומך ברבנות הראשית. אתה קובה בשר קפוא?

לא, כי אני מחמיר עם עצמי,

אתה מציג את הענין בצורה לא נכונה, שאם פותחים את

יבוא הבשר, יביע רק בשר טרף,

לא, יכול להיות שעשרה יביאו בשר כשר ושלושה יביאו

בשר טרף,

אני תומך בבקשה של האוצר, שרוצה להבטיח את עצמו בשנה

;, ובלבד שהבשר שייובא יהיה בשר כשר,. ואפ רוצים בהפרטה

צריך קודם כל לחוקק חוק שיקבע שאי אפשר לייבא.בשר לא כשר" זה אחד הדברים

היפים שהממשלה נתנה אפשרות לכל אזרח, אם הוא רוצה לאכול בשר כשר, שיאכל

בשר כשר, אני מכיר הרבה אנשים, שלא עלינו, נוסעים בשבת, אבל המטבח שלהם כשר,

רוצים לעקור כל דבר בכוח?

לא.

חבר-הכנסת דן תיכון שאל שאלה אחת נכונה, מדוע מופיע

בנושא זה איש האוצר ולא איש משרד התעשיה והמסחר. עצם

הענין שמופיע איש האוצר, זה אומר שמשרד התעשיה והמסחר יצא מהענין, ופה יש

מישהו שרוצה לעשות ביטוח,

כי אתה לחצת עליו,

אין שום ספק, שאם איננו מאשרים את הפניה, יכול להווצר

מצב של מחסור בבשר קפוא, ויכול להיות שהבשר הלא קפוא,

מחירו יעלה,

נאשר,

חבר-הכנסת שאקי.

השאלה היחידה בכל הענין היא, מידת כשרותו של הבשר,

כלומר, אם הממשלה מייבאת את הבשר, או מתחילה ההפרטה

לפעול, הרבנות הראשית היא שפיקחה, מאז קום המדינה, על כל הבשר המיובא .

החשש מההפרטה הוא, שיהיו יבואנים 'לפרטיים שייבאו בשר לא כשר, אנו עושים

הכל כדי לוודא שזה לא יקרה, אנו רוצים לוודא שמינהל הסחר הוא שייבא

10,000 טון בשר אלה, אם לא מוסתר בהצעה ייבוא בשר ללא פיקוח של הרבנות

הראשית,

חבר-הכנסת חיים אורון,

חי0 אורון: יש לי תיק, שאתמול התמלא בעוד כמה דפים, מה אומרים

אנשים שעוסקים בנושא.בתוך הרבנות, בדו"ח מבקר המדינה

נאמר, שלא בטוח שהבשר המגיע לארץ אמנם כשר, ואני מוכן להגיד לך מה מספרים

אנשים, עם שמות, מתוך הציבור הזה.

אני בעד להגן בחוק שתהיה חותמת על הבשר שהוא כשר,

"פה מוכרים בשר כשר", אבל דעו לכם - ואתם יודעים זאת

יותר טוב ממני - שבמה שקורה בנושא זה היום, אתם שמים מכשול בפני עיוור

כי הציבור שקונה אה הבשר הזה חושב שהוא כשר, ואני מצטט עשרה אנשים, ביניהם



ח. אורון

שוחטים, ואתם מגיבים על דבר שהוא כולו, אינני רוצה להשתמש במלה -

אם יעז שחיתות, צריך לחסל אותה.

ח.אורון הוועדה לעניני ביקורת המדינה רצתה לקיים דיון על

הנושא.

אתה יודע מה נתגלה שם? הם שולחים 100 שוחטים.

הם בודקים.

הם לא בודקים שום דבר.

על פי חוק מס הכנסה, כאשר יש חשד לפעולה בלתי-תקינה,

בכנסים ובודקים, פה אי אפשר לבדוק. תארו לכם למי

תצילו אותנו. ואני איבני מבין למה השוחט

צריך להיות שכיר של היבואן ולא שכיר של הרבנות. אני יודע שאתה, חבר-הכנסת

שפירא וחבר-הכבסת שאקי, לא נוגעים בבשר הזה, כי אתם לא סומכים על ההכשר הזה

אתה לא בעל-ענין בנושא הזה?

חס וחלילה, לי יש ענין הפוך.

הבושא הראשון - נושא

ההפרטה; הנושא השני - נושא הכשרות, והנושא השלישי - איך מקיימים את

הכשרות. ואני דברתי על הנולזא השלישי - איך מקיימים את הכשרות. ואני אומר

הכשרות לא מקויימו, לשיטתם של האנשים הדתיים, והבעיה

היא בתחום הציבורי. אם יש חותמת "כשר", אבי רוצה שאדם יהיה בטוח שהבשר

כשר. ובזה אני מוכן לשתף פעולה עם כל אחד מהיושבים בחדר זה, כי אני מכבד

רצובו של אדם לאכול כשר.

הבוש א השני הוא נושא ההפרטה - מי ייבא את הבשר,

ופה מתפתחת מחלוקת-ופה אני -כאילו בצד השני. אבל רובם של החקלאים ידרשו,

שהייבוא יהיה מבוקר, כי התחרות הגדולה יכולה להיות עם בשר ההודו והפתם.

מי שרוצה דבר אחר, רוצה שיהיה כאן באלאגאן ולא יהיה תכנון. לכן השאלה

הבסיסית לגבי היבוא היא שאלת המכסות-

היו"ר ג. גל; חבר-הכבסת סאלח טריף.

למרות שאין לי זכות להתערב בעביבי כשרות ויהדות,

בכל זאת מאז שמשה התחבר עם יתרו, יש לי חלק בנושא,

ואני רוצה להגן על ענין הכשרות. חשוב שתהיה כשרות, אבל לא יעלה על הדעת,

שיהיה מצב, שאנו משלמים הרבה יותר מדי בסף בעד בשר קפוא מיובא. צריך לחשוב

איך להגן על הכשרות ולאפשר ליבאובים לייבא -

ד, תיכון; ואיך לאפטר לצרכן לקנות בשר בזול.

לא כל עם ישראל יכול להרשות לעצמו לקנות בלזר יקר .

אין כל בטחון, שכל הבשר המיובאו מחו"ל הוא כשר.

לכן צריך לשנות את המצב ועל ידי חקיקה למנוע יבוא בשר לא כשר.

חבר-הכנסת רון נחמן.

הייתי רוצה לדעת איפה בעצם הבעיה לגבי יבוא הבשר

האחת של הצרכן הישראלי, והאחת

של הציבור הדתי. אלה שני דברים שלכאורה עומדים בסתירה.

למה?

