הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 302

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כג' בשבט תשנ"ו, 13.02.96, שעה 11:30

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר חנא חדאד

יוסף ונונו

שלום זינגר - יועץ משפטי, משרד הפנים

רות יוסף - משרד הפנים

צבי צילקר - ראש עיריית אשדוד

דוד הרטוס - עיריית אשרוד

אבינועם סדי - סגן ראש עיריית אשדוד

שמואל סיסו - ראש עיריית קרית ים

עדנה הירשמן-פרי - מרכז השלטון המקומי

גלעד טרודלר - מרכז השלטון המקומי

עוזי עצמון - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

חיים קונביץ - מרכז השלטון המקומי

ששי שילה - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

הילה לוי

חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (תקציב המועצה), התשנ"ה-1995 של

חברי הכנסת י' ונונו, ש' בוחבוט, א' יחזקאל - מס' ג'קע"ח



חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (תקציב המועצה), התשנ"ה-1995 של חברי הכנסת

י' ונונו. ש' בוחבוט. א' יחזקאל - מס' גיקע"ח

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. ח1ר הכנסת ונונו יציג את העניין

מכיוון שאני לא מומחה לנושא והבקשתי למלא את מקומו של היושב ראש.

יי ונונו;

בוקד טוב לכבוד היושב ראש, לראשי העריס ולנציגי המרכז לשלטון מקומי.

הצעת החוק שמונחת כאן לדיון עברה קריאה טרומית במליאת הכנסת והיא מונחת להכנה

לקראת קריאה ראשונה. לקראת הדיון קיימנו כמה ישיבות עס מרכז השלטון המקומי כדי

לנסות ולפשט את ההליכים שמוצעים בחוק. ועדת הכספים של השלטון המקומי, בראשות

צבי צילקר, הוציארו פרוטוקול ובו סיכומים והחלטות. רוצעת החוק היא בתמיכת

הממשלה, בתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה ושר הפנים.

ישנו היום מצב שבו במרבית הרשויות המקומיות, הצעת התקציב מתגבשת

ונשלמת רק לאחר סוף שנת התקציב, לאחר שהופכת להיות לא רלוונטית, ובמקרים רבים

גם בשנה שלאחר מכן. בהצעת החוק אנחנו רוצים לתקן את העיוות הזה. אנחנו רוצים

להביא לכך שהממשלה תעביר את התחייבויותיה לרשות המקומית לקראת שנת התקציב

החדשה, ומכיוון שתקציב המדינה מקבל את אישורו בסוף חודש דצמבר אנחנו רוצים

שההתחייבויות הסופיות יוגשו מיד לאחר אישור תקציב המדינה, במהלך חודש ינואר.

מטרה נוספת של החוק היא שתקציב הרשויות המקומיות יאושר עד חודש פברואר כך

שהתקציב יהיה רלוונטי לכל שנת התקציב.

זאת מהות רוצעת החוק כפי שהוגשה. בעקבות הפגישה עם מר קונביץ ועם מר

שילה הגשנו לוועדת הכספים הצעה שבאה לפשט את התהליך. בשלב הראשון תוכן הצעת

תקציב ע"י ראש העיר, הגיזבר וההנהלה והיא תוגש לוועדת הכספים. הממשלה תעביר

אומדנים לגבי ההשתתפויות עד ה-15.11. התאריך הזה נקבע כי בזמן זה התקציב כבר

אושר בממשלה ובכנסת ולכן יש לממשלה בסיס להעביר אומדנים לרשויות המקומיות.

ועדת הכספים צריכה לאשר את התקציב עד ה- 20.12 כשהוא כולל את עדכון תשלומי

הארנונה ואת האומדנים של הממשלה, שכבר מבוססים על תקציב ממשלה מאושר ועל קריארו

ראשונה במליאת הכנסת. מליאת המועצה צריכה לאשר את התקציב עד ה- 31.12.

כאשר בסוף חודש דצמבר התקציב יאושר סופית אנחנו אומרים ש"במהלך ינואר

הממשלה תעביר התחייבות סופית + אישור שר הפנים לתקציב. אם יהיו שינויים בתקציב

יאושר שנית סופית במועצה עד 28.02. אם תוך 60 יום משרד הפנים לא יאשר את

התקציב, התקציב יאושר אוטומטית."

