הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3./

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, גי באלול התשנ"ב (1 בספטמבר 1992). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ג י גל

א.ח. שאקי

ג י שגיא

די תיכון

מי איתן

י י ביבי

אי יחזקאל

ר' נהמן

ע' עלי

א' יונס - ההשב הכלל י

אי כהן, אי גבאי, ו' שוורצשטיין, יי מזוז,

ר' וולפמן, עי צבי, מי וקארט, נ' בר-ניר,

ר' שגב - משרד האוצר

מי טרי, - מנהל מרכז ההשקעות, משרד התו "מ

ש' מרדכי - מרכז ההשקעות, משרד התו"מ

צי ליפשיץ - מי נהל מקרקעי ישראל

סי אלחנני

ת' בהירי

ביצוע תקציב 1992

מכירת מניות כור תעשיות שבידי הממשלה

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) להוק מקרקעי ישראל תש"כ-

1960

שינויים בתקציב לשנת 1992



ביצוע תקציב 1992

בהמשך לדיון אתמול על הכנסות המדינה, נעסוק היום בביצוע התקציב החצי-שנתי.

מובן שאין כאן תמונה מלאה, והיו כאלה שאמרו שיש לדחות את הדיון, אך לכך אין סוף:

תמיד אפשר לומר כי בחודש הבא תהיה תמונה מלאה יותר. יחד עם זאת, מן הדין שאחת

לחצי שנה נערוך סיכום.

השנה יש שני מרכיבים שראוי לתת עליהם את הדעת: מצד אחד היתה גבייה קטנה ממה

שהעריכו, יחד עם זאת גם ביצוע תקציב המדינה קטן ממה שהעריכו. ההערכה היתה

שהאינפלציה תהיה 17% ואנו יודעים שהיא קטנה יותר, אבקש מהחשב הכללי, לומר במסגרת

הסקירה הכללית שלו, כיצד אנו מתמודדים עם שינוי בהכנסות ובשעורי האינפלציה.

נשתדל לא להיעצר בחודש יולי אלא להביא גם את נתוני הודש אוגוסט. אנו מעודכנים

יומית בכל הנוגע לביצוע התקציב. נוכל לינת לכם נתונים הכוללים כמעט את כל חודש

אוגוסט.

כמה גורמים הביאו לכך שרמת הביצוע השנה נמוכה ממה שנחזה מראש. האינפלציה היא

גורם חשוב המשפיע על כל סעיפי התקציב, לדוגמה על תשלומי חובות צמודים למדד שנחזה

מראש, או על מדד שמסתבר כי הוא נמוך ב-5%, עד מחצית יולי, הפיגור

בביצוע התקציב כתוצאה משעור אינפלציה נמוך יותר הוא 700 מליון שקלים. ההשפעה היא

על הקטנת החובות - גם בקרן וגם בריבית.

זהו למעשה עודף תקציבי.

נכון. לפני שלוש וחצי שנים התקיימה ישיבה מיוחדת של ועדת הכספים בנוכחות

אבישר ואנוכי. אבישר הציג את הדו"חות שלנו על ביצוע התקציב בצורה קריאה, כך שניתן

היה להבין את נתוניהם. אני מציע לוועדה לקיים דיון דומה גם בקדנציה הזו, ואנו

נשתף פעולה ברצון.

העודפים האינפלציוניים חבויים בסעיפי תקציב רבים. אלה עודפים שאנו משתדלים

לסנן, ולא להשאיר כתוספת מקורות תקציביים למשרדי ים. אם מדובר בתשלומי חובות, אם

התקציב מראה שאני חייב פחות - אני גם משלם פחות. אם החוב המשוערך ליום ביצוע

התשלום הוא נמוך יותר - הרווחתי ואני משלם פחות. לעומת זאת, הדרך להתמודד עם

התייקרויות היא על-ידי הכנסת סעיף הרזרווה להתייקרויות. השנה הודיע אגף התקציבים

כי אין הוא מפעיל את סעיף הרזרווה להתייקרויות, מכיוון שאין בו צורך. כלומר כרית

הספיגה לאי הוודאות התקציבית הם סעיפי הרזרווה.

אני מבקש שתביא לנו כמה מספרים: מה סך-כל ההתחייבויות, כמה הוצא וכוי. אם

הכנסות המדינה היו צריכות להיות 57.2 מליארד והן רק 50 מליארד, כיצד כל זה משפיע

על ההוצאות?



הגרעון בתקציב ניטרלי. המחירים משפיעים באותה מידה על הירידה בהכנסות כמו על

הירידה בהוצאות. כך שבסך-הכל אין לממדי האינפלציה השפעה על הגרעון התקציבי. אם

נסתכל רק על צד ההוצאות, כאשר אנו בונים את התקציב אנו משאירים רזרווה

להתייקרויות. נניח שהנחנו שבין תקציב 1991 לתקציב 1992 ההתייקרות תהיה 16%.

השתמשנו ב- 16% כמקדם התייקרות, ומתוך סכום זה לקחנו 3% והשארנו בתקציב כל משרד

כרזרווה להתייקרויות, כך שנשאר לכל משרד סכום יושווה ל-13% לצורך התייקרות. אם

האינפלציה נמוכה ממה שהזינו, אנו אומרים למשרד שלא נפשיר לו את הפער של 3%.

א' יונס;

ההשלמה לכך הם שעורי המימון של המשרדים. מכיוון שאנו מעמידים לרשות המשרדים

שעורי מימון. אנו מעניקים להם מימון על-פי קצב התפתחות האינפלציה, וזאת בהתחשב

בחלק היחסי של התקציב אשר נותר לביצוע ושלגביו המחירים מובאים בחשבון. כלומר אין

מדובר ב-1/12 של התקציב, אלא ב-1/12 מופחת או מועלה על-פי שעורי האינפלציה

החזויה. אותו חלק יחסי אינו מביא בחשבון רזרוות. כל משרד מתקדם בביצוע התקציב

במשך השנה בהתאם לתקציב האמיתי המופשר כולל שכר, מבלי שיכלול את הרזרווה, ואין

הוא יכול לנצל אווזה רזרווה לצורך מימון התייקרויות. אם האינפלציה היינה נמוכה ממה

שנחזה בתחילת השנה, מה שהמשרד יקבל לצרכיו לא יכול לעלות על מה שרשום בספר

התקציב, וזוהי דרך הבקרה.

ר' נחמן;

אם האינפלציה היתה נמוכה ממה שהוערך בתחילת השנה, האם אתם מוסמכים לתת למשרד

את העודף?

א' י ו נס;

אם התקציב הוא מליארד שקלים והאינפלציה שהובאה בהשבון היתה 17% יקחו את

הסכום המתאים - 70 מליון או 100 מליון שקלים - וישימו אותו ברזרווה להתייקרויות.

אם האינפלציה החזויה אמנם תתממש, זה יהפוך לחלק מתקציבי המשרדים. אם לא יתתממש, רק

גובה האינפלציה האמיתי יובא בחשבון.

מה קורה אם ההתייקרות גבוהה מהחזוי?

א' יונס;

אם האינפלציה עולה על החזוי, וודאי יש מקום לצמצם את הוצאות הממשלה ולא

להגדיל את התקציב. היו תקופות בהן אישרו תקציבים נוספים, אני סבור שלא רצוי

לעשות זאת. היו תקופות בהן הפער בין האינפלציה החזויה לאינפלציה האמיתית היה כה

גדול, שלא היתה ברירה אלא להביא לאישור תקציב נוסף. אנו מעדיפים שהוצאות הממשלה

לא תעלינה, ויהיה בכך גורם שיכבוש את האינפלציה.

ישנם עודפים נוספים הנובעים מתת-ביצוע של התקציב, אך צריך להביא בחשבון כי

זהו חלק מתכניות העבודה של המשרדים, וכנגד הלקם הגדול יש התחייבויות אלא שהביצוע

בפועל לא התחיל. מה שלא הספיקו לבצע השנה וכנגדו יש התחייבויות, יכנס למסגרת

התקציב בשנה הבאה. יש מקומות בהם לא היה שימוש בתקציב, מכיוון שהנושא שהתקציב

יועד לו לא התממש. בנושא קליטת עליה, אפשר לומר כי התקציב לא התממש לצערנו, משום

שמספר העולים נפל בהרבה על מה שנחזה בתקציב. כתוצאה מכך הכסף שנועד לקליטה ישירה

של העולים לא ינוצל והעודף יימחק. לגבי השנה הבאה תהיה הערכה מהודשת של מספר

העולים שיגיעו, והתקציב הוא כפולהישל סל הקליטה לגולגולת במספר העולים. בסעיף זה

היינו רוצים לנצל את מלוא הכסף.

העודפים הנובעים מתת ביצוע הם בעיקר תוצאה של יכולת הביצוע הטכנית של המשרדים

איו של מי שהכסף יועד לו. לדוגמה: תקציב ההשקעות בביוב. גם השנה היה תת-ביצוע

בסעיף זה. הכסף קיים, אך לא נוצל.

אתה יודע מדוע, כי קרן ההלוואות גובה ריבית גבוהה יותר מזו של הבנקים.

מתוך ראיית תת-הביצוע בסעיף זה כבעיה, אנו מתכוונים לקראת השנה הבאה להכניס

כמה שינויים גם לגבי גובה הריבית. אנו רוצים לגרום לכך שהכסף ינוצל. כל מה שקשור

לתשתית, בוודאי שאנו רוצים כי ינוצל. הוא הדין בתקציבי השיכון שלגביהם קיים

תת-ביצוע בהיקפים גדולים מאד. זה אומר שתקציבים שקשורים לביצוע תשתית: כבישים

פנימיים, ביוב ומים, נמצאים בתת-ביצוע. הסיבה העיקרית היא חוסר תכנון. יש בעיות

של תכנון ושל ביצוע בשטח. אם קיים פיגור של שלושה חודשים, זהו רבע מהתקציב

השנתי אשר לא נוצל.

