הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 298

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ח' בשבט התשנ"ו (29 בינואר 1996). שעה 11:15

חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

אי ורדיגר

מירב ישראלי - משרד המשפטים

בן-ציון גרינברגר - רשם העמותות, משרד הפנים

עוזי עצמון - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

עדנה הירשמן - מרכז השלטון המקומי

אורנה דויטש - הלשכה המשפטית, ההסתדרות

שמואל אייל - מנכ"ל ארגון הגג של העמותות והמלכ"ריס

איתן סחור - יועץ משפטי, ארגון הגג של העמותות

והמלכ"רים

מ' פרנקל-שור

אי קמארה

רשמה: אי שלהבת

1. הצעת חוק העמותות (תיקון מסי 3), התשנ"ה-1995.



הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 3), התשנ"ה-1995

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים שתדון בנושא הצעת חוק העמותות (תיקון מסי

3), התשנ"ה-1995, שאם אינני טועה היא הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת דוד מגן.

אנחנו השתהינו בנושא הזה לא מעט. רצינו לקיים דיונים מעמיקים בהצעת החוק

הזאת ולשתף את המכון לדמוקרטיה. הם נאותו לקבל את זה על עצמם וכנראה שלאחר

מכן גודל המשימה הרתיע אותם, כי הם לא בנויים לכך מטבעם, והם זזו הצידה.

הימים חולפים וקיים חשש שהבחירות תוקדמנה וכך לא י יעמוד לרשותנו זמן מספיק

לדון בחוק הזה. על כן החלטתי להריץ את החוק עם הצוות המקצועי של המשפטנים

ולנסות להביא אותו לסיום כבר במושב הזה, לפני התפזרות הכנסת. אני מקווה

שנוכל לעשות עבודה טובה. נשמע את כל ההערות וההסתייגויות. אנחנו נזמין מפעם

לפעם את מי שאנחנו חושבים שיכול לתרום לקידום החוק.

אני מאוד מכבד הצעת חוק שמגיש יושב ראש ועדה. לעניות דעתי החוק הזה הוא

מאוד מסובך. הוא נוגע ל-22,000 עמותות.

שזה מקור לא אכזב לכסף רב.

כמו שלא הייתי קושר את סוריה עם הבחירות כך לא הייתי קושר את הרצת הצעת

החוק הבעייתית הזאת לנושא הקדמת הבחירות. הנושא הכבד הזה צריך ליבון. אני

דפדפתי בהצעת החוק ובתיקונים, קראתי את ההערות ושמעתי בישיבה האחרונה את

הגופים שהשתתפו כאן. אני מציע - לאט, לאט. אני לא אומר שלא לדון ולא לטפל

בהצעת החוק אבל לפי דעתי צריכים לבדוק היטב כל סעיף וסעיף. אני רואה כאן

מהפיכה שלמה. אני קשור עם הרבה מאוד עמותות ונפגשתי עם אנשים שעוסקים בזה.

יש כאן החמרות ודברים שאנחנו לא מוצאים אפילו בחוקים ממלכתיים, כמו מס

הכנסה ואחרים, לכן צריך לבדוק את זה היטב. אני בטוח שכבוד יושב הראש ייבחר

בעשיריה הראשונה כך שמובטח לו לכהן בקדנציה הבאה של הכנסת ולהמשיך לקדם את

הצעת החוק הזאת.

אני לא יכול להיבחר בעשיריה הראשונה כי אני רץ במחוז ירושלים ואני אהיה

במקום 18 ברשימה.