כלומר, יאושר כפי שהוצע?

יי ונונו;

כפי שהמליאה אישרה אותו. במידה ושר רופנים לא יאשר את התקציב תוך 60

ירם הוא יאושר אוטומטית, כפי שנהוג בחוקי העזר. בישיבת ועדת הכספים עם מר

צילקר הוחלט על מספר נקודות שיש להוסיף. "יש לעגן בחוק שכל מטלה וכל חוק

שמטילה ממשלה על רשויות מקומיות, הממשלה חייבת למצוא דרך תקציבית כדי לפצות או

לממן את ביצוע החוק או המטלה". אם רגזמשלה מחייבת את הרשות לקיים שמירה על בתי

הספר, לדוגמה, וזאת הוראה של חוק או של רגזמשלה, על הממשלה חובה לתקצב את

המטלות האלה. במקרה של חילוקי דעות יוקם צוות משותף למשרד הפנים, משרד האוצר,

מרכז השלטון המקומי והוא יכריע בחילוקי הדעות.



הסעיף הראשון בהחלטת מרכז השלטון המקומי אומר: "תימצא דרך ,יקהסעיף הראשון בהחלטת מרכז השלטון המקומי אומר:"תימצא

המאפשרת לרשות המקומית להמשיך לפעול במידה ועד סוף חודש התקציב לא יאושר". מה

קורה אם בסוף חודש פברואר אין תקציב מאושר? אחת הבעיות שבגללה אישור התקציב

נסחב לאורך כל השנה וגם לשנה שאחריה היא בגלל שישנו חוק שאומר שבמידה והתקציב

לא מאושר, פועלים לפי 1/12. מכיוון שכך אין מניע לראש העיר להזדרז בהשלמח כל

הצעדים לאישור התקציב. את הנקודה הזאת אני מבקש לפתוח לדיון כדי למנוע מצב שבו

הזמני הוא הקבוע.

יש נקודה נוספת שאני רוצה לציין; ועדת הרמלך טיפלה בנושא החינוך

והרווחה. נושא החינוך אף פעם לא סגור. בדרך כלל 40% מהמימון בא מהכנסות עצמיות

של הרשות המקומית, וזה נושא לשיקול ולמחשבה. אני מעלה רעיון למחשבה שאומר ששר

החינוך וחדשות המקומית יקבעו את סל שירותי החינוך וידאגו לאיזונו התקציבי.

תודה. אנחנו ניגש לדיון בנושא. מר זינגר, בבקשה.

ראיתי את ההצעה כפי שהיא ובוועדת שרים ביקשנו לבטל את סעיף קטן (יא).

יש שני סוגי תקציבים בפקודת העיריות, תקציב אחד הוא תקציב רגיל ותקציב שני הוא

תקציב מילואים, שנקרא גם תב"ר, תקציב בלתי רגיל. ההבדל בין תב"ר לתקציב רגיל

הוא בכך שאם המועצה לא מחליטה לגבי תב"ר שום דבר, אפשר להביא אותו ישירות

לאישור השר.

באישור תקציב במועצה מקומית, להבדיל מממשלה, קיים פער. אחת העילות

להפלת ממשלה, ודאי על פי החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, היא אי אישור

התקציב. ברשות מקומית אין דרך להדיח ראש מועצה, בניגוד לראש ממשלה. אין הצבעת

אי אמון ואין הצבעה לאישור התקציב. ראש מועצה שלא אושר תקציבו או ראש מועצה

שהצביעו נגדו אי אמון, ממשיך לכהן על כנו בניגוד לראש ממשלה. מצד שני המועצה

יכולה לקחת אותו "בן ערובה" בכך שהיא לא תאשר את התקציב. מה עושים אז? מאשרים

1/12. השר יכול לעדכן את ההתייקרויות ובכרמיאל זה אכן נעשה.

