הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי י"ד באב התשנ"ב (13 באוגוסט 1992 ), שעה; 00;10

חברי הוועדה; ג' גל - היו"ר

ת' אורון

ר' אלול

ת' קופמן

א' ח' שאקי

ג' שגב

ג' שגיא

מ' שטרית

א' הירשזון

ר' נחמן

ע י עכי

י' אגסי - סמנכ"ל משרד -הפנים

ר' איילון - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי פכבר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ע' ריווה - אגף התקציבים, משרד האוצר

א ' עדו - משרד הפנים

בי יונה - מנהכ אגף פיקות פיננסי בתתבורה

הציבורית, משרד התתבורה

יועצת כלכלית; סי אלחוני

קצרנית; ת' צנעני

סדר-היום; שינויים בתקציב לשנת 1992.



שינויים בתקציב לשנת 1992

היו"ר ג' גל;

אני פותח את ישיבת הוועדה. לפנינו מונחת בקשה מספר 163, בנושא

מיגון כלי רכב, שמשרד האוצר מבקש למושלה. עדיף לא לדחות את הבקשה,

לומר לוועדה מהו הנוסח המתוקן המבוקש ולפתור את הבעיה.

הנוסח, שהואש לוועדה, הוא הנוסח הנכון. בנוסח זה נאמר: "בהתאם

לסיכום עם משרד הבטחון ויועץ ראש-הממשלה לענייני טרור, תשתתף המדינה

ב-80% מעלות מיגון כלי רכב של תושבי י ו"ש ועזה.".

עוזר שר האוצר אמר לי, שכוונת שר האוצר היא, שלגבי הרכב הראשון

של המשפחה תהיה השתתפות ש100%, ואילו לגבי רכב שני ומעלה תהיה

השתתפות של 50%. האם ידוע לכם על כוונה זו? אם יירשם בפרוטוקול,

שאתם מתקנים את הבקשה בנוסח שאמרתי, נוכל למנוע את הבאת הבקשה לוועדה

בשנית. - האם ניתן לעשות זאת ?

ע' ריווה;

לא. הצעה זו הועלתה כפני שבוע בדיון אצל יועץ ראש-הממשלה לענייני

טרור. הוא אמר, שלא ניתן לודא מהו כלי רכב שני במשפחה, כי אין כלים

לבדוק זאת. ואז, הוסכם, ע"י כולם, שבמקום 100% על כלי ראשון ו- 50% על

כלי שני, תהיה השתתפות של 80% על כל כלי הרכב. בראע האחרון , נסוא

משרד הבטחון מסיכום זה. לכן , אנו חוזרים בנו ומבקשים למשוך את הבקשה

בנושא זה.

אני מצטער על כל התרגילים האלו. שלחנו פקס, שנשלח למשרד האוצר

ויגאל כרמון הודיע, שהטעו אותו בכל הדיונים האלו וההחלטה היא בניגוד

לדעתו. נושא זה נדון לפני 4 שנים; אנשים לא רצו למגן את כלי רכבם,

כשחוייבו בהשתתפות עצמית. נושא זה נדון בינינו לבין יגאל כרמון , משרד

הבטחון והשב"כ. כלי הרכב חייבים להיות מוגנים. התרגילים הפיננסיים,

שממוצע בין 50% ל- 100% נותן תוצאה של השתתפות של 80% עקב אי אפשרות

בדיקה של הדברים, אינם נכונים. אני מציע לאנשי משרד האוצר לא לקחת

אותנו בחזקת רמאים. אם ברצונכם לקבל דיווח, תוכלו לקבלו.

מדובר על בעיה בטחונית אמיתית, שאין עליה מחלוקת בוועדה. זה מספר

שבועות שהעניין עומד מאז הודיע משרד התחבורה שהוא מפסיק את המיגון .

משרד התחבורה שלח אותנו למשרד האוצר. אני מצטרף להמלצת שכיושב-ראש

הוועדה, שיש לקבל כאן החלטה לפחות על כלי רכב אחד. אם קיימת בעיה

לגבי רכב שני, אם יש צורך ב-50% השתתפות או באובה השתתפות אחר, נדבר

על כך מאוחר יותר. התקציב של 3.4 מכיון ש"ח, שאתה מאשר, הוא עד לסוף

השנה, ולכן יש לאשרו.

היו"ר ג' גל;

הביאו נושא זה לכאן , כשיהיה לכם מנדט לכך, ואז נדון בו.

ברצוני לציין , שבשעתו העברתי זאת בממשלה.

הפניה השניה, על סדר יומנו, היא פניה מספר 162, העוסקת בנושא

הסובסידיה לתתבורה הציבורית. אני מבקש מאבשלום פלבר מאגף התקציבים

במשרד האוצר להציג את בקשה מספר 162.

א' פלבר;

פניה מספר 162 מיועדת להעברת 140,000 אלפי ש"ח מהרזרבה הכללית

לתקציב הסובסידיות לתתבורה הציבורית. כפי שנאמר בדברי ההסבר לפניה

זו, סכום זה לא יספיק לסובסידיות עד לסוף השנה, אלא רק לחודשיים

הקרובים ואולי לחלק מהתודש השלישי מהיום, הסיבה לדחיפות הפניה היא,

שתקציב הסובסידיות נאמר לחלוטין , ומתר יש לשלם למפעילים את הסובסידיה

התודשית. בתודש שעבר שילמו להם רק 75% מהסובסידיה, כי התקציב נאמר.

140 מליון ש"ת הוא הסכום ששוריין על ידינו, בזמנו, לרזרבה כללית

לנושא זה, כאשר היתה סברה שהחלטת הממשלה המקורית, על העלאת תעריפים

בשיעור של 26%, תמומש. ההחלטה המקורית היתה להעלות את התעריפים במרץ,

וזה נדחה עד יולי. שריינו 140 מליון ש"ת, בהנתה שביולי יועלו

התעריפים במלוא האחוזים, עליהם הוסכם בזמנו. הממשלה התדשה שינתה את

המדיניות והחליטה על העלאת תעריפים מתונה יותר. כרגע, כדי להעביר כסף

למפעילים, אנו מבקשים להעביר את מה שיש כבר ברזרבה הכללית. מאותר

יותר, נתפש מקורות נוספים למימון הסובסידיה עד סוף השנה.

אם כך, מה יהיה השנה היקף הסובסידיה לתחבורה הציבורית ?

