הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 312

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כי באדר התשנ"ו (11 במרץ 1996). שעה 09:40

חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

ר' פנחסי

חה"כ די צוקר

בנג'י היימן - משרד הפנים

ישראל שפיצר - משרד הפנים

י וסף עמר - משרד הפנים

יהודה מירון - משרד הפנים

דוד פילזר - משרד הפנים

דלית דרור - משרד המשפטים

משה ינון - משרד המשפטים

מיקי ליפשיץ - סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

רות רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

יוסי לביא - משרד התחבורה

אורי אביר - משרד התחבורה

אלון קסל - משרד האוצר

ששי שילה - מרכז השלטון המקומי

מי פרנקל-שור

אי קמארה

רשמה: אי שלהבת

1. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון

מסי 16) (סגנים נוספים), התשנ"ו-996ו (של חה"כ רענן כהן).

2. תקנות הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה),

התשנ"ה-1995.

3. חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון - רכב מנועי), התשנ"ה-1995 (של

חה"כ דדי צוקר).

4. תקנות התכנון והבניה (שעור אגרות להגשת עררים בפני ועדת ערר לפי

סעיף 12אי לחוק), התשנ"ו-1995.



חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מספר 16)

(סגנים נוספים). התשנ"ו-1996 (של ח"כ רענן כהן)

אני מבין שאנחנו מורידים את הסף של מספר התושבים ברשות מקומית בענין

מינוי סגנים מ-250,000 ל-50,000ו. אני מבין שמשרד הפנים תומך בזה.

אין לנו בעיה עם זה. אנחנו תומכים בזה.

משרד הפנים תומך בזה ועל כן אנחנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה שניה

ושלישית.



תקנות הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה). התשנ"ת-1995

בתשנ"ה הוועדה אישרה את תקנות הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות

להברי מועצה). מסעיף 3 לתקנות נמהק המשפט "ובן בגין ישיבות תאגיד עירוני

כמשמעו בסעיף 249א לפקודת העיריות" ולפיכך נאסר על הבר מועצה לקבל גמול

עבור השתתפות בישיבות של תאגידים עירוניים. היות וזה הרע את מצבם של חברי

המועצות, הגענו להסכמה עם משרד הפנים שנוסיף סעיף ש"נציגי עיריות בתאגיד

עירוני לא יהיו זכאים לגמול השתתפות לפי תקנות אלה" - זאת אומרת לפי תקנות

הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות לחברי מועצה) - אלא ימשיכו לקבל

גמול השתתפות בעד השתתפות בישיבות הגוף המנהל, כולו או רובו, בהתאם לתקנות

העיריות (כללים להסדרת שיעור גמול לנציגי עיריה בגוף המנהל בתאגיד עירוני),

התש"ן-1990. אנחנו מחקנו את ההלק שעבר עליו תכלה מכיוון שבסעיף 249א הסעיף

הרלוונטי נמחק. אנחנו מוסיפים שכל מי שצרין לקבל גמול על חשתתפות בתאגיד

עירוני ימשיך לקבל את זה. כלומר הם לא ייאבדו מהתשלומים שקיבלו אבל הם לא

יוכלו לקבל את שניהם, הם יקבלו או את זר; או את זה.

זה ייכנס לתוקף מיום שאנחנו נאשר את זה?

אני מציעה שזה ייכנס לתוקף עכשיו.

ההצעה הזאת יצאה מצידנו. אנחנו מברכים על הצעת יו"ר הוועדה, על קבלת

התקנות. גם דאגנו שלנושא חזה יהיה כיסוי תקציבי לאותם חברי מועצה שזכאים

לזה. השר דאג שחלק מהנושא הזה ייכלל בתקציבי הרשויות המקומיות לשנת 1996.

כלומר שר הפנים דאג בתקציב המדינה לשנת 1996 לכך שיהיה כיסוי לנושא

הגמול האמור. זה בניגוד לכך שלפני כן, כשאישרנו את התקנות ואת החקיקה, זה

עוד לא נכלל. לקחו את הכסף מהתקציב שהוקצב לפני כן לגמול לחברי תאגיד

עירוני, שבוטל. גם זח מאושר. אני אבקש ממך לדאוג שהשר יחתום היום, או לכל

המאוחר מחר, על התקנות ואני מבקש שתעבירו לוועדה עותק חתום על-ידי השר.

אני נציג מרכז השלטון המקומי. הופתעתי לשמוע את דבריו של נציג משרד

הפנים ואני מברך עליהם. אני מאוד מקווה שאומנם כך מכיוון שבשיחה שקיימתי

בשבוע שעבר עם עוזר שר הפנים נאמר שהסכום לא מתוקצב. יכול להיות שזה נכלל

במסגרת סך כל המענקים של משרד הפנים לרשויות המקומיות.

