הכנסת השלש עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פו-וטוקול מס' 28

מישיבת ועדת הכספים שהתקיימה

ביום רביעי, בי בחשוון התשנ"ג - 28.10.92, בשעה 00;9

ג. גל - יו"ר

ח. אורון

מ. איתן

ש. בניזרי

פ. בדש

י. ביבי

א. גולדשמידט

ר. נחמן

ס. שלום

ע. עלי

א. פורז

א. ח. שאקי

ג. שגיא

ד. תיכון

ע. שטיינברג - יו"ר נכסים מ.י. בע"מ

ג. ליידנר - מנכ"ל נכסים מ.י. בע"מ

ת. הקר - משרד האוצר

א. קרשנר

ס. אלחנני

ש. אלתרמן

הצעת מכר של מניות אי.די.בי



הצעת מכר של מניות אי.די.בי

היו"ר ג. גל;

אני פותח בזה את הישיבה. אני מצטער שהיא נפתחת באיחור, אבל אני מבין

שחברי הכנסת היו טרודים ועסוקים בדברים חשובים שמנעו מהם לבוא בזמן. ודאי

סיבות טובות הי ו לכך.

לפנינו הצעת מכר של מניות אי.די.בי. אני מבקש ממי שיציג את הנושא מטעם

א. לתאר לחברים את מיבנה אי.די.בי, מה היא עושה, במה

היא שולטת, על מה היא בעלים? ב. לאחר מכן אני אודה לכם אם תתארו מהם הנכסים של

אי.די.בי. כמובן שבסופו של דבר אתם גם תסבירו מה אתם מציעים, מדוע ולמה. הייתי

מאד רוצה שתציגו לפני החברים את האלטרנטיבות שהיו בפניכם ומדוע בחרתם

באלטרנטיבה זו. זה יעזור לחברים גם להבין את הפרטים של אי.די.בי, מה כוונתכם

ומה הוביל אותכם למסקנה שאליה הגעתם.

ג. ליידנר;

הבקשה היא לאפשר מתן הוראה להברת אי.די.בי בטוחות לבצע במהלך חודש נובמבר

הצעת מכר של יתרת מניות הממשלה באי.די.בי, יתרה שמהווה כ-% 42.5 ממניות החברה.

המהלך הזה הוא מהלך המשך למכירת גרעין השליטה בהברה שנמכרה לקבוצת רקנטי

בשנת 1991. בהנחה שמה שאנחנו מבקשים היום יאושר ויבוצע, עם סוף המהלך הממשלה

תצא לחלוטין מאחזקותיה באי.די.בי.

אנחנו מדברים על חברה ששמה אי.די.בי אחזקות. במיבנה הנוכחי שלה למעשה

נוצרה ככזאת בעת מכירת גרעין השליטה לקבוצת רקנטי. באותו מועד הועברה השליטה

בבנק דיסקונט מאי.די.בי אל הממשלה. אי.די בי היום היא לא תאגיד בנקאי.

אי.די.בי היא חברה שעיקר אחזקותיה הם בתחום התעשייה.

כ-% 80 מנכסי החברה זאת ההשקעה בחברת אי.די.בי

פיתוח. אי.די.בי אחזקות מחזיקה בכ-% 73 ממניות אי.די.בי פיתוח, שהיא הברה נסחרת

בבורסה והיא בעל שליטה בחברות רבות, ביניהן כלל, דיסקונט השקעות,, פי.אי.סי,

ישרוט ודרכן שולטת על עשרות רבות של חברות תעשיתיות בכל מי גזרי המשק.

נוסף לזה כ-% 20 מהכנסים של וזחברה הם אחזקות בבנקות דיסקונט. החברה מחזיקה

% 13 בבנק דיסקונט. יתרת מניות בנק דיסקונט - % 87 הם בבעלות הברת הבטוחות עבור

הממשלה לפי הסדר מניות הבנקים.

אנחנו מדברים על חברה שמתחתיה יושבות כ-70 חברות נסחרות בבורסה. אציין רק

מספר מהן. אנחנו מדברים על חברות כמו אלרון, סייטקס, ישקר, דלק וחברות רבות

אחרות. היא בעלת שליטה או עני ן לפי המקרה. היא לא הבעלים היחידים של אותן

חברות.

מה זה שייך לבנקים? זה שייך למכירת חברות ממשלתיות.



ת. הקר;

זה נכון. אני רוצה פה להעיר. הסדר המניות הבנקאיות מתייחס לבנקים

ולאי.דיבי. כאשר אי.די.בי היתה חברה לאחזקות בנקאיות בע"מ. כך היא נקראה אז

הענף של בנק דיסקונט והענף התעשיתי. זאת היתה מבחינה זאת

חברה יוצאת דופן בהסדר המניות הבנקאיות. אלא שגם מניותיה של חברה זו ו וסתו. כל

פרשת הויסות ועצירת המסחר כתוצאה מהויסות והתחייבות הממשלה באישור ועדת הכספים

לרכישת המניות מן הציבור התייחסו גם למניות אי.די.בי.

בהסכם הקודם נעשתה בעצם ההפרדה בין הענף הבנקאי והענף התעשיתי. ולכן

אנחנו בעצם נותרנו עם מניות גם של חברה שהיא איננה חברה בנקאית בעיקרה ואנחנו

חייבים למכור גם את המניות הללו, כי אלה מניות שהגיעו לשליטת המדינה כתוצאה

מאותו הסדר מניות.

אם יגאל בא לומר שפה אנחנו עוסקים לא במכירת בנקים אלא חברה שהיא ברובה

תעשיתית והפרטה הוא צודק.

נכון. דיברתי על הרקע. זו לא חברה ממשלתית שהוקמה כחברה ממשלתית ועכשיו

רוצים להפריט אושתה, אלא זו חברה שתמיד היתה חברה פרטית, אף פעם לא היתה

ממשלתית והשליטה שלנו היום נובעת מאותו הסדר מניות.

כפי שאמרתי קודם לכן, סך כל אחזקות המדינה בחברה הן ממניות החברה.

מי מחזיק ביתר? משפחת רקנטי?

בעיקר קבוצת רקנטי. משפחת רקנטי היא המרכיב הדומיננטי בקבוצה, אבל יש %5

שהם לשותף בשם דוידסון מדטרויט.

קבוצת רקנטי מחזיקה בכל היתר?

קבוצת רקנטי מחזיקה ב-%57.5 ממניות של אי.די.בי אחזקות.

באמצעות % 57 יש להם שליטה.

יש להם כבר היום שליטה.

זו השליטה שמוטה כלפי מטה לאורך כל הרמות?

היו"ר ג. גל;

תלוי בכמה. אם אתה לוקה את בנק דיסקונט למשל, לרקנטי או לאי.די.בי יש

^13. יש מקומות שיש להם רוב ויש מקומות שיש להם ^13 או פחות אחוזים. בבנק

דיסקונט יש להם ^13. חשוב להדגיש את זה, כי תמיד מסתכלים גם על הרצף הזה של

רקנטי-בנק דיסקונט.

ג. ליידנר;

אין להם שליטה בבנק דיסקונט. % 87 מהמניות מוהזקות על ידי חברת בטוחות

עבור ממשלת ישראל. בנושא גרעין השליטה בבנק דיסקונט מתכוונים לטפל בנפרד.

השליטה בבנק דיסקונט תימכר בנפרד. דיווחתי בזמנו גם לוועדה שאנחנו מתכוונים

בחודשים הקרובים, אולי בדצמבר, להתחיל בתהליך המכירה של מכירת גרעין השליטה

בבנק דיסקונט, לפחות חלק.

