הכנסת השלוש-עשרה

מושב: האשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ה בתשרי התשנ"ג (22 באוקטובר 1992) ,שעה; 10:00

חברי הוועדה: ג' גל -היו"ר

חי אורון

ר' אלול

א' גולדשמיט

ס' טריף

אי פורז

אי חי שאקי

ג' שגב

מ"מ: שי אביטל

מי איתן

אי הירשזוו

י' ונונו

א' יחזקאל

חי מירום

ר י נחמך

ע' עלי

ס' שלום

י' שפי

א' אייגס - משרד האוצר

אי סירקיס - משרד האוצר

צ' שאשא - משרד האוצר

א' אגמון - החק"ם

א' קרשנר

ס' אלחנני

חי צנעני

1) מקום כינוס הוועדה בתל-אביב.

2) הצעות לסדר-היום (חה"כ א' גולדשמיט, א' יחזקאל

וע' עלי).

3) שינויים בתקציב לשנת 1992.

4) שינויים בתקציב הכנסת לשנת 1992.



מקום כינוס הוועדה בתל-אביב

אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא הראשון , שבו נדון , הוא: מקום

כינוס הוועדה בתל-אביב.

לאחר שיושב-הראש בדק את נושא קיום ישיבות הוועדה בבניין אמות

משפט, דנו על כך ורצינו לבדוק אפשרויות אחרות בתל-אביב. הפתרונות

אינם קלים, יש למצוא מקום שלא רק יאפשר חניה, אלא גם שלא יהיה מוגזם

מבחינה ציבורית. אתמול דיברתי עם מר קרשנר, בנושא זה. הגעתי למסקנה,

שלמשך תקופה של חודשיים יש לעשות הסכם עם חברת אמות משפט, למרות שהיא

חברה הסתדרותית עם כל הבעיות שיכולות לנבוע מכך. לדעתי, נצטרך לקיים

שם את ישיבותינו במשך חודשיים, ולאחר מכך , כפי שהציע יושב-הראש,

נקיים את ישיבותינו בבית הפרקליט.

כרגע, בנייך אמות משפט הוא הבניין הזמין לנו. זהו מקום מתקבל על

הדעת שמבקש מאיתנו מחיר מלא, ואין חשד שאנו מקבלים משהו בהנחה.

ביקרתי בבית הפרקליט, שממוקם מול בית ציוני אמריקה. זהו מקום טוב,

שבו ישנם אולמות מתאימים, אך עדיין לא קיבלתי תשובה אם בימי חמישי

נוכל לקבל לקיים שם ישיבות. בכל מקרה, הנושא הזה יסתיים רק בעוד

חודשיים. כזכור לכם העלות בבית אמות משפט אינה קטנה. לכן , ההצעה היא

לקיים את ישיבות ועדת הכספים בבית אמות משפט לתקופת מעבר, שבה נחפש

מקום אלטרנטיבי. אני מעמיד הצעה זו להצבעה.

הצבעה

ההצעה, לקיים את ישיבות ועדת הכספים בבית אמות משפט

לתקופת מעבר, התקבלה.

ההצעה, לקיים את ישיבות הוועדה בבית אמות משפט לתקופת מעבר,

התקבלה. בתקופת מעבר זו נחפש מקום אלטרנטיבי לכינוס ישיבות הוועדה.



הצעות לסדר-היום

אנו נשמע, עתה, הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה.

הצעתי כסדר-היום נוגעת לכתבת תחקיר, שהתפרסמה ביום שישי האחרון

בעיתון "חדשות", בנושא דו"ח המפקת על הבנקים על גביית ריבית חריגה

בניגוד לחוק הריבית על ידי בנק המזרחי בשתי שלוחות שלו: בטבריה

ובמרכז הארץ. לא אתיחס לנתונים שהובאו בכתבה, כי לא קראתי את הדו"ח

ואיני יודע מהם הפרטים המדוייקים, אך אני מניח שחלק גדול מהנאמר

בכתבה הוא נכון . אם אכן נכונים הדברים ואכן נעשו דברים דומים על ידי

בנקים אחרים, משמעות הדבר היא שיש לי יסוד סביר להניח שישנם דברים

בגו ואנו עומדים בפני תופעה של גביית כספים בהיקפים אדירים בניגוד

לחוק הריבית.

מבחינה פורמלית, קיים חוק הריבית. חוק זה קובע לשר האוצר, מנחה

אותו ונותן לו סמכות, לקבוע בצו, באישור ועדת הכספים, את שיעור

הריבית המכסימלית שניתן לגבות. הצו הגדיר, בזמנו, שהוראות חוק הריבית

יחולו על איגרות צמודות המדד, כלומר לא על השוק השיקלי אלא על שוק

צמודי המדד. במסגרת הזו נקבעה התקרה שהיא אחוזים אחדים מעל ההצמדה.

כנראה, שבתקופת האינפלציה האלטרנטיבה בשוק השיקלי, בשוק ההון

הישראלי, היתה מאד גבוהה מבחינת הריבית. במקרים מסויימים, ואולי

ביותר מאשר במקרים מסויימים, כפי שמצביע הדו"ח על בנק המזרחי, הבנקים

גבו מעבר למה שנקבע בצו הריבית. יכול להיות, שמבחינה כלכלית, היה

כדאי ללווים לקחת הלוואות בריבית יותר גבוהה מהנאמר בצו הריבית, כיון

שהאלטרנטיבה הכלכלית שלהם היתה קשה יותר. אבל, מבחינה ציבורית, לא

יתכן מצב, שבנק יגבה יותר ממה שקובע חוק הריבית. ברצוני להיות זהיר,

ולכן לא אדבר על שיעורי ריבית או סדרי-גודל, אלא אתמקד בעניין עצמו.