א' פלבר;

בסך-הכל הסובסידיה תגיע ל-800 מליון ש"ח..בשנה שעברה היה סכום

דומה,כ- 750 מליון ש"ת. העליה היא פחות מריאלית, אך שיעור עליית המדד

הוא גבוה משיעור העלאת התעריפים. ברמה הריאלית איך שינוי. ברמה

הריאלית, ישנה אפילו העמקה מסויימת של הסובסידיה, אם כי בשיעורים

נמוכים של 1%-2%.

היו"ר ג' גל;

מהי השפעת העלאת המתירים על התתבורה הציבורית לעומת רכב פרטי ?

א' פלבר;

כפי מתקרים שבוצעו ע"י המפקת על התעבורה, לגבי היחס למחיר,

אמישות הביקוש ביחס למחיר הוא 0.15 לטווח הארוך. כלומר, במידה

והתעריפים יועלו ריאלית, צפויה הסתה שכל כ- 0.5% קשה להגיד מהי ההשפעה

של זה, אך זוהי השפעה שולית בנושא המתיר. מקובל לחשוב, שזמן הנסיעה,

אם היה אפשר לשפרו ע"י נתיבים בלעדיים את התחבורה הציבורית, רמת

שירות ואיכותה הם פרמטרים שמשפיעים על הביקוש יותר מאשר המחיר,

במיוחד לגבי נסיעות בינעירוניוית.

ראשית, עם כל הכבוד לנציג משרד האוצר, מה שמוצא כאן הוא שינוי

בעמדת הממשלה ואם שינוי ממה שמופיע בספר התקציב. ראוי היה שהממשלה



תבוא לוועדת הכספים ותציג את הנושא. למעשה, לקחו 140 מליון ש"ח

מתקציב הרזרבה הקודם, שמיועדים לתחבורה הציבורית, ונתנו תשובה אד-הוק

בלבד, בנוסף, נאמר בדברי ההסבר, שהמדיניות החדשה תדרוש תוספת תקציב.

כלומר, היום, משמעות המדיניות היא לא 140 מכיון ש"ח, אכא סכומים

אחרים. אני תומך במדיניות שר התחבורה הנוכחי, אך הוא היה צריך לבוא

לוועדה ולהציג את הנושא. כשהוגש התקציב בשנה שעברה, היה ויכוח על

החלטת הממשלה, האם זה נבון וכדאי לבטל את הסובסידיה לתחבורה הציבורית

ולהותיר רק את הסובסידיה הישירה לנוער, לקשישים ולמעוטי הפנסה.

לדעתי, ויש על כך מחקדים רבים, התחום, שבו הסובסידיה היא הנכונה

והמתקרבת ביותר למודל של סובסידיה לנצרך ולא למצרך, הוא התחבורה

הציבורית. בתחבורה הציבורית משתמשים חיילים, בני נוער, קשישים, מעוטי

יכולת ועולים חדשים, שאין להם רכב מסיבות כלכליות. לא ארוך במדיניות

הקודמת, לאבי שימוש ברכב, פקקים, היעילות הכלכלית ותאונות הדרכים.

מבחינה עקרונית, אם משנים מדיניות, כפי שמשנים אותה עתה, היא לא היתה

צריכה להופיע באמצעות הבקשה התקציבית, אלא השר עצמו היה צריך לבוא

חברים, אני מציע בתקציב הנוכחי יהיה 140 מליון ש"ח, עד סוף

השנה - יידרשו 200 מכיון ש"ח נוספים, ובשנה הבאה המדיניות תהיה לשמור

על סיבסוד בגובה מסויים. ואז, היה מתקיים דיון לגופו של ענייו .

שנית, אני מודה, שרציתי לראות את שר התחבורה בישיבה זו גם בגלל

נושא אחר, שיש לו היבט תקציבי כפול; פעם אחת, יש המוציאים כסף ולא

זוכים לסובסידיה, ופעם שניה - מופחתת הכנסה מחברות האוטובוסים.

כוונתי היא לתחבורה הציבורית בשבת שמתחילה במוצאי-שבתות בשעה 20:30,

בגלל חוק דרקוני שאיך כו שום הצדקה במציאות. כל מי שנוסע במוצאי-שבת

רואה רבים, מכל הגילאים, העומדים בטרמפיאדות. אין זה ויכוח בין דתיים

לחילוניים. ככלל, הנוסעים במוצאי-שבתות הם בעלי רכב פרטי, ולא אלה

הנזקקים לתחבורה ציבורית, כמו חיילים שצריכים להגיע למרחקים ארוכים.

למשל, חיילים, שצריכים להגיע לבאר-שבע במוצאי שבת, יודעים שהאוטובוס

הראשון יוצא רק בשעה 20:20.

אומנם היה הסכם קואליציוני, אך היתה גם התחייבות של השר הקודם,

מעל במת הכנסת, שבמקומות רחוקים לא יופעל הסכם זה. אני מבקש שדבריו

יקויימו. אין הצדקה שיופעל הסכם זה בבאר-שבע, או בעפולה.

זוהי בעיה גם באריאל ובמעלה-אפרים.

חי אורון;

זוהי אכן בעיה גדולה.

אני מעריך את ההבנה שישנה בין חברי-הכנסת רוך נחמן וחיים אורון.

יושב-הראש, איני יודע מיהו נציג משרד התחבורה בדיון . ברצוני לקבל

תשובה מאדם מוסמך ממשרד התחבורה, מדוע לפחות לא מבצעים את הצעת שר

התחבורה הקודם, מעל דוכן הכנסת, שבמקומות רחוקים שבהם ייגרמו קשיים

אמיתיים לציבור, לא יופעל הסכם זה. נדמה כי, שעובדיה עלי היה י ושב-

ראש הישיבה הזו, שבה נאמרו דברי שר התחבורה הקודם.

מבחינה עקרונית, יש עיוות יסודי בנושא התחבורה הציבורית. בתקשורת



מדובר על מצבה של קופת חולים. נראה לי, שסבסוד תחבורה ציבורית הוא

באותו כיוון , למרות שהנוהג הוא שאף אחד כבר לא שואל: מדוע יש סבסוד

לתתבורה הציבורית, מדוע יש קרטליזציה לתחבורה הציבורית, מדוע לא

ניתנים אישורים לחברות מתחרות. כל זאת, כאשר משכורתם של חברי "אגד"

כפולה ממשכורתו של פרופסור באוניברסיטה, יש להם שנת שבתון וכו'. יש

כאן מקום לפגם מצידם. לדעתי, העיוות היסודי, בנושא התתבורה הציבורית,

הוא בעובדה שאינו מתאים כלל למשק המודרני, שאנו מנסים להגיע אליו.