אני מופתע מדבריך.

אין מדובר בתת-ביצוע אלא בתת-ביצוע יחסית לתכנון בשנה הנוכחית.

ר' נחמן;

למרות כל הווכוחים עם משרד האוצר, משרד השיכון עשה דברים עוד לפני הבחירות.

יחד עם זאת, אנו יודעים שבין החודשים ינואר ליוני היו הרבה נושאים שנתקעו, ועתה

מפשירים לאט לאט את החוזים. עתה אנו מגיעים אולי לביצוע באותם תחומים בהם היה

תת-ביצוע בחודשים הקודמים.

בנושא התשתיות, האם התחלנו את שנת התקציב עם מספר נכון להיום, או שהיתה בו

העלאה במהלך שנת התקציב?

לא היתה העלאה.

כלומר אתה אומר שקיים תת-ביצוע בהתייחס לסכום בתחילת שנת התקציב.

תת הביצוע בסעיפים שיש לגביהם התחייבויות, נוגע לכסף שיוצא בסופו של דבר. אם

לא השנה, אז בשנה הבאה. אני מציע שנעסוק בתחום המקרו, אחרת נלך לאיבוד בתוך

הפרטים. בכל זאת אביא דוגמה; כביש שסלילתו הופסקה מסיבה כלשהי (עליה על אתר

עתיקות, אי סיום התכנון וכו'), אין זה אומר שהוא נמחק מהתקציב. לעומת זאת,

תקציבים אחרים שלא בוצעו, כמו קליטת עליה, נעלמים. אם מדובר בכבישים, בביוב

ועבודות תשתית אחרות, מה שלא יבוצע השנה ייכנס לתכנון בשנה הבאה. הפרוגרמה של

משרד השיכון לשנת 1992, נכנסה לביצוע בפיגור של 3 חודשים. ההתחייבויות החלו בחודש

אפריל, וזוהי אחת הסיבות לפיגור.



סעיף אחר שיש בו תת ביצוע גדול הוא עידוד השקעות הון בתקציב משרד התעשיה

והמסחר. ההתחייבויות הן בהיקף כספי של כמה מליארדים, אך אישורים אלה אינם

מיושמים. ההיקף שאושר גדול פי שלושה מזה שהיה לפני שלוש שנים.

בשבוע הבא יהיה כאן יו"ר רשות ההשקעות, ונקיים איתו דיון מיוחד בנושא זה.

אנשים מחזיקים את האישורים בכיס - "שיהיה". האישורים ניתנים בתנאים טובים,

אנשים רצו לקבל אישורים אך אינם מבצעים את ההשקעות. אלה אישורים להשקעות, אך אין

אלו עדיין השקעות בעין.

ר' נחמן;

ברגע הם מממשים את ההתחייבות, כיצד זה מופיע בתקציב?

כהתחייבות. ישנו פער שהוא פער נורמלי. אף אחד אינו מתחיל לבצע את ההשקעה ביום

שהוא מקבל את האישור, אך ישנו גם פער לא נורמלי. פער של פי שלושה הוא לא נורמלי.

זה אומר שיש רבים שמחזיקים את הפתקים בכיסים. אין לי טענה על-כך שאנשים מקבלים

אישורים, יש לי טענה על-כך שהם לא משקיעים.

לאחר הסקירה הכללית יש מקום להכנס למספרים. אבקש מסגני אבישר כהן להציג את

הנתונים. המספרים המתייחסים לנתוני הביצוע הסופי יגיעו אליכם מחר.

את הנתונים הסופיים ניתן יהיה למסור רק בסוף השנה, כאשר יופיע הדו"ח הסופי על

ביצוע התקציב. כל אלה תחזיות ולא נתונים סופיים. באופן תאורטי ייתכן שבחודשים

הבאים יהיה ביצוע ענק.

נתוני תת הביצוע עד לרגע זה, מתייחסים לחלקיות השנה על-פי אמדני ביצוע

התקציב. זה עדיין לא אומר הרבה על המצב בסיום השנה. החודשים הבאים יכולים

להתאפיין על-ידי ביצוע מוגבר של התקציב, וייתכן גם שנתונים אלה ישארו בעינם. לכן

איני רוצה למסור עינה נתונים על תת-ביצוע אלא על הביצוע בפועל.

האם תוכל לומר לנו מהו סך-כל תת הביצוע בכל המשרדים?

נאמר לכם מהו התקציב השנתי, ומה בוצע מתוכו עד כה.

אתייחס קודם-כל לאחד האינדיקטורים הרושובים אותו אנו מודדים יום יום, וזהו

הגרעון הממשלתי שהוא ההפרש בין כל ההוצאות לבין כל ההכנסות, כאשר בצד ההוצאות

ובצד ההכנסות אנו לא מביאים בחשבון את תשלום החובות (כלומר את פרעון הקרן) ובצד

ההכנסות אנו לא כוללים את צד הגיוסים. זהו ההפרש בין כל ההוצאות השוטפות לבין כל

ההכנסות השוטפות של הממשלה, שהן בעיקר מיסים. בהוצאות אנו מדברים בעיקר על הוצאות

משרדי הממשלה, תשלומי שכר ותשלומי ריבית.

כידוע, בתקציב המדינה תוכנן גרעון של 12.8 מליארד שקלים. זהו ההפרש בין

ההכנסות שהן כ-65 מליון שקלים ותחזית הוצאות של כ-77 מליון שקלים, עד סוף אוגוסט

אנו נמצאים בגרעון של כ-5 מליארד שקלים, וזאת בתום 8 חודשי תקציב. הגרעון נראה

נמוך יחסית, אך אני רוצה להעיר שתי הערות בהקשר זה: הגרעון התקציבי אינו מתפתחת



ליניארית במהלך השנה. הגרעון הוא ההפרש שבין ההכנסות לתוצאות, אך זהו נתון נטו

ולא ברוטו. אם ההוצאות בהיקף של 75 מליארד שקלים תהיינה קצת יותר גבוהות, יכול

מאד להיות שהגרעון יוכפל. כלומר סטיה של מליארד יכולה לשנות את הגרעון המתוכנן

בהרבה מאד אחוזים. לכך יש חשיבות עצומה כאשר מתייחסים לנתונים במהלך השנה. מאחורי

הנתונים האלה מסתתר תת ביצוע הן בתחום ההוצאות והן בתחום ההכנסות, כאשר נושא

המחירים משפיע על שני הצדדים. יכול להיות שהיום תת הביצוע בתחום ההכנסות מושפע

חזק יותר מן האינפלציה, ובעוד חודשיים זה לא יהיה כך. לדוגמה, אם הסכמי השכר יהיו

בחצי השני של השנה ותקציבי השכר צמודים למדדי השכר, הרי שבמחצית השניה של השנה הם

יקפצו. בהחלט ייתכן שבנקודת זמן מסוימת הגרעון יהיה נמוך, אך לא בנקודת זמן אחרת.

האם הסכם השכר עם המורים מתוכנן במסגרת ההוצאות?

אני מניח שרובו ככולו כן. תקצוב השכר מובא בחשבון כחלק מהתקציב.

בהסכמי שכר כאלה זה לא יכול להיות.

זוהי השאלה הכי בעייתית בקביעת התקציב: אלו הנחות סמויות לגבי ארועים שיקרו

במהלך השנה כלולות בתקציב. כיצד ניתן לנהל מו"מ עם המורים, אם יהיה כתוב בתקציב

כי הוא כולל רזרווה לצורך המו"מ איתם?

זה נמצא ברזרווה הכללית של מדינת ישראל.

אותה שאלה יש לי לגבי ההשלכות של נושא הבניה: נניה שהמדינה צריכה לממש עינה

התחייבויות רכישה. זהו נושא מתוקצב בהיקף מסוים. היכן אנו עומדים בתחום זה מעתה

ועד סוף השנה?

זהו עיסוק מרכזי מאד בעת הדיונים על התקציב. הרזרווה הכללית היא מעין כרית

ספיגה לנושאים מן הסוג הזה. התחייבות הרכישה היא התחייבות סופית, ומה שמתוקצב

כהרשאה להתחייב כנגד זה אלה מלוא הסכומים. בתקציב המזומן מכניסים הערכה לגבי

שעורי המימוש. הוועדה הזו כבר אישרה בעבר העברת מזומנים לצורך התחייבויות רכישה,

וזאת מכיוון שהסתבר שאחוז המימוש גבוה מן ההערכה המוקדמת. לפעמים נוצר צורך לוותר

על התחייבויות אחרות, כדי לעמוד בהתחייבויות מתבצעות בהיקף גבוה מזה שנחזה מראש.

העובדה שהיקף הביצועים נמוך ממה שתוכנן מראש, עדיין אינה אומרת דבר לגבי המצב

בהמשך השנה. על סמך זה אי אפשר לומר שהגרעון הולך להיות נמוך בהשוואה לתכנון

התקציבי.

הגרעון הוא ההפרש בין ההכנסות לבין ההוצאות, ואותו אנו צריכים לממן ממקור

כלשהו. המקורות שלנו הם הלוואות מהצבור בארץ או מחו"ל. גם מכירת חברות מוגדרת

כמקור למימון גרעונות. משיכת מזומנים או שימוש בפקדונות הממשלה בבנק ישראל,

אינו נושא שמובא בחשבון. איננו מורשים ללוות כספים מבנק ישראל.

