הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטרקול מס' 29

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ב' בחשון התשנ"ג (29 באוקטובר 1992)^ שעה 00;10

נכחו;

ג' גל- היו"ר

חי אורון

ר' אלול

אי פורן

ח' קופמן

ג' שגב

ג' שגיא

די תיכון

מ"מ: מ' איתן

י י ונונו

ר י נחמן

עי עלי

ס' שלום

חבר-הכנסת ע' פרץ

די ירושלמי - מנל"ל ,Israel Export cooperation

נציג היזמים

י' גבאי - הממונה על התקציבים

א' זייף - מנהל המכס ומע"מ

ש' אברמוביץ - התאחדות התעשיינים

מי אלדר - יועץ כלכלי , נציג היזמים

ח' גוטמן - התאחדות התעשיינים

ז' גולן -מהמכון ללימודים אסטרטגיים

ופולייטיים מתקדמים, נציג היזמים

י י שטרן - לשכת המסחר

א' קרשנר

ס' אלחנני

תי צנעני

אזור סחר חופשי.



אזור סחר חופשי

אני פותח אח ישיבת הוועדה. אנו נקיים את ישיבותינו בבנין אמות

משפט לתקופה מוגבלת, שבה נבדוק אפשרות לקיים ישיבות בבית הפרקליט

במידה והחנאים שם יהיו טובים והמחיר נמוך יותר. בעיתונות, כמו בעיתון

"גלובס" מופיעה ביקורת על כך שאנו מתכנסים בבניין אמות המשפט, ששייך

להסהדרות. הודעתי, שכשיצתק שמיר יעזוב את משרדו בבניין , נעזוב גם

אנו.

בישיבה זו נדון בנושא אזור סחר חופשי, על פי הצעה לסדר היום של

חבר-הכנסת מיכאל איתן. הזמנתי כדיון זה את יושב-ראש ועדת העבודה

והרוותה עמיר פרץ, שהעלה בכנסת הקודמת הצעת חוק בעניין זה, שנדונה

בוועדת הכלכלה ועברה קריאה ראשונה. בישיבה הזו נדון ברעיון , ולא

בחוק. מונתה ועדה ממשלתית לבדיקת הנושא, שאותה מרכז יורם גבאי הממונה

על הכנסות המדינה. לאחר שיציג חבר-הכנסת איתן את הנושא, נשמע את

האורחים שמעורבים בעניין ויושבים איתנו. אני מקווה שנצא מישיבה זו עם

הבנה טובה יותר בנושא,

מ' איתן ;

להצעה זו ישנם סיכויים קלושים מאד לעבור, כי היא יותר מדי פשוטה,

ברורה והפוכה ממה שאנו רגילים. קשה לקבל הצעות כאלה, כי אנו חושדים

שאם הכל כה פשוט וברור, בודאי ישנם דברים שאיננו יודעים עליהם

ועומדים מאתורי ההצעה. ואז, ברור לנו שמשהו עומד מאתורי ההצעה הזו:

המאפיה שיודעת להסוות אח עצמה או "אבירים יהודים", כפי שקראתי במקום

כלשהו . כשבאים יהודים לתרום לארץ ולהיפרד מכספם לעולמים, הם נקראים

"נדבנים". כאשר הם באים לעשות כאן עסקים, הם נקראים "אבירים

יהודיים". כנראה, שהחטא הגדול שלהם הוא רצונם להרויח. על מטרתם זו

הייתי שולל מהם אח זכות הכניסה לארץ. אם לא הייתי שולל מהם את הזכות

להיכנס לארץ, הייתי שולח אוחם לאישפוז ולבדיקה עם הגיעם לארץ. אנשים

יאמרו שמשהו כאן אינו האירני - אנשים אלה באים לארץ, מביאים כסף,

רוצים להרויח ולקחת את הכסף חזרה לחוץ לארץ. ישנן כמה אפשרויות: הם

אינם יהודים, אין להם כסף או שעליהם להביא חעודוח שפיות.

כאמור, הצעה זו לא תתקבל בין היתר בגלל הטיעונים הנ"ל. יכול

להיות, שדמיוני אינו כשיר דיו, אך הטיעונים יהיו פתוח או יוחד בעלי

המוטיבים האלה. ישנן כל מיני מחשבות של המחנאדים על הנושא. אם אינם

יכולים להוכיח זאת, המצב ארוע יותר כי כנראה מדובר על דברים נעלמים

שאינם יודעים. - זו תהיה האישה לדבר פשוט והגיוני. למעשה, המשקיעים

אנו רוצים מהמדינה 1,200 דונם בלבד. הישוב כוכב יאיר,

שהקמתי, הוא בן 1,600 דונם. מינהל מקרקעי ישראל העריך את אדמת כוכב

יאיר בסכום גבוה, ושילמנו כ-6,000 דולר לדונם. וזאת להזכירכם, לא

כולל תשתיות ופיתוח, שהם עיקר ההוצאה. המחנה, כביכול, שניחנת כאן

למשקיעים, אינה מחנה. אנו נאבה עליה מחיר. ראו, מינהל מקרקעי ישראל,

למשל, משלם פיצוי מואזם לקיבוץ או מושב על קרקע חקלאית, ולא על מטע.

מינהל מקרקעי ישראל משלם 6,000 ש"ח.

לדעתי , אפילו פחוח מ-6,000 שי'ח. אבל, נניח שזה המחיר. אם התשלום

הוא 6,000 דולנם, הרי שעל 1,200 התשלום הוא: 7,200,000 שייח. במקרה שכ



אזור הסחר החופשי, באים משקיעים ומתחייבים, ועל המדינה לתת להם,

ממקורותיה, משהו שהוא שווה ערך ל-7,200,000 ש"ח. נסוך הדבר, שהיא

צריכה גם לספק להם תשתיות עד לגבול השטח. אם המשקיעים יקבלו מקום

סביר, ההוצאה תהיה 2-5 מליון דולר.

אם מדובר על מקום סביר, אז מחיר הקרקע לא יהיה 6,000 ש"ח בלבד

לדונם.

בעיני, מקום סביר הוא אזור שמצוי במרחק של רבע שעה נסיעה מנמל

התעופה לוד. הקרקע במקום כזה לא שווה, כי היא טרשית או חקלאית וערכה

אינו עולה על 6,000 ש"ח. אלה הם סכומים בטלים. אפשר למקם את אזור

הסחר החופשי גם במרחק חצי שעה נסיעה שדה התעופה לוד בכיוון מזרח או

דרום-מזרח. לא דיברתי עם האנשים האלו מעודי, אך אתמול הם שלחו לי

פקס. למען הסר ספק, לא הצעתי שמיקום הקרקע יהיה מעבר לקו הירוק.

חבר-הכנסת מיכאל איתן , אתה מעלה הצעה לסדר-היום. אני מכיר את

הנושא מהעיתונים בלבד. אל תתפלמס על דברים לפני שהצגת את הנושא

והרעיון , כדי שנבין על מה מדובר.

חשבתי שכולנו בקיאים בעניין . אציג את הנושא בצורה הפשוטה ביותר.

באים לכאן אנשים, שמוכנים להתחייב לשורת התחייבויות, שנשמע עליהן . הם

תנו לנו שטח אדמה של 1,200 דונם במקום סביר. איני יודע היכן

בדיוק הם רוצים את השטח הזה, אך אני מעריך שהם רוצים אותו במרחק סביר

משדה תעופה או מנמל. שטח האדמה צריך להיות במקום שאין קרקע למגורים,

והם לא צריכים קרקע יקרה. הם אומרים, שהם רוצים ליצור בשטח אזור יצור

לסחר חופשי, שבו הם מוכנים להשקיע כסף רב ביצור מקומות עבודה.

אם איננו מסכימים לעקרון הזה, לא כדאי להמשיך ולהסתבך. אם נתחיל

לסבך את הנושא, אני יודע מה יעלה בגורלו; יתעוררו מחשבות שונות, איך

הם מרמים ומה עלולים לעשות בשטח הזה. אני בודק את הצעת המשקיעים על

מה יקרה למדינת ישראל, אם, במקרה הגרוע ביותר,

אכן עומדת לפנינו חבורת נוכלים או מאפיה? אנו מגדרים שטח גדול, שבו

הם יעשו כרצונם, ובתמורה הם יספקו לנו את הסחורה. הסחורה, שאנו

מעוני ינים בה, היא עשרות אלפי מקומות עבודה, לפי כוח זמנים מסויים

שהם יתחייבו בו. דבר נוסף, שהם לא התחייבו לו, אך ברור שהוא פועל

יוצא של האזור, הוא פעילות כלכלית בינלאומית בהיקפים אדירים. הם

עומדים להשקיע מאוח מליוני דולרים, וזה דבר שמדינת ישראל אינה מסוגלת

לעשות. אם הם לא יצליחו להשקיע ולהביא את הסחורה המבוקשת, לא קרה

כלום. - 1,200 דונם ישארו כאבן שאין לה הופכין, ובסך הכל עשינו

נסיון . האם אנו מתביישים שמרמים אותנו?

האם מותר למישהו לחשוב אחרת ממך ?!

בודאי שמותר. אני מכיר את העם היהודי.

איני יודע דבר על הנושא הזה, ואני מבקש שתציג אותו.

אל תיתמם, דניאל דורון שלח לך אתמול מכתב נגד הנושא.

די תיכון ;

הוא יכול לשלוח לי אלף מכתבים - אין זה אומר דבר.

רבותי, האויב הגדול ביותר של הטוב תוא הטוב מאד. כשמישהו בא עם

מה אתה צריך את זה? אנו רוצים שכל המדינה שלנו

תהיה אזור סתר תופשי, האם אנו מסואבים להפוך את כל המדינה לאזור כזה?

בואו נהרוס את הטוב ונילחם על הטוב מאד. יתרונה של התוכנית הוא, שהיא

יוצרת משהו בקנה מידה קטן ; היא לא מעוררת את הפתדים של ההסתדרות,

הפרוטקציוניסטים למיניהם עם חומות מכס ובעלי השליטה בשוק הישראלי או

זהו אזור קטן, ניתן לו לחיות איכשהו. אם

זה יהיה בגדול, לעולם לא נאשים את זה.

איני רוצה לצאת "פרייר", ואני רוצה שתבתנו את הנקודה הבאה. אני

כל הזמן אומר לעצמי, שאל לנו לשאול את עצמנו האם אתרים ירויחו, כי אז

לא תהיה לנו תקומה. אנו צריכים לשאול את עצמנו: מה אנו משלמים תמורת

הנסיון הזה? במצב הגרוע ביותר, הם לא יביאו מקומות עבודה או השקעות,

אבל המדינה לא תפסיד. לעומת זה, אני יודע מה אני מקבל - אני מקבל

נסיון למשהו שיש כדוגמתו במקומות אחרים בעולם. אני משקיע 1,200 דונם

והבאת תשתיות בסכום אפסי, שמכסימום יגיע ל-6-5 מכיון דולר בלבד.

התוכנית הזו לא תהיה תרופת פלא למחלות המשק הישראלי. היא תהיה

מדגם קטן , שיאפשר ללמוד מה קורה ואולי אם יפתור בעיות תעסוקה של אלפי

אנשים. כולנו מתוייבים, האופוזיציה והקואליציה, לנושא התעסוקה, וזוהי

הזדמנות לבחון אם התוכנית תצליח. ההשקעה שלנו היא 0, והתוכנית היא

מה הם משקיעים? הם מביאים מכונות

ראו מה קורה במרכז ההשקעות שלנו. -

כשבא יזם מחו"ל ורוצה לפתוח מפעל בעפולה, האם אין הוא מביא מכונות

וציוד? ועליו, אומרים שהוא משקיע מליונים. כאן מדובר על כך,

שהמשקיעים מתחייבים להביא 600 מליון דולר, סכום שאף אדם לא חכם עליו,

ובכל זאת אומרים עליהם שאינם משקיעים ושהם מביאים מכונות וציוד.

וזאת, בזמן שאם אדם הולך למרכז ההשקעות, עובר את הביורוקרטיה שלנו

במשך שנתיים ומביא מכונות וציוד הוא נחשב למשקיע.

מדוע אתה כועס ?

מ' איתן ;

אני כועס מאד, כי אם אני רואה שבגלל ויכוח בין יהודים, אנשים

שתומכים בעקרונות המשק התופשי הופכים להיות אופוזיציונרים לעניין , רק

בגלל שאין זה מבית מדרשו של זה אלא מבית מדרשו של אתר. אני שואל את

עצמי: לאן אני מאיע, אם כבר דניאל דורון מנהל תעמולה נאד העניין הזה?

איני יודע על מה אתה מדבר.

שכר המינימום - אחת הביקורות על התוכנית היא, שנסיון זה מתאים

את אזור הסתר החופשי הקימו בטיואן ,

כשהתמ"ג שם היה 1,000 דולר לשנה. תשובתי היא: נכון , התל"ג היה 1,000

דולר, אך מדוע המבקרים לא אומרים כמה הוא שווה היום? יכול להיות

שתוכנית זו סייעה להעלות את התמ"ג. בנוסף, אומרים המבקרים שתוכנית זו

שייכת ומתאימה לשנות ה-60 של מדינת ישראל, ושהיא לא תצליח כי הם לא

יתנו את שכר המינימום. תשובתי היא: אם הם לא יתנו שכר מינימום,

האנשים ילכו למקום אתר. במדינה הזו, גם אנשים שלא עובדים חיים. הבעיה

שלנו היא לא שכר מינימום, אלא שכאנשים שלא עובדים יש אבטתת מינימום

של 500 דולר.

איני מביו עם מי אתה מתווכח.