מצב התתבורה הציבורית מקביל למצבה של הסתדרות קופת החולים,

שנמצאת בכותרות התקשורת. בנוסף, ישנה סמביוזה חולנית ומוזרה בין גוף,

שהוא קואופרטיב, שאינו נמצא בשום שליטה של גוף כמו משרד האוצר או

משרד התתבורה, אך מכל אתד הוא מקבל כספים, ואף אחד לא בודק מה נעשה

עם הכספים האלו.

אני אומר: אם קיבלתם את הזכיון הבלעדי ברוב הקווים בארץ, עליכם

להצטמצם, אם לא - יש להכניס תברות לתחרות והסובסידיה תבוא מאליה.

הסובסידיה הזו לא מקובלת עלי, יש להפסיקה טוטלית כדי שסוף סוף, גם

בתתום התתבורה הציבורית ייבנה משק בריא ונורמלי .

הסובסידיה של התתבורה הציבורית היא הסובסידיה הנכונה וההוגנת

ביותר. בתתבורה הציבורית משתמשים, באופן קבוע, מעוטי יכולת, חיילים

ותלמידים. זוהי דוגמא קלסית לסובסידיה לנצרך, ולא למצרך, כי באמת

מדובר באזרתים הזקוקים כסובסידיה זו. מבתינה עקרונית, אני תומך

בסבסוד התתבורה הציבורית, בצורה אינטנסיבית.

אתה מסבסד את המצרך, ולא רק את הנצרך. לראיה, ראה איך נראית

"אגד", מבתינה כלכלית, ואיך נראה המאזן שלה.

אומנם אני מסבסד את המצרך, אך בסופו של דבר הנצרך הוא שמסובסד.

יש צורך בקורלציה בין כל הנושאים למצב הכולל, והקורלציה ברובה היא

חיובית. אין זה גורע ממה שאמר חבר-הכנסת גונן שגב, לגבי הצורך בשיפור

יעילות הקואופרטיבים. איני מכיר את הנושא בצורה רצינית, אך ההערות

שנשמעו כאן אינן בגדר סודות. היות ונותנים להם סבסוד מסיבי ורציני,

יש לודא שהתופעות, שעליהן דבר, לא תישננה והן תיקטענה באיבן . יתד עם

זאת, סובסידיה זו היא במקומה, ואני בעד סבסוד התתבורה הציבורית כמה

שיותר.

ת י קופמן ;

ראשית, נושא זה קיים מאז קום המדינה. דברים לא ייפתרו במהירות,

כי ישנה בעיה של צפיפות כלי רכב בתתבורה. למשל, נסיעה של 12 ק"מ,

שצריכה להיות חצי שעה, נמשכת לא פעם שעה. ישנן שתי אפשרויות: העלאת

התעריפים וכניסה לתחרות קשה ביותר או סבסוד. יש צורך בצי אדיר של

אוטובוסים בבוקר ואחה"צ, שבהם ישנם זמני עומס, כשבשאר שעות היום הוא

מושבת כי אין צורך בו. בין בעיה זו לבין הבעיות שקורות ב"אגד" ו"דן ",

שהם בעלי אופי קואופרטיבי, יש הבדל. אדגיש, שהתחבורה הציבורית תשובה

לפיזור אוכלוסין , שהיא בעיה רצינית. הבעל שיוצא לעבודה מדי בוקר לא

תמיד משאיר את המכונית. טוב שיש סובסידיה במצרך, שב-100% פתות או

יותר, גם ללא היעילות, מגיע לנצרך.

שנית, כואב לי, שכל הממשלות מתעלמות מנושא המוניות. כשאומרים

תתבורה ציבורית, בד"כ מתכוונים לאוטובוסים. המוניות מתתרות



באוטובוסים המסובסדים. הדבר יותר מסובך, כי ישנם "חאפרים", עולים

מרוסיה, מגרוזיה או ממקומות אחרים, חסרי מספרי מוניות וכו', שנוהגים

במוניות ובאוטובוסים. המשטרה טוענת, שאינה יכולה כעשות דבר בנדון.

ישנם גם מוניות/מיניבוסים קטנים, שמבצעים הסיגות לאזורי תעשיה מדי

בוקר, לא בהצלחה רבה.כל הנושא של תחרות חופשית, בענף זה, אינו ברור.

יכול להיות, שצודק חבר-הכנסת חיים אורון בבקשתו להזמין לוועדה את

שר התחבורה. מתלוננים עליו, בצדק, שהוא עדיין לא בקי בנושאים האלו.

לפני כן הוא היה בקי בנושאים אחרים, כמו קופת-חולים, ועתה הוא צריך

להיות בקי בתחבורה ציבורית.

בכל אופן , בעת בפגרה יהיה עליו להכין את שיעוריו כראוי. בביקורתי

על הקונצפציה של התחבורה הציבורית התכוונתי, שקיים משהו פגום בנושא

התשתיות וכו'. בנוסף, קיים כאן נושא של סטטוס; ראיתי עולים חדשים

רוסים, שאין להם עבודה, אך הם בעלי מכונית מיצובישי. הם מאושרים, כי

לא היו כלי רכב כאלה ברוסיה. בעלות על רכב היא סטטוס של ישראלים, ולא

נוכל לשנות זאת. לכן , יש לקיים דיון עמוק יותר על כלל הנושא.

א' ת' שאקי;

הסובסידיה לתחבורה הציבורית היא הסובסידיה המוצדקת ביותר, כי

החלק הבולט בה הוא סבסוד לנצרך יותר מאשר למצרך. דהיינו, ההמונים

נוסעים בה, והנהנים מהסובסידיה הם מעוטי היכולת. אם ישנה הנאה,שגם

חסר אמצעים יכול להנות ממנה, זו נסיעה לקרובים או לאירועים שונים

במחירים עממיים, בזכות הסובסידיה. לכן , יש לתמוך בסובסידיה המבוקשת.

יחד עם זאת, הוזכרו כאן עיוותים במערכת. אולי נוכל לקבל ממשרד

התחבורה נתונים על המצב הקיים ונלמד כיצד נית ליעל את המערכת. זה

יהלום את המדיניות הכללית, שאנו רואים בממשלה החדשה לגבי תחבורה. טוב

יהיה, אם נוכל למנוע עיוותים ולשפר את התחבורה הציבורית.

פ' בדש;

כל השנים צרם לי, שבמקביל להעלאת התעריפים בתחבורה הציבורית,

תמיד הורד מחיר הדלק, ותמיד במטווחי זמן קצרים. לדעתי, יש לעשות את

להעלות את מחיר הדלק ולהקצות סכום מסויים לסבסוד וכך תהיה

פחות פקקים ויותר משתמשים באוטובוסים.