בשאלת היחס בין המועצה לבין ראש המועצה לגבי אישור התקציב צריך לעשות

חשיבה נוספת. חלק מהתופעות שעליהן מדובר, כאשר תקציב לא מאושר, נובעות מכך

שתקציב הרשויות המקומיות לא הגיוני. בניגוד לממשלה, שבה האוצר חותך בבשר החי,

הרשויות המקומיות מאשרות תקציב, הן לא צריכות לקבל את אישור המועצה והוא לא

מרגש לאישורה, אם מגישים אותו באיחור, משרד הפנים מאשר אותו באיחור עוד יותר

גדול. יודעים מראש שתהיה חריגה מהתקציב והוא תמיד מאושר בגלל שבמרבית המקרים

הוא מאושר לאחר שכבר הוצא.

הצעת החוק יפה אבל צריך לתת את הדעת על השאלה האם לאפשר מצב שבו ניתן

להמשיך בהוצאה של 1/12 ואם לא, האם לא צריך לחשוב על מצב שבו אי אישור תקציב

ע"י המועצה יביא לאחד מהשתיים - או להדחתו של ראש המועצה או לחילופין, אפשרות

לאשר ע"י משרד הפנים. המצב שבו מועצה יכולה לא לאשר תקציב הוא מצב אנומלי. זהו

מצב שצריך להתמודד איתו.

אם רוצים ליישר קו בין בחירת ראש ממשלה לבין בחירת ראש רשות, שהרי

שניהם בבחירה ישירה, צריך לאמץ את המודל שנהוג בממשלה. אם המועצה לא תאשר את

התקציב, ראש הממשלה ילך הביתה.

כמעט שכחתי את שמי לאחר ששמעתי את הצעתו של מר זינגר. אני ראש עיריית

אשדוד ואני מייצג את השלטון המקומי כיושב ראש ועדת הכספים. מה ששמעתי היום לא

שמעתי שלושים שנה. נפגשתי גם עם הגב' רות יוסף שנמצאת כאן אבל מעולם לא שמעתי

דברים כאלה. יכול להיות שרוח חדשה מנשבת ואם כך אני מציע לדחות את הצעת החוק

ל-4-3 חודשים, עד שבמשרד הפנים יבדקו האם תקציב רשות מקומית הוא כלי ניהולי או

לא. אם עובד חרוץ וישר במשרד הפנים נותן לי להבין שאנחנו אשמים באי אישור

התקציב, ואי אישור התקציב או אישורו רגו כמעט היינו הך כי בין כה וכה הוא מאושר

מאוחר, סימן שבסיס הדברים לא מובן לאותו פקיד. אני לא מאמין שכך חושבים במשרד

הפנים.

אני אנסה לתקן כמה מהדברים הלא נכונים שהושמעו כרגע כי הדברים נרשמים

בפרוטוקול. תקציב רגיל הוא כלי ניהולי ממדרגה ראשונה. לא יעלה על הדעת שמישהו

יאשר את תקציב הממשלה שנה וחצי אחרי שהממשלה הוציאה את התקציב אבל ברשויות

הדבר אפשרי מסיבה פשוטה והיא שבחודשים מאי ויוני אנחנו עדיין לא יודעים מה

התקציב שממשלת ישראל מועידה לרוב הרשויות המקומיות. אני מרשה לעצמי לומר

שאשדוד לא ביניהן כי אני לא תלוי באף משרד ממשלתי. ההיפך ממה שנאמר הוא נכון.

כל החוק הזה מיותר אם באוגוסט או בדצמבר היינו יודעים מה משרד הפנים מועיד

לרשויות החלשות, שנחלשו בגלל הממשלה. הבעיה המרכזית היא האם הממשלה, יודעת

לכבד את התחייבויותיה החתומות בכתב, בחתימתו של רבין המנוח ושל שר האוצר

יבדל"א. באמצע השנה באים ובבת אחת עושים מהפכה בהסכמי השכר במאות מליוני ש"ח

ברשויות רמקומיות.

רסעיף רמרכזי הוא "לא תטיל רממשלה, אלא אם נמצא רתקציב" ולא להיפך,

כאשר ראשית רגזמשלה מטילה חוקים ותקנות ורק אחר כך היא מחפשת להם תקציב.

אי אפשר יהיה להכניס את זה לחוק.

אני לא מחוקק בפרלמנט. אני מציע מה שטוב לרשויות רמקומיות במדינת

ישראל.