עוד מעט תשמע את הויכוחים. אני יודע, שתהיה בעיה עם המכס. המכס

יטעך , שיש צורך בתתנות, שקיום אזור כזה יסייע להברחות ושישנן בעיות

מורכבות. אריה זייף יצטרך להצטרף לחגיגה הזו ולביקורת הזו, אתרת הוא

יפוטר. אם המכס לא ישמיע את ביקורתו, לא תהיה הצדקה למכס. המכס קיים,

כדי שבכל מקום שרוצים להקים אזור שמעוניינים לשחררו, הוא יתערב נאד

ההקמה ויערים קשיים,

אני פונה לחברי הוועדה. אני מסתכל על האנשים האלה בסגנון של

כבדהו וחשדהו. איני חושד במה שהם יעשו בכספם, אלא רק שלא ינצלו את

אוצר המדינה ואנו נצא מופסדים מהעניין. אבל, מצד אחד, אנו יכולים

לשמור שזה לא יקרה, ומצד שני לאפשר למשקיעים לבצע את הפרויקט, שנראה

בעיני כ experiment-. לדעתי, מי שיעצור את התהליך וימנע אותו הוא,

פשוט, בוגד במדינת ישראל, במיוחד, במצב האבטלה של היום. ברצוני לבקש

מחברי הוועדה, יבאו ירה הנעימה בישיבה, שיקתו על עצמם אחריוח, ישתחררו

ויתנו לנושא הזדמנות. איך זה בטוח, שהנושא יצליח, הסיכונים הם קטנים

והסיכויים להצלחה הם גדולים. ישנם אלפי מובטלים שמצפים אם לעניין

הזה.

אני מסתייג ממשפט אחד, שאמר חבר-הכנסת מיכאל איתן, שבו אמר שמי

שמתנאד לתוכנית הוא "בוגד". לכל אחד יש זכות לדעה משלו.

היו"ר ג' גל;

בשם תבר-הכנסת מיכאל איתן אני אומר שהוא חוזר בו מהמילה "בואד".

אני מבקש לשמוע את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, עמיר פרץ,

שבכנסת הקודמת הניח הצעת חוק בנושא זה,

איני אומר את דבריי כדי לקנטר מישהו או כדי להקניטו, אך איני יודע

מהם עיקרי התוכנית, ויש להציג את התוכנית לפני שמתחילים בויכוחים.

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה עמיר פרץ האיש הצעח החוק, והוא

יציא את התוכנית שלו. אחריו, יציא יורם אבאי את התסרונות והיתרונות



של התוכנית. אני בטוח, שלקראת סוף הישיבה נבין את התוכנית טוב יותר.

ע' פרץ;

אני מודה ליושב-הראש, שהזמין אותי לישיבה זו. לא אכנס לויכוחים,

שהיום לשמחתי הם פחות חריפים מבעבר. את הצעתי בנושא שלחתי לשר האוצר

ולשר המעשיה והמסחר לפני כ-6 שנים עם בחירתי לכנסת. לצערי הרב, לא

הצלחנו לקדם אותה. הצלחנו להעביר אותה בקריאה טרומית, בהסכמה ששר

התעשיה והמסחר לא יגיע לכנסת ולא יביע עמדה. הדיונים בוועדת הכלכלה

נמשכו זמן רב, והגענו לסיכום להכנה לקריאה ראשונה. לצערי, בגלל פיזור

הכנסת, לא הצלחנו להביא את ההצעה להצבעה.

ישנם סיכונים בהצעה, שיש להיות ערים להם, ולא רק סיכויים. נציגי

היזמים מציעים לממשלת ישראל השקעה של 750 מליון דולר. בעת גיבוש

קבוצת היזמים הנוכחית, אחד המסמכים שהוצג גם בארה"ב היה גם מסמך הצעת

החוק שאני הצצתי. לכן , הצעת התוק שלי היא גם תוכנית. אני מצטער על

כך, שתוכניות מסוג זה מקבלות תאוצה במדינת ישראל, רק כשיש מאחריהן

יזמים. יתכן , שלולא היתה מגיעה לכאן קבוצת היזמים, היו מתיתסים לנושא

בקלות ראש ולא כפי שראוי להתיתס אליו. אחת הסכנות הגדולות, בנושא,

היא מערכת יחסי העבודה באזור הסתר החופשי. יש לחשוב כיצד מביאים לכך

שמערכת יחסי העבודה ומערכת חוקי העבודה יחולו באזור. סכנה נוספת, שיש

מהי השפעת האזור הזה על תנועה מתוך אזורי מדינת

ישראל, שבהם ישנה תעשיה, לכיוון האזור אם הוא יוצר יתרונות? ברור לנו

שישנם כאן דברים, שמדינת ישראל מוותרת עליהם.

ראשית, אתת התביעות היא מקלט מס, שהממעיטים מדברים על 15 שנים

ואילו היזמים האמריקאים מדברים על 25 שנים. אני מניח שיגיעו לפשרה

מסוימת.

שנית, תביעה אתרת היא ביטול כל חוקי המכס וכל שיטות הפיקוח לתוך

האזור והיציאה ממנו. לדעתי, כיום, עניין זה קשה פתות מבעבר. אני שמח,

שעמדותיו של מנהל המכס הנוכחי, אריה זייף, וגישתו לנושא שונות מאלה ל

מנהל המכס הקודם. אין זה אזור סחר חופשי כדוגמת תוק הנמלים החופשיים

הקיים היום, אלא אזור יצור ליצוא. כיום, עמדת מנהל המכס הנוכחי יותר

פחותה, והוא מדבר על הסכם לגבי פיקות. אבל, בישיבת ועדת הכלכלה,

בעבר, אמר מר ברקת, מנהל המכס הקודם: איני מוכן , שתהיה מכולה אתת

שתיכנס לישראל בלי שאני מפקת עליה. אתד העקרונות של התוכנית הוא, שיש

לאפשר כניסת סתורות לאזור, כשאף אחד, פרט לגורמי בטתון ומשטרה, אינו

רשאי לבדוק מה מתרחש בתוך המכולות. המכולות מפורקות בתוך האזור,

והיציאה ממנו היא של מוצרי יצוא בלבד. כל כניסה לארץ היא בלתי חוקית,

וכל כניסה לארץ של מוצרים, שמי וצרים באזור הזה, מחייבת את חוקי

ההיטלים שחלים על כל יבוא מאותו סוג.

העקרון הנ"ל גורם לכך שאין מעמד למרכז ההשקעות. ברגע שאדם מחליט

להקים מפעל באזור זה, הוא בעצם מחליט שהוא יצואן כמעט ב-100%. נושא

העודפים יצטרך להיקבע בהסכמות, אם כי אני מעדיף שלא תהיה אפשרות כזו.

כאמור, אם האדם מחליט להקים מפעל באזור, הוא יקבל תוך 24 שעות מעמד

של "מפעל מאושר". מפעל כזה זכאי לאי אלו הטבות. היזמים עשויים לותר

על ההטבות ולבקש, כתחליף להטבות, מקלט מס ארוך יותר ממה שנותנים אנו

היום כתחליף להטבות. כיום, אנו נותנים במקום הטבות כ-10 שנים מקלט מס

ברוב האזורים, ואילו המשקיעים באזור מבקשים מקלט מס של 25 שנים.

אחת הסכנות, שבעטיה אני תרד להקמת אזור זה, היא שהאזור יהפוך

למחנה עבדים, שירויחו 200 ש"ת, וזה יהרוס את כל מערכת יחסי העבודה

במשק. לפי תפישתי, יותר מכל הסכמי עבודה, בכל מדינה, האויב הקשה

ביותר של העובדים וו האבטלה. אין דבר מסוכן לעובדים וליכוכת שלהם

להתמודד על שיפור שכרם וחנאיהם כמו האבטלה. ככל שהאבטלה תקטן , יכולת

ההתמודדות שלהם תגדל. - נושא זה מנחה אותי. יחד עם זאת, אינני חושב



שיש לוותר על חוקי העבודה הבסיסיים שקיימים בארץ. אמרתי למשקיעים:

ישנם דברים, שאצלנו הם קו אדום - לא נוותר, למשל, על חוק שכר מינימום

או על חוק העסקת ילדים.

יהיו פיקוח, משרדים ותעודות.

ע י פרץ;

לא נסכים, שהאזור יקבע כמה זרים ייכנסו אליו. רק מדינת ישראל

תקבע מי יכנס אליה. עלול להיווצר מצב, שמחר יחליטו להכניס 10,000

תאילנדים, ולא נוכל למנוע את כניסתם אם לא הגבלה על כניסת עובדים

לאזור. חבר-הכנסת דן תיכון, אתה מפריע לי. כשהייתי חבר בוועדה, סבלתי

את זה, והייתי צריך להתחרות איתך: מתי אתה מפריע לי, ומתי אני מפריע

לך. אבל, עתה המצב שונה - אני אורח.

די תיכון ;

אני רוצה לומר לך, כשהיית חבר וועדה או אורח באת בערך אותו מספר

פעמים. - אני מתנצל על דבריי.

ע' פרץ;

חוץ מלהתקיף התקפות אישיות אינך יודע דבר. אל תהיה מחלק הציונים

של הכנסת. כל חייך תישאר מתנשא, ואין מה לעשות. עליך ללמוד לא להעליב

אנשים.

האם הוא מנהל את הישיבה ? לא תהיה ישיבה אם הוא ינהל אותה.

חבר- הכנסת דן תיכון , אני מבקש ממך לא לאיים. כדאי, להפסיק את

הויכוח ולהמשיך בדיון .

זוהי הצעה, שמאחוריה עומדים גופים רציניים מאד, שבודאי נותנים לה

יותר תוקף. הם מתחייבים על השקעות מידיות. כפי שיחותי עימם, הבנתי

שהויכוח על מיקום האזור לא יהיה קשה.

א' פורז;

על אי זה אזור מדובר ?

עדיין לא החליטו . ההעדפה שלהם היא אזור אשדוד, אך זה לא מחייב.

אין בעיה להקים את האזור בטריטוריה של אזורי פיתוח.

האם אין האזור חייב להיות בקרבת הים ?

יש כביש מחבר, שמגיע אם לנמל. במרחק 10 דקוח מאשדוד ישנם אספי

דונמים שהערך שלהם 2,000 דולר לדונם בלבד.

אני תומך בהגבלת היזמים כך שיוכלו לבחור מקום שיהיה באזור פיחוח

אי: בגליל, בנגב או בירושלים. בהצעתם הם מדברים על אזור אחד. לעומתה,

הצעתי מדברת 6 אזורים: בנגב בגליל ובירושלים.

אני מבקש מדוד ירושלמי להציג את תוכנית היזמים.

ד' ירושלמי;

,I apologize for speaking in English.I made Alia a year ago

and I have been busy on this. I read Hebrew, I just don ' t speak

very well. I will ask my assistant to translate as I go on. I have

just a few things that I want to say, and I will answer any

question. Meir Eldar has been assisting me in the intellectual

There is a smallאזור יצור ליצוא חופשי level, ideas of

misunderstanding, and maybe it 's a big misunderstanding. But what

I can tell you is what you read in the paper, unless I pay for it,

is more wrong than right,

1. I don't want any money or subsidies or grants from the

I want, I must, I am obligated to pay

for the land. I don't want the land free. I want to pay market

value. If I end up selling up an FEPZ )Free Export Processing

Zone( in the Negev, I want to pay for it. If I sell up in Heifa

or the Galil, I want to pay for it. I don ' t want money from the

government. This is one of the major changes in the idea. I

don't want businessmen coming to the Israeli government saying:

I will bring you jobs, I will bring you investments, now give

me something in return. - I don ' t want that.

2. This is very very important. - The environment. the health, the

safety of the workers, in the zone and outside the zone, are

fully protected by the Israeli law. And in fact, customs does

check containers. It checks them at the gate, coming in, to

make sure they match the manifests, and it checks them on the

way out from the gate of our zone to the port, how ever far

that is, if undersealed it's locked tight. The security from

the gate to the port I'11 work up with the government. Security

on customs, environment, health, safety and national security -

the laws of Israel apply.

How is the FEPZ different from any other idea ? Our proposal

that supervises the FEPZ (ועד) is different because the council

has to respond in 30 days or less to every request. It is simply

eliminates bureaucracy. - It takes this element out. If a business

man wants to start doing business in the zone, he submits his

business plan, he has his proposal, the kind of things he wants to

produce. the ????c hecks it out, and has a specific time for it: 30

days or 20 days. And than. the council either says yes or no. If

it says no, it has to have a reason. If the answer is yes, the



business does business. The simple reason that business men don't

come to Israel is that the bureaucracy takes too much time. In

business time is everything.

There is another point I want to make to this committee about

the allegations that we want to turn Israel into Mexico or having

the Mafia in the zone. I only ask that you look at the names of

the share holders who have committed, men who give hundreds of

millions a year charity to Israel, who finally have said: We are

willing to invest in Israel, and we are willing to breed

businesses that we do business with around the world.

Israel has one opportunity - now. And this isn't the only

solution to Israel problems of investments and unemployment, but

it's one that we can bring on the ground and start building in

January or as soon as you give me the green light, and put words

to work. And that is what we want to do.

אני מבקש לשמוע את יורי שטרן , נציג לשכת המסחר.

י י שטרן ;

באופן אישי, עברתי על החומר צוד לפני ישיבת הוועדה; התעניינתי

בחומר ושלחו לי אותו, והיוזמה לא היתה קשורה לישיבת הוועדה. לאחר

מכן , היו לנו דיונים על כך בלשכה. הלואי , שמדינת ישראל היתה משתנה

בקצב נורמלי, בכיוון שכל העולם צועד בו, דהיינו כלכלה תופשית יותר,

פחות מכסים, שוק פתות ויותר תתרוח. זה לא קורה, או שזה קורה לאט,

ואיננו מגיעים לשום פריצת דרך. לא רק שיש לנו אבטלה גבוהה, אנו גם

מבזבזים את הפוטנציאל שלנו - של העולים ושל יתר תושבי הארץ.

