הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 272

מישיבת וועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כי בחשוון התשנ"ו (13 בנובמבר 1995). שעה; 00;11

חברי הועדה; י' מצא - יו"ר

י' ביבי

אי ורדיגר

ח' חדד

ר' פנחסי

מוזמנים; א' ד-הרטוך - משרד המשפטים

ה' קולין - משרד הדתות

י' סבג - הרבנות הראשית

ר' פרנק - " יי

יועצת משפטית; מי פרנקל שור

מזכיר הוועדה; אי קאמרה

קצרנית; אי עצידה

סדר-היום; הצעת חוק רשות הרבנות הראשית לישראל, חתשנ"ד-1994,

מאת חבר הכנסת יגאל ביבי.



הצעת חוק רשות הרבנות הראשית לישראל. התשנ"ד-1994.

מאת חבר הכנסת יגאל ביבי.

לאחר שבוע שבו הכנסת סגרה את שעריה ודיוניה עקב הרצח הנתעב של ראש

הממשלה, אנו חוזרים לסדר העבודה ולדיונים בוועדה. לפנינו הצעת חוק רשות הרבנות

הראשית לישראל, התשנ'יד 1994, מאת הבר הכנסת יגאל ביבי.

לפני שבועיים כאילו התנבא יושב ראש הוועדה על כך שיש צורך בהבאה של הצעת

החוק הזאת. הוא לא ידע שהנושא הפוליטי יכנס לכאן ושהרבנות הראשית ומעמדה יהיו

על הכוונת. לדעתי, החוק הזה הוא מאוד אקטואלי היום. אתמול פורסם בעיתון

"מעריב" ראיון עם הרב הראשי הרב לאו ובראיון הוא אמר: "שיתנו לנו את הסמכויות,

שיקימו לנו רשות". היום כשהרבנות הראשית צריכה לקנות עפרון היא צריכה לפנות

לשם כך למשרד הדתות. נכון שראש הממשלה הבטיח לפני שנתיים לרבנות הראשית להקים

יחידת סמך עם תקציב שיאפשר לה לעשות את עבודתה, עד היום בפועל למרות הבטחת ראש

הממשלה, משרד הדתות לא רוצה.

אני רוצה להזכיר את חטאיי. אנחנו, המפד"ל אשמים בכך שרצינו לשלוט ברבנות

הראשית, חשבנו שמשרד הדתות יהיה כל הזמן בידינו ובידי אנשים דתיים. זכור לנו

הויכוח הגדול בין הרב מימון - שרצה לקבוע ולהכתיב - לבין הרבנים הראשיים ולכן

הרבנות הראשית נשארה בלי סמכויות ובלי כוח. היום יש אבסורד גדול, אם יש צורך

למנות רב בישוב מסוים, אז שר הדתות הוא זה שקובע אם יש צורך ברב כן או לא,

הרבנות הראשית לא קובעת בעניין הזה. הרבנות הראשית לא ידעה כלל על רשימת פסולי

החיתון שהכילה חמשת אלפים שמות, משרד הדתות הוא זה שהחזיק את הרשימה בידיו

וכשהרבנות הראשית קיבלה את הרשימה לידיה פחת מספרם של פסולי החיתון לאלפיים

שמות. יש פה מאבק כח והגיע הזמן שרשות הרבנות הראשית תהיה מסודרת. אמנם לפני

חודשיים הוחלט שיהיה לרבנות מנכ"ל אבל הכל נעשה ב"טובות", תהיו טובים ניתן

לכם. היום כמעט לכל מגזר ואפילו מגזר קטן יש רשות לדוגמא: רשות העתיקות, רשות

הדואר, רשות הנמלים. רק הרבנות הראשית שהוקמה עוד לפני המדינה והיא הייתה

המייצגת של עם ישראל, כשהיא צריכה לקנות מכשיר כתיבה היא צריכה לפנות אל מנכ"ל

משרד הדתות שיאשר לה את הקנייה, המצב האומלל הזה לא יכול להימשך. התיקון של

יחידת סמך הוא בגדר מתן "אקמול", למה יחידת סמך?, וגם זאת לא עושים. הכנסת

העבירה בקריאה טרומית את הנושא ואני חושב שצריך שיהיה לוועדת הפנים אומץ לומר

שמצב זה לא יתכן. אפשר לבוא בדרישות לרבנות הראשית אבל צריך לתת לה סמכויות,

שתוכל לקבוע ולהחליט.