באופן כללי יש בסיס חיובי מאד להצעת החוק ולכן אנחנו נמצאים כאן אבל

"יש לעגן בחוק שכל חוק או מטלה או תקנה שמטילה הממשלה על הרשויות

המקומיות, תימצא דרך לפצות את הרשויות המקומיות", אני מבקש, על דעת חבריי,

לומר אחרת "לא תטיל הממשלה שום תקנה שום מגבלה אקיא אם נמצא לכך תקציב". לא

יכול להיות שאנחנו נצטרך לרוץ אחרי פקידי רגזמשלה ולמצוא את הפתרון לדברים

האלה.

מה קורה עם תקציב רפיתוח? יושב מנגנון שלם ומתכונן כל השנה ובחודש

פברואר אנחנו עדיין לא יודעים מה הוא תקציב הפיתוח שהממשלה מועידה לנו. אני

מדבר על רשויות נטולות מענק ובוודאי על רשויות חלשות שחיות מן היד אל הפה. אני

יודע שעד ה-01.09.06 אני צריך לבנות 28 כיתות ועדיין לא נותנים לנו להתחיל

בבנייה.

אני רוצה לתת דוגמה נוספת מאשדוד. משרד השיכון הזמין עבודה ואנחנו

מכבדים את משרד השיכון. ביצענו את העבודה עבור המשרד ושלוש שנים הוא לא משלם

את החוב כי הוא טוען שרואוצר לא מפשיר את הכספים. ואיך הוא משלם את זה? בנומינל

- ללא ריבית ולא הצמדה.



בעקבות הרצון לבוא ולראות איך אנחנו משפרים את דרכי העבודה ברשויות

המקומיות ואיך אנחנו מסדירים את היחסים שלנו עם הממשלה, בא פקיד מכובד

ובהזדמנות זו מציע לתקן את חוק הבחירה הישירה לראשי הערים. אני מודה לו מאד.

אני מכבד את הוועדה אחרת הייתי מציע לקום ולעזוב את החדר.

תקציב הפיתוח חייב להיות ידוע, לא רק בגלל שהוא חלק מהמערכת הניהולית

שלנו אלא כאשר מדברים על בית ספר או על גן ילדים, צריך לסיים את הכנתם לתאריך

מסוים. אי אפשר שיודיעו לנו על קבלת כספים לחופי רחצה בחודש יולי כי אנחנו

צריכים להכשיר את החופים בחודשים פברואר או מארס.

ביוני מקבלים כספים עבור שנה קודמת.

בסעיף 6 נכתב: "אם התקציב לא יאושר תוך 60 יום, התקציב יאושר

אוטומטית." אנחנו לוקחים בחשבון השתתפות מסוימת של הממשלה. אם אחד הפקידים לא

שם לב ועברו 60 יום, התקציב אושר, ואני כראש מועצה הנמצאת במצוקה כתבתי

שהשתתפות הממשלה היא 30%. האם זה יכובד? האם המשלה תשלם את כל מה שהתחייבנו

לו למרות שהזמן עבר?

למשרד הפנים יש הזדמנות לאשר לכל הרשויות המקומיות את התקציב היום

ולומר לכל הרשויות המקומיות - אתם יודעים מה הוא חלקכם, כדי לאשר את התקציב

כהלכה תגישו את התקציב עד סוף חודש מארס. אני חושב שהדבר אפשרי, לשויות יש

חודש וחצי זמן להגיש את התקציב, זה יהיה לכבוד הממשלה היוצאת וזה יעזור גם

לממשלה הנכנסת. את הצעת החוק צריך לדחות, למרות כל החיוב שבה, עד אחרי הבחירות

ואז לקיים דיון יותר רציני עם שר הפנים ועם שר האוצר.

תודה רבה. רות יוסף, בבקשה.

אני מברכת על ההצעה כי בעיקרה היא טובה ועושה סדר במערך בין השלטון

המרכזי לשלטון המקומי. יש לי כמה הערות פרקטיות. ראשית, יש בעיה של תאריכים.

הבנתי שיש סיכומים לתיקונים לגבי התאריכים. לא ניתן לעמוד בתאריכים שמציע

החוק, זה בלתי אפשרי. אנחנו, במשרד הפנים, לא יכולים להוציא אומדנים עד לפני

אמצע-סוף חודש דצמבר. אנחנו יכולים לזרוק סתם מספרים אבל לא זאת המטרה.

