הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. די בטבת התשנ"ו (27 בדצמבר 1995). שעה 09:00

חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

אי ורדיגר

די מנע

השר לבטחון פנים מי שחל

רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ ראובן גורן- המטה המבצעי של השר לבטחון פנים

אביבית פישר - עוזרת לשר לבטחון פנים

ניצב דן ברינקר - ראש אגף מבצעים, משטרת ישראל

יצחק צור - ראש יחידת אבטחה, מטה ארצי, משטרת ישראל

סנ"צ רונה קדמי - עוזרת ליועץ המשפטי, משטרת ישראל

זאב אבלס - המפקח על הבנקים, בנק ישראל

ורדה לוסטהויז - סגנית היועץ המשפטי, בנק ישראל

שלמה מרגלית - יועץ למפקח על הבנקים, בנק ישראל

אורנה דויטש - יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן, הסתדרות

אדיבה אור - יו"ר ארגון עובדי הבנק הבינלאומי, ויו"ר

ארגון עובדי הבנקים

פרדי וידר - מנכ"ל איגוד הבנקים

עו"ד טל נדב - יועץ משפטי, איגוד הבנקים

נסים הראל - יועץ הבטחון, איגוד הבנקים

ששון מרון - ממונה על הבטחון, בנק דיסקונט, איגוד חבנקים

משה נדיר - ראש מערך תפעול ומנהלה, בנק לאומי

אריה שטרן - ראש מחלקת בטחון, בנק לאומי, איגוד הבנקים

דוד וינרב - ראש אגף לוגיסטיקה, בנק הפועלים

מ' פרנקל-שור

אי קמארה

רשמה: אי שלהבת

1. תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים),

התשנ"ו-1995.



תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים). התשנ"ו-1995

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים שתעסוק בתקנות רישוי עסקים (אבטחה

מפני שוד והתפרצות בבנקים), התשנ"ו-1995. התקנות האלה באו לעולם כאשר היינו

עדים לגל מאוד מדאיג של מקרי שוד בנקים, היה נדמה לנו שהגל הזה הולך ונעלם

ושהכל חוזר לתיקנו ושעולם הבנקים חוזר לתפקד. למרות זאת אין לי ספק שיש

צורך בתקנות, כי השוד לא פעם העמיד אותנו בפני תופעות ציבוריות מבישות, של

הגשת פתקים מגומגמים הכתובים בצורה עלובה ועם הצגתו של פתק כזה מתמלאת שקית

פלסטיק בכסף, זה קרה לפני שבוע או שבועיים פעם נוספת. הייתי מבקש שכבוד השר

לבטחון פנים, לפני שניגש לתקנות, ייתאר לנו מה קורה היום בתחום הזה. האומנם

הגל הזה שכמעט ונעלם הולך וחוזר? האומנם שוד ללא תקנות אי אפשר יהיה לעצור

את מקרי השוד ולתגבר כך שלא כל פתק י יביא לאיסוף כסף ונתינתו לשודד? האומנם

התקנות הן הכלי שיימנע את שוד הבנקים? אני בספק אם כך הוא הדבר. כיצד אנחנו

נימנע את השימוש בנשק חם בשל התפרצויות בבנקים לצורך שוד כאשר יש כוונה

להעמיד שומרים עם כלי נשק? אחרי שאנחנו נשמע סקירה אנחנו נשמע את היושבים

איתנו ונעבור לאישור התקנות. רשות הדיבור לשר לבטחון פנים, סקירה קצרצרה

לגבי המציאות היום בהשוואה למה שהיה כשהוגשו התקנות האלה ולאן מועדות

פניכם. אין ספק שמניעת שוד בנקים, על כל ההשלכה של הכסף שנשדד, הוא חלק

מבטחון הפנים וטוב שנכניס סדר בחיים שלנו בתחום הזה.

אדוני יושב הראש, עמיתי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. יושב ראש הוועדה,

חבר הכנסת מצא, שאותו אני מכבד מאוד, אמר בתקופת מקרי השוד של הבנקים לא

מעט ביקורת, שהמשטרה לא מצליחה להתמודד, שיש שוד בכל שעה, ואפילו הייתי כאן

בישיבה באחת מסידרת הישיבות של הוועדה בעניין אחר ויושב הראש שאל אותי -

נו, כמה בנקים כבר שדדו הבוקר?

אתה אמרת שבאותו בוקר כבר היו שני מקרי שוד.

אני מזכיר את הפרק הזה כדי שלא נבוא ונאמר עכשיו - יש שקט יחסי ולכן מה

פתאום צריכים תקנות? אני גם רוצה לרענן את זכרונם של נציגי הבנקים ולהגיד

שאני נמצא פה על בסיס סיכום שהיה עם ההנהלה שלכם, שיותקנו תקנות, שייבוצעו

אותן ההבטחות. אם אני אשמע היום שכאילו יש מנגינה חדשה אני ארצה לנמק מדוע

אי אפשר לנהל מדיניות על בסיס של מצב רוח משתנה כזה או אחר, לא בעניין הזה,

לא בעניין המכוניות ולא בכל נושא אחר.

אני תמים דעים איתך, הבאנו את זה לא משום ש"עבר זמנו בטל קורבנו".

אני מכין את הרקע כדי שלא ייגידו לי שלאחרונה יש רק מקרה שוד אחד לחודש

או אחד לשבוע ולכן לא צריך תקנות. אנחנו ראינו שיכולה להיות תופעה שהיא

מעין מגיפה. גם בין מבצעי השוד יש אנשים שלא היה להם עבר פלילי אבל ראו

שהשיטה הולכת ואפשר להשיג כסף בקלות במקום להתאמץ לעבוד ולהרוויח. אחד

השודדים, וזה לא סיפור אלא מקרה ממשי, אמר שהוא היה צריך לקנות מתנה ליום

הולדת של אמא שלו, לא היה לו כסף, נכנס לבנק, כתב פתק ודרש כסף. כשהוא נשאל

על כך הוא אמר - אם נותנים אז למה שלא יתנו גם לי? זה קל מאוד, אפילו יותר



קל מאשר לכתוב ציק. כדי למנוע את התופעה הזאת צריכה להיות מדיניות. אני

רוצה פה לשבח את המחוקק שראה בראיה ארוכת טווח בחוק רישוי עסקים, עוד

מ-1982, והוא קבע בסעיף 11 לחוק את הדברים הבאים: "א) שר המשטרה באישור

ועדת הפנים של הכנסת רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או

לאבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות אבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות

ערך וחפצי ערך אחרים. ב) התקנות יכול שייחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או

על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי, כמשמעותם בפקודת

הבנקאות (1941), (להלן - "בנק"), בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו.

ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל

בנקים על-פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם. תקנות לענין בנק יותקנו לאחר

התייעצות עם נגיד בנק ישראל". זוהי התקנה שהמחוקק חזה אותה לדעתי בדיוק

למקרה הזה. באירופה אם תיכנס לבנק תיראה שם מתקנים כפולים שנקבעו שם מטעמי

בטחון והתמודדות עם בעיות שוד. בין דלת אחת לדלת שניה קיימות אפשרויות

רבות, שעלותן היא די גבוהה ואנחנו איננו באים ודורשים אותן כאן, זאת בנוסף

לציוד כמעט סטנדרטי של צילום. אנחנו נמצאים בפיגור בפאזה אחת אחרי מה שקרה

באירופה. להערכתי הבעיה של שוד בנקים בישראל נמצאת רק בתחילתה, לפי כל

תחזית שאני יכול לראות. חשוב מאוד לחברי הכנסת ולממשלה להבחין מבחינה

ציבורית שבכל תחומי הפשיעה בישראל אנחנו נמצאים בשלב שבו יש בידינו למנוע

את ההרחבה ואת ההחמרה, שמדינות מסויימות, במיוחד בארצות הברית, אינן

מצליחות להתמודד איתה. בכמה מדינות יש לדוגמא מכה של פשיעה בקרב הנוער

והמשטרה הרימה ידיים לחלוטין. אנחנו נמצאים בשלב שבו בכל התחומים - שוד,

גניבות רכב, סמים - מדינת ישראל יכולה לטפל בטיפול נכון על-ידי כל הגורמים,

בראש וראשונה משטרת ישראל, על מנת למנוע את ההתרחבות וההחמרה של התופעה.

זה קצת סותר את מה שאנחנו קוראים לאחרונה על התפתחות מאפיה רוסית בארץ,

עם כל מה שכרוך בזה סביב הכספים בבנקים.