בהצעה הזאת אני למדתי הרבה על הרכבם של הרשויות אחרות במדינה ואני

העתקתי את הרכבם להצעתי כך שאין הרבה ויכוחים. פורמלית זה דומה להרבה רשויות

רשות הגנים, רשות העתיקות. אותו דין שיש לרשויות האחרות

צריך שיהיה לרשות הזאת, לא יתכן שרשות הרבנות הראשית תהיה פחותה מרשות הגנים

או רשות הדואר. אני מציע שנאשר זאת בקריאה ראשונה ולקראת הקריאה השנייה

והקריאה השלישית נדון בפירטי ההצעה. הצעת החוק היא כבוד למדינה, היא זכות

לרבנות הראשית אבל גם חובה.

מה תפקידיה של הרשות?.

[ קרא את סעיפים 11 ו-12 בהצעת החוק הדנים בתפקידי המועצה ].

היא תנהל את מערכת הרבנות הראשית. אנחנו דורשים מהרבנות משהו, אז בואו

ניתן לה את הסמכויות שתהיה להם מועצה, עם ביקורת. רשות הרבנות הראשית תתפקד

כמו כל רשות אחרת בכל מינהל תקין.

יש להם מועצה, אתה אומר שהרכב מועצת הרשות יהיה הרכב מועצת הרבנות

הראשית.

הצעתו של חבר הכנסת ביבי מבלי להיכנס לפרטיה, היא מאוד חשובה, אם בזמן

הזה ואם בזמן שעבר. חבר הכנסת ביבי אמנם הוסיף הלקאה עצמית והוא צודק, הוא אמר

שהמפלגה הדתית הלאומית - בהיותה רגילה במשך כמעט כל השנים להחזיק גם ברבנות

הראשית וגם במשרד הדתות - היתה בטוחה שכלל לא יתכן ששר דתות לא יהיה אהד

ממפלגה דתית לאומית , היא שלטה בשני הגופים ועשתה הכל בכדי שיהיה לה נוח. היא

נטלה מהרבנות הראשית את כל הכוח, הרבנות נהלשה והיא הפכה לגוף יצוגי. היות

ואנחנו נמצאים בתקופה אחרת ובעתיד אני רואה שהדברים יסתבכו ויחמירו אז בוודאי

שאנחנו מוכרחים לעגן בחוק את הרשות הזאת כדי לתת לרבנות הראשית אפשרות לתפקד

לא פחות מכל רשות אחרת, זה דבר נורמלי ומקובל. אני יודע שגישתו של ראש הממשלה

המנוח היתה מאוד חיובית בנושא הסמך. ראש הממשלה הבין בצורך שבכך משום הרבנות

הראשית נתקלה בדברים אבסורדים, כפי שחבר הכנסת ביבי אמר, רוצים לקנות עפרון אז

צריכים אישור ממשרד הדתות וזאת לא הגזמה. המאורעות של הימים האחרונים מוכיחים

עד כמה צריך לתת לרבנות הראשית את הכלים האלה.

נכון שעכשיו הנושא הוא אקטואלי ולפי דעתו של חבר הכנסת ורדיגר דווקא

בימים אלה יש צורך לחזק את הרבנות הראשית ולתת לה מעמד. אבל אין לי ספק שדווקא

בימים האלה תהיה זווית ראייה אחרת שתגיד אנחנו לא צריכים את הגוף הזה אפילו

בעוצמתו הנוכחית והכל צריך להיות במשרד הדתות. דווקא היום יש שתי השקפות ואני

לא קובע איזו עדיפה.

בכל זמן שהנושא הזה יובא בפני הכנסת יהיו קצוות לכאן ולכאן, אנו מכירים

את המצב ולמרות זאת אנחנו צריכים להיאבק ולעשות את כל הפעולות רשמיות ואחרות

הן בוועדה והן מחוץ לוועדה, כדי שהחוק הזה יעבור. אני רוצה לשאול את חבר הכנסת

המציע שאלה, אם אתה מציע הצעת חוק רשות הרבנות הראשית לישראל, זאת אומרת שזה

יהיה חוק כולל של כל מבנה של הרבנות הראשית, כאן לא מוצאים פתרון לכך שיש

רבנים אשכנזים ורבנים ספרדיים.

המועצה הינה מועצת הרבנות הראשית, כפי שנבחרה לפי חוק הרבנות הראשית, לפי

החוק הזה יהיו 50% ספרדים ו-50% אשכנזים.

כאן זה לא כל כך ברור. בכל אופן, אני בעד הצעת החוק הזאת.