שמענו פה הצהרה של נציג משרד הפנים, שהגמול לחברי מועצות עיר ותאגידים

עירוניים כלול בתקציב 1996. קחו את השטר הזה ותידרשו שהוא ייפרע. אני מניח

שהוקצו סכומים לנושא הזה. אם יתברר שאין כסף, נפגיז בסידרה של מכתבים את

האוצר ואת משרד הפנים. אי אפשר לא לתת לחוק כיסוי תקציבי.



הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון - רכב מנועי). התשנ"ה-1995

הצעת החוק הזאת מתואמת עם משרד הפנים והיא על דעת הממשלה. יש בפניכם את

הצעת החוק של חבר הכנסת דדי צוקי והממשלה הגישה הצעה נוטפת.

כעת סיבכת את העסק כי עוד לא למדתי את ההצעה החדשה שהנחת הרגע לפני. זה

יעבור רק בכנסת ה-14.

היה סיכום עם חבר הבנסת דדי צוקר.

אתם יכולים לסכם איתו כמה שאתם רוצים. בנייר הזה מדובר על סמכויות של

מפקחים וכדומה. האם מדובר רק על חוף הים?

רק חוף הים. בסטנוגרמה של הקריאה הטרומית תקראו את דבריו של ח"כ צוקר.

מי יעסיק את המפקחים?

המפקחים הקיימים יוכלו לבצע גם את המטלה הזאת. אין כוונה להוסיף מפקחים.

הצעת החוק של חבר הכנסת צוקר מקובלת עלי. עכשיו ביקשו מאיתנו להוסיף עוד

פקחים וסיבכו את הדברים. בהצעה החדשה מקובלים עלי סעיפים 4(א) ו-4(ב) אבל

סעיף 5(א) (1) ו-(2) לא מקובל עלי. אני הבאתי את החוק הזה היום משום שהנוסח

הכחול חיה מקובל עלי, חשבתי שייתקיים דיון של 3 דקות ונאשר זאת. היום אנחנו

בעומס גדול. אם פקח תפס עבריין בים, זה מצויין. אבל יתחילו לרדוף, בעזרת

המשטרה, אחרי אנשים ולחפש אותם במקומות מסויימים, ייחפשו הוכחות שהם היו

בים, זה לא מקובל עלי. גם לא מקובל עלי ש"העובר על הוראה בחוק זה - קנס בסך

36,000 שקל" - זה סכומי עתק.

זה כמו בפקודת התעבורה על נהיגה רשלנית.

עד סעיף 4 זה מקובל עלי. אם ניכנס לוויכוחים אז החוק הזה יידחה לאישור

הכנסת ה-14. את הרצון הטוב שלי הוכחתי.

אני יוצא מתוך הנחה שצריך למצוא את האיזון בין לחץ הזמן שבו אנו נמצאים



לבין הכוונות שבחוק. אני מציע להוריד את סעיף 5 בשלב הזה. כפי שכבר אמר

יושב הראש, אחרי קריאה ראשונה יוזילו על זה את וזוק הרציפות ואז נקיים דיון

באופן י ותר רציני.

אז להוריד גם את סעיפים 5, 7 ו-8.

זה לא. אין טעם באיסור מבלי לקבוע סנקציות. אני מקבל שאפשר בינתיים

להוריד את סעיף 5 ולא להיכנס לפרטים האלה.

אתה לא תטיל פה על איזה נער קנס של 36,000 שקל.

גם אם הוא הרג ילד על שפת הים כי נסע בגייפ בפראות בין תינוקות וילדים?

את צודקת, אבל זה לא יהיה בדיון היום אלא בכנסת ה-14.

וזבל שבפתיחת עונת הרחצה לא יוחל כבר החוק הזח.

בלאו הבי זה לא יספיק לעבור 3 קריאות עד הקיץ.

כל מה שאנחנו רוצים להשיג פה, שלחוק הזה תחיה רציפות. לכן אני מציע לאשר

את החוק חזה בקריאה ראשונה. אני מוכן לאשר אפילו יותר מהנוסח הכחול, אני

מוכן לאשר עד סעיף 4 בנוסח החדש.

אז תיכלול גם את סעיף 7 החדש כי מוכרחים שתהיה איזשהי סנקציה.

יש עמדת ממשלה על כל החוק והממשלה לא תיתמוך בנוסח הכחול.

אין לי בעיה שייכללו סעיפים 7 ו-8 לקראת הקריאה הראשונה.

אנחנו לא יכולים שיהיה פיקוח בלי שנכלול את סעיף 5. אם כך אולי נוריד את

המפקח.