בהצעה, שהוגשה, ישנה אפשרות לפריצת דרך ב"קטן", בתנאים מצתיקים,

אזור בתוך המדינה, שכאילו לא שייך למדינה, אך יש בזה

אפשרות לפריצת דרך. רבים מהיושבים בו חולמים, לפעמים, שיהיה בארץ

היפה הזו שטח כלשהו , שבו יתבצעו דברים בצורה אתרת. זה לא קורה, כל

בוקר אנו קמים ודברים מתבצעים לתמיד עם כל התוצאות העלובות. כדאי

לעשות נסיון ב"קטן", ולראות מה יקרה. הסכנות הן מעטות, ואיננו יודעים

עדיין מהן . אבל, מה כבר כבר יכול לקרות? בסך הכל, זהו פארק תעשיתי

קטן , שיתפקד אחרת. אם אכן יהיה תוצר חיובי, זה ישפיע על המשק כולו.

ביקשו ממילטון פרידמן לומר את דעתו. הוא אמר, שזה לא נראה לו וכדאי

לעשות רפורמות במשק כולו, ולא ליצור מובלעות.

אתה עושה כאן הכוונה ויד מכוונת, אך בנקודה שונה.

הלואי ומרכז ההשקעות היה עובד בצורה כזו, שתוך יום היה מוציא

רשיון ואתר כך ניתנים עוד 30 ימים לערעורים. זה לא קורה, ואתם יכולים

לשנות זאת. ב-3 השנים האחרונות קרו במדינה דברים, שבמדינה אחרת היו

מזיזים את כל המערכת. עשרות אלפי איש הגיעו למדינה עם אי התאמה עצומה

בהרכב התעסוקתי שלהם. הם באו עם הרבה פוטנציאל, אבל גם עם בעיות

רבות. הייתי מצפה, שבמדינה ישתנו דברים רבים בהתאם לזה, אך דבר לא

השתנה.



היו"ר ג' גל;

לפי דיווח שקיבלו חברי-הכנסת, 400 אלף איש האיצו ארצה, והשנה

עומדים להגיע 80 אלף איש. בשנה הבאה מצפים לבואם של 120 אלף איש. -

זהו דבר הסטורי וחשוב, ומוכרחים לעשות משהו בנושא זה.

עלייתם לארץ של 400 אלף איש, בימי הליכוד, היא ארוע הסטורי, ולא

עלייתם של 80 אלף איש.

לא נריב על ציונות ולא נתחרה ביננו. אנו עוסקים בדיון מקצועי.

לא התכוונתי ליצור ויכוח, ואני מצטער שהעליתי את הנושא. כל

שרציתי לומר הוא, שהרפורמרת אצלנו לא מתרחשות בקצב מהיר יותר. בשטח

המבודד אפשר לנסות לעשות זאת אחרת. אם הנסיון הזה יהיה חיובי, זה

ישפיע על תהליכים אחרים, ואז, יהיה קל לשנות דברים כמו נוהלי אישור

ההשקעות במדינה. כאשר יש כבר נסיין חיובי מסויים באזור הזה, יהיה קל

יותר לעשרת שינויים אחרים במדיניות סחר חרץ.

נעשו נסיונות שונים במדינות נורמליות.

האם קיומו של אזור סחר חופשי יפריע לך לשנות דברים ?

היתרון הגדול של אזור היצור ליצוא חופשי הוא, שהוא נותן לנו

אפשרות ליצור דגם מסויים, ולאחר-מכן לזרז דברים. יתרון אחר של אזור

היצרר ליצוא חופשי הוא, שהוא יוצר מקומות עבודה. איו בהצעת החוק

מנגנון מסויים של מעקב אחרי התחייבויות בעלי האזור. כלומר, מה קורה

אם אינם מביאים את המשקיעים ולא מפתחים את האזור. לדעתנו, אפשר לכלול

זאת בהצעת החוק. יש בהצעת החוק משפט שאומר, שכל חוקי העבודה והנוהלים

שקשורים בבטיחות ולעבודה חלים באזור היצור ליצוא חופשי, למעט, בין

היתר, שכר מינימום. זה לא מתקיים, לי זה מתחרה בשוק העבודה. לפי

דעתי, בלי לפגוע בעקרונות האזור, אפשר לכלול גם שמירה על חוק שכר

מינימום.

ע י פרץ;

אין בעיה בנושא זה, והמשקיעים מסכימים לכך.

ישנם דברים, שיש לפרשם, למשל, הסחר בין אזור היצור ליצוא חופשי

עם מדינת ישראל - מה המעמד של האזור? האם מעמדו שווה לזה שבמדינות

אחרות או שהוא יקבל מעמד אחר? כל אלה דברים שאפשר להחליט עליהם מאוחר

יותר. נראה לי, שהדבר הוא חיובי ואין סיבה לפסול אותו. הסכנות הן

קטנות, והסיכויים להצלחה הם מרשימים ביותר.



א' פורז;

האם ישלמו באזור זה מיסים ?

באזור זה יהיה פטור ממיסים.

מבוקש כאן פטור ממס ל-25 שנים חוץ מיחידים.

ברצוני לשאול את שוקי אברמוביץ, נציג התאחדות התעשיינים: מה יקרה

לתעשיה שקיימת בארץ, כמו "אלביט" או "אלסינט", אם יש לה מפעל מתחרה

באותו תחום בתוך האזור ?

הרעיון הזה כבר הוצא לפנינו לפני שנים אחדות על ידי מאיר אלדר.

למרות שלא התלהבנו ממנו, בגלל כל מיני מתכונות שהיו בו, עזרנו למאיר

אלדר, לפחות בהתחלה, באיסוף נתונים שונים. אחד הדברים המדהימים הוא,

שביורוקרטיה קיימת בכל מדינה שהיא, ולא רק בארץ. הביורוקרטיה או חלק

ממנת הוא כורח שאי אפשר להימנע ממנו; ברגע שאתה נותן הטבות או

מענקים, זה כרוך אם בביורוקרטיה.

שקלנו את ההצעה, בעקבות ההתעוררות שחלה לאחרונה בנושא. שמנו על

כפות המאזניים מצד אחד את הנזק והתועלת למשק הישראלי, ומצד שני את

הנזק והתועלת לתעשיה הישראלית כאינטרסנט בעניין . מסקנתנו הסופית היא:

זהו נסיון שעשוי להיות מעניין. זהו נסיון , שאנו ממליצים לעשותו עם

סייגים מסויימים, ואיני חושב שאלה הם סייאים שיטרפדו על סף את

התוכנית, ואין זו הכוונה, אלא סייאים שיעשו התאמה מסויימת למשק

הישראלי. את רוב הסייאים העלו חברי-הכנסת.

יש לזכור, שכיום ישנן הטבות אם למפעלי תעשיה, והטבות אלו לא

מתבטלות. בנוסף, יש לזכור עוד דבר, שאולי לא כל קשור לעניין אך משתלב

בו: במשרד האוצר נשמע, מזה שנים אחדות, הרעיון של הקמת קריות

תעשיתיות. מדובר באוף אוטונומי כלשהו מבחינת הרשויות המקומיות, וזהו

מעין מודל שבדרך.

זהו רעיון רע מאד.

לא אכנס לנושא הקריות התעשיתיות. אנו חושבים, שהרעיון הזה טוב על

מנת להגשים את הרעיון של קריות תעשיתיות. אבל, כאמור, זהו by product

בלבד. אנו תושבים, שהמפעלים, שצריכים להיות ממוקמים באזורי יצור

ליצוא, תייבים להיות כאלו שעיקר תוצרתם ליצוא. אין מפעל ש-100%

תוצרתו הולכת ליצוא. אפילו לחברת "סייטקס" הגדולה, שמיצאת לכל העולם,

יש אחוזים בודדים, שהיא מוכרת לישראל. אין סיבה, שלא יימכר לישראל

מוצר שהוא טוב בעולם, אולם, וכאן מגיע אחד הסייאים, אנו חושבים שכל

מגבלה שהיא, שקיימת על יבוא לישראל, צריכה להתקיים אם בעת יבוא מאזור

וקיצור החופשי למדינת ישראל. יש כאן סכנה שחבר-הכנסת אריה זייף הזכיר:

סכנה למפעל תעשיתי ישראלי ונושא התשיפה. אני מניח, שחלק מהיזמים

שיבואו לאזור הזה יקימו מפעלי טכסטיל. אני סבור, שישנה כדאיות כלכלית



להקמת מפעלי טכסטיל. למדינת ישראל צריכה לחשוב איזה סייגים נעשה. אהיה

האם נחשיב את האזור הזה כאירופה, כארה"ב או

כמדינה שלישית, לצורך יבוא סחורות? - זוהי שאלה מהותית. אני מניח,

שבמקרים של מוצרים רגישים לא יהיה מנוס אלא להתיחס לאזור כאזור מדינה

שלישית מבחינת מכס, על מנת למנוע דברים שונים.

במה זה יכול לפגוע בתעשיה שלנו ?

אם אותו אזור יוגדר ויהנה מאותן הטבות מכס, שישנן ליבוא מארה"ב

או מארצות הקהיליה, זה עלול לפגוע בתעשיה שלנו. לכן , אנו מציעים

שבמוצרים רגישים ומוגדרים, בד"כ טכסטיל, נעליים וקצת בתחום העץ,

האזור יוגדר כמדינה שלישית, לצורך יבוא. כלומר, הוא יוגדר כאזור יבוא

עם הגבלות מכסימליות. אין זה משנה לתעשיה הישראלית אם היא נפגעת

מיבוא ממלזיה או מיבוא מאותו אזור, כי מבחינתם ישנה השוואה בתנאי

הסחר.

ג' שגב;

איו השוואה בתנאי הסחר, כי ישנן הוזלה ועלויות שמורידים.

מאידך, התעשיה הישראלית תהנה מהאזור.

הסכמים בינלאומיים - עשינו בדיקה ויכול להיות שתתעורר בעיה לגבי

ההסכמים הבינלאומיים, שישראל חתומה עליהם. אסור, שהאזור הזה יפגע

כהוא זה בנושא הזה ובזכויות שיש לישראל.

הסכמי השכר וחוקי העבודה - אנו חושבים שצריכה להיות השוואה מלאה,

וזה עשוי להשליך בצורה מהותית מאד על שוק העבודה הישראלי. אם היזמים

מקבלים את התנאי הזה, טוב הדבר.

מי איתן ;

הם לא הסכימו, שהסכמי העבודה יחולו באזור זה. - האם תרצה להקים

באזור סניף של ההסתדרות ?!

הם קיבלו את חוקי העבודה, ולא את הסכמי העבודה. שוקי אברמוביץ,

"חוקי עבודה".

בסדר, כוונתי היתה לחוקי העבודה ולתנאים מקבילים נוספים, שקיימים

בהקמת מפעל ושמטרתם אינה ליצור מגבלה ביורוקרטיה אלא כוונתם ליצור

איכות סביבה טובה, בטיחות וכו'.

אני יועץ כלכלי ויזם של הקמת הפארקים האלה עם חבר-הכנסת עמיר פרץ.

אני יזם רעיוני ומעשי, שכן אני עוסק בשטח הזה במקומות שונים בעולם.



פרופסור ברנובר אינו נמצא כאן . הוא טילפן אלי מחו"ל וביקש ממני

להציג בקיצור את חשיבות הרעיון הזה להון האנושי, הכלול בעליה האדיבה

מחבר העמים. הנושא, של אזור יצור ליצוא חופשי, הוא אידיאלי לפתרון

הבעיה של ההון האנושי הזה. בדקתי את הנושא, וזה פורסם, שההון האנושי

הזול ביותר בעולם מצוי בישראל. לכן, כל השאלות שהתעוררו כאן לגבי

טכסטיל ושכר מינימום לא יהיו קיימים, משום שהיזמים אומרים, במפורש,

שהם מקימים כאן מפעלים, שיתבססו על ההון האנושי. ההון האנושי הוא

היתרון היחסי של מדינת ישראל. לגבי טכסטיל, באופן עקרוני, כל דבר שיש

לו מכסות לא ייכנס כלל לאזור הזה, ובטכסטיל ישנן מכסות לארה"ב.

א' זייף;

אין בטכסטיל מכסות, ומעולם לא היו.

בסדר. כל דבר שקשור לשכר גבוה ולמפעלים מתוחכמים ייכנס לאזור

הזה. תחומים אחרים לא יכנסו לאזור, כי זה לא כדאי. ההון האנושי הזול

ביותר הוא בישראל, והם ינצלו את זה. אבל, אין זה אומר שלא תהיינה אם

תעשיות אחרות.

ג' שגב;

האם בדקת באיזה תחומים יקומו מפעליםם? האם בדקת מהי רמתם של

המאיעים מתבר הלאומים?

כן . יש על כך פרסום עם מחירי עבודה לגבי ישראל והעולם, שבו אנו

מראים שההון האנושי כאן הוא הזול ביותר.

האם היית מציב זאת כתנאי, דהיינו שהאזור יקום, בתנאי שהמשקיעים

יקימו רק מפעלים מסוג כזה ?

בהחלט. עמיר פרץ הוא יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, והוא יכול

אנו רוצים מפעלים, ששכר העבודה בהם יהיה מעל ומעבר

לשכר המינימום.

אבל, איני מתנגד שיהיו אם מפעלי טכסטיל.

איך אתה יכול להבטיח אח זה ?

הייתי רוצה להבטיח את זה משום, שזהו היתרון היתסי של מדינת

ישראל. מבנה האזור הוא כפארק תעשיתי בתנאי סחר חופשי, בהיקף של כ-

1,200-800 דונם ובו יהיו מפעלי תעשיה. הפארק התעשיתי ייבנה ויהיה לא

פחות יפה מאוניברסיטת הר-הצופים או כל אוניברסיטה אחרת. הוא ייבנה

ברמה גבוהה ביותר.

זהו שטח קטן מאד.

הוא מדבר על תעשיה מתוחכמת, שאולי צריכה שטח קטן .

מ' איתן ;

לפי נתוני התאחדות התעשיינים, ההשקעה בעובד בתעשיות היי-טק וכו'

עשויה להגיע ל-100 אלף דולר.