חבר הכנסת מצא, אני אשמח מאוד בארבע עיניים לשבת איתך. הסיבה שמדברים על

כך היא בדיוק בגלל אותה מדיניות, לגדוע את ההתפתחות הזאת באיבה. אפשר להגיד

דבר אחד לזכותנו, שישראל היתה המדינה הראשונה שהציבה נספחי משטרה ברמה

בכירה מאוד במוסקבה ובקייב כדי לטפל בפשיעה הבינלאומית הרוסית. היום ארצות

הברית מבקשת רשות מרוסיה להציב שם נספחים ואני עשיתי את זה לפני כמעט 3

שנים. אם יש תוצאה ופרי להשקעה הזאת זה בעובדה שאנחנו יכולים להיות בעלי

המידע הטוב ביותר על מה שמתרחש אצלנו, בניגוד למה שקרה במדינות מסויימות

באירופה, מבלי להזכיר את שמותיהן, שהמערכת הבנקאית והכספית שלהן נמצאת היום

בסכנה ממשית כאשר החדירה אליהן היא במימדים כל כך גדולים. אני אומר מה

השיקולים שהניעו אותי. לאחר מכת שוד הבנקים שהיתה קיימתי התייעצויות, היה

גם דיון בוועדת הפנים, וקיימתי שיחה עם נציגי הבנקים שהשתתפו בה גברת גליה

מאור, מר גדעון להב ומר נסים בראל. היתה פגישה שאני משבח אותה, רצינית

ואחראית, שבה הובעה הסכמה מלאה על דעת כל המשתתפים שאנחנו נתקין תקנות

על-פי ההסמכה שיש בחוק. המתכונת תהיה כפופה בראש ובראשונה להתייעצות עם בנק

ישראל אבל אמרתי שאני אעביר אותה לידיעת איגוד הבנקים, שיוכלו להעיר הערות

על תוכן התקנות, כי העניין הזה הוא עניין רציני וצריך לקחת בחשבון גם את

מרכיב העלויות. אין לנו ענין להכביד הכבדה יתרה בנושא הזה. אבל תרשו לי

לדבר בגילוי לב, שוד שמסתכם בכמה מאות אלפי שקלים או אפילו מיליון או שני

מיליון שקלים לבנק לשנה הוא לכאורה הרבה כסף בראיה של האזרח, אבל מבחינת

הבנק זהו הפסד עיסקי, כאשר בנק יודע שיש לו, לא חלילה מרוע לב אלא במציאות,

שיש לו סיכונים, כולל הלוואות שהוא עלול לסכן אותן, שיכולות להיות בבחינת

חוב אבוד. בחשבון כספי קר מאוד אפשר לומר שהנזק הזה בטל בשישים לעומת

הפסדים אחרים של הבנק. בהחלט הנזק הזה של השוד פוגע בשם, פוגע במוניטין

ועלול לסכן לפעמים חיים, הרי אף פעם אי אפשר לדעת אם האקדח הוא אקדח אמיתי

או אקדח צעצוע ואם השודד לא ייכנס לעצבנות ועלול לירות, והיו כבר מקרים

כאלה. היה מקרה של שוטר משמר הגבול שיירה ועשה עבודה יוצאת מן הכלל בתפיסת

שני שודדים. אבל אם אני מדבר מבחינה כספית העלות השנתית איננה גבוהה,



בוודאי לעומת השקעות שצריך להשקיע באופן מיידי לבטחון. זה לא אומר, ואני

רוצה להדגיש, שהבנקים גילו בענין הזה איזשהי כוונה לדחות את ההשקעה או

אי-רצון לטפל בבעיה. אני חייב להגיד לזכותם שאני מאוד הופתעתי לטובה

מההתייחסות. אני מקווה שלא תקלקלו אותה היום על-ידי שינוי עמדה. הגישה היתה

אז רצינית והיתה נכונות ללכת לטיפול בענין הזה. על הבסיס הזח הותקנו

התקנות. התקנות האלה אומרות אומרות שבנק יהיה חייב, ואני חושב שצריך להכניס

גם את בנק הדואר, אני חושב שהחוק מאפשר את זה

אי אפשר פה, אין לנו סמכות. אנחנו עובדים על זה.

בחוק כתוב "מוסד כספי" ולדעתי בלי בעיה אפשר לכלול את בנק הדואר. אני על

זה אתווכח אתכם. אני לא חושב שיש בעיה בנושא הזה.

האם לפי דעתך "מוסד כספי" זה גם אותן עמדות של חלפני כספים? אם כן, תהיה

בעיה כי יש חלפני כספים בכל מקום ואפשר בקלות לשדוד אותם.

בהגדרת החוק זה לא נכלל.

הבעיה היחידה שמתעוררת עם בנק הדואר היא בגלל שבנק הדואר פועל מכוח חוק

בנק הדואר. אני יכול ללכת לפי סעיף (א) ולא לפי סעיף (ב) שאומר "לרבות

אבטחה בעת הובלת כספים ..." ואם אני בא ואליו ואומר לו - או שהדבר יהיה

בהסבמה או שאני אפעל לפי סעיף 11(א), אני יכול לחייב גם את בנק הדואר, כי

הם לא יכולים לעשות לעצמם דין חריג בנושא הזה. בשבילי שוד בבנק הדואר או

במקום אחר הוא היינו הך. זו עמדתי ואני מבקש שתיבדקו את זה מבחינה משפטית.

בתקנות שנמצאות בפניכם אמרנו שמשטרת ישראל תיקבע לה קצין משטרה מוסמך,

ואגב היו ויכוחים בעניין הזה, היו הערות, שקיבלתי אותן, שההחלטה תהיה לא

על-ידי קצין משטרה ברמה המקומית אלא על-ידי קצין משטרה במטה הארצי כדי שהוא

יוכל לראות ראיה כוללת ולא ראיה מצומצמת, שיהיה בדרגת סגן ניצב ומעלה.

התקנה אומרת שהנהלת הבנק תידאג לכך שאחראי הבטחון שהיא תמנה, והיא תהיה

חייבת למנות, יכין דגמי תוכניות לאבטחה. לא קבענו שיטה אחידה. אנחנו קבענו

מעין הנחיה כללית בנספח מה אנחנו חושבים שצריך להיות בתוכנית האבטחה אבל כל

בנק יציג תוכנית ספציפית לאבטחת הסניפים שלו. לא מדובר על ההנהלות או על

משרדים ראשיים, רק סניפים שיש בהם כסף מזומן. בנק למשכנתאות, שאיננו עוסק

בכסף מזומן, לא נכלל בזה אלא אותם הבנקים שעוסקים בכסף ממש. דגם של תוכנית

אבטחה יאושר על-ידי המשטרה. האישור יהיה בתוקף ל-5 שנים, כאשר רשאי קצין

המשטרה לחדש ל-5 שנים נוספות, עם שינויים או בלי שינויים, הכל לפי הענין.

סניפים חדשים שייפתחו י יקבלו גם כן מועד סביר, לפי לוח זמנים, להתקנת אמצעי

הבטחון. אם יהיה צורך בשינוי הדגם, למשל אם יימצאו שכלולים ופתרונות אחרים,

גם הדבר הזה יובל להיעשות על-ידם לפי פרוצדורה מסויימת. אמצעי האבטחה,

1) עריכת סריקות במבנה ובסביבותיו בעת פתיחת

סניף בנק וסגירתו ובמהלך הפעילות בו. 2) העסקת שומרים והפעלתם בביצוע

הפעולות הדרושות לאבטחה. לא קבענו כמה, בוודאי זה יגיע לפירוט כאשר תוגש

תוכנית האבטחה לכל אחד מהבנקים. 3) התקנת אמצעי מיגון ואתרעה כגון שיריון

ונעילת דלתות, קופות וחדרי אוצר, מערכות אזעקה וגלאים, חיבור למוקד בקרה

אלקטרוני. 4} הדרכת עובדים בשימוש באמצעי התרעה ומיגון המתקנים בסניף

ובהתמודדות באירועי שוד או התפרצות או גניבה. 5) קביעת אופן החזקת כספים

ודברי ערך בבנק והובלתם אל הבנק וממנו. אני אביא דוגמא מבלי להזכיר את השם-



באחד המקומות בארץ היה שוד גדול למדי ובעקבותיו התגלה שיש צורך בקביעת שיטה

טובח יותר להובלת חכסף ולהחזקתו בשעות מסויימות. למישהו היה מידע פנימי וזה

איפשר לו לבצע שוד של סבום די גדול, של כמה מיליוני שקלים-

מספר מקרי השוד ירד בגלל שני דברים שקרו - 1) ההרתעה. חבר הכנסת ורדיגר

אמר בחצי הומור שהעובדה שהשודדים שמעו שאנחנו מתקינים תקנות גרמה להרתעה

ואני חושב שגם זה מוסיף משהו. 2) אני משבח את בתי המשפט שחרי מכת מקרי השוד

פסקו פסקי דין שלא היה להם אח ורע במקרים אלה, על אף שהחוק איפשר זאת גם

לפני כן. ראיתי בזה תגובה מיידית של המערכת המשפטית לתופעה של הפשיעה. היום

התפרסם באחד העיתונים שפסקו למישהו 7 שנות מאסר על שוד של 600 שקל, זה

מדהים. לפי החישוב של העיתון הוא יישב מעל לשנה עבור כל 100 שקל שהוא שדד.

כנראה שהיה לו עבר פלילי, אני לא מניח שזה מקרה ראשון שלו.

אני לא חושב שזה בכלל צריך לשנות אם זה 500 שקל או 2,000 שקל. אם הוא

לקח בחנות 600 שקל על-ידי סחיבה, זה סיפור אחר. אם הוא ערן שוד ולקח 600

שקל אז אני מודיע לך שזה בכלל לא ראוי להשוואה לז'אן ולז'ן או לסיפור אחר.

התגובה של בתי המשפט היתה גורם הרתעה. 3) דבר נוסף, חלק מהבנקים התחילו

לבצע אבטחה גם בלי התקנות, לא בכולם, יש כמה בנקים שהתקינו מיתקנים לראיה,

כי אחת הדרישות שתהיינה זה צילום, שניתן יהיה לזהות את פניו של השודד

והמשטרה תוכל לפעול; מערכת אזעקה שתהיה מקושרת עם תחנת משטרה וניתן יהיה

להגיב באופן מיידי, אלה האמצעים. הוויכוח עם הבנקים מתעורר כשהבנקים

טוענים, ואולי אפילו במידה של צדק, שהם לא רוצים להחזיק שומרים כי זה עלול

להיות פיתוי לי יריות (והבנק זה לא מקום שיורים בו - בסרטים רואים את זה אבל

לאו דווקא אצלנו). המערכת שתכין את דגם האבטחה לוקחת את זה בחשבון, אם כי

אני אומר לכם, אני חושב שבישראל צריך לקחת בחשבון שאנחנו בענין הזה קצת

יותר מידי לארג'. בבנק בחוץ לארץ אין דבר כזה שאין מאבטח אחד או שניים. אני

זוכר את הימים הטובים שפעם הייתי נכנס בתל-אביב לאחד הבנקים ותמיד ראיתי

שומר עם אקדח בפתח. אני לא יודע אם הוא ידע לירות בו אבל היה שומר כזה שעשה

רושם לפחות להפחיד את האנשים.