אז אנחנו מורידים את סעיפים 5, 6. בסעיף 7 אנחנו משנים ל"היה לשוטר". את

סעיף 8 נשאיר כפי שהוא. ועל זה יחול חוק הרציפות.

הגירסה החדשה השמיטה את עניין אופנועי-הים (אופנוע-ים הוא שהרג את אבי

רן, השוער של מכבי וזיפה), שהופיעו בהצעה המקורית. אני מבקש להוסיף גם את

אופנועי-הים.

אני בעד זה, אתה צודק מאה אחוז, אבל אני מרגיש נורא שהחקיקה היא כל כך

חפוזה. נוסיף את זה אוזרי הקריאה הראשונה.

אם היועצת המשפטית תוכל לשבץ בנוסח גם "אופנועי-ים", שתכניס את זה.

רבותי, אישרנו את הצעת החוק הזאת - את סעיפים 4-1; אחרי כך סעיף 7 הופך

לסעיף 5 ("חיה לשוטר") ואנחנו מוחקים שם את המפקח; וסעיף 8 הופך לסעיף 6.

כל תיקון נוסף הוא חסר תועלת. זו קריאה ראשונה ואמרתי שבכנסת ה-14 מי שיהיה

יו"ר ועדת הפנים יידע שזה חוק לקוי ושצריך להוסיף עליו. אני מקבל את מה

שהעיר חבר הכנסת דדי צוקר, שנסיעה מסוכנת בתוך הים היא אף יותר חמורה. למה

להתעקש על נקודה זאת או אחרת? במילא החוק הזה לא יתבצע כעת והכנסת ה-14

תטביע עליו את חותמה בקריאה השניה והשלישית.

אני מציע להסתפק בקריאת הכיוון שיש בהצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה. ברור

שהוזרק איננו מושלם, גם בסעיפי העונשין שלו, גם בשאלת כלי השייט בים, כמו

אופנועי-ים, והדברים האלה צריכים לבוא לידי תיקון בכנסת הבאה בצורה יותר

רצינית.



תקנות התכנון והבניה (שיעור אגרות להגשת עררים בפני ועדת ערר לפי סעיף 2ואי

לחוק). התשנ"ו-1995

אין לנו התנגדות לתקנות אלא רק תיקון לסעיף הפקדת האגרה. פה נאמר "הוגש

ערר, יפקיד העורך בידי מזבירות ועדת הערר המחאה בנקאית בגובה סכום האגרה".

אנחנו מבקשים לשנות את זה, כך שלא יפקידו המהאה כוועדת ערר אלא שיישלמו

בטופס בדואר. זה פרט טכני. כאן מדובר על ערר על ההלטה של רשות רישוי

מקומית, לדהות בקשה לקבלת היתר, או לדחות בקשה לתוכנית בסמכות ועדה מקומית,

או מי שהגיש התנגדות להם, לדהיית ההתנגדות לשימוש חורג והתנגדות להקלה או

התנגדות תוכנית, הערר עליהם הוא לוועדת ערר. הכוונה היא לבקש על זה אגרה.

היה ויכוה במועצה הארצית לגבי גובה האגרה. קיבלו בסופו של ענין את העמדה של

משרד האוצר, שהאגרה תהיה בת 1,000 ש"ח, וזה מתוך הנחה שמדובר בשימוע שני.

האם אפשר לאשר את התקנות כמו שהן?

לדעתי הסכומים הם מוגזמים.

אני שבע רצון מהסכומים הנקובים כאן.

אני מציע להעמיד את כל הסכומים על 250 שקל.

כשניתהנו את הנושא הזה ובדקנו את הסבומים גם עשינו הערכה גסה של העלות

לערר. מצאנו שזה אפילו לא מתהיל לכסות את העלות האמיתית. קיימנו גם דיונים

בוועדת משנה של המועצה הארצית ואז היה הבדל, בין עמדת משרד הפנים לעמדת

משרד האוצר, רק בנושא של ערר על דהיית והתנגדות לתוכנית. שר הפנים קיבל את

עמדת שר האוצר מכיוון שכל פניה כאן היא לא פניה ראשונה, כלומר האזרה כבר

קיבל שימוע כלשהו לפני כן ופה הוא מערער על הההלטה, ולכן הוא השב שיש הצדקה

לסכומים האולי יהסית גבוהים האלה.

הסכומים שהאוצר מבקש פה הם נטל כבד מאוד על האזרה הקטן. אני חושב שאתם

מנצלים פה הזדמנות איכשהו לכסות את הפעלת הוועדות האלה. אם הגעתם להסכמה

בין משרד הפנים למשרד האוצר זה כנראה היה בהבטחה שמשרד הפנים ייקבל איזשהי

תוספת תקציב מהאוצר. אני מציע להוריד את זה ל-50%, במקום 1,000 שקל - ל-500

שקל, במקום 1,500 שקל - ל-750 שקל. סעיף 5 אומר ש"רשאית ועדת הערר לפטור".

