הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ב באדר התשנ"ו (13 במרץ 1996) , שעה 09:00
נכחו;
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 13/03/1996
חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
חברי הוועדה
יהושע מצא - היו "ר
אברהם הירשזון
מוזמנים; דן אורנשטיין - משרד המשפטים
ישראל אזר - משרד הפנים
ישראל פרנד - משרד העבודה והרוותה
חנה קלר - יועצת משפטית - משרד לבטחון פנים
נצ"מ ראובן אריאב - משטרת ישראל
סדר-היום
¶
א. הוק לתיקון פקודת העיריות (תעודת חיים לניצולי שואה) התשנ"ה-1995
ב. הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה), התשנ"ו-1996
א. חוק לתיקון פקודת העיריות (תעודת חיים לניצולי שואה) התשנ"ה-1995
היו"ר י' מצא;
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. לפנינו הצעת חוק של
חבר הכנסת הירשזון, לתיקון פקודת העיריות. אני מבקש שתסביר את הצעת החוק.
אי הירשזון;
הצעת החוק באה לתקן עיוות קיים שבו כאשר ניצולי שואה צריכים לקבל פיצוי
מממשלת גרמניה, הס חייבים להוכיח שהם חיים. אחד המקומות שבו הם יכולים לקבל תעודה
כזאת, היא הרשות המקומית. כאשר הם ניגשים פעם בשנה לרשות המקומית ומבקשים לקבל את
ההוכחה הזאת, גובים מהם סכום כסף עבורה. אנחנו מבקשים שימשיכו לתת להם את השירות
הזה, אבל שלא ייגבה תשלום עבורו.
י' אזר
¶
מדובר באישור מודפס ומוכן ע"י הממשלה הגרמנית, ולא רק גרמניה אלא גם אוסטריה
והולנד נותנות אישורים; האישור מודפס בלועזית, לא בעברית, והפקיד מאשר שהאיש
התייצב.
י י אזר
¶
בחוקי העזר אין בדרך כלל סעיף מפורש לתעודת אישור חיים, אבל ישנם מספר מקומות
בהם האישור הזה קיים כגון בקרית אתא. לקרית ביאליק עלו הרבה אנשים מגרמניה ועל
סמך אותו חוק עזר נגבית אגרה. כעת קמה צעקה והפסיקו לגבות אגרה. גם משרד הפנים,
הביטוח הלאומי ובנקים נותנים את האישור הזה ולא גובים אגרה.
היו"ר י י מצא
¶
אם כך אתה מצדד בחוק?
י' אזר;
אין לנו התנגדות לחוק. בקרית ביאליק גבו עד עכשיו 19 ש"ח. אנחנו מסכימים לחוק
אבל יש לי הצעה לגבי התיקון, כיצד הוא ייעשה. אני חושב שהתיקון לא צריך להופיע
בסעיף הכללי הקובע שהרשות המקומית יכולה לחוקק חוקי עז- ולגבות אגרות, היטלים
ודמי השתתפות, כאשר זה מתייחס לאגרה ספציפית שמוגבלת גם בסכום שלה וגם בתחולה
שלה. יש לנו סעיף סמכויות, זהו סעיף 249 פיסקה 28 לפקודה, ושם קבועה סמכות בעניין
אגרה לתעודות אישור, ולכן אני מציע שייכתב כך: סעיף 249 פיסקה 28 תסומן (א)
ואחריה יבוא (ב): "תוקפה של פיסקה זו לעניין אגרה בעד תעודות אישור, יהיה כפוף
לכל פטור או תקרה שהשר יורה עליהם בצו". יש דוגמה לזאת בפיסקה 25 באותו סעיף,
היטל עינוגים כתוב
¶
"להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים אולם לא
יוטל היטל לפי חוק". בסעיף (ב) כתוב: "תוקפה של פיסקה זו יהיה בכפוף לכל פטור
שהשר יורה עליו בצו". גם בפיסקה 20 של אותו סעיף, הדן בפתיחתן ובסגירתן של חנויות
וגם שם כתוב שהעניין כפוף "להוראות שיוציא השר בצו".
י י אזר
¶
מפני שאנחנו דנים בתעודות אישור. אני מציע שעניין קביעת האגרה יהיה באותו
סעיף ובאותה פיסקה הדנים בתעודות אישור.
מי פרנקל-שור
¶
מר הירשזון מציע שתהיה קביעה מפורשת בחוק שבתעודות ממין זה רשות מקומית לא
תוכל לגבות כספים. אתה מציע שהדבר יהיה כפוף לצו של השר. חבר הכנסת המציע צריך
להבין שיש כאן שינוי במהות. לפי הנוסח שלו זאת קביעה מפורשת בחוק, ואתה מציע
שהפטור יהיה תלוי בכך שהשר יוציא צו או לא יוציא צו.
י י אזר
¶
נכון שזה יהיה כפוף לצו של השר אבל אני מודיע שהשר הסכים להצעת החוק, כך שלא
תהיה מניעה מצידו להוציא מיד את הצו.