זהו נושא חשבונאי: אם הממונה על שוק ההון לווה כסף בדצמבר, כדי לוודא שאיני

נכנס לגדעון, ומסתבר בדיעבד כי חרג ב-200 מליון שקל, באופן טבעי כסף זה ישמש

למימון תקציבי בשנה הבאה. זהו הפקדון שעליו מדובר כאן. חוקית מותר לנו לעשות זאת,

אך בנק ישראל רוצה שנעשה דברים שאיננו רוצים לעשות.

אני מבקש שתסביר כיצד נעשה גיוס ההון מול הצרכים והביצוע. אנו יודעים שלפני

שנה-שנתיים היה גיוס יתר, אשר הגביר את הביקושים בשוק ואת הריבית. כיצד אתם

מבצעים את הסינכרוניזציה בין גיוס ההון מהצבור לבין הצרכים.

למימון הגרעון אנו יכולים להשתמש בשורה של מקורות. השאלה במה משתמשים הוא

שאלה של תכנון מקרו-כלכלי, ורק בדרגת חשיבות שניה שאלה של המקורות הזמינים. ישנם

מקורות שלגביהם קיים ספק אם ניתן לנצלם עד הסוף. המדינה יכולה לגייס כספים בשוק

המקומי, ובכך להפריע לגיוס כספים לצורך השקעות ולגרום להעלאת שעורי הריבית במשק.

לעומת זאת, אם צריך לגייס כספים בחו"ל, צריך להזיע לשם-כך. זוהי מערכת לא פשוטה,

וזהו אולי נושא לדיון אחר.

אשר למכירת חברות, גם אם נחליט היום על מכירת חברות ב-5 מליארד שקל, האם זה

אומר שנוכל לעשות זאת כבר מחר? צריך להכין תשקיפים. זהו מקור לא גמיש לגיוס

כספים. אנו רואים מולנו מספר מקורות: מקור אחד הוא גיוס כספים בשוק המקומי, מקור

שני הוא גיוס כספים בחו"ל, מקור שלישי הוא גיוס עודף בשנה שעברה ומקור רביעי הוא

מכירת חברות. בין כל המקורות האלו צריך לבצע סינכרוניזציה. גיוס מטבע חוץ צריך

להביא בחשבון את צרכי מטבע חוץ של המשק, כלומר אפשר לומר שהשנה לא נגייס מטבע

חוץ, ולעומת זאת נגייס את כל ההון בשוק המקומי. זה יכול להיות רעיון מצויין, אם

ההנחה שלנו היא שאנו יכולים להרשות לעצמנו לבצע את כל פרעונות הקרן בחו"ל ויש

מספיק יתרות בבנק ישראל. הסקטור הפרטי יכניס מספיק כסף והמשק אינו זקוק למטבע

חוץ. אפשרות אחרת היא לומר לנו שלא נוסיף צרות לסקטור הפרטי, כלומר גיוס הכספים

שלנו יתבטא באפס וב"CASH FLOW" נגייס את כל הכסף שאנו מוציאים. אפשר לומר לנו

שהכוונה היא לפעול להורדת הריבית בארץ, ולשם-כך עלינו לקחת מטבע חוץ בחו"ל. אפשר

גם לומר שבחודש דצמבר גייסנו עודף כספים המסתכם ב-200 מליון שקלים, ואין שום סיבה

לגייס כסף נוסף עתה ולהגדיל את החוב הפנימי. יכולים לומר לנו להשתמש בכסף הזה

למימון הגרעון של השנה הבאה.

מכירת חברות יכולה ליצור מצב בו נצטרך לגייס פחות כסף. אם נצליח למכור מחר את

בנק לאומי, אני מניח שנוכל להקטין את גיוס ההון בארץ או בחו"ל. צריך לראות את

המערכת הזו ככלים שלובים. ההחלטה מהיכן ניקח כסף נוסף יכולה להשתנות במהלך השנה.

היו תקופות בהן גייסנו מטבע חוץ בחו"ל, כדי להתגבר על הגרעון במאזן התשלומים.

מי אחראי על כל המערכת הזו?

המנכ"ל. גיוס הכסף הוא באחריות החשב הכללי. הממונה על שוק ההון אחראי על

המדיניות הנוגעת לשוק המקומי, מכירת חברות היא בתחום אחראיותו של מנהל רשות

החברות. הסינכרוניזציה בין כל הגורמים האלה נעשית על-ידי המנכ"ל. הגמישות שלנו

אם גייסת עודף בדצמבר, אתה יכול להשתמש בו בינואר.

השאלה היא אם הגיוס העודף היה במקומו.

אני הוצת שייאמר בפרוטוקול: הנושא כולו הובא לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה,

ואני שמח להודיע לכם כי על דעת כל הגורמים אין כאן בעיה חוקית אלא ענין של השקפת

עולם.

מה אמר היועה"מ לממשלה?

שהפקדון הוא של הממשלה. יש שאלה של גבוש מדיניות כוללת ומה נכון לעשות בכל

נקודת זמן.

כאשר האינפלציה יורדת, ההסתברות שלך יהיה פקדון בבנק ישראל הולכת וגדלה.

השאלה היא של סינכרוניזציה מוניטרית ולא של הדפסת כסף. אסור לנו להדפיס כסף.

הממונה על שוק ההון, כדי לשמור על החשב הכללי, מגייס קצת יותר כסף. הסיבה לכך היא

שאסור לנו להדפיס כסף. יש להשתמש בכסף המגוייס, אחרת הגדלנו את החוב ולא עשינו

דבר. זכור לי כי בעבר היינו יוצרים חוב תקציבי, לוקחים מיקדמה תקציבית, באים

לוועדת הכספים ומקבלים את אישורה במסגרת חוק מיקדמה ומצרפים את המיקדמה לחוב.

מהו פוטנציאל ההפרטה של מדינת ישראל?

כאשר מדובר על הפרטה, מדובר על חברות ועל בנקים.

גם על אדמות, על מים.

פוטנציאל הרזפרטה הוא דבר מורכב התלוי בהשקפת עולם.

כאשר הממשלה מדברת על הפרטת חברות, כמה חברות היא רואה לנגד עיניה?

אני יכול לתת לכם את הנתונים המופיעים בתקציב הרב-שנתי כפי שאושר. בתקציב

1992 הופיע סכום של 2.3 מליארד. אני מניח שגם בשנה הבאה אנו מדברים על סכום

דיומה. לדוגמה, בנק המזרחי ובנק איגוד. אתמול שמעתם את הערתו של שר האוצר למפקח

על הבנקים, על-כך שהחזיק במשך שלושה חודשים את אישור המועמדים לרכישת בנק



איגוד. אם בנק איגוד יימכר, זה הרבה מאד כסף. מכירת בנק המזרחי גם היא תכניס 250

מליון שקל. מכירת מניות כימיקלים לישראל הביאה 250 מליון דולר. כשם שבנק המזרחי

ובנק איגוד הם פוטנציאל, יש גם נושאים אחרים. יש לנו עוד שלושה חודשים השנה,

ולכאורה אפשר להפוך בהם עולמות.

אי יחזקאל;

2.2 מליארד ש"ח כפול חמש שנים, זה למעלה מ-10 מליארד ש"ח. אני רוצה לדעת מה

מומש במהלך השנה הזו?

להערכתי אנו נמצאים ברמה שנתית נמוכה מזו.

אי יחזקאל;

אני רוצה לומר שההנחה של 2.2 מליארד ש"ח לשנה אינה ריאלית.

אם כל מי שנוגע להפרטה ישנס מתניו ואם יוסרו המכשולים החוקיים, ניתן יהיה

לקדם את הנושא. כיצד ניתן להפריט את חברת-החשמל? נושא הזכיון אינו פשוט,

ומה אנו מוכרים לצבור - חברה שלא תהיה קיימת בעוד כמה שנים? יש בעיה של זכיון גם

בחברות אחרות שעובדות על-פי זכיון. יש צורך בעבודת שדה אדירה כדי לבצע הפרטה.

לקראת מכירת המניות בכימיקלים לישראל, היהלום שבכתר, התברר פתאום שאין

דירקטוריון. איני יודע אם אתם יודעים אלו קשיים התגלו בתהליך המכירה של בנק

המזרחי . המו"מ כבר נגמר, אך כל מי שיכול היה לשים רגל - שם אותה.

אי יחזקאל;

לכן אני סבור שההערכה שלכם לגבי היקף ההפרטה אופטימית מדי.

בשנת 1991 עמדנו ביעד.

הפילוסופיה שמאחורי ההפרטה היא צמצום המעורבות הממשלתית שהיא כשלעצמה נכונה.

האם נכון ירויה לומר כי ישנה התנגדות של כמה חברות הסבורות שהן מבצעות את העבודה

לא פחות טוב, ולכן הן מערימות קשיים בדרך לוויתור על המעורבות הממשלתית?

יש ויש. כימיקלים לישראל, בזק ומל"מ הן חברות שרוצות להימכר. לעומת זאת, יש

חברות שהפרידה מהממשלה קשה להן, משום שכתוצאה מכך עלולות לצוף כמה שאלות שאינן

רוצות להתמודד איתן.

אי יחזקאל;

לגבי השנה הבאה, האם אינכם יכולים לומר למי שמכין את התקציב כי יכין תקציב

יותר ריאלי? החשש שלי הוא שהעודף התקציבי מנוצל לא תמיד למטרות הנכונות.

מעצם העובדה שהעודף מוגדר כעודף, ניתן להניח כי קיימת בקרה לגביו והמשרדים

אינם יכולים לעשות בו מה שהם רוצים.

