מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 292

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"א בטבת התשנ"ו, 03.01.96, שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

אי אסעד

בי טמקין

א' הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

אי פינס - יו"ר הרשות לשיקום האסיר

ל' ענתבי - משרד הפנים

ע' עצמון - יועץ משפטי של ר1שלטון המקומי

מי פרנקל-שור

א' קמארה

ה' לוי

א. תקציב הרשות לשיקום ר1אסיר.

1. תיקון לחוק פקודת העיריות (הרכב ועדות המועצה), התשנ"ד-1994, של

חבר הכנסת בנימין טמקין - איתל



תקציב הרשות לשיקום האסיר

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים. אנחנו מקבלים בברכה את מר הופמן,

מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, ואת אופיר פינס, יושב ראש מועצת הרשות לשיקום

האסיר. אני מבקש לקבל הסברים והערות לתקציב; אני רואה שהוא ערוך ומפורט, כפי

שאנס נוהגים כל השנים. תקרא כל סעיף ואחר כך נקיים דיון.

תקציב הרשות חולק לפי יעדי הפעולה; הסכום הראשון - 1.7 מליוני ש"ח,

מוקדש לטיפול באסיר בכלא לאחר צאתו, ומדובר ב-00ל2 אסירים. אסיר מקבל בכלא

טופס פניה וולנטרית לרשות, ולמרות בהפניה וולנטרית הגענו לכך ש-2700 אסירים

פונים אלינו. אנחנו מכינים לאסירים תכנית שיקום אינדיבידואלית, לפי הבעיות שיש

לכל אחד; אנחנו נותנים להם קורס הכנה בכלא לקראת השחרור, מכיוון שרם כלל לא

מוכנים לשחרור והם צריכים ללמוד איך להתנהג כאזרחים בחוץ. בנוסף לכך אנחנו

נותנים לרגו קורס מיוחד שמכין אותם לקליטה בעבודה ומדריכים אותם איך להציג את

עצמם במקומות העבודה,

יש לנו מערכת של אנשי מקצוע שמפעילים תכניות שיקום. אחת הבעיות הקשות

של אסיר שמשתחרר היא הניתוק מהמציאות וחוסר היכולת שלו לגשר על הדברים. כדי

שתכנית לא תהיה רק על הנייר, בנינו מערכת לשיקום רואסיר המשוחרר בקהילה

באמצעות עמותה או באמצעות רכזי תעסוקה. הקמנו מערכת של רכזים מקומיים שתטפל

השנה באלפיים אסירים, ולהם אנתנו דואגים בקהילה כדי שהתכנית לא תהיה תכנית

פיקטיבתית שלא ניתנת למימוש.

לקחנו בחשבון רק אלפיים אסירים כי שמנו לב לכך שלא כל אסיר שבכלא

מביע את נכונותו להצטרף לתהליך, באמת מגיע. ערכנו בדיקה מעניינת מאד וגילינו

שאם יש בישוב רכז עמותה לשיקום רואסיר, 54% מרואסירים הגיעו מיד עם שיחרורם לרכז

העמותה, ולעומת זאת, במקומות קטנים בדם אין רכז עמותה ואין איש מקצוע שמטפל,

הגיעו רק 12% מהאסירים. כדי שהתכניות תתממשנה אנחנו זקוקים לאנשים שיוכלו

להפעיל אותן.

בנושא התעסוקה; פעם חשבנו שהדבר החשוב ביותר הוא למצוא לאסיר עבודה;

היום מתברר שאפשר למצוא לאסיר עבודה ואחרי שלושה ימים הוא יעזוב אווזה. מסיבה

זאת יצרנו, יחד עם הג'וינט, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה תכנית מיוחדת שנקראת

ליווי תעסוקתי. מטרת התכנית היא שלאחר שנמצאה לאותו אדם עבודה, הוא יימצא בקשר

עם מלווה תעסוקתי, בשיתוף מתנדבים שלפעמים צריכים להשכים אותו בבוקר, וישנו

ליווי של פסיכולוג תעסוקתי בשעות הערב. יש הרבה בעיות משמעת שאם לא מטפלים בהן

באופן מיידי ולא מפרקים את המתחים בזמן שיש לאותו אדם בעיות בעבודה, מפטרים

אותו והוא טוען שפיטרו אותו בגלל היותו אסיר משוחרר. אנשים אלה זקוקים לעבודה

מאומצת בליווי אינטנסיבי.