אם לא יהיו אמצעי אבטחה אני חושש מאוד שהבעיה תתגבר והיא תהיה ללא יכולת

שלנו לטפל בה. יש לנו איזו אתנחתא קטנה, שנוצלה לבדיקות בחוץ לארץ של דגמים

של מערכות על-ידי נציגי איגוד הבנקים. העיתוי כרגע מתאים. אני חושב שהתקנות

הן מאוד רכות והן עברו גם שינויים שריככו אותן במידה רבה. המפקח על הבנקים

דיבר על חובת התייעצות בקשר לתקנות. שקיימת בחוק המסמיך. אנחנו קיימנו

התייעצות, שמענו את ההערות וקיבלנו אותן. אני לא רואה בזה בעיה.

באים ושואלים למה צריך תקנות, הרי נעשה הסכם ג'נטלמני. רבותי, תודה רבה,

לא. ראשית מוטלת עלי כשר אחריות שהציבור יידע מהם הכללים באופן ברור. זכותו

של הציבור לדעת איך מגינים עליו ועל כספו. הציבור צריך לדעת את זה לא על

ידי הסכם ג'נטלמני ביני לביניכם אלא בשפה אחת שהממשלה והכנסת צריכים לדבר

בה, בשפת חוק רכה ומתואמת, מוסכמת עד כמה שאפשר, אבל לא בהסכמים ג'נטלמנים.

שנית, אני אומר לכם מנסיוני, כשמישהו שיש לו סמכות על-פי חוק מציע לפעול

מחוץ לחוק מייד מתעורר אצלי חשד. אדם שרוצה להקפיד על קיום סיכום לא צריך

לנסות ולעקוף את הדרך. אם יש לי דרך סלולה, למה לי לעבור לדרך עוקפת? מדוע

אני צריך ללכת אחרת? ונקודה אחרונה, אני לא אוכל לקבל את זה גם מפני שהחוק

הסמיך אותי ואני צריך לתת מחר דין וחשבון בפני מבקרת המדינה, בפני לכנסת,

בפני עצמי ובפני הציבור. יישאלו אותי מדוע לא התקנתי תקנות אף שהסמיכו

אותי, מדוע הלכתי בדרך הזאת. אם מדינת ישראל מתקינה תקנות נגד מוסקוביץ

ובוזגלו היא תתקין גם תקנות נגד הבנקים כי החוק אמר לה לעשות את זה כך והיא

צריכה לעשות זאת בלי הנחות ובלי יוצא מן הכלל. לכן אני עומד על דעתי,

שצריכה להיות תקנה ולא רק הסכמים גינטלמנים. אני לא פועל כאדם פרטי וגם אתם

מייצגים גופים חזקים מאוד ורווחיים מאוד. אני חושב שהאינטרס שלכם זהה



לאינטרס של המשטרה - להבטיח את ההגנה על הכסף ועל האנשים. אני רוצה גם לומר

שבמקום שבו גילתה עובדת או עובד של הבנק - במיוחד עובדות הצטיינו בכך -

אומץ לב, השוד לא התבצע אבל ברוב המקרים עוד לפני שהשודד פתח את פיו, מספיק

שכתב פתק שלא היה ברור ממנו אם הוא רוצה לשדוד או לא רוצה לשדוד, כבר נתנו

לו את הכסף והעיקר שהכל יהיה בשקט.

זאת היתה ההוראה.

אני יודע שהיתה הוראה כזו ואני גם מבין אותה. מי שנותן הוראה מוצדקת

כזאת להגן על העובדים, על חיי אדם, צריך לעשות את המינימום ההכרחי לאבטח גם

את המקום עצמו, שבו מחליפים כספים בסכומים גדולים.

אדוני השר, אני מודה לך. אנחנו נרצה לשמוע עכשיו את המייצגים את הבנקים.

האם יש לכם מה לומר לגבי התקנות? פעם כבר קיימנו דיון בנושא הזה. אני רוצה

לומר לשר משפט אחד, ואל תיקפוץ ברוגז, אתן לך את זכות התשובה. אני אומר לך

את זה במלוא האחריות. אם תגלה אותה נחרצות, כפי שאתה מגלה במאבק נגד שוד

הבנקים, בנוגע לשוד המכוניות שמתבצע מול עיננו יום יום, ושם מדובר בסכומים

אדירים, אז התופעה הזאת היתה זוכה לטיפול הרבה יותר חריף בבתי המשפט כי היו

רואים את היד הנוקשה של השר לבטחון פנים וגם היו נתפסים לבהלה. אין לי ספק

שאם המלחמה נגד גונבי הרכב היתה תופסת מימדים כאלה שהעבריין יכול היה אולי

גם להיפגע פיסית, מתוך זה שכוחות בטחון אמונים על שמירה, ולו קונה החלפים

פה בישראל היה יודע שמשטרת ישראל או המשרד לבטחון פנים יירדו לחייו

העיסקיים - דרך מס הכנסה ודרך המע"מ ודרך תשלומים אלה ואחרים ודרך הרישיון

- אני בטוח שהתופעה של גניבת רכב לא היתה נעלמת כליל אבל היא היתה הופכת

אולי ליותר שולית. אני מבקש ממך אדוני השר, אנחנו נאשר את התקנות כדי שיהיה

חוק וסדר במדינת ישראל ואתה צריך את הכלי הזה. עדיין לא הגענו בישראל

למימדים של שוד מתוחכם גדול ורציני, רק אחת לכמה שנים. לשוד שפורצים לתוך

בנק עם כלי נשק, יורים ואוספים את הכסף תודה לאל עוד לא הגענו וטוב שנתחיל

בתקנות כאלה כדי שאולי נמנע חס וחלילה אסונות מסוג זה. אבל אדוני, את אותה

נחרצות אנא גלה גם לנושא גניבת כלי הרכב.

חבר הכנסת מצא, אותה נחרצות קיימת.

לא אצל המפכ"ל.

עניין הרכב הוא הרבה יותר סבוך ומורכב. אני אבוא תוך כמה ימימ עם תוכנית

- שתדרוש גם את סיוע הכנסת, גם שינויי חקיקה - שהיא נמרצת וגורפת הרבה

יותר. אם זה ייתקבל במליאה אני אבקש אז את סיוע הוועדה במהירות המירבית.

אני יכול להבטיחך שניתן תוך שנה אחת להביא להורדה משמעותית במספר כלי הרכב

הגנובים, בצורה מדהימה לא פחות ממה שקרה בנושא הבנקים.

שנים רבות היו הסדרים במסגרת ההסדרה הבנקאית לגבי אבטחת הסניפים

הבנקאיים. ההסדרים האלה פעלו טוב בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל לגבי תקנות

בעניין הזה. ללא כל קשר למעשי השוד, עסקנו בשיתוף עם משטרת ישראל ברענון



הוראות ההסדרה; של הפיקוח על הבנקים ואז נכנסנו לתקופה הזו של מקרי השוד ושר

המשטרה ביקש להתקין את התקנות והתייעץ על כך עם הנגיד. בעיקרון הנגיד נתן

את הסכמתו לגבי התקנת התקנות. עם זאת יש לי שתי הערות יותר טכניות לגבי

ניסוח. השר לבטחון פנים הזכיר את זה שהבנקים מבקשים, לאחר שתהיה התייעצות

עם גוף מקצועי בלתי תלוי לגבי תוכנית האבטחה, שהבנקים יוכלו לערער על החלטת

הקצין המוסמך בפני קצין בעל דרגה גבוהה יותר. אני ביקשתי מהשר לבטחון פנים

בתחילת הדיון לאפשר להכניס סעיף כזה לתקנות שייאפשר לגוף מקצועי נוסף לבדוק

את תוכנית האבטחה. בסופו של דבר אין לי ספק שבעניין הזה הגוף המקצועי היחיד

זו המשטרה, היא זאת שיכולה לקבוע מהם הקריטריונים ומהן הנורמות לביצוע

האבטחה, חמידע והמומחיות בעניין הזה לא נמצאים בבנק ישראל. אבל בדברים האלה

יש גם שיקולים של עלות מול תועלת. מדובר בגופים כלכליים שפועלים על בסיס

רווח והפסד ובהחלט יש מקום לשקול האם אין להכניס גורם שייקח בחשבון גם את

השיקולים הכלכליים של עלות מול תועלת מול שיקולי האבטחה, בעמדה של התייעצות

בלבד, ללא שום סמכות אחרת. ביקשתי את השר לבטחון פנים לשקול את תיקון

התקנות ולהכניס לתוכן סעיף כזח.