אני שואל, כי נאמר בוועדה, שרוצים לפתוח את הייבוא

כדי שמחיר הבשר לצרכן ירד ומצד שני יש פגמים

בתהליך של הכשרות ואלה שרוצים לקבל בשי כשר לא יכולים לקבל אוהו"

בנושא יבוא הבשר קראתי שישנם כל מיני יבואנים

והשוק מתחלק ללטיפונדיות. הייתי רוצה לקבל מידע כיצד מתחלק שוק יברא

הבשר, ואם יש מכסות ליבואנים.

חבר-הכנסת פנחס בדש.

3. בדש: קודם כל, אני הושב שאסור לפגוע בהפרטה. אם המגמה

היא להגיע להפרטה בייבוא הבשר, צריך לעשות זאת.

ובאשר לכשרות, יבואן שרוצה לייבא ולמכור בשר בכמויות, צריך לייבא בשר

כשר, כל הפוטנציאל של אוכלי בשר כסר הדא גדול, 95% מהאוכלוסיה אוכלים

כשר"

באשר להשגחה על הכשרות, ולא משנה אם היבוא הוא

ממשלתי או על ידי יבואנים,' ההשגחה צריכה להיות מטעם הרבנות הראשית

ולא מטעם היבואן. אני שומע שבכל פעם מעלים מחירים, וההשגחה על ידי 'היבואן

עולה יותר מאשר אילו היתה השגהה של הרבנות הראשית- ובטוח שזה יהיה יותר

כשר מאשר כאשר ההשגחה תהיה בידים פרטיות. .

. חבר-הכנסת דן תיכון"

אני רוצה להגיד לחבר-הכנסת אברהם שפירא: אתם

עושים חטא לעצמכם, הוחלט על רפורמה ביבוא הבשר,

בדו"ח מבקר המדינה, בעמוד 357, מסופר על הפיקוח

על הכשרות" תעיין פעם בדו"ח זה. זהו ממש ג'ונגל. אקרא רק קטע קטן, וזו

-

"במועצה הדתית חולון אין כל הליך מסודר לקבלת

תעודות הכשר. אין לדעת על סמך מה הן ניתנו. מה היו הסיבות לדחיית הבקשות

למתן תעודת הכשר ומה היו הסיבות להסרת תעודות הכשר שניתנו."

מה שאתה מציע לא יהפוך את הבשר ליותר כשר או פחות

כשר, אבל הוא בא להנציח חזקה של הרבנית הראשית, שהיא בעצמה לא מפקחת

ומזה מתפרנסים כמה מאות אנשים, שעושים עבודת שקר אליבא דמבקרת המדינה"

תאפשרו לרפורמה לצאת לדרך,

לפי הרפורמה ירידת מחיר הבשר לצרכן היא מיידית. מחיר הבשר לצרכן ירד

בעשרות אחוזים. וענין הכשרות יישמר יותר מאשר אי פעם" מדוע אתה הושב

שהממשלה כשרה יותר מאשר יבואן? אם תכריז על ישר שייובא על ידי יבואן

כלא כשר, אין סיכוי למכור אותו, כי אתה מטריף את כל החנויות במדינת

ישראל .,

לכן הטיעון שלך לא רציני, אתה לא מסתמך על ממצאים

נכונים, אתה פשוט בגד כל שנרי.

אדוני היושב ראש, זה נושא חשוב ביותר. הרפורמה

תוכננה על ידי פקידים בכירים. איפה הממונה על אגף התקציבים, שעמד בראש

הוועדה? למה הוא מסתפק בשליחת פקיד, פקיד חשוב ביותר, אבל עדיין טרי בענין

זה?

רבותי, מי שמאשר את הבקשה שלפנינו, גונז כל סיכוי

לרפורמה בייבוא הבשר. אפשר להגיד ליל ובל סרף, אפשר להגיד על הכל חזיר, לא

זה הענין.

אדוני היושב ראש, אבי חייב לצאת לחצי שעה, אם היערך

הצבעה בזמן העדרי ויתברר שמדובר ביבוא ממשלתי,

אני מבקש לקחת בחשבון את קולי בעד אישור הבקשה.

חבר-הכנסת מיכאל איתן,

אני קבלתי שיחה טלפונית - אני מניח כמו רביב באן -

מחוגים דתיים בנושא זה, ואמרתי להם, שעמדתי בנושאים

אלה היא עמדה ברורה, שמדינת ישראל תשמור על צביונה כמדינה יהודית, אבל

בשום פנים ואופן אני אינני חושב שאני יכולים להשלים עם מצב אבסורדי,

שמצרכי מזון לאזרחי ישראל ייובאו על ידי הממשלה, שמירת הכשרות היא סוגיה

אחת. אבל ההפרטה של יבוא הבשר היא אל"ף-בי"ת. איפה יש מדינות בעולם

שבהן יבוא המזון הוא יבוא נ?משלתי בהגבלה מטעמים כאלה או אחרים?

בגלל הכשרות,

שאלו אותי על כך, אמרתי: בואו נחפש דרך לשמור על

הכשרות,

אחרי שיפתחו אה יברא הבשר, יגידו שזה כשר, ולא יהיה כשו

והיום?

היום זה בידי הממשלה,

הכשרות היא באישור הרבנות הראשית אפילו לגבי בשר

המיובא מאררגוואי.

היום שולחים שוחטים לדרום אמריקה,

על חשבון היבואן,

יש לנו פנטזיה, ליהודים, שכאש אומרים ממשלה, אנחנו

מייחסים לה תכונות מי--יודע-מה, גם כאשר זו הממשלה,

מדובר במשגיח על הכשרת שהוא בן אדם,

אני בעד זה שיימצא פתרון לנושא הכשרות, אני מייצג

ציבור דתי יותר ממך, חבר-הכנסת שאקי, ולכן אני מודע לנושא. אבל צריך למצוא

דרך להפריד בין הדברים, כי אנו גורמים לכך, שלאט לאט יותר אנשים לא מוכנים

לשמוע בנושאים אלה,

צריך לזכור שיש הבדל בין בשר חזיר ובין בשר לא כשר,

אנו מדברים על הפרטה,

ואני מצילי שנרשוט לעצמנו את כל הסיבות מדוע אסור להפריט, היום אפטר

להוסיף גם את הענין, שאי אפשר להפריט יבוא הבקר, כי יש בעיות כשרות,

חבר-הכנסת עובדיה עלי,

אני אפתח ואומר: אני בעד הפרטה ובעד יבואנים, שלא

יהיה מונופול של הממשלה, אבל אני רוצה יחד עם זה

להבטיח את ענין כשרות הבשר, אני שואל: האם אפשר להבטיח, שהבשר שמגיע

לחנות בעפולה יהיה כשר? גם לגבי בשר המיוצר בארץ יש מקרים של הונאה בכשרות,

אני שואל: האם נוכל להבטיח את ענין הכשרת שלא תהיה הונראה? אני מעריך

שהתשובה חיובית, אבל אני רוצה לשמוע זאת מהאנשים העוסקים בזה, אם אשמע

בצורה חד-משמעית שהדבר אפשרי, אצביע בעד.