ביקשתי לזמן לוועדה את המפקח על הבנקים, כדי שיציג לנו את ממצאי

הדו"ח על בנק המזרחי. אני מודע למגבלה, שמופיעה בסעיף 15א לפקודת

הבנקאות לגבי החסיון של מסמכים בנקאיים, שאולי חלה על המסמכים עצמם,

אולם איני חושב שמגבלה זו צריכה לחול על מסקנות הדו"ח. ביקשתי לזמן

את המפקח על הבנקים לישיבת הוועדה, כדי שיסביר לנו את אשר ארע, על פי

הדו"ח, ואת מה שקרה, לדעתו, בכל המערכת הבנקאית באותה תקופה. נושא

נוסף, שנשאר סתום בעיניי גם לאחר שיחתי עם המפקח על הבנקים, הוא מה

עשו עם הדו"ח הזה. נמסר לי, על ידי המפקח, שהדו"ח נמסר למשטרה, אך לא

ברור עד עתה מה המשטרה עשתה עמו. אני מבקש, שנדון בעניין זה בדחיפות,

כי קיימת בעיה של תקופת התיישנות; בחלק מהמקרים אנו נמצאים כבר ב-6-7

שנים לאחר האירועים שעליהם מדובר.

ברצוני לקשור את דבריו של חבר-הכנסת אלי גולדשמיט לנושא מכירת

בנק המזרחי. בכתבה נאמר שגד זאבי, קונה הבנק, לא היה מודע לדברים

האלו, ואנו מסובכים בעניין ההפרטה של בנק המזרחי. אני מבקש, שיוזמנו

לוועדה לא רק המפקח על הבנקים, אלא אם נציאות של בנק ישראל, כדי

שיסבירו מה קרה בתקופה ההיא. עליהם להסביר לנו מדוע במשך 5 שנים,

שבהם היה ידוע על הדו"ח, הוא לא התגלגל הלאה וטופל. יש לקבל הסברים

על נושא זה, לפני מכירת הבנק.

הצעתי לסדר-היום נוגעת לדיון, שהתקיים בוועדת הכספים, בפגרה,



בהשתתפות שר התעשיה והמסחר, על קרנות והשקעות שונות במשק. בדיון הנ"ל

עלה שמה של קרן של בנק דיסקונט, שעוסקת בהשקעות במשק. בדקתי סוגיה זו

והתברר לי, שהכוונות בזמנו היו טובות, אבל הקרן השקיעה 5 מליון דולר

בצוד מדינת ישראל השקיעה עשרות מליוני דולרים. השבוע התפרסם בכלי

התקשורת, שנתחם הסכם ביו בנק דיסקונט השקעות, החברה הממשלתית "יוזמה"

לבין חברה אמריקאית "אדבנת" להקמת קרן נוספת ליזמות. קרן זו תיקרא

"קרן הון סיכון". פנו אליי, ובודאי גם ליושב-הראש, הרבה בעלי עסקים

קטנים, הטוענים שהעובדה שמחייבים בעלי עסקים קטנים להגיע לבנק אחד,

בנק דיסקונט במקרה זה, מונעת תחרות ואפשרות להקל על הביורוקרטיה. כך,

גם נוצר מונופול לבנק אחד. אני מבקש מיושב-הראש לקיים דיון בנושא זה,

בהשתתפות הגורמים הקשורים לעניין במשרד התעשיה והמסחר, כדי שנדע מהו

חלקם של המשקיעים מבחוץ בנושא קרנות ומהו חלקה של מדינת ישראל.

הצעתי לסדר-היום עוסקת בנושא התעסוקה, ובחששותי בנושא. איננו

רואים שום פעילות, בנושא, מצד משרד התעשיה והמסחר, והוא מתעלם מהקורה

בתחום זה. נדמה לי, שזהו אחד המשרדים הפחות פעילים במדינה, והוא כמעט

ולא קיים. אני מבקש לפנות לשר התעשיה והמסחר ולכל הגורמים שעוסקים

בנושא התעסוקה ולשמוע מהם מה קורה עם הצמיחה במשק, מה התפתח בתחום

היוזמות וההשקעות ומה עושים עם המענק האמריקאי בו 4 מיליארד הדולר.

שר התעשיה והמסחר ישן ועליו להתעורר.

רשמתי לפני את הנושאים, שהועלו כאן . ברצוני להזכירכם, שבעוד שבוע

יחלו דיוני התקציב. שר התעשיה והמסחר, כבמשרדים אחרים, יזומו לכאן עם

צמרת משרדו לישיבות מתמשכות. חלק מהנושאים, שהועלו כאן, יידונו,

כמובן , באופן טבעי, בישיבות אלו.

חבר-הכנסת אלי גולדשמיט, כתבת מכתב, עם העתק אלי, למפקח על

הבנקים, בנושא שהעלית כאן . כדאי, שנמתין תחילה לתשובתו, ועל בסיס

תשובתו נמשיך לטפל בנושא.

ביום שלישי יתקיים דיוו על המדיניות המוניטרית. נגיד בנק ישראל

אינו בארץ, ולכן לא ישתתף בדיון . לא רציתי לדחות את הדיון בנושא, כדי

לא להיכנס לתקופה של דיוני התקציב. הדיון על המדיניות המוניטרית

יתקיים בהשתתפות דוד קליין. כולנו מוקירים את דוד קליין ומכירים

ביכולתו להציג נושאים ולהקשיב לדיעות השונות.



שינויים בתקציב לשנת 1992

עתה, נדון בשינויים בתקציב לשנת 1992. הפניה הראשונה, על סדר

יומנו היא בקשה מספר 009 06, שאותה יציג מזכיר הוועדה.

בקשה מספר 009 06 עוסקת בשימוש בעודפי תקציב 1991 ב-1992, הקצבה

לעמותת "מנורה מועדוני תרבות בית"ר". בתקציב השנה הכנסנו 10 מליון

5 מליון ש"ח - למוסדות המערך ו-5 מליון ש"ח -

למוסדות הליכוד. בנוסף, הכנסנו סעיף, שמאפשר שימוש בעודפי תקציב אם

לא מנצלים את הסכומים. לתוצאה מטעות סופר נשמט מוסד אחד, "מנורה

מועדוני תרבות בית"ר", מהתקציב. היעוץ המשפטי שלנו מבקש, בצורה כזו,

לאשר את השימוש בעודפים של אותו מוסד. מדובר כאן בהודעה.

הצבעתי נגד סעיף זה בפעם הקודמת בכל הקריאות שלו. משום שמדובר

בשגגה שיצאה מצד היועץ המשפטי של הוועדה, ולא מצד גוף ממלכתי, ומשום

שכל העניין בטעות מקורו, לא אמשיך את המאבק בהקשר הזה.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 009 06.

הצבעה

פניה מס' 009 06 התקבלה.