אולי כדאי להדגיש, האפשרות למשפחת רקנטי להגיע לשליטה באי.די.בי זה עוד

ניתנה בכנסת הקודמת. זה דבר חדש, זה לא מצב היסטורי. אישרו להם את הקנייה

הזאת.

כפי שאמרתי קודם אנחנו מדברים על מכירה לציבור של יתרת מניות הממשלה שהם

כ- % 5 .42 לצורך ביצוע הצעת המכר היטלנו על שני מעריכים חיצוניים לעדכן הערכות

שווי של קבוצת אי.די.בי. הערכות שווי שנעשו במקורן לפני כשנה.

איך אתם רוצים למכור את זה?

אני אגיע לכך. הערכות שווי שנעשו לפני כשנה, באוגוסט 1991 לקראת מכירת

גרעין השליטה למשפחת רקנטי. ביקשנו מהם לחזור ולעדכן את הערכות השווי. עידכון

הערכה נעשה על ידי המשרד של אבי חפץ שביצע בזמנו הערכת שווי אחת, ועל ידי בנק

השקעות אמריקאי מרי לינץ' שביצע בזמנו גם הערכת שווי.

כל אחד עשה הערכה בלתי תלויה?

כן. על פי הערכת השווי של מרי לינץ' שווי החברה כולה הוא בין 1,750

מיליארד ש"ח לבין 2,000 מיליארד ש"ח. מדובר על שווי החבילה שבבעלות הממשלה

בסכום שבין 743 מליון ש"ח ו-850 מליון ש"ח.

א. פורז

% 2.5 או פחות בגלל שאין שליטה?



ג. ליידנר;

כיוון שלא נלקחה פרמיית שליטה בחישוב כל החברי!, לכן אני לא מפחית את -זה

כאשר אני בודק. לדעת המשרד של אבי חפץ שווי כל החברה הוא בין 1,840 מיליארד

ש"ח לבין 2,046 מליארד ש"ח. חשו וי הנגזר של החבילה הוא בין 780 מליון ש"ח ל-

870 מליון ש"ח.

חיו"ר ג. גל;

הספרה 6 עושה את המספר ליותר רציני.

א. פורז;

הוא לוקח חברה-חברה ומעריך אותה.

י. ביבי;

מדובר ב-70 מפעלים, תכפיל אותם בממוצע של 3 מליון ש"ח.

חיו"ר ג. גל;

אני לא מערער על המספר. זו לא הערכה של כמה עלה לבנות את זה, זו הערכה

בכמה אפשר למכור את זה.

חבר הכנסת ביבי, אני רוצה להבהיר. כאשר אתה מדבר על כלל, אי .די.בי אחזקות

מחזיקה ,% 73 מאי .די .בי פיתוח! אי.די.בי פיתוח מחזיקה % 35 מסייטקס. אי אפשר לבוא

ולהגיד שכלל זה אי.די.בי אחזקות. אם תעשה חשבון כמה אי.די.בי אחזקות תיאורטית

מחזיקה בכלל, תקבל % 24 בערך.

ח. אורון;

זה נכון לגבי כל הבנקים. לבנק מזרחי שמכרת יש אחזקות.

ת. הקר;

זה שונה בכל אופן.

י. ביבי;

יש פה 70 חברות מבין המובילות בארץ שהם שולטים בהן.

הי ו"ר ג. גל;

לא שולטים, י גאל.

כדאי לקבל את האחוזים.



הי ו"ר ג. גל;

מה שחשוב לפי דעתי במקרה הזה, שנתנו לשתי חברות שונות לעשות הערכה. שתיהן

פחות או יותר הגיעו לשווי זהה. מה שיקבע את המחיר בסופו של דבר יהיה כמה

הציבור יהיה מוכן לשלם.

לפי התוכנית שלנו, כפי שהוגשה לכם, אנחנו מעריכים שאנחנו נגייס ממכירת

המניות בין 800 ל-950 מליון ש"ח. הערכות השווי נעות בין 780 ל-870 מליון ש"ח.

אני ציינתי את זה לא רק לצורך הבהרת המחיר אלא כדי להבין את סדר הגודל הכספי

שאנחנו מדברים עליו, שהוא זח שהינחה אותנו גם בבניית מיבנח המכירח שעליו אנחנו

מדברים.

עמדו בפנינו שלש אלטרנטיבות. אלטרנטיבה ראשונה היתה למכור את כל המניות

לציבור מיידית עכשיו. דהיינו הנפקה או הצעת מכר בסדר גודל של כ-850 מליון שקל

ומעלה.

י. ביבי;

למה אתה קורא מכירה לציבור?

מי שקונה בבורסח.

בעלי עני ן בתוך החברה הם ציבור?

המכירה היא בתשקיף דרך הבורסה.

אני מציע לרכז את השאלות. זו שאלה חשובח.

כפי שאמרתי חאלטרנטיבה הראשונה שלנו היתה למכור את כל % 5 . 42 במכירה

מיידית בסכום של כ-850 מליון ש"ח ומעלה. לאחר שהתייעצנו עם מומחים בשוק ההון

הגענו למסקנה שזה גיוס גדול מדי בבת אחת, הוא יכביד על חשוק, הוא יכביד על

אפשרויות חגיוס של גופים אחרים.

האפשרות השניה שהיתה בידינו היא לטפל רק בחלק מהכמות עכשיו, למכור רק חלק

מ-% 5 .42 שיש לנו ולהשאיר את יתרת המניות לטיפול בשלב מאוחר יותר. הערכנו

שבמקרה כזה נצטרך לבצע הנפקה נוספת בשלב מאד מאוחר. אנחנו מעונינים למכור את

כל המניות לפני אוקטובר 1993, שזה תאריך סוף הסדר המניות הבנקאיות, על פי חמצב

המשפטי היום.

אני רוצח להזכיר לחברי 'הוועדה שאנחנו בשלבים מסוימים בתהליך ההנפקה

נתקלנו בקשיים מסוימים בהכנת התשקיף עם בעלי השליטה באי.די.בי או עם אי.די.בי

עצמה. קשיים שלשמחתי נפתרו ואנחנו לא מעונינים שהם יחזרו עוד פעם. אנחנו



חושבים שהשוק היום בשל לנסות ולטפל בכל הכמות בעת ובעונה אהת, תוך חלוקת מועדי

הגיוס. לכן הגענו למיבנה שאותו אנחנו מביאים לחברי הכנסת היום. מיבנה שעל פיו

תבוצע הצעת מכר לגבי כל החבילה. הצעת המכר תכלול בתוכה מרכיב של מניות ומרכיב

של אופציות רכישה. דהיינו אופציות שעל פיהן רוכש האופציות או המחזיק באופציות

רשאי במועדים ידועים לרכוש מאיתנו מניות נוספות. כך שבמסגרת המניות והאופציות

אנחנו נמכור את כל החבילה, בהנחה כמובן שהאופציות ימומשו.

אנחנו רוצים לחלק את החבילה להנפקה של מניות בשיעור של כ- % 37 מכלל החבילה

שלנו וכ-% 60 בשתי סדרות של אופציות, האחת למימוש אחרי חצי שנח והשניה למימוש

אחרי שנה, ב-31 באוקטובר 1993. כלומר, בכל מקרה לא אחרי מועד סיום חסדר המניות

הבנקאיות.

אנחנו מחלקים את התמורה שאנחנו מבקשים לגייס, כך שחצי מהסכום יגוייס

באופן מיידי, כרבע ממנו יגוייס בתום ששה חודשים ממועד ההנפקדה ורבע נוסף

יגוייס תוך שנה על ידי מימוש האופציות השניות.