מ י אלדר;

הפארק התעשיתי יהיה ברמה גבוהה ויתקיימו בו 3 דברים שהם הגורמים

1. חופש פעולה כלכלי גמור ומלא.

2. ניצול היתרון היתסי של מדינת ישראל ומקלט מכל הביורוקרטיות.

3. זהו פארק תעשיתי יעיל שבנוי בצורה יעילה, והמפעלים והתעשיינים

יוכלו לנצל את היתרונות בגודל ולהתחרות בשוק הבינלאומי.

הדבר המרכזי הוא, שאנו צריכים להגיע ליתרונות יחסיים במחירים

הבינלאומיים, על מנת להתחרות. אם אין כושר תחרות, איך סיכוי שמישהו

יבוא לאזור הזה.

במה שונה אזור זה ממדינת ישראל ?

אני יודע, שכולם כאן יהיו בעד הרעיון אבל "בתנאי", ואז הוא ימות.

אני רוצה לראות כאן בעל אומץ אחד, שיקום ויאמר שהוא מתנגד. המשקיע

הביא 0 70 מליון דולר, והוא רוצה להשקיע אותם בצורה הזו ולא בצורה

אחרת,

הי ו "ר ג' גל;

מאיר אלדר, אתה אומר דברים שחברי הוועדה אינם רוצים לשמוע.

אנו רוצים לשמוע, אך איננו מבינים.

ברגע שמפעל נכנס לאזור, באופן מידי הוא יכול להחחיל ליצר. כלומר,

כבר יש שם חוק בניין ערים וכל הדברים שיצרן צריך. הוא מקבל מעמד של

"מפעל מאושר", אוטומטית, ואין צורך לבדוק אותו. למשל, אנו אומרים שאם

המדינה מוותרת על 25 שנים של מיסים, הרי זה כנגד ההטבות שמקבלים

היום. המדינה תרויח סכומי כסף אדירים. אם אני לוקח אח הערך הנוכחי של

כל המיסים שיזרמו לממשלה לתוצאה מהאזור הזה, ואני לוקח את ההטבות

שנותנים אותן היום, הרי גם בלי טבלאות, רואים מיד שיש כאן רווח עצום

לתקציב המדינה. נציגי המשקיעים נוכחים בדיון , ואני אומר, בכל מקום,

שלמעשה אנו יוצרים כאן גן עדן למשקיעים. מצד שני זהו גם כלא: ברגע

שמפעל נכנס לאזור זה, הוא יכול רק ליצא ולהעסיק עובדים ולא עוד. למען



העיתונות, אומר, שבידי מכתבו המקורי של מילטון פרידמן מלפני שנה.

ראשית, אנו נקבל צילום של המכתב. שנית, אנו נזמין את מילטון

פרידמן ככאן .

מכיריו של יורם גבאי, הממונה על הכנסות המדינה, יודעים, שגם

בהתנגדו לנושא מסויים, הוא מסוגל כהציגו על חסרונותיו ויתרונותיו

היטב. למיטב ידיעתי, הוא יושב-ראש ועדה, שבודקת את הנושא. הוא נכנס

אליה ללא דעות קדומות, ועדיין אין לו עמדה משלו. לכן , גם לא היתה לו

בעיה לבוא לכאן. אני מבקש מיורם גבאי להציג את הנושא על יתרונותיו

וחסרונותיו.

הוועדה התחילה את עבודתה לפני כשבוע וחצי. חברים בה שני מומחים:

שיינין וסוארי ונציגים של אגף תקציבים, ומשרד התמ"ס. הוועדה נמצאת

בשלב הראשוני של בדיקת הנושא. - קיבלה את כל ההצעות. בדיקת הנושא

בדיקת הרעיון הכללי , ולאחר מכן בדיקת הרעיון

הספציפי. את בדיקת הרעיון הכללי אנו נסיים בתוך שבועיים: מה הנסיון

הבינלאומי הקיים בנושא? - קיבלנו חומר רב מהיזמים עצמם, מהבנק

העולמי, ומהספריות. בדיקת הרעיון הספציפי תעסוק בחקיקה ובהסכמים

בינלאומיים, שכן יש לבדוק אם אין רעיון זה סוחר את ההסכם עם השוק

המשותף ועם ארה"ב, מבחינת האפשרות להבחין בין סוגי יצואנים ויבואנים

בנושא של מכס. - על כך נקבל חוות דעת בשבוע הבא. הוא הדין בנושא

הסכמי כפל מס הכנסה שזה במישור הפחות קריטי. במקרים רבים, כמעט בכל

העולם, מי שמקבל הקלת מס בתוך ישראל חייב במס מלא בארץ המקור שלו. אם

הוא אמריקאי, שמשקיע בישראל, הוא חייב לשלם את כל המס בארה"ב. במובן

זה, אין לו זיכוי. הוא עשוי להציל את המס, אך אין זה השיקול שלנו.

בנוסף, בתחום המיסוי הישיר הבינלאומי, ישנן מדינות שמואדרות כ"מדינות

מוחרמות" או כ"מדינות חשודות". אני מקווה שאזור הסחר החופשי לא יארום

לנו להיות מדינה כזו, ואנו בודקים את הנושא.

עלות תועלת - יתרון הנושא הוא, בעיקר, במובן של תעסוקה, ויכול

להיות שזה יהיה סקטור מוביל לגבי תחומים אחרים. החסרון הוא, שיש כאן

ויתור על מס הכנסה. יש כאן ויתור תקציבי, שאינני רואה אותו בחומרה,

כי החוק הנוכחי אם כשהוא נותן למשקיע זר פטור ל-10 שנים, כל משיכת

דיבידנדים חייבת במס. כלומר, זה מעין חצי פטור חצי דחיית מס. כאן , כל

משיכת דיבידנדים תהיה פטורה. כלומר, אם לגבי החוק זה כך. יותר מכך,

אם האזור הזה יהיה במרכז הארץ, הרי כמובן שבמקרה כזה הטבות המס הן

רבות מאד. משקיעים זרים יוכלו להוציא את הכסף וקיים ויתור במס,

ובמרכז הארץ הויתור נטו הוא אם גדול. באזור הנאב הויתור הוא קטן .

מכסים - למעשה, במידה רבה, אין הפסד מכס וזה קרוב ל-0, כי המערכת

שלנו נותנת הישבונים ליצוא והיטל יבוא וכו'. כלומר, נטו, איני רואה

הפסד כספי ממשי, אם בכלל, ואם הוא אינו חשוב ככ כך אם הוא בשוליים.

ברור, שישנה כאן החלפה של ביורוקרטיה מינהלית בביורוקרטיה טכנית

פיזית. כלומר, בשיטה הנוכחית, למעשה, לכל מפעל יצוא גדול יש פקיד

שעוסק בזה. על כל 400 עובדים עוסק אולי פקיד אחד בנושאים של

הישבונים, החזר היטל יבוא וניירת. כאן הביורוקרטיה תהיה פיזית.

הביורוקרטיה כאן אולי תהיה בהיקף אפסי או בהיקף גדול, ועל כך המכס

צריך להשיב לי מה פירוש הדבר. אני אם אצטרך לעקוב, וזה מוסכם על

היצואנים, אחרי תנועת הסחורות עד המקום וממנו, כמובן, מדובר אם

בעובדים שיעסקו בזה, ויש לבדוק כמה עובדים. ברור, שישנה כאן עלות

ביורוקרטית לא קטנה לעומת העלות המינהלית. תהיה שמירה מסביב על תנועת

הסחורות, והיא יכולה להיות מינימלית, ואינני מנסה כהביע דעה. ברור,

שישנה עלות, וצריך לבדוק מי יממן אותה.

מיקום נהדר לאזור זה: קציצות.

בשיטה הקיימת כיום, כל מפצל יצוא גדול צריך להשקיע הרבה בנושא

ההישבונים בניירת. עתה, לא יהיה פיקות בניירת אלא פיקות פיזי. יש

להבין מה משמעות הדבר מבחינת עלות תועלת לפירמה ולנו כמדינה. בשוק

עבודה ישנם הבדלי חקיקה. שכר מינימום העובדים יקבלו, אך יש לברר

שאלות בנושא של הפרשות לפנסיה. בלי להביע דעה אומר, שישנן כאן בעיות

שקשורות לא רק לשכר המינימום ומיסוי. מנקודת הראות של העובד,

המשקיעים אומרים שהם משלמים מס הכנסה.

הם ישלמו הכל כולל ביטוח לאומי.

י' גבאי;

שוק מט"ח - למעשה, איני רואה בעיה לפירמת יצוא, ויכול להיות שאני

טועה. תנועת מטבע חוץ היא תופשית יחסית, ומותר להם להחזיק בחו"ל

סכומים משמעותיים. איני רואה את היתרון בכך, אך אם הם רואים אותו הרי

שמבתינתם הוא יתרון גם אם הוא פסיכולוגי.

נושא שני, שיש לנתח ברמת המקרו, הוא: השפעת האזור על יצואנים

ויצרנים אתרים בתוך ישראל. זה מסובך, כי יצואן ישראלי רגיל במרכז

הארץ, שמייצא 100%, ונניח שהפרויקט יהיה שם, ישאל כמה הוא לא מקבל 25

שנות פטור ממס, ולמעשה הוא לא מקבל כמעט אף הקלה במס אם אינו משקיע

זר. כאן , הוא מקבל לפעמים מענק, תלוי באזור שבו הוא משקיע, אך באוש

דן יש הקלת מס זעומה. כאן, ההקלה היא פי כמה. להבנתי, התאחדות

התעשיינים מוכנה להבחנה הזו, וזה כבר צעד לכיוון ההצעה. האבתנה כאן

תהיה תדה, ויכולה להיות כאן בעיה עם יצואנים ישראלים אחרים, ואולי יש

לחשוב אם יש צורך בהגדרה של אזורים. אין ספק, שהיצואן הישראלי ייתקל

בבעיה באבתנה. יותר מזה, ננית שישנן שתי פירמות זהות פתות או יותר

וישנן דוגמאות לתחרות כזו. אם אתד מהם ייכנס לפרויקט הזה, למעשה הוא

יחסל את האחר. אם זה במרכז הארק, הוא ייכנס כי זו השקעה זרה, ואיני

יודע כלל אם משקיע ישראלי יוכל להיכנס לפרויקט הזה בכלל. - הוועדה

תבדוק זאת.

לגבי יצרנים מקומיים, קיימת בעיה, שהוזכרה קודם, שבמקרה של יצוא

מהאזור לישראל, תהיה בעיה מאד מסובכת, שאיני בטות אם היא פתירה,

אותו משקיע, שמשקיע באזור התופשי לא משלם דלק או מס דלק, כי

הוא מיבא מארצות שלישיות. רצינו תשיפה, ואמרנו שאם ישראל תתשוף את

עצמה תהיה הקטנת עלויות בענפים רבים של 30%-40% .שימו לב, שהמפעל הזה

יהנה מהקטנת עלויות מיד. אם הוא ייצא לישראל, לדעתי, אין אפשרות

טכנית לחשב את הדברים תיאורטית, כי איך נחשב את מרכיב המס על דלק, או

את מרכיבי הברזל והמלט שמיובאים מארצות שלישיות והם זולים ב-30%

מהתוצרת המקומית? אם בטכסטיל אפשר ליבא בדים, תומרי גלם ומוצרי

ביניים בזול מארצות שלישיות.

מדוע עלינו להסתבך בשאלות אלו עכשיו ? כשנגיע לבעיה נדון בכך.

הוא חייב לחשוב על כל הדברים האלה מראש.

לא צריך לצבוע את התמונה בשחור. בינתיים התוכנית לפנינו, ואפשר

לדון בבעיות האלה מאוחר יותר.

אתה מפתת מטוס חדש, אין לך כנפים ואין לך מנוע, אבל אתה רוצה

להמריא.

לפנינו הצעה, שמדברת על 100% יצוא. ביום שירצו להוציא משם סתורה

וליבאה לארץ, נשב כולנו ונחשוב איך לפתור זאת.

חבר-הכנסת מיכאל איתן , אינך צודק. עלינו לשמוע את כל החסרונות של

הנושא הזה מראש.

קראתי קריאת ביניים, כי הקושי שעליו מדבר יורם גבאי, הוא: מה

יקרה סאשר ישנו את תהצעה העומדת לפנינו ויפתחו זאת להעברת סתורות

מהאזור הזה לישראל? זהו קושי, שכולנו מודעים לו, אך בשלב זה אין זה

עומד על הפרק, ולכן אין צורך לעסוק בכך.

כממונה על הכנסות המדינה, אם לא אפתור את הכל, לא אוכל להגיש

הצעה. השר יוכל להביא הצעה. לא יתכן , שמדינה תאמר שהבעיה תיפתר רק

כשתגיע.

מ' איתן ;

אתה יכול לא לאשר יבוא לארץ. תודיע להם, שהם לא יקבלו אישור כזה.

זוהי בעיה שהיא ברת פתרון , אך יש למצוא לה את הפתרון עתה ולא

בעוד שנתיים. כל שאמרתי עד עתה היו הבדיקות השונות ללא הפילוסופיה.

מבחינה פילוסופית, ניתן להתוכח האם טוב הדבר שבמדינת ישראל יתפתת

אזור ספציפי כזה והיא תישאר קצת מפארת או שזה יכול להיות שזה אורם

לדחיפה ולהתפתתות. - אלה הם מישורים שלא אטפל בהם.

בדיקה ספציפית של הנושא - נפגוש את נציגי התברה בשבוע הקרוב.