אף פעם לא הצלחתי להבין את הסבסוד הזה. כשאני מוציא מכרז הסעות

ואני מבקש הצעת מחיר מ"אגד" בלבד, אני מקבל מחיר בומבסטי. אבל, כאשר

ישנה תחרות במכרז, הצעת המחיר יורדת לחצי במחיר של חברות ההסעה

המתחרות. ברור הדבר, שאם חברות ההסעה לא מפסידות, שכן הן עובדות על

בסיס עיסקי, גם "אגד" מסוגל לעבוד במחירים אלו. הבעיה היא המונופול,

וכל עוד שהוא קיים לא יימצא פתרון לנושא. חברות רבות מוכנות להתאראן

כחברה אחת ולהכנס לשוק, ויש לחשוב על כך. חלק גדול מהסבסוד, כפי שאמר

חבר-הכנסת גונן שגב, גורם לאי-יעילות, ואני מרגיש זאת במכרזי ההסעות.

ב' יונה;

איני יודע כמה מרויח פרופסור, אך עלות חבר "אגד" היא כ-10 אלף

ש"ח בחודש.

ס י אלחנני;

האם עלות זו כוללת גם פנסיה ?

כממוצע, כן. הנתונים שלי מבוססים על נתוני שנת 1991. ב"אגד"



וב"דן" נעשה צמצום במספר החברים ובשכר. הם הורידו את השכר ב-12%

ריאלית, מאז שנחתם הסכם ההבראה. אנו עדיין חושבים שהשכר גבוה, אך אנו

רואים שיש כיוון של התייצבות. הבעיה של התתבורה הציבורית היא ירידה

מהותית ונמשכת במספר הנוסעים וגובה הפדיון. למרות הירידה האדירה

בפדיון ולמרות ש"אגד" הוא גוף נתמך, החברות מתאזנות איכשהו.

מ' שטרית;

ברצוני לדעת, איך מתתלקת הסובסידיה ?

האם אפשר לקבל טבלה של הסובסידיה, לפי סיבסוד לקווים ?

א' פלבר;

לצערי, אין נתונים על סיבסוד לפי קווים, כי אין מעקב וחלוקה כזו.

ההסכמים הם גלובליים על סלי הכנסות וסלי הוצאות, שכוללים את כל הקרים

בחבילה אתת. במבנה ההסכמים הנוכחי עם המפעילים, לא יועילו שינויים

פרטניים בקו זה או אתר, כי ההתתשבנות איתם היא כוללת. כלומר, בגלל

מבנה ההסכמים, אם אם יש להם הקלה מבחינת ההוצאות, זה לא יתבטא בהפתתת

הסובסידיה.

לגבי התפלגות הסובסידיה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הסובסידיה מתחלקת, למעשה, באופן שווה, על פני כל העשירונים.

בעשירונים התמישי והשישי יש את מספר המשתמשים הגדולים ביותר, שהם ב-

2% יותר שימוש מעשירונים אתרים. הסובסידיה השוטפת מתחלקת באופן שווה.

כדי להיות אובייקטיביים, יש להבין , שביחס להכנסה של העשירונים

השונים, אם נותנים שקל לעשירון העליון ושקל לעשירון התחתון , ברור

שאין לזה אותה משמעות מבחינתם.

את התירוץ הזה שמענו במשך שנים. זווית הראיה צריכה להיות שונה:

לתת לשני העשירונים, העליון והתתתון , או לתת

לעניים בלבד.

א' פלבר;

בסך-הכל, ניסיתי להיות אובייקטיבי. משרד האוצר מציע לבטל את

הסובסידיה השוטפת, תוך כדי העמקת הסובסידיה היעודית, שזו הסובסידיה

שהולכת לקשיש או לנוער שקונים כרטיסיות מיוחדות. כל זאת, תוך שיפורים

ברמת השירות, ע"י הרחבת נתיבים בלעדיים ועוד מרכיבים שיעודדו את

השימוש בתתבורה הציבורית בכל השכבות. אחת הבעיות שלנו, לגבי

הסובסידיה השוטפת, היא שהיא מתחלקת באופן שווה על פני כל המגזרים.

"אגד" - 70%, "דן" - 25%

ומפעילים קטנים אחרים - 5%. הסובסידיה מתחלקת לפי הסכמים גלובליים;

בנקודת זמן מסויימת מצלמים את המצב של סל ההוצאות שלהם. למשל, נניח

שבשנת 88 צילמת נמצא מהו סך ההוצאות וההכנסות של "אאד", ההפרש ביניהם

נקרא: סובסידיה שוטפת. זו אתת הסיבות שבגללה, העלה חבר-הכנסת אונן

שאב העלה את-הבעיה, שלמעשה נעשה חשבון על איזה שהוא סל גלובלי של

הקואופרטיב, כשלא ברור בדיוק לאן כסף זה הולך. יכול להיות שהכסף הולך

למשכורות, שהן פי 2 מהמשכורת הממוצעת במשק.

מדיניות הממשלה - היתה החלטה אד-הוק, על רמת תעריפים מסויימת,

והיתה הסכמה בין שרי התחבורה והאוצר, שנושא המדיניות בתתבורה

הציבורית בכללותו יובא לדיון בממשלה ותתקבלנה החלטות. כשתתקבלנה



החבטות ידווחו עליהן גם בוועדת הכספים. ברמה הנוכחית, דובר על העלאת

תעריפים מתונה יותר ממה שהיה נדרש אילו מילאו את החלטות הממשלה

הקודמת, אבל לא כצעד למדיניות כוללת. לפי נתונים שלנו, אילו ביטלו את

הסובסידיה, היו מעלים את המתירים ב- 26%.

בצדק, רוצים תברי הוועדה דיון מעמיק בנושא התחבורה הציבורית.

ברצוני להזכיר, שלפני כשנה, כאשר הוחלט להוריד את המיסים על הרכב

הגדול יותר, דובר על הקטנת מתיר המכוניות והעלאת מתיר הדלק. נדמה לי,

שבאיזה שהוא מקום נעצרו עם העלאת מחיר הדלק, וכוכם יודעים שמתיר

הבנזין בארץ הוא הזול בעולם. בתודש ספטמבר תתקיים סדרת דיונים

ביצוע התקציב, עקרונותיו, הכנסות המדינה, שוק ההון ,

ביצוע תוק לעידוד השקעות הון וכו'. במרוצת התודשים אוקטובר-נובמבר

נדון גם על תקציב התתבורה עם שר התתבורה. בואו נשאיר את הדברים, כפי

שהם, ולא נחליט עתה דבר.