כדי להבהיר, הסיבה לפער שאנחנו מוכרים במניות במכירה מיידית רק % 40

ומגייסים % 50 מהתמורה באופן מיידי היא שחלק מהתשלום עבור האופציות משולם מראש.

אחת המטרות שלנו באופציות היא ליצור מצב לא של הימור, האם יהיה כדאי לשוק לממש

את זה או לא, אלא ליצור פנים של מכירה בתשלומים. את זה אנחנו משיגים על ידי זה

שמחיר האופציות יותר נמוך ממחיר המנייה. המדינה לא מפסידה מזה כסף, כי בסופו

של דבר הסכום הוא אחד. טכנית מעלים את מחיר המנייה ומורידים את מחיר האופציה.

סך כל הגיוס הוא אחד.

בנוסף לזה, כפי שאמרתי, חלק מהתשלום עבור האופציות מבוצע מראש. וזה כדי

להגביר את הכדאיות של המשקיע בסופו של דבר.

ת. הקר;

אתה קונה יחידה וחיחידה מורכבת ממנייה או מחמש מניות.

ג. ליידנר;

היחידה מורכבת מ-12 מניות, 10 אופציות סידרה ראשונה ו-10 אופציות סידרה

שניה. המשקיע לא יכול להחליט אני קונה או את זה או את זה.

אחר כך המסחר בבורסה הוא בנפרד.

באופציח בנפרד ובמנייה בנפרד.

ג. ליידנר;

לא בעת ההנפקה, במשך השנה. במשך השנה המסחר בבורסה הוא בנפרד.

לפני התאריך הקובע הוא יכול לסגת ולא לרכוש את המנייהץ

אז הוא מפסיד את מה שהוא שילם עבור האופציה.

בגלל הנושא הזה אנחנו יצרנו מצב שבו יותר כסף משולם על המניות, פחות כסף

משולם על האופציות. בסך הכל זה אחד. למשקיע שקונה בהנפקה זה בדיוק אותו דבר,

כי הוא קונה חבילה. הוא קונה את התערובת. הוא מסתכל על מחיר החבילה. אנחנו

בפירוש ביקשנו ליצור תמריץ שיעודד את המשקיעים לממש את האופציות. אין לנו

כוונה להישאר עם המניות.

הי ו"ר ג. גל;

הוא קונה מנייה בתשלומים עם אופציה למכור את האופציה.

והיה ותהיה התמוטטות בשוק בישראל בשיעור של עשרות אחוזים, יכול להיות

שהשוק לא יממש את האופציות. אנחנו לוקחים טווח בטחון של בין 15 ל-% 25 מראש. אם

תהיה התמוטטות של % 30 שלא תיפתר במהלך השנה יותר מאוחר, שהיא כבר לא התמוטטות

זמנית, יכול להיות שהמניות יחזרו אלינו. אבל היה והמניות יחזרו אלינו - כפי

שאמרתי המיבנה שאנחנו בונים נותן לזה סיכוי קטן - נהיה באותו מצב כאילו לא

מכרנו את המניות. כאשר בנוסף לזה קיבלנו % 20 מהכסף מראש.

יש לכם הערכה כלכלית מה היה קורה מבחינת המחיר של החבילה כולה אם הכל היה

במניות? בכמה היה יורד המחיר?

אנחנו התיעצנו עם מומחים בשוק ההון. ההנחה שלהם שאם היינו רוצים למכור את

זה בבת אחת, היינו צריכים להוריד את המחיר לפחות ב-% 15, וגם אז הם לא ממליצים

מתוך ההשפעה על יתרת הפעילות בשוק ההון.

ההנפקה לציבור תבוצע במיכרז. דהייינו נקבע מחיר מינימום ומחיר מקסימום,

והמחיר המדויק נקבע על פי הביקושים בהנפקה עצמה. לכן הפער שאנחנו מדברים עליו

בין 830 לבין 950 מליון ש"ח.

מה התקרה ומה הרצפה?

הרצפה בסדר גודל של כ-820 מליון.

הרי אתה מציע הנפקדה, יש לך תשקיף - מה מחיר המינימום של החבילה?



ג. ליידנר;

הצגתי בפני הוועדה טווח מחירים. אני מניח שהריצפה לגבי סך כל החבילה תהיה

800 מליון שקל. אני מאמין היום שהסגירה הסופית תהיה מעל 800 מליון שקל לכל ה-

% 42.5, על סמך הערכות שווי.

לאיזה תאריך?

לסוף אוגוסט השנה.

לקחת בחשבון את מצב שוק ההון היום?

הצעת המכר תובטח בסיכום על ידי קונסורציום של חתמים. מנהלי הקונסורציום

הראשיים פועלים שוקי הון ולאומי ושות'. בנוסף לשני המנהלים המובילים ישנה

קבוצה של ששה מנהלים מישניים שכוללת את כל החתמים המובילים בשוק. המטרה שלנו

בהנפקה הזאת לאחד ככל היותר את השוק בגלל גודל ההנפקדה. ערב ההנפקה תבוצע

מכירה למשקיעים מוסדיים גם במיכרז בסדר גודל של 60 עד % 70 מסך כל ההנפקדה.

הסיבה שאני מדבר על 60 עד % 70 היא שלפי כללי הבורסה היום % 60. אנחנו ביקשנו

אישור מיוחד בגלל גודל ההנפקדה לבצע מכירה למוסדי ים של % 70.

בכפוף ללוח הזמנים של הטיפול בנושא ברשות ניירות ערך ההנפחה אמורה להתבצע

בין ה-15 ל-20 בנובמבר.

מה זה מכירה מוקדמת למוסדי ים ולמה זה בשיעורים כל כך גבוהים?

המכירה למוסדי ים למעשה מטרתה להבטיח את הביקושים להנפקה. מבחינת מחיר

המחיר הוא בדיוק אותו מחיר. הם מקבלים את זה בסופו של דבר במחיר שנקבע במיכרז.

זו לא חתמות כפל?

יש פה כלפי החתמים התחייבות של משקיעים מוסדיים, משקיעים גדולים לקחת חלק

מההנפקה, ואז זה למעשה מסמן לחתמים באותם שבעה ימים של מכירה כמה הם באמת

צריכים לפזר, כמה הם צריכים למכור, מה הם גייסו מהמשקיעים הגדולים. מבחינת

המוכר או מבחינת החברה זה לא מעלה ולא מוריד. זה תמיד דבר רצוי כי זה מקנה

יציבות להנפקה. אתה יודע איפה אתה עומד.

גם אני בתור אזרח יכול לחתום חתימה מוקדמת?



ג. ליידנר;

האמת הלא שלאחרונה בשוק ההנפקות נוצר מצב קצת מוזר שלמעשה כמעט כל בן אדם

היה יכול להיות משקיע מוסדי. זה בלט דווקא בכמה הנפקות גדולות שהיו בשנה

האחרונה.

אנחנו הי ום בדיון עם החתמים להגביל כמות מי נ ימיום שקונה משקיע מוסדי. כדי

שהמושג הזה של משקיעים מוסדיים יהיה מיועד באמת לגופים הגדולים כדי לתת

אינדיקציה. לפי החוק התשקיף פתוח שבעה ימים. במהלך שבעת הימים האלה הציבור

צריך לעשות את ההחלטה שלו. המשקיעים המוסדיים עושים את ההחלטה שלהם ערב שבעת

הימים האלה. כאשר יוצא תשקיף יש לו כבר כל שמות המשקיעים המוסדיים שהזמינו

בהנפקה. יכול להיות שהם יקבלו רק חלק אם תהיה חתימת יתר. היתרון שיש למשקיע

החתמים מעבירים חלק מעמלת החיתום וההפצה שהם מקבלים

למשקיעים מוסדיים.

