הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב', ה' בתמוז התשנ"ה, 3.7.1995, בשעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י' מצא

ט' אלסנע

א' ויינשטייו

א' ורדיגר

ב' טמקיו

ס' טריף

ה' מתמיד

ד' מנע

ר' נחמן

ר' פנחסי

מוזמנים; א' ביבי, נציב שירות בתי הסוהר

מ' שחר, מפקד גוש דרום

י' נמרוד, מפקד גוש צפון

מזכיר הוועדה; א' קמארה

חבר המתרגמים בע"מ

נהלים לגבי אסירים פליליים בטחוניים



נהלים לגבי אסירים פליליים בטחוניים

אני פותח את ישיבת הפנים. איתנו נציב שירות בתי

הסוהר ושני מפקדי הגושים, צפון דרום.

אנחנו נשמע סקירה על שירות בתי הסוהר. ולאחר מכן אנחנו נעבור לשמוע על

שביתת האסירים הבטחוניים, האם היא נמשכת או לא נמשכת.

יו"ר הוועדה, יהושע מצא. סגן יו"ר הכנסת סאלח

טריף. מכובדיי חברי הכנסת. קורס משי'קים של

שירות בתי הסוהר.

שירות בתי הסוהר זה כשנתיים קבע לו מספר יעדים. והיעדים היו צורך

מהמצב ששירות בתי הסוהר היה נמצא בו.

אחד היעדים, זה היה הצפיפות שבתוך כותלי בתי הסוהר. היעד השני, היה

נושא הסמים בתוך כותלי בית הסוהר. היעד השלישי, היה שיקום בחינוך של

אסירים. והיעד הרביעי היה התעסוקה. היעד החמישי, היה תדמית ודימוי של

הסוהרים ושל הקצינים בשירות בתי הסוהר.

נראה ביחד מה שרות בתי הסוהר עשה במשך השנתיים האחרונות בנושאים הללו.

נתחיל מנושא הצפיפות.

כידוע לכם שירות בתי הסוהר עשה סקר מ-1973. בתחילת השנה המצב היה,

שלאסיר היו 2.7 מטר מרווח מחיה. מאז בנינו אגפים לכל בתי הסוהר בארץ,

החל מהצפון, בשאטה, דמון, כרמל, וכלה בדרום, שזה נאפחה, אשקלון, באר

שבע ובמרכז. אין בית סוהר אחד אפילו שלא נבנו בו אגפים חדשים.

יתירה מזאת, יש מספר בתי סוהר שבנינו מספר אגפים, בנפחא, חמשל, שלושה

אגפים של 320 אסירים. בבאר שבע בנינו באוהלי קידר שלושה אגפים של 300

אסירים. ובמעשיהו אגף אחד הסתיים ועוד שלושה בבנייה. כך שאין בית סוהר

שלא נבנו בו אגפים.

היום אנחנו עומדים על כ-3.5 מטר לאסיר. המגמה שלנו היא במגמת עלייה.

כשנגיע לשנות האלפיים אנחנו נגיע ל-6-5 מטר מרובע מחיה לאסיר. זה דבר

שהוא משתווה למספר מדינות מערביות בעולם, כאשר חוקים כמו חוק האו"ם

מדבר על 12 מטר. ל-12 מטר לא נגיע עד שנות האלפיים זה ברור.

אנחנו גם בנינו מספר בתי סוהר, והגדול בהם והמודרני בהם זה בית סוהר

צלמון בצפון. מדובר על 720 מיטות, כאשר 280 מהם הם תאים לאסיר לבד.

אנחנו מדברים על 320 מיטות בנפחה, על 300 מיטות באוהלי קידר, ואנחנו

בונים עוד 100 מיטות באוהלי קידר. ואנחנו מדברים על מעשיהו, על 100

מיטות שהסתיימו. ואנחנו בונים עוד 300. ואני מדבר על בית סוהר איילון,

שפרט לעטיפה, כל בית הסוהר מקבל שינוי ולא יהיה שם אגף אחד שלא יקבל

פטיו ששם תכנס השמש, וחצר טיולים כמו שצריך.

היו"ר י' מצא; עוד מעט תעשה את זה כך שיהיה נעים לשבת שם.

אדוני היו"ר, גם כלוב של זהב הוא עדיין כלוב.

את זה צריך לקחת בחשבון.

בשירות בתי הסוהר, יש 6,500 אסירים פליליים, וכ-3,565 אסירים

בטחוניים.