יש לי הערה טכנית לגבי הניסוח. בסעיף 4 נאמר "קצין משטרה מוסמך רשאי

לאשר את דגמי תוכניות האבטחה המוצעים ולוח הזמנים המוצע ליישומם כלשונם או

להתנות את אישורו בנקיטת אמצעים אחרים או נוספים מבין אלו המפורטים

בתוספת". מנוסח הסעיף ניתן אולי להבין שיש לקצין המשטרה גם סמכות לבקש

לנקוט באמצעים שלא נקוטים בתוספת. אני חושב שצריך לתקן את הנוסח ולהבהיר

באופן מפורש, שיהיה ברור שהסמכות שיש לו, לבקש מהבנקים לנקוט באמצעים אחרים

נוספים, היא רק מבין אלה שמפורטים בתוספת ולא מעבר לכך. הדבר אמור הן לגבי

סעיף 4 והן לגבי סעיף 7.

בתוספת של אמצעי האבטחה בסעיף 3, שמדבר על "התקנת אמצעי מיגון ואתרעה

כגון שיריון ונעילת דלתות", אני מבין שהכוונה היא "שיריון ונעילת דלתות

לקופות וחדרי אוצר". אין הכוונה לשיריון של דלתות הסניף עצמו.

הכוונה לשיריון הקופות. אנחנו נשנה את הניסוח.

אני רוצה להציג את הנושא מנקודת המבט של עובדי הבנק. לפני חצי שנה היתה

השתוללות של מקרי שוד. התקשורת, מהעיתונאים עד לטלוויזיה, לכל אורך הדרך

השתלחו בבנקים וגרמו למקרי השוד להיראות כבדיחת. מי שיושב בתוך הבנקים

ומפחד כשעומדים מולו עם כאילו אקדח מבין שאנחנו לא מתמסרים בקלות אלא יש

לנו הוראות לא לסכן חיי אדם. יש הוראות בבנקים, בעיקר בבנק שלי, הבנק

הבינלאומי, "להתמסר בקלות" ויש לנו הוראות שהכספרים לא יחזיקו יותר מסכום

מסויים של כסף כך שהנזק הכספי יהיה יותר קטן ולא יהיה נזק לחיי אדם. אני

רוצה לציין בחיוב את ההערה המבורכת של כבוד השר לגבי מוקד אבטחה במשטרה.

ב-18,12 ארע מקרה שוד בסניף שלנו בבת-ים ולצערנו הרב אף שאנחנו מחוברים

למוקד בקרה אלקטרוני בשום אופן לא הצליחו להשיג את המשטרה ולקח הרבה זמן עד

שהמשטרה הגיעה. לכן זה חשוב מאוד שנהיה קשורים ישירות למשטרה. אני מאוד

מברכת את השר על המשפט הזה שהוא אמר, שהרגיע אותי. היו גם אי אלו התבטאויות

עלובות מאנשים חשובים במשטרה, קציני משטרה גבוהים. באשדוד תת-ניצב דדון

העליב את עובדי הבנק ואמר להם "השודד מעד, איך לא קפצתם עליו ותפסתם

אותו?". היה לנו מקרה נוסף שניצב גבי לסט התראיין באמצעי התקשורת לרוייטרס.

יש לי רשימה ארוכה של קציני משטרה שהתנהגו לא כייאות אל עובדי הבנקים. אני

מבקשת שכבוד השר יציין שוב שזרוע החוק היא ארוכה והיא תיתפוס את השודדים.

אני קיבלתי התנצלות בכתב מהמפכ"ל על זה.

אני מברכת את בתי המשפט שהתעלו והוציאו את פסקי הדין האחרונים ואני

מקווה שזה ימשיך ככה. אני יודעת שאנחנו צריכים להרגיש שמגינים עלינו

במשטרה, כי אנחנו לא אזרחים סוג בי, אנחנו אזרחים כמו כולם, וגם על הלקוחות

הנמצאים בסניף, שהם אזרחים שהגנת המשטרה מאוד חשובה להם. אני אברך על הנושא

הזה שוב ותודה שפתחתם את האפשרות הזאת לחזור עם לחצני מצוקה למשטרה.

כבוד השר הזכיר את הדיון שהתקיים בלשכתו לפני כמה חודשים כאילו שם נדון

העניין של התקנת התקנון והושגה הסכמה. אני רוצה לתקן את דבריו, הדיון כולו

נערך על נקיטת אמצעים, ועל כך היתה הסכמה מלאה. בסוף הישיבה, ולא בחזקת

דיון, הודיע השר לבטחון פנים שהוא יתקין תקנות והוא ציין את הסעיף בחוק

שמסמיך אותו,, אני לא חולק על סמכותו של השר להתקין תקנות אבל אין זה נכון

שהתקיים דיון על התקנת תקנות, התקיים דיון על נקיטת אמצעים. אני רוצה

להעמיד דברים על דיוקם.

אתה רוצה לומר שלא היו התייעצויות עם המערכת הבנקאית על התקנות?

אני רוצה לומר שבאותה ישיבה, שהיתה ישיבה טובה, לא נדון עניין התקנת

התקנות. באותה ישיבה נדונו האמצעים.

הרי התקיים דיון בין המשטרה לבין המערכת הבנקאית והתקנות הן לא הפתעה

עבורכם.

אני רוצה לומר כמה דברים ברמה העקרונית. עצם קיום אבטחה בבנקים והצורך

באבטחת בנקים הוא לא נושא שנולד היום. גם שיתוף הפעולה המבורך ולדעתי הטוב

עם המשטרה לא נולד היום, וייעידו כל קציני המשטרה שאיתם אנחנו עבדנו

ועובדים. לי לא ידוע על בעיות ולכן גם השר ציין, ולדעתי בצדק רב, שבאותה

ישיבה היתה הסכמה על כך שהולכים לנקוט שורה של אמצעים שי ישפרו את המצב.

מתקיים פה היום דיון על דיעות ואני מקווה שאף אחד לא חושב שיש רק אמת אחת

ומוחלטת, צריך להשאיר פתח לזה שאולי יש גם דיעות אחרות שיש בהן משהו. אני

חושב שבתפיסה הבסיסית של התקנות - לא עצם קיום התקנות - יש החטאה שמתבטאת

בזה שנוצר נתק לא טוב בין סמכות לאחריות, שעשוי ליצור דינמיקה שלילית לאורך

זמן. במה הדברים אמורים? מצד אחד קצין המשטרה - ולא יכעסו עלי לא בעלי הבית

שלי בבנקים ולא אנשי המשטרה אם אני אייחס להם תכונות של בני אדם ולא של

מלאכים, אני מדבר רק על התנהגויות אנושיות, גם בבנקים וגם במשטרה - קצין

המשטרה מצד אחד יודע שיש לו אחריות על קיום האבטחה והשאלות שכרוכות בעלות

נקיטת אמצעים הן שאלות משניות עבורו. כל אחד יודע שבכל דבר יש אילוצים

תקציביים ולא יתכן לקיים דיון כזה בלי להתייחס לעלויות. באותו זמן הבנקים

עשויים לומר שהאחריות היא על המשטרה, יעלה לי עוד ככה כסף ואחר כך האחריות

לעצם האבטחה היא של המשטרה. נוצרת דינמיקה שלילית, שאחד לא אחראי על התקציב

והשני רואה את עצמו לא אחראי על הבטחון. אנחנו נמצא את המערכת כעבור כך וכך

שנים בפיתרון לא אופטימלי. המסקנה הזו לא מצוצה מן האצבע, מחקרים שניתחו

ניתוק בין סמכות לאחריות הגיעו למסקנות האלה. בדקתי מהי התפיסה האמריקאית.

גם שם החוק הפדרלי מחייב את רשויות הפיקוח - שם יש כמה רשויות פיקוח על

הבנקים - לוודא שיש תקנות ויש הוראות לקיום אבטחה בבנקים, כאשר האבטחה גם

צריכה לכלול כל מיני אמצעים, בנוסח אותה רשימה. אבל האחריות מוטלת על

הדירקטוריונים של הבנקים והם אחראים אז אחריות שלמה, גם על עצם קיום האבטחה



וגם על הביצוע שלה. התפיסה שמונחת ביסוד התקנות האלה מנתקת בין השניים,

וחבל. זה לא משנה שהיום אין בינינו לבין המשטרה מחלוקות שלא ניתנות לגישור

על אמצעי האבטחה אבל הנפשות הפועלות מתחלפות במשך השנים והדבר הזה הוא לקוי

בתפיסה שלו בגלל ניתוק הסמכות והאחריות שיוצר דינמיקה לא חיובית לאורך זמן.

אני שמח שרוצים לטפל פה בעניין נעילת הבנקים. אני חושב שצריך להיות כתוב

בתקנות שאם חלילה מתבלבלת עליו דעתו של איזה קצין בטחון של בנק שרוצה לעשות

נעילה כפולה כזאת אז לאסור עליו, אחרת הופכים את הבנק למלכודת. נכון

שמדברים על כסף אבל מדובר גם על שמירה על חיי אדם. אני מציע שהסדר יהיה

ברור, קודם כל הגנה על בני אדם. אני גם זוכר מקרה שהיה איש מג"ב שהשתמש

בנשקו לפני כמה חודשים, השודד לא נונפס אבל נפגעה אשה במרפסת של בית סמוך,

ואני לא אומר את זה חלילה לגנותו של אותו אדם. דרכם של כדורים שהם לא

רודפים כמו טיל מונחה אחרי הכתובת שלהם. לכן בייסוד כל פיתרון שנוקטים בו

צריך להיות מונח שהוא לא יסכן חיי אדם. ננקטו בבנקים גם אמצעים כדי שבסוג

כזה של שוד הנזקים לא יהיו גדולים. יש סוג אחר של מעשי שוד, נוסח שוד

הרכבות הגדול, ואני חושב שלא צריך לערבב בין הדברים.