ברשותך, הצעה לסדר. הנייר הזה הוא נייר חשוב מאד, אבל הוועדה לא יכולה

להתייחס לנושא הזה ללא הנחה של כל המסמכים על שולחן חברי הוועדה. על פי הנייר

הזה צריך לשלוח את האנשים בחזרה הביתה. לכן אני מבקש ממך שתורה למ.י.נכסים

להניח את כל המסמכים על שולחן חברי הוועדה, כולל טיוטת תשקיף שבוודאי קיימת.

רבותי, העני ן הוא רציני. אנחנו מדברים על חברת אחזקות שמטפלת בשבעים

מפעלים בארץ. אנחנו צריכים לראות נגד עינינו את שמות את שמות החברות האלה, את

החלוקה, מי הבעלים, כמה האחזקות בכל חברה וחברה. פשוט לראות את ההרכב של העסק.

אני כבר ראיתי פעם שמכרו חברה רצינית ורק לאחר שנה-שנתיים ראו רכוש נוסף

יש בצד. אני קודם כל רוצה לראות שמישהו בדק את זה בצורה אחראית ויודע

שאי.די.בי זה השבעים האלה ולא בעוד שנתיים יתגלה שיש עוד שמונים חברות ועוד

קרקעות ועוד אופציות אחרות. שלא יקרו אותם בזיונות שהיו.

אתם נותנים לנו מסמך ויש אחריות. כאשר כותבים היד רועדת אם אחרי כן משתנה

משהו ומגלים פתאום שזה היה חלקי ביותר או לא היה מדוייק. קודם כל אנחנו צריכים

לראות מה הרכוש שיש לנו. יכול להיות שלאחר נראה את הרכב הרכוש וחלוקתו נחליט

שלא צריך למכור את הכל בחבילה אחת. יש כאן חברות ויש כאן מפעלים.

בסך הכל זה לא צריך לקחת הרבה זמן כי זו הכלכלה של המשק. מי מכין את

התשקיף? את התשקיף מכינים אנשים שיכול להיות שיש להם אינטרסים?

הם אחראים.

לאי.די.בי יש במפעל מסו י ים % 10. המפעל ממשיך להתנהל על ידי המנהלים והם

יודעים שהמניות יוצאות למכירה בשוק. עם כל הכבוד הם יכולים לעשות תשקיף כזה

ותשקיף אחר. אם אתה מוכר את המניות גם לבעלים הקיימים, שיש להם % 80 והם רוצים

את ה-% 20, התשקיף יהיה אחר.

העני ן הוא רגיש מאד ולדעתי י חייבת כאן להיות בדיקה מדוקדקת ושיקול דעת.

נשב עוד ישיבה ועוד ישיבה. אין לנו עדיין נתונים. אנחנו לא רואים את התמונה

הכללית של העני ן.



דבר אחרון, אני רוצה לדעת למי מוכרים. לכל אחד? לבעלים? אני פוחד מחענין

הזח. על פי האינטואיציה שלי התחזית שלכם היא קטנה מדי. צריך לפחות להוסיף % 50.

זה לא נראה לי. בנק המזרחי, בנק קטן 300 מליון שקל. כאן יש חברה שיש לה % 45

שליטיו בחברות הגדולות ביותר במשק. 250 מליון החלק שלנו נראה לי לא רציני. כדאי

שיהיו בדיקות נוספות ומחשבות נוספות. זהו כסף של המדינה ואין לפעול בחיפזון.

אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לפנות לשר האוצר ולומר לו שהבקשה כפי

שהיא מוגשת היתה בוודאי מוחזרת על ידי יושב ראש ועדת הכספים מלפני ארבע שנים,

בטענה שאין מה לדון כי לא מבינים ולא יודעים מאומה.

על סמך הנייר הזה אני לא יכול לומר אם המחיר נמוך או גבוה. אינני יודע מה

זה אי.די.בי. אני רוצה לראות את ההרכב של כל העסק הזה וכל החוזים שהוכנו לקראת

הכנת התשקיף. מה מחזיקה אי.די.בי באמצעות דיסקונט השקעות. מה יש לדיסקונט

השקעות.

אני רוצה לקרוא את חוות הדעת של בנק ישראל בנושא המשפט שמתנהל נגד

הבנקאים היום ומה ההשלכות של העני ן הזה.

אי ן חוות דעת.

אני למשל רוצה להבין מה זה פועלים שוקי הון והשקעות. אתה מוכר חלק גדול

מהמשק הישראלי. אתה הולך לשיטה מאד מתקדמת שנקראת מיכרז. בעצם יש כאן אינטרסים

כלכליים של כמעט כל הגורמים במשק הישראלי. אין אהד שלא ישים ידיו על העסק הזה

בצורה כזו או אחרת. אני חושב שזו החברה האטרקטיבית ביותר שמצוי יה כיום במשק

הי שראלי

זה כמעט כמו להציע לבטל את כוח המשיכה.

זה מזכיר לי שבשעתו פרס בהיותו שר האוצר נסע עם מקסוול במטוס של מקסוול

לפגישה עם חוסי י ן בלונדון ובדרך הם מכרו את כלל, את חלקה של אי.די.בי ושל בנק

הפועלים.

אני פשוט לא יכול להתייחס, אין לי חומר. אם אני אומר שזה גבוה - זה לא

רציני. אם אני אומר שזה נמוך - זה לא רציני. זה יהיה חוסר רצינות מצידה של

ועדת הכספים אם היא תוכל לומר מעבר לעובדה שמענו אותכם ותעבירו את כל החומרי.

זה יקח לנו כך וכך ימים. תבואו לאחר מכן ונתחיל לחוות את דעתנו באשר לעיסקה.

אני אנסה להבהיר מה תפקידנו. קודם כל אי אפשר להתנגד לבקשת אינפורמציות.

השאלה לאיזה סוג של אינפורמציות אני זקוק כחבר הוועדה. דן, החלטה עקרונית היתה

בויכוח הגדול לפני שנה. זו היתה הכרעה ממשית והיא הסתיימה ב-% 57.19, והיא קבעה

חלק גדול מהתשובות על השאלות שאתה שואל.



את מי אנחנו צריכים להחליף ואת מי אנחנו צריכים לבקר? נדמה לי שאם נתקבלה

הכרעה מדינית של פוליסי לפני שנה, היום יש לוועדה תפקיד אחד כפול: א. שההליך

יהיה תקין ובתוכו לא טמונות בעיות של חוסר תקינות מכל מיני סוגים שהיינו עדים

להם כאשר מכרו חברות בעבר. ב. שההליך הזה מבטיח מצידה של המדינה לממש כמה

שיותר.

אני מאד התלבטתי אז. היו פה המון דיונים. אני מודה שזו היתה אחת ההכרעות

הקשות והיא בעצם ממשיכה ללכת באותו כיוון. באיזה מובן? אני אמרתי קודם כאילו

אנחנו רוצים לבטל את כוח המשיכה, שאנחנו לא יכולים לבצע. החתמים הם שמות

מוכרים. המוסדיים הם שמות מוכרים שתלויים בחתמים. אני יודע שאלה לא חברות

בנקאיות, אבל האצבעות נמצאות בכל המערכת הזאת. וכנראה שלסוג הנפקדה בהיקפים

כאלה אין בשוק הישראלי מקורות אלא עם החתמים האלה.