נושא הסמים זאת אחת הבעיות, זאת מכת מדינה. העבר שלי הוא איש משטרה,

ואנחנו יודעים שרוב הבעיות, כ-80% מהבעיות נובעות בגלל הסמים, או

בעקבות הסמים. אם זה פריצה לבית, אם זה גניבת טייפ ממכונית, אם זה

גניבת רכב, לכל הדברים האלה שאנחנו קוראים עבירות קטנות, גם שוד בנקים

בגלל הסם.

היה סקר. 70% אסירים היו צורכי סמים, ו-25% מתוך האסירים היו מכורים

לסמים.

בנושא הזה החלטנו לעשות מעשה, הפכנו את כל בית סוהר שרון, מבית סוהר

שהוא בית סוהר רגיל לפליליים, לבית סוהר לגמילה מסמים. היום, בבית

סוהר שרון נמצאים כ-400 אסירים בשלבי גמילה שונים. ויש לנו עוד אגפים

בשירות בתי סוהר, כך שאנחנו מגיעים לכ-720 אסירים בשלבי גמילה. המוביל

זה המיגזר הדתי, אלה ששומרי מסורת. ברגע שאסיר נכנס לקבוצה שומרת

מסורת, הוא גם נכנס לגמילה, ושם יש לנו 1000/0 הצלחה בנושא הסמים.

בין שומרי מסורת היהודים הדתיים איו צורכי סמים

מלכתחילה.

יש צורכי סמים, וכשהם נכנסים אנחנו מכניסים

אותם לאגפים של שומרי מסורת, ושם יש הקפדה שסם

לא יכנס, וגם הם מפעילים עליהם לחץ חברתי גדול מאוד על מנת שהם לא יקחו

סמים.

אנחנו גם הקמנו אגפים לכאלה שהם נקיים מסם. ז"א, שאם אסיר מגיע והוא אף

פעם בחיים שלו לא עישו סם, או לא התעסק בסמים, מכוח האינרציה אם אתה שם

אותו בתוך אגף של מעשנים וצורכי סמים, אז הוא מושפע מהם והוא מתחיל

לצרוך סמים. בשיטה הזו, יש לנו כ-1200 אסירים באגפים שונים, שאנחנו

קוראים להם אגפי נס.

א"א להתעסק עם גמילה מסמים, א"א להתעסק עם הפסקת סמים בלי לתת שיקום

לאותם אסירים, בלי לתת להם איזה גיבוי בנוסף להליכי הגמילה.

בחודש הראשון, שאנחנו קוראים לו אשפוזית, יש לנו נפילה של כ-30%

מאסירים שהם נכנסים ורוצים להיגמל. וזאת בעצם הנפילה הגדולה ביותר.

ברגע שהוא מתיישר אחרי החודש, הוא כבר רץ בתוכנית גמילה, וזח עוזר

מאוד.

בנושא שיקום ותעסוקה, נכנסנו לפעילות אינטנסיבית גדולה מאוד, והיום,

מעל ל-3,000 אסירים קמים בוקר בוקר לעבודה, יוצאים לעבודה, עושים את

העבודה שלהם וחוזרים מהתעסוקה לבית סוהר. מחוץ לכותלי בית הסוהר יוצאים

רק 370. זה שיקום פרטני. יש לנו גם שיקום קבוצתי. אני מדבר על כאלה

שעובדים בתוך בתי הסוהר.



נכנסנו לחוזים עם צה"ל והקמנו מפעלים, בתי מלאכה, נגרות, מסגרות. אם זה

מבחינת ריהוט, למשל, אנחנו עשינו את כל הריהוט של מחנה מג"ב, שזה אומר

520 מיטות. שזה אומר ארוניות. מטבחים. אנחנו חידשנו. עשינו את כל זה

חדש.

כשאנחנו פותחים בתי סוהר, אז אותו בית סוהר, כל מה שהוא רוחש, הוא רוחש

מתוך שירות בתי סוהר. אין לנו מפעל ליהלומים. יש לנו מפעל לאורות. יש

לנו מפעל לתפירה. חיתוך זכוכית.

אנחנו הולכים יותר על עבודות כאלה, שיהיו בהן הרבה ידיים עובדות. אנחנו

לוקחים את כל המדים שהיו שייכים לסדירים של צה"ל שהשתחררו, פותחים אותם

באמצע ומגדילים אותם למילואים. רשתות הסבה קרועות, אנחנו משפצים,

ומשפרים ומחזירים את זה לצה"ל. אנחנו חותכים את הכפתורים, מוכרים לצה''ל

בחזרה בקילו, סמרטטויות וכו' וכו'. כך שיש לנו כ-3,400-3,000 אסירים

שקמים כל יום לעבודה והם יוצאים.