צריך לערבב בין הדברים. שוד של 600 שקל מוביל גם לשוד יותר גדול בבנק.

לא מבחינת הטיפול. אין תרופה אחידה לכל המחלות. אני חשוב שהבעיה של מעשי

השוד בבנקים היא הרבה מעבר לנזק הכספי המיידי. מדובר בפגיעה בנורמות

חברתיות. אבל יחד עם זה אני מציע שכל טיפול שנעשה יהיה גם מכוון למטרה כי

אחרת אנחנו עשויים להימצא במצב שיהיה חור בסכר והמים יחלחלו ובמקום לטפל

בחור אנחנו נחליט להגביה את הסכר, דבר שאולי ייראה יפה בשטח אבל לא יפתור

את בעיית חלחול המים.

יש לנו הערות לתקנות עצמן.

בסעיף הראשון - כבוד השר כבר אמר את זה כך שאני מניח שהדבר יתבטא. אנחנו

חושבים שאי אפשר להחיל תקנות על הבנקים ולא להחיל אותן באותו זמן על בנק

הדואר, שהוא הבנק הנשדד ביותר והכי פחות מוגן.

לא הכי, אבל הוא נשדד.

בסטטיסטיקה הוא יותר נשדד מכל בנק אחר, גם אבסולוטית וגם יחסית למספר

הסניפים. שם יש בעיקר כסף מזומן. יש פה איזשהי אפליה לא ברורה ולא סבירה.

סעיף 1 מדבר גם על הגדרה של "קצין משטרה מוסמך". אנחנו בהחלט מברכים על

כך שהמשטרה קיבלה את הצעתנו, שיהיה מדובר בקצין במטה הארצי, שייראה את

הנושא בכללותו. אבל פה מדובר על "קצין משטרה מוסמך" והיה צריך להיאמר "קצין

המשטרה המוסמך". זה אומר שיכול להיות מצב שאת המדיניות ייקבע במטה הארצי

יותר מקצין אחד וזה יהיה פתח לכך שיהיו שני סוגי מדיניות. אותו קצין מוסמך

יכול לעבוד עם 30-20 עוזרים אבל כיוון שהוא זה שמאשר את התוכניות של הבנקים

צריך להיות רק קצין אחד כזה ולא שניים או שלושה. צריך שיהיה ברור שזה "קצין

המשטרה המוסמך" ולתקן בהתאם בכל התקנות האחרות, כיוון שמדובר פה באיש מרכזי

מאוד במערכת שקובע מדיניות. כמו שיש מפכ"ל אחד על הכל צריך להיות קצין

מוסמך אחד לנושא הזה.



לזה אני אחבר גם את הנושא של סמכות הערעור, שמופיעה בסעיף 9, סמכות

העיון החוזר. אני מוכרח לומר שהיה פה שיתוף פעולה בהחלט ראוי לציון, ענייני

ואפילו חברי, עם המשטרה. המשטרה קיבלה את הצעתנו שצריכים, כיוון שמדובר

בתוכניות אדירות עם תקציב גדול, שתהיה סמכות ערעור על החלטת הדרג של הקצין

המוסמך. אנחנו הצענו בהתחלה שדרג הערעור יהיה המפכ"ל ובסוף הוסכם על ראש

אג"מ או סגנו, שאלו קצינים מאוד בכירים. בסופו של ענין נקבע שהקצין שבפניו

יהיה הערעור זה ניצב משנה ומעלה. מי שמכיר את הדרג שמטפל בנושא במשטרה,

אותו קצין מוסמך כפוף ישירות לניצב משנה. ראש המחלקה שאחראית על אבטחת

בנקים הוא בעצמו ניצב משנה כך שאם יעבוד מתחתיו סגן ניצב הרי מדרך העולם

אותו סגן ניצב לא יאשר תוכנית לבנק בלי להיכנס לחדר הסמוך ולשאול את הבוס

הישיר שלו, ניצב משנה, האם זה בסדר וככה צריך להיות, כל אחד עם הממונה

הישיר עליו. פה מדובר בדרגת ערעור שצריכה להיות מחוץ למערכת הישירה שקובעת

את התוכניות ולכן צריך להיות מישהו שהוא מעל הניצב-משנה הזה - ראש אג"מ או

סגנו בוודאי מקובל עלינו או מישהו בדרג כזה. אנחנו גם הצענו שסמכות הערעור

תהיה בהתייעצות עם המפקח על הבנקים. הדרגה פה לא חשובה, אנחנו לא מחייבים

שזה יהיה ניצב משנה, גם סגן ניצב הוא קצין מאוד בכיר, אבל צריך מישהו מחוץ

למידרג הישיר של ההחלטה השוטפת.

הערה נוספת לסעיף 3(ב) - הסעיף הזה מדבר על כך שהשלמת התוכניות שייגישו

הבנקים תהיה תוך שנה לכל היותר ממועד הגשת התוכניות, וכמובן שכאן יהיו

בוודאי אמצעים שיושלמו תוך פחות משנה וקצין משטרה מוסמך יקבע איזה אמצעים

יושלמו. הודענו למשטרה שכשמדובר במערכות טכנולוגיות חדישות השנה הזאת היא

דבר בלתי אפשרי. זה יכול להיות כתוב, כמו שיהיה כתוב שאין חוק כובד על פני

כדור הארץ, אבל שנה זה בלתי אפשרי. למשל עכשיו אנחנו עושים הליכים מזורזים

להתקנת מצלמות בסניפים של בנקים. מדובר בפריט שלא מיוצר בארץ, צריכים לעשות

סיבוב בין יצרנים בחוץ לארץ, זה לא פריט מדף, ולראות אצל מי אפשר להזמין.

אחרי שמזמינים מביאים כמה מצלמות של כמה יצרנים לארץ, צריכים להציב אותן

בכמה סניפים ולעשות פיילוט. פיילוט כזה נמשך מספר חודשים. אחרי שהפיילוט

נגמר ומחליטים, בעיצה אחת עם המשטרה, על איזה מצלמות הולכים צריכים להזמין

אותן. מדובר במאות סניפים של בנקים. היצרן בחוץ לארץ, עם כל הכבוד, לא עובד

לפי הקצב שנקבע פה. אז אפשר לזרז אותו ולתגמל אותו על עבודה מהירה יותר אבל

תוך שנה המערכות הטכנולוגיות פשוט לא יהיו. לכן אנחנו ביקשנו שלענין של

מערכות טכנולוגיות י יאריכו את התקופה עד 3 שנים, כשאפשר בזמן הזה עד שתגענה

המערכות הטכנולוגיות הללו לעשות אמצעים חליפיים אחרים.

לסעיף 5(ב) יש לי הערה יותר טכנית. קצין המשטרה המוסמך לא מאשר תוכנית,

הוא מאשר את הדגם.

סעיף 8, מדבר על שינוי דגם אבטחה שאושר תוך כדי תקופת האישור: חסרות פה

כמה מילים בסוף סעיף קטן (א), וזו הערה טכנית. אבל סעיף קטן (ב) הוא הסעיף

העיקרי. הסעיף הזה מאפשר לקצין המשטרה בתוך תקופת האישור לדרוש שינוי למרות

שמדובר בדגם שאושר או בסניף שלגביו אושרה תוכנית. צריך לזכור שהבנק משקיע

הרבה אמצעים, קיבל חותמת מהמשטרה שהדגם הזה מאושר ויודע שיש לו פיתרון

לנושא הזה ל-5 שנים. פתאום אחרי 3 שנים יבוא קצין המשטרה, אם יש סכנה

ממשית, משהו שדומה לעקרון הפצצה המתקתקת, וייאמר שצריך לשנות את הדגם שהוא

אישר כי הניסיון מוכיח כך וכך וכך. אין לנו מחלוקת שסמכות כזאת היא לא בלתי

סבירה אבל צריכים לכוון אותה למסגרת של התקנות, הווה אומר שהוא יוכל לדרוש

שינוי של דגם תוכנית אבטחה מבין האמצעים שבתוספת, כי התוספת כוללת את כל

ארסנל האמצעים להגנה, אין משהו נוסף. ולכן גם השינוי של הדגם יכול להיות -

לדגם אי תוסיפו עוד לחצנים, קודם זה היה בלי לחצנים, ולחצן מופיע בתוספת;

או תשימו שומר בדגם שהיה בלי שומר; או אם רוצים לשנות בכלל את דגם האבטחה

שחל על סעיף מסויים לדגם אחר מתוך הדגמים שאושרו. סתם לשם דוגמא, אושר דגם

מסויים נאמר לערי שדה, ששם מעשי השוד היום פחותים. פתאום גל מעשי השוד בערי

השדה גובר ואומרים שרוצים שהדגם שייחול על ערי השדה יהיה הדגם שחל היום על

מרכזים עיסקיים. בבקשה, אבל מתוך דברים שאושרו כבר, כי אחרת דרך הסעיף הזה

י יעקפו את הנושא של אישור ל-5 שנים והוא יושם פלסתר.



בסעיף 9 מדובר על עיון חוזר על הדרישה של קצין המשטרה המוסמך. הדרישה

היא רק אתת הסמכויות שלו, בסעיפים האחרים הסמכות מוגדרת כ"התלטה". אני מניח

שהכוונה היתה לכל החלטה שלו, וזה בוודאי יתוקן.

כבוד השר כבר אמר שהכוונה היתה לנעילה של דלתות של קופות וחדרי אוצר ולא

סתם דלתות, אז בנושא הזה ייערך תיקון. אנחנו עדיין חושבים שהחיבור צריך

להיות למוקד בקרה אלקטרוני משטרתי, וגברת אור כבר ציינה את זה. נדמה לי

שבכל מיני פורומים אפילו כבוד השר הביע את שביעות רצונו מפיתרון כזה.