אני תמים דעים איתך, שאסור להעביר את החוק הזה כלאחר יד. זו גם לא היתה

כוונתי, רציתי שולחן עגול עם המכון לדמוקרטיה, שי יעסקו בו מספר שבועות, אך

הם נרתעו. אין זה אומר שאני אריץ כעת את הצעת החוק בלי לתת מספיק תשומת לב

למבוכים שבהצעה ובלי דיון לעומק. במהלך החודשים המעטים שנותרו לקדנציה הזאת

אני רוצה לסיים את הדיונים בחוק הזה. אם אני אראה שנסתבך עם החוק וזזה ושלא

עומד לרשותנו מספיק זמן לרדת לעומקם של הדברים, אז לא תהיה לי בעיה לדחות

לקדנציה הבאה. עד אוקטובר אין לי בעיה לסיים את החוק הזה, כי זה די זמן,

למרות שיוצאים לפגרה בסוף יולי אבל אם לפתע ינחיתו עלינו את הקדמת הבחירות

אז ניראה איפה לעמוד.

"1. בחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן - החוק העיקרי), במקום סעיף 2 לחוק

"הבקשה לרישום עמותה



2. (א) בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות (להלן -

הרשם) ויצויינו בה שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל, ושמות

המייסדים, מעניהם ומספרי זהותם; לבקשה תצורף הצהרה חתומה בידי כל

המייסים על נכונותם לייסד עמותה כאמור בבקשה ולכהן בה כחברי ועד.

(ב) לאחר הגשת הבקשה, וכל עוד לא נרשמה העמותה, יכיר הרשם בכל

בקשה לשינוי בפרט מן הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א) או בתיקונו, אם

חתומים על בקשה זו רוב המייסדים החתומים על הבקשה לרישום העמותה,

ובלבד שהוכח להנחת דעתו של הרשם כי הודעה על ההחלטה להגיש בקשה

לשינוי או לתיקון נשלחה לכל המייסדים בדואר רשום 14 ימים לפחות לפני

מועד הגשת הבקשה לשינוי או לתיקון." "

אני מבקש שחבר הכנסת ורדיגר ושאר הנוכחים ייפסיקו אותנו כל פעם שיש להם

איזשהי הערה.

אנחנו קראנו פה את סעיף 2 אבל קודם לכן, אם רוצים לעשות רביזיה בחוק, צריך

לתקן את סעיף 1, שלא תוקן פה. כמו שכתוב בתחילת דברי ההסבר להצעת החוק,

מטרת הצעת החוק היא להטיל פיקוח על הכספים "על מנת שהציבור יידע כי כספים

אלו מגיעים לי יעדם". משפט זה עומד בסתירה מסויימת למה שכתוב בתחילת החוק,

לדרך שבה מגדירים מה זו עמותה. עמותה מוגדרת, בניגוד לחברה, כ"תאגיד למטרה

חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים" אבל אבל הניסוח הזה לא מחייב שלא

ייחולקו רווחים אם בכל זאת נצברו רווחים, כמו כן לא כתוב ש"התאגיד יהיה

למטרה שתיקבע בתקנון והכספים ייוחדו למטרה הזאת בלבד". מה ההבדל בין עמותה

לבין חברה? העמותה באה למען מטרה מסויימת, לא לחלק רווחים למי שחקים אותה

אלא לקדם מטרה ספציפית. אם רוצים להבטיח שאכן הכספים יועברו רק למטרה שלשמה

הוקמה העמותה לדעתנו צריך לכתוב את זה בהגדרה. זאת אחת הבעיות שקורות היום,

שזה למעשה לא לא-חוקי אם נצברים רווחים באותה עמותה ומותר לחלק אותם בדרך

כזאת או אחרת או להעביר אותם לדברים אחרים ולא למטרת העמותה ואז לכאורה יש

פה איזשהי דרך לנהל חברה ולהשיג הקלות מס וייתרונות אחרים. אני מבינה שמטרת

הצעת החוק היתה למנוע את המצב הזה ולומר - רבותי, אם אתם רוצים לנהל חברה,

תנהלו חברה. אבל אם אתם מקימים עמותה למען מטרה טובה וציבורית ופילנטרופית,

אנחנו רוצים להבטיח שהכספים י יגיעו למטרה הזאת. כאשר כתבו בהגדרה שפעולתה

של העמותה אינה מכוונת לחלוקת רווחים כנראה שהתכוונו למה שאמרתי.