בדקתי אם אכן ניתרו עודפים, לפי דו"ח החשב הכללי. ואכן , נותרו

עודפים, אפילו יותר ממה שכתוב בסעיף "מנורה מועדוני תרבות בית"ר".

הפניות הבאות על סדר יומנו הן פניות מספר 0221 ו-0222, העוסקות

בבניה בקיבוצים.

בעקבות הדיון הקודם, על הבניה בקיבוצים, בדקתי את הנושא. אני

תומך בבניה בקיבוצים, בכל 90 הקיבוצים, אבל בבניה תקציבית ולא בבניה

שהיא בבחינת מתנות בדרך שבה זה מובא לפני הוועדה. ישבתי עם שר השיכון

לשעבר וביקשתי לדעת מה עמד מאחורי החלטת הבניה הזו. מסתבר, שחלק גדול

מהעיכוב בבניה בקיבוצים נבע ממדיניות הקיבוצים עצמם. לאור

הפרובלמטיקה, שנתגלתה גם בדיון הקודם, בנושא זה, אני מבקש לקבל

1. איזה בנק יתן את הכסף לקיבוצים שמעוניינים לבנות ? לאיזו תקופה

הוא יתן להם את הכסף ובאיזו ריבית ?

2. מי יהיו הערבים לכספים האלה ?



3. במקרה שהכסף לא יוחזר, האם הבנק יוכל למכור את הדירות ? למי הוא

יוכל למכור את הדירות הללו ?

4. ישנם קיבוצים חזקים שהם ברי פרעון , דהיינו הם יוכלו לפרוע את

הכספים שהם לוקחים מהבנק, וישנם קיבוצים חלשים שאינם ברי פרעון .

ברצוני לדעת אלו קיבוצים הינם ברי פרעון ואלו - אינם, לפי הסיווג

של קיבוצים חלשים וחזקים.

5. אני מבקש לדעת, לפני שוועדת הכספים תאשר את אותם 105 מליון ש"ח

שנדרשים למתן משכנתאות, שאותן יש להחזיר, מה קורה עם ההנפקות של

התק"מ ושל תכן , שכן בעיתונים נאמר שאינם יכולים לפרוע את הכספים ?

אם הם אינם יכולים לפרוע את הכספים האלו, כיצד יוכלו לפרוע את ה-

105 מליון ש"ח המתבקשים כעת ?

5. אל לדיון הנוכחי לסוב על אותם 105 מליון ש"ח של משכנתאות, אלא

בהתאם לרשימת הקיבוצים, מי יכול לפרוע אותן ומי - לא. ישנם

קיבוצים חזקים וחסונים בצפון , לאורך קווי העימות, שיכולים לפרוע

את הכספים. לעומתם, ישנם קיבוצים שאינם יכולים לפרוע את הכספים,

ואיתם יש בעיה. לדעתי, יש להצביע על כל קיבוץ בנפרד.

מינויים פוליטיים - בשבוע שעבר ישב כאן דני הוד, מנהל המינהל

לבניה כפרית. לפי הפרסומים בעיתונים, עומד שר השיכון להחליפו בגברת

אחרת, מתוך התחייבות פוליטית לגופים כלשהם המקורבים אליו. דני הוד

אינו איש מפלגת הליכוד, ואיני יודע אם הוא איש מפלגת העבודה, אך הוא

איש מקצוע. איני מבין את הדרך של הדחות ומינויים פוליטיים, שנעשים

בצורה ברורה, כמו המינוי הזה, שנוגע לחיי ישובים רבים.

לסיכום, אני בעד לאפשר בניה בקיבוצים, כמו מנרה, כמו בקרית

שמונה. יש לבנות בניה תקציבית בקיבוצים, כמנרה דן ודפנה, כמו שמשרד

הבינוי בונה בניה אינטנסיבית כזו בקרית שמונה. בבניה תקציבית, הבעלים

של הדירות היא מדינת ישראל, ולא ינתנו 1040 יחידות דיור ב-170 מליון

ש"ח כמתנה לאותם קיבוצים, כמין הצגה של 90 יחידות קיבוציות במכה אחת.

התקיים, בנושא זה, דיון בישיבה הקודמת, אך היו חברי ועדה שביקשו

התיעצות סיעתית. למרות שיכולנו, פורמלית, לגשת מיד להצבעה על פניות

אלו, אתן רשות דיבור ל-3-2 חברי-כנסת. בשבוע הבא יהיה לי מבחן על

עוולות התנועה הקיבוצית, ונראה שחבר-הכנסת רון נחמן מכין אותי למבחן

הזה.

מלבד הנושא של ההתיחסות הסיעתית, שהתבקשה בדיון הקודם, ביקשתי

מדני הוד לדעת איך יתכן שיחידת דיור אמורה לעלות 70 אלף דולר במחירים

של היום. - לא קיבכתי על כך תשובה.

בתקופה האחרונה בוצעה מחיקה של 30%-40% מחובות הקיבוצים על

משכנתאות, ובכל זאת כ-30 קיבוצים לא עומדים בהחזרים ונמצאים בפיגורים

של 4-3 חודשי תשלום. אי לכך, אתם יכולים לומר שאתם נותנים מתנה

לקיבוצים המסכנים, אך אל תתחבאו מאחורי זה ואל תאמרו שזו הלוואה

שתוחזר על ידיהם, כי הם לא יחזירו.

אנסה להיות ענייני ככל שאוכל. מתוך 140 אלף יחידות דיור, שנבנו

מתוך משאבים ממלכתיים ב-3 השנים האחרונות, בתנועה הקיבוצית שמו 840

בתים בבניה מתקדמת, קרי צריפים שבד"כ ראשי הערים לא רצו אותם אצלם.



במונח הפררמלי "בניה מתקדמת" הכוונה היא למבנים מוכנים, שאני יודע

בדיוק מה חבר-הכנסת עובדיה עלי יחשוב עליהם אם יניחו אותם בשכונה

במקום אחר. יחידות דיור כאלה הן הדבר היחידי שהונחו בתנועה הקיבוצית.

לא נבנו בתנועה הקיבוצית מבנים כחלק מהמאמץ הלאומי לקליטת עליה.

לזכות הממשלה הקודמת ייאמר שאין ישוב קטן שאין בו מבנים כאלו לקליטת

עליה. איני יודע מה יקרה ל-2,000 יחידות הדיור באופקים או ל-2,700

יחידות הדיור בנתיבות, שכולן נבנו על חשבון המדינה. ישנה הערכה שהן

תישארנה ריקות, ואני תמכתי בבניה במקומות אלו.