אמרת שתקציב משרד השיכון מושתת על תכנית שבסופו של דבר יהיה לגביה תת-ביצוע

גדול. השאלה שלי היא אם אתם יכולים לבוא למשרד ולהצביע על הפער בין התקציב לבין

מה שאתם צופים כי יוכלו לבצע?

בוודאי. כך בדיוק מכינים תקציב.

אם אנו עורכים ניתוה ממה מורכב תת הביצוע, אנו רואים שלא מדובר בתת-ביצוע

המתפלג על כל משרדי הממשלה, אלא על מספר מסוים של סעיפי תקציב. בתמונת המקרו נוצר

רושם של תת ביצוע, אך ב-95% מן המקרים התכנון התקציבי עובד כמו שצריך. העודפים

הנובעים מתת-ביצוע בסעיף מסוים, אינם משמשים לשום תקציב אחר.

מעבר לרזרווה להתייקרויות לא ניתן להוציא כספים. חלק גדול מהתקציב צמוד

למחירים, לדוגמה השכר. השכר משולם בהתאם להסכמי השכר ותוספות היוקר. ביטוח לאומי

משולם גם הוא על-פי חוק. גם אם נשאר עודף בסעיף זה, לא ניתן להוציאו על סעיפים

אחרים. הוא הדין בתקציבי הקליטה.

מה מספר העולים שצפיתם, כמה הגיעו ומהו הפער בביצוע התקציב?

הביצוע בתחום קליטת העליה הוא מעל לאמדן בסעיפים הנוגעים לבטוח רפואי. הפער

בין מה שרושבנו שנבצע למה שבוצע בפועל הוא בכ-1.5 מליארד שקלים. אנו מניחים שמספר

העולים בשנת 1993 יהיה הרבה יותר נמוך, והתקציב יהיה פועל יוצא של הערכה זו.

הסעיפים שנועדו להמשך קליטת עליה מ-1992, יהיו אף הם מותאמים למספר המוקטן של

עולים שיגיעו השנה. בשנת 1992 סך כל תקציבי העליה היו 16 מליארד שקלים. חלק גדול

מהתקציב הוא קשיח ואינו מושפע ממספר העולים, כך למשל תקציב השיכון שלגביו

ההתחייבויות כבר נעשו, וההוצאה תיעשה בין אם יבואו 90 אלף עולים ובין אם יבואו

200 אלף עולים.

על-פי ההסבר שלך, בנקודת זמן מסוימת חתמו את כל ההסכמים, אך אנו יודעים

שהביצוע אינו מיידי.לכן אי אפשר לומר שהביצוע קשיח ולא ניתן לעצור.

ההתייחסות היא להוצאות בגין התחלות בניה של השנה הקודמת. ההוצאות להתחלות

בניה של השנה הזו תהיינה בשנה הבאה.

כמה יחידות דיור יצאו לדרך מבחינת הביצוע התקציבי של 1992?

רוב ההוצאות בתקציב 1992 אינן בגין הפרוגרמה של 1992 אלא הפרוגרמה של

1990-1991. הפרוגרמה הזו היא בסדר גודל של 70-75 אלף יחידות דיור.

מה היתה הפרוגרמה ב-1992?

איני זוכר את המספר המדויק.

אמרתם שיש תת ביצוע בתקציב השיכון. אנו יודעים שישנם ישובים בהם הבתים

מוכנים, כמו בגבעת אבני ובאריאל. שמענו גם על אלף יחידות גמורות בנצרת. כיצד

למרות זאת אתם מסבירים את תת הביצוע? אני מניח שבאותו מקום ניתן סכום כסף מסוים

שהוצא גם על התשתית.

יש מקרים בהם מה שצריך היה להיות מוצא על תשתית, הוצא בסופו של דבר על דברים

אחרים.

אם התשובה לשאלה זו מענינת אותנו, אנו צריכים להביא לכאן גם את נציגי

הקבלנים.

אי יחזקאל;

בפועל הגיעו השנה 70 אלף עולים, התקציב היה 16 מליארד ש"ח. אני רוצה לדעת,

כמה כסף לא יוצא.

צריך לבדוק ממה מורכב הסכום של 16 מליארד ש"ח. אמרתי כי הסכום שיועד לקליטה

ישירה של העולים השנה הוא חלק קטן מהסכום הכללי. כ-10 מליארד שייח כלולים בתקציב

משרד השיכון, ואין זה כסף הניתן פר-עולה אלא לביצוע הפרוגרמה שנחתמה ובוצעה

בחלקה. כסף זה יוצא ברובו ב-1993, עם סיום הבניה. חלק גדול מההוצאות הן בגין

שירותים חברתיים לעולים - חינוך, בריאות ורווחה. אלו הוצאות בגין העולים שהגיעו

עד היום ואלה שיגיעו עד סוף השנה. מכיוון שהגיעו פחות עולים ממה שתוכנן, ייחסך

כסף בשעות עזר, באולפנים וכו', אך לא במסה הגדולה. אלמנטים נוספים שיש להביא

בחשבון במסגרת תקציב הקליטה הם בניית כיתות נוספות והשלמת הכנסה. אלו הוצאות בגין

עולים שהגיעו עד סוף 1991. מתוך 16 מליארד השקלים, הפער התקציבי הנובע מהקטנת

היקפי העליה נוגע רק למליארד וחצי.

נאמר לנו אתמול שהכנסות המדינה תקטנה ב-5 מליארד, אך הואיל ויוציאו פחות

כסף, הגרעון יהיה קטן מכפי שהיה צפוי. כיצד נתונים אלה מתיישבים עם המליארד

וחצי שאתה מדבר עליו עכשיו?

אי יחזקאל;

תקציב 1992 הוא הרשאה להתחייב. האם אתה לא יכול לומר לנו כמה כסף ייחסך או

לא יוצא השנה?

אמרתי כי ב-1992 המשמעות של החסכון התקציבי יהיה מליארד וחצי. לגבי 1993/94

ההשפעה המצטברת תהיה גדולה יותר. ב-1993 תקציב הקליטה יהיה נמוך יותר.

130 אלף עולים הם בערך 40 אלף משפחות. אתה רוצה לומר שההוצאה למשפחה היא

בסביבות 20 אלף שיירו.

אי יחזקאל;

חלק מהכסף שנועד לקליטה ישירה כבר הושקע ואי אפשר להחזירו.

אם ניקח את תקציב 1992. מהו החלק בתקציב שמשועבד להתחייבויות של 1990/91?

ב-1990. כאשר התבררו ממדי העליה, ביקשתם תוספת תקציבית לקליטת עליה. אני רוצה

שתתייחסו לתקציב קליטת העליה בראייה של כמה שנים.

האינפלציה משתרעת על-פני כל שנת התקציב, ושעורי האינפלציה המוקטנים יתבטאו

בחסכון של מליארד שקל בתקציב השנה.

אני יכול לומר לך כי כאשר הייתי במערכת הבטחון, קיבלתי את האפשרות להתחייב לא

לגבי 1992 אלא לגבי 1994. הפער בין תקציב השנה למה שהוצאתי בהתחייבות לשנים

הבאות היה כ-300 מליון ש"ח.

ההרשאה להתחייב ניתנת תמיד על חשבון השנים הבאות, וזה לא חלק מהגרעון, אלא אם

כן הרשאה להתחייב במסגרת תקציב הבטחון מתקבלת כהרשאה להוציא.

יכול להיות שהם יצאו עם הרשאות להתחייבות, אך טרם ביצעו את התקציב של השנה.

אני רוצה לדעת כמה כסף ייחסך בתקציב בגלל הקטנת ממדי העליה.

אני מודה לכם.

מכירת מניות כור תעשיות שבידי הממשלה

אנו עוברים לסעיף הבא.

הגענו לכאן בשעתו על-פי פניה של שר האוצר הקודם, כדי לבקש את אישור הוועדה

למכירת מניות הממשלה בכור. שטר ההון ניתן למדינה בשעתו במסגרת תכנית הסיוע לכור,

כנגד 50 מליון ש"ח אשר ניתנו לחברה על-ידי הממשלה. שטר זה ניתן להמרה והוא שווה

כ-10% ממניות כור. כתוצאה מפעולות הסטוריות קודמות, המדינה היא גם בעלת מניות

מושוות של כור. פנינו בשעתו לוועדת הכספים, על מנת לקבל את אישורה למכור את שטר

ההון לקונה מסוים בארה"ב, בסכום של 50 מליון דולר, אך הוועדה לא אישרה לנו את

המכירה וביקשה ממני לבצע מכרז. באותה נקודת זמן נערכנו למכירת שטר ההון והמניות

במכרז. בינתיים החל מחיר המניה שהיה כבר אז גבוה להאמיר. כבר אז דיברנו על ערך

שטר הון של 70 מליון דולר, בהתאם לערך המניות. היום הוא שווה בשוק ההון הישראלי

כמאה מליון דולר.

עד כמה שאני זוכר הקונה האמריקאי היה מוכן לתת רק 55 מליון דולר.

נכון, וזה מה ששיכנע את הוועדה לא לאשר את העיסקה.

למה באת אלינו עם הצעה כזו?

באתי לוועדה עם פניה של האוצר, שלא הוספתי עליה דבר. שלהתם אותי כלעומת שבאתי

והייתי מרוצה מאד מהחלטת הוועדה. אני חושב שלא היתה כל סיבה למכור את שטר ההון

לאותו קונה פוטנציאלי בסכום של 55 מליון דולר, כי עבורו היה זה מחיר מציאה. אני

חושב שהדרך בה אנו הולכים היום, למכור לכל המרבה במחיר, היא הדרך הנכונה. אני

שמח על שההחלטה נפלה כפי שנפלה. (מר אי יונס ביקש שלא להכניס את הקטע הנ"ל

לפרוטוקול)

אמרת כאן דברים המורים מאד.