אין ויכוח.

אני רוצה להוסיף נתון שמנחה אותנו. אחרי שנגמרו הויכוחים על גרעין

השליטה, ההליך הזה של המכירה בשוק ההון נראה לי עדיף, לבטח במקום שבעית גרעין

השליטה נפתרה כך או אחרת. האם ההליך הזה מבחינה זו תקין? באופן בסיסי הגישה של

המיכרז, שאין העדפה חוץ מאשר העדפה אימננטית שקיימת גם במערכת של הגופים

הגדולים. עמירם סיון ומשה זנבר מחוברים ב-18 דרכים לכל המערכות הללו בכל מיני

צורות.

לכן מה שמוצג פה מבחינת הגישה נראה לי סביר. גיל, אתה ענית לי בקריאת

ביניים לגבי ה-% 60-70 של המכירה המוקדמת. זה שיעור שבעצם קובע את האופי של כל

הסיפור הזה.

ברוב האמיסיות הגדולות זה כך.

אין לי כלים לבדוק אם זה מעט או הרבה. מה ההשלכה של זה לגבי הציבור

האחר? כגישה אני לא רואה פה את הנושאים שצריכים מבחינתנו לעורר הסתיגות מהמהלך

הזה כרגע. הוא פועל יוצא מההחלטה לפני שנה.

מבחינת העיתוי אני מבין שיש נושאים שאפשר לקדם אותם ולקדם אותם כמה שיותר

מהר. יש לנו עוד ערימה ענקית שהיא תיכנס פנימה והיא תשפיע גם בסופו של דבר כמה

המדינה תוציא מתוך שוק ההון.

יש לי ויכוח בנושא ההפרטה שלא קשור בבנקים כמו בשאלה של גרעיני השליטה

בכמה חברות גדולות. והאם העיסוק האובססיבי בנושא הזה הוא מצדיק את המשאבים

האנושיים והמנטליים שמשקיעים בזה? אבל כשמדובר על אי.די.בי ועל הבנקים יש לנו

"דד ליין", ואני לא רואה איך מוכרים את כל החבילה עד אז. אם אפשר לגמור חלק

תבורכו.

כמו שאמר חבר הכנסת חיים אורון, אי אפשר להתנגד לבקשת אינפורמציה. אנחנו

פה עוסקים בהנפקה לציבור, אנחנו לא עוסקים במכירה כמו שעשינו בבנק מזרחי.

מכירה שיש מקום לבדוק את כל השיקולים ברמות שונות, מי היו הרוכשים

הפוטנציאלי ים.



הנפקה זהו כלי בשוק ההון. קיימות מערכות פיקוה ויש להן כלים לבדוק

תקינות של תשקיף, הערכות שווי ומטרות. אלה הם דברים שעל פי הוק הרשות לניירות

ערך מוטלים עליה. בשביל זה הרשות לניירות ערך עושה לא אחת די צרות, כך לפהות

נראה, למי שמכין תשקיף. לא פשוט להכין תשקיף ולהביא אותו היום לרשות לניירות

ערך.

לכן איננו יכולים להיכנס לנעליים של הרשות לניירות ערך בנושא של הנפקה

לציבור. הנפקה לציבור זה כלי שצריך להקל עלינו את תהליך קבלת האישור של ועדת

הכספים, משום שזה כלי שיש עליו שליטה אוביקטיבית, פרוות או יותר.

דבר שני, אני מפחד שבמידה מסוימת אנחנו עלולים לשפוך את התינוק עם המים.

אני מניח שיש למי שהכין את העיתוי הספציפי הזה של היציאה לבורסה שיקולים

שקשורים למצב כפי שהוא קיים בבורסה במועד שבו רוצים לצאת.

הממשלה מעונינת - ואני חושב שזה האינטרס של כולנו - להגדיל את ההכנסות

שלה. אמיסיה של קרוב למיליארד שקל זה קנה מידה אדיר ברמה של תקציב מדינה.

אסור לנו לגרום לכך שהעני ן יידחה לזמן שבו תצא אמיסיה והתגמול בגינה יהיה הרבה

יותר קטן. אני לא הייתי רוצה לעשות "OVERDOING" שיכול להכשיל את המהלך כולו.

אם חבר הכנסת תיכון מבקש אינפורמציות נוספות, אני חושב שזה לגיטימי וצריך

לתת. אני מציע לעצמנו לא לגרור את ההחלטות בנושא הזה של ההנפקה לציבור. קבענו

פה "דד ליין" של 15 עד ה-20 בנובמבר, כאשר הרשות לניירות ערך אמורה לאשר את

ההנפקה. עומס ההנפקות המוטל היום על הרשות מוביל את העני ן לקראת סוף נובמבר.

המקרה הזה לא דומה למקרה של בנק המזרחי. אין לנו פה בעיה של זכויות עבודה.

ואפילו לא של דו"ח המפקח על הבנקים.

ד. תיכון;

דווקא יש.

בכל אופן זאת הצעתי. גדליה, אם צריך לקיים דיון נוסף - נקיים.

ד. תיכון;

יש לי שוב פעם הצעה לסדר. אני מבין שיש לכם תאריך. אני מבקש לא להביא את

העסק הזה לדיון לפני שהרשות לניירות ערך גורמת את ההערות. שהרי התשקיף ישונה

לחלוטין לאחר הבדיקה של הרשות.

ג. ליידנר;

בגלל גודל ההנפקה נקטה הרשות בצעד שהיא עושה בהנפקות גדולות - דיון על

טרום טיוטה. רוב ההערות המהותיות כבר ניתנו. בהחלט עשויות להיות הערות

המתיחסות לנוסח מילולי של גילוי כזה או גילוי אחר בתשקיף. ודאי זה לא משפיע על

איך נראית החברה.

אני אומר לכם יותר מזה. אני הודעתי גם לאוצר וגם לכל מי שיש לו קשר עם

הוועדה, שהוועדה בכל נושא צריכה את פרק הזמן הדרוש לדיון. כפי שבאוצר ובכל

מקום אחר יושבים ומדסקסים עני ן שבועות וחודשים, גם ראוי שהוועדה הזאת לא תתבקש

תוך י ומי ים לתת אישור.



אני מציע לחברים לא להיות קיצרי רוח. חברים רוצים לשאול, ללמוד ולהביע

דיעה. בסוף הישיבה נראה מה הצעד הבא לאור ההערות של כל החברים. אם נצטרך

להקדיש עוד ישיבה, עוד שתים, להביא עוד חומר ועוד אנשים - נעשה את זה.

ר. נחמן;

אתה אמרת בעצם את מה שרציתי לומר. אני חבר כנסת חדש ולא מכיר את

ההיסטוריה של 57.19 אחוזי שליטה שקיבלה משפחת רקנטי. יש הרבה דברים שמבחינתנו

הם עלומים. מן הראוי שאותם אנשים ממשרדי הממשלה שבשבילם זה מהלך עבודה רגיל

יום יומי יבינו זאת.

בעקרון אני בעד מה שהוחלט בקדנציה קודמת, של מכירה של אי.די.בי, שהדבר

הזה יימשך וצריך לעשות אותו מהר. צריך לנצל היום את הסיטואציה שבה הבורסה

נמצאת במצב שהיא מבקשת כל מיני יעדים להשקעות.

בדיון הקודם דיברנו על קופות הגמל או קופות הפנסיה, בהקשר לכך שאין מספיק

יעדים להשקעות בארץ ועודף הכספים עלול להביא לקטסטרופות. פה יש לנו יעד שצריך

ללכת ולממש אותו.