יש בעלות פרטית ויש בעלות שלנו. הבעלות הפרטית משלמים לנו שכירות,

ובשנה הראשונה הם משלמים שקל למטר. בשנה השנייה, משלמים שלושה שקלים,

וככה זה עולה, עד שאנחנו מתאזנים עם החוץ. כי בשנה הראשונה אנחנו רוצים

בכל זאת להכניס תעסוקה אלינו. והיום הדבר הזה הוא רווחי לגבינו.

לדוגמה, בשנה שעברה סיימנו במיליון רווח. והמיליון הזה הולך לתעסוקה

כמובן. להקמת מבנים, לקניית ציוד, לקניית רכבים וכוי.

זה משק סגור בהחלט.

בנושא חינוך, יש לנו כ-600 אסירים שלומדים החל מקרוא וכתוב ועד

לאוניברסיטה הפתוחה.

בקשר לחינוך. יש לנו גם תחביבים, החל מתיאטרון ודרמה, וכלה בשיעורי

נגינה, ציור, פיסול. ב-10 בחודש אנחנו פותחים בתל-אביב תערוכת ציור של

האסירים הציירים.

לגבי נושא התדמית והדימוי של הסוהרים, גם כאן אנחנו עשינו מעשה ומזה

שנתיים, אף סוהר שנכנס למערכת לא יכול להיכנס אם אין לו 12 שנות לימוד.

קורס הסמלים שלנו, קורס המש"קים לומד 20 שעות באוניברסיטה. קורס

הקצינים לומד 20 שעות באוניברסיטה. קורס המתקדם לומד באוניברסיטה. כך

שהקורסים הופכים להיות למודולרים מבחינת האוניברסיטה, שמי שמסיים הוא

גם מקבל בי.איי. קצין שרוצה להגיע לדרגת גונדר משנה, כמו אלוף משנה הוא

יהיה חייב בי.איי. אם אין לו אז אנחנו שולחים ללימודים. נכון לעכשיו יש

לנו שישה איש בלימודים אקדמיים מתוך השירות על חשבון השירות.

האם ידוע לך מהו אחוז האסירים הפליליים שהם

מקרב האוכלוסיה הערבית בארץ?

שאלה שנייה, יש סברה בציבור שיש בתי כלא או בית כלא מיוחד לבעלי

צווארון לבן. האם יש דבר כזה, כמו אייל?



והשאלה השלישית, יש פה איזה שהוא מצב שאני מתקשה להבין. כשמדינה הולכת

יותר ויותר לקראת רווהה, והמצב משתפר, אז בעצם סוגרים בתי כלא. מה

שאנחנו שומעים ממך שאנחנו בונים יותר בתי כלא לרווחת האסיר.

תן לי דוגמה של מדינה שאתה מדבר עליה, נניח

ארצות הברית, שאני יכול לענות.

ה' מחמיד; זו דוגמה רעה. אתן לך דנמרק למשל.

ולכן, יש פה עניין פרדוקסלי. אני מצפה שנסגור

בתי כלא במקום לבנות.

דבר שלישי, ברשותך אדוני היו"ר, לומר את המילה בטחוני, בלי להתעסק

בנושא.

אנחנו הולכים לנגוע בנושא הזה בעוד כעשר דקות,

נדבר חצי שעה על אסירים בטחוניים.

מי קובע לאיזה בית כלא מעבירים את האסירים? אני

מבקש בקשר לכלא מעשיהו, לקבל תמונה.

ט' אלסנע; שמעתי שאסירים בטחוניים ערביים שרוצים לקבל

שיקום, הסיכויים שלהם קטנים. האם יש הבחנה על

רקע שליחות לאומית בקבלתם בתהליך השיקום?

בקשר לעניין של היחס לאסירים. יש אסירים שהם חולים, יש אסירים שהם

זקוקים לטיפולים רפואיים, באיזו מידה שירות בתי הסוהר מאפשר לאותם

אסירים לקבל טיפולים רפואיים גם מחוץ למסגרת בית הכלא? אם יש צורך

בניתוחים, או בדיקות רפואיות על ידי רופאים מומחים באותו תחום, האם זה

ניתן? האם זה קיים? באיזה מידה? האם האסיר חייב להמתין חצי שנה או שנה

כדי לעבור את הניתוח?

עניין נוסף, האם יש אסירים שנהנים ממעמד פחות וממעמד יותר, כי היתה

פרשח של האסיר יאיר לוי, ח"כ לשעבר, וזה השליך כאילו בנציבות אין אמות

מידה שווית לגבי כלל האסירים.