הבקשה של היום נובעת מן ההחלטה שלנו למכור לכל המרבה במחיר בשוק ההון. לאחר

שלמדנו את האלטרנטיבות השונות, אני רוצה להעיר כי קיים גם סיכון מסוים; אנו

מוכרים כאן המון מניות, יחסית למה שנסחר בשוק. המסחר במניות כור נאמד ב-2 מליון

ש"ח ליום, ואנו מוציאים מניות בשווי 50 מליון שקלים ושטר הון ששוויו עוד 250

מליון שקלים, כלומר מדובר בסכומים אדירים מבחינת כושר הספיגה של השוק. ערכנו

למוד מעמיק והתייעצנו עם הרשות לניירות ערך ועם הבורסה. התכוונו ואנו עדיין

מתכוונים למכור את המניות ללא טפטוף. כלומר נמכור את חבילת המניות כולה לכל המרבה

במחיר, וזאת בהתאם למחירי השוק. איננו רוצים ללכת בדרך של הוצאת תשקיף, כי זהו

תהליך ממושך. לא תמיד יש אחידות אינטרסים בין רצונה של המדינה למכור את המניות

מהר ככל שניתן ולכל המרבה במחיר, לבין תכניותיה של כור. אם נחכה לסדר הזמנים של

כור בכל הנוגע להוצאת תשקיף, מה שחששנו עלול לקרות - המחירים ירדו. אין שום סיבה

שהממשלה תמשיך להחזיק במניות אלה, וככל שתמכור אותן מוקדם יותר - כן ייטב.

אני חייב לציין כי קיבלנו סיוע רב מן הרשות לניירות ערך, הן בצד המקצועי והן

בקביעת הסדרים המאפשרים לנו לבצע מכירה במכרז. זוהי בעצם לא מכירה לצבור. מספר

המשקיעים מוגבל בהכרח, משום שנקבעה תקרת מינימום שהיא 10% ממה שמוצע לצבור. זה



אומר שמשקי בית לא יוכלו לקנות מניות אלא דרך מנהלי תיקים. אני רוצה להזכיר

לוועדה כי בשעתו מכרנו 24% ממניות הממשלה בבנק כללי, כאשר באותה עת נסחרו 12%

ממניות הבנק. הדרך היחידה לעשות זאת מבלי להיות נתון לחסדים, היא לעשות מכרז כזה.

מנהלי תיקים, קרנות גמל וקרנות נאמנות. אני מקווה

שגם משקיעים פרטיים מספיק כבדים ישתתפו במכרז זה. אין ספק שבדרך זו זה מגיע גם

לצבור המופיע כגוף מגובש במסגרת קרנות הגמל וקרנות הנאמנות. בעיסקת בנק כללי

הצלחנו לשלש את כמות המניות הנמצאת בידי הצבור, וזאת בסך-הכל ב-3% מתחת למחירי

השוק. אילו טפטפנו את המניות, היינו מורידים את המניות בעשרות אחוזים. הטכניקה

הזו הוכחה כטובה. קיבלנו לשם-כך את הסיוע של הבורסה ושל הרשות לניירות ערך.

המניות כבר רשומות לצורך מסחר. מי שיקבל את בקשות הצבור, ימיין אותן ויסדר אותן

על-פי המחירים השונים, זוהי מערכת ההפצה של בנק ישראל (במקום לתת זאת לאחד

הבנקים, דבר שהיה עולה כסף).

אנו מתכוונים לבצע את עיסקת כור בשני שלבים. לכאורה יכולנו להוציא את שטר

ההון ואת המניות במכה אחת, אך אנו חוששים שהוצאת 300 מליון שקלים ללא תשקיף ,

וזוהי הצפה שהיתה עלולה לפגוע מאד במחירים. מה שאנו רוצים לעשות הוא יציאה אחת של

2.5%, שהם 50 מליון שקלים. גם כאן אנו רוצים לנקוט בזהירות: אנו רוצים להודיע

לצבור באמצעות מודעה בעתון, כי מי שמעונין בקנייה יפנה אלינו. אנו מתכוונים לסיים

את התהליך תוך 10 ימים (בהנחה שהוועדה תאשר את המכירה). אנו רוצים לקבל הצעות,

אנו רוצים לקבוע על-פי ההצעות מה יהיה מחיר המינימום. אני מניה שנמליץ אל מחיר

מינימום הצמוד למחירי השוק (אולי 2-3% מתחתיו) על-פי מספר המציעים שיפנו אלינו.

אחר-כך נחזור אל הוועדה כדי שתאשר את מהיר המינימום, ואחר-כך בתהליך מהיר מאד

נקבע את המחיר הסופי ונמסור את המניות למרבה במחיר.

איננו יכולים להגדיר היום מהו המחיר שהינו אחוזים אחדים מתחת למחיר השוק. אנו

רוצים להגדירו קרוב ככל שניתן ליום המכרז ובהתייחס לפניות שנקבל.

זהו התהליך שאנו מעונינים ללכת בו. אנו חושבים שטוב שהתהליך יהיה מבוקר

קודם כל ההחלטה להכנס למכירה, וקביעת מחיר המינימום סמוך ככל

שניתן למכירה.

מהם הקריטריונים של הממשלה לפסילת קונים.

הקריטריון של הממשלה הוא למכור לכל המרבה במחיר.

צריך לברך אתכם ואת ועדת הכספים לשעבר על העיכוב במכירה שהביא לביצוע העיסקה

בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת אני רוצה לשאול, מדוע נקבע העתוי הנוכחי? כל אחד

יודע כי כור נמצאת עתה בתהליך של הבראה. מכירה בשלב זה עלולה להיות בנגוד לאינטרס

של כור. הייתי רוצה לדעת היכן נגוד האינטרסים? האם כור שותפה בהחלטה למכור את

המניות? נדמה לי שעלולות לצוץ בעיות, והשאלה היא אם אנו מודעים לכך.

אני מניח כי המשקיעים המוסדיים שיהיו מעונינים בקניית המניות ינהלו אתכם

מו"מ. האם נכון שעצם העובדה שהידיעה הזו מתפרסמת, תביא לכך שערך המניות ירד? האם

המכירה בעתוי זה עלולה להשפיע על מאזן כור? האם יכולת החברה להציג מאזן משופר

יותר עלולה להיפגע כתוצאה מהמכירה? האם יש אפשרות שבעוד שנה נוכל להשיג מחירים

טובים יותר?

אני רוצה לשאול אותך שאלה ישירה: אם יהיה מצב של נגוד אינטרסים בין כור לבין

המדינה, לטובת מי תהיה?

לטובת המדי נה.

אני רוצה לדעת מדוע ההצעה הזו מובאת עתה? קראתי אזהרה באחד העתונים מפני

מכירת מניות המדינה בכור, במחיר שאינו אופטימלי. בהנחה שהוועדה תאשר את מכירת

המניות, האם החלטתם להיכן יועברו הכספים?

למימון התקציב.

האם אגרות החוב של כור הנמצאות בחו"ל נסחרות שם בבורסה?

ערכו הסדר עם מחזיקי אגרות החוב, על-פיו חלקן נמחקו וחלקן נפרסו על-פני השנה.

האם לבנקים הזרים יש הסדרים עם אופציה למניות?

כן. לבנקים הזרים יש אופציה כזו.

י' מזוז

הם קיבלו אופציה, מימשו אותה ואף ידוע כי מכרו חלק מהמניות בשוק. היום הם

מהווים פחות מ-5% מבעלי המניות.

למה לא תאחדו את המניות הללו עם שטר ההון? רענן נא את זכרוני ואמור לי, האם

ההסכם בין מודעי לפרופ' שישינסקי באשר למינוי דירקטורים בכור, אשר הושג בארבע

עיניים, מתקיים או לא מתקיים. אתה וודאי זוכר כי בפגישת הסיכום ביקש מודעי להשאר

בארבע עיניים עם שישינסקי. רמון העלה זאת בוועדת הכספים כהצעה לסדר. אני מבין

שהמכרז יתפרסם, אני רוצה להזכיר כי קיימת ערבות מדינה בסכום של 100 מליון דולר.

לאחר שתמכרו את המניות, תשאירו אותנו עם ערבות המדינה. אם מצבה של כור השתפר,

צריך לבטל גם את ערבות המדינה. ועדת ההיגוי צריכה לעבור מן העולם, אך לא לפני

שיבטלו את ערבות המדינה.

אתחיל מהסוף להתחלה, מדוע שטר ההון אינו מאוחד עם המניות. לשטר ההון יש ייחוד

יש בו ממתיק והוא שמי שמחזיק בו יכול לקבל ריבית ולדעת בדיוק מה

קורה. זהו דבר בעל ערך רק לסוג מסוים של משקיעים - לאלה שאינם צריכים לשלם מס

רווחי הון בעת ביצוע ההעברה, כלומר למשקיעים מסוג קופות גמל ומלכ"רים, אך לא

ערך שטר ההון הוא 250 מליון ש"ח על-פי מחירי

היום, בעוד שערך המניות הוא 50 מליון ש"ח.

כאשר עיכבתי את הסיכום של מודעי עם מנכ"ל כור, פורסמו מאמרים שהברחתי את מי

שהברחתי. האם אתה בדעה כי החלטת ועדת הכספים בשעתו היתה נכונה?

כבר אמרתי כי היום אפשר לראות שהוועדה צדקה. ערך שטר ההון שהוצע עבורו סכום

של 55 מליון דולר, בזמן שהיה כתוב עליו 50 מליון דולר ושוויו האמיתי היה 70 מליון

דולר - שווה היום 98 מליון דולר.