אני רוצה להצטרף לדעתה של עו"ד דויטש גם מהיבט נוסף. יש לנו היום במדינה

בלגן בכל מה שקשור לחקיקה הנוגעת למוסדות ציבור, מלכ"רים, עמותות וחברות

לשירות הציבור. לאחרונה כתבתי מאמר, ואני אעביר אותו לכבוד יושב הראש,

שמנסה לבחון את ההבחנות בין הביטויים השונים. כאשר אני אומר מלכ"ר זה דבר

שהוא הפוך מעמותה, וכאשר אני אומר עמותה זה דבר הפוך למוסד ציבורי, כל אחד

ואחד נמצא בתחום אחר. ההבדל הבולט בין כל המונחים האלה לבין עמותה הוא

בהקשר של עשיית הרווח. יש איזשהי חוסר בהירות שיוצרת פה הרבה בעיות. בעמותה

אני יכול לעשות פעילות רווחית. לצורך מס הכנסה אסור, לצורך מלכ"ר אסור,

לצורך ביטוח לאומי זה בסימן שאלה.

אתה תצטרך לשלם על כך מס אבל זה לא אסור.

מאחר והצעת החוק הזאת בסעיפים רבים מאמצת את פקודת מס הכנסה, ולעיתים

אפילו מחמירה. למשל בנושא של הגשת דו"חות אנחנו ניראה שפה מדובר על הגשת



דו"חות מיידית ויש גיליוטינה שיורדת אחרי 90 יום בעוד שבמס הכנסה אפשר קצת

לדחות את הגשת הדו"חות על-פי קביעת פקיד השומה. גם בניהול ספרים מאמצים פה

את מה שנקבע במס הכנסה. אני חושב שיש מקום לכך שתהיה אחידות בין שני הגופים

ולא ליצור עוד מערכת נוספת, שיוצרת בלבול. דווקא חוק העמותות הוא המקום

לתקן את סעיף 1 ולאמץ הגדרה פשוטה שאומרת ש"גם במהלך הפעילות אסור לבצע

רווחים". לא רק שאסור לחלק את הרווחים בסוף הדרך אלא גם במהלך הפעילות אסור

לשאוף לעשיית רווחים. כך אנחנו ניצור אחידות בין החוק הזה לבין יתר החוקים.

לא התכוונתי לתת איזשהן הרצאות פילוסופיות לגבי חוק העמותות אבל חייבים

להבהיר כמה דברים. בראש ובראשונה אנחנו מתנגדים בכל תוקף להמלצה הזאת, שעל

העמותות ייחול איסור להרוויח רווחים. אתה לא תגיד לבית חולים שערי צדק למשל

שאסור לו לקיים חנות מתנות בלובי ולהרוויח בה רווחים. עצם עשיית הרווחים

על-ידי עמותה בוודאי יכולה להיות פעילות מבורכת. עמותות לא חייבות לפעול רק

במסגרת של "שנור" ואם עמותה משכילה להרוויח כספים בדרכים לגיטימיות על מנת

שהיא תוכל לממן בעצמה את הפעילות שלה אז בוודאי שאנחנו לא נבוא במסגרת הצעת

חוק ונשלול ממנה אפשרות להרוויח רווחים. לא עצם עשיית הרווחים זה מה

שמאפיין ומייחד את העמותה בהשוואה לתאגידים אחרים. סעיף ו כפי שהוא מנוסח

כיום מגדיר את מה שמבחין בין עמותות לבין חברות ותאגידים אחרים, לא האם

העמותה מרוויחה אלא מה היא עושה עם הרווחים. כל עוד שהעמותה מקדישה את

הרווחים שלה לפעילות שהיא לקידום המטרות המוצהרות שלה

זה לא כתוב.