אני נתקלתי לאחרונה, בתופעה של האסירים שנשפטו למאסר עולם. הם ריצו

יותר מעשר שנים מתקופת מאסרם, ולמרות זאת לא מאפשרים להם לצאת לחופשות.

יש אסירים שיצאו בהתחלה לחופשות, ואח"כ עקב מידע מודיעיני שלפעמים

בדוי, שוללים מהם את הזכות לצאת לחופשה, וזה שולל ממנו את המגע עם

החברה. הרי בסופו של דבר אתם מכשירים אותו לחזור לחברה, ולהתנהג בצורה

נורמטיבית. לא יהיה מצב שהוא ישאר לעולם מאחורי סורג ובריח. אז מדוע לא

תנהגו אמות מידה מקילים יותר בעניין של הענות לחופשות, ומידה נוקשה

לגבי החלטה לשלול את הזכות לחופשה מאסיר?

א' ויינשטיין; אנחנו שומעים הרבה מאוד על תוכניות לפיתוח בתי

סוהר ושיפורים.

הייתי מבקש לדעת מהן התוכניות שלכם לשיפור תנאי הסוהרים. ז"א, בבתי כלא

קיימים נושאים של מיזוג אוויר בבתי כלא חמים, במבנים ישנים. באיזו מידה

תוכניות הפיתוח האלה, הן גם כוללות שיפורים לסוהרים, קצב רמות תקציב.



שאלה שנייה, ישנן טענות על הפליה בין אסירים, ועל יחס שונה לאסירים.

אני לא קושר את זה בכך, אבל היתה ידיעה שאסיר עומד לנסוע לחו"ל במסגרת

הכלא והידיעה שלא הוכחשה. בסך הכל אתם משתפרים בתקופה האחרונה, ואנחנו

רואים את זה.

די מנע; אני רוצה להצטרף לברכות של אריה על השיפור

הגדול שחל בשב"ס.

לפני חצי שנה היה פרסום של פרופסור ממשרד הבריאות שטען שיש כמה עשרות

אסירים מעורערים בנפשם באיזה שהוא בית סוהר במרכז הארץ. ויש איזה מספר

של פרופסורים לרפואה שעושים בהם ניסויים, כל מיני בדיקות. יש דבר כזה?

א' ביבי; שלילי לחלוטין.

די מנע; ויש איזה שהוא אגף של אסירים שמעורערים בנפשם?

ס' טריף; אני רוצה לשבח את הנציב. אני זכיתי לבקר יותר

מפעם אחת בבתי הכלא, ולבקר אותו, ולראות את מה

שהוא עושה. ופעם אחת ביקרתי אותו כשהוא בחן תא חדיש וחדש, שהיה צריך

להכניס, והוא עשה את הכל לשיפור התנאים של בתי הכלא, ועושה רבות בשנים

האחרונות. ואני רוצה לשבח את אריה ביבי לעניין הזה. אני חושב שהוא גם

עשה הרבה לכל אלה ששאלו על רווחת כוח האדם, על השוטרים עצמם, על

הסוהרים.

שר המשטרה אמר לפני כשנה, שפונים אליו סוהרים שמבקשים אקדחים, בדרך כלל

הם לא עומדים בקריטריונים של משרד הפנים. אני מאוד התפלאתי. כי לדידי

סוהר הוא כמו שוטר, לא פחות ולא יותר. לפעמים הוא מתעסק עם כל מיני

אנשים שהוא זכאי וראוי לקבל נשק להגנה.

אני הייתי רוצה לשמוע מה קרה עם זה, כי אז שמעתי מהשר שקניתם אקדחים,

ואתם מחלקים לסוהרים.

לגבי כוח האדם, האם שירות בתי הסוהר עומד מבחינת כוח האדם שלו בתנאים

סבירים שהוא יכול להתמודד עם המשימות שיש לבתי הסוהר, או שאתם במצב

שאתם צריכים לקבל ולא מאפשרים לכם לקבל?

ר' פנחסי; אני רציתי לברר מה קורה לגבי אסירות, כמה

אסירות בטחוניות ופליליות, ומה הסיכום לגבי

הפרדה.

לגבי הקטינים, איך אתם מטפלים בהם. ואיך הם מטופלים על ידיכם.

א' ביבי; בהקשר לאחוז הפליליים מקרב האוכלוסיה הערבית,

זה דומה לאחוז של האוכלוסיה בעם. יש שוויון, זה

נע בין 18% ל-20%, ונדמה לי שאחוז האוכלוסיה הוא כזה, גם אצלנו בתוך בתי

הסוהר.