שנית, לגבי האישור האוטומטי; אנחנו לא מתנגדים אבל צריך להוסיף שאם

יש אישור אוטומטי השתתפויות הממשלה צריכות להיות תואמות במאה אחוזים את התקציב

שאושר. אם ראש עיריית אשדוד יחליט שהוא מקבל מענק בשנת 1996, הוא העביר לנו מחליטים

הבקשה ולא אישרנו זאת תוך 60 יום, המענק שלו לא יאושר אוטומטית. אם מחליטים

להכניס פיסקה אוטומטית היא חייבת להיות תלויה בכך שסכום השתתפות הממשלה יהיה

זהה להצעת התקציב.

הסכום צריך להיות זהה לאומדנים של הממשלה.

נכון. אסור שייווצר מצב שבו מישהו יחליט על דעת עצמו שהוא מוסיף

לתקציב הרשות שלו 30% והתוספת הזאת תאושר באופן אוטומטי.

חי קונ1יץ;

הצעת החוק היא במקומה כי לא רק שהרשויות לא מקבלות את מה שהממשלה

אמורה לתת להן, אלא גם ההנחיות, שהן הבסיס להכנת התקציב. השנה לא יצאו כלל

הנחיות. יש שנים שבהן יש הנחיות של השלטון המקומי והיו שנים בהן יצאו הנחיות

של איגוד הגיזברים. הצעת החוק באה להסדיר את זה.

כאן בוועדה מונח חוק האכיפה שמאיים בהדחת ראש העיר אם הוא יחרוג

מהתקציב. הוא יקבל חשב מלווה, יקבל ועדה קרואה וכו'. יש כאן יותר מידי חוקים

המדברים על הדחת ראש העיר מתפקידו מאשר חוקים שיכניסו סדר למערכת.

החוק הזה לא נועד להדיח ראשי ערים; זהו חוק אחר לגמרי.

חי קונביץ;

המועדים המוצעים בהצעת החוק הם סבירים אם רוצים תקציב בזמן. לגבי

הערתה של רות, שקשה למשרד הפנים להקל אם הוא לא מאשר את התקציב תוך 60 יום וכל

מה שכתוב בו מאושר אוטומטית, אפשר לנטרל את הסעיף הזה ע"י כך שהוא לא יכלול

השתתפות במענק. למשרד הפנים יש 60 יום לערער על המענק ואפשר לעמוד בלוח הזמנים

הזה. אני לא יודע אם תקציב שנת 94' אושר.

מתי שלחת את התקציב?

בזמן.

לא שכחנו את התקציב.

חס וחלילה, איך אפשר לשכוח? יש בעיה כפולה לעיריות נטולות מענק.

אתה זוכר מתי שלחתם את תקציב 94'?

בינואר או בפברואר 94י. האישורים מתעכבים שנה וחצי או שנתיים.

תודה רבה. עוזי עצמון, בבקשה.

אני משלים את דברי ראש עיריית אשדוד בהנחה שעמדתו לא התקבלה, למרות

שאני מאד מבקש להתייחס לעניין כפי שהציג אותו מר צילקר. תוך כדי כוונה טובה של

חבר הכנסת יוסי ונונו לעשות סדר במערכת, נעשית מהפכה קונסטיטוציונית. זה לא

נכון יהיה לומר שהיועץ המשפטי של משרד הפנים רואה נכוחה לאן מוביל החוק הזה.

חבר הכנסת יוסי ונונו בא לברך ונמצא מקלקל. אגב רצון לעשות שיפור, נמצאת תקלה

ממדרגה ראשונה, התקלה היא שישנו ויכוח במשרד הפנים, שהחוק שם את המשרד

אפוטרופוס עלינו שלא בצדק, שמעוות את התפיסה הבסיסית של עצמאות השלטון רמקומי,

והתפיסה הבסיסית של דמוקרטיה שאומרת שראשי ערים נבחרים ע"י הציבור ומוביל מגמה

של צמצום וכרסום מעמדו של ראש העיר. במשרד הפנים תופסים טרמפ, אם מותר לי

לומר, אחרי כל הצעת שיפור ושכלול כדי לקדם את המטרה הזאת. הנושא הזה צריך

להיות לנגד עינינו.