ע. עלי

אני מבקש לשמוע אפ לא תהיה פניה לבג"צ,

צריכה להיות חקיקה,

ע. עולי; אב חקיקה יכולה להבטיח זאת, בבקשה.

הכל נבדק.

אני רוצה לשמוע על מחירי הבשר הכשר המיובא.

ואם הדברים נבדקו והחשובות לשתי השאלות שלי הן

חיוביות, אני אתמוך בהפרטה של יבוא הבשר,

אפשר לזמן את הגורמים הנוגעים בדבר,

חבר-הכנסת סילבן שלום,

אני מתנגד להצעה של הרפורמה ביבוא הבשר באופן קטגורי,

למרות שזה עדיין עולה יותר, זה שווה יותר. זה שווה

יותר כי זה שומר על המדינה הזאת. לא רק שהמחיר לא ירד, אלא הוא יעלה,

כתוצאה מפתיחת יבוא הבשר- ברגע שיהיה גם יבוא בשר לא כשר, אנשים השומרים

כשרות יפסיקו לקנות בשר קפוא מיובא. הם יקנו בשר טרי, רק מחשש שהבשר הקפוא

אינו כשר באמת.

מ. איתן; למה?

היום יש בטחון שהבשר כשר, כי קייס פיקוח של הרבנות

הראשית. היום, נכון לעכשו, יש יבוא של יבואנים

שזכו במכרז, יש להם שוחטים -

הם לא מייבאים, הם מתווכים בין הממשלה ובין המוכרים.

היום יש בטחון, שהבשר הזה הוא בשר כשר. ברגע שהיבוא

יהיה פתוח, לא קשה להשיג חותמות, וברגע שיהיו שני

סוגי בשר, הדבר יהיה מעורב ואז יקנו בשר טרי.

מי שקונה בשר קפוא, אלו הן רק השכבות החלשות.

מי שקונה בשר כשר, אלה הם מיעוטי ההכנסה.

אני אינני רוצה לומר, אבל אומר: היום גדול בשר החזיר

בארץ מתאפשר בכפרים נוצרים ערבים פלוס -

על פי חוק.

ברגע שיהיה יבוא בשר לא כשר, בשר חזיר, מה ההגיון

לאסור כאן גידול חזיר? היבוא הוא בזבוז מטבע חוץ,

יטענו.

מי שמגדל היום חזיר, פתיחת יבוא הבשר הוא נגד

האינטרסים שלו.

היום האינטרס שלך, שיהיה יבוא, כי כאשר ייפתח היבוא,

יטענו המגדלים שבמקום לייבא, צריך לגדל בארץ,

גידול בשר לא כשר ושיווקו בארץ, אינו אסור. מדובר

רק על חזיר.

על איזה ישר לא כשר אתה מדבר, על חתולים?

בשר בקר לא כשר ופיגולים.

חברים, אני מציע לנו לעשות סדר בנושא. יש נושא

שנקרא הפרטה יבוא הבשר, והוא איבו נמצא עכשו על

סדר-היום, הוא נמצא ברקע של הבקשה שעל סדר-היום. לבז באמרו דברים והתקיים

דיון, אבל לא זה מה שמונה לפביבו. זאת ראשית,

לזניה, כל אהד יודע, שבנושא יבוא הבשר ובנושא הכשרות

יש אינטרסים גם של כשרות, גם אינטרסים כלכליים, גם ענינים קואליציוניים

וגם אינטרסים של הרבנויות, ואינני רוצה להרהיב. יש גם אינטרסים של החקלאים,

אני רוצה לומר לחברים: יכולות להיות שתי גישות לנושא,

אם לא תאשרו את הבקשה, המשמעות יכולה להיות מחסור בבשר קפוא

בזמן הקרוב וכתוצאה מכך עליית מהירים של הבשר בארץ. כנגד זה יכול מישהו

כדי להביא את הנושא להפרטה, אני מוכן לשלם יותר חודש-חודשיים

כדי לאלץ את הממשלה לבצע את ההפרטה. אני אינני רוצה להציע שום דבר. כל

מה שניסיתי לעליות הוא להציג את הדברים,

רשות הדיבור לנציג האוצר, מר וייסמן,

אני רוצה להשיב על השאלות שהועלר, נושא ההפרטה זה

דיון נפרד. רק מקרה הוא שבקשה זו מוגשת היום יהד

עם בעיה שעולה במקום אחר,

למה הוא מוגש: על ידי האוצר?

תמיד משרד האוצר הגיש את הבקשה. האוצר לא חוזר בו

כהוא-זה מההחלטה שקבלה הממשלה על הפרטת יבוא הבשר

החל מ-1 בינואר 1993. אבל ברור שמהלך זה כרוך בהקמת ועדה, שתכלול את

כל הגורמים הנוגעים בדבר, משרד הדתות, הרבנות הראשית וכל המשרדים האחרים,

ועדיין לא הוקמה הוועדה, עדיין אין החלטה מוגדרת לגבי מהלך ההפרטה- כל

ד, תיכון: לדחות את ההפרטה,

לא לדהות את ההפרטה, לאפשר את הדיון בצורה מסודרת,

ללא לחץ של מהסור בבשר, לאפשר תקופת-מעבר של רבעון,

בשר זה יהיה כשר?

כן.

בנושא ההפרטה, הנחת העבודה, שעומדת מאחורי ההחלטה, \

שהבשר שייובא יהיה בשר כשר. אין שום כוונה להכניס פתחים שיאפשרו ייבוא

בשר לא כשר, אבל הנושא מורכב והוא מחייב דיון אחר,

זה נכנס לפרוטוקול?

כן,

חבר-הכנסת דן תיכון,

מה שמבוקש כאן הוא לדחות את הליברליזציה ביבוא הבשר.

אם אכן כך הדבר - וכך אני רואה את הדברים - אני

מבקש שיבוא לכאן הממונה על התק::יבים ויסביר מה בכוונתם לעשות אחרי שנאשר

לו את הבקשה, ורק אחר כך נגיע להצבעה.

חבר-הכנסת עובדיה עלי שאל שאלות והוא ראוי לקבל תשובות



ד. תיכון

מפורט יה מן המומחים בענין זה.

חברים, .יש פה הצעות לזונות, והן הבאנה לידי ביטוי

בהצבעה,

אני אבקש התייעצות סיעתית.

יש כמה שאלות שצריך לקבל עליהן תשובה,

נאמר על ידי הרפרנט, שתוקם ועדה, ל.:תבדוק אה כל

השאלות הכרוכות בהפרטת יבוא הבשר תוך שמירה על הכשרות.