ר' פנחסי;

אדוני היושב ראש, איפה היועץ המשפטי של הרבנות?, הוא הלה צריך להיות

נוכח בישיבה.

אני מייצג את עמדת שר הדתות כפי שהוא אמר אותה בהצבעה הטרומית, השר התנגד

להצעה. הנימוקים להתנגדות בעיקרם היו שהנושא של ירוידת סמך טעון הפעלה ובדיקה,

צריך לראות איך זה פועל. ישנה ההלטת ממשלה שקובעת שהרבנות הראשית היא יחידת

סמך כלומר, כל הקלקולים והטענות הציוריות בדבר העפרונות שאי אפשר להשיג אותם

מבלי לפנות למשרד הדתות, היום הן כבר לא נכונות מבחינה זו שהוקמה יחידת סמך,

הקמתה של יחידת הסמך עדיין לא הושלמה.

מדוע העניין מתעכב?.

הי קולין;

העניין מתעכב לא בגלל התנגדות משרד הדתות, משרד הדתות לא יכול להתנגד כי

ישנה החלטת ממשלה שיש יחידת סמך שבראשה עומד מנכ"ל ולא מדובר בעשיית טובה

לרבנות הראשית שנותנים לה מנכ"ל, אלא ביחידת סמך יש מנכ"ל, זה התקן שיש ליחידת

סמך, כשם שלבתי הדין הרבניים יש מנהל בתי הדין הרבניים. יחידת הסמך הזאת פועלת

כמשק עצמאי, עם תקציב עצמאי ועם שליטה על התקציב. צריך לעשות הכל כדי שהקמתה

של יחידת הסמך תושלם והמשרד נותן לרבנות הראשית את כל הגיבוי ואת כל העזרה

בנושא הזה, אנשי הרבנות הראשית היושבים פה יכולים לאשר זאת.

י' ביבי;

זאת בושה שרשות העתיקות תהיה רשות והרבנות הראשית שהוקמה עוד לפני המדינה

תהיה יחידת סמך.

למה לא עשית זאת בתקופתך?.

אני היכיתי על חטא ואמרתי שהיינו לא בסדר ושעשינו טעות היסטורית.

הסמכויות של הרבנות הראשית הרי קבועות היום בחוק, יש להם סמכויות במספר

נושאים שעליהם נתנה את הדעת אותה וועדה שהקים ראש הממשלה המנוח, ועדה בראשותו

של דייר דרי שהוא המדען הראשי של נציבות המדינה והוא המליץ על יחידת סמך. אותה

ועדה היתה אמורה לבדוק את דרכי המעבר של הרבנות ליחידת סמך, בוועדה הזו ישבו

שני אנשי נציבות ושלושה אנשי הרבנות הראשית. ועדה זו חתמה על מסמך שנמצא לפניי

"הוועדה שקלה את האפשרות להפוך את מוסד הרבנות

הראשית לתאגיד על פי חוק והגיעה למסקנה כי חלופה זו פחות רצויה, לפחות בשלב

הנוכחי, מן החלופה המומלצת של יחידת סמך מתוגברת".



כעת אצטט את הנימוק המשפטי, מדוע התנגדה אותה ועדה להקמת רשות. "מתעוררת

השאלה אם ראוי להעניק אותה מידה של עצמאות אירגונית וניהולית הניתנת לרשות

סטטוטורית למוסד הנושא סמכויות שלטוניות מובהקות כמו אלה של הרבנות הראשית

לישראלעמדת הוועדה היא כי יש לדחות את החלופה של תאגיד על פי חוק, אף

שאין לפסול אותה כאפשרות עתידית, אחרי שמוסד הרבנות הראשית יפעל תקופת מה

כיחידת סמך עצמאית עם תשתית מינהלית ראויה ויסגל לעצמו דפוסי פעולה של יחידה

מקצועית איכותית". יש פח עניין משפטי, בניגוד לרשויות אחרות שהן עוסקות במתן

שירותים לציבור ששם אין בעיה של העברת סמכויות שלטוניות לרשות עצמאית, הרבנות

הראשית יש לה סמכויות שלטוניות. כדי שהרשות תפעל כרשות כדאי קודם לבנות טוב את

יחידת הסמך שתיפעל כפי שתיפעל, ואז מבחינה מינהלית לא תהיה בעייה להמשיך. היות

והנושא של יחידת סמך הוא בשלבי הקמה מתקדמים, כדאי לתת ליחידת הסמך לעבוד לפני

שעושים את השינוי ויתכן שהרבנים הראשיים לא יעמדו על כך שהם מעוני ינים דווקא

ברשות.