הניסוי שלנו היה רק בתל אביב ובירושלים, והשנה הרחבנו אותו גם למחוז

חיפה והצפון ולמחוז באר שבע, ואנחנו רואים את התוצאות. אנחנו רואים הרבה יותר

בחורים שמתמידים. בעזרת רוביטוח הלאומי הצלחנו לקיים פרוייקט מיוחד להשמת

אסירות משוחררות. זה דבר שאין לו תקדים, גם בספרות המקצועית, 33 אסירות

משוחררות באזור תל אביב עובדות למעלה משישה חודשים. למרות שאנשים יכולים לחשוב

ששישה חודשים הן זמן קצר, מי שיסתכל על הביוגרפיה שלהן יראה שהן אף פעם לא

עבדו ואף פעם לא מימשו את עצמן.

הליווי התעסוקתי מאפשר גם בדיקה מתמדת של נקיון מסמים. רוב האנשים

שמגיעים אלינו עדיין מכורים לסמים וכך אפשר לעקוב אחרי הגמילה שלהם.



בסעיף 2 מדובר בשיקום האסיר המשוחרר מחוץ לקהילתו; יש אסירים שאם רם

יחזרו הביתה, חבל על כל העבודה שמושקעת בהם. אם אותו בחור גר בבית עם שלושה

אחים נרקומנים, התכנית לא תצליח. לבחורים האלה אנחנו מוצאים מקומות בקיבוצים,

במושבים, בישיבות ובמגורים משותפים. יש לנו תכנית שנקראת: "שלושה בדירה אחת"

שבה שני סטודנטים גרים יחד עם אסיר משוחרר, או בהוסטלים. את הבחורים עם הבעיות

הקשות ביותר אנחנו משכנים בהוסטלים כי הם לא כשירים לעבור שום תכנית אם רגו לא

יהיו בתכנית לוחצת ואינטנסיבית.

הדבר האחרון שאני מעוניין לדבד עליו הוא הפרוייקטים המיוחדים עם

משפחת האסיר; עיגלנו את התקציב הזה ואנחנו מקיפים השנה 450 ילדי אסירים, 300

נשות אסירים, ו-300 אבות בכלא. כל הספרות המקצועית מדברת על כך, וזאת לא המצאה

שלנו, שאם לא תטפל בבנו של האסיר - אתה יכול להתחיל לבנות עבורו בית סוהר.

הוא ירצה לחקות את אביו וגם לנקום בך על כך שהכנסת את אביו לבית הסוהר. יש לנו

450 סטודנטים שנתרמים לנושא הזה מפרי'ח (פרוייקט חונכות), פעמיים בשבוע הם

נפגשים עם הילד ועוזרים לו, ופעם בחודש הם נוסעים איתו לכלא. במקביל אנחנו

מפעילים מועדונים לנשות אסירים, חלק בעצמנו וחלק עם ארגונים אחרים.

החידוש הגדול השנה הוא נושא האבות בכלא. נוכחנו לדעת שהרבה מקרי

אלימות נובעים מך העובדה שאדם עובר מעבר קיצוני מהכלא, חוזר למשפחתו והוא לא

מוכן לחזרה הזאת. יש יומיים-שלושה של חפלה, בהם שמחים מאד שהאב חזר, ואחר כך

יש בעיות רציניות מאד. כדי למנוע את הבעיה הזאת אנחנו מתחילים עכשיו בקרוס בן

12 מפגשים לפני רושחרור, ו-12 מפגשים עם האישה לאחר רושיחרור, כדי למתן את

המתחים הנוראים הללו שישנם במעבר.