מעניינים אותנו הדברים התשובים, כמו.- האם ישנם מועמדים ליצוא? אין

ספק, שהעובדה, שישנם כיום יזמים, משנה את עמדתנו העקרונית ואת נקודת

המוצא שלנו. אין דמיון בין המצב הנוכחי למצב לפני שנתיים-שלוש. בראע

שזה מופשט ישנה אישה אתת, ובראע שזה ריאלי האישה היא אתרת. השאלה, אם

ישנם מועמדים ליצוא או לא, היא תשובה מאד לי ישנם משקיעים פיננסיים

שמוכנים אם להשקיע בתשתית. אנו נדון עם נציאי המשקיעים האם ישנם

מפעלים שמוכנים להקים כאן מפעל. אני מנית, שהם לא יוכלו לנקוב בשמות.

האם ישנם מפעלים היא שאלה תשובה ולא שולית, כי כשמדינה מתוקקת תוקים

מפלים בהיקף גדול, היא אינה יכולה לחוקק אותם על בסיס שאולי לא יהיה

כלום, כי אז כל יצואן מקומי יאמר שהוא מופלה על ידי התוק, וזה דבר

בלתי נסבל. לכן, אם ישנה תמורה שאני יודע אותה והיא אופרטיבית, אזי

כדאי לנו לעשות מאמץ גדול לעשות זאת. אילולא היו המפעלים, לא הייתי



עושה את המאמץ, משום שישנה כאן הפליה.

האזור שבו יקום הפרוייקט - חשוב מאד להגדיר את האזורים שבהם תהיה

ההשקעה. אינני מייצג את התעשיינים, אלא את מדינת ישראל, ולא אכפת לי

מהי דעת התעשיינים, בנושא, לטוב או לרע. אכפת לי כתשומה, אבל אני

אולי מייצג אותם יותר מאשר הם מייצגים את עצמם. שאלה, שאיני יודע את

האם משקיע ישראלי יוכל להשקיע באזור או לא? באופן

אישי, איו לי אזור מועדף. קביעת האזור חשובה, כי אם הוא נמצא במרכז

הנגב ההטבה לא גדולה, אך תהליך בניית המפעלים יהיה ממושך יותר

והתוצאה תבוא רק לאחר 4 שנים כי צריך להקים שם תשתית. לעומת זאת,

במרכז הארץ התשתית כבר קיימת, אך ההפליה כנגד היצואנים הישראלים

נעשית בעייתית וגדולה.

היו"ר ג' גל;

אם מפעל, המצוי בתוך אזור הסחר החופשי, נכנס לקשיים והמדינה רוצה

לעזור לו כבעבר, מה קורה ?

י' גבאי;

במקרה הזה, המדינה לא תתערב בשום דבר, כי איננו מקבלים מיסים

מהאזור הזה במובן של חברות ואין שום סיבה שנעזור לחברה כזו.

מה תעשה אם אלפיים עובדים של החברה יפגינו מול הכנסת ?

י' גבאי;

במקרה כזה, אני אעזור להם.

כיצד אני רואה את עבודת הוועדה ? - כאמור, עברנו פתות או יותר על

ההצעה הספציפית וההצעה הכללית. את בדיקות עלות התועלת ונושא התקיקה

נסיים תוך כשבוע וחצי. במקביל, אנו ניפגש עם היזמים, כדי לקבל תשובות

על שאלותינו. התתייבתי לתת תשובה של הוועדה עד סוף נובמבר. בוועדה,

כאמור, ישנם שני אנשים מומחים מבחוץ. במקרה של חילוקי דעות, תועברנה

כשר שתי העמדות.

אני מבקש לשמוע את אריה זייף, מנהל המכס ומע"מ.

יושב-הראש הגדיר היטב באומרו , שאנו מדברים, בישיבה זו, כמו תתת

הפצצה. אם אדם מדבר ככולם ואומר שהוא תומך, שהכל בסדר ושזו הצהרה של

המדינה, אז אולי ימחאו לו כפיים. אבל, אם חלילה הוא יאמר משהו נאד

הנושא, ישנה הפצצה בטענה שהוא מחבל בעתידה של מדינת ישראל. לדעתי,

בצורה בולטת, זוהי הכללה שיוצרת בעיות רבות ולא נותנת שיקול דעת

מעמיק. ישנה ועדה, שהוקמה ע"י שר האוצר, בהשתתפות גורמים חיצוניים,

שבודקת את הנושא, והיא עדיין לא סיימה את עבודתה. לכן , קשה לי לומר

במדוייק את דעתי המלאה לפני שתציג הוועדה את מסקנותיה. אני נזהר

מלומר את דעתי המלאה, שכך בוועדה יוצגו עוד דברים ויופיעו עוד גופים

ויכול להיות שדעתי תשתנה.

הדבר העיקרי, שעורר את הנושא הזה היום, הוא התעסוקה, למרות שאף

אחד לא אמר כמה מפעלים יהיו באזור המוצע, באלו תחומים הם יעסקו וכמה

תעסוקה תהיה, אלא מה, היום קל להריץ כל נושא במדינה כאשר מדברים עכ



תעסוקה. יש כאלה שיש להם בעיות במיסים ובמע"מ והם אומרים לי: אם תיגע

בי, 200 איש יהיו מחוסרי עבודה, יש כיום אבטלה וסו'. אומרים את

המילים אבטלה ותעסוקה, ונראה שכל הדברים האחרים לא קיימים יותר.

לא ראיתי, שאי פעם שינית את דעתך בגלל נושא התעסוקה.

א' זייף;

לא אמרתי ששיניתי את דעתי, ואני בנוי די חזק סדי לעמוד תחת לחץ

כבד. אבל, יש להסתכל על הנושא ולקרוא את התוכנית כולה מסל כיווניה,

ממפרספקטיבה של מדינת ישראל. מדובר על תוכנית שתימשך 25 שנים. לא

מדובר על בעיה שקיימת עתה, אלא על שיהיה בעוד 10-1 שנים ומה יקרה

במדינה אז, ואיני בטוח שאז התעסוקה תהיה הדבר העיקרי. בפרספקיבה כזו,

מה היתרון שיהיה למדינה בעניין הזה בפרספקטיבה של

הטווח הארוך, שכן לא מבקשים כאן פטור ל-5 שנים בלבד. אילו היו מבקשים

פטור ל-5 שנים, אז אולי ב-5 שנים אלה היו נפתרות בעיות, אבל אי אפשר

לדעת מה יקרה בתקופה של 25 שנים.

פיקוח על המכס - נושא זה הועלה על ידי חבר-הכנסת עמיר פרץ.

אמרתי, ואני אומר גם לחברי-הכנסת, שהפיקוח על המכס, לחלוטין , לא צריך

להוות גורם אם התוכנית תתקבל או לא. הפיקוח של המכס הוא נושא, שהוא

פונקציה של כסף ושל כח-אדם. אפשר ליצור פיקוח סביב האזור, אם רוצים

לפתור חלק מבעיית האבטלה, על ידי עבודות יזומות. זה עניין של כח-אדם

וכסף. מי שמעלה את עניין הפיקוח, באומרו שהמכס לא יוכל לפקח ותהיינה

הברחות וסו', עליו לדעת שזה לא יהיה השיקול לקבלת התוכנית או דחייתה,

לי בסופו של דבר אני אתפוש כל מי שמבריח ואין לי בעיה עם זה. אינני

מקבל את הטיעון הזה וכיום אין הוא מהווה שיקול. אבל, כשמדברים על

טווח של 25 שנים, כדברי יורם גבאי, שבה יוצרים מערכת מפלה ברורה

בכלכלה ליצוא של מדינת ישראל, יש לחשוב על כך היטב; האם זה טוב

למדינה לתת לאזור אחד פריבילגיות להתפתח ולמערכת אחרת בארץ ביצוא -

לא? בנוסף, איני יודע מה תהיינה ההתפתחויות אם יהיה שלום וכו', אבל

זה כבר עניין אחר .

אנו מדינה מיוחדת מאד, ואני בטוח שהמשקיעים לקחו זאת בחשבון .

ישראל היא המדינה היחידה בעולם בעלת הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, השוק

המשותף, ומהראשון לחודש הבא אם עם מדינות efta. בדלת נמצאות גם קנדה

מהמדינות המפותחות המעניינות אותנו ליצוא. איננו הולכים ליצא למדינות

כמו תאילנד. ההסכמים האלה הם ברורים, והיום איננו יכולים להחזיר

הישבון שאנו נותנים ליצואן . כלומר, אסור לנו להחזיר הישבון ליצואן

אם יש לך הסכם איתי, מה שאתה מיצא

למדינת ישראל ואלי יהיו באותם תנאים ואינך יכול להפלות בתנאי היצוא.

אינך יכול לתת העדפה ליצוא לגרמניה לצרפת או לאנגליה לעומת יצוא

למדינת ישראל. - זהו ההסכם ויש לקיימו, ולכן איננו מחזירים הישבון .

אלה הם נתוני יתרון מצו יי נים למדינת ישראל, ולכן צריך להילקח בחשבון

שההסכמים האלו יהוו בעיה. איני בטוח, שהמשקיעים לוקחים בחשבון , אם הם

ייצאו כל מוצר מהיי-טק ועד טכסטיל, שמשקיעים זרים יבואו לאירופה

וייכנסו למסגרת של מיסים וכו', אך יברחו מההסכם שלנו. הם לא ייצרו

באותם תנאים שהם מיצרים לתושב ישראלי. השוק אומר: אם יש לך הסכם, אל

תפלה בין מה שאתה משווק לשוק המקומי לבין מה שאתה מיצא אלי. הסכנה

הנושא הזה עלול להיות מנוגד להסכמים שלנו עם המדינות.

ז ו שאלה של הסכם.



א' זייף;

אין מפעל שמייצר 100% ליצוא. הנסיון

מוכיח, בפירוש, וגם היזמים יכחישו זאת, שתמיד יש סוג ב', מוצרים שלא

הצליחו או שינוי שמתרחש בשוק. למשל, מפעל שייצר חרסינות, ובשוק

העולמי מתרחש מיתון קטן , האם הוא יזרוק הסחורה? - לא! יש לפתור אח

העניין בדרכים שיורם גבאי אמר. כאמור, אין מפעל שמיצא ב-100% ועלולה

להיווצר אפליה בין יצרן ישראלי באזור החופשי לבין כלל התעשיות

שמפוזרות במדינת ישראל.

אבל, אנו לא נסכים כזה. לעולם לא נסכים, שמהמפעל הזה תהיה העברה

של סחורות לישראל ושהתעשיה הישראלית תצטרך להתמודד בתנאים מפלים נגד

המפעל הזה. אין לאיים בדבר שאינו קיים.

אריה זייף, ראה מה עשית.

אני רואה מה שאני עושה. אם הייתי אומר שאני בעד הנושא, לא היה

ויכוח. אבל, צריך לקרוא אח התוכנית, לפחות אח הורסיה האחרונה שהוצגה

לנו, לחלק הפקידותי. אני מקבל שאין מאחורי המשקיעים איזה שהוא גוף

שיש לחשוש ממנו, למרות מה שאמר חבר-הכנסת מיכאל איתן , וזה לא עלה על

דעתנו. הנקודה העיקרית, שהוצגה לנו, היא שישנה כאן הצעה של המשקיעים

בחו"ל, הטייקונים האמיתיים. הגורמים האלה עושים שיקול כלכלי של אי

תשלום מס הכנסה, ארנונות וכו' במשך 25 שנים - זה כסף לא קטן . היום,

ישנה בעיית תעסוקה, ואי אפשר לקבל עליה את ההחלטה. לדעתי, מדינת

ישראל, במתכונת ההסלמים שלה, צריכה להכריז על כל מדינת ישראל כאזור

סחר חופשי.

המשמעות של דבריך היא שאתה מתנגד לנושא.

באנו לשמוע את ההצעות למיניהן . את התוכנית לא שמענו, אך שמענו את

עמדת הממשלה פחות או יותר. אני אמתין עד שמשרדי הממשלה יגבשו דעה,

ואז אציע לחבריי להכין הצעה דומה ואולי טובה יותר. הנושא אינו חדש,

ואני, לפחות, מצוי בנושא מאז 1969. מאז הוגשו הצעות שונות, שנבדקו.

אני מניח, שהוועדה הממשלתית תגבש עמדה, שתכופף כנראה על-ידי הדרג

הפוליטי שרוצה להשיג הישגים בתחום התעסוקה. אזרוק רעיון אתד לחבריי

ישנה בעיה של ערי הפיתוח ושל יחסיות בהטבות. אם

תקימו את האזור בקרית-שמונה, בבאר-שבע, בעפולה או ביהודה ושומרון זה

איכשהו יענה על הצרכים בדוחק. אם תקימו אותו באזור הנמל באשדוד או

בחיפה, תהפכו את ערי הפיתוח לערי רפאים. לכן , צריך להשקיע הרבה שכל

ומחשבה בנושא. בכלל, סיים אריה זייף את דבריו במשפט חשוב: יכול להיות

שצריך לנסות את התוכנית הזו ב"גדול". אנו רוצים בעיר הפיתות תעשיות

עתירות ידיים מתוחכמות ליצוא, כדי שלא ייסגרו כל שבוע בגלל התנודות

במשק המקומי. נניח שאני נמצא כיום באלון תבור והמפעל שלי מייצא 50%.

נניח, שאני מצוי בדלת האחורית ומציעים לי ללכת לאזור הקישון או

לאשדוד ולהיכלל במסגרת ההטבות שניתנות שם. האם אעשה זאת ? - בודאי,

שאעשה זאת. אסגור למחרת את המפעל שלי בעפולה ואלך לאזור הזה, שכן

משחררים אותי בו ממיסים ישירים ועקיפים.



חבריי מהליכוד, אנו תומכים בהצעה, שתגיש הממשלה. לאחר שהמממשלה

תגיש אותה, אנו נציע הצעה חליפית הרבה יותר טובה. השחחפתי בצוותים

כאלה כעובד מדינה. הויכוח ביני לבין חבר-הכנסת עמיר פרץ התחיל בעת

שהוא הציע את הנושא בקריאה טרומית, והיינו חלוקים בדיעותינו. הרעיון

הזה קוסם ונהדר. אבל, כשבאים לבחון ולפרוט אותו, מוצאים בעיות שונות,

כפי שהציגן יורם גבאי. אני בעד מהלך נרחב של שחרור התעשיה הישראלית

ממגבלות רבות לא רק באזור אחד בלבד, אלא באזורים אחדים.