הבקשה שלפנינו היא,. שעד שתוקם הוועדה אפשר יהיה לייבא 10,000 טון בשר

קפוא על ידי הממשלה,

הדיון, לפי דעתנו, לא תם. אתה יכול - מכוח היותך

היושב ראש - להחליט שלא לקיים דיון. אני מציע לקבל

את הצעתו של חבר-הכנסת עובדיה עלי, שנבקש לקבל תשובות מפורטות" הענין הוא

חשוב. זו הוצאה לאומית, גדולה, שמשפיעה על כיסו וטעמו וקיבתו של כל אזרח,

אני מבקש להזמין את הממונה על התקציבים"

לא על כיסו וטעמו וקיבתו של כל אזרח, יש גם צמחונים,

אתה יכול לעשות זאת מחר, אדוני היושב ראש,

התשובה לשאלות שלך פשוטה. אגף התקציבים אומר בצורה

ברורה, שהוא רוצה להפריט ולתת אפשרות לייבא בשר

על פי קריטריונים, תוך לזמירה על הכשרות, כפי שהיה, אבל היות ויש בעיות

של כשרות, ימנו ועדה כדי לבדוק אה הבעיות.

וכך דוחים אה הנושא,

יכול להיות שדוחים את הנושא. מה שמונח לפנינו זו

הבקשה הזאת, לכן אינני רואה טעם לחזור על חדיון שכבר

קיימנו, אם אתם מבקשים התייעצות סיעתית -

כן,

תהיה התייעצות סיעתית, אנו נענים לבקשה לקיים

התייעצות סיעתית-

החלה דין הרציפות על הצעת חוק להבטחה שוויון זכויות

(דרוזים וצ'רקסים). התשנ"ב-1992

בכנסת הקודמה הונחה הצעת חוק להבטחת שוויון זכויות

לדרוזים ולצ'רקסים, היא עברה קריאה טרומית בלבד.

חבר-הכנסה סאלח טריף מבקש להחיל על הצעת חוק זו את דין הרציפות כדי שהכנסה

הנוכחית הוכל להמשיך ולדון בהצעת החוק, בישיבה הקודמת העלה חבר-הכנסת

האם חוק זה אינו נוגד חוק יסוד: זכויות האדם וחירותו,

והדבר נבדק על ידי היועץ המשפטי שלנו, והיועץ המשפטי שלנו קבע, שהצעת חוק זו

שוויון זכויות האדם וחירותו, ואם החברים ירצו לשמוע

דעהו הוא יביע אותה. נמצא כאן גם נציב משרד המשפטים, וגם הוא רוצה לומר

כמה דברים.

רשוה הדיבור לנציג משרד המשפטים, מר יעקב לוי,

יש לי בקשה לוועדה לדחות את הדיון בסעיף זה מהסיבה,

שחברי הכנסה המציעים, צריך לתה להם הזדמנות לפעול

לפי ההוראות שקיימות לגביהם בהנחיות של היועץ המשפטי לממלללה, ולא היה

להם סיפק לעשות זאת.

אינני מבין מה הוא אומר.

י, לוי; הבקשה לדחיה נובעת מכך, שיש הוראות פנימיות, הוראות

המעוגנות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מסי 21475,

בעניז יוזמה לחקיקה פרטית, והורשות אלו מדריכות את השרים כיצד לנהוג במקרה

שהצעת-חוק שהם יזמו בהיותם חברי הכנסה, עומדת להיוה נדונה בכנסה שנבחרה

אחר-כך, בהמלצה של הוועדה, ובמקרה זה הוועדה הנכבדה שלכם; כדי לאפשר

לשרים לפעול לפי ההנחיות -

מה אומרות ההוראות?

שעל שר כזה למשוך חזרה את הצעת החוק"

מה פתאום? ברגע שהוגשה הצעת-חוק לקריאה ראשונה היא

שייכת לכל חברי וכנסת,

יש דברים שהם לא בויכוח. אני פניתי למציעים. לפני

בחודש ימים ואמרתי להק, שאני עומד להביא לוועדה את

הצעת החוק כלי להחיל עליה דין הרציפות, ואם יש להם השגות, שיביעו אותן,

שר אחד הסיב, השר אמנון רובינשטיין, ואמר שאין לו התנגדות והוא ממליץ לעשות

זאת. הסב תשומת לבי היועץ המשפטי לוועדה, שהשר נהג בניגוד להנחיות היועץ

המשפטי לממשלה, אבל אני לא מדריך של השרים האלה, מציעי הצעת החוק. שניהם

משפטנים. אני רק יכול לומר, שהשהות שניהנה להם היא מעל ומעבר- אמרתי

להם שאני מבקש תשובה תוך שבועיים על מנת להביאה לפני הוועדה ולמעשה הם

קבלו חודש ימים, והתשובה שלהם היתה חיובית,

אין לנציג משרד המשפטים, מר לוי, מה לומר לגופו של

ענין?

אין לו מה לומר לגופו של ענין.

חבר-הכנסת סאלח טריף,

אני חושב שהענין כל כך חשוב שחייבים להחיל דין הרציפות

על הצעת החוק. הנושא של הדרוזים והצ'רקסים, שחברי

הוועדה מכירים אותו, הוא נושא כאוב מאד. זו איננה הפעם הראשונה, שמשרד

המשפטים מתנגד לחוק זה. היום הוא בא בנימוק של השרים, בפעם הקודמת בא

בנימוקים אחרים. ויש תמימות דעים בוועדה זו, כמו במליאה, שלגבי הדרוזים

צריך לשלות משהו חריג, כדי באמת להביא אותם לשוויון אמתי עם העם היהודי

כאן, במדינת ישראל,

אני, כיושב ראש רשות מקומית וכיושב ראש ראשי הרשויות

המקומיות הדרוזיות, בשיא בנושא, ואינני יכול לבשר לכם על שינויים כאלה

שימנעו מאתנו לומר, שאנו צריכים חוק כזה.

אני דברתי בישיבת הפתיחה של הכנסת השלוש-עשרה

וחלק מהחברים היו נוכחים במליאה והתביישתי במצב הנוכחי, שגם בממשלה החדשה,

אין שום ביטוי ראוי לשמו בתקציב 'לכל ההחלטות הדקלרטיביות של הממשלה,

וכל ממשלות ישראל ממשיכות באותה טקטיקה של לדבר ולא לעשות,



ס. טריף

הישובים הדרוזים, גפ הצ'רקסים, עדיין סובלים

מהעדר משאבים, מהעדר יכולת לעשות עסקים, הישובים מוזנחים בתשתיות, בהקמת

העשיות ראויות לשמן, בהקלאות שלא קיימת. אינני רוצה לחזור על הנאום

שלי בכנסת, כולכם יודעים את המצב.