זה כתוב, ובוודאי שזה כתוב בהצעת החוק החדשה. כשניגשנו להתייחסות שלנו

להצעת החוק הזאת אנחנו בדקנו את השיטות השונות בעולם כלפי עמותות וגילינו

1) שיטה אחת שאומרת שעמותה זה רק כאשר אתה מגדיר מראש

מהן המטרות המותרות, כמו שאצלנו במוסדות ציבור: רק לצורך חינוך, רק לצורך

ספורט, דת, וכן הלאה; 2) יש גישה אחרת שמקובלת ברוב מדינות ארצות הברית,

שלא מנסה לסווג את הפעילות לפי סיווגים מראש אלא נותנת לעמותה "קארט-בלאנש"

לעשות מה שהיא רוצה ובלבד שהיא לא תחלק את הרווחים בין החברים אלא שהיא

תקיים את המטרות שהרשם אישר. בראש ובראשונה החוק שלפנינו כבר דורש שהעמותה,

בעת הגשת הבקשה שלה, תצהיר על מטרותיה. בסעיף 2 נאמר: "בקשה לרישום עמותה

תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות ויצויינו בה שם העמותה, מטרותיה ...". אם

בעמותה יש מטרה שממנה ניתן אפילו להריח שיש אפשרות של חלוקת רווחים בין

החברים אנחנו פוסלים את המטרות האלה על הסף כבר היום.

מה עם עמותת בניה לדוגמא?

זו שאלה לגבי ההבחנה בין חלוקת רווחים לבין טובות הנאה. טובות הנאה אינן

אסורות. אנחנו נכנסים לסוגיה שונה. אנחנו חייבים להגדיר מה זה חלוקת רווחים

אבל לא לשלול את ההגדרה הזאת.

אין לנו בעיה עם ההגדרה, אנחנו רק רוצים שבדיוק מה שאמרת ייתרחש.

בסעיף 64 החדש החוק קובע בפירוש עבירות שיש אפילו בצידן עונשים פליליים.

סעיף 64(א)(5) קובע: "בכוונה לרמות - השתמש בנכסי העמותה שלא בהתאם

למטרותיה". אם המטרות הן עשיית צדק וחסד ואם אתה מחלק רווחים בין החברים אז

אתה נתון למאסר 3 שנים. זה מאוד ברור.

מדובר על עשי ית עסקים.

אנחנו בפירוש לא רוצים לאסור עשיית עסקים. מר סחור אמר שמס הכנסה אוסר

על חלוקת רווחים או עשיית רווחים, זה לא נכון. מס הכנסה לא אוסר, הוא אומר

שאם אתה מרוויח רווחים יש לזה תוצאות מיסוי. עמותה תהיה עמותה ואם היא

תרוויח רווחים היא תשלם מס.

אבל אז היא מעבירה את זה לטובות הנאה.

היא מממשת את מטרותיה עם הכספים האלה, ואם לא, סעיף 64 מטיל עליה עונש.

הדוגמא של עמותות בניה באה להדגיש מצב שנדמה לי שהיועץ המשפטי שלנו

כיוון אליו. במציאות כל מה שאיננו משרד ממשלתי או חברה בע"מ נפל בקטגוריה

של כל תייתר והלך לכיוון של עמותות ומלכ"רים. מלכתחילה הכוונה היתה

לארגונים וולונטריים שתפקידם לדאוג לרווחת הציבור - לסעד, לחינוך, לתרבות

וכדומה - אבל בגלל המצב הזה היו שניצלו, במזיד או שלא במזיד, את המצב

המשפטי שאיפשר לאירגונים להתארגן תחת הכותרת של עמותה או של מלכ"ר על מנת

להפיק את טובות ההנאה הכלכליות שהעמידה המדינה לרשות העניין ועל-ידי כך

בעצם פגעו במטרה היסודית. עמותות בניה הן אחת הדוגמאות, יש גם אחרות, שבהן

קשה להבחין מתי זו טובת הנאה ומתי זו הפקת רווחים. ברגע שהבית שאתה בונה

הוא זול ב-30-20 אחוז מבניה שמקובלת בשוק הבניה במדינה, זה רווח.