עורך דין קולין אמר שהוועדה הגיעה למסקנה שיש בעיה במתן רשות לרבנות

הראשית בגלל שיש לה תפקידים שהם בבחינת סמכויות שלטוניות מובהקות, אז גם מימד

הזמן של יחידת הסמך לא יענה על הבעיה הזאת כי תמיד הבעיה הזאת תישאר. כדאי

להתמקד בבעיה העקרונית שלפנינו והיא האם הרבנות הראשית יכולה להיות עצמאית עד

כמה שניתן. אני לא מעלה על דעתי מישהו אפילו מבין אלה שמתנגד לרבנות הראשית

שירצה לראות את האוטוריטה הדתית במדינת ישראל מושפלת ובלי כל מעמד רוחני. ככל

שמעמדה של הרבנות יהיה מכובד יותר זה יוסיף כבוד לכולם. מעמדה של הרבנות גם

בעקבות אירועי השבוע האחרון הוא ירוד, היא מותקפת מכל עבר. הרב לאו אמר: "אני

השין גימל של המחנה של כל העולם", ככה הוא מגדיר את מעמדה של הרבנות כעת.

הרבנות צריכה להיות עצמאית יותר כדי שתוכל לייצג את כל המערכת בצורה מכובדת

ובכדי שתוכל למלא את יעודיה טוב יותר.

אם אני מבין נכון הרבנות תומכת בהקמת הרשות. האם זו עמדתם של שני הרבנים

הראשי ים?.

אני חושב שכן, אבל אני לא יכול להגיד בוודאות שהרב הספרדי תומך בכך.

הרב פרנק, תאמר לרב הראשי הרב לאו שנפגעתי מכך שאני שומע שהוא חש עצמו

כשין גימל בימים האלו. תאמר לו שהיו ימים קשים מאלו והרב הראשי הרב קוק ז"ל

עמד בראש מחנה להגן בימים ההם. אפשר להגיד שיש היום שעות קשות, להגיד אני שין

גימל זה סיפור אחר. הרב לאו צריך להרים ראש ולהתייצב בראש מחנה גדול.

ראשית, ועדת השרים לענייני חקיקה טרם דנה בנושא לגופו. כאשר הצעת החוק

עלתה לראשונה העמדה היתה שראוי להמתין עד לאחר שתתקבלנה ההמלצות של וועדת דרי

שמונתה. הוועדה הזאת הגישה מסקנות אבל ועדת שרים לחקיקה טרם החליטה מה לעשות

עם אותן מסקנות, כך שכרגע אין אפשרות לתת את עמדת הממשלה. אם יוחלט לעשות דיון

נוסף נעשה מאמץ להביא את עמדתה המגובשת של הממשלה.

ישנה עמדת שר הדתות והוא התנגד להצעת החוק. יהד עם זאת אתה אומר לי

שוועדת השרים לענייני הקיקה לא סיכמה עמדה כאשר הצעת החוק הזאת היתה בפניה.

היא לא סיכמה עמדה באופן מהותי. הוחלט שאם הדיון יגיע לפני שוועדת השרים

תדון במסקנות וועדת דרי אז תהיה התנגדות, אבל לא מדובר בהתנגדות עקרונית

לעניין.

במשרד המשפטים פועלת מועצה לתאגידים ציבורים שבוהנת כל בקשה להקים רשות

סטטוטורית חדשה, והיא מגישה את ההמלצות. המועצה הזאת טרם דנה בנושא של הקמת

רשות עצמאית לרבנות הראשית,

אני רוצה להעלות מספר טיעונים שיצביעו על מורכבות הנושא, העמדה העקרונית

שיש למועצה לתאגידים ציבוריים היא שאין להקים רשות סטטוטורית שעוסקת בנושאים

שיש להם משמעות שלטונית מובהקת, במקרה הזה אין ספק שהרשות המתוכננת לפי ההצעה

הזאת אמורה לעסוק בנושאים שיש להם משמעות שלטונית, כמו: פיקוח על מתן תעודות

הכשר, מתן תעודות כשירות לכהן כדיין, כרב עיר, כרב רלשם נישואים. אלה נושאים

מאוד מאוד חשובים והעמדה העקרונית היא שנושאים כאלה צריכים להישאר בידי הממשלה

ולא לעבור לרשות. יחידת הסמך היא יחידה שהיא חלק מהממשלה, העצמאות של היחידה

הזאת היא בעיקר במובנים של הניהול הכלכלי והאירגוני, לכן בעייה כמו קנייה של

מכשירי כתיבה לא אמורה להיות קיימת כשיש יחידת סמך עצמאית, וכאן צריך להדגיש

שמדובר ביחידת סמך מתוגברת, זאת אומרת מעבר למה שמקבלת יחידת סמך רגילה במשרדי

הממשלה, כאן מדובר ביחידת סמך שלפי הכללים אמורה לקבל עצמאות רבה יותר.