פיתרון כזה כבר היה בעבר ואחר כך נעלם ונדמה לי שבמצב הנוכחי אין ספק שמוקד

בקרה משטרתי ייתן פיתרון הרבה יותר טוב מאשר כל מוקד אחר.

סעיף 2 בתוספת מדבר על העסקת שומרים. יש ויכוח עתיק יומין אם צריך

להשתמש במונח "שומרים". אני כבר הבנתי מדברים ברורים יותר ופחות שהסעיף הזה

לא ייצא מהתוספת. אני רוצה להציע תיקון אחד, "שומרים" זאת לדעתנו אמירה

מוגבלת שיוצרת מייד קונוטציה לשומר בפתח הסניף. אנחנו חושבים שסמוך כל כך

למאה ה-21 שומר בפתח הסניף זה לא בהכרח פיתרון טוב. לכן אפשר לכתוב "העסקת

כוה אדם בנושא אבטחה", שזה נותן אפשרות גם לשומר, גם לסייר, גם לניידת, גם

לסמוי, לכל מה שרוצים.

רציתי להדגיש כמה דברים באופן כללי. הבנקים אינם מפקירים את נושא

הבטחון. תקציבים של מיליונים מידי שנה מוקדשים לענין הזה. יש לנו קציני

בטחון, ולא אחד, בכל בנק, יש לנו מומחה, מר נסים בראל, שמלווה אותנו בנושא

בטחון, שהוא יועץ לבטחון בעל שם. המערכות המשוכללות הבי מתוחכמות והכי

חדישות מוצבות היום בבנקים. אנחנו התחלנו לבדוק אפשרות להתקנת מצלמות עוד

בטרם נולד נושא התקנות אבל העניין הזה לוקח זמן, זה נשמע כדבר קטן להתקין

מצלמות אבל זה לוקח הרבה יותר משנה. הבנקים לקחו סיכון מחושב ולא הפקרנו את

העובדים שלנו כי ידענו שכאשר מישהו רוצה את מנת הסם שלו אז כשהוא ייכנס הוא

י ידרוש את הכסף. לכן הקטנו את כמות הכסף אצל הכספרים ואמרנו להם לתת את

הכסף ולא לסכן את חייהם כי לא רצינו להפוך את הבנק לזירת קרבות. היה

בסניפנו בוולפסון מקרה של שוד ולאחד העובדים שלנו, שמתגורר בשטחים, היה נשק

והוא רדף אחרי השודד וירה. היריה פגעה לשמחתנו ברכב, בברזל ולא בנהג. כך

שאנחנו מלכתחילה מבקשים שהעובדים שלנו לא יתנגדו לשוד, לא י יסכנו את חייהם

ואת חיי הלקוחות. אני סבור שאם ייעמוד שומר בכניסה לבנק אנחנו נסכן גם אותו

כי הרי מי שרוצה את הכסף ייבוא וייקח אותו. אני מסכים איתך בהחלט, ברגע

שהמשטרה התחילה לפעול וברגע שהשופטים התחילו לתת עונש כקבוע בחוק מקרי השוד

צומצמו. הלוואי וככה ינהגו השוטרים גם בעבירות של תנועה. נדמה לי שהבנקים

לצורך הענין הזה לא צריכים את התקנות, אלא אם כן כבוד השר החליט חד-משמעית

ובכל תוקף שיהיו תקנות. אני רוצה לומר לכבוד השר, אם תתחיל לשים שומרים

בבנקים תצטרך אחר כך לשים שומר בכל בית עסק וגם בכל חנות ובכל בית של זקנה,

שהרי היום מתנפלים עליהן. לכן אני חושב, גם אם הגזירה בסופו של דכר תתקבל

אני מבקש לחשוב שנית על הנושא של השומר.

אסור שתהיה גזירה שאפשר להיכנס לבנק ולשדוד אותו. באיזשהו מקום, אף שאני

מבין מה זה חיי אדם, זה מקומם אותי שי יצרתם מציאות שכל מי שנכנס לבנק מייד

נותנים לו את הכסף. אני חושב שחייבים לשנות את המציאות הזאת, למרות שזה

כרוך בסיכון וצריך לשמור על חיי אדם.

יש לחצני מצוקה ויש אמצעי עזר.

אני שמעתי ממכם מה שלא ידעתי, שנכנסים עם פתק ולוקחים כסף בשביל לקנות

מנת סמים, תכין שם שקיות סמים אם אתה רוצה לעזור להם ושייקחו את השקית.

כמי שנושא במידה רבה באחריות לשיטה הזאת של אבטחת בנקים אני רוצה לומר

מספר מילים. ראשית צריך לציין, עם כל מה שקרה בבנקים בשנת 1995, עד 1994

ישראל היתה במקום הלפני אחרון במעשי שוד בבנקים בכל קטגוריה יחסית לכל

המדינות הנמדדות. בשנת 1995 הורע מצבנו ועלינו בקטגוריה הזאת אבל עדיין

אנחנו נמצאים בחמישית האחרונה של הקבוצות הנמדדות במעשי שוד. צריך גם לציין

שאנחנו המדינה היחידה בעולם מהמדינות הנמדדות שבה לא נפגע ולו אדם אחד

במהלך מעשה שוד אלא לפני 30 שנה. לצערנו אבא של חבר כנסת סילבן שלום נהרג

בזמן שוד ב-965ו בבנק לאומי בבאר-שבע והוא היה הנפגע האחרון. מדינת ישראל

פעלה היטב בתכנון של אמצעי האבטחה, ואני לא אומר את זה רק לזכות הבנקים-,

הרבה מאוד זה לזכות המשטרה. המשטרה נתנה לנו לאורך כל הדרך יד בענין הזה,

עשינו פעולות משותפות, כולל בדיקות יחד עם המשטרה מה נעשה בבנקים אחרים

בעולם. יצאנו עם קודמו של מר יצחק צור ועם קצינים אחרים ועשינו את התכנון

הזה כתפיסת עולם. עכשיו כשצריך להיכנס ולהחליט על תקנות, קטונתי מכולם,

לכבוד השר יש את הסמכות, אני לא נכנס לזה. אני רוצה רק לומר דבר אחד כבעל

מקצוע האחראי על התכנון הזה. הצבתם של שומרים בתוך סניפי הבנק כחלק משתמע

מתוך התקנה שוברת את השיטה של ההגנה הנוכחית על הבנק ואת מבנה האבטחה

במכלול האמצעים כפי שגובש. יכול להיות שזה לגיטימי, אבל לא לדעתי. אני אז

אצטרך להגיד שאני מצטער, אני לא יודע בדיוק איך עושים את זה. בכך אנחנו

יוצרים שתי בעיות. ראשית, בכך אנחנו מגדילים את הסיכון לפגיעה בחיי אדם.

אני מסכים עם כבוד יושב הראש שלא יתכן שמישהו יוכל להיכנס לבנק ולקחת כסף

וללכת, זה רע מאוד, 600 שקל ו-400 שקל ו-2,000 שקל, וצריך להילחם נגד זה.

אני לפחות לא הוגבלתי אף פעם בשום תקציב אבטחה על-ידי הבנקים, ואני זה

שמביא לבנקים את המספרים. השקענו ברגע 7 מיליון דולר בפרוייקט של מצלמות

ואף אחד לא שאל אותי האם אפשר ב-5 מיליון דולר. הצגנו את הצרכים ואישרו לנו

את התקציב. השומרים זה לא רק ענין של כסף, זה שהעלות להחזקת שומרים בבנקים

היא 62 מיליון שקל בשנה זו בעיה של בנק ישראל, של הבנקים האחרים, אני לא

נכנס לזה. אני נכנס לצד האבטחתי. זה סיכון מיותר, זה עירוב של דברים שלא

צריכים להיות. והדבר השני הוא שזה לא משתלב לנו נכון עם המערכות. אם כבוד

השר מתקדם עם הענין של קישור למשטרה וזמן התגובה יהיה יותר מהיר, המשטרה

תגיע והיא יודעת לטפל בזה. למשטרה יש אימון ויכולת לטפל בזה. אני מבקש

לשקול שוב את ענין השומרים כחלק מהתקנות.

כעת אנחנו נשמע את חברי הכנסת דוד מנע ואברהם ורדיגר ואחר כך אני אבקש

מכבוד השר לסיים את הדיווח ולהתייחס להערות לגבי תיקון התקנות על מנת שנוכל

לאשר אותן. אם אתם מקבלים תיקון זה או אחר תאמרו את זה לפרוטוקול, יאמר בנק

ישראל לפרוטוקול מה הוא מקבל מהתיקונים כדי שנאשר את התקנות כפוף לתיקונים.

בשבוע שעבר נכנסתי לאיזשהו בנק וראיתי את השומר בכניסה. אני חושב שהזמנת

שומרים באמצעות חברות שמירה תגרום לכך שאם יש איזשהו בנק שעדיין לא נשדד

אחרי הצבת השומר הוא יישדד. לפעמים השומרים "דורשים שוד". לפעמים שמים

שומרים מתחת לכל ביקורת בבנקים, יש דברים מצחיקים בכניסה לבנקים. צריך לשים

לב מיהם השומרים האלה, שהשומרים יהיו באיכות טובה. אני מציע שתקדישו מחשבה

שניה לנושא של השומרים. אני רוצה לדבר על נושא השוד מאספקט אחר. אנחנו

שמענו שבאותה תקופה של שוד הבנקים היו מתחרים לפעמים על כמה בנקים נשדדו

באותו יום והנה המשטרה עשתה מבצע וכמעט ואין יותר מקרי שוד בבנקים. דיברו

פעם בתל-אביב על כך שיש הרבה בתי קזינו לא חוקיים והנה קראנו בעיתונים

שהמשטרה עשתה מבצע אחד וחיסלה כמויות אדירות. כמו בנושא השוד, כך בנושא



הקזינו, גם בנושא של גניבות רכב אם תהיה יוזמה אין לי ספק שזה י ודבר.