ישנם בוועדה ח"כים חדשים, והיות ואנו בפגרה אסביר את הפרוצדורה.

אם מישהו מבקש התייעצות סיעתית, נוכל לדחות את הדיון ליום ראשון

הקרוב. אם ביום ראשון תתבקש רויזיה, נעשה אותה.

ת' אורוו ;

אני מבקש, שהוועדה תחליט לפנות לשר התתבורה לבצע את הודעתו של שר

להקדים את שעות ההוצאה של האוטובוסים במקומות

הרתוקים. זוהי עונת הקיץ, וזהו עונש שאי אפשר לעמוד בו.

הוועדה מאשרת את הצעתו של חבר-הכנסת חיים אורון , כבקש את שר

התתבורה הנוכחי לאמץ את מה שהבטיח שר התחבורה הקודם.

אני מבקש, בעניין זה, הסתייגות.

לישיבה זו הוזמן מנכ"ל משרד התתבורה, אך הוא לא בא. לו נכח, סביר

להניח שהוא היה יכול לענות על חלק מהשאלות, שנציג משרד התתבורה שנמצא

עימנו אינו יכול להשיב עליהן. אני מניח, שלא יעבור זמן רב עד אשר

תגיע בקשה נוספת לוועדה. לכן , אני מזהיר, שאם בפעם הבאה יוזמן מנכ"ל

משרד התחבורה והוא לא יבוא, הבקשה לא תאושר.

נראה, שישנה כאן התניה של דברים.

היו"ר ג' גל;

אין שום התניה.

סיכמת ואישרת דברים בשם הוועדה, ולכן אני מבקש התייעצות סיעתית

בנושא, עד שיבוא שר התתבורה ויסביר את מדיניותו. אין לערבב בין

הנושאים השונים.



ח' אורון ;

אם הנושא אינו מוסכם על כולם, אני חוזר בי מהצעתי .

היו"ר ג' גל;

אין התניות בוועדה. אם חברי הוועדה מוכנים לקבל את משאלתו של

חבר-הכנסת חיים אורון, נביא אותה כמשאלה של הוועדה, ואם לא - לא נביא

אותה. כאמור, חבר-הכנסת חיים אורון הוריד את בקשתו.

ח' קופמן ;

אני מבקש, שכאשר יבוא מנכ"ל משרד התחבורה הוא ידבר גם על נושא

סבסוד המוניות.

אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 2 16.

הצבעה

בקשה מס' 162 אושרה.

ר' אלול;

אני מבקש שבישיבה הבאה, על הנושא, יובאו נתונים על הסובסידיה

לבני נוער ולקשישים.

אני מבקש לדעת, בישיבה הבאה על הנושא, כיצד מתחלקת הסובסידיה.

רוב המשתמשים בתחבורה הציבורית הם בני נוער וילדים, ולא נבדק מאיזה

עשירון הם באים. גם כאן יש עיוות מסויים נוראי, שכן לילד מהעשירון

העליון אין בעיה לשלם עבור מונית ספיישל לבית-הספר מדי יום. da

הסובסידיה היעודית היא עקומה בנושא זה.

היו"ר ג' גל;

הפניה השלישית, על סדר-יומנו, היא פניה מספר 156, העוסקת

בשינויים בתקציב משרד ראש הממשלה בגין שינוי סדרי עדיפויות פנימי.

בקשה מספר 156 נועדה לשנות ביצוע שינויים פנימיים בסעיפי שכר של

משרד ראש הממשלה, על מנת להסית תקציב להעסקת כח-אדם בין יחידות ראש

הממשלה, בעקבות התארגנות שלו סביב שיחות השלום. במשרד ראש הממשלה

ישנן מספר יחידות. לשמעבירים אנשים בין היחידות, יש לזה ביטוי

בתקציב, וזה דורש את אישור ועדת הכספים של הכנסת. באופן ספציפי,

מדובר כאן עכ העברת כח-אדם בין יחידות. אין מדובר כאן על תוספת תקציב

או על תוספת אנשים.

אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 156.

הצבעה

בקשה מס' 156 אושרה.

הפניה הרביעית, על סדר יומנו, היא פניה מספר 152. פניה זו עוסקת

בהעברת 600 אלף ש"ח לשם ביצוע מעטפת ב-100 יחידות דיור, מתוכנית

רכישת דירות נ"ר ותקצוב השתתפות של משרד הפנים, לשם ביצוע עבודות

תכנון ופיתות בישוב בדואים בסך של 1,000 אלפי ש"ח.

א' פלבר;

בבקשה מספר 152 מדובר על שינויים פנימיים בתוך סעיפי הבניה,

שמעבירים כסף משני סעיפים של רכישת דירות נ"ר (נכסי רכישה) והשתתפות

של משרד הפנים. מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד השיכון , שמיועדים

להשלמה. ישנן דירות צמודות קרקע, שבונים להן רק את המעטפת של הקומה

השניה ולא את תוך הדירה. משרד השיכון היה עסוק בבניית אלפים אחדים של

דירות כאלה, וביקש להשלים את בניית המעטפות. לשם כך, הוא מבקש לבצע

שינוי פנימי בסדר עדיפויותיו ולהעביר תקציב מרכישת דירות נ"ר

ומהשתתפות משרד הפנים בתקציבו. היו מקרים בעבר, שבתקציב לדירות נ"ר,

שנועד לאוכלוסיות חלשות, נעשה שימוש לקניית דירות בכל מיני מקומות

ולאו דוקא לאנשים נזקקים.

לרכישת דירות נ"ר יש תיקצוב נפרד. ישנם שני סוגים של דירות נ"ר:

דירות נ"ר לאוכלוסיות חלשות ודירות נ"ר לביצוע מדיניות הממשלה

באזורים שונים. בבקשה זו, ביקשו להפחית סכום כסף מאותו סעיף של רצון

הממשלה לבצע מדיניות באזורים שונים ולהעבירו להשלמת פיתות דירות

קיימות. במגזר הבדואי נמצאות דירות שדורשות השלמה זו.

אין כאן נציג של משרד השיכון שיענה על השאלות. ישנם זוגות רבים,

ש'יתקועים" עם הוריהם בתנאים בלתי רגילים. איני מבין איך משרד השיכון

מבקש להקטין את מספר דירות הנ"ר. אם יש לו כסף, שלא יבנה דירות

מעטפת, שהן מיותרות לגמרי, ויפתור תחילה את מצוקת הדירות. על מנכ"ל

משרד השיכון או השר לבוא לכאן ולענות על שאלה זו. אני מתנגד לבקשה

זו.