כאנשים דתיים אתה רק מקל עלינו למה כן צריך להקים רשות, משום שאתה אומר

רבנויות והסמכה יקבעו על ידי הרשות החילונית ולא על ידי הרבנים,

זה דבר חמור מאוד. לא איכפת לי שהחילונים יטפלו בדברים הטכניים, אבל בעניינים

רוחניים אני רוצה שהרבנות תטפל.

יש אצלנו כלל לפיו לא מומלץ ולא מוצדק להקים רשות סטטוטורית שמנותקת

מהממשלה כאשר היא אינה יכולה לעמוד על רגליה מבחינה כלכלית. כיום, רוב התקציב

של הרבנות הראשית מובא מהממשלה והיא אינה עומדת על רגליה מבחינה כלכלית. לכן,

התפיסה שזה לא מוצדק, ואומנם, ישנם רשויות נוספות, רובן עומדות על רגליהן

מבחינה כלכלית, יש מספר רשויות שאינן כך, אבל יש לנו תשובה לגביהן והתשובה היא

שאם נעשו דברים שהם הורגים מהכלל שעכשיו רוצים לשמור עליו, הרי הם נעשו בטעות

ואין לחזור על הטעות. גם הסוגיה של העובדים שהיא מוסדרת בהצעת החוק היא סוגיה

מורכבת. עד היום ישנן בעיות רציניות בחברת בזק בנושא מעבר של עובדי מדינה

והדברים האלה אינם מוסדרים בצורה טובה, והם עדיין מאוד מאוד בעייתיים.

נימוק נוסף שראוי לחשוב עליו הוא הנימוק הבא, כיום לפי חוק הרבנות הראשית

בחירת המועצה מוסדרת באופן מסודר, לפי הצעת החוק הכוונה היא להעתיק את אותו

הרכב של הרבנים שנמצאים במועצת הרבנות הראשית ולהכניס אותו לרשות. ברגע שאנחנו

מציעים הצעת חוק חדשה ישנה אפשרות שיבואו גופים נוספים ויטענו שמכיוון שמוקמת

רשות עצמאית הם גם רוצים לקבל יצוג באותה רשות, אפשר לחשוב על זרמים שונים

ביהדות שידרשו יצוג, או על גופים כלכליים שנזקקים היום לשירותי הרבנות כמו:

במתן תעודת כשרות. גם גופים אחרים כמו: חבד"ץ שנותנים היום תעודות הכשר, אמנם

בניגוד לחוק, יתכן וגם הם ירצו להיות מיוצגים ברשות. הצעה החוק היא בשלבים



מאוד התחלתיים ואין אנו יודעים כיצד היא תתפתח לכן יש לתת את הדעת בנושא חזה.

ככל שמטרת ההצעה היא לשחרר את הרבנות הראשית מכפיפות מינהלית למשרד הדתות

ולשפר את השירות, לדעתי יחידת סמך בהחלט מסייעת. אם הכוונה לשחרר את הרבנות

הראשית מהשפעה פוליטית, על פי נוסח הצעת החוק הזו אינני מבין איך הדבר יתבצע,

ואיך הרבנות תשתחרר כי הרי מדובר באותו הרכב של אנשים. השפעתו של השר על הרכב

האנשים שישבו במועצת הרשות היא אותה השפעה, הם פשוט יעברו לרשות. אינני מבין

באיזה מובן תהיה פחות השפעה פוליטית. כל ההערות שהזכרתי אינן מייצגות עמדת

ממשלה ואני אפילו נזהר מלהגיד שזה מייצג את עמדת משרד המשפטים, בכל אופן יש

לחשוב על הנקודות הנ"ל.