לכן אני חושב, שזה חשוב מאד למדינת ישראל שחוק

זה חקיקתו תושלם. כמובז שהחוק כפי שהוא מובא לפניכם טעון תיקונים רבים.

אני מחכה להחלת דין הרציפות על החוק ואז אגיש את הצעות התיקונים"

אני מודה ליושב ראש הוועדה, חבר-הכנסת גדליה גל,

שעשה רבות כדי להביא להחלת דין הרציפות על הצעות חוק זו, עשינו רבות עוד

בקדנציה הקודמת כדי להמשיך את החקיקה מתוך היכרות עם הקשיים הרבים

שאנו נתקלים בהם, כאשר אנו רוצים בשוויון אמתי לדרוזים. לכן אני רוצה

לפנות לכל חברי הוועדה; זה נושא שחוצה מפלגות. יש אינטרס של כל המפלגות

שהצדק לגבי הדרוזים במדינת ישראל לא רק ייראה, אלא גם ייעשה.

לכן אני מציע שנחיל דין הרציפות על הצעת החוק

ונמשיך בהליך החקיקה עד להשלמתו.

חבר-הכנסת מיכאל איתן.

הנושא הוא נושא מאד משמעותי, כי לפנינו הצעת-חוק

שהיא כתב-אשמה חריף נגד ממשלת ישראל, נגד מדינת ישראל,

והוועדה מתבקשת היום לתת לו גושפנקא נוספת. מדוע זה כתב האשמה? מחר ינפנף

בר חבר-הכנסת דראושה- הוא העביר החלטה בוועדת המעקב לערביי ישראל, שהם

יופיעו באו"ם נגד מדינת ישראל. הם עדיין לא מימשו את ההחלטה. אבל אני מניח,

שכאשר חבר-הכנסת דרארשה יצא לאו"ם הוא יקה את החוק הזה ויקרא את החוק:

חוק להבטחת שוויון זכויות הדרוזים והצירקסים", ובדברי ההסבר לחוק כתוב:

"קיימת הפליה במתן משכנתאות"'.

אנחנו נעביר את החוק הזה, אני לא נגד, אבל אז חבר-

הנה ראיה שהפליה זו קיימת כנגד אזרחים רבים במדינה,

שהם לא דרוזים ולא צ'רקסים, רהכנסת נתנה גושפנקא לכךבחוק 'שעבר שלוש

קריאות, וכאן כתוב שיש הפליה.

אני העליתי את הענין, כי אני חושב שצריכה להיות העדפה

של סקטורים על בסיס של השירות בצבא, זה מק ובל, במדי נ ות מתוקנות. יש זכויות

ליוצאי צבא. כאן מדובר בישובים, לא מדובר בפרנזים, ואין ישוב שהולך לצבא.

אבל יש אפשרות לקבוע במפורש, שישוב שאחוז יוצאי הצבא בו הוא -

איך תגדיר את הישוב מרר?

ישוב ש-80% מתושביו הם יוצאי צבא.

אנחנו נמצאים בפיגור בהענקת זכויות לדרוזים יוצאי

צבא ולצ'רקסי יוצאי צבא, אני רוצה לתקן את העוול הזה. אבל יש גם ישובים

של מוסלמים, שיש בהם אחוזים גבוהים של משרתים בצה"ל - הישובים הבדווים,

יש לנו כאן בעיה טכנית, ולכן אינני מבין יאה עמדת משרד המשפטים. מהבחינה

הוא מצביע על אי-שוויון.

נכון. השאלה היא, כיצד יחייחסו לחוק זה כאשר הוא

יוצר ממד סל אי שויון. יבואר ויגידו: אם אתם רוצים

לתקן באופן שוויוני, תקנ ו לכל אלה שמופלים לרעה. ברגע שאתם מתקנים לחלל,

התיקרז הוא אי-שוויוני. ואינני יכול לשבת בישיבה זו בלי לקבל תשובה

על עמדת משרד המשפטים לגופו של עניז. אינו. י מוכן לקבל התחכמויות לגבי

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. גם היושב ראש ניסה להגיד, שזו עצה של היועץ

המשפטי, גם אם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן חוק, יש להן תוקף די מחייב

כי הן מבטאות את המצב המשפטי, ולא יכול להיות ששרים בממשלה ינהגו בניגוד

להנחירת כתרבות של הירעץ המשפטי לממשלה, זה היבט אחד, אבל מעבר להיבט

לגופר של ענין, בראו נשמע את עמדת משרד המשפטים ראין הם

מעריכים את המצב המשפטי, אם חרק זה יעבור בקריאה שלישית"

כאשר דברת על דברי ההסבר, הבינותי עמדתך לגופו ע-ל

ענין. אבל הרי ררב החברים יכולים להוציא מתחת ידם

חרק שונה עד שיאושר בקריאה שליללית, ראת זאת אתה ייודע,

חבר-הכנסת דן תיכון,

אני כנראה לא מבין, או יותר נכון מבולבל, יש שאלה

של החלת דין הרציפות על החרק, רכאן מתחכמים אנשי

משרד המשפטים רארמרים, שכיררן שאלה שהגישר את הצעת החרק בכנסת הקודמת

הפכר להיות שרים, אי אפשר להחיל חרק הרציפרת על הצעת החרק, _

לאי

אני מפשט את זה, _ שכן קיימות הנחירה של היועץ המשפטי

לממשלה, ובעל י ההצעה המקורית מנועים בשל אותן הנחיות -

אתה לא מפשט, אתה נותן אינטרפטציה,

שערר בנפשכם שהחרק עבר בקריאה ראשרנה, ברגע שעבר

בקריאה ראשונה, הוא שייך לכל חברי הכנסת, בעצם מה

שקורה, ששמות המגישים צריכים להיות מושמטים, הם מוזכרים רק בדברי ההסבר,

החוק שייך לכל אלה שתמכו בו וגם לאלה שלא . הצביעו בעדו,

חבר-הכנסת מיכאל איתן הטיעון שלך הוא כבד-משקל,

אבל הוא טיעון לגופו של ענין, וצריך לשמוע אותו בין הקריאה הראשונה ובין

הקריאה השניה, בפועל, מאחר והחוק עבר בקריאה ראשונה, הוא שייך גם לי,

לא רק לחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, גם אני הצבעתי בעדר,

אני חישב ש:יש אי שוויון, והטענה שלך, שזה יועלה

באו"מ על ידי חבר-הכנסת דרארשה, היא במקומה, אבל את זה היית צריך לטעון

לפני שעבר החרק בקריאה טררמית רבקריאה הראשרנה, לאחר שהחרק עבר בקריאה

ראשונה יכול חבר-הכנסת דראושה לטעון את הטיעון הזה , החלת דין הרציפות

אינה מעלה ואינה מורידה,

לגופר של ענין, יש בעיה קשה בירתר בישובים הדרוזים,

וכולם מומחים לענין הדרוזים, בעיקר לענין החאפלרת בכפרים הדררזים ומרבים

לבקר בהם, אבל הבעיות הן קשות ויש סכנה שביום אחד הם יגידו: לכו לעזאזל

לכז הנושא חשוב ביותר. אסור לדהרת אותו. משעה שלעלה

צריך להחיל על החוק די7 הרציפות ולקיים את הדיון.