חבל, שאריה זייף הלך. אתחיל בשאלה, שלא יכולנו להציג קודם: מי

הצוות שבחר את אותה ועדה מקצועית, שאמורה לתת חוות דעת מקצועית? מאלו

אסכולות באו חברי הצוות? מהי מעורבותם בכלכלה?. כשלמדתי כלכלה

ישנם 3 סוגי כלכלה - שתיים כתובות

בספר ואחת אי אפשר כמצוא בשום מקום: מקרו כלכלה, מיקרו כלכלה וכלכלת

מה מעורבות חברי הצוות הבודק בכלכלה הישראלית? כמה

הם מכירים את המטריה? מדוע נבחרו דוקא הם?

ישנם בתוכנית יותר דברים סתומים, שאיננו יודעים איך יתנהגו בשטח,

מאשר דברים בהירים. נושא העובדים ומספרם, שהעלה אריה זייף, הוא אכן

דבר שגורם היום לפופולליסטיקה אדירה של הנושא, אם בדברים על חברות

היי-טק כמו שמוגדר בתוכנית הראשונה, אזי איני מאמין ש-20,000 עובדים

ייכנסו בשטח כזה קטן בחברות היי-טק ועל כזו כמות של השקעה. אם חבר-

הכנסת מיכאל איתן לא מסכים איתי, הוא יכול לשאול את המשקיעים. ברצוני

אם אנו מדברים על עובדים בהשקעה, שהמשקיעים

מדברים עליה כרגע, אזי אין בהיי-טק 20,000 מקומות עבודה, ואני בטוח

שיורם גבאי יסכים איתי.

בואו נחשוב יחד מח גרם לכך שעד

היום איך ריצה של משקיעים להשקיע בארץ ישראל. יש לפתור את הבעיה הזו,

ולא לפתור בעיה נקודתית. לדעתי, זו השיטה לעבוד בכלכלה, בכל העולם.

קדנציה של אדם, על פני האדמה, היא 45-40 שנים, ואיני מבין מדוע עלינו

לבדוק כל דבר אצלנו. מדוע עלינו לתת לנושא צ'אנס ולבדוק את תוצאותיו

במשך 25 שנים וכו', כאשר ישנם כיום, בכל העולם, דגמים, שבאמצעותם

גרמו לצמיחה במשקים אירופאיים, שאנו מתימרים להיות כמותם, הצמיחה לא

נגרמה על ידי אזור סחר חופשי אחד של 1,000 דונם ולא על ידי שני אזורי

סחר חופשי של 10,000 דונם, אלא על ידי שינויים בסיסיים מאד בשיטת

מיסוי. כולם מכירים את התאוריות הכלכליות השונות מלימודים או מקריאה

בעיתונות. לכן, איני מבין מדוע יש לנקוט בפתרון נקודתי, שיגרום

לתחרות לא הוגנת עם מפעלים קיימים באותו נושא, לסגירת מפעלים שיעבדו

באותו נושא ושיבואו דרך משקיעים חיצוניים לאותו אזור סחר חופשי.

בעיית השכר - ישנם גם היום מקומות תעסוקה בשכר מינימום או גבוה

ממנו, ובכל זאת אנשים לא רוצים לעבוד שם. מה יקרה באזור הסחר החופשי

בנושא זה, שאף אחד לא מבטיח לי שיהיו שם מקומות עבודה בעיקר כמהנדסים

או להון אנושי משכיל זול שישנו בארץ? לדעתי, אין ההון האנושי בארץ

זול כלל. יש להכשיר את ההוך האנושי מחבר הלאומים, והכשרה זו היא כמעט

כמו ללמד מחדש, כי לפעמים לתקן קונצפציות עקומות זה כמו ללמד מ-0. מה

יקרה אם יקומו המפעלים באזור, מבחינת השכר? - אף אחד לא מחייב אותם

מבחינת רמת השכר, והם באים, בפירוש, בדגמים של מכסיקו ומקומות אחרים,

שמתבססים על רמת שכר נמוכה וכו', שכן זהו אחד הדברים שמושך אותם

להשקיע כאן . הם צריכים להבין שבארץ, בתמ"ג של היום, השכר הוא לא כל

כך נמוך כמו במכסיקו או במקומות אחרים. כדי כסבר את האוזן אומר,

שלמשל בפיליפינים כיום פועל מקצועי מקבל 50 דולר, ובמזרח אירופה

מהנדס מקבל אולי 100 דולר. מה יקרה אם יקומו המפעלים ואנשים לא ירצו

לעבוד שם? כשם שישנם מקומות עבודה עתה, שאנשים לא רוצים בהם ומעדיפים

כחתום בלישכה, לא ירצו לעבוד גם באזור הזה. במקרה כזה, המפעלים האלה

יביאו עובדים מבחוץ, מטאיון וכו'.

ראשית, אסור להם לעשות זאת. שנית, נניח שיביאו עובדים זרים - אז

אנו מדברים רבות על כל המיכשולים שעומדים בפני יזמים ומשקיעים.

אנו מדברים על ביורוקרטיה ומעורבות ממשלתית גדולה של הממשלה במשק,

ורוצים כלכלה יותר ליברלית וחופשית. אנו עדים לחברות. הגדולות,

שמביאות הפסדים רבים, כמו תע"ש שהפסדיה מגיעים ל-500 מליון ש"ח בשנה

האחרונה. לכן , הכיוון צריך להיות כמה שיותר לשחרר את המשק. אני רואה

בהצעה של אזור יצור ליצוא חופשי לא רק דבר נקודתי, אלא נושא שיכול

מאוחר יותר לדחוף דברים רבים אחרים. שלא תהיינה אשליות, שברגע

שמקיימים אזור יצור ליצוא חופשי אחד, אז כל המשק מסביב ימשיך להתנהג

באורנה צורה, איך לי ספק, שלאט לאט המערכות בין אזור היצור ליצוא

חופשי לביו שאר המשק ילכו ו יתאזנו וישתוו, ואז גם מפעלי יצוא אחרים

יקבלו לאט לאט את ההטבות. אם התהליך הזה יקרה בעקבות אזור הסחר

החופשי, אז אכן כדאי להקימו. אני בעד הקמת אזור זה, כי זה פותח מסלול

נוסף להשקעות ליזמים, וזה יגדיל את היצוא. עיקר הצמיחה, כידוע, צריכה

להתבסס על היצוא. אני רואה בחיוב את הנושא, עוד לפני שהוועדה

הממשלתית סיימה את בדיקתה וגיבשה את המהלכים שיש לעשותם. יש לראות

בנושא את הדברים, שיכולים לשחרר את המשק מכל המגבלות והביורוקרטיה,

ולגרום לכך שענפי היצוא יהיו חופשיים יותר ממה שהם עתה.

ע' עלי;

על פניו, נראה הנושא טוב, אם גורמים לצמצום אבטלה, לפיתוח תשתית

באזורי אבטלה, שלא על חשבון המדינה, אם מביאים לכאן חברות בינלאומיות

ופותחים כאן שווקים לחו"ל, אם מעודדים יוזמה ודגם של משק ואם מפתחים

למשק תדמית ליברלית. לכן , איך ספק שעל פניו, הנושא נראה טוב. אבל,

אני שואל בכל זאת: אם זה כל כך טוב, אז מה הסיפור כאן? אני מציע,

שתהיה בדיקה רצינית של הנושא ושהוא יישקל בלי לחצים והדבקת תויות. זה

הזמו לשאול שאלות, וזו גם חובתי. באיזו מידה יוצר אזור זה אפליה? זה

יוצר אפליה, אם נותנים 25 שנים פטור ממיסים לעומת 10 שנים במקרה הטוב

באזור פיתוח אי, ואני כלל לא מדבר על אזור פיתוח ג'.

אחד התנאים, כפי שהבנתי מדברי חבר-הכנסת מיכאל איתן והדוברים,

הוא שהאזור צריך להיות במרכז הארץ, סמוך לנמל תעופה או לנמלים ימיים

שלנו. ישנה סכנה לאפליה משמעותית ביו מפעלים באזור החופשי לאלה שבשאר

אזורי הארץ, שכן פטור מארנונה או ממיסים במשך 25 שנים מהווה תמריץ

משמעותי מאד. איו מדובר במשהו שנותנים ולא יוצר בעיות. זה יוצר בעיה

קשה, ויש להתגבר על כך. בנוסף, עלולה להיווצר בעיה קשה נוספת של

אבטלה לאו דוקא במוקדי אבטלה באשדוד או בלוד, אלא בערי הפיתוח

המרוחקות יותר.

מדוע זה יוצר בעיה נוספת של אבטלה ?

זה יוצר בעיה נוספת של אבטלה. ישנם מפעלים קיימים, כמו "מקפל"

בעפולה. איך אתה יכול למנוע מחברה מארה"ב להתרחב ולבנות עוד מפעל

באזור החופשי, אם היא תרצה בכך? איך תמנע ממנה "ליבש" את המפעל

בעפולה ולהקים את המפעל באזור החופשי ולא להקימו בתופו או בשגב? הוא

הרי יכול להעביר את כל הפעילות המרכזית שלו בעפולה לאזור החופשי. כל

מה שיש לו בעפולה זה המבנה השכור, ואת העובדים הוא יכול להסיע לאזור



החופשי. השקעתו בתשתית באזור היא אפסית. בנוסף, במפעלי היי-טק או

טכסטיל ההשקעה בתשתית היא ניידת ואינה דומה להשקעה במפעלים

פטרוכימיים מתכת או בתי זיקוק, שבהם ההשקעה היא מסיבית ואי אפשר

להעבירם בלי לפגוע בתשתית. לכך , העניין יכול לפגוע קשות במוקדי

אבטלה. מדובר בהשקעות עתידיות. מדוע שהמשקיע ישקיע במצפה רמון , בקרית

שמונה או בירוחם, כאשר יש כאן גן עדך בנושא. אי אפשר להתעלם מהנושאים

האלה בהינף יד, וכדאי לשקול אותם בצורה רצינית.

1. בעבר היה הנושא של החברה לישראל, ועשו חוק. מהו הנסיון של החברה

לישראל ומה היו ההשלכות של העניין הזה? האם רוצים לחוקק כאן חוק

מיוחד? מיהם היזמים שמאחורי ההצעה? ראיתי את הרשימה, אני מכיר את

חלקם והרשימה היא טובה ומרשימה. בדרך כלל, היזמים שנמצאים ברשימה

הם יותר אנשים בעלי הון בנדל"ן בארה"ב או בתחום היותר פיננסי

ופחות בתעשיה. - מה יקרה בתחום זה?

2. מהם התנאים המוקדמים כדי לקבל יזם שיוכל להשקיע שם? מה תהיינה

ההגבלות? מי יאשר קבלת יזם לאזור?

כל זה כתוב בהצעה.

יכול להיות שזה כתוב, אך לא קראתי את כל המסמכים.

3. אני מבקש לשמוע, בצורה חדה יותר, מהן ההשלכות של כל הסכמי הסחר

שיש לנו ואיך זה ישפיע על הסכמים שיש לנו עם ארה"ב, השוק האירופאי

והסכמים אחרים שבדרך ? איך זה ישפיע על התעשיה בארץ ? האם תהיה

תחרות הוגנת, כאשר הם מייבאים תחליפי יבוא וכו' ?

4. האם הם ירצו להגביל אח סוגי החעשיוח ? האם מדברים על שוק מסויים

על בתחום התעשיה או שבאזור יהיו פרושים סוגי תעשיות שונים? אם

מדובר על נושא של היי-טק אלקטרוניקה או טכסטיל, אז אולי ב-1,200

דונם ברוטו יכולים להעסיק מספר עובדים קרוב למה שאמרו. אם מדובר

על מפעלים בתחום של פלסטיקה או מתכת זה דורש קרקע גדולה יותר

ויכול להיות שעל 1,200 דונם יהיו 400 עובדים בלבד, ולא אלפים.

נראה לי, שהבעיה המרכזית היא ביורוקרטיה פרט לתמריץ של הפטור

ממס. לעומת זאת, שמעתי, שתמריץ המס, שמדובר בו, בעצם מתקזז, באיזו

שהיא דרך, בהשקעות שהמדינה משקיעה בתשתיות או בדברים אחרים ובתמריצים

שהיא נותנת. במענקים לא נותנים 10 שנים פטור ממס, ואינך יכול לקבל גם

פטור וגם מענקים, כי יש עוד דברים כמו תשתיות ולהרחבה וכו'.

ישנה קומבינציה משולבת.

10 שנים פטור ניתנות במקום המענקים. מכל מקום, הבנתי שבאיזה שהוא

מקום זה מתקזז. כלומר, לדעתם, זה בעצם לא הטבה מיוחדת. אם הבעיה

המרכזית היא הביורוקרטיה, אז מדוע אנו בורחים מבעיה זו, שכל משקיע

בעולם מדבר עליה? מדוע עלינו לברוח מהבעיה המרכזית הזו, באמצעות

פתרונות מהסוג הזה, שגם הם קשיים? מדוע שלא נפתור תחילה אח הבעיה

המרכזית הזו, ולא נעסוק במציאח תחליפים קטנים אחרים ?



ר' נחמן ;

עברתי על הצעת החוק, ויש לי מעט נסיון בהקמת אזורי תעשיה ברקן .

בעקרון , איני רואה את החוק הזה כשונה מהמצב הקיים כיום.

אתה מתכוון למצב הקיים באזור התעשיה ברקן . את העניין של ברקן

עומדים לסדר.