אמרתי, שישנם שני סוגים של דירות נ"ר. בבקשה זו, מדובר על דירות

נ"ר לביצוע מדיניות הממשלה באזורים שונים, ולא על דירות נ"ר

לאוכלוסיות החלשות.

ג' שגב;

הבעתי את דעתי בכלי התקשורת, לגבי רכישת בתים ברובע היהודי, שהיה

במשך מספר מאות שנים רובע מוסלמי. בדקתי את הנושא, ואין שם משפתות

מהעשירון העליון .

לגבי הבדווים, עם כל הכבוד למשפחות הבדואיות שמשרד השכון מתקצב,

אף אחד לא בדק שם לאיזה עשירון הן שייכות. וזאת, כי אין שם גביה של

מע"מ, מס הכנסה. אין שם קריטריונים של אף משרד. איני אומר זאת סתם.

חלקם שכנים של חבר הכנסת פיני בדש, ואני מוכן לקחת אתכם לשם. ישנם,

הרשומים כנזקקים וכנתמכי סעד,אך מחזיקים סוסות בערך כולל של תצי

מליון ש"ת. לדעתי, מדובר כאן, על העברות פוליטיות מכוערות, שאין לתת

להן יד. זה צורם לכל עין נורמלית.

ח' אורון ;

בבקשה לוועדת הכספים מוצע להעביר מליון ש"ח בלבד. חברך, חבר-



הכנסת דוד מגן , הציע 650 מליון ש"ח לפתרון בעיית הבדואים, ולא מליון

אחד בלבד. דובר כאן על בדואים, נתמכי סעד, שלמעשה אינם כאלה. אני

יכול להראות לכם כאלה, שאין להם אפילו גמל. מדובר כאן בתשתיות בתכנון

ופיתות של ישובי הבדואים, והעסק "תקוע". בנוסף, כספי נ"ר, בסעיף 08,

בטבלה, אינם כספי נ"ר של הנזקקים.

ג' שגב;

האם ראית 100 משפתות שמקבלות דירות נ"ר, אשר בגלל היותן יהודיות

יש להן דירות, ובגלל שהן בדואיות - אין להן? עליך לבדוק את שני

הצדדים. זוהי העברה פוליטית עקומה.

האמן לי, שאם יש נתמך סעד מדרג עליון , יש לעזור לו. נושא זה אינו

שייך לנושא הדיון. מדובר כאן במליון ש"ת בלבד לפיתוח תשתיות בתכנון

בישובים הבדואים, שכל הממשלות החליטו עליהם. הנושא "תקוע" ויש לאשרו.

הלוואי שיביאו לאישור את 60-50 מכיון הש"ח, לקדום הנושא, שכל

הממשלות דיברו עליהם.

חבר-הכנסת אונן שאב, נתעלם מהנושא: כמה הוציאו על נ"ר

לדברים פוליטיים? תסכים איתי, בודאי, שישנה בעיה עם הבדואים. ברור

לכולנו, שאני, מאיר שטרית וכולם יתבעו תקציב לדירות נ"ר. אנו מכירים

ביכולת הרשויות לפתור בעיות באמצעות דירות אלו. אינך יכול להתיחס

לאוכלוסיית הבדואים, שממילא מקופתת, לתת לה מכיון ש"ח לתשתיות ולומר

שזוהי העברה פוליטית. חבר-הכנסת פיני בדש לא יוכל להסתכל לאוכלוסיה

זו בעיניים. אם אצלי, במזכרת בתיה, יש לא מעט בדואים, ואם אני מתלבט

מה לעשות איתם. אל לנו לאבד עשתונות, למען כותרת פוליטית זו או אחרת.

זוהי בקשה צנועה ובסכום קטן , ולכן יש לאשרה.

אין להתחיל בשיטת החיפושים של אוכלוסיות אלה או אחרות, כי אין זה

מתפקידנו. איני חושב שיש לשאול את מנכ"ל משרד השיכון שאלות אלה, אלא

יש לבקר בישובים אלה כדי להבין את הבעיות הקשות.

מ' שטרית;

למה מיועד הכסף ? מה הן "תשתיות" ?

אתה יודע מה זה ישוב ומה הם צרכי הפיתוח שלו. אם הגעת לישוב

בדואי, אתה בודאי מבין שצרכיו הם ברמה האלמנטרית ביותר. יש כאשר

תקציב זה. מדובר על העברה מסעיף לסעיף, ולא אכנס למשמעות מאיזה סעיף

אנו לוקחים את הכסף. יש לטפל בישובים הבדואים בסדר עדיפות עליון .

פ י בדש;

אם הכסף הזה מועבר למינהלת לפיתוח הבדואים, אזי אני בעד העברתו,

כי זו תוכנית שמעבירה את הבדואים מהמקומות הפזורים, הבניה הבלתי

תוקית וההשתלטות על השטחים לתוכנית מסודרת בישובי קבע, יש להבין ,

שמדובר על בדואים, שבחלקם הלא קטן משרתים בצה"ל.

בטלויזיה אמר אחד מהם, ש"אתם אחרים".

לא נעשה הכללות. אתה יודע, שישנם יהודים גרועים מאומר דברים אלו.

יש צורך במסגרת מסודרת לפתרון בעיית הבדואים, בי לא רק הם סובלים אלא

גם הסביבה היהודית והמדינה סובלות. ככל שהם מתיישבים יותר על הקרקע

קשה יותר להוציא אותם. במסגרת זו, מוציאים אותם בצורה מסודרת. מדובר

על כסף לתכנון ולפיתוח, ולכן יש לאשרו.

בקרתי ברהט וראיתי שהם אכן זקוקים לדיור אלמנטרי. מדובר כאן על

סכום סביר של מכיון ש"ח בלבד לתשתיות, לביוב ולתכנון אלמנטרי, עם כל

מה שאמר חבר-הכנסת גונן שגב, לגבי אנשים מסוי ימים.

יכול להיות שהיתה אי הבנה, באשמתי, לגבי מקורות ויעודם. הכסף,

שעובר לבדואים, לא עובר מתקציב דירות נייר אלא מתקציב משרד הפנים,

שהחליט, במסגרת מדיניותו, לפתח בישובי הבדואים תשתיות. הוא עושה זאת,

באמצעות משרד השיכון , שאמון על ביצוע תשתיות, בהשתתפות משרד הפנים.

ישנן 100 יחידות דיור מעטפת, שרק 12 מהן נמצאות בישובי בדואים. מכיון

הש"ת מגיע מתקציב משרד הפנים לתקציב משרד השיפון . שם מבוצעות .

הפעולות, ישירות ע"י משרד השיכון , שהמפתח שלו באזור זו היא המינהלת

לפיתוח ותכנון תשתיות.