יש לנו בעיה של מסה גדולה מאד של מניות, פי כמה וכמה ממה שנסחר בשוק. ישנם

שני דברים שונים באופיים, המניות ושטר החוב. הייעוץ שקיבלנו מגורמים שונים,

ביניהם הבורסה והרשות לניירות ערך, היה ללכת בשלבים. קודם כל ללכת עם המניות

השוות הרבה מאד כסף, ואחר-כך עם שטר ההון. על-פי התוצאות שתתקבלנה בשלב ראשון,

נדע אם נוציא את המניות בחבילה אחת, או לפצלן על-פי יכולת הספיגה של השוק. אנו

נמצאים עתה בשלב של הערכות מואצת, על מנת להשלים את הביצוע.

נשאלה השאלה, מדוע למכור עכשיו, ועל-כך איני יודע לענות. אני יודע שהשוק נמצא

עתה בעליה.

צריך לזכור כי הממשלה אינה גורם עסקי. אם הגיעה למצב בו יצאה בעור שיניה

מעסקה שעזרה לכור, עזרה לעובדים לשמור על מקומות עבודתם גם מילאה תפקיד צבורי

וגם שמרה על כספה, אין סיבה להיות ספקולנטים ולנסות להרוויח יותר.

הממשלה לא נכנסה לעיסקה זו כדי לעשות "ביזנס". אם יש לה עוזה דרך לצאת החוצה,

היא צריכה לצאת.

כור היתה רוצה שנמיר את שטר ההון עוד לפני המכירה. אנו לא מעונינים בכך. אנו

חושבים שלשטר ההון יש ערך כלכלי נוסף שאין סיבה שנוותר עליו. אם רוצים שנוותר על

שטר ההון, יועילו לשלם לנו במזומן את הפער שבין המניות לבין שטר ההון.

אנו רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר.

אתם מבקשים מאתנו לאשר את המכירה.

מבקשים מאתנו לאשר את המכירה בתנאים, ולקבוע מועד דיון ליום בי הבא לאישור

מחיר המי נימום.

מי בעד אישור הבקשה?

( רוב בעד. אין נגד)



הבקשה אושרה.

אנו מבקשים להביא לדיון ביום בי הבא את מחירי המינימום.

אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל תש"ך-1960

מונחות לפנינו בקשות לאישור כמה עיסקאות של מינהל מקרקעי ישראל. הבקשה

הראשונה היא לאישור עיסקה על-פי סעיף 2(6) לחוק ממ"י תש"כ-1960.

צי ליפשיץ;

כאן מדובר בעיסקת חליפין בין קרן-קיימת לבין רשות הפיתוח על קרקע שהמינהל

התחייב לתת למשפחה זו בעת שהקימו את רשות הקישון כפיצוי על קרקע שלה. זהו סיומה

של עיסקה ישנה.

מהי רשות הפיתוח?

צי ליפשיץ;

הקרקעות של הקרן-הקיימת, של רשות הפיתוח ושל

המדינה. רשות הפיתוח מטפלת בקרקעות של האפוטרופוס על נכסי נפקדים, אשר עברו בשלב

מאוחר יותר אליה.

את למעשה חוזרת על מה שכתוב כאן. אני רוצה לדעת מהיכן לקחו קרקעות והיכן

נותנים. בעמי השני אני קורא כי החליפין מבוססים על שומת השמאי הממשלתי מיום

11.2.92. מאז חלפה חצי שנה, מדוע? הנהלת המינהל בישיבתה מיום 22.3.92 אישרה את

עיסקת החליפין, מדוע עבר זמן כה רב, עד שהדירקטוריון של הקרן-הקיימת קיבל את

ההצעה.

כאן מדובר על חלקה שהיתה בבעלות משפחה ערבית, על-יד נמל הקישון. כאשר הקימו

את נמל הקישון לקחו ממנה את הקרקע.

לא מדובר במשפחה ערבית אלא במשפחת צפריר.

מדוע זה מובא לכאן?

כי הקרן-הקיימת רצתה חלקה אחרת. נתנו לקרן-הקיימת חלקה אחרת, ולצפריר נוכל

לתת את הקרקע הזו. יש לכך אישור גם של הנהלת המינהל. עד שלא קיבלנו את אישור

הקרן-הקיימת, לא יכולנו לפנות אל ועדת הכספים.

אולי ערך הקרקע השתנה מאז?

הוא לא השתנה. אם השתנה, השתנו ערכי הקרקע של צד א' ושל צד ב'.

ר' נחמן;

אני מבקש לשאול את נציגת המינהל: בזמן האחרון הפסיק המינהל לתת אישורי בניה,

ואומרים לי בתשובה לפנייתי כי הם "לומדים את הענין". גם אני רוצה ללמוד את הענין

הזה.

צי ליפשיץ;

זוהי עיסקה ישנה נושנה.

גם אני מדבר על עיסקאות ישנות. ביקשתי להזמין לכאן את ראש מינהל מקרקעי

ישראל ואת שר השיכון. אני רוצה לקבל הסבר לכך.

מדובר כאן בענין פורמלי בלבד. הפקיעו קרקע מאדם, לצורך הקמת נמל הקישון,

ותמורתה נותנים לו קרקע חלופית. מדובר באותם ערכים של קרקע, באותה אדמת עידית.

זהו נושא פשוט.

אני רוצה להצביע נגד, כאות מחאה.

היות ומדובר באדמה בעפולה, איני משתתף בהצבעה. אני מכיר את האיש, הוא חבר

שלי.

אני מבקש לקיים התייעצות סיעתית בענין זה.

אני רוצה לומר לחה"כ נחמן: לדרך בה אתה נוקט יש ערך, אם היא נעשית בצורה

סלקטיבית. אם לא נצביע היום, נצביע מהר ברוב קולות.

יש לי הצעת פשרה: שמענו שבוטלה הלוואת המקום לתושבי יהודה ושומרון. ביכולתי

לעלות כרגע למושב שלי בכנסת ולבקש להפקיד בקשה חתומה בפני יו"ר הכנסת, על מנת

שיכנס את ועדת הכספים לישיבה מיוחדת. נצביע עתה בעד ההצעה, ובלבד שתקיים השבוע או

בשבוע הבא דיון בביטול הלוואת המקום לתושבי יהודה ושומרון.

אל תקשור את שני הדברים. איני חושש מהצעה שנופלת בהצבעה. אני מוכן לקבל את

השיטה הזו, אם היא ננקטת בקמעונות. אני מציע לנחמן לא ללכת בדרך סיטונית.

ג י שגיא;

מה שחה"כ נחמן מציע הוא להוסיף עוול על עוול.

בדיון שקיימנו כאן הציג ניסים זווילי את העוול שנעשה לחקלאים כתוצאה מאי

העברת כספים על-ידי האוצר לבעלי חממות, וכולנו שיתפנו פעולה בצורה הטובה ביותר.

באותה ישיבה לפני שבוע העליתי את הבעיה שמינהל-מקרקעי-ישראל מעכב אישור פורמלי

לאדם שהחל בעבודות קרקע וצריך להתחיל בבניה. אותו אדם כבר שילם את הכסף למינהל,

אך הפקיד אומר בשרירות-לב כי הוא לומד את הנושא. אני לא יכול לעבור על-כך

לסדר-היום, וניסים זווילי הלך איתי בענין זה עד הסוף.

מי בעד אישור בקשת המינהל?

(5 בעד)

(1 נגד)

הבקשה אושרה.

עיסקה שניה היא בשפרעם. מדובר בעיסקת חליפין בין הקרן-הקיימת לבין המדינה.

זוהי קרקע שאנו רוצים לתת כפיצויי ללא יהודים. היות וזוהי קרקע של הקרן-קיימת,

איננו יכולים לעשות זאת ללא אישור הוועדה. ביקשנו לבצע חליפין, כדי שנוכל לעמוד

בהתחייבות.

זוהי קרקע של ערבים?

כן. אני נותנת לקרן-הקיימת קרקע של המדינה ורשות הפיתוח, ולוקחת קרקע שאני

צריכה לתת כפיצוי .

מי בעד אישור הבקשה?

(הבקשה אושרה ללא התנגדות)

מדובר בעיסקה בחולון. בסוף שנות החמישים מכרנו קרקע ל"מקורות". זו היתה קרקע

של רשות הפיתוח. לאחר שביצעו את הפרצלציה, רשמו את הקרקע על-שם הקרן-הקיימת. היות

והקרן-הקיימת אינה יכולה למכור קרקע, אנו עושים שוב את עיסקת החליפין בין רשות

הפיתוח לבין הקרן-הקיימת, וזאת על מנת שנוכל לרשום את הקרקע על-שם "מקורות".

אני מבקש לדעת, מה פרוש הדבר שהקרקע שווה כמעט אותו דבר.

לא ערכנו שומת, היות והקרקעות כולן נמצאות באזור התעשיה בחולון.

לגבי בקשות אחרות נאמר כי שווי הקרקע זהה על-פי שומה. באזורים כאלה גם המיקום

יכול לקבוע את ההבדל בערך הקרקע. אני מבקש לדעת, האם יש הפרש בערך הקרקע? אם יש

הפרש, מהו והאם מישהו מכסה אותו?

איני יכולה לתרגם זאת לסכום, היות ואין לי שומה. נתנו מטר כנגד מטר, אלא

שלקרן-הקיימת נתנו כמה מטרים נוספים, לכן אנו אומרים שזה כמעט זהה.

מי בעד אישור הבקשה?