אני קורא לך, חבר הכנסת ונונו לאור הדברים ששמעת, לעשות מחשבה נוספת.

אני מבקש שתאמר שוב מה התקלה.

ישנה מגמה להביא למצב שבו אי אישור התקציב, דהיינו, הכוח, יעבור מראש

עיר נבחר בבחירות ישירות למועצה שתוכל לשתק את פעולתו, ולמעשה לנטרל אותו

לחלוטין. בסעיף קטן (יא) של הצעתך נאמר: "לא אישרה המועצה את תקציבה עד תחילת

שנת הכספים - תאסר הוצאת כספים על ידה עד לאישור התקציב".

אתה מציע שאם המועצה לא אישרה את התקציב מסיבות כלשהן, התקציב המאושר

יהיה התקציב הקודם בתוספת ההתייקרויות + 1/12.

זה תנאי בלעדו אין. אני מודה לחברנו חיים קונביץ על דבריו. אין שום

הגיון בתיקון חוק שנוגע למועצות מקומיות ולא לעיריות. זאת אותה מאטריה.

בסעיפים 204 ואילך, פרק 11 - תקציב העיריה וחשבונותיה בפקודת העיריות נוסח

חדש, נקבעו הוראות שונות. המאטריה זהה ואין מקום לדיפרנציאציה באבחנה בנושא

אופן קבלת התקציב והמועדים בין עיריות לרשויות מקומיות, לכן צריך לעשות סדר

במערכת הכוללת.

כאשר מדברים על הנושא הזה חשוב להכניס את התנאי שאומר שלא תהיה חקיקה

שתטיל הוצאות כספיות על הרשויות המקומיות, במסגרת מטלות שמושלכות עליהן מבלי

שהן תהיינה מתוקצבות ותהיה התחייבות אמיתית מראש של השלטון המרכזי. צריך להיות

ברור שהרשות המקומית תפעל אך ורק אם יהיה תקציב שיעמוד לרשותה.

יש הצעה בנושא זה שאומרת שהרשות המקומית לא תכלול בתקציב מטלות שאין

לגביהן התחייבויות תקציביות.

אנחנו אומרים: לא תטיל הממשלה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת. הממשלה לא תטיל

מטלה...

אני אומר הפוך, שהרשות המקומית לא תתחייב למטלה שאין עבורה תקציב,

כאן אנחנו נכנסים לאותו בור שאליו מובילים אותנו כבר שנים; צריכה

להיות הוראה של הכנסת שמחייבת את הממשלה לא להטיל מטלה כלשהי מבלי שיהיה לה

תקציב.

לדוגמה, החליטו על הקלות לגימלאים. זה דבר יפה מאד אבל לרשויות

המקומיות זה חוסר הכנסה.

צריך לחייב בחוק את הממשלה לא לקבוע שום מטלה מבלי שהיא מתוקצבת ע"י

הממשלה כתנאי מוקדם להחלטתה של הממשלה וזה צריך להופיע בחוק הזה. בסעיף (ט)

כתוב: "לאחר אישור תקציב המדינה יעבירו המשרדים הממשלתיים והגופים הממלכתיים

את התחיבויותיהם הסופיות...". אין לזה שיניים, זה חוק לא שלם. צריך להיות

כתוב: אי תשלום במועד יחייב...

זה מתייחס למה שכבר סיכמנו. זה כבר לא רלוונטי.

אני מתכוון לכך שבכל מועד שיקבע, אם הממשלה לא העבירה את הכספים,

יהיו עליהם ריבית והפרשי הצמדה.

זה כבר אושר בחוק אחר.

יש חוק ואין ביצוע.

אנחנו עדים למתקפה ולא מדובר בפעם אחת בודדת. הגרעונות רם פועל יוצא

וחלק חשוב מהתנהגות הממשלה. קודס יוצרים מצב שבו מעמידים את ראש העיר כמי

שאיננו עומד ברתחייבויותיו מבחינה תקציבית ואחר כך מדברים על הדחתו, צמצום

סמכויותיו וכן הלאה. הבה נמנע את השלב של חוסר אפשרות תיקצוב נאות וכיסוי

תקציבי ע"י הממשלה, ולא יהיה צורך בצעדים נוספים שאנחנו מתנגדים להם בתוקף.