הבנתי שהיום אנחנו נאשר את התקנות. לא חשוב עכשיו מאין באה היוזמה, אם

היוזמה באה מהבנקים או מהשר או מהכנסת, בכל אופן כולנו היינו שותפים ליוזמה

עקב הגל הגדול והמסוכן, שבייה הוא כבר מאחורנו. אבל נשמעו כאן הערות וביניהן

כמה הערות מעניינות למדי וחשובות. בוודאי הדברים האלה נרשמו, אני מציע שהשר

יבדוק את ההערות וי ישקול לכלול את הדברים שייראו לך מעשיים בתקנות. אנחנו

נאשר את התקנות ותוך כדי האישור השר יוכל עוד לתקן את הדברים אשר נראה לך

שאפשר לתקנם. נשמעו כאן דברים שניתן אולי לתת להם תשומת לב. אטור לנו

להשהות את הנושא ולסחוב את זה לישיבה נוספת. צריך פעם אחת לגמור.

אני רוצה קודם כל להרגיע בנקודה של השומרים. הדבר נחוץ בתוספת מפני

שיכול להיות גם שומר. אני לא רוצה שאתם תהיו בהרגשה שאתם יוצאים מכאן עם

אלף שומרים באלף סניפים. אין כוונה כזאת. המשטרה של היום היא, לדבריך,

חכמה, אינטליגנטית, היא לא מתעלמת גם מעלויות. בהתייעצויות שהתקיימו בתוך

המשטרה, גם איתי, עלתה גם שאלת העלויות ובוודאי שאנחנו לא מעוניינים להכביד

סתם. אם יש לך דאגה למה יהיה בעתיד אחרי שאני אסיים את תפקידי, חבר הכנסת

מצא מועמד, אין לך מה לדאוג, הוא בוודאי יהיה עוד יותר ממני. שום מערכת

היום לא יכולה לקבל החלטה, ובוודאי לא משטרת ישראל, לא היום ולא מחר ולא

מחרתיים, תוך התעלמות מכל המרכיבים שישנם. לכן קיבלתי אז את הבקשות וההערות

שלכם שיהיה נציג מטה שייראה את התמונה הכוללת. גוף הערעור יהיה ראש אג"מ,

זאת פונקציה שכבר קיימת במשטרה בכל מקרה. אין כאן שאלה של שרירות-לב, זה

דרוש ונחוץ והתקנות הן בהתאם לזה. לגבי ההערות הטכניות האחרות אציע שניצב

דני ברינקר ועו"ד רחל גוטליב ישיבו עליהן אם יהיה צורך.

אני מציע שאתם תתייחסו בעיקר לתיקונים שאתם מקבלים ורוצים שייכנסו

לתקנות. זה יירשם בפרוטוקול ובהתאם נאשר אותן.

לגבי סעיף 1, הגדרת "בנק" - העירו פה לגבי בנק דואר. אנחנו נעשה את

התיקון המוצע גם לעניין בנק הדואר אך לא במסגרת תקנות אלה. קיבלנו את הערת

השר לבדוק את זה שוב פעם. לפי מיטב הבנתנו יש צורך או לעשות תיקון בחוק

רישוי עסקים או בחוק רשות הדואר, לא במסגרת התקנות האלה.

אבל זה חייב להיות סמוך כי הרי יש פה גם תחרות, חייב להיות שוויון מלא

לגבי כולם ולא יכולה להיות העדפה, לאחד כן ולאחד לא. הרי מה שייקרה, אין

סודות, יידעו שפה יש שמירה ושם אין שמירה, כל השודדים יילכו לבנק הדואר ומה

הועלנו?

גם שמענו שבבנק הדואר יש הרבה כסף מזומן.

לפי הנחיית השר התחילו כבר בעבודת מטה כדי להתקין גם את זה.

לדעתי גם היום יש לכם סמכות אבל אני לא רוצה להתווכח.

לגבי "קצין משטרה מוסמך", מר טל נדב העיר שהוא מבקש שייאמר "קצין המשטרה

המוסמך", זאת אומרת קצין אחד בלבד במטה הארצי. הבקשה הזו נדונה על-ידי ראש

אג"מ ועל-ידי השר לבטחון פנים ונדחתה. מדובר כאן בנטל ארגוני שאולי לא יוכל

לעמוד בו אדם אחד.

אני קבעתי שערכאת הערעור היא ראש האג"מ וזה צריך לספק אתכם.

אני רוצה לספר מהניסיון האישי שלי. בעבר כשהייתי באוניברסיטה הייתי בודק

בחינות. מכיוון שאי אפשר לבדוק את כל החבילה בבת אחת אז כשהייתי חוזר למחרת

קודם הייתי מסתכל ב-10 מחברות קודמות כדי להיכנס לאותו סולם של הערכה.

מדובר בשלושה אנשים טובים, חכמים, כולם מוכשרים.

הסיפור היה מאלף אבל את התחום הזה נשאיר למשטרה. אם השר קבע שיהיה ראש

אג"מ אני משוכנע שהוא יודע מה שהוא עושה. אנחנו לא ניכנס לזה.

סעיף 2 - קיבלתי הערה מבנק ישראל ואני חושבת שהיא נכונה. כתבנו "הנהלת

בנק" והעירה סגנית היועצת המשפטית, גברת לוסטהויז, שראוי לכתוב "בנק" כי

"הנהלת בנק" זה מצמצם אחריות. אני מבקשת לעשות את התיקון הטכני הזה.

כנ"ל לגבי סעיף 3(א) - במקום "הנהלת בנק" "אמר "בנק".

לגבי סעיף 3(ב) - הועלה ערעור של איגוד הבנקים על כך שנאמר "משך זמן

הביצוע לא יעלה על שנה". אנחנו חזרנו ושקלנו את זה עוד פעם, למרות שהיה

דיון אצל השר, והעניין נדחה. אתמול לאחר שיחה עם מר נדב העליתי את זה שוב

בפני ראש אג"מ. העמדה הנחרצת היא שיש שנה וחצי במיכלול הכולל, כי הרי מדובר

על 180 ימים לצורך הכנת דגמים ועוד שנה שלמה לביצוע. זה נראה לאנשים

שמבינים בעניין די והותר ואין מקום להאריך את זה כי מדובר כאן בבטחון

הציבור. זה לא דבר שאפשר לדחות אותו ולהאריך אותו עד אין סוף. לכן אנחנו

מבקשים בענין הזה להשאיר את התקנה כפי שהיא. דנו בזה פעמיים וזה נדחה.

זה ייכתב אבל לא "עמדו בכך. אתם כופים עלינו לעבור על החוק, שהוא חוק

פלילי.

סעיף 4 - הועלתה פה בקשה על-ידי המפקח על הבנקים וגם על-ידי איגוד

הבנקים בענין "אמצעים אחרים או נוספים מבין אלו המפורטים בתוספת". התבקש

להוסיף אחרי המילה "נוספים" - "והכל מבין אלו המפורטים בתוספת"- זה עונה על

ההערה של מר אבלס ואנו מקבלים את זה. אותו דבר גם בסעיף 7.

בסעיף 5 - בסעיף קטן (א) יש כאן הערה טכנית. צריך לומר "לאבטחת אותו

סניף" (ולא - "לאבטחת לאותו סניף") ובשורה שלפני האחרונה צריך לומר "לפני



המועד שנקבע" (ולא - "לפני מועד שנקבע").

בחיוב לקבל אישור של המשטרה צריך לומר בתקנות "לפחות 90 ימים". הבנקים

באמת שאלו למה יש חיוב בתקופה בזאת שחרי ממילא בהמשך כתוב שאסור שייפתח

הסניף כל עוד לא אושר בידי המשטרה. נראה לי שזה במילא ברור מכוח החוק. זה

קצת טכני לעשות את זה דווקא 90 יום כי יתכן שהם יספיקו כבר ביום ה-60. האם

זה כל כך קריטי? יכול להיות שצריך לכתוב "זמן מספיק".

העניין הזה של 90 יום נולד בעקבות דיון עם איגוד הבנקים, הם ביקשו את זה

מלכתחילה. כיוון שהם אומרים שאין צורך וכיוון שלמשטרה יש 30 ימים והכנסנו

את הסעיף שלא ייפתח סניף, נראה לי שאפשר למחוק את הסיפא של סעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ב) יש שוב הערה קצת טכנית - צריך לומר "לאשר את דגם תוכנית

האבטחה" ולא "את התוכנית על פי דגם". זו הערה של איגוד הבנקים שקיבלנו. או

"לדרוש אבטחה על פי דגם תוכנית" ולא "לדרוש תוכנית אבטחה", כי אנחנו מדברים

על דגמים.

בסעיף קטן (ג) לא יאמר "הנהלת בנק" אלא "הבנק אחראי", לפי הערת בנק

ישראל.

גם בסעיף 6 צריך למחוק את המילה "הנהלת הבנק" ולומר "הבנק יהיה אחראי".

בסעיף 7 - עוד פעם נאמר "והכל מבין אלו המפורטים בתוספת".