מה איכפת לך ומה איכפת לציבור שאנשים יוציאו פחות כסף?

אני לא מתנגד לזה שיוציאו פחות כסף ויירוויחו כסף, אבל שהם לא יהיו

במסגרת של עמותה משום שעמותה נועדה לתועלת הציבור.

זה מה שאתה הגדרת, זה לא מה שהמחוקק הגדיר. המחוקק הגדיר את העמותה כדבר

הרבה יותר רחב. האם אתה מתכוון לפנות כעת לגיוינט או לויצ"ו ולומר להם

שאסור להם למכור כרטיסי ברכה?

אני רוצה לקבע את מה שאתה אמרת, שארגונים יוכלו להפיק תועלת כלכלית מעצם

היותם ולהשקיע את זה במטרות החברתיות שלשמן הם קמו. אבל אין שום מטרה



חברתית כזאת שאתה תיבנה בית יותר זול ותקבל פטור ממס.

אתה יוצא מתוך הנחה שחוק העמותות אמור לקדם איזשהם רעיונות ספציפיים

חברתיים אבל החוק לא אומר את זה. אם כך, אתם מציעים משהו שהוא מעבר לכל

המסגרת של הדיון שאנחנו מנהלים בוועדת הפנים היום, אתם מבקשים מהפיכה

רעיונית בקונספציה של מה זו עמותה.

בדברי ההסבר כתוב שהציבור יידע שהכספים מגיעים לי יעדם. אם אתה לא תשנה

את הניסוח, אתה לא תשנה את המהות. החוק צריך לקבוע את המהות.

צריך לדעת מהי המהות ולדאוג לכך שהעמותה תקיים את שהבטיחה. עמותה קובעת

את המהות לפי הצהרת המטרות שלה.

ציטטת פה את הסנקציה בסעיף 64(א)(5): "בכוונה לרמות - השתמש בנכסי

העמותה שלא בהתאם למטרותיה". אבל בדוגמא שהובאה פה לא עושים שום דבר בכוונה

לרמות אלא עושים משהו שהוא במסגרת מה שהחוק איפשר, זאת הבעיה.

אני לא מפסיק את הדו-שיח הזה כי גם הדיון הזה מוסיף, אבל בכל זאת ננסה

להכניס סדר בדיון.

אני מייצג את מרכז השלטון המקומי, אנחנו עמותה. הצמצום, לאסור על עמותה,

כמו מרכז השלטון המקומי, לעשות פעילויות שיוצרות רווח, הוא אבסורד.

לא את זה אנחנו הצענו.