התקציב כ-100 יתידות דיור מעטפת אכן מועבר מתקציבי משרד השיכון

מדירות נייר, מהסוג שהזכרתי, וזאת במסגרת סדרי עדיפויותיו. בבקשה

נאמר: "העברת סכום של 600 אלף ש"ח לשם ביצוע מעטפת ב-100 יחידות

דיור". בבקשה לא מוזכרת השתתפות של משרד הפנים, כי ברמת החוק היא לא

משנה דבר.

אני מעמיד להצבעה אח בקשה מספר 152.

הצבעה

בקשה מסי 152 אושרה.

5 חברי ועדה הצביעו בעד אישור בקשה מספר 152, וחבר ועדה אחד

הצביע נגד אישור הבקשה. בקשה מס' 152 התקבלה.

הפניה התמישית, על סדר יומנו, היא פניה מספר 161, העוסקת

בשינויים פנימיים בתקציב משרד הפנים. אני מבקש מיצחק אגסי, סמנכ"ל

משרד הפנים, להציג בקשה זו.

משרד הפנים מבקשים שינוי קטן של העברת כ-1.4 מכיון ש"ח מחוך

א. תוכנית הפעלה ומיחשוב המשרד - אנו עומדים לפני יציאה למרכז לגבי 3

תכנון פיזי, שלטון מקומי ומינהל

האוכלוסין . בנושא של תכנון פיזי התחילה הפעולה של מיחשוב הלשכות

המחוזיות, אבל איננו שבעי רצון . אנו מעוניינים למחשב את כל נושא

התכנון הפיזי במשרד הפנים, כדי שישמש גם כמאגר לאומי לתכנון פיזי

לרשויות מקומיות ולגופי תכנון אחרים. הוא הדין לגבי השלטון

המקומי. אנו מעוניינים לפתח תוכנות לטיפול בבעיית גבולות ובתברות

עירוניות. אנו רוצים למחשב את כל הדברים, שנוגעים לשלטון מקומי,

במסארת תוכנית-אב.

ב. פתיתת לשכות בשעות אחר-הצהרים - עד היום, יישמנו ב-70% מהלשכות את

שיטת "השירות במקום", כמו שיטת הטלא בבנק. הכינונו תוכנית להסבת

הלשכות, בסכום של 100 מליון ש"ת, ולפתיחת לשכות נוספות, בעיקר

בעקבות העליה החדשה. משרד האוצר, יתד עם הנהלת משרד הפנים, הגו

רעיון , לנסות להפעיל את אותן לשכות בשעות אתר-הצהרים ולחסוך את

100 מכיון הש"ח. וכך, באמצעות סכום פעוט יותר נוכל לתת שירות נרתב

יותר. הבעיה הקשה מתעוררת לגבי העובדים, שאינם רוצים לעבוד אתר-

הצהרים, מכיון שהתמורה היא למעשה אפסית. אנו מנסים לבצע את

השינויים בצורה הדראתית. כבר עתה, ישנן 3-2 שכלות שמסכימות לפעול

בשעות אתר-הצהרים. אנו מבקשים כאן תקצוב לשם לשמירה, לעובדים

ארעיים וכו'. מדובר על סכום כסף, שתסר לנו, ואנו זקוקים לעזרה.

מבחינת המיחשוב, כיום, הרשויות הרבה יותר מתקדמות מהמתוזות.

בלשכות ישנם תורים ארוכים, ואזרת מבזבז שעות וימים ארוכים כדי להוציא

דרכון . לאחר מאמץ, פתתתי אצלי, במועצה, סניף קטן של משרד הפנים. מי

שרוצה להחליף תעודת זהות או דרכון , בא לסניף, מפקיד אותם ומקבלם חזרה

לאחר יומיים. זה מקל על העומס שיש על הלשכות ומשפר את השירות. יש

לציין , שלא הוספתי אף לא פקידה אחת לנושא זה. אומנם בתודש הראשון

לפתיחת הסניף היה עומס מסויים, אך מאותר יותר מספר הבקשות התאזן .

הרעיון , לפתיחת סניף של משרד הפנים במועצה, עלה משום שרציתי לחדש

משהו. הסניף הקטן מתפקד היטב, ללא תוספת עובדים.

י י אאסי ;

כיום, יש לנו 160 נקודות רישום בישובים שונים בכל רחבי הארץ,

שבהן נעשות אותן פעולות כמו אצלך. למרות זאת, המצב אינו טוב יותר.

ר' אלול;

מדוע אצלי אין נקודת רישום כזו ? אני מוכן שהפקיד יהיה על חשבוני.

אקח זאת לתשומת ליבי .

כאמור, המהפכה הראשונה היא העברת הלשכות. המהפכה השניה נסיוננו

לפעול אם בשעות אחר-הצהרים. המהפכה השלישית תהיה מיפוי מחדש של כל

הלשכות. ישנן בעיות משפטיות מסויימות, לגבי השאלה: האם אפשר להאציל

סמכויות או לא. באופן כללי , אנו סבורים, שלמעט מספר דברים עקרוניים

שיש להוציא רשיון במשרד הפנים בלבד, אפשר להעביר את כל שאר הפעולות

לרשויות המקומיות.

האם אתם חושבים גם על שיפור השירות במיגזר הכפרי ?

כן, בכל הקיבוצים, מזכיר הקיבוץ עושה את כל הרישומים ומעביר זאת

אלינו במרוכז. למשל, לשכת משרד הפנים בצפון/ בצפת, משרתת את כל

קיבוצי הסביבה.

אני מעמיד להצבעה את בקשה מספר 161.

הצבעה

בקשה מס' 161 אושרה.

היו "ר ג' גל

הפניה השישית, על סדר-יומנו, היא פניה מספר 159. בפניה זו מתבקש

שינוי פנימי בתקציב משרד החקלאות בסך של 4,000 אלפי ש"ח במטרה לאפשר

מתך מענקי השקעות לחקלאים ברמת הגולן ובקו העימות בצפון בענפי רפת

חלב ומטעים נשירים. אני מבקש מרון איילון , מאגף התקציבים במשרד

האוצר, להציג זו .

מדובר בבקשת משרד התקלאות להקצות 4 מליון ש"ת, מתוך כספי המענקים

של המשרד, לישובי הצפון . הכוונה היא לישובי רמת הגולן ולישובי קו

העימות. התמיכה מיועדת למתן מענק בגובה של 20% והשקעות לנושא רפת חלב

ומטעים נשירים.

על אלו ישובים מדובר ?