אם הערר י יתקבל, סימן שהיתה הצדקה לערעור ואני מבקש לפטור אותו לחלוטין

ולהחזיר לו את הכסף. לא רק שהיא תהיה "רשאית" להחזיר את הכסף אלא שזה יהיה

בתקנה עצמה, שאם הערר י יתקבל הוא ייקבל את כספו בחזרה.

"יקבל את מחציתו", כי יש גם הוצאה.

האגרות האלה אינן אגרות יעודיות ואין לזה שום קשר לתקציב משרד הפנים. זוז

לא השיקול שמנחה את משרד האוצר והתקבולים שאנחנו מצפים מהדבר הזה לא יכסו

אפילו 20% מהעלות האמיתית.

מדובר על אדם שמרגיש את עצמו נפגע ורוצה להגיש ערר. 500 שקל זה סכום

נכבד מאוד.

הרציונל מאחורי תיקון 43 לחוק התכנון והבניה הוא ייעול הליכי הבניה. פה

מדובר על הלין שני, אחרי הליך התנגדויות, כשמוגש ערר, וזה בדיוק מה שאנחנו

רוצים למנוע. זה הרציונל מאחורי הסכומים הללו.

אני מציע שנעמיד את הסכומים על מחצית: 500 ו-750 במקום 1,000 ו-1,500.

בסעיף 5 נאמר "התקבל הערר, כולו או מקצתו, יוחזר מחצית מסכום האגרה".

חצי מהאגרה יוחזר תמיד במקרה שהערר היה מוצדק אבל ועדת הערר תהיה רשאית

לקבוע שכל האגרה תוחזר.

אני מצטרפת לעמדה שהסכומים הרבה יותר מידי גבוהים. בעיקר צריך להיות פער

בין מי שיוזם תוכנית, והוא מרוויח ממנה, לבין מי שנגרר לתהליך והוא בסך הכל

הגיש התנגדות. אם ההתנגדות שלו נדחתה מותר לו להגיש ערר אבל הוא לא מרוויח

מזה. בסך הכל בונים לו מבנה שמפריע לו מתחת לביתו והוא נגרר לעניין.

מה דעתך על מחצית הסכום?

בוועדת המשנה של המועצה הארצית אפילו חשבנו על יחס של 1 ל-3 בין היוזם

לבין מי שנגרר לתוך התהליך.

סעיף 1 הוא סעיף הייזם; סעיף 2 הוא סעיף האזרח הנגרר לתביעה.

אז את סעיף 2 נעמיד על סכום קטן יותר. אם כך את האגרה על הייזם, בסעיף

1, נקבע על סך 750 שקל; את האגרה בסעיף 2 נעמיד על סך 250 שקל.

סעיף 3 זה פיצויים, כאשר ועדה מקומית מציעה פיצויים וזה לא מקובל על מי

שדרש את הפיצויים זה מגיע לוועדת ערר. זה אזרח שדורש פיצויים.

אז גם האגרה בסעיף 3 תהיה 250 שקל.

לגבי סעיף 5: "התקבל הערר, כולו או מקצתו, תוחזר מחצית האגרה ורשאית

ועדת הערר לפטור את העורר מתשלום האגרה כולה."

מי שהפסיד צריך לשלם את ההוצאות שהטילה עליו ועדת הערר. אם ערעורו התקבל

סימן שערעורו היה צודק, הוא יקבל את הכסף ומי שהפסיד י ישלם את ההוצאות של

ועדת הערר.

זה הרבה ביורוקרטיה, בניגוד לרציונל של תיקון 43 לחוק התכנון והבניה.

בסעיף 4, העוסק בהפקדת האגרה, אנחנו רוצים לשנות את הניסוח. "הוגש ערר,

ישלם העורר בידי מזבירות ועדת הערר"

אנחנו רוצים שהוא יישלם את זח בבנק לחשבון של המדינה וכך ועדות הערר לא

תעסוקנה בכסף.

סעיף 4 הוא אופני התשלום, זח עניין טבני. אנחנו רוצים שהאגרה תשולם

לחשבון כזח וכזה בבנק וייביאו את הטופס. לא שייפקידו המחאח בנקאית במזכירות

ועדת הערר.

בסעיף 6 אנחנו רוצים לשנות את ההצמדה לפעם אחת בשנה. זה לטובת האזרח. זה

בהמלצה של ועדת הפנים. זה ייעשה ב-1.1 לפי מדד דצמבר.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:22