ר' פנחסי;

על פניו אם הרבנות הראשית תומכת בחוק, כמובן שגם אנחנו נתמוך. אין לי שום

עניין לחכות על חטא לתקופה שעברה כמו חבר הכנסת ביבי בנושא מדוע העניין לא

נעשה בתקופתם. יש פה כמה היבטים כבדי משקל שלדעתי צריך לדון בהם כמו: יצוג

רפורמים או זרמים אחרים שירצו לקחת ברשות ואז זה עלול לסבך אותנו. אין שום

סיבה שהרשות לא תהיה סמוכה על שולחן הממשלה מבחינה כלכלית, כפי שרשות העתיקות

סמוכה על משרד החינוך,

אני אישית תומך בהצעה, אבל אני מעוניין להתייעץ גם עם סיעתי, אני רוצה

לבוא לכאן עם עמדת הסיעה. כמו כן שמעתי שהרבנות תומכת, אבל לא קיבלתי כאן

תשובה חד משמעית אם העניין הוא על דעת שני הרבנים הראשיים, הייתי מעוניין

לבדוק גם את העניין הזה לעומקו ולהגיע לישיבה הבאה עם עמדה ברורה יותר. באופן

כללי הצעת החוק היא חיובית.

לפי הצעת החוק מועצת הרשות שאותה מקימים היא מועצת הרבנות הראשית שנבחרה

לפי חוק חוק חרבנות חראשית. אבל מה קורה עם מועצת הרבנות של היום?, היא נשארת.

המועצה של הרשות המוצעת צריכה להוציא לפועל את מה שהמועצה של הרבנות החליטה

ואז למעשה היא מוציאה לפועל את עצמה. מה שצריך להיות שהמועצה של הרשות המוצעת

היא תתפקד כמועצת מנהלים. אם רוצים להקים רשות עצמאית אז צריך לבוא תיקון בחוק

הרבנות הראשית. לדעתי הנושא הזה הוא בעייתי.

מועצת הרשות היא מועצת הרבנות הראשית שהיא פוסקת הלכות והיא גם מנהלת.

היום יש לה סמכות בקביעת הלכות ומתן הכשרים ואני מוסיף לה כובע שהיא גם קובעת

את תקציבה, היום היא לא קובעת את תקציבה. אני מוסיף לה עצמאות, היא תקבע את

המדיניות, היא מפקחת והיא גם מארגנת פעולות תרבות והסברה.

מבלי לנהוג סחבת, הנושא לא בשל להכרעה ולאו דווקא בגלל חילוקי דיעות לכאן

ולשם. השאלה שהעלתה פה היועצת המשפטית צריכה להיבחן בצורה יסודית, אם התיקון

צריך להיות במסגרת חוק הרבנות הראשית אם לאו. תיקון בחוק הרבנות הראשית במסגרת

החקיקה הזאת ימנעו את זה ש- 45 ימים של המתנה לא ילכו לאיבוד. חבר הכנסת הרב

פנחסי העיר הערה חשובה שצריך לשמוע את שני הרבנים הראשים, אני רוצה בצורה

המפורשת ביותר שבישיבה הבאה תהיה נציגות רשמית של כל אחד מהרבנים הראשיים, אם

זה ראשי הלשכות של שני הרבנים, או שהמנכ"ל יחד עם ראשי הלשכות יהיו נוכחים

בישיבה, אני לא קובע, אבל שיבואו עם עמדה ברורה. אני חושב שהחקיקה הזאת ראויה

לדיון יותר מעמיק. אם משרד הדתות יסתפק בכך שהיועץ המשפטי ייעץ ויאמר לנו את

העמדה, בבקשה, אנחנו נזמין את שר הדתות לישיבה ואני אבקש שיתאמו איתו מועד,

הנושא הזה מספיק חשוב וכבד משקל כדי שניתן עליו את הדעת.



כמו כן אני רוצה שנציג משרד המשפטים יהיה נוכה בישיבה. האם ישנו עוד נציג

שכדאי להזמין אותו לישיבה הבאה?.

אי ד-הרטוך;

כדאי להזמין את נציבות שירות המדינה שעסקה בנושא ואת דייר דרי.

אדוני היושב ראש, הוא כותב בהמלצה שלו שהוא בהן את שתי החלופות והוא

מעדיף יר1ידת סמך על פני רשות, היועץ המשפטי הקריא זאת כאן.

צריך להזמין את נציג הנציבות. צריך גם להתייעץ עם הנציבות יתכן וכדאי

לזמן את דייר דרי לישיבה מפני שהוא היה מעורב בנושא.

אני מציע שנזמן גם את נציג האוצר.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נקיים את הישיבה הזו שאני מייחס לה חשיבות רבה מכיוון שיתכן מאוד

שאז אנחנו נעביר את הצעת החוק זאת בקריאה ראשונה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00