בסעיף 8 - בסוף השורה השניה הושמטו שתי מילים, זו הערה נכונה של איגוד

הבנקים, "דגם תוכנית אבטחה חדש או לשנות את דגם תוכנית אבטחה שאושרה".

בסעיף 8(ב} - הועלתה טענה של איגוד הבנקים ששינוי התוכנית על-ידי קצין

המשטרה המוסמך במהלך 5 השנים ייעשה מבין אלה המפורטים בתוספת. חזרנו ודנו

בזה עוד פעם עם ראש אג"מ ועם השר ואנחנו חושבים שאין לכך מקום. אנחנו

הגבלנו את הסמכות של קצין המשטרה המוסמך בסיפא כדי שהוא לא יוכל לשנות את

התוכן כל שני וחמישי, הגבלנו את שיקול הדעת שלו מאוד. אמרנו "למניעת סכנה

ממשית ודחופה של שוד והתפרצות לבנקים". יש אחריות למשטרה, אם פתאום תתגלה

איזשהי תופעה חדשה שלא נתנו עליה את הדעת צריך שלמשטרה תהיה סמכות וגמישות

לשנות דגם גם שלא על-פי המפורט בתוספת. אני מניחה שהכל ייעשה בתיאום וברוח

טובה עם איגוד הבנקים אבל הסמכות תישאר תוך מתן גמישות לקצין המשטרה.

אין מנוס מכך. אין לכם שום בעיה כי צריך שני תנאים מצטברים, שזו גם סכנה

ממשית וגם דחופה, וכל זה חייב להיות בתום לב.

אם זו סכנת נפשות, זה בסדר אבל אחר כך יהיה שר אחר וייקבע דברים אחרים.

בסעיף 9 - קיבלנו את ההערה של איגוד הבנקים "תוך 30 ימים ממועד קבלת

החלטת קצין משטרה מוסמך" ולא רק "הדרישה". הסיפא, לפי הנחיית חשר בישיבה

הזו, "בידי ראש אג"מ". הנוסח הקודם היה "ראש אג"מ או סגנו" ואני מציעה שכך

במקום "בידי קצין משטרה בכיר" ייאמר "ראש אג"מ או סגנו".

בבקשה, שניהם אנשים ידועים מוגדרים, אין לי בעיה בענין הזוז.

עדיין יש פה בקשה של המפקח על הבנקים להוסיף חובת התייעצות.

לא, יש בבר התייעצות למעלה.

בתוספת בסעיף 2 לגבי העסקת שומרים - הנוסח שהוצע על-ידי מר טל נדב איננו

מתאים לנוסחים בחוקים קיימים שמשתמשים במונח "שומר", שבתוכו כלול גם כוח

אדם שעוסק באבטחה. המונח "כוח ארם שעיסוקו באבטחה" הוא אולי נכון בעגה אבל

הוא לא נכון מבחינת הוראות החוק שמוכרות לנו. מר נדב העלה אפשרות שייחשבו

על סיורי שמירה ממונעים בין שני סניפים וכדומה. הסעיף הזה, למיטב הבנתי,

כולל גם את זה. כתוב כאן "העסקת שומרים והפעלתם בביצוע פעולות הדרושות

לאבטחה", וזה יכול להיות גם ממונע וגם עומד בשטח. המונח "שומר" הוא מונח

שמוכר לנו בחוק אחר. אני לא מציעה לנקוט לשון שאנחנו לא מכירים אותה.

לגבי המהות, אולי בהמשך לדברי כבוד השר, אם הבנתי אותו נכון, אולי צריך

לומר "העסקת שומרים במקרים מיוחדים", כלומר לשים את הדגש, לנסות איזשהו

ניסוח שלא אומר שזה פתוח לכל, לצמצם את זה באיזשהו אופן.

הרי אתם לא נמצאים במצב שבו אתם מנותקים מהמערכת. הדלת תהיה פתוחה

לפניכם, תהיה הצעה לסדר היום ותאמינו לי שיהיו כמה חברי כנסת שיהיו

מעוניינים מאוד להגן על הבנקים. אין לכם מה לדאוג.

אני רוצה להעיר הערה לגבי זה שמוחקים לאורך כל התקנות את המילה "הנהלה".

מדובר פה בתקנות פליליות ואם יימחקו את ההנהלה ויישאירו את הבנק לא תהיה

משמעות לתקנות. התקנות הן טובות לציבור ואנחנו בהחלט מברכים את השר על

העובדה שהוא חושב שזה לא צריך להישאר בגדר הסכם ג'נטלמני אלא פה המדינה

אומרת שהיא חושבת שעל הבנק חלה אחריות לדאוג לבטחונם, הן של הלקוחות והן של

עובדי הבנקים. אנחנו לא דואגים לצד הכלכלי של הבנקים, שבסופו של דבר מתגלגל

על הציבור אם קורה איזה נזק. לצורך הענין הזה אם רוצים שתהיה איזשהי משמעות

לנושא הזה, אם ההנהלה לא תהיה אחראית פלילית הרי לא יהיה אף גורם בבנק

שתהיה לזה משמעות כלפיו מבחינה פלילית. לכן חייבים להשאיר פה את ההנהלה.

אנחנו שינינו על-פי הערה של בנק ישראל מפני שמדובר באחריות של התאגיד

ולא בהכרח על ההנהלה, ישנם עוד גורמים אחראיים בתוך התאגיד. התאגיד יכול

להי ות אחראי בפלילים.

בחוק המסמיך, בסעיף 5ו, נאמר על אחריות של תאגיד: "(1) נעברה עבירה לפי

סעיף 14 על-ידי תאגיד" - סעיף 14 אומר: "עונשים על עיסוק ללא רישיון ואי

קיום הוראות ותנאים" - "רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל



שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו לולא סעיף זה. (2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר

בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהלי

בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא

בידיעתם".

כלומר בסופו של דבר מי שיהיה אחראי זה אותו אדם שאחראי מבחינת בטחון

הבנק? זה בדיוק מה שלא היה צריך להיות.

נאמר "יורשע בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל".

"מנהל פעיל" זה לא דירקטור ויכול להיות גם המנהל הכללי.

אני מוכרחה לבדוק את זה כי לדעתי בצורה הזאת עלול להיות מצב של תסמונת

הש"ג, שאז י יגישו את כתב האישום נגד אותו אחראי שמינה הבנק לעניין השמירה.

בתאגיד זה בדיוק הפוך, את קודם מטילה אחריות פלילית על התאגיד, המבצע

אישית תמיד אחראי כי הוא מבצע אישית, ואז את יכולה להרהיב את זה גם על

גורמים אחרים אם יש סעיף הרחבה.

בסעיף 3 בתוספת - נתקבלה ההערה שייאמר "נעילת דלתות לקופות וחדרי אוצר",

כי זו היתה הכוונה מלכתחילה.

אני מבין שלבנק ישראל אין עוד הערות.

מדובר על מוקד משטרתי וכבוד השר אמר את זה. כדאי שזה יהיה בתקנות.

התשובה שלי היא חד-משמעית ואני אומר בגילוי לב, אנחנו אומרים שהמשטרה לא

יכולה לבחור לה מי מתלונן ומי לא מתלונן במוקד. אנחנו נדרוש במקומות גדולים

בערים הגדולות שהמוקד המשטרתי ייקבל את ההתרעה ממוקד שהבנקים יקימו.

לא יכול להיות כזה דבר. כבוד השר סותר את מה שהוא אמר קודם.

סליחה, אין לך רשות דיבור, אני מצטער. השר שמע, העיר את ההערה שלו, אם

לך נדמה שהוא סותר, השר מחזיק בדיעה שהוא לא סותר. בזה תם הוויכוח.

אני רוצה לחזור על ההערה של התקנת מערכות טכנולוגיות. נכון שהיד יכולה

לכתוב הכל, אבל אני חוזר למימד הזמן, רבותי זו לא סחורה זמינה.

תודה רבה, ברור, התווכחנו, התווכחתם ביניכם, הם מודעים לנושא.

כבוד השר, אני רוצה לדעת איפה אני עומד כממונה על הבטחון. אם אני מתקין

מצלמה שמצלמת את השודדים, אני מתקין לחצן אוטומטי, האם ברגע שמישהו לוחץ

עליו זה י יפעיל את כל המצלמות או שהמצלמה תפעל 24 שעות? האם כבוד השר

מתכוון שאותו עובד ייתנפל על השודד, יירה בו, ייכה אותו? כל האחריות עוברת

אלינו ואנחנו צריכים לתפוס את השודד.

אם היו לי תשובות על השאלות האלה האם הייתי נמצא איפה שאני נמצא?

ההערות נשמעו. אדוני השר, אנחנו בטרם הצבעה. אני יודע שחברי ורדיגר הוא

בעד התקנות ואנחנו הולכים לאשר אותן. חברי ועדה אחרים שהשתתפו גם הם תומכים

בתקנות. בדיון הראשון היו חברי כנסת נוספים שתמכו בדרישה הזאת, שבמסגרת

הסמכויות שלו השר לבטחון פנים יוציא תקנות על מנת שנוכל גם לתבוע ממנו

אחריות. אנחנו מקווים שלא נצטרך לתבוע אחריות ושמקרי שוד הבנקים לא יי גברו,

ושהשר לבטחון פנים ייתן את הדעת למנוע חס וחלילה בעתיד מציאות יותר מסוכנת.

אנחנו מאחלים לך הצלחה וברכה.

הצבעה על תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים). התשנ"ו-995ו

בעד 2.

נגד 0.

התקנות מאושרות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלת בשעה 10:45