אני לא אומר שמישהו הציע את זה ואני לא מנהל איתך ויכוח, אני רוצה

להבהיר את דעתי. אני מצטרף לעמדתו של רשם העמותות הנכבד בעניין הזה. אין

שום פסול בכך שעמותה תרוויח וצריך לשמור על האפשרות הזאת. אין כל פסול בכך

שאנשים יתארגנו בעמותת בניה. אם קבוצה של אנשים רוצה לבנות את ביתם והם

מתארגנים בתאגיד משפטי, והדרך היחידה שלהם להתאגד כאשר הם אינם חברה ואינם

אגודה משפטית ואינם תאגיד משפטי אחר היא במסגרת עמותה. אני מציע למחוקק לא

לצמצם את הכלי הזח של תאגיד משפטי שלא מוקם לחלוקת רווחים על-ידי מניעת

אפשרות מאנשים שרוצים להתארגן בעמותת בניה ולבנות את ביתם בשיתוף ולחסוך

לעצמם הוצאות. המדינה צריכה לתת להם את הכלי המשפטי לארגן את ההתחייבויות

ואת הזכויות שלהם ואת הניהול שלהם ואין כלי אחר, זאת אומרת כל כלי אחר

שיימציאו עורכי הדין יהיה על-ידי שימוש בדיני החוזים, שהם הרבה יותר

מורכבים ומסובכים. ההיבט המיסויי לדעתי איננו מעניינה של הכנסת אלא כל

עמותה תיפעל ותעשה את כל הפעולות, על כל המשתמע מכך, ותשקול איך זה י ישתקף

לגבי שלטונות המס.

בסעיף 1 מדובר על התארגנות במסגרת עמותות של שני בני אדם ומעלה. אני

הייתי קובע מספר יותר גדול של אנשים שמתארגנים במסגרת חוק העמותות, שלא כל



שני בני אדם יוכלו להתארגן במסגרת עמותה.

בסעיף 2 בהצעה נאמר שכל החותמים על הבקשה י יכהנו כחברי ועד. אני לא תומך

בזה. יכול להיות שאנשים רוצים להתארגן כעמותה, לחתום על הבקשה, במיוחד אם

הצעתי הראשונה תתקבל שי ירחיבו את המספר, והעמותה תיקבע נניח 5 אנשים שמהם 3

ייכהנו כחברי ועד.

החוק קובע שמרגע הרישום ועד לכינוס האסיפה הכללית מכהנים המייסדים כחברי

ועד וזה כרוך באחריות לכן הדבר הזה בא על מנת שהמייסדים יידעו שברגע שהם

חותמים על יסוד העמותה הם גם מקבלים על עצמם לכהן כחברי ועד לפחות עד

לאסיפה הכללית.

אני מציע לשנות את זה. אם מגדילים את מספר החברים ואומרים ש"5 חברים

יוכלו להירשם כעמותה" ולא "2", מתוכם חייבים 3 להצהיר על עצמם כחברי ועד.

אני מציע שלא נחייב כל אדם שרוצה להקים את העמותה לכהן גם כחבר ועד.

הוא לא חייב להיות מייסד, הוא יכול להישאר כחבר בעמותה.

אם הכנסת תשאיר את הגדרת סעיף ו כפי שהיא, אולי הדרך היא לעשות בתוך

החוק הבחנות בין סוגי עמותות שונים ואז גם הדרישות תהיינה שונות.

החוק היום בסעיף 66 מסמיך את שר הפנים להתקין תקנות רגילות, כמו בכל חוק

אחר. אבל בנוסף לזה החוק מסמיך את שר הפנים בסמכות מיוחדת, בסעיף 65, לסווג

עמותות לפי סיווגים ולקבוע בתקנות האלה שהוראות חוק העמותות יחולו, או לא

יחולו, או יחולו בשינויים, היום נמצא בהכנה פרוייקט של הכנת תקנות לסוגי

עמותות שונים. סוג העמותות הראשון שעומד על הכוונת הוא עמותות בניה ואחר כך

יש עמותות ספורט וכך הלאה. כל זה יהיה באמצעות תקנות. זו היתה הסיבה לסעיף

65 מלכתחילה, פשוט לא ניצלו את הסעיף הזה עד כה. סעיף 65 כולל את בל

הגמישות הדרושה על מנת לעשות את זה.

אם כך אולי צריך למצוא דרך לפרט את סעיף 65. אולי אתם לא מודעים לזה

שהיו המצב בשטח הוא איום ונורא. אני לא מדבר רק על רשויות מקומיות. תישאלו

היום משפטן טוב ככל שיהיה מה ההבדל בין עמותה לבין מלכ"ר לבין מוסד ציבור

לבין מוסד להתנדבות, יש לי ספק אם הוא יידע.