(רוב בעד. אין נגד)

הבקשה אושרה.

הבקשה הרביעית מתייחסת לקרקע בנהריה. מדובר בעיסקה בין רשות הפיתוח לבין

הקרן-הקיימת. לפני שנים הקרקע נמכרה לעיריה אשר בנתה עליה. יוצא ש-7 מ' מכל שטח

החלקה שייכים לקרן-הקיימת. היות והקרקע נמכרה, לא היתה ברירה אלא לבצע עיסקת

חליפין עם הקרן-הקיימת. אם מישהו ישאל, מדוע מדובר כאן ב-64 מי תמורת 7 מ',

התשובה היא שהבית שנבנה על אותם 7 מ' גדול בהרבה מן הבית הבנוי על ה-64 מ'. גם

במקרה זה לא ערכנו שומה.

מי לאישור הבקשה?

(רוב בעד. אין נגד)

הבקשה אושרה.

שינויים בתקציב לשנת 1992

משרד הבריאות

מדובר בתרומה לבניית מטבח בבית-החולים פוריה.

מי תרם?

לא ידוע. אני מניח שזוהי תרומה המיועדת למטרה.

אתם באים לכאן בלתי מוכנים. סביר היה להניח שמישהו ישאל כאן מי התורם. אם

התרומה חסויה, אתם צריכים להיות מסוגלים לומר זאת.

כיצד אתם יכולים לבוא לכאן עם בקשה לתרומה ספציפית. אם לא מדובר כאן

בMATCHING- , בשביל מה אתם צריכים אותנו?

אישורו של סעיף 126 עוכב.

אי גולדשמיט;

אני מבקש להעביר לדוד ברודט הערה: הרפרנדים חייבים לבוא לכאן מוכנים יותר.

מיגון

הבקשה היא לאשר מימון למיגון כלי רכב לתושבי יש"ע. מדובר במיגון רכב משפחתי

בפעם הראשונה ב-100% מן העלות. לגבי רכב שבעליו מבקש למגנו בפעם השניה, המדינה

תשתתף רק ב-50%.

ומה עם מדובר ברכב חדש?

בנקודה זו טרם הוחלט. בימים הקרובים תגובש החלטה בין משרדי האוצר והתחבורה.

נאמר כאן כי רכב של המיגזר הצבורי לא ימומן. האם דווקא רכב המסיע ילדים לא

ימוגן?

נושא זה צריך להיבדק עם משרד הפנים והרשויות המקומיות. יועץ ראש הממשלה

למלחמה בטרור בודק את הענין.

כלומר מה שמובא לכאן אינו סופי.

ר' נחמן;

היום דיברתי עם אנשי צה"ל. על-פי מה שנמסר לי, בדיון אצל ראש-הממשלה נקבע כי

המתכונת בנושא המיגון תמשיך לפעול ללא שינוי. לאחר הדיון שקיימה הוועדה בנושא זה

בתל-אביב, הגשתי את הסתייגויותי ליו"ר הוועדה. מדובר כאן בחיי אדם. אין לי כל

בעיה עם הסעיף האומר כי כל רכב ימוגן באופן מלא על-חשבון המדינה בפעם הראשונה. אך

גם רכב שהוחלף ברכב חדש, הוא עדיין רכב ראשון למשפחה. אני לא מוכן להתווכח עם

פקידי האוצר על ההגדרה של רכב ראשון, האם זהו רכב מ-1970 או מ-1990. כל רכב שנרכש

והוא רכב ראשון ברשות המשפחה, בין אם הוא חדש ובין אם לא - ימוגן על חשבון

הממשלה. כך סוכם עם יגאל כרמון וכך סוכם לאחר ששבתנו שביתת רעב לפני ארבע שנים.

כך יהיה הדבר גם להבא, לכן הסעיף הזה לא מקובל עלי.

עוד נאמר כי המדינה תממן 50% מהוצאות המיגון של רכב שני. אני רוצה לומר לכם

כי חומר המיגון דוהה ונשרט במשך הזמן. עם חידוש הרשיון במשרד התחבורה, אומר לנו

הבוחן כי אינו מוכן לאשר חידוש רשיון, מכיוון שהשמשות אינן שקופות. נתבקשתי כיו"ר

מועצה, על-ידי יגאל כרמון, יגאל פרסלר ויועץ שר התחבורה, לזרז את התושבים למגן את

רכבם. שנה אחר-כך לא מאפשרים לאותו רכב עם אותו מיגון לעבור את ה"טסט". דורשים

מאתנו להחליף את השמשות, ואז אומר איש האוצר כי נשלם 50% מעלות המיגון. אני מתנגד

לכך. זוהי בעיה טכנית שצריך לפתור אותה.

מבחינים בין רכב ראשון לרכב שני למשפחה. נניח ששני בני הזוג עובדים ונזקקים

לרכבם לצורך עבודה, מדוע רק רכב אחד ימוגן על-חשבון הממשלה?

אשר לאוטובוסים המסיעים תלמידים, מוכר לי מקרה בו נזרק בקבוק תבערה על

אוטובוס. שמשת האוטובוס נשארה שלמה בעוד שמסגרתה נמסה מן האש. מקרה זה מוכיח עד

כמה חשוב מיגון אוטובוסים. לחברות הצבוריות יש החזר הוצאות דרך מס-הכנסה. לעומת

זאת המלכ"רים כלומר הרשויות המקומיות, אינן מקבלות כל החזר. לא איכפת לי מהיכן

יגיע הכסף. אני מסכים לכך שמשרד הפנים יגדיל את תקציבי המועצות.

אני מתנגד למינוח: חובת הצהרה בכתב של מקבלי הטבה. לא נותנים לאף אחד הטבה.

הבקשה המקורית שהובאה לפנינו ולא אושרה , דיברה על 20% השתתפות עצמית במיגון

כלי רכב. עתה מובאת לפנינו בקשה מתוקנת ומשופרת, גם אם אינה בדיוק כפי שנחמן היה

רוצה.

זו אינה הצעה של האוצר, אלא הצעה שגובשה על-ידי משרד הבטחון, יועץ

ראש-הממשלה למלחמה בטרור, משרד האוצר ומשרד התחבורה. מה שאומר חה"כ נחמן פירושו

שינוי החלטה של הוועדה שדנה בענין. אין זה בסמכותנו להכניס שינויים בהצעה זו. אם

ועדת הכספים לא תאשר את ההצעה, היא תחזור לוועדה. פירוש הדבר בפועל הוא שאין כסף

למיגון.

שר האוצר הבטיח לי מעל במת הכנסת כי יינתן 100% למיגון הרכב הראשון ו-50%

למיגון הרכב השני. אנו לוקחים על עצמנו אחריות כבדה מאד, אם אנו מחליטים שלא כל

הרכבים ימוגנו. עלי כראש מועצה מופעל לחץ אדיר. אני מציע כי יו"ר הוועדה יוציא

מכתב המבקש כי סעיף זה יתוקצב בתקציב 1992. נאמר כאן כי משרד התחבורה יפרסם כללים

מפורטים לביצוע ההחלטה. הכל צריך להיות מסוכם, ואני מבקש שגם אנו נשתתף בדיון

המסכם, כפי שנהגנו בנושא הערוץ השני. אני רוצה לשבת עם אנשי משרד התחבורה ומשרד

האוצר והיועץ למלחמה בטרור. המסגרת תהיה 3.250 מליון בשנה זו, ובחלק השני עוד

סכום זהה.

נבקש ממשרד התחבורה לשמוע את דבריו של חה"כ נחמן, לפני שהוא מקבל החלטות.

אנו מאשרים את הבקשה. מעבר לכך, אוציא מכתב ובו אבקש משר התחבורה לשמוע את

חה"כ נחמן לפני שהוא מקבל החלטה. חה"כ נחמן יביא בפניו גם את הדעות שהושמעו

בישיבה. איני מתנה את אישור ההחלטה בכך.

מי בעד אישור הבקשה?

(רוב בעד)

הבקשה אושרה.

משרד הבריאות

הבקשה מדברת על עדכון תקציב השכר של משרד הבריאות בסכום של 114 מליון דולר,

בגין הסכמי השכר של השנתיים האחרונות. המקורות הם 16.3 - הוצאה המותנית בהכנסה

מקופ"ח כללית בגין הכנסות 1991 אשר הועברו רק השנה, ו-98.2 מליון מרזרוות פנימיות

בתקציב משרד הבריאות. בסך הכל הועברו מקופ"ח כ-96 מליון שקלים בגין השנה הקודמת.

98.7 מליון שקלים אישרתם באחת הפניות הקודמות, וכאן מדובר ביתרה. זה מחולק בהתאם

לנושאים השונים.

ג י שגיא;

אני מתפעל מן ההזרמות מקופ"ח למשרד הבריאות.

מי בעד אישור הבקשה?

(רוב בעד. אין נגד)

הבקשה אושרה.

בבקשה 167 מדובר באותם סכומים שקופ"ח כללית היתה חייבת בגין 1991, שגרמו

לעיכוב בניה במשרד הבריאות. ברגע שהכספים התקבלו, אנו רוצים לתקצב את הבניה.

מעבר לכך ישנן עוד שתי פניות, האחת לתקצוב באמצעות האפוטרופוס, לשם ביצוע

שיפוצים בביה"ח ע"ש פלימן. השניה, העברת הרשאה להתחייב בסך 1.3 מליון ש"ח

מפרוייקט המטבח בנהריה לפרוייקט המטבח בחדרה. בשניהם בונים, באחד המכרז יקר יותר

מהשני, לכן מתבקשת ההעברה.

הבקשה מאושרת.