כאן מדובר על כל התנועה הקיבוצית. כל הזמן חוזרים על סיפור

המתנה. החברים היחידים, שאיך להם בית, הם חברי הקיבוצים. למרות שאני

בארץ שנה יותר מאשר סילבן שלום, קיבלתי במתנה בית בקיבוץ להב. אבל,

אם אעזוב בית זה, לא יהיה לי בית. את הבית הזה קיבלתי במתנה מהעם

היהודי ושילמתי עליו משכנתא. הסיפור של המתנה אינו מחובר למציאות.

נניח, למשל, שיקימו במנרה 10 בתים. אם לא יגורו בהם, אי אפשר למוכרם

כי אין לזה ערך, ואי אפשר לשפצם כי אין לזה משמעות. אפשר מכסימום

לעשות מזה הוסטלים. האינטרס של אותו מקבל המתנה הוא שהבית הזה יהיה

מלא בזכאות כדין .

התנועה הקיבוצית התמודדה, במשך שנתיים, עם שר השיכון הקודם שיתנו

בניה תקציבית. לא ארחיב בנושא, כדי לא להחריף את הדיון . הפרויקט

היחידי, ששר השיכון הקודם לא הצליח להעבירו, הוא הבניה בתנועה

הקיבוצית. שם נתקע שם הבולדוזר. אני מסכים עם דברי חבר הכנסת רון

נחמן; יבנו בתים במנרה או במשגב-עם. בתים אלה יהיו שייכים למדינה,

והקיבוץ ישלם דמי שכירות, בדיוק כמו בקרית-שמונה. אם לא יהיה מי

שיאור בהם, ינעלו אותם, בדיוק כמו שעושים באופקים, והם יעמדו ריקים

עד בוא דיירים. - זה בדיוק מה שביקשנו. לא ביקשנו הלוואה או מענק. לא

המציאו את הקיבוץ, לפני 80 שנה, לשם קבלת משכנתאות ממשרד השיכון

והבינוי. למשל, אני, איני יכול לחתום על ערבות. כשחבר-הכנסת אברהם

פורז ביקש ממני לחתום לו על ערבות, הוא אמר לי שחתימתי אינה שווה

דבר.

הויכוח הוא על בניה תקציבית. עתה, מעלים כאן נושא חדש. חבר-הכנסת

דן תיכון יטען , שיש לבדוק אלו קיבוצים יכולים להחזיר כספים ואלו

לא. ברצוני לשאול את חברי הוועדה: האם כשבנו בקרית שמונה או באופקים

שאלו את השאלה הזו ?! בנוסף, האם אתם אכן רוצים לתת כספים רק

לקיבוצים ?! אני יודע מה יקרה עם ההצעה הזו, ואני מחכה לרגע שהבנק,

שהוא פי כמה יותר אחראי ממי שיושב כאן, יאמר: איני נותן משכנתא

למשגב-עם. ואז, אני מקווה, שיחד איתך, חבר-הכנסת סילבן שלום, נלך לשר

השיכון , ולא משנה מאיזו מפלגה הוא, ונשאל אותו איך זה שמדינת ישראל

בונה בית במשגב-עם, כשהיא בנתה כבר 140 אלף יחידות בכל הארץ. יש

להעביר את העניין הזה כאן . התנועה הקיבוצית נקיה משיכון , היא קלטה

10,000 עולים חדשים, ולא קיבלה עבורם בתים.

בוועדת הכספים ישנם 15 חברי-כנסת: עבודה - 7, מרץ - 2, ש"ס - 1,

ליכוד - 5, מפד"ל - 1 וצומת - 1.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 21 02, בנושא הבניה בקיבוצים.

הצבעה

פניה מס' 0221, בנושא הבניה בקיבוצים, התקבלה.

אני מבקש רביזיה בנושא זה.

אני מעמיד בהצבעה את פניה מספר 0222, בנושא הבניה בקיבוצים.

הצבעה

פ:ניה מס' 0222, בנושא הבניה בקיבוצים, התקבלה.

אני מבקש רביזיה בנושא זה.

פניות מספר 0221 ו-0222 אושרו. חבר-הכנסת רון נתמך מבקש רביזיה

על שתיהן , וביום שני נצביע על הרביזיה.

ברצוני להזכיר לחברי הוועדה, שבימי שלישי ורביעי לא תהיינה הצעות

לסדר-היום. חצי שעה ראשונה של הישיבה בימי שני תוקדש להצעות לסדר-

הי ום.

הסיכום הזה, לגבי הבניה בקיבוצים, הוא בתוקף לגבי כל יחידות

הדיור ובלבד שבנייתן תחל עד ליום 31 בדצמבר 1992. אני מבין , שמבחינה

פוליטית, קיים מכשיר הרביזיה לשם עיכוב הצבעה וכו'. אבל, ברור שיכול

לחול כאן פיגור מכסימלי של שבוע, שלאחריו הקואליציה תעביר את זה.

לכן , אני פונה למצפונו של חבר-הכנסת רון נחמן ומבקש ממנו לבטל את

בקשתו לרביזיה.

אם חבר-הכנסת רון נחמן יחליט לבטל את בקשתו כרביזיה, הוא יודיע

לי על כך.

הפניה הרביעית על סדר יומנו היא פניה מספר 0212, בנושא של פיתוח

תשתית באזורי תעשיה בירושלים. דנו בנושא זה בעבר. בפניה זו מתבקשת

העברה פנימית בסך 1,500 אלפי ש"ח בהרשאה להתחייב ובהוצאה מרזרבה

לפיתוח תשתית תעשיתית באזורי פיתוח. העברה זו נדרשת לצורך פיתוח

תשתית באזורי תעשיה בירושלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים. אני

מעמיד להצבעה את פניה מספר 0212.

הצבעה

פניה מס' 0212 התקבלה.

פניה מספר 0212 אושרה.

הפניה החמישית על סדר יומנו היא פניה מספר 0219, לגבי הקרן

לעסקים קטנים. אני מבקש מצחי שאשא ממשרד האוצר להציג פניה זו.