החוק הירדני הוא יותר ליברלי מהחוק הישראלי. אני יכול לומר,

שמולם לא ראיתי רוע לב ואי הבנה, בנושא ברקן , בזמן שמדברים על אבטלה

במדינת ישראל; כששמתי את אבן הפינה של מפעל תע"ש בברקן , אף אחד, מכל

הצעקנים והקשקשנים, לא אמר שזה בא על חשבון ערי הפיתוח. אף אחד לא

האמין שיקום שם מפעל אחד. כיום, כשישנם באזור התעשיה ברקן 90 מפעלים,

כל השאר, שהיו אימפוטנטיים ולא עשו כלום, באים עתה וצועקים. אותו

החוק, לא פחות ולא יותר, שקיים בקרית-שמונה, באילת או בשדרות, קיים

גם כאן .

ברצוני לומר, שאם כוונת האיכ"ח (איזור יצור ליצוא חופשי) הוא

להחליף את המנגנון והפיקוח של משרד התעשיה והמסחר באיזה שהוא גוף

פרטי אחר, אני מתנגד לנושא. אם רוצים לעשות שינויים מבניים במשק

הישראלי, אם רוצים להיות מדינה מערבית עם סינכרוניזציה לשוק

האמריקאי, היפני או האירופי, והיום כל העולם הוא שוק אחד קטן , אין

לעשות זאת כך. אנו עומדים בפני מצבים, שאף אחד לא חזה אותם. אם . תעשה

אזור חופשי בדרום ואזור חופשי בצפון , חישבו מה גודלה של מדינת ישראל

בסך הכל. בארה"ב, כדי להעביר הון אנושי מהחוף המזרחי למערבי, הקימו

אח עמק הסיליקון . באירופה ניתן ליצור אזור כזה כי עומדים לרשותם אלפי

קילומטרים. אבל, הביטו במדינת ישראל הפיצפונת הזו. מילא, אילו היינו

כובשים את ירדן ומקימים שם מדינה נוספת, היינו יכולים לעשות שם אזורי

סחר חופשי.

האם יש תוכנית לזה ?

אם הנושא חזה, כפי שהוא, בא להחליף את המתכונת הנוכחית של החוק,

אזי אין די בו. יחד עם זאח, יושבים כאן נציגי משקיעים. איני יודע כמה

אנשים התנסו בהבאת משקיע אחד למדינה הזו. איני יודע כמה אנשים התנסו

בסבך הביורוקרטיה מרגע שאדם הגה את הרעיון ועד שהוא חונך את המפעל

ועד שהוציא את השקעותיו לאחר 3 שנים. יש לנהוג באנשים שמשקיעים מחו"ל

בדרך ארץ ובכבוד, ואני מכיר אח שמות האנשים, זו פעם ראשונה שבאה

אני מוכנה להשקיע כאן כסף שלי . לכן , אין

לנהוג בקלות דעת ובקלות ראש בהצעה זו. עבודה ואבטלה לא צריכים להיות

החפרמטר היחידי, וצריך להסתכל על הדברים אחרת. אם מדברים על החצעה,

כמשהו שבא להחליף את חוק עידוד התעשיה הקיים, חבל על הזמן . אבל, אם

רוצים ללכת לניתוח מיבני רציני של מבנה ההשקעות בארץ, אני מציע שלפני

הוועדה יובאו מחקרים וסקרים שישנו את המצב מיסודו.

בשירות המדינה ישנה שיטה טובה מאד; פקיד בכיר שלא מתאים לתפקידו

וגורם לנזק, אי אפשר לפטרו כי ההסתדרות לא תתן לפטרו. כדי לפתור זאת,

נוחנים לו תפקיד בומבסטי יותר, כמו סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים וכדי.



הוא מקבל חדר ומזכירה, ובדרך זו הוא מנוטרל. במקביל, מביאים מישהו

חדש, שיבצע את תפקידו הראשוני. - כך מצליחה המערכת איכשהו להתקדם.

לעיתים, זה קורה גם בקרב הפוליטיקאים.

א' פורז;

יצרנו מדינה, שמשקיעים זרים טוענים שאי אפשר להשקיע בה; יש בה

בעיות של ביורוקרטיה, מטבע חוץ, הרשויות המקומיות נוטלות ארנונות

גבוהות וכו'. אם צודקים המשקיעים, אז מדוע שלא נטפל, באמת ובתמים,

תחילה בנושא הזה. הרי אנו המחוקק, ואולי נוכל לתקן משהו במערכות

הקיימות במדינה. בחוק התכנון והבניה, למשל, קרה אותו דבר; החליטו

שהחוק אינו טוב דיו, אריאל שרון רצה לבנות לפי תקנות לשעת חירום ועשו

פשרה - חוק הול"לים. ואז, חלק מהאנשים יודעים במה מדובר וחלק - לא.

למעשה, קיצרו כאן משהו ויצרו מעיו עוקף חוק (by-pass). עלינו לשאול

את עצמנו אם אנו רוצים לנקוט בשיטה של יצירח עוקפי פרובלמות? ישנם

עוקפי אינתיפאדה, וניצור גם עוקפי ביורוקרטיה. ניצור עוקפי חוק על כל

דבר, נתקדם מעוקף חוק אחד לאחר, ובסופו של דבר כל המדינה תהיה מלאה

בעוקפי חוק. לעיתים, כאמור, ממנים אדם בלתי מתאים כסמנכ"ל לתפקידים

בלתי מתאימים. - יכול להיות שאם איך מנוס זו הדרך, אבל יש לנקוט

בדרכים עקיפות כאלה רק לאחר יאוש מדרך הישר.

0 9 מליון ש"ח מוצאים מדי חודש לאבטלה, דהיינו אנו במצב שלאחר

יאוש. לפנינו, לעומת זאת, מונחת הצעה שאיך אנו מסתכנים בה.

בזמן הקצר העומד לרשותי, לא אוכל לומר מדוע אני כועס, זה שנים

רבות, על הרשויות המקומיות ששוחטות את המגזר העסקי בארנונות מטורפות.

איו לי את הכלים להביע דעה נחרצת בנושא זה היום. אני רוצה שהוועדה

הממשלתית, שהוקמה, תסיים את הבדיקה שלה. אנשיה נאמנים עלי, שהם יעשו

עבודה ראויה ויבדקו את העניין מכל היבטיו. אבל, במקביל, אם מגלים

במסמכי המשקיעים דבר ביורוקרטי כלשהו, שניתן לבטלו על ידי פעולת

חקיקה כלשהי, אל תחכו למסקנות הוועדה הממשלתית. עוד לפני שיוצרים

אזור סחר חופשי, אם מגיעים למסקנה שיש לפתור משהו בתחום על ידי-

חקיקה, אימרו לנו וניזום זאת.

ר' אלול;

רעיון איזור הסחר החופשי נראה מלהיב, אך איו לי שום כלי לבדוק

מהו ההשלכותיו החברתיות. ההחלבטות שלי היא רק בנושא החברתי. בכל

מקרה, יש לבדוק את נושא הארנונות, השכר והזמן. אני מעריך מאד את חברי

הוועדה, וכולנו בדרך כלל שמרנים. החברים מלווים שנים רבות את האוצר,

אני מצריך כל אחד מהם, אך אני רוצה שנהיה פתוחים. אנו כל הזמו

מורידים ידיים או מרימים אוחו בעד או נגד סעיפים, אך אפשר לעשות משהו

מעניין שאולי יש בו תרופה חלקית לחוליי הביורוקרטיה. לדעתי, 50%

מההצעות שבמסמך הן הצעות ביורוקרטיות. אם מצאנו זמו להשקיע באזור

הסחר החופשי, אזי לדעתי יש לקיים דיון בן יום שלם על הביורוקרטיה

במדינה. יש כאן אנשים שיכולים לתת שיעורים בנושא. האמת היא, שההחלטה

כאן צריכה להיות פוליטית. באופו חד וחלק, אני בעד ביצוע הנסיון הזה.

אבל, הייתי מנסה על שטח של 500 דונם בלבד בשלב ראשוו , ולא 1,200

דונם.

מה ההבדל בין 500 דונם לבין 1,000 דונם ?

אם אתה יהיה אזור כזה, בגודל של 1,000 דונם סמוך לעיר פיתוח, אני

מאד חושש מהשלכותיו על אותה עיר.

מ' איתן ;

למעשה, אתה מציע להקטין את כל הפרויקט ב- 50%: חצי גודל השטה, חצי

מספר עובדים, חצי מספר המפעלים וכו'.

נכון , ובעוד שנתיים שלוש נראה מה עושים הלאה. אחת הבעיות הקשות

היא קביעת המיקום של האזור. בנושא זה, נצטרך להיעזר באנשים שמכירים

את החוקים היטב. נתנו עזרה ללא מעט ישובים ומפעלים, שהם נהנו מ-20

שנים ויותר של פטור ממיסים. אינני רואה כל כך את הסיכון הכלכלי

הגדול, בנושא הנדון , כמו את הסיכון החברתי.

ברצוני לומר, באינטרמצו, שבוקר ישבתי עם מנכ"ל משרד התעשיה

והמסחר, נתי שרוני. הצעתי לו לעשות נסיון , שלא כל כך הצלחתי לעשות

בוועדה. הצעתי לו, שבמקום להכין פרויקט ולממנו, שיקח מפעל שנבנה

לאחרונה ויתעד את כל מסלול המכשולים. לשם כך, יש להכניס לאולם גדול

את כל הגורמים הקשורים לבניית מפעל: מכבי אש, מינהל מקרקעי ישראל,

ראשי ערים וכו'. כולם ישבו במעגל, ומקים המפעל יצייר את מסלול המעבר

שעבר עד הקמת מפעלו, וכל אחד יסביר כמה זמן יש להיות אצלו כדי לקבל

אישור. כך, יראו האנשים, בצורה מוחשית, מה קורה לאדם שרוצה להקים

מפעל. כל אחד, שמיצג תחנה במסלול, משוכנע שהוא לא מזיק וכוונותיו

טובות. רק אם הם יראו במו עיניהם מה אדם צריך לעבור כדי לקבל

אישורים, ולא יציגו נייר בלבד, יוכלו לראות את הבעיות הקיימות.

היות ומיכאל איתן פתח בקרב אידיאולוגי מאד, ברצוני להמשיך באותה

רמה, כי לדעתי הוא נמצא שם. עד היום אינני מבין מדוע האוטובוס הריק

שעובר בכביש תל-אביב-באר-שבע, ואני רוצה לעלות עליו בחינם מהצומת,

אינו מעלה אותי. הרי הוא נוסע ממילא ואת כל ההוצאות הוא משלם. מה זה

משנה לו, שישב בחלקו האחורי אדם אחד שלא שילם את ההוצאות? יש לי

הרגשה, שלתבר-הכנסת מיכאל איתן , על פי תפישתו, יש הסבר טוב יותר מדוע

אותו נהג לא לוקח אותי ללא תשלום.

הבעיות הגדולות של המשקיע קיימות עד שלב ההקמה. מי שמיצא היום

לחו"ל משלם 2% מס נמל, ולא ברור לי אם באזור החופשי הם יהיו פטורים

מזה. אם מישהו רוצה ליצא במיליארד ש"ח מרמת-גן לחו"ל, הוא אינו צריך

להכיר את נתי שרוני וכו', אבל הבעיה שלו מצויה בתחום ההשקעות כי הוא

רוצה את הממשלה שותפה. כדי לפשט את הויכוח, אני מוכן לקבל הצעה

ישב יורם גבאי , יהוון את ההטבות הקיימות. למשל, הוא יאמר,

שההטבות הקיימות היום למפעל של 100 מליון ש"ח הן X, ואז אתן את אותו

X בשנות פטור ממס על פי חישוב ממוצע, שאותם המפעל יקבל במתנה. הבעיה

שלי אינה כסף. חברי-הכנסת יוסי ונונו מהלובי החברתי ועמיר פרץ

מסבירים לציבור כאן , שמס הוא צרה שכלל שלא תהיה כן ייטב. מדוע עלי

לשלם את החינוך המשלים של הילד שלומד באזור הסחר החופשי רק כי במקרה

אני גר בבאר-שבע? הרי הבעלים באזור הסחר החופשי לא משלמים מס הכנסה.



מ' איתן ;

העובד משלם מס הכנסה. כיום, הוא מקבל דמי אבטלה, ואתה מממן לו גם

את הבטלה וגם את החינוך המשלים.

יש לי הרגשה, שאמרתי טיעון שהוא מעל לתשובה שלך. הטיעון הבסיסי

מהי ההטבה הנדרשת כדי להשתחרר מהמס? המס הוא ל-25 שנים.

התפוקה זהה לזה של נזקק סעד בצומת בית-קמה, שעלה על אוטובוס ולא שילם

ל"אגד" דמי נסיעה.

ע י פרץ;

חבר-הכנסת חיים אורון , הזכרת אותי בקשר ללובי החברתי, אל תפרש

אותי.

איני מפרש אותך, אלא את ההצעה.

חבר-הכנסת חיים אורון , אל תזכיר שמות. כא התערבתי עד עתה, כי

פתאום ראיתי שתבר-הכנסת אברהם פורז מסכים עם חבר-הכנסת חיים אורון ,

ו זה מאד מעניין .

השאלה מונחת ביסוד התפישה שבה מדובר. אני מאחל להשקעה של 700

מליון דולר ותפוקה של מיליארד וחצי דולר. - האם זה סביר? אתה אומר

אני מייצר בארץ תפוקה של מיליארד וחצי דולר, שלא נושאת בכל המטלות

האחרות, הלאומיות, החברתיות והכספיות, כי יש לי מקורות אחרים מהיכן

לשלם את זה. המשקיע ישלם מס על העובד, אך העסק כשלעצמו משוחרר מכל מס

ומהמערכת. וזאת, כי אינו יכול להסתפק בהטבות הקיימות בעידוד ההשקעות,

כי ההטבות הקיימות לעידוד השקעות אומרות שמי שהולך לכיוון אשדוד מקבל

אזור בי, אך מי שרוצה להתמקם בין חולון לאשדוד מקבל אזור אי. המדינה

אלה הם סדרי הגודל של ההטבות שאני יכולה לתת. בנושא האזור

החופשי, נוצרת הטבה אחרת. בחוק עצמו הוא מרחיק לכת יותר: 0 הטבות ל-

25 שנים, ו15% לעולם.