הבר-הכנסת שלמה ברהבוט.

האמת היא, שלא הייתי הבר הכנסת בכנסת היוצאת, ואולי

גם אני הייתי מצביע נגד הצעת חוק כזו בקריאה ראשונה,

אבל הייתי תובע לעשות את הדברים בדרך אחרת, כי במדינה מתוקנת אסור

שיהיה אי-שוויון- גם המגזר הדרוזי, גם המגזר הצ'רקסי וגם המגזר הערבי

חייבים לקבל מה שמקבלים שאר המגזרים במדינה, נכון שיש ויכוח על זכויות

וחובות.

כמו בישוב מעלות-

מהו חוק הגליל? מהו חוק הנגב?

דוקא משום שאני ראי" ישוב יהודי-ערבי, אני חושב

שזו דוגמה נכלאה מה קורה בתוך ישוב שאנשים מקבלים

כל הזכויות שמגיעות להם.

ומה על החובות? זה לא תפקידם טל התושבים

להחליט איזה חובות הם צריכים לקיים. ממשלת ישראל חייבת להחליט איזה

חובות חלות על כל אזרח.

דוקא המגזר שנושא בכל החובות של מדינת ישראל, המגזר

הדרוזי והמגזר הצ'רקסי, לא יעלה על הדעת, שהם לא יקבלו שוויון מלא. אני

מסכים שאם יתקבל החרק, יבואר ריגידר: אתם הפליתם, לכן יכול להיות שגם

בלי לחוקק חרקים אפשר להגיע לשררירן. אולי כדאי לשבת עם שר האוצר וכבר

בשנת תקציב זר להתחיל בפעולות למימוש השוויון.

אתה לא בעד העדפה של יוצאי צבא?

אני בעד העדפה,

אנו דנים עכשו רק על החלת דין הרציפות, לגופו של

ענין, אם נחליט לאשר החלת דין הרציפות על הצעת החוק,

יהיה פה דיון ארוך, אני מבין שאתה בעד החלת דין הרציפות,

כן,

אני בעד החלת דין הרציפות, אני חושב שיש בעיה מוסרית

קשה בנרשא של הדרוזים, הצ'רקסים והבדווים, גם בקרב

הבדווים יש המשרתים בצה"ל,

אשר לטענה שהעלה חבר-הכנסת מיכאל איתן, הצעת החרק

עברה בקריאה טררמית רעברה בקריאה ראשונה, נכון שיש הבדל בין חרק שאושר

זאו7לר בקריאה שלישית- אבל אינני חושב שאפשר להנציח

את אי-השוויון ובלבד שלא נצביע על הפליה קיימת, אנחנו התנסינו בכנסת

בקבלת חוקים שבאים לתת העדפה, גם הם מצביעים על אי-שווילן, מהו חוק הנגב?

מהו חוק הגליל? חוק הגליל בא להבטיח העדפה של אזור הגליל,

אחרי שנושא זה עלה רמבקשים להחיל דין הרציפרת

על הצעת החרק, אני הרשב שצריך לאשר החלת דין הרציפות,

לגופו של ענין, אנחנו רואים לא רק נאמנות אישית

של הדרוזים למדינת ישראל, אלא גם הצבעה חד משמעית

למפלגות הציוניות, הציבור הזה לא רק נאמן במעשים ובשירות הצבאי, הוא



ס . שלום

גם מצביע ומשתלב בכל המפלגות הציוניות.

יש גופים קיצוניים באותם כפריה דרוזים שאומרים

אתה "פרייער",אתה נותן שלוש שנים בצבא - ושמעתי זאת במסע הבחירות

האחרונות - ולא מקבל שום דבר, אני אינני רוצה שהגופים הקיצוניים בתוך :

הקהיליה הדרוזית יקבלו עידוד.

היתה החלטה בממשלה בשנת 1987 לגבי הדרוזים והיא

לא בוצעה" הצעת החוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת היא הצעת חוק טובה וצריך

לההיל עליה דיז הרציפות ולהביא אותם לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ביקרתי בכפרים הדרוזים, ואני הושב שהצורך לתקן

יאה המעוות, יש לגביו הסכמה לאומית, יש לתת לציבור

הזה את המגיע לו; צורך זה אינו מוטל בספק , לכן אני בעד החלה דין הרציפות,

היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ.

רבותי, ראשית כל אני רוצה להזכיר לכל החברים, שאף על

פי, שהח"וק' הוא עכשו של כל חבריה כנסת, של הוועדה,

של המליאה, בכל זאת שמורה לארבעת החברים המציעים זכות עד הרגע האחרון

לחזור בהם מהצעתם, כך שבעוד כמה ימים -

עד הרגע האחרון?

כתוב בתקנון עד איזה רגע,

עד הקריאה הראשונה"

א. דמביץ; עד הקריאה השלישית, , i

לא. !

אני אראה לך את התקנון,

תראה לי

אראה.

על כל פנים, כל זמן שזה בוועדה, אין ספק,

זה צריך לחזור למליאה, אם הם חוזרים בהם,

לא, . /

הערה שניה לחבר-הכנסת מיכאל איתן, כמי שהיה ממונה |

במסך עשר שנים על דברי ההסבר טל הצעות-חוק, כאשר הייתי במשרד המשפטים, :

אני מאד רגיש לענין דברי ההסבר, אבל אני רק יכול לומר לך, שאם הטענה,

שחבר הכנסת פלוני יכול לטעון באו"ם את דברי ההסבר האלה, תאר לך איך הוא

יכול היה לדבר אם הוא יכול היה להוסיף, שהחוק שהוצע אף הוא לא נתקבל" |

הערה שלישית - במצב זה מה שבאמת רצוי היה - ועל זה

אני פונה לנציג הממשלה כאן - אילו באה הממשלה ואמרה, במקום זה, לייד זה, בתוך

זה: אנו מקבלים על עצמנו להציע, לקיים ולקבל, או אנו נציע, נקיים ונקבל,

את התיקונים הנחוצים בחוק ברוח אותה החלטה 373 . אז היה טעם לכל זה,

אל תשעו להצעת חוק פרטית של ארבעה חברים נכבדים, אני - הממשלה - אבוא

ואקיים סוף סוף בצורה פורמלית חוקית, מחייבת, משכנעת, מה שהחליטה הממשלה

לפני כך וכך שנים.