מדובר על כל ישובי הגולן וישובי קו העימות, על פי רשימות קו

עימות של הממשלה. בקשה זו הוגשה, לאחר ריכוז התוכניות של משרד

התקלאות וקביעת הסכום על פיהן .

היו"ר ג' גל;

אין מדובר בכל ישובי הגולן, אלא בישובים שבהם אישרו רפת.

היו מקרים תמורים של שימוש לרעה במענקים. למיטב הכרתי, אנשים,

שזייפו, גנבו או רימו, ראויים ללכת לבית-הסוהר. ביום שבו התברר קיומן

של תופעות אלה, בצדק, עצרו את מתן כל המענקים. מאז, חלפו שבועות

רבים. בקשתי מאגף התקציבים, במשך תודש, לסיים את הנושא, ובכל פעם

השבוע, זה יסתיים.

אתמול, התקשר אלי בתור ממושב ממושב נתיב-הגדוד בבקעת הירדן. הוא

סיפר: עשיתי שטות והוספתי שני דונם חממות. הוצאתי את הכסף, ובבנק

"דופקים" לי מדי תודש ריבית חריגה של 100 אלף ש"ח. העסק כבר לא שווה

לי, ועלי לדאוג לאשתי ולשלושת ילדיי. מה רוצים ממני? למעלה מהודשיים

מעכבים לו את הכסף, והוא נאלץ לשלם אלפי שקלים ריבית תריגה. דרך אגב,

הריבית התריגה היא המצאה ישראלית בפני עצמה; כשאדם נכנס לקשיים

במערכת הבנקאות, אז מוסיפים לו גם ריבית הריגה. בנוסף, ישנה קרן

במשרד התמ"ס שתפקידה לעזור למפעלים במצוקה.



רון איילון , מתי הנושא יסתיים ? מתי החקלאים יקבלו את הכסף ?

ר י איילון ;

משרד החקלאות עשה שתי פעולות במהלך החודשיים האחרונים. ראשית,

הוא כתב נוהל עבודה, שבו הוא מפסיק את כל בקרת הביצוע:, ע"י פקידי

משרד החקלאות, ומבצע את הפעולות ע"י חברות הנדסה פרטיות, שכהן הוא

כתב נוהל עבודה. שנית, המשרד יצא למכרז לבחירת החברות הללו . המכרז

הסתיים השבוע, ובשבוע הבא הן תחלנה בעבודה. אין זה אומר עדיין , שכבר

בשבוע הבא כולם יקבלו את הכסף, כי יש לעבור את כל תהליך הבדיקה.

לצערי, איני יכול לבשר בשורות נוספות. יקח זמן לסיים את הפרוייקטים

שהוקפאו ואת הפרוייקטים החדשים שהוגשו במהלך 2.5 החודשים האחרונים.

מתי אותו בתור ממושב נתיב-הגדוד, שעבר את האוברדרפט בקרוב כ-100

אלף ש"ח, יקבל את הכסף ?

ר' איילון ;

משרד החקלאות מתכנן תוך חודשיים לגשר על כל הפערים, ואני מקווה

שהוא יעמוד בזה.

היו"ר ג' גל;

אני מציע לוועדה לא כאשר בקשה זו של משרד החקלאות.

ג' שגיא;

האם היתה התחייבות לשלם את הכסף במועד מסויים ?

לא. נוצר מצב אבסורדי; אנו אישרנו כבר 130 מכיון ש"ח לנזקי טבע,

אך בפועל שילמו רק 30 מכיון ש"ח. מה הטעם שנאשר דברים, ונמצא סיפוק

בכך, כאשר את הדברים יוציאו לפועל רק לאחר חודשיים. אני מציע לא כאשר

בקשה זו, ולהביע בכך את מחאתנו.

אני מבין , שמשרד החקלאות התרשל בנושא של תשלום ההשתתפות.

היו "ר ג' גל;

איני יודע.

איני בטוח, שאנו צריכים להעניש מישהו אחר בגלל רשלנות של משרד

החקלאות. לדעתי, הוועדה יכולה לקבוע, שנפצה חקלאים שנגרם להם נזק

באין דחיית התשלום, ונזמן דיון בנושא זה.

איננו יכולים לפצות, כי איננו משרד האוצר.



ר' אלול;

אף רשות לא קיבלה כסף על שטפונות, נזקי טבע וכו'.

רוך אילון , מתי, לפי הערכתך, יגיעו הכספים ליעדיהם ?

אני מניח, שתוך חודשיים. אדוני היו"ר, לדעתי אין לקשור את שני

הנושאים. בבקשה זו מדובר על מענקים לרמת הגולן .

לא נצביע על בקשה מספר 159.

הפניות הבאות, על סדר יומנו, הן : פניות מספר 150 ו-151. פניה

מספר 150 עוסקת בהגדלת ההרשאה להתחייב בתקציב הפיתוח של האגף לחינוך

התישבותי, ב-3,350 אלפי ש"ח, לצורך ביצוע עבודות פיתוח ושיפוצים

בבתי-ספר חקלאיים. פניה מספר 151 עוסקת בשינויים פנימיים בתקציב משרד

הדתות ובהעברת 800 אלף ש"ח לבתי הדין הרבניים לצורך מימון העסקת

עובדים ארעיים (חודשי עבודה) במערכת בתי הדין .

לא נוכח בישיבה זו אף רפרנט, שיוכל להסביר את פניות מספר 150 ו-

151. רון אילון אינו יכול להסבירן , וגם אני - לא.

היו"ר ג' גל;

לגבי פניה מספר 150, אין אף רפרנט, אך אני מציע שנשקול דברים

שקשורים בשיפוצים ועשויים לספק עבודה בענף הבניה. אני נוטה להסתפק

בהסבר, שמופיע בדף הפניה לוועדה, ולאשר פניה זו..

ג' שגב;

צריך להיות הסבר מפורט. ההסבר בפניה הוא אפילו לא ערטילאי.

אם כך, לא נאשר את פניה 150. הוא הדין אם לגבי פניה מספר 151.

ר' אלול;

אני בעד אישור פניה מספר 150 בישיבה זו.

מי אחראי לכך, שאין כאן רפרנט שיציא נושאים אלה לוועדה ?

אינני אחראית על נושא האדמיניסטרציה בוועדה.

יכול להיות שאלו בקשות, שמחכים לאישורן כדי לבצען , ושהתקנות



נמצאות בוועדה.

היו"ר ג' גל;

לא נוכחים, בישיבה זו, רפרנטים שיציגו את הפניות הנ"ל. לכן, לא

נדון בפניות אלו בישיבה זו, אלא בישיבה הבאה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

11:20.