אני בהחלט מסכים למה שאמר חיים אורון בקשר ליעד של המכירה הזאת,

מקסימליזציה של רווחים למדינה. אדוני היושב ראש, אני מבקש שיובאו נקודות מבט

נוספות של גורמים שלוקחים חלק בתהליך הזה. אולי חם יכולים להצביע לפנינו על

סיכונים, וזאת כדי להביא למיזעור הסיכונים בדרך המכירה, בפרוצדורה ובחלוקת

הסיכונים.

לכן אני רואה את הדיון הזה כדיון פרלימינרי. אני רוצה להציע שהדיון יהיה

בהמשכים, אבל לגמור אותו מהר, עם הגורמים הנוגעים בדבר ולקבל החלטה. ההחלטות

העקר ו נ י ות כבר נתקבל ו.

נראה לפעמים שאנחנו מיישמים את חוק פרקינסון הלכה למעשה. כאשר מדובר על

תקציבים פעוטים לפעמים מתקיימים כאן דיונים שנמשכים ישיבות אחדות. כאן דנים

בנושא שהוא מאד משמעותי שיש לו השלכות על כל מה שעשוי לקרות בתקופה הקרובה

בנושא ההפרטה.

מדובר כאן במכירת מניות ואופציות לציבור בהיקפים כאלה עם כל המשמעויות

שיכולות להיות למשק ולבודדים. החברה המדוברת כאן היא מהחברות הגדולות במשק ויש

לה השלכות על הרבה מאד תחומים. נדמה לי שהחומר שמונח לפנינו, שעל פיו נצטרך

לקיים דיון ולהכריע, מאד מאד לא רציני, ואפילו במידה רבה לעג לרש.

אני מבקש שיתקיים בעני ן הזה דיון הרבה יותר ממצה. אני מקבל את הקביעה

העקרונית ואת מה שאמר חבר הכנסת אורון בעני ן הזה. נכון שנתקבלה החלטה עקרונית

שהיא בעצם מכתיבה את הדרך. בכל זאת באים ומבקשים מאיתנו אישור, ואיש מאיתנו

לא יכול להעריך את השווי. אני מבין שכאן יפעלו כוחות השוק. אמנם הדברים אינם

דומים למה שקרה בנושא פז, אבל ראינו לאחר מעשה שקיבלנו החלטות מוטעות שהסבו

למשק המדינה נזקים לא מבוטלים וסיכונים גדולים.

אני לא מרגיש שיש לי מידע מספיק כדי להחליט היום. באופן עקרוני אני בעד

הפרטה, בעד סיום מוקדם ככל האפשר של כל התהליכים האלה. בתנאי אחד - שאנחנו

נהיה משוכנעים שאנחנו מהליטים את ההחלטות הנכונות. מי כאן יכול לקום ולומר לי

שהוא יודע בבירור שהוא מאשר כאן-דבר נכון.



האוצר מדבה על תאריך יעד של 15 או 20 בנובמבר. זה לא רציני, האוצר לא

יכול לבזות את הוועדה ולנהוג בה זלזול ולומר: אתם חייבים לאשר תוך יום-יומיים.

היו"ר ג. גל;

האוצר לא אמר את זה.

עם כל הכבוד, זו לא היתה הפנייה שלנו.

ע. עלי;

אני מבקש ממך לא להעיר. אתה בינתיים אורה כאן בוועדה. אני מבקש לא לאשר

היום ולקבל פרטים נוספים. אני מבקש להזמין מומהה אהד או שניים שיכולים להציג

גם את האיפכא מסתברא. מהן ההשלכות שיכולות להיות בהנפקות בסידרי גודל כאלה

כאשר הפרטים לא ידועים מספיק. אני תומך בכל ליבי בכל מה שאמר הבר הכנסת דן

תיכון בסוגיה זאת.

היו"ר ג. גל;

גיל ליידנר הוא מנכ"ל מ.י. נכסים. הוא מטבעו בר1ור מנומס. הוא לא התכוון

להתפרץ. אנחנו רואים את התקרית כמחוסלת.

ס. שלום;

קיבלתי אתמול שני טלפונים ושאלו אותי איך אני נגד מכירת הבנקים. אני

דיברתי בעד מכירה ובעד הפרטה, ובסוף הצבעתי נגד מכירת בנק המזרהי. איך אני נגד

מכירת הבנקים? עכשיו יש לי כבר בעיה.

בכל מקרה אני באופן עקרוני בעד המכירה, גם בעד המזרהי. שם דיברנו על כל

המהלך שהיה לפני המכירה ואמרתי לך שאני אצביע בעד לכל אורך הדרך. בסוף הצבעתי

נגד רק לאור העני ן של האופציות. מישהו העיר את תשומת ליבי והשבתי שלא קיבלתי

תשובה מספקת בעני ן הזה.

בנושא של אי.די.בי, אין ספק שמבהינתי זה יותר קל. אני אתמוך בעני ן לאהר

שכל הפרטים יובהרו לי. למען האמת קיבלנו אתמול את הצעת המכר, אבל לא הייתי כאן

בתחילת הישיבה ואני מצטער. באופן עקרוני אתמוך בעני ן. אני חושב שאנחנו צריכים

לקיים עוד ישיבה לפחות לפני ההכרעה.

א. ח. שאקי;

אני מצטרף לדעה שצריך לדעת יותר, על אף שבאתי באיהור.

היו"ר ג. גל;

אני רוצה לומר בכמה מלים איך אני הייתי בוחר דבר כזה. את המחיר יקבע

השוק. השוק היום הוא שוק טוב, זאת אומרת המועד למכירה הוא מועד מתאים. צריך

להיות לנו ענין היום למכור.

אין לי יכולת וכלים לבחון את כל ההיבטים. אני שואל את עצמי מה אני צריך

לדעת. אני מגיע למסקנה שאני צריך לדעת שלשה דברים; א. האם ההערכה של שווי

ההברה נעשתה בצורה אחראית? האם נתנו לכמה גורמים ? האם מקורות האינפורמציה היו

משני מקומות שהם עובדים בכלים אהרים? הייתי מבקש תשובה ממ.י. נכסים או מתמר,

באיזו מידה הבחינה של שווי החברה, ששתיהן מעריכות אותה בשווי זהה, נעשתה על

ידי חברות שמייצגות תפיסות שונות?



ב. האם שיטת הבחירה סבירה? האם זה הגיוני למכור לא את הכל בבת אחת?

ג. שאלה שסמדר העלתה, האם לא יכולים להסתנן פנימה קונים שלא היינו רוצים

אותם? כולל בנקים שאנחנו רוצים או לא רוצים אותם במכירה הזו.

אלה שלש שאלות שלפי דעתי אנחנו צריכים לשאול את עצמנו. תמר, בהזדמנות זו

אני רוצה להביע את הערכתנו למכירת המניות, אמנם ספורות, בכור לפני שבועיים.

אנחנו יודעים שהמכירה בסופו של דבר היתה גבוהה מהריצפה. אמנם מדובר בכמה

עשרות מלי ונים של שקלים, אבל זה לא מעט וזה היה חשוב..

ע. שטיינברג;

השאלה במה חברי הוועדה יהיו מעונינים. יש טיוטת תשקיף הכוללת מאות

עמודים. יש בה הכל. אסור להפיץ את המסמך הזה, אבל בהחלט מותר לנו לתת לבעלים

לעיין וללמוד, ובלבד שזה לא לפירסום. יכולים לחול בה שינויים. זו הטיוטה

הראשונה שהוגשה, אבל היא כוללת אינפורמציה כמו שביקש חבר הכנסת ביבי, דו"חות

כספיים חמש שנים אחורה כמו שדרוש לפי החוק.