מאחר וחבריי אמרו את רוב הדברים אני רוצה להעיר על הצעת אי האמון

בראש העיר שבכך חזרנו לשנת 78'. חלק מהתקציב קשור לאישור תקנות הארנונה, זה

חלק מהעניין ובנוסף לכך האינפלציה.

ועדת רכספים מאשרת את הארנונה עד ה-20.12.

אני מצטרף לרצעתו של צבי צילקר לדון מחדש בחוק הזה.

אנחנו נמצאים לקראת קריאה ראשונה. אחרי הקריאה הראשונה דנים שוב בכל

רסעיפים עם ההסתייגויות של חברי הכנסת או של הממשלה. אני מתרשם מרברי הנוכתים

שיש רסכמה על מספר דברים מרכזיים. ראשית, הצורך בחוק ובסדר שצריך לעשות ביחסים

בין רממשלה לבין הרשויות המקומיות. שנית, ישנה הסכמה על כך שהתקציב יאושר בשלב

מוקדם ולא למשוך את זה על כל השנה.

עלו כאן מספר סוגיות; מה קורה אם מסיבה כלשהי התקציב לא מקבל אישור

עד סוף חודש פברואר. אנחנו אומרים שבמקרה כזה רתקציב יהיה תקציב השנה הקודמת

בתוספת רהתייקרויות עם הוצאה של 1/12. על כך אין ויכוח.

ישנה הסכמה שאין התנגדות לאישור האוטומטי של התקציב בתום 60 הימים

בתנאי שהתקציב כולל בתוכו רתחייבויות שרממשלה אכן העבירה.

לגבי המטלות והחוקים שהכנסת מחוקקת ומחייבים תוספת תקציבית לרשות

המקומית מבלי שיהיה לכך מקור תקציבי, זאת הנקודה העיקרית ואפשר לראות אותה

משני כיוונים. אפשר לומר שלרשות מקומית אסור לכלול בתקציב מטלות ומשימות שאין

לה עבורן מקור תקציבי. רק לאחר שישנו מקור תקציבי מוגדר המטלה הזאת תוכנס

לתקציב.

זאת גזירה שאנחנו לא יכולים לעמוד בה.

אני מבקש להסביר את הנקודה הזאת שוב. כאשר ממשלת ישראל מחליטה על

הסכמי שכר באמצע השנה, המשמעות היא שהרשויות צריכות לשלם עשרות רבות של מליוני

ש"ח מבלי שידעו עלירם ולא יכלו להיערך לרם מראש. לכן אנחנו אומרים שלא תהיה

החלטה מסוג זה של הממשלה אלא אם יש לה מקור, והיא יכולה להצביע עליו, רמכסה את

הנוספת הזאת.

יש בעיה עם הנקודה הזאת?

לא בהצעת החוק הזאת.

לשלטון המקומי יש הסכם חתום ע"י רבין המנוח וע"י שר האוצר. זהו מסמך

מאד מכובד שאומר שלא יהיו שינויים שנופלים על הרשויות המקומיות לפתע פתאום

בהחלטת ממשלת, כאשר אין גיבוי תקציבי של הממשלה לרשויות המקומיות, עובדה היא

שבמשך כשנה וחצי אנחנו נאבקים מול השלטון המרכזי על לא עוול בכפינו. אין לנו

מקור, לא בתקציב ולא ממקורות הכנסה נוספים לכסות את הפער שנוצר בגלל השינויים

בהסכמי השכר. אם מחר מחליטים להעלות את השכר למהנדסים ב-10%, מנין רשות מקומית

תיקח מאה או מאתיים אלפי ש"ח כדי לשלם למהנדסים?

יש לך הצעה בנושא הזה?

לא במסגרת הצעת החוק הזאת,

וזה כבר אחרי הסכמה של ראש הממשלה ושל שר האוצר.

אני רוצה לתת בחוק גיבוי לרשות המקומית שאסור לה להוציא הוצאה כזאת

אם אין לה מקור תקציבי.

אני לא אשלם משכורת למהנדסים?

יצטרכו להגיע איתך קודם לסיכום כדי לממש את זה. יש כאן חוק שמאפשר לך

את זה.