אני רוצה להתייחס לבקשה מס' 67.003. ניתן כאן פרוט לגבי עודף של 7.833 מליון

שקלים בתקציב פיתוח ובינוי. חסר לי כאן בית-חולים אסף-הרופא. האם אין בו שום

פיתוח?

מדובר בתקציב שלא בוצע בשנה שעברה, כי לא הספיקו לנצלו. זוהי העברה משנה

לשנה. לאסף-הרופא ניתן השנה תקציב לתוספת בניה של 72 מיטות פנימיות.

אני מבקש תשובה תוך 21 יום, מה ניתן לאסף-הרופא.

אם זכור לי היטב, נאמר לנו כי העמלה היא , עבור השירות ולא עבור הסיכון

וכד'. לחברי הוועדה נראה מוגזם, שעבור שירות כזה משלמים 8%, ולכן ביקשו לקבל הסבר

מדוע זה %8, והאם לא ניתן לתת את הפעולה הזו לבנק הדואר שאינו גובה עמלות כאלו.

יש לנו שתי דרכי סיוע לזכאים: קניית דירה על-ידי משכנתה וסיוע בשכר-דירה לאלה

שאינם יכולים לרכוש דירה. הפרוצדורה לקבלת השתתפות בשכר דירה ארוכה אף מזו של

משכנתה. כדי לקבל שכר דירה, צריך להמציא לבנק תעודת זכאות. הבנק צריך לבדוק את

כל המסמכים ולאמת כי האיש זכאי להשתתפות בשכר דירה. אם מצא שהאיש זכאי, הוא מנפיק

לו תעודת זכאות, שולח אותה למשרד השיכון המאמת את התעודה ומחזירה לבנק. בשלב זה

ממלא הלקוח את הטפסים לגבי הדירה המסוימת, מביא מסמכים ואישורים כולל החוזה

המקורי לשכירת דירה. לאחר מכן הבנק פותח תיק, מוציא צ'ק חודשי על שכר-הדירה,

מדווח למשרד השיכון על כל הסכומים שהוציא ומבצע הקירות שוטפות כדי לוודא שהאיש

עדיין זכאי ואכן גר בדירה עליה דיווח.

צריך לזכור כי הקהל המקבל את השירות הזה הוא קהל חריג, קהל שלוחץ על הבנקים.

לבנקים יש סניפים מיוחדים לטיפול בשכר-דירה. אנו מדברים על ממוצע של 200-300 ש"ח

השתתפות חודשית בשכר דירה. עמלה של 8% מהסכום הזה, אינו סכום גדול אם מביאים

בחשבון את כל הפעולות שהבנק עושה. בשנתיים האחרונות צמצמנו מאד את עמלות הבנקים,

גם בנושא המשכנרנאות וגם בנושא הכסף שהבנק נותן על אחריותו. לפני כחודש הוקם צוות

אשר בודק את נושא העמלות עם הבנקים למשכנרנאות. הצוות בודק את נושא שכר הדירה

והכסף שאנו נותנים בגינו. ממצאי הבדיקה יגיעו אלינו בחודש הקרוב, ואז תהיה לנו

התשובה האמיתית לגבי גובה העמלה. אם יתברר כי הסכום גבוה מדי, נוריד אותו. ברגע

זה לא נראה לי שהסכום גבוה מדי.

כל החקירות האלו נעשות רק פעם אחת. האם על סמך החקירה הזו יכולה המשפחה לקבל

את ההשתתפות בשכר דירה שנה אחר שנה?

החקירה מתחדשת מדי שנה בשנה. כדי להיות זכאי להשתתפות בשכר דירה, צריך להוכיח

עמידה בקריטריונים. זוהי פעולה שהבנקים לא רצו לבצע בעבר.

8% יורדים מדי חודש. מדובר בסך-הכל על 35 מליון ש"ח כעמלות. אני רוצה לדעת

בין כמה מסכנים הסכום הזה מתחלק. אתם אומרים שהבנקים מבצעים את בדיקת הזכאות. אם

אתם מכירים את המערכת, אתם יודעים כי מי שזכאי לשכר-דירה, זכאי גם להטבת הכנסה



ולתשלום נמוך מאד בקופת-החולים ובשכר לימוד. כל אחת מהמערכות מבצעת את הבדיקה

לקביעת זכאות, ונראה לי כי יש כאן כפילות. הבנק נראה לי כגורם האחרון שיש

באפשרותו לבצע בדיקות סוציאליות.

יש הוראות של משרד השיכון מה לבדוק, לדוגמא בודקים קיצבת זיקנה, השלמת הכנסה

וכו'.

אם אני מחלקת 35 מליון ל-350, יש לי 100 אלף משפחות.

כלולים כאן גם עולים חדשים. לגבי העולים החדשים אנו משנים עתה את השיטה.

הוחלט כי הם יקבלו זאת אוטומטית לחשבון הבנק שלהם, והם לא יהיו חייבים להביא את

כל המסמכים.

לא נכביד עליכם בנקודה זו, אך אנו סבורים שצריך להקפיד יותר.

אינך מבטא את דעתי. אני מוכן לאשר רק חלק מהתקציב. למרות ההסבר, הסכומים האלה

נראים לי מופרזים. אני מציע כי רק לאחר שהוועדה תגיש את המסקנות, נתייחס לענין.

בשלב זה נעביר רק אותו חלק מהתקציב שייאפשר להם לעבוד. אם אין אפשרות לאשר תקציב

חלקי, אני מציע שנחזיר את הבקשה.

אני מבקש שתעבירו אלינו בקשה שתיתן תשובה לחודשיים הקרובים. לא תצטרכו לבוא

ולהסביר אותה פעם נוספת. נאשר אותה בלי הסבר. בתום תקופה זו תבואו עם הצעה לגבי

ההמשך ואז נתייחס אליה.

משרד הקליטה

מי וקארט;

מדובר על בקשה שנועדה לאפשר את הפריסה של משרד הקליטה באתרים הזמניים. כולכם

שמעתם כי החל מהיום משרד הקליטה מטפל בעולי אתיופיה באתרים הזמניים. הבקשה היא

לאפשר למשרד הקליטה לבצע פעולות הקשורות בתעסוקה וחברה. יוצא דופן הוא נושא הסיוע

לתאטרון גשר על-פי החלטה מלפני שלושה חודשים. מדובר בסכום של 300 אלף שקל.

הבקשה היא לאפשר למשרד הקליטה לבצע פעולות תעסוקה וקליטה בערך של 3.5 מליון

שקלים וסיוע לתאטרון גשר בסכום של 350 אלף שקל, על מנת לאפשר לו לסיים את פעולותיו

השנה.

האם הבקשה הזו תקיף את כל האתיופים?

C

את כל האתיופים באתרים הזמנים. האחריות על האתיופים בבתי-המלון נשארת בידי

הסוכנות היהודית.

הנושא של סיוע לתאטרון גשר מופיע תחת סעיף " סיוע לאמנים ולספורטאים עולים"?

זוהי הכותרת של התכנית. משרד החנוך הוא זה המסייע לתאטראות. הוא ביקש ממשרד

הקליטה לסייע לתאטרון הזה.

מי בעד אישור הבקשה?

(אין נגד)

הבקשה אושרה.

רשות ההשקעות

לפני כחמישה חודשים סיימנו את תקציב ההשקעות אשר עמד על כמליארד שקלים.

ביקשנו הגדלה של מליארד שקלים, והאוצר הגיש לאישור הוועדה בקשה לתוספת 600 מליון

ש"ח אשר הסתיימו אחרי חודשיים וחצי.

עם כמה אישורים שלכם מסתובבים אנשים במדינה?

בשנה האחרונה הוצאנו אישורים בהיקף של 1.2 מליארד. כתב האישור ניתן למשך שנה,

שבמהלכה הוא חייב להשקיע כ-25%. אם לא השקיע, תוקפו של האישור פג. אם התעוררה

בעיה מינהלית, אנו נותנים הערכה מעבר לשנה.

כמה פרוייקטים אושרו אך טרם בוצעו?

מעט. אנו מבטלים כמעט כל שבוע אישורים למי שלא עמד בביצוע.

האם אפשר לומר כי עד היום ישנם פרוייקטים מאושרים בהיקף של מליארד וחצי

שקלים, אשר טרם הוחל בביצועם?

אם נסתכל על אישורים שנתנו מאז 1987. מתוך סך האישורים שהסתכמו באותה שנה

ב-900 מליון דולר, בוצעו 50% בפועל. ב-1988 נתנו אישורים בהיקף של 780 מליון

דולר, מתוכם בוצעו 49% ב-1989 נתנו אישורים בהיקף של 900 מליון דולר, הביצוע עמד

על 54%.

ג י שגיא;

מה היקף האישורים שפג תוקפם?

תוקף האישורים על-פי החוק הוא 5 שנים. כלומר כל שנה הוא חייב לבצע 20%.

ג י שגיא;

כלומר יתרת אי הביצוע כוללת רק את האישורים שעדיין בתוקף או אלה שבתהליך של

ביצוע.

מי בעד אישור הבקשה? מי נגד?

(אין מתנגדים)

הבקשה אושרה.

על-פי בקשת ראש-הממשלה, אנו עומדים לערוך רשימה של כל המפעלים שלא הוקמו

ובאלו קשיים נתקלו.

המפעל ההידרומטרי

מדובר על תרופות מדידה על הירדן, אשר יראו כמה מים זורמים בירדן. עוד מדובר על

תקצוב נוסף לצורך תכנון. מדובר באחד מצווארי-הבקבוק של משק המים בישראל.

אני בעד האישור.

(אושר ללא התנגדות)

אני מבקש רוויזיה בהחלטה 173.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.10)

r