אלה ארבעת הנושאים שחשבתי שכדאי לדבר עליהם. התקציב מאפשר לנו לטפל

ב-5900 אסירים משוחררים ובני משפחותיהם, אבל זה מתבטא ב-5650 פעולות לאסירים

משוחררים. יכול להיות שאדם יופיע יותר מפעם אחת - פעם הוא במסגרת הטיפול בכלא,

בפעם השניה הוא מופיע כמשתכן בקיבוץ וכו'. לכן המספרים יותר גדולים מאשר המספר

המקסימלי שהוא 2700.

ואם יש יותר משוחררים?

יכול להיות שאדם אחד מופיע ארבע פעמים.

הוא כותב כאן - אסירים משוחררים ובני משפחותיהם. ברגע שמדובר במשפחות

אין שום מספר מוחלט.

השנה יפתח בגליל כלא צלמון. זהו כלא גדול ואחוז השתחררים שם יהיה

גבוה. ישנם בתי כלא שרם גדולים מאד אבל כמעט לא משתחררים מהם אנשים כי הם

יושבים שם שנים רבות, ומבחינתנו אלה בתי כלא שאין לנו הרבה עבודה שם.

אנחנו לא באים לוועדת הפנים כדי לבקש או להציע תקציב גדול לרשות,

בהשוואה לשנת 95'. התקציב שלנו עולה השנה דק בהתייקרויות. יחד עס זאת אנחנו

מבקשים את תמיכתכם בוועדת הכספים. במהלך החודשים הקדובים יבוא תקציב הרווחה

ואנחנו נפנה לוועדת הכספים בבק™.

בשנה שעבדה הוצאתי מכתב בשם ועדת הפנים.

זה עזד לנו.

נחזוד על זה הפעם. כשתגיעו למסקנה שצריך להוציא את המכתב, תנסחו אותו

יחד עם מזכיר הוועדה, ואני אחתום עליו.

תודה. הבקשה השניה שלי היא לקיים דיון במהלך השנה בוועדת דפנים.

אנחנו לא מפיקים את המירב מהקשר שלנו עם השב"ס, עם המשטרה, עם שרות התעסוקה

במשרד העבודה ועם משרד הפנים. אנחנו יכולים להכין לך נייר מסודד על הפערים שיש

בינינו - איך תקנון של משרד הפנים ברשויות לצרכים שלנו; בשב"ס אנחנו יכולים

לשפר חלק מתהליכי השיקום וכו'. אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה עכשיו. אני מבקש

שהוועדה תמצא לנכון במהלך שנת 96' להקדיש דיון לנושא שיקום האסיר.

תתאמו עם מזכיר הוועדה. פעם דובד גם על סיוד.

ניסינו לתאם סיור והיתה לנו בעיה עם מנהלת הדירות שאמרה שהסיורים

מתקיימים בערב, והיא לא רוצה תקשורת.

תקשורת נותנת יותר התעניינות של חברי כנסת. בלי תקשורת אני יכול לבוא

לבד ולא יהיה לזה מספיק הד. תבדקו את זה.

אפשד לקיים את הסיור בירושלים.

אפשר להזמין רק רדיו ותקשורת כתובה.

רבותי, חברי הכנסת, יש שאלות?

מדברים תמיד על קליטת האסיר במקומות העבודה. העבר של האסיר מלווה

אותו כל הזמן.

השנה חל שינוי, ודיברתי על כך בנושא פרוייקט הליווי התעסוקתי. גס

המעסיק, כשהוא יודע שאס יש לו בעיות עס העובד - יש לו למי לפנות, הנכונות שלו

יותר וגדולה. צריך לדעת שרוב האנשיס שאנחנו מקבלים מרם עבודה רגז דווקא מעסיקיס

פרטיים, בעיקר בעלי מלאכה וקבלנים. אצל המעסיקים הממשלתיים אנחנו נתקלים

בקשיים.

לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה יש התייחסות לעניין הזה? אפשר להשתמש

בחוק הזה למען העסקה ממשלתית?

אני צריכה לבדוק את זה.

יש חסיון על העבר הפלילי של האסירים, למעט במשרד הבטחון ובשירותי

הבטחון.

אם אין שאלות נוספות אני אסכם את הדיון. אנחנו מודים לרשות לשיקום

האסיר, אנחנו מודים למר הופמן ולמר פינס. הם עושים מלאכה חשובה, מלאכת קודש,

ואם אפשר להציל אחד שלא יחזור לכלא ואת בני המשפחה, כבר עשיתם את שלכם. אנחנו

מוכנים להוציא מכתב נוסף לוועדת הכספים לתמוך בכם הלאה, ואם תעמדו בקשר עם

מזכיר ועדת הפנים, תפיקו מאיתנו יציאה לשטח, ואולי גם מודעות נוספת לנושא.

תודה רבה לכם.



תיקון לחוק פקודת העיריות (הרכב ועדות המועצה). התשנ"ד-1994. של חבר הכנסת

בנימין טמקין - איחל.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. יש לפנינו הצעת חוק לתיקון

פקודת העיריות (הרכב ועדות המועצה), של חבר הכנסת בני טמקין, הכנה לקריאה שניה

ושלישית.

הצעת החוק הזאת אומרת שההרכב הסיעתי הכולל של ועדות חובה הנקובות

בסימן זה, שלא נקבע להן הרכב מיוחד, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של

המועצה, ובלבד שבכל אחת מן הוועדות יהיה נציג אחד לפחות מסיעה שאינה מיוצגת

בוועדת ההנהלה. זו הצעת חוק שבאה להבטיח שגם מיעוט יבוא לידי ביטוי במועצות

וברשויות מקומיות.

אני רוצה לבאר ולברר לעצמי דבר אחד; אנחנו מדברים על ועדות החובה שהן

הוועדות הסטטוטוריות, ושם יש ממילא ידיעה ברורה איך מרכיבים אותן.

עי עצמון;

זאת הבעיה. בוועדות הסטטוטוריות אין ועל כך מלין חבר הכנסת טמקין.

ישנן רשויות שאת היצוג הפרופורציוני העבירו לוועדות הרשות, וע"י כך שמרו על

העקרון שהסך הכל פרופורציוני.

אני מבין שהגעתם להסדר, גם השלטון המקומי וגם הגב' ענתבי.

אני חייבת לציין שלא קיבלתי הסכמה מהמשרד כי הנושא התגבש רק עכשיו.

אבל הסיכום שהיגעתם אליו נראה לך. היועצת המשפטית של הוועדה ערה

לנושא ואת עיקרו של הדיון לעומקו קיימנו בקריאה הראשונה די בהרחבה ושמענו הרבה

אנשים. לא נותר לנו אלא לאשר אותו לקריאה שניה ושלישית.

אני אקרא את הנוסח המתוקן לפרוטוקול: "הרכב הסיעתי הכולל של ועדות

החובה הנזכרות בסעיפים 148 עד 149ב יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של

המועצה, ובלבד שבכל אחת מהוועדות כאמור יהיה נציג אחד לפחות מסיעה שאינה

מיוצגת בוועדת ההנהלה". זה מתייחס לכל ארבע הוועדות.

תגידי אותן בשמן.

מל"ח, בטחון, מכרזים וכספים.

חבר הכנסת בני טמקין, תבוא עליך הברכה.

הצבעה

בעד - כולם

נגד - איך

אנחנו מעבירים את התיקון לחוק לקריאה שניה ושלישית, ואני מבקש ממזכיר

הוועדה, מכיוון שאיך הסתייגויות ואיך התנגדויות, להביא את זה בהקדם, כדי שחבר

הכנסת טמקין יספיק לרשום את החוק הזה על שמו בטרם, אולי, תתפזר הכנסת.

תודה.

תודה לך. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה 1שעה 09:45.