הכנסת השלוש-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 306
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, אי באדר התשנ"ו (21 בפברואר 1996). שעה 09:00
נכחו;
חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 21/02/1996
חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 25), התשנ"ו-1996
פרוטוקול
מוזמנים
חבר-הכנסת ד' מגן
חבר-הכנסת א"ח שאקי
אי ויטנברג - משרד הפנים
שי סיסו - מרכז השלטון המקומי
יועצת משפטית; מי פרנקל-שור
מנהל הוועדה
¶
אי קמארה
קצרנית; מזל כהן
סדר-היום; 1. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות),
התשנ"ה-1995.
2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון מס' 23) (בחירות), התשנ"ו-1996.
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
(תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התשנ"ה-1993
היו"ר י' מצא
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הפנים.
בפנינו הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות),
התשנ"ה-1995 , של חברי הכנסת: דוד מגן, אברהם הירשזון, שאול יהלום ויעקב שפי.
ההצעה עברה בקריאה טרומית. אנחנו מכינים אווזה עכשיו לקריאה ראשונה.
חבר-הכנסת דוד מגן, תסביר לנו את הצעת החוק הזאת.
די מגן
¶
להפתעתנו הרבה, לאחר שמבקרת המדינה הגישה דו"ח על הבחירות ברשויות המקומיות
והביעה חשש לפלילים ב-28 מקרים, היועץ המשפטי לממשלה לא נקט בהליכים שהוא צריך
לנקוט.
בהתכתבות בינו לבין הוועדה לענייני ביקורת המדינה הסתבר שההתיישנות על
עבירות בחירות אינה אלא בת שנה אחת. גם בעידודו קודמה הצעת החוק הזאת אשר מדברת
על הרחבת תקופת ההתיישנות משנה לשלוש וחצי שנים, אם אנחנו רוצים לאכוף את חוקי
הבהירות. הממשלה הציעה במהלך הדיון שההתיישנות תורחב לשנתיים ולא לשלוש וחצי
שנים. אני לא חושב שהנושא עקרוני. הענין נתון לשיקול דעת הוועדה, אבל דבר אחד
ברור, אם ההתיישנות היא שנה, כמעט ואי-אפשר לאכוף את ההוק גם כאשר אתה רואה
עבירות הנעשות לכאורה תוך רמיסת החוק ברגל גסה וצריך להגדיל את תקופת ההתיישנות.
העניו של שנתיים, כעמדת הממשלה, או שלוש וחצי שנים כעמדת המציעים, נתון לשיקולה
של ועדת הפנים. אנחנו הסכמנו להתפשר עם הממשלה ואני חושב שכדאי לחשוב על זה.
אי ויטנברג
¶
אם מורט- לי להעיר. בלי לפגוע בסמכות הוועדה, חלילה, חוק דרכי תעמולה חל גם על
ההבחירות לכנסת וגם על הבחירות לרשויות המקומיות באותה מידה בדיוק.
די מגן
¶
היא אומרת שהכותרת נכונה גם לבחירות לכנסת וגם לבחירות לרשויות המקומיות.
העניו נולד בדו"ח הביקורת על הרשויות המקומיות.
היו"ר י י מצא
¶
אין התנגדות. נרחיב את זה לשלוש שנים. אנרונו מאשרים את הצעת הוק הבהירות
(דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התשנ"ה-1995.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון מס' 23)) (בחירות), התשנ"ו-1996
היו"ר י' מצא
¶
אניונו עוברים להצעת חוק נוספת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון מס' 23),
התשנ"ו-1996, של חבר-הכנסת אבנר-חי שאקי .
חבר-הכנסת שאקי , הסבר את הצעתך פעם נוספת.
א"ח שאקי
¶
בבחירות האחרונות התעוררו כמת בעיות ברשויות המקומיות. האחת, התברר שברוב
המקרים אי-אפשר היה להוכיח טענות זיוף מסיבות טכניות. השניה, רישום שלא כדין של
בוחרים שלא היו תושבים אלא באו לצורך הצבעה, או ששכרו לחודש ימים חדר, או שגם זה
לא, וכך היטו את הכף לטובתו של מועמד אי לרעת מועמד בי. מדובר בישובים שבהם 40-30
קולות מעבירים שלטון. מזעזע לחשוב שאנשים שלא גרים באותו ישוב, שמשפחתם נשארה
במקום שנשארה, שהילדים לא עברו לגן או לבית הספר בישוב, שברור כשמש שהם לא תושבי
המקום אבל נרשמו לצורך זה והם בחרו .