מה שמפריע לי כאזרח וכמשפטן, שמצד אחד אומרים מטעמים



א. דמביץ

תנו לנו אפשרות להסביר לחברים המציעים את חובתם, לפי הקנון

הממשלה ולפי הנחירה היועץ המשפטי, לחזור בהם, ומצד שני לא מציעים -טוב דבר

קונקרטי מחייב פוזיטיבי, ועל זה אני יכיל לומר, גם כאזרח, גם כמשפטן,

"-ני מצטער- השאלה היא, האס יכולה הוועדה להגיד לממשלה: אנחנו ניחן לכם

שבועיים, אבל הביאו לנו משהו קונקרטי ולא סתם הזרה מהצעה החוק?

לא עניה על השאלה, האם החוק הזה עלול להפסל בבית-

המשפט?

להפך, הוא יא להרבוה שוויון, להרבוה צדק, להרבות

מעמד נכון, להרבות אזרחות טובה.

רק לחלק מהאנשים.

זה עוד נתקן.

חבר-הכנסת סאלח טריף.

אני רוצה לומר איך הדרוזים רואים אה -שותפות החיים

במדינה, אתם רואים את זה דרך השותפות של ברית- הדמים

בצבא בין היהודים ובין הדרוזים. אבל הדרוזים היו שותפים גם בהקמת המדינה,

ובאו אנשים מסוריה ולבנון לסייע בכך כאשר מדינת ישראל היהה חלשה ולא היה

לה צבא, והדרוזים ממשיכים עד היום. אתם אינכם מבינים איזה עלבון זה כאשר

אתם מדברים, תשוו אחוזי הגיוס של ה"דוסים" שלכם ואחוזי הגיוס של ה"דוסים"

שלנו.

אני מבקש לדעת, האם לאיש משרד המשפטים אין דיעה לגופו

של ענין.

ה י ו "ר ג. גל: הוא ביקש לדתות.

כדי שהממשלה תגיש עמדה מגובשת.

הערה אחת לחברי הכנסת החדשים, ובעצם גם לוותיקים.

לי נאמר, שלדברי ההסבר בהצעת חוק, אין משקל ואינם

משפיעים בבית המשפט, אלא השופט מסתכל אך ורק על החוק עצמו.

ברור שיש לזה השפעה.

יש לי כמה פסקי דין שבהם באריכות השופט מצטט את דברי

ההסבר. אז, אנא, צריך להה משקל לדברי ההסבר, כי זה

לא דבר שנעלם. אמנם זה לא מופיע בפרסום של החוק, אבל הוא קיים ועושים בו

שימוש.

הערה שניה, אני כנציגכם הנאמן, עשיתי מעל ומעבר,

ובמידה מסויימת אפילו קוממתי עלי אה ידידי חבר-הכנסת סאלח טריף, שהיה

נדמה לו שאני סוחב את הענין בכוונה, ולא כן. יחד עם זאת נתתי למציעים

זמן להשיב- הזמן עבר ואינני רואה היום סיבה לדחות את ההצבעה" אי לכך

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להחיל על הצעת החוק דין הרציפות"

הצבעה

ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק להבטחת שוויון

זכויות (דרוזים וצ'רקסים), התשנ"ב-1992 בהקבלה



שינויים בתקציב לשנת 1992

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

שינויים בתקציב לשנת 1992, והפניה הראשונה היא

פניה מסי 07025 של הממונה על התקציבים-

בשמי: דברי הסבר מכי נציג המשטרה, מר הרצל יוסוב.

לפני מסכר חודשים הוחלט לאפשר למשטרה לקלוט 100

עולים, ועתה מבוקש אישור להעברת 1,100,000 שקלים

מהרזרבה הכללית למשטרת ישראל עבור העסקת 100 העולים,

מאיפה העולים, גם מאתיופיה?

העולים הם מרוסיה, בודדים מאתיופיה,

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ?! ה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 07023

של הממונה על התקציבים אושרה

הפניה הבאה, פניה מס' 52006, גם היא בנושא המשטרה.

מדובר בהעברת 400,000 שקלים מהרזרבה הכללית למשטרת.

ישראל לצורך מימון תכנון העברת סדנת תלפיות לעטרות.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 52006 אושרה

הפניה הבאה - פניה מס' 52007 של סגן הממונה על

התקציבים-

המשטרה התחילה בהעברת מחנה מג"ב מתלפיות למעונו

החדש. ומבוקש אישור להעברת עודפי הקציב הפיתוח

של משרד המשטרה בתקציב פרוייקט 5 משנת התקציב 1991 לשנת התקציב 1992 עבור

אותם סעיפים להם נועדו-

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 52007 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה

הפניה הבאה - פניה מס' 230 של סגן הממונה על התקציבים-.

מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד המשטרה"

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 230 של

סגן הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה הבאה, פניה מס' 235 של סגן הממונה

על התקציבים-

מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד המשטרה

בסך".. 2,2 מליון שקל כתוצאה משינוי סדרי עדיפויות

לצוורך שילוב שב"ס במסגרת פרוייקט רב-גל.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשית 1992, פניה מסי 255 של

סגן הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה הבאה, פניה מס' 227 של הממונה ;

על התקציבים,

א. קרשנר; כאן מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד הבינוי

והשיכון.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף התקציבים, אייל.

יש לנו שלוש בקשות לשינויים פנימיים בתקציב משרד

הבינוי והשיכון- בקשה ראשונה - לפיתוח שכונת

משרד הבינוי והשיכון מפתח את השכונה, כאשר געשה התכנון. השלב הבא הוא

שלב הפינוי- מה שאנו רוצים הוא להעביר מתקציב מינהל מקרקעי ישראל לתקציב י

משרד הבינוי והשיכון 597,000 שקל. . י

זה הסעיף הראשון בבקשה"

אם אין הערות לסעיף זה, אני מעמידו להצבעה.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 227 של הממונה

על התקציבים, סעיף 1 - אושר

t

הסעיף השני - העברת 28,420 אלפי שקלים לחברת עמידר

עבור אחזקת דירות, באשר המקורות של ההכנסה באים י

ממכירת דירות שנוהלו על ידי חברת עמידר.

הממשלה משלמת לעמידר?

כן.

כמה?

כוסט פלוס 4.5% כל הנושא הזה נבדק עכשו מחדש.

אני מעמיד להצבעה סעיף זה בפניה מס' 227.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 227 של הממונה

על התקציבים, סעיף 2 אושר

הסעיף השלישי - העברת 3000, אלפי שקלים להשלמת

רכישות מגורונים וקרוונים- בשנה שעברה לא נוצל

התקציב של 3 מליון שקל לנושא זה" זה לא רכישת קרוונים, אלא רכישה מדרגות

לקרורנים ודברים דומים-

חבר-הכנסת פנחס בדש.