אני רוצה להעלות נקודה נוספת; אין ביטוי חוקי "ניצולי שואה". יש שואת הכורדים
ויש שואת רואנדה ועוד; הביטוי החוקי הוא נכי רדיפות הנאצים. אני רוצה לציין שהשר
חתם עכשיו על תקנות שעניינן הנחה בארנונה ויש לא רק ניצולי הנאצים אלא מקבלי רנטה
מגרמניה שהם לאו דווקא נכי רדיפות הנאצים.
י י אזר
¶
משום כך צריך לנסח את זה בצורה יווזר רחבה. עניין נוסף שאני רוצה לציין הוא
התקרה. יש לנו בעיה בעניין אגרת תעודת אישור המשולמת לעיריה עבור אישור תשלום
מיסים. בעיריית ירושלים גובים כיום מאה ש"ח עבור אישור על תשלום המיסים, וצריך
לקבוע תקרה.
אי הירשיזון
¶
אני סומך על הניסוח של היועצת המשפטית של הוועדה.
היו"ר י י מצא;
היא לא תספיק לעשות את זה.
מי פרנקל-שור;
נציג משרד הפנים אומר שהצעת החוק תהיה בסמכות השר בצו, ולא בסמכות מפורשת
שתיקבע ברקיקה. על כך צריך חבר הכנסת המציע להחליט. אני חושבת שהעצה הטובה של
האדון הנכבד היא להעביר את מקומו של הסעיף. בהכנה לקריאה ראשונה אני מציעה
להחליט אם אנחנו משאירים את זה לסמכות השר, או לקביעה מפורשת בחוק.
א' הירשזון;
להערכתי זה צריך להיות כקביעה בחוק ולא בצו של השר. אני חושב שכך יאה למדינת
ישראל לעשות את זה. אני מדבר על העיקרון שבו מדינת ישראל לא יכולה לגבות כסף
מאנשים שעברו את השואה, לא 19 ש"ח ולא 30 ש"ח. זאת בושה וחרפה למדינת ישראל.
היו"ר י י מצא;
מדובר רק על מקבלי רנטה?
י י אזר;
אני מכיר אנשים שאינם ניצולי שואה והם מצליחים לקבל רנטה.
היו"ר י י מצא;
אנחנו נלך לפי רצונו של מגיש ההצעה, חבר הכנסת הירשזון, הוא החליט שזה יהיה
בחקיקה מפורשת; לצערי נו הרב, בנושא ניצולי השואה, ככל שעוברות השנים כך הם הולכים
ומסיימים את חייהם בארץ. הרקיקה הזאת יכולה להיות תעודת הוקרה לממשלת ישראל ולעם
ישראל, על כך שנתנו את תשומת הלב לנקודה הזאת. ביום מן הימים, גם החוק הזה כבר לא
יהיה מעשי.
אני מעלה את הנושא להצבעה.
הצבעה
בעד - 2
נגד - אין
היו"ר י י מצא;
אנחנו מעלים את החוק לקריאה ראשונה. קריאה ראשונה תוכל להיעשות בשבוע הבא ע"'
מציע החוק. אני מציע לך, אברהם, לעקוב באופן צמוד אחרי כל הגורמים כדי שהחוק יעלה
בשבוע הבא.
תודה רבה לכולם.
ב. הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996.
חי קלר
¶
כן, אבל יש כאן שינוי מסוים. חוק איסור הלנה פקע ב-02.96, ואנחנו מאריכים
אותו בשנה נוספת. לאור הארועים האחרונים יש כאן שני שינויים. 1. יש החמרה
בענישה, משנה לשנתיים. 2. יש תוספת על עבירה של הסעה; הרבה מעבידים ישראלים היו
נוסעים ברכב שלהם, בעל לוחית צהובה, והיו מעבירים את העובדים שאינם רשאים לעבוד
בישראל ברכב, בלי שיבדקו אותם, וזה היקשה על האכיפה.
אי הירשזון;
מה זאת אומרת - מעביד או מתווך? כל אדם יכול לבקש משכנו להעביר את העובד
במכוניתו.
חי קלר
¶
הכוונה לחברות כוח אדם. מדובר רק על עובדים מהאיזור, לא על עובדים מתאילנד
או מרומניה. חלק מהאנשים היו מסייעים לעובדים להיכנס לארץ ע"י כך שהיו מסיעים
אותם במכוניותיהם.
ח' קלר
¶
אם ייכתב "כל אדם" זה יכול להוות בעיה כי "כל אדם" הוא גם נהג אוטובוס.
זאת הוראת שעה עם החמרה לשנה בלבד.
היו"ר י' מצא
¶
אם כך, מאותר וועדת הכנסת שיחררה את ההצעה באופן מיוחד מהובת ההנחה, אני מבקש
להביא את זה עוד היום לקריאה שניה ושלישית. אני מבקש מצדכם לדבר עם יושב ראש
הכנסת ולעקוב שההצעה עולה היום. תודח רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:35