החוק הזה בא למנוע את האפשרות חזאת וקובע ששינוי מען והצבעה בבחירות שלא כדין
הינו עבירה פלילית ושאפשר יהיה לערער בבית המשפט המחוזי. זה בידיעת ובהסכמת שר
הפנים, שר המשפטים והממשלה, קיבלתי מכתב מאת יו"ר ועדת השרים לענייני רקיקה שאין
להם שום התנגדות. כפי שידוע לכם, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה פה אחד. אני מצפה
שהוועדה תיתן את ידה להצעת החוק.
שי סיסו
¶
זה לא כתוב בהצעה.
אי ויטנברג;
גם בחוק מירשם האוכלוסין יש עבירות מאד מפורטות מה זה שינוי מען כדין ומה זה
שינוי מען שלא כדין. בכל מקרה, גם לפי חוק מירשם אוכלוסין, שינוי מען שהוא לא
אמיתי הוא עבירה. אבל לענין הזה נקבעה עבירה מיוחדת בחוק הבחירות, מכיוון שפה יש
לזה משמעות מאד מסויימת.
שי סיסו
¶
אני מסכים אתך. זה לא רק לגבי זה, אני חושב שגם לגבי כל מיני מועמדים שבאים
ואחרי זה לוקחים את הפקלאות והולכים כשהם לא נבחרים.
א"ח שאקי;
העובדה שיידעו שזאת עבירה פלילית חמורה. זאת אומרת, שאם אדם נתפס, אפשר להביא
אותו לדין. אני מאמין שאנשים ישקלו עשר פעמים לפני שיעשו את השטות הזאת.
היו"ר י' מצא
¶
יש תיקונים טכניים?
אי ויטנברג;
כן, תיקונים טכניים קלים. לסעיף 72(א}(4), שזו למעשה עילת ערעור בחירות חדשה,
אנחנו מציעים להוסיף עוד הגדרה שאומרת מה זה השפעה על חלוקת המנדטים. ההגדרה
אומרת כך
¶
לענין השפעה על חלוקת המנדטים או על בחירת ראש רשות, יש להפחית את מספר
הבוחרים האמור - -זאת אומרת אותם אלה ששינו מענם - מסך כל הקולות הכשירים שניתנו,
לאחר מכן מפחיתים את אותו המספר מהקולות שליד כל אחת מרשימות המועמדים וכל אחד
מהמועמדים לראש רשות ומחשבים את הכל עוד פעם.
היו"ר י' מצא
¶
את כבר מסבכת אותנו.
אי ויטנברג;
השאלה היא עקרונית, האם רוצים להכניס את התחשיב לחוק או לא.
היו"ר י' מצא
¶
אם תתני לי נוסחאות כאלה, אני צריך לתת את זה לשלטון המקומי לחשיבה. אני לא
יכול לקבל נוסחה לא בדוקה על ידי.
אי ויטנברג;
הרעיון היה לתת איזשהו כלי אחיד כדי גם לעזור לבית המשפט לקבוע מה זה השפיעו
על הלוקח המנדטים.
איד אני בודקת אם היתה השפעה או לא היינה השפעה? נניח שיש ישוב של 200 בוחרים
ו-60 או 50 איש חשודים בזה שהם שינו את מענם וכו'. אני לוקחת את ה-50 האלה,
מורידה אותם מסך כל הקולות הכשירים ואני מחלקת את התוצאות עוד פעם, כאילו האנשים
האלה בכלל לא הצביעו ואני רואה מה התוצאות שקיבלתי עכשיו. אני משווה את זה
לתוצאות שהיו בפועל, כשפועל הצביעו אותם 50 איש, ואני רואה אם היו הבדלים או לא,
אם היתה השפעה. זה מה שאומר הטקסט הזה.
שי סיסו;
פה כתוב; שהיתה עלולה להשפיע, לא שהשפיעה בפועל.
אי ויטנברג;
זה לא הכרחי. המטרה היתה לסייע לבית המשפט לקבוע מה זו אותה השפעה.
היו"ר י' מצא;
לא צריך לסייע. זה כל כך ברור, שההגדרה רק מסבכת. יופיעו בפני בית המשפט
ויגידו; זה השפיע. הכיצד השפיע? הוא צריך להוכיה. יבואו לשופט עם לוח ויראו לו
כיצד חילקו את המנדטים ומה היה קורה אם ה-50 האלה לא היו בישוב, בדיוק לפי הנוסחה
הזאת. אם ננסח אותה, מלה שגויה כאן או שם, סיבכנו את בית המשפט. תני להם לנהל את
זה. הם יוכיחו מה היה קורה לו לא היו ה-50 האלה.
אי ויטנברג;
עוד הערה ממש טכנית. בסעיף 85א. (א) במקום: "הגורם לשינוי מענו" הייתי מעדיפה
לומר: "המודיע על שינוי מענו", מכיוון שזה המושג שמקובל גם בהוק מירשם האוכלוסין.
אדם מודיע על שינוי מענו.
מי פרנקל-שור;