זוהי בקשה להגדלת הרשאה להתחייב בסך 22,500 אלפי ש"ח לפקדון לקרן

לעסקים קטנים. לפי חוק התקציב, בנוסף לתיקצוב הנטו יש צורך גם

בתיקצוב בהרשאה להתחייב. בנושא זה חלה טעות: לפני כחודש אושרה בוועדה

פנייתנו להעברת 22,500 אלפי ש"ח בהוצאה, אך ההרשאה להתחייב לא נכללה

בה ולכן גם לא תוקצבה. הפניה הנוכחית באה לתקן טעות זו ולהשלים את

התיקצוב כדי שתהיה גם הרשאה להתחייב.

אני מבין , שאין מדובר ב-22,500 אלפי ש"ח שיוצאו בפועל שוב.

מדובר בחוזה חדש, שעומד להיחתם עם בנק לפיתוח תעשיה.

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0219, לגבי הקרן לעסקים קטנים.

הצבעה

פניה מספר 0219, לגבי הקרן לעסקים קטנים, התקבלה.

פניה מספר 0219 אושרה.

הפניה השישית על סדר יומנו היא פניה מספר 036 05. אני מבקש מאיתי

אייגס ממשרד האוצר להציג פניה זו.

פניה מספר 036 05 עוסקת בתקציב ליעוץ, שלו אנו זקוקים בנושא

הפסקת הבניה. על פי החוזים עם חברות הבניה, בעקבות הפסקת הבניה,

מגיעים להן כספים עבור הוצאות שונות, שהיו להן בפועל בטרם הפסקת

הבניה. מאחר והדרישות הכספיות הללו הן גבוהות יותר ממה שבאמת מגיע

להן , אנו זקוקים לצוות מומחים, בעיקר, בתחום ההנדסי שיבדקו כל תביעה

כזו, ויחליטו אם מגיע לתובעים הפיצוי שהם דורשים. לשם כך, דרוש סכום

של 45 אלף ש"ח, שאותם אנו מבקשים שתאשרו. אנו מניחים שיהיה צורך גם

ביעוץ משפטי, אך זה נמצא בשלב של אישור.

בפרקליטות המדינה ישנם פרקליטים טובים מאד, שמקבלים משכורת

חודשית. מדוע אינכם משתמשים בשירותי פרקליטות המדינה ? לדעתי, אם

מדובר על יעוץ משפטי, אין לאשר את הבקשה הזו.

לא אתיחס לעניין הפוליטי, אך אזכיר סצנריונים (תרחישים) מהתקופה

האחרונה בוועדת הכספים. יושב-הראש, אחד הנושאים, שעסקת בו רבות, הוא

חובות המושבים. מומחה מטעם משרד השיכון והבינוי, שנכח בישיבת ועדת

הכספים, הודיע שהבניה תיפסק והכל יסתיים בסכום של כ-200 מליון ש"ח.

על דבריו הגבתי, שבחישוב גס הגיע ארגון הקבלנים לסכום של כ-4 מיליארד

ש"ח. עתה, ראו הגורמים המטפלים שאכן זהו המצב, ואין מה לעשות; ואז,



הם המשיכו את רוב הבניה, לא פוליטית אלא כספית, לדאבון טיבם של חלק

מהיושבים כאן .

אני מביו , שנותרו דברים אחדים נוספים בשוליים, שעדיין לא נסגרו,

לגבי התחלות בניה, ולכן שוב מתחילים עם ועדות יועצים וכו'. לדעתי, זה

ייראה כמו הוועדות שהתעסקו בהחזר חובות המושבים. אם אותו כסף, לגבי

החזר חובות המושבים, היה הולך בזמנו לתמיכה במושבים, המושבים היו

נראים היום אחרת. לכן , לדעתי, זה מתחיל להיות מחול שדים מוזר המלווה

בבזבוזי כספים שאינם במקומם. סכום הכסף הקטן , שאנו מתבקשים לאשרו ,

מוכיח שמדובר בהתחלה של משהו שלא יסגר במשך מספר חודשים ארוכים.

כל אחד מאיתנו יודע, שאנו מאשרים דברים רבים, שבמרביתם איננו

מבינים כל-כך, אלא מעריכים מלמעלה. זהו נושא שאנו מכירים, וצורת קבלת

ההחלטות כאן פשוט לא תיאמן . הסכום של 45 אלף ש"ח לניהול משא ומתן עם

קבלנים הוא בדיחה; לשם ניהול המו"מ עם קבלנים על 50 בתים בכוכב-יאיר,

הייתי צריך לשלם כמעט סכום זהה. הסכום, שאנו מתבקשים כאשר, הוא סתמי

והוא טיפה מתוך הים. יש לחשוב מהי משמעותה של הצבעתנו על נושא זה.

בנוסף, עלינו איזה חלק זה מהווה מהיקף ההוצאה הכוללת ליעוץ ההנדסי

לכל המשא ומתן עם הקבלנים. בהנחה, שאכן צריכים את המהנדסים, ברצוני

לדעת: האם הסכום המבוקש הוא אומדן סופי שכולל את כל ההוצאות ההנדסיות

עד גמר הבירור ?

זוהי עלות ביצוע האומדן .

הסכום המתבקש הוא פעוט ולא רציני, והוא לא נראה כי סכום שיכול

לפתור איזו שהיא בעיה. לכל אחד יש מעט נסיון בתחומים האלו וישנם

פרטים טכניים שונים, ולכן הסכום הזה לא מדבר על בדיקה של נושאים כל

כך רציניים. מדובר כאן על תביעות של קבלנים במאות ומליוני ש"ח, ולכן

הסכום הזה לא נראה כי רציני והוא מעורר הרבה שאלות.

הסעיף הזה אינו מיועד רק לאישור 45 אלף ש"ח, אלא כדי לתת איזה

שהוא ג'וב למישהו שמנהל משרד יעוץ. אני וחבר-הכנסת רפי אלול ראשי

מועצות וגם עובדיה עלי היה כיהן בתפקיד זה בעבר. חבר-הכנסת רפי אלול

יודע שנושא אינו רציני, כי אין די ב-45 אלף ש"ח לבדיקת האומדנים,

ההנדסה או החוזים. הפניה לאישור סכום זה באה לאפשר סעיף תקציבי,

שאחריו יידרשו עוד כספים לחברות יעוץ כלשהן . בעקבות דברי שר האוצר

ושר השיכון בוועדה, הוגשו לנו חוות דעת משפטיות של כל היועצים, שאמרו

שכל הנושא יסתכם בסכום של 400-150 מליון ש"ח. כיום, מסתבר שהסכומים

הדרושים הם גדולים יותר.