הדבר השני - המהיר. ארבעה מקורות למחיר. ראשית יש לנו שני מעריכים.

לדעתנו מה שהם מציעים נמוך מדי, וזה נובע מהמקורות האחרים. יש חתמים שחייבים

לייעץ. הרי החתמים מקבלים אחריות על המכירה ואנחנו לא יכולים להתעלם ממה שהם

אומרים.

ומה הם אומרים?

ע. שטיינברג;

הם אומרים שהמחיר גבוה. לא באנו היום לבקש אישור על המחיר. תיכף אני אגיע

לנקודה הזו. היתה פה אי הבנה בנושא הזה.

הדבר השלישי - מניות חברת אי.די. בי שאנחנו מוציאים למכור לציבור הישראלי

מחזיקה ^% 73 של אי.די. בי פיתוח. החברה נסחרת בבורסה במחירים של הבורסה, שלדעת

מומחים גבוהים מדי. אני רק מצטט מה שיום יום קוראים בעיתון מפי פרשנים.

אי.די.בי פיתוח היא מהחברות ששערן עלה בשנתיים האחרונות בצורה מאד

מרשימה. יש לנו יכולת להשוות את המחיר למחיר הזה שיהיה קרוב להנפקה. אנחנו

עצמנו לא יודעים היום מה יהיה המחיר הסופי ב-14 בנובמבר. אנחנו יודעים מהם

התחומים שהיינו רוצים. הנה בשקט אמר לי חבר הכנסת דן תיכון שאם אתן לו להפצה

הוא ישיג % 5יותר מהמקסימום. יכול להיות, אף אחד לא יודע מה יהיה השוק באותו

מועד.

אני מבין שהוחלט שהולכים למכור לציבור הישראלי. אם מוכרים לציבור הישראלי

יש לנו אינדיקציה רגעית. אני לא אומר שזה קובע. בורסה היא דבר רגעי באותו יום.

לכן מצבנו פה יותר טוב באמיסיה הזו מאשר בכל מכירה אחרת שאולי תהיה בעתיד ושיש

לנו אינדיקציה. אין לנו אינדיקציה על דיסקונט, מוכרחים לסמוך על ההערכה % 13

מבנק דיסקונט.

הנכס העיקרי שהולך לבורסה כיום זה אי.די.בי פיתוח שרשומה בבורסה, נסחרת

בבורסה. אחת החברות הכי טובות. יש בעיה אחרונה להבטיח שההפצה תהיה נאותה.

אנחנו מטפלים בזה. זה לא אומר שנמצא פתרון של מאה אחוז לעני ן. יוצאים לציבור

ויכולים לקרות כל מיני דברים. יש כוונה להבטיח שיהיה פיזור מקסימלי ולא יוכלו

להשתלט על 10 או % 15 מהמניות. אני מניח שגם החתמים לא יתנו. ידעו את זה מחר

בבוקר. בונים החתמה מראש ופונים למאות גופים.

זה אסור על פי החוק.

לא, זה מותר.

זה הופך להיות בעל עני ן.

מר איתן, הכוונה היא לחששות שאם יקנו שלשה גופים מאותו גורם, הם לא בעלי

עני ן אבל בסופו של דבר זה יגיע לזה. הכוונה היא לעשות את המקסימום שאפשר שזה

יפוזר ואני הושב שהשוק יעשה את זה לבד. נניח שאני מנהל קרן ואני שומע שיש

סחורה כזו למכירה. אני אוותר? גם אני ארצה לקבל. יש ששה-שמונה גורמים שמפיצים

את המניות האלה. זה לא כל כך פשוט, יש פיקוח של הבורסה, יש פיקוח של הרשות

לניירות ערך. במידה סבירה אפשר להבטיה שזה לא יהיה.

אתם אתם מעונינים נביא עשרים עותקים של טיוטת התשקיף לכאן.

יש כאן ניתוח מדוייק של מהצית המשק. וכל מי שרוצה להתעסק במשהו ייטיב

לעשות אם הספר הזה שנקרא תשקיף יהיה בספרייתו.

מה שיגיד היושב-ראש נביא. אסור להפיץ אותו.

עיינתי בכריכה של התשקיף וכבר מעוררות בכריכה כמה שאלות. וכאן אני מבקש

לזמן גם את הנגיד ולשמוע את דעתו. יש כאן עני ן המשפט של מנהלי אי.די.בי.

לכאורה אני ממליץ למכור מניות של אי.די.בי, אבל בעת ובעונה אחת עומדים המנהלים

וחלק מן הבעלים למשפט בבית הדין של המדינה.

אני מעריץ גדול של אלי כהן. אני חושב שהוא "פושר" חסר תקדים. ואני רוצה

לקנות את אי.די.בי משום שרקנטי שם ואלי כהן מנהל את העני ן הזה ואני סומך על

השנים האלה. מחר יפסוק בית הדין שרקנטי ואלי כהן מנועים מלנהל את אי.די.בי.

נכון שכתבת על גבי הכריכה היזהרו, קיים המשך לעני ן הזה. העובדה שאתה כותב

היא סיכו ן גדול מדי.

מה המסקנה שלי כחבר כנסת יכולה להיות לגבי מכירה או אי מכירה?

כאשר יוגשו כל המסמכים נקיים דיון, כולל נגיד בנק ישראל. לנגיד הקודם

היתה השקפת עולם. הרי אי.די.בי גם כן מואשמת בויסות, לכן תפסנו את המניות שלה.



יש כאן בעיה נוספת, עוזי. אני עיינתי ברפרוף. בעצם כל הבורסה לניירות ערך

מופיעה כאן. הדברים הטובים של המשק הישראלי מופיעים כאן. יש להם מהיר שנקבע

כמעט כל יום. תשתדלו שהמחיר ישקף פחות או יותר את מה שנעשה בבורסה קרוב ליום

ההנפקה. כי ממה נפשך? בין היום שהוצאתם את התשקיף לבין מה שקורה היום הבורסה

עלתה ב-% 7-8. לכן השתדלו שהמחיר ייקבע ברגע האחרון על פי נוסחה שתעובד על

ידיכם, שתאפשר לכם ברגע האחרון לנוע על פי האירועים בבורסה.

היו"ר ג. גל;

דן, שאלה לי אליך. אתה עוקב אחרי הבורסה. מתי היית חושב שכדאי לנו כמי

שיש לו עני ן בדבר הזה לצאת?

ד. תיכון;

מה שי ותר מהר.

מ. איתן;

מה האינטרס שלנו? על מי אנחנו צריכים להגן, על ציבור הקונים או על ציבור

המוכרים?

ס. אלחנני;

זה אותו דבר.

הי ו"ר ג. גל;

טובת המשק.

מ. איתן;

אנחנו עומדים באמצע.

ד. תיכון;

אנחנו שיקענו את המשק בהפסד של 7,3 מיליארד דולר. חובתנו למזער את ההפסד

עד כמה שניתן. אחת הדרכים למזער זו ההנפקה הזו. הזמן בשל. לא יהיה זמן יותר

טוב. הדברים עשויים רק להיות יותר גרועים. לכן אני אומר להזדרז כמה שיותר מהר,

אבל לשמור על ההליך הנכון של הוועדה שהיא רוצה למזער את הפסדי המדינה. זה הכל.