טכנית אתה צודק אבל מבחינה מעשית תהיה שביתה למחרת בבוקר. אתה גורם

לכך שהשלטון המרכזי, שנושא באחריות, לא מבצע. ואין שום סנקציה. ברגע שמעלים את

השכר למהנדסים הם זכאים לקבל את שכרם. ע"י השיטה הזאת אתה מתמרן את ראש העיר

שהוא חורג בתקציב.

כדי שהחוק ייכנס לתוקף הוא חייב להגיע להסכמה עם השלטון המקומי.

הכל טוב ויפה אבל לא בחוק הזה. זהו חוק פרוצדורלי שעוסק בפרוצדורות

של אישור תקציב - איך מאשרים תקציב, איך מתאמים את אישור התקציב בממשלה. גם

לגבי הפרוצדורות יש לנו מספר הערות. כאשר מדברים על 1/12 השאלה היא מתי. יכול

להיות שראש המועצה לא יביא את התקציב לאישור המועצה וכאן אני חושב שאין שום

הצדקה לתת 1/12. אפשרות שניה היא שהמועצה לא אישרה לו את התקציב, ואז אפשר

לחשוב על חלופות אחרות, לדוגמה, שהוא יהיה חייב לקבל את אישור השר. אפשרות

נוספת היא שהמועצה אישרה והשר לא מאשר ושוב צריך לשקול אם יש הצדקה או א ם צריך

לעתור נגד השר כדי שיאשר את התקציב. הפתרון של 1/12 יכול להתאים למצב שבו

המועצה החליטה לא לאשר.

ש' סיסו;

יש סעיף בפקודת העיריות שאומר ש"ראש עיר שלא קיים רשאי שר הפנים או

הממונה על המחוז להורות לו לכנס את ישיבת המועצה", שישתמש בסמכות הזאת.

ש' זינגר;

אם לא הביא לאישור המועצה, לא צריך לאשר 1/12.

שי שילה;

דובר על הסכמי שכר ואני לא בטוח שזאח הדוגמה הכי טובה. יש שני חוקים

על הפרק, אחד בנושא הגימלאים שמחייב את הרשויות המקומיות לתת הנחות בארנונה

לכל מי שמלאו לו 60 או 65 שנים בשיעור של 30% בלי מבחן הכנסה. הרשויות

המקומיות נדרשות לתת החזר רטרואקטיבי לאותם גימלאים ששילמו את התשלומים האלה.

הדוגמה השניה היא חוק ליווי תלמידים בחינוך המיוחד, שמחייב את הרשויות

המקומיות להצמיד מלווה להיסעים שבהם מוסעים תלמידי החינוך המיוחד. שתי הצעות

החוק הללו עברו והאומדנים הכספיים לא היו מדויקים. משרד החינוך הקציב לנושא

ההסעות 10 מליוני ש"ח בעוד שבפועל ההוצאה היא 70 מליוני ש"ח ובשום מקום הנושא

לא תוקצב. הדבר מעוגן בחקיקה ואם חס וחלילה יקרה משהו לילד בהסעה, האחריות

תוטל על ראש הרשות. אם גימלאי לא יקבל הנחה, גם הוא יבוא לעיריה להתלונן.

החוק צריך לחייב את הממשלה שברגע שהיא מטילה מטלה על הרשות היא לא

תוכל לעשות זאת עד שיימצא מקור תקציבי.

יש ויכוח על מספר נקודות וצריך להגיע להסכמה.

הבעיה העיקרית היא באותן מטלות או חוקים שהכנסת מחוקקת ומחייבים אח

הרשות המקומית להוציא כספים שאינם מתוקצבים. אני מציע שנאשר את החוק בעיקרו

ונקבע להיפגש תוך שבוע עם שלום ועם צבי.

מבחינתי, לא בחוק הזה.

באיזה חוק כן?



ש' זינגר;

בחוק האכיפה.

נשב ונדון על הדברים ואם יש חילוקי דיעות יהיו הסתייגויות. תוך שבוע

נקיים התייעצות, נביא נוסח מוסכם לגבי הנושא שדן ב-1/12 ולגבי המטלות. במידה

ולא - הנושאים יופיעו בהסתייגויות. הממשלה תאמר את דעתה והמחוקק יביע את דעתו.

נושא ההתחייבויות הוא נושא חדש לגבי הצעת החוק הזאת.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.