איני חושב בכלל, שמדינת ישראל, עם המנגנון שלה, זקוקה ליועצים

נוספים בעניין הזה. הם היו צריכים לחשוב על כך קודם ולשלם את המחיר.

הסכום של 45 אלף ש"ח, שאנו מתבקשים לאשרו, הוא מגוחך, כאשר לפני דקות

אחדות אישרנו מליוני שקלים לקרן לעסקים קטנים כדי לקדם נושא. אין זה

חוק פרקינסון , אלא התחכמות לשם פתיחת פתח בסעיף תקציבי לתת כסף

למשרדים מסויימים. לדעתי, משרד השיכון והבינוי, פרקליטות המדינה,

היועץ המשפטי לממשלה והיועץ של משרד האוצר, בהחלט, יכולים להכין את

כל הדרוש כדי להתמודד עם הקבלנים. לכן , אני מבקש להסיר את פניה מספר

036 05 מעל סדר-היום.

איתי אייגס, בפניה נאמר שסכום הכסף, שאנו מתבקשים כאשר, מיועד

"למימון יעוץ לממשלה בטיפולה בתביעות בגין הפסקת הבנייה". - האם

מדובר בשלב סופי או בשלב ביניים בנושא התביעות ? לאיזה דבר קונקרטי,

קיים או עתידי, אתם צופים את ההוצאה הזו ?

מדובר על תביעות, שחלקן כבר הוגשו. הוגשו תביעות של קבלנים

בסכומים גבוהים מההערכות שעשינו. גם בקריאה ראשונה של התביעות ניתן

לראות, שאם ניתן לתבוע אז הקבלנים תובעים סכומים גבוהים מדי. איני

יודע כמה תביעות הוגשו עד עתה, אך אני מוכן לבדוק זאת, ולהעביר לכם

את הנתונים.

יעוץ משפטי - מאחר ואנו עתידים להיתקל בבעיה, הדורשת יותר מהיעוץ

המשפטי שנוהגת הפרקליטות לתת, שעלולה להיארך זמן ארוך יותר, פנינו

לפרקליטות כדי לקבל אישור להשיג יועצים חיצוניים. אבל, אין לנו עדיין

את האישור, ולכן אם אין בתקציב הזה בקשה ליועצים חיצוניים. כרגע,

התקציב הזה מיועד ליועצים הנדסיים.

מ' איתו ;

אולי כדאי לעשות בדיקה בינינו לבין עצמנו. נחזיר את האוצר כדי

לעשות שיעורי בית ולחזור אלינו עם הערכת מצב מדוייקת: כמה הנושא

עשוי לעלות, כמה דרוש לכם למימון יעוץ משפטי, כמה - ליעוץ הנ"דסי

היום אנו צריכים 45 אלף ש"ח, ובעתיד אולי נבוא

שוב. מה שאנו עושים כאן , עתה, אינו רציני כלל.

מקרקעים את הבניה.

חבר-הכנסת רון נחמן, אם תהיה התפרצות נוספת מצידך, לא נקיים דיון

בסעיף זה אלא הצבעה בלבד. איתי אייגס לא הספיק להשיב על דברים שנאמרו

כאן, וכבר אתה אומר לו שהוא אינו רציני.

מבחינה כספית, היקף התביעות תלוי בגורמים רבים. על פי החוזה,

הקבלנים אמורים להגיש תביעות על החזר ההוצאות. אנו אמורים לבדוק את

התביעות, לסכם את הסכומים ולשלמם. אינני יכול להתחייב, שהחברות

תסתפקנה בסכומים שניתן להם, ולא תיגשנה לבתי-המשפט. איני יכול לומר

כך, כמה נצטרך לחברה מסויימת על הוצאותיה, לפני שהתחלתי את הבדיקה.

אנו מנסים להסביר את הדברים לחברה, כדי שתקצר את התהליך ולא תמשוך

אותו במשך שנים.

בשנת התקציב הנוכחית, אנו מעריכים, שלא נצטרך להוציא יותר מהסכום

שאנו מבקשים בפניה זו. יכול להיות, שהסכום הזה יגדל בשנה הבאה, אך

בשלב ראשוני, כשעדיין מגיעות תביעות, לא אוכל לומר לך את הסכום

הסופי .

אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 036 05, לגבי מימון יעוץ לממשלה

בטיפולה בתביעות בגין הפסקת הבניה.

הצבעה

פניה מספר 036 05, בגבי מימון יעוץ לממשלה בטיפולה

בתביעות באין הפסקת הבניה, התקבלה.

פניה מספר 036 05 אושרה.

הפניה השביעית על סדר יומנו היא פניה מספר 0193, לגבי העברת סכום

של 5,000 אלפי ש"ח מסעיף עתודה לתוספת תשתיות, אמצעי ייצור ואחזקות

רמת הגולן , בקעת הירדן , יהודה ושומרון וגוש

קטיף, הנתמכים באמצעות החטיבה להתיישבות. דנו על כך בישיבה קודמת,

חבר הכנסת רון נחמן התנגד לפניה זו, וחבר-הכנסת חיים אורון ביקש

התיחסות סיעתית. אני מעמיד להצבעה את פניה מספר 0193.

הצבעה

פניה מספר 3 019 התקבלה.

אני מבקש, שיירשם בפרוטוקול, שאני וחבר-הכנסת אברהם פורז הצבענו

נגד קבלת בניה זו.

בישיבה הקודמת ביקשנו לקבל הסברים, בנושא החטיבה להתישבות, לגבי

הכספים המחולקים. בבדיקה, שערכתי אצל מנהל החטיבה להתישבות, הסתבר

שישנה חלוקה של אחוזים לגבי האזורים רמת הגולן , בקעת הירדן , יהודה

ושומרון ודרום הר חברון . חלוקה זו מתבצעת לגבי 28 מליון ש"ח: 14

מליון ש"ח - משרד הפנים ו-14 מליון ש"ח - לחטיבה להתישבות. הכספים

מחולקים בהתאם לכך, ובסך הכל מגיע לחטיבה להתישבות, בנוסף ל-5 מליון

ש"ח שבפניה זו, 5.5 מליון ש"ח נוספים. הסכם חלוקת הכספים של אותם 28

מליון ש"ח מדבר באחוזים שוים לגבי האזורים. 5 מליוני הש"ח, שאושרו

עתה, הם חלק מתוך כולל, כאשר מגיע לחטיבה להתישבות סכום נוסף של 5.5

מליון ש"ח. משרד האוצר צריך להביא לוועדת הכספים אישור ל-5.5 מליון

הש"ח הנוספים, כדי להשלים את הסכום ל-14 מליון ש"ח התחייבות של

הממשלה בתקציב. הסכום כולו יחולק בהתאם לאחוזים שסוכמו על דעת ראש

החטיבה, משרד הפנים, משרד האוצר וכל הנוגעים בדבר.