כמה משלמות, כיום, חברות אחרות בפועל ?

האמן לי, שאינני עוסק בשאלה של רווח והפסד בלבד. אני חושב שמי

שמסרב להתמודד עם מכלול השאלות הללו , ולראות את הנושא רק ברמה של

רווח והפסד, של שנת מס אחת, שתיים או שלוש, עושה טעות.

זה דומה לאי רצון לשרת בצה"ל.

ח' אורון;

הנושא שהעליתי הוא מהותי, משום שאמרו כאן חברים, כמו חבר-הכנסת



יוסי ונונו, שהם מקורים שהנורמה הזו תתפשט, וזה לא מקרה פרטי. אין לי

בעיה, כאמור, עם פתירת בעיית הביורוקרטיה או נכונות המשקיע לקבל

מענקים מהשקעה מהמדינה.

תעסוקה - השקעה של 750 מליון דולר ב-20 אלף עובדים פירושה השקעה

של 37,500 אלף דולר בכל עובד.

ע' פרץ;

זה לא כולל את ההשקעה בבניית מפעלים.

חי אורון ;

התשתית היא חלק קטן . 40-30 אלף דולר למקום עבודה זה מעט מדי

להיי-טק, ואם זו הכוונה, אז מדובר במקומות עבודה שבהם יוכלו לשלם שכר

קרוב מאד לשכר המינימום. אני שואל את כל החברים: כשהיינו בעפולה

וראינו מפעל מלא בעובדים שאינם תושבי עפולה אלא מהסביבה, אמרנו;

בסדר, שיאשרו גם את זה. אבל, בעפולה מדובר על 50 שנים, ולא על מפעל

שנסגור אותו לאחר 5 שנים. עתה, אם המספרים לא נכונים ויהיו מקומות

עבודה בהשקעה של 70-150 אלף דולר למקום עבודה, טוב הדבר. זוהי

כמה שמשקיעים מקבלים. נכון הדבר, שהעובדים לא ישלמו מס

הכנסה, כי מי שמקבל שכר כזה נמוך לא משלם מס הכנסה. היצרן לא ישלם מס

הכנסה, בגלל השכר הנמוך בהיותו פטור מכך על פי חוק. אתה יוצר מערכת

כלכלית, אם הנתונים כאן נכונים, ויורם גבאי הוא המומחה בזה ויתקן

אותי אם אני טועה, של תפוקות לא שוליות. אין מדובר במפעל בדימונה

שאפשר להפסיד, אלא במיליארד וחצי דולר תפוקה שהוא סכום משמעותי במשק

הישראלי.

מי איתן ;

זה לא המשק הישראלי, הכל הולך לחו"ל. אותם עובדים בשכר המינימום,

שאתה מדבר עליהם, יביאו לכך שהמשקיעים לעולם לא יכסו את ההוצאות

שלהם. איך הם יוכלו להתמודד מול מלזיה שם מקבל פועל 200 ש"ח, כשכאן

עליהם לשלם לפועל 1,000 ש"ח?

אני מודה, שלמרות שמספר נוכחים הצהירו שהם בעד, אני מתחיל את

הדיון במקום אחר. אם ועדה תבוא ותאמר: כל הסכנות, שדיברת עכיהן , עזוב

אותן , כי ישנן דוגמאות בעולם ששם יצרו מפעלי היי-טק פלוס. היי-טק זה

לפעמים מהנדס אחד בלבד ו-40 עובדים. אם הממשלה לא תתמודד עם מיכלול

השאלות השונות, בנושא זה, היא תעשה עבודה לא טובה.

ח' קופמן ;

עקרונית, אני מחייב כל שחרור וחופש, כדי לעודד השקעות. מצד שני,

יש הטוענים, שהמשק לא צומח ואנו מעודדים משקים זרים. לדעתי, מיד לאחר

הבחירות, תהיה במשק העולמי רוח קיצונית ואנטי-ליברלית יותר. הם כל

הזמן מבטיחים לעשות משהו בתחום הזה: הם יעשו הגבלות, כי הם אומרים

שחון וקפיטל אמריקאי הולך החוצה במקום לעודד את המשק הפנימי. ראשית,

כיום, יש מיתון עולמי ואין השקעות, והבעיות קשות בכל מקום. אי אפשר

להציג מין פטנט כזה, שפתאום באזור המשוחרר הזה יתחילו ליצר, ופחאום

בארה"ב ובאירופה יחלו לתגלית האדירה שתצא מהאזור הזה. - אין זה כך,

שנית, המערכת בארץ היא מלאת עיוותים, וזהו עוד עיוות. למשל, נניח

אחד בהרצליה והאחר באזור החופשי. איך

תתמודד עם המפעל לגבי מס הכנסה, דיבידנדים וכוי? איזה חלק יחסי תאמר

שהוא יצוא מכאן , ואיזה - מהאזור החופשי? הרי היום גם במפעל תעשייתי



של "כלל" אינך יודע האם זה החלק המסחרי תרם או החלק התעשיתי תרם, האם

קבעו את הרווח במפעל בתל-אביב או במפעל בדרום אפריקה. אם מפעל מקומי

יקים סניף בתוך האזור הזה יהיה בלבול מוח: מתי תקבע את הדיבידנדים?

איזה חלק יוצר בכל מקום? וכו'. אלה הן בעיות לא קלות. בנוסף, לא תוכל

לקבוע למפעל, שממוקם באזור הזה, שאסור לו להעביר חלק מהמרכיבים למפעל

הפנימי בארץ.

בודאי , שאסור לו.

איו זה כה פשוט, וישנם עיוותים עצומים. בואו נוריד את

הביורוקרטיה עד כמה שאפשר, אם כי ביננו לבין עצמנו בלי ביורוקרטיה

קצת קשה. אני מאשים את התעשינים, שתמיד רוצים לעלות לירושלים: יותר

קל לקבל את המענק בירושלים, מאשר לקבל את הדולר המלא והשלם בחו"ל. זה

חבר של זה, ואחד מכיר את האחר, קל יותר לעלות לירושלים וזה גם קרוב

יותר. עקרונית, אני בעד שהוועדה תעשה עבודה דינמית ותבדוק אפשרות כזו

של פתח לתעסוקה נוספת באזור הזה. ישנה כאן התחייבות ארוכת טווח. איני

מכיר את היזמים או את הנמצאים ברשימת המשקיעים, וטוב הדבר, את טיש

אני מכיר, והייתי במשרדי ו במילווקי. עם כל הכבוד ליזמים, אם כבר

מחליטים על יצירת אזור כזה, אזי יש לעשות מכרז בינלאומי. במידה

ויוחלט על הקמת אזור כזה, יש לבוא ולומר: זוהי הספציפיקציה, וייעשה

מכרז בינלאומי בתנאים מסויימים. עם כל הכבוד, אין לעשות בצורה שבה

רוצים לשלם תמורה מסויימת למי שיזם את זה. לא מדובר בעסקה קטנה, אלא

בעסקה עצומה ואדירת מימדים. במכרז יתגלו כל מיני דברים, כמו נושא

הבנקים וכו'.

המערכת הזו אינה אי בודד, וישנם נושאים אחרים שיש לטפל בהם:

ביוב, בעיות מיחזור אשפה וכו'. - יש לראות איך זה משתלב במשק

הישראלי, ואינני מדבר על עובדים נוספים. יש לבדוק מי יפצה למטרה זו

ואיר זה נעשה, ואיו אלה בעיות טכניות בלבד. לדעתי, כדאי להגיע לאיתור

של לפחות 80% מהבעיות שישנו , כדי להעמיד את הנושא כפי שצריך, ולאחר

מכן להעמיד מכרז.

לדיון זה ישנם מימדים אחדים. ראשית, זהו דיון כלכלי , ואיו שום

ספק שהכנסת האלמנט של אזור סחר חופשי למדינה ישפיע על כללי המשחק

וישנה אותם. כשבאים לקבל החלטה כלכלית בתחום הזה, ברצוני לדעת איך זה

משפיע על כללי המשחק ומהן ההשלכות של שינוי כזה. במובו זה, עדיין אין

לי תשובות. שמעתי מיורם גבאי ומאריה זייף סימני שאלה לגבי העניין ,

ולדעתי יש לקבל תשובות ברורות יותר.

שנית, קיים גם שיקול מדיני של אינטרסים לאומיים, ובנושא הזה

התשובה שלי ברורה יותר; אני מחייב את העניין , משום שלפי השקפתי

התעסוקה היא הבעיה המרכזית של מדינת ישראל. מנקודת מוצא זו יתכן

שנצמח לרמה, שבה נוכל לפתור חלק מהבעיות החברתיות. מאותה נקודת מוצא,

אם לא נתמודד עם הבעיה, יתכן שנשקע בבעיות חברתיות הרבה יותר קשות.

מלבד זאת, ברצוני להזכיר שאנו מדינה שלא דומה למדינות אחרות.

חבר-הכנסת חיים קופמו הציג, בצדק, את העובדה שאנו נמצאים כיום

במיתון עולמי, והשיקולים שפועלים עלינו הם דומים לשיקולים במדינות

אחרות. אבל, למדינת ישראל יש תפקיד של קליטת עליה. יש להבהיר, שמדינת

ישראל נמצאת במצוקה הרבה יותר קשה, בגלל משימת קליטת העליה. בחודש

הזה ובחודש שעבר, לאחר זמו רב, מספר הנושרים, מקרב העולים מברית-

המועצות, למדינות אחרות עלה על מספר העולים לארץ, וזו פגיעה ישירה



באינטרסים של המדינה לטווח ארוך. זהו המצב במשק. מכיון שמבחינתי זו

נקודת המוצא, צריך לחפש כל פתרון סביר להגביר את התעסוקה במשק. אני

רוצה לבחון את הנושא הזה מכל הבחינות, על מנת לחפש דרך להתמודד עם

הבעיה שלנו במינימום נזקים כדי לפתור חלק מבעיות התעסוקה. הנושא הזה

מחייב עיון רציני. מפיון שהדיון הנוכחי הוא פרילמינרי ולא מונחת

לפנינו הצעה שלמה, אזי, לדעתי, המסר שצריך לצאת מהוועדה הוא שאנו

רואים בעניין פתרון אפשרי שיש לנסות לבחון אותו ברצינות.

חבר-הכנסת חיים אורון חילק את ההשקעה מול ההתחייבות על מספר

העובדים, והגיע למסקנה שההשקעה תהיה 30,000 דולר לעובד, וזה מחייב

מצב של שוק עבדים. לדעתי, יש לודא שההצעה, שהוועדה הממשלתית מעבדת,

תעמוד על שתי רגליה היא. כלומר, שגם אם המשקיע הזה הולך,

שהאטרקטיביות תהיה די טובה גם למשקיע אחר או למשקיע מישראל. בנוסף,

עלינו לשאול את עצמנו מדוע הם לא הולכים למקום אחר; בא לכאן משקיע עם

סכום ענק, למרות שישנם די הרבה אזורי יצור ליצוא חופשי בעולם והוא

יכול כבר מחר לבחור אחד מהם והוא מעמיד את זה בלוח זמנים שהם מופנים

להמתין כדי לקבל תשובה. החשדנות של חבר-הכנסת חיים אורון היא במקומה,

יש מקום לבדוק הכל, ואין צורך להתרגש ממה שהציג אריה זייף. להיפך,

הוא הציג שאלות חשובות מאד, ואני חושש מאד ממשבר באיזונים שקיימים

בשוק העבודה. תפישת היסוד שלי היא, שהדבר הכי מסוכן לעובדים הוא

האבטלה.

אני מבקש מהוועדה להתיחס בכבוד לאנשים ולפנייתם. אני מעריך את

חבר-הכנסת חיים אורון על אומץ ליבו לומר בגלוי: אני מתנגד לנושא, אלא

אם כן ישכנעו אותי שכן . הרוב אמרו: אנו בעד, אלא אם כן ישכנעו אותנו

שלא כדאי. כדאי שנתאחד, לפחות בדבר אחד, שתהליך הבדיקה וקבלת ההחלטה,

לחיוב או לשלילה, יהיו מהירים ככל האפשר. אל לנו להתבזות פעם נוספת.

מדובר בעשרות אנשים בעלי יכולת השפעה ויחסי ציבור, והם יבאישו את

שמנו אם הטיפול כאן לא יהיה בסדר מבחינה ביורוקרטית.

הויכוח הוא חם, ובצדק. אולם, כולנו מבוארים דיינו לדעת שפתרון של

בעיה אחת יוצר תמיד שתי בעיות חדשות, ויש לשקול את התרומה של שתי

הבעיות החדשות לאותו נושא שבו דנים. אנו נכנסים לתקופה של חודשיים של

דיוני תקציב, ולא יהיה לנו זמן לדיונים נוספים. מיד לאחר התקציב

מה המשמעות של שלום עם הארצות השכנות על המשק

בישראל?.והאם לשלום עימן יכולה להיות השפעה על סחר חופשי?

החוק יגיע לכנסת, ובינחיים טוב שקיימנו דיון , במקביל

לעבודת הוועדה המיוחדת, ושמענו אח כל החברים. טוב, שיורם גבאי ואריה

זייף שמעו את דברי חברי הוועדה. אני מבקש מהאורחים, נציגי היזמים,

להעביר לנו , בכתב, את התשובות לשאכות, שהועלו כאן . אני מבקש מהתאחדות

התעשינים להעביר לנו, בכתב, מסמך, שבו יוצגו ההבדלים שבין אזור סחר

חופשי לבין אזורים אחרים מבחינת התעשיה, וכן חסרונותיו ויתרונותיו של

אזור כזה.

אני נועל אח ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

12:45