מ. איתן;

הערת אגב, לא בדיוק קשורה לעני ן הזה. אחד מהאלמנטים של ההפרטה מבוסס על

העקרון שרכוש שנמצא בידי הממשלה הוא בסופו של דבר רכוש של כלל האזרחים. כאשר

הממשלה מבצעת את תהליך ההפרטה אין שום אסון אם מוצעים בתנאים שווים חלקים

מאותו רכוש, גם אם המחיר לא מייצג את השווי הריאלי של הנכס.

היו"ר ג. גל;

בתנאי שהפיזור נכון.

מ. איתן;

כאשר ניתנים תנאים שווים.



ד. תיכון;

אני חולק על כך.

ת. הקר;

אני רוצה רק להתייחס לעני ן של המשפט וההצעה לזמן את הנגיד. אני לא חושבת

שיכולה להיות איזו שהיא תועלת, כי הנגיד לא יכול להגיד שום דבר על תוצאות

המשפט. תוצאות המשפט לא יכולות להשפיע על העני ן של הניהול, כפי שחשש חבר הכנסת

תיכון. מפני שבית המשפט יכול במקרה הזה להרשיע או לזכות ולפסוק עונש. העונש

יכול להיות מאותם העונשים שכתובים בחוק העונשין, היינו קנסות, מאסרים, מאסרים

על תנאי. לא יכולה להיות פסילה. הוא לא יכול לפסול אדם נגלכהן.

ד. תיכון;

נניח שהוא יפסוק על הקבוצה הזאת שהיא לא רשאית לנחל את בנק דיסקונט.

ת. הקר;

בית המשפט לא יכול לפסוק סוג כזה של עונש.

ד. תיכון;

נניח שיאמר מי שחורשע בפלילים איננו רשאי.

היו"ר ג. גל;

באי.די.בי יש לו % 13, מה הוא יכול?

ד. תיכון;

הוא יכול הכל.

ת. הקר;

% 13 שיש היום הם אותם % 13 שהיו להם תמיד. נגיד בנק ישראל כבר חביע את

דעתו, והוא לא יכול היום להביע עמדה שונה. אמנם הנגיד התחלף. וגם היועץ המשפטי

לממשלה בשעתו אמר, שעצם הגשת כתב האישום איננה מאפשרת להם להגדיל את אחזקותיהם

מעבר למה שהיה. לכן גם פסק הדין שיהיה חמור ככל שיהיה לא יכול ללכת מעבר לזה.

זאת אומרת, אנחנו כבר אז יצאנו מתוך הנחה שאין להרשות למשפחת רקנטי, לשולטים

הקיימים הגדלת האחזקה כל עוד המשפט תלוי ועומד.

ד. תיכון;

אם הם יתארגנו בחברה שבה לרקנטי העומד לדין יהיו % 5 וכל השאר הם רקנטי ם

אחרים, זה אפשרי?

ת. הקר;

זה לא רק עני ן של אחוזי אחזקה.

היו"ר ג. גל;

גם היום הם שולטים באי.די.בי.

. בכל מה שקשור בדיסקונט.

ת. הקר;

אנחנו לא מוכרים היום את דיסקונט. אסור להם להגדיל מעל ל% 13. אני מניחה

שהם ישמרו על המיגבלה הזאת. הנגיד לא יכול להגיד יותר ממה שכבר נאמר עד לפסק

הדין.

ד. תיכון;

אגב, שאלתם אותם אם הם מסכימים או שהם ילכו ברגע האחרון לבית המשפט?

יש פה טעות נוספת. לא אנהנו מציעים את התשקיף הזה. אנחנו לא בעלים של

המניות באי.די.בי. אנחנו בעלי משכנתא, זה הכל. מי שמציע את המניות האלה זו

חברה הבטוחה. אי.די.בי היא המנפיקה. החתימות על התשקיף הזה הן לא של מדינת

ישראל. על נושא זה עוכב התשקיף בחודש אפריל. אני לא הסכמתי בשום פנים ואופן

שאנחנו נסטח מההסכמים שיש בעני ן הזה. לכן ההצהרה בעני ן המשפט היא שלהם ולא

שלנו. אנחנו לא מצהירים שום דבר.

ג. שגיא;

אני מצטער שהגעתי באיחור. אני לא בקיא בדקויות של הדיון כאן. אני רק רוצה

לומר באופן כללי, מבחינת האינטרס שאנחנו מייצגים, אינטרס של המדינה ושל

המשקיעים ושל כל השחקנים בבורסה, יש לנו ענין להוציא להנפקה כמה שיותר

מהחברות. אני מצהיר הצהרה כללית שהיא מדיניות שצריכה להנחות את הוועדה.

ד. תיכון;

מקובל עלי שהמדינה צריכה להפריט כמה שיותר מהר ובכמות גדולה פי כמה וכמה

מאשר היא עושה עד עכשיו.

זה האינטרס, משום שהון שמחליף ידיים בבורסה מסכן אותה וגם מסכן את

המשקיעים. יש לנו הזדמנות לעשות את זה ואני מקוה שנדע לעשות את זח.

מ. איתן;

בדף הראשון אתם כותבים; להערכת היועצים המשפטיים המייצגים את החברה במשפט

הויסות לא ניתן להעריך מה יהיו תוצאות המשפט. בהתאם לכך לא ניתן להעריך האם

השלכותיו תהיינה מהותיות על מצב עיסקי ההברה ותוצאות פעולותיה ואם לאו.

נדמה לי שבטקסט ראיתי שבכל מקרה ההערכה היא שזה לא ישפיע על המצב הכספי.

יש סתירה בין שני הדברים.

ת. הקר;

אין סתירה. היתה תקופה שבמאזנים של אי.די.בי נאמר שלהערכתם לא יהיו

השלכות מהותיות.



ג. ליידנר;

במאזן החצי שנתי ל-30 ביוני 1992 הם החמירו.

ת. הקר;

הם כתבו כפי שמופיע פה על הכריכה, שאין להם אפשרות להעריך את התוצאות.

בנק דיסקונט למשל ממשיך בהערכה הקודמת.

הרשות העירה הערות בקשר לדברים האלה?

ה. הקר;

עוד לא הגענו לזה.

מדוע לא נמתי ן.

ע. שטיינברג;

אי ננו צופים שינויים.

היו"ר ג. גל;

אני מציע לכולנו שנקודת המוצא שלנו תהיה כפי שאמרו פה מרבית החברים.

אנחנו צריכים לנצל את השעה הזו כדי לגמור את הענין. נדמה לי שזו נקודת חמוצא.

בישיבה הבאה יעמדו שלשת הנושאים; האם ההערכה היתה הערכה אחראית? האם שיטת

חמכירה סבירה? האם יכולים להסתנן גופים שלדעתנו לא רצויים?

אצל סמדר וקירשנר יהיו כמה עותקים כאלה למי שירצה לעיין. יש שם תשובות גם

לשאלות שחבר הכנסת ביבי שאל. אני יודע שחלק מהחברים עושים שיעורי בית. גם אני

עושה שיעורי בית. אני נפגש עם אנשים שמבינים. אי אפשר להביא הכל הנה.

אני אעשה מאמץ שנגמור בשבוע הבא את הענין הזה. חברים, החומר ישנו תעיינו

בו. אם צריך לשאול את מ. י. נכסים או תמר - אפשר לעשות זאת גם בתל אביב. בואו

נעשה מאמץ קולקטיבי, שאחרי שכל אחד יברר לעצמו את מה שהוא רוצה לדעת, ונשתדל

לגמור את הענין הזה בשבוע הבא. אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10.45