דבריך נאמרו על ידי בישיבה הקודמת. כשגמרנו בשנה שעברה את התוספת

של הכספים האלה, דובר שהם יחולקו בתוך החטיבה על פי המפתח המקובל.

לצערי הרב, בתפר שבין הממשלה הקודמת לממשלה הנוכחית, עשה מי שעשה

עוול והעביר את מרבית הכספים לאזור יהודה ושומרון . חשבתי, שיש מקום

להעביר את מה שנותר, ממש לפעולת עונשין , לבקעה ולגולן .

מי שמך לשופט שיקבע דברים כאלה ?

אמרתי את דעתי, ולא קבעתי. כשהסבירו לי אנשי אמנה וסלי מרידרר

שידם לא היתה במעל הזה, אני הייתי זה שהלך וביקש לבצע חלוקה חדשה,

עתה, חבר-הכנסת רון נחמן רוצה שוב רביזיה. הפכת את זה למנהג, וחבריך

יוכלו להסביר לך, שאתה יכול להרפות מעט מנושא הרביזיות.



שינויים בתקציב הכנסת לשנת 1992

הנושא האחרון על סדר יומנו הוא פניה לגבי שינויים בתקציב הכנסת

לשנת 1992, ומזכיר הוועדה יציג אותה.

יושב-ראש הכנסת מבקש להוסיף 331 אלף ש"ח לצורך שידורי הערוץ

השני, כי לא נותר כסף לנושא זה. נשארו 10 שבועות עד סוף השנה. יש

להכפיל את מספר השבועות שנותרו ב-9.5 שעות שידור מדי שבוע, כאשר כל

שעה עולה 2,500 ש"ח. כלומר, ההוצאה הזו מסתכמת ב-237 אלף ש"ח. לסכום

זה יש להוסיף חוב של ישיבות הפגרה בסך של 93 אלף ש"ח. בסך הכל, דרוש

סכום של 331 אלף ש"ח.

תוספת זו, שאנו מתבקשים לאשר, באה כדי שהעם בציון יוכל להמשיך

ליהנות מנבחריו באופן ויזואלי.

אני ממליץ לכל מי שמייצג אזורים שלא קולטים את שידורי הערוץ השני

שלא להצביע בעד בקשה זו, כי אין שום הצדקה. כולנו מחוייבים, ללא הבדל

מפלגה, לפתור את הבעיה של הערוץ השני. בכל פעם שהנושא עלה בהקשרים

שונים, ועמיתיי ממפלגת העבודה אמרו לי שהובטח שהדבר הזה יסודר.

ברצוני לדעת מה קורה עם זה עם בעיית קליטת השידורים. אין לנו כתובת

לפניו, ולכן אנו למעשה כאילו מענישים את יושב-ראש הכנסת, למרות

שלמעשה אין לו יכולת להשפיע. הציבור אומר: אתם מוצאים סיבה, כל פעם

מתדש, מדוע אתם מאשרים העברות תשלומים לערוץ השני, בלי לפתור את בעית

הקליטה של הערוץ השני שאין חילוקי דעות בינינו שיש לפותרו. מדוע

איננו מסוגלים לאכוף על הממשלה, למוסד מחוקק וכוועדה בעלת חשיבות,

לפתור את הנושא ? לדעתי, יכול להיות, שיש להקים ועדת משנה כלשהי, או

לבחור 2 נציגים שייצאו את הקונצנזוס בוועדת הכספים, כדי לנסות להגיע

לפתרון הנושא. לדעתי, אי אפשר לעבור על זה לסדר-היום.

ס' טריף;

אזורים גדולים בצפון לא קולטים את שידורי הערוץ השני.

ישנם גם אזורים בדרום הארץ, שלא קולטים את שידורי הערוץ השני.

אף אתד, מגורמי הממשלה, לא הבטיח להסדיר את עניין האנטנה בצפון .

אני, עבדכם הנאמן , ולא גורם ממשלתי , אמרתי שאני לוקח על עצמי לטפל

בנושא, כי הוא חוזר מדי שנה בכל דיון. אני עוסק בזה ומאמין , שבזמן

סביר נפתור את בעיית האנטנה בצפון.

מהי העלות של התקנה אנטנה ?

8 מליון ש"ח.

אין מדובר רק באנטנה, אלא גם בהתקנת מגברים ומשדרים.

אני מעמיד להצבעה את בקשת יושב-האש הכנסת.

הצבעה

בקשתו של יושב-ראש הכנסת התקבלה.

בוועדת הכנסת דנים בנושאים שונים כולל בנושא הכנסת עצמה. לדעתי,

צריכה להיות ועדה שתטפל בנושאים הקשורים לכנסת עצמה.

אי קרשנר;

ישנה ועדה מיוחדת, שעוסקת בתקציב הכנסת.

ברצוני להעלות את הבעיה של שכר העוזרים הפרלמנטריים. יש עודף

בתקציב הכנסת, ואפשר להוסיף מעט למשכורתם. אין מדובר בסכומים גדולים.

דנו בזה בוועדת הכנסת ללא תוצאות, ולכן אני פונה אליך, יושב-הראש,

שתטפל בנושא.

אבדוק אם נושא זה מתאים לוועדת הכספים.

ישנה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים, שעוסקת בתקציב

הכנסת. על פי החוק, תקציב הכנסת, שהכנסת מאשרת אותו, לא בא מהאוצר

אלא בא מהוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים. לפי הנייר המונח

לפני, בכתב ידו של חבר-הכנסת חגי מירום, בלי להטעות אף אחד, הוועדה

המיוחדת לתקציב הכנסת מורכבת מחברי-הכנסת: חגי מירום, חיים אורון ,

תמר גוז'נסקי, משה קצב, יצחק לוי, גונן שגב, שלמה בניזרי, דן תיכון,

רפי אדרי ואלי גולדשמיט. חברי-כנסת אלה הם לא רק נציגי שתי הוועדות

אלא גם נציגי שתי המפלגות.