האם עכשיו נתחיל לנסח חוקים על מנת לפטור את עורכי הדין מללמוד את החוק?

אנחנו חושבים שזאת הזדמנות לעשות קצת סדר, זו כל הבקשה.

אני מסכים, אני רק חולק על הצורך להכניס את הסיווגים האלה לחקיקה ראשית



מכיוון שבאמצעות התקנות, חקיקה מישנית, אפשר לעשות את הכל. זה שלא עשינו את

זה עד עכשיו זה מחדל, אני מסכים שאנחנו חייבים לעשות את זה. אכל מכאן ועד

לומר שזה לא מספיק? אנחנו לא צריכים לשנות את החוק אם החוק הקיים ככר נותן

את הכלים הדרושים. צריך פשוט לנצל אותם.

להערכתי המוסד שלך הוא זה שצריך לקכוע את הקריטריונים שייקבעו מה זה

מוסד ציבור.

"מוסד ציבור" זה מונח מיסוי י, זה לא קשור לחוק העמותות. כמו שחברה יכולה

להיות חברה פרטית היא יכולה להיות מוסד ציבור ויכולה להיות דבר אחר.

אתה בא מרקע מיסויי ולכן זה כיוון החשיבה שלך. אני לא רואה בזה חיסרון

אלא יתרון. אבל אנחנו עוסקים בדיני תאגידים ובשאלה מיהי אישיות משפטית

על-פי החוק. הנושא של מלכ"ר והנושא של מוסד ציבורי הם מחוץ למסגרת הדיון.

מר גרינברגר אומר שבסעיף 65 יש לו סמכות לקבוע סוגי עמותות אבל הוא לא עושה

את זה.

אני לא מסווג לפי מלכ"רים או לפי כל קונספציה מיסויית. אם עמותות בניה

הן בעיה מיוחדת אז אני אסווג מה זאת עמותת בניה ואני אדאג לכך שעל עמותות

בניה יהיו כללים ספציפיים. למשל שכל משתכן בפרוייקט של עמותת בניה חייב

להתקבל כחבר בעמותה שייזמה את הקמת העמותה, דבר שלא קיים היום, כדי שלא

יהיו 7 מייסדים שהם החברים הבלעדיים והם י ישלטו על העמותה ול-700 משתכנים

לא תהיה זכות הצבעה לגבי מה שקורה בעמותה, וזה קורה היום. זאת בעיה שהיא

אופיינית לליקויים שבהגדרה הכללית של חוק העמותות וזו בעיה ספציפית לאותו

סקטור. או למשל עמותות של בתי כנסת, 7 אנשים מייסדים בית כנסת, 100 אנשים

קונים מקום להתפלל ואז כשזה בא לבחירות באסיפה הכללית הם פתאום מגלים שאין

להם זכות הצבעה כיוון שהם לא התקבלו כחברים. זה לא יעלה על הדעת, כל מי

שמשלם כסף עבור מקום צריך להיות חבר בעמותה. אלה סוג הבעיות שהסיווגים האלה

אמורים לפתור, לא בעיות שקשורות למיסוי.

בואו ניקח את המילה "עמותה" או המילה "מוסד ציבור" וניראה איפה המילים

הללו מופיעות- המילה "מוסד ציבור" מופיעה בחוקי המיסוי אבל גם בעוד 20-15

חוקים נוספים, כמו חוק יסוד התקציב, חוק הביטוח הלאומי, חוק הבזק ואני יכול

לתת רשימה ארוכה של חוקים שלא קשורים בכלל למס הכנסה. בכל מונח כזה, חוץ

מאשר עמותה, היום אנחנו נמצאים במצב של אנדרלמוסיה. השאלה היא איפה יימצא

הפיתרון. האם יכול משרד החינוך לקבוע לי שיהיו כך וכך תנאים כדי שאני אקבל

תקציב? כל משרד קובע לעצמו מה זה נקרא עמותה על-ידי הגדרה שונה. הפיתרון

שלנו הוא אחד, שמי שצריך לשלוט בכיפה הזו הוא רשם העמותות, שתהיה לו סמכות

או שתהיה חובת התייעצות איתו לגבי כל מוסד כזה שמוגדר באיזשהו חוק אחר. זה

דבר שהיום נמצא באיזשהו בלבול, מה עוד שהיום יש לנו פה סנקציות פליליות.