אני אצביע נגד פניה זו כמחאה. 15 קרוונים ל-15

משפחות שובצו בקדש-ברנע לפני שלושה חדשים ועד היום



פ. בדש

לא מצליחים להוריד לשפ את הקרוונים. אני מרחה על כך. זה בזיון. מסיעים

איה האנשים כל יום מגילת ומבאר שבע לקדש ברנע ומחזירים אותם בערב. אלפי

קרוונים זרוקים נמצאים באתר, 300 קרוונים מפורקים, ואי אפשר להקים

קרוון אחד בקדש-ברנע.

אינני ממשרד הבינוי והשיכון, ואינני יכול להשיב על כך

אבל דע לך, שבהצבעה נגד, אתה מעכב דברים אחרים.

גם אני אצביע נגד.

אני מבקש דיון על מיקום הקרוונים והטיפול בהם.

בסדר.

אנו עוברים לפניות מסי 243 ו-244 של סגן הממונה

על התקציבים.

אלה פניות שעוסקות בנושא המשכנתאות. כאשר משרד

הבינוי והשיכון נותן תנאי סיוע מיוחדים במקומות

שהם צוארי בקבוק, כמו שכונת בית-ישראל בירושלים ושכונות חדשות שאנו רוצים

לעודד, אדם בא וקונה דירה, חותם חוזה, ואחר כך מקבל הלוואה. יש אנשים

שעשו זאת בסוף 1991 ולא הספיקו לקבל את ההלוואה או המענק. אנו מבקשים

לאפשר מתן המענקים וההלוואות לאנשים שלא קבלו,

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה פניות אלו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניות מס' 245 ו-244

של סגן הממונה על התקציבים אושרו

אנו עוברים לפניה מס' 242 של סגן הממונה על התקציבים.

דברי הסבר נשמע מפי נציג אגף התקציבים, מר הדר.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב מללרד הקליטה ובמסגרתם

התאמות בסעיפים התקציביים של אמרכלות ושכר. השינויים

נובעים בעיקר בגין הטיפול בעולי אתיופיה שהועברו לאחריות משרד הקליטה

החל ב-1 בספטמבר 1992.

כמו כן מתוקצב סכום של 500,000 שקל להשלמת ערכת הציוד

לעולי אתיופיה.

אני מעמיד להצבעה פניה זו"

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 242 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 241 של הממונה על התקציבים.

רשות הדיבור לעדי הדר.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד העבודה והרווחה

וכן בתוספת של 17,850 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.

17,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב מיועדים לפתיחת 40 כתות להכשרה מקצועית

לעולים מאתיופיה ו-200 כיתות נוספות להכשרה מקצועית למבוגרים. 850,000

שקל בהרשאה להתחייב מיועדים לעריכת מכרז למיחשוב מדורי התלזלומים בשירות



ע. הדר

התעסוקה,

מדוע בדף המחשב אין טור על השינוי.

הטור השמאלי אלה הם השינויים.

כאן מדובר על הרשאה להתחייב, כך שאין כנגדו סעיף.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 241 של

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מסי 239 של הממונה על התקציבים -

העברת 10 מליון שקל לעיריית ירושלים למטרה ביצוע

עבודות פיתוח ושיקום מבנים במזרח העיר, זה על דעת ראש העיר?

נ?ה שאינני יודע, אינני מסביר.

מדובר בירושלים, אני מציע לאשר.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מסי 239 של

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 238 של סגן הממונה על התקציבים"

שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים והנהלת בתי

המשפט.

מה זה בדיוק?

יש רישום פרוטוקול בבתי המשפט, יכול אחד הצדדים

לבקש את הפרוטוקול, והוא משלם בעבורו,

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 238 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר אי, דיין; אנו עוברים לפניה מס' 234 של הממונה על התקציבים,

העברת 950 אלפי שקלים מהרזרבה הכללית לתקציב משרד

האוצר על מנת לאפשר ליחידת ההפרטה ברשות החברות להעסיק

יועצים ומומחים לצורך זירוז קצב ההפרטה,

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 234 של

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפניה מס' 233 של סגן הממונה על חתקציבים.

הפרשת רזרבה פנימית בסך 40,000 שקל לצורך מימון סקר

לסיפור השירות לציבור באגף מס הכנסה.

אני מעמיד להצבעה כניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1992, פניה מס' 233 של

סגן הממונה על התקציבים אושרה

מכירה מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ

אנו חוזרים לענין מכירה מניות בנק המזרחי המאוחד

בע"מ. נמצאת עמנו הגברת תמר הקר, אך חבר-הכנסת מיכאל

איתן אינו נוכח.

הגברת תמר הקר, חבר-הכנסת מיכאל איתן ביקש להוסיף

תוספת להחלטה, אני לא רציתי להחליט על כך מבלי שאת תחויי את דעתך, כדי

לא לפגוע בהחלטה.

למה מבקשים הארכה, מה קרה?

זו לא הארכה, הבעיה היא, שהאישור של ועדה הכספים,

שניתז לפני שברע, הוגבל בזמן, כאשר היתה הנחה

מוטעית, שהחוזה מגביל בזמן, וזה לא כך,

הברים הבינו בישיבה, שה-6 בנובמבר זה הזמן שמר זאבי

צריך לגמור את העסקה, ואילו ועדת הכספים צריכה

לאשר עד ה-4 בנובמבר- מתברר שמר דמביץ טעה, והוא תיקן את זה ואמר, שמר

זאבי לא צריך לגמור את העסקה ב-6 בנובמבר, ואז אמרו הברים: החלטנו כפי

שהחלטנו על פי אינפורמציה מוטעית, ועל כן באה הצעת התיקון שהיא מוסכמת

שנוסחה על ידי הגברת תמר הקר, אליעזר דמביץ ואנוכי-

אמר חבר-הכנסת מיכאל איתן שהוא רוצה להוסיף 'להצעה

דבר אחד,שיהיה ברור, שאין בזה כדי להתערב בכל הקשור

בלוח הזמנים,

כל המוסיף גורע,

תצטרכי להגיד לו את זה, אחרת נצטרך להגיע להצבעה

ברוב ומיעוט, אם אפשר להגיע להבנה, כך לימדו אותי

המשפטנים, זה עדיף,

הוא אמר עוד דבר אהד, שאם יתברר שיש חידוש מהפכני

בינתיים, ועדת הכספים תדון בכך,

זה ממילא, הרי איננו יכולים לשנות את מהוה העיסקה,

כיוון שחבר-הכנסת מיכאל איתן איבו נוכח והשעה היא

13:00, אנחנו ננעל את הישיבה, נשב אתו היום, נגיע

להסכמה ונביא איה העבין לפני הוועדה בשיבתה מחר,

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13:00