חבר-הכנסת חגי מירום הוא, כנראה, יושב-ראש הוועדה הזו.

יש לבדוק את נושא תקציב הכנסת מעבר לנושא של שכר העוזר

הפרלמנטרי. לחבר ועדת הכספים אני חש שישנה כמות מסויימת של עזרים,

שנחוצים לי, אך איני מסוגל לקבלם. איני יכול לקבל פרסומים כלכליים

למיניהם או אפילו קבלת יעוץ כלכלי מעבר ליעוץ הכלכלי שניתן לוועדה.



לא אפרט בנושא, אך אני מציע, שיהיה צוות קבוע כלשהו של ועדת הכספים,

שידון בעניין ויגיש הצעה לוועדה מה אפשר להוסיף בנושא זה. אם קיים

נוהג, שכל ועדה מביעה את צרכיה כפני אותה ועדה משותפת, אז יש להציג?

גם את הצרכים שלנו.

הסיפא של דברי חבר-הכנסת אלי גולדשמיט מעידה על כך שהוא נכנס

בקצב מהיר למסלול הכנסת. חבר-הכנסת אלי גולדשמיט, אתה חושב על עצמך

ואנו חושבים על עצמנו, אך עלינו לקחת בחשבון שאם חברי ועדות אחרות

יוכלו לבקש את אותם דברים לצורך תפקידם דברים שונים. ישנה בעיה כוללת

של תנאי עבודתם של חברי-הכנסת, שכרם, זכויותיהם וחובותיהם. זהו מכלול

דברים שאף פעם לא טופל בצורה כוללת, אלא הורכב טלאי על טלאי מאז קום

המדינה. כדי להתמצא בנושא זה, על האדם להיות בלש. ישנם דברים רבים

וזכויות, שמוסתרים או שלא יודעים עליהם. דברים אלה עוברים מפה לאוזן ,

ורק יודעי ח"ן מגיעים אליהם.

זהו נושא קלסי ששייך בעיקר לוועדת הכנסת. אבל, מאחר וקמה ועדה

משותפת לנושא, יש לבקש מחברי ועדת הכספים, החברים בוועדה המשותפת,

לאפשר לכל חבר-כנסת לומר את דבריו. אולי הפעם הם ישבו על המדוכה

ויטפלו גם בסוגיה של עוזרים פרלמנטריים.

ח י אורוך ;

ברצוני לחסוך מכם טעויות. למיטב ידיעתי, וחבר-הכנסת אברהם פורז

יתקן אותי, ועדת הכנסת כבר קיבלה את היקף התקציב, שעומד על שיעור

התקציב הקודם ו-4% הצמדה.

ההצמדה היא 7%.

יש כאן שחיקה של 1%-2%. הנוהל הוא, שוועדת הכנסת קובעת את מסגרת

התקציב, והוועדה המשותפת מחלקת אותו. קחו בחשבון , שאם ישנה הוצאה

נוספת, כמו עתה בגין החדרים הנוספים, הדבר יעורר לא מעט הדים

ציבוריים. אני מסכים עם כל הדברים שמועלים כאן , שמגיעים גם דברים שלא

מחלקים אותם. יש לי הרגשה, שעתה, משבאה החלטה ועדת הכנסת שקבעה את

המסגרת וההוצאה הנוספת בגין החדרים הנוספים, יהיה זה הזמן הנכון לדון

בכך בנושאים האלו. 50% מחברי הוועדה המשותפת הם חברי ועדת הכספים,

ויש להיזהר שוועדת הכספים לא תהפוך ללובי של עצמה. גם ועדות אחרות

תידרושנה דברים. למשל, ועדת חוקה ומשפט תאמר שהיא צריכה לקבל את קובץ

התקנות ודבריה אולי נכונים וכד'. יש להפסיק את הדיון הזה בוועדת

הכספים, ולקיים אותו בוועדה המשותפת העוסקת בנושא, אליה יתנקזו כל

האינטרסים.

העליתי את הנושא של שכר חברי-הכנסת והעוזרים הפרלמנטריים בוועדת

הכנסת, ואני מעלה אותו גם כאן . אנו מצויים בתחילת עבודת הכנסת. אם

נסיים את הדיון בנושא זה תוך חודשיים, אולי תהיינה תוצאות טובות. אני

חושש מהארכת הדיון על הנושא למשך שנתיים-שלוש. ואז, לפני הבחירות,

נרצה כולנו להצטייר כיפים וכנחמדים ודבר לא יצא מכל הנושא. אני מציע,

שאתה, יושב-ראש הוועדה, תיקח על עצמך לזרז תהליכים, כדי שהנושא

יסתיים בחודשים הקרובים.

ברצוני להעלות נושא נוסף. אחד מתפקידיי הוא יושב-ראש הלובי



החברתי בכנסת. אתמול לקחתי אתי כ-20 חברי-כנסת לסיור בישובים אחדים,

ואמרו לי שעלות האוטובוס וארוחת הצהרים צריכים להיות על חשבוני.

כלומר, אם ברצוני לעשות פעולה כלשהי, עלי לממך זאת מכיסי או למצוא

תורם. איך ייראה הדבר, שיש למצוא תורם שיתן אוטובוס לחברי-כנסת?

ללובי איך תקציבים, ואיני בטוח שזה רע.

גלל מעמדה המיוחד של ועדת הכספים, זה הנושא האחרון שהיא צריכה

לעסוק בו. יפה עשתה הכנסת במנותה ועדה משותפת של שתי הוועדות, שתעסוק

בעניין זה. חבר הכנסת חיים אורון הוא חבר הוועדה המשותפת הזו, ולכן

אני פונה אליו, בהמשך לכל שנאמר כאן , בבקשה שהוועדה המשותפת תגיע

להחלטות, לא משנה מהן תהיינה, תוך חודשיים. איננו רוצים בסחבת.

דיוני הוועדה המשותפת תלויים בדיונים על תקציב המדינה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

אני מודה לכולם.

11:10.