אני רוצה שיהיה סדר.

הפיתרון לעניין הזה איננו במסגרת חוק העמותות. יכול להיות שצריך על-ידי

חקיקה להבהיר את כל המוסדות שהמחוקק מתייחס אליהם, אבל לא כחוק העמותות.

עמותה זה תאגיד משפטי שהוסכם למטרות מסויימות וחוק העמותות לא צריך לפתור

את השאלה מהו מוסד ציבורי ומהו מלכ"ר וכדומה. לך לוועדת החוקה תוק ומשפט



כדי להביא להאחדה ושם תפיץ את המאמר שכתבת כדי שייראו את הבעייתיות.

אני בדרך כלל בוועדות נוהג להקשיב ולשמוע אבל הנושא הוא מקצועי טהור. לא

רציתי להפסיק את הוויכוח כי הוא לגופו של עניין והוא מקצועי, אלו לא קריאות

ביניים של הפרעות אלא להיפך, הערות שתורמות לדיון. אבל אני מתחיל לחדור

לסימפוזיון ארוך ולא ייצא מזה חוק. אני בכל זאת רוצה לקדם את החוק והבטחתי

לחבר הכנסת ורדיגר שאנחנו נתייחס לנושא במלוא העומק. אני התייעצתי עם

היועצת המשפטית שלנו ויש לי הצעה, שכבר עשינו בעבר במספר חוקים, שאני אבקש

מצוות המשפטנים הנוכחי - אם יירצה להצטרף לזה חבר כנסת הדרך תהיה פתוחה

לפניו אבל אני לא אשתתף בזה - לנהל את הדיון המקצועי הטהור הזה ביניכם

ברציפות שעות אחדות בימים שייקבעו כאן ולקדם את הצעת החוק. תנהלו את

הוויכוח ביניכם על הרמה המקצועית, מה כן ומה לא, לנוכח הניסיון של כולכם.

ברגע שתגיעו למסקנות ותתקנו את מה שתתקנו כהמלצות בפני הוועדה, אתם תבואו

לוועדה ואז נקיים 3-2 דיונים וניראה לאן זה מוביל, אם נקבל את ההמלצות או

לא. אבל לפחות הדיון ברמה האקדמית הזאת, שהוא גם לא מעט מעשי, ייתקיים

ביניכם ולא באובדן זמן של קריאות שלא נרשמות. אם לא תבדקו כל סעיף וסעיף

אנחנו לא נגיע לשום מקום.

אני מציע את ההרכב הנוכחי. אם צריך להוסיף אליו אחד או שניים, אין בעיה-

ניקח את לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין וצוות ההסתדרות יחד עם הצוות של

המלכ"ר כעמותה ומרכז השלטון המקומי. אני מציע שברגע זה תיקבעו את סדרי

העבודה והיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, תרכז את העבודה

הזאת ותעמוד בראש הנושא הזה. ברגע שהיא תביא את מסקנותיכם לוועדה אנחנו

נקיים דיון של חברי הוועדה. זו מעין ועדת משנה אבל מכיוון שלא עומד בראשה

חבר כנסת אז זו הוועדה המקצועית המשפטנית שתכין עבודה למליאת ועדת הפנים.

אני מאוד מודה לכם ואתם לא צריכים לקום. אני מעביר את השרביט ליועצת

המשפטית שלנו וברגע שנהיה מוכנים אני אזמן את הועדה. ניראה לי שזאת תהיה

עבודה י ותר יעילה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00