אין בתי כלא מיוחדים לצווארון לבן. יש כן בית כלא אייל, ששם נמצאים בסך

הכל 34 אסירים. זה בית ספר, ואת השירותים של בית הספר הזה אנחנו רוכשים



על ידי זה שישנם שם אסירים שנותנים את השירותים, במקום לקחת רזברות כאלה

ואחרות.

לשם מגיעים אנשים כמו נהג שדרס בשגגה או לא בשגגה אדם, והוא קיבל שנת

מאסר אחת. הוא לא כמו כל אחד. הוא גם לא צווארון לבן. אז כאלה הולכים

לאייל וכו'. כאשר נגמרו 34 המיטות, כל בית סוהר הוא תקף.

אני רוצה רק להזכיר שיש לנו בין 14 ל-18 קטגוריות שונות. וזה בעצם זה

שנותן לנו את הכיוון לשייך את האיש בהתאם לקטגוריה.

לדוגמה, ילד או נער, לא יכול להיות עם מבוגר. נערה לא יכולה להיות עם

אישה. אישה לא יכולה להיות גבר. אדם שמאויים בחוץ לא יכול להיות בפנים

עם אלה שבחוץ היה להם בעיות איתו. וכך אחד שמעשן סם, לא יכול להיות עם

אחד שלא מעשן.

הזכרת נהגים שפגעו בתאונות ושנמצאים בכלא אייל.

האם כל הנהגים שפגעו שלא במזיד, או שגם כאן יש

איזה שהיא הבחנה והפרדה?

אין לנו הפרדה והבחנה. ההפרדה וההבחנה באה רק

בגודל העונש. ז"א, אם הוא קיבל שלוש או ארבע

שנים, הוא ילך למקום כמו מעשיהו, כמו באר שבע וכוי. אם הוא קיבל שנה או

חצי שנה אז הוא ילך לאייל, אם יש מקום.

בונים בתי כלא. בעצם לא סוגרים. ח"כ ה' מחמיד, לפי הסטטיסטיקה או לפי

מה שאחנו חשבנו בהקשר לאסירים, היינו בטוחים שהגידול יהיה כגידול

האוכלוסיה. לא מזמן האוכלוסיה גדלה בכחצי מליון יהודים שהגיעו מארצות

חבר העמים, והיינו בטוחים שזה יביא לנו גם כן גידול.

ואכן, אנחנו גדלנו ב-2% לעומת כ-10% שחשבנו. כל המבנים שאנחנו בונים זה

לרווחת האסיר. ז"א, אם פעם לא היה לו מועדון, היום אנחנו בונים עם

מועדון. אם פעם לא היו חדרי אוכל, היום יש חדרי אוכל. אם התא שלו היה

תא של 15 או 20 בתא אחד, אז היום אנחנו מרווחים. אנחנו עושים את זה גם

לבטחוניים. ישנן מיטות שפעם היו ליד השירותים, אנחנו מורידים אותם. אם

אתה מוריד מכל בית סוהר, מכל אגף שתי מיטות, אז אתה מגיע למאה איש.

מי קובע לאיזה בית סוהר מועברים? יש לנו ראש מחלקה, שנקרא ראש מחלקת

האסיר, והוא עובד בהתאם לקטגוריה, בהתאם לעבירה. הוא איש מקצועי פרופר,

ואם יש איזה חילוקי דיעות, אז הוא מתייעץ עם היועץ המשפטי. יש לנו גם

בית חולים בשירות בתי סוהר. אם יש בעיה רפואית, אז לוקחים את האיש לבית

חולים למשל. אם יש בעיה אחרת, אם הוא לא יכול לישון עם אנשים, אז אנחנו

סוגרים לו את התא לחוד, או תא נפרד וכוי.

כך שהקטגוריות הן מ-1 עד 18, וזה קובע בדרך כלל את רמת האסיר. יש

אסירים מיוחדים קשים וכוי, שלפעמים אנחנו מתדיינים עד רמת נציב.

לשאלה אם אנחנו מפלים בנושא של דת, גזע ומין, הכוונה לערבים מול אחרים.

ח"כ ט' אלסנע, אנחנו לא מפלים. בתוכנית הגמילה שלנו, אתה היית בבית

סוהר שרון, ואני זוכר שאפילו כתבת מכתב שכולו משבח, ואני שמחתי. אנחנו



לא מפלים. יש שם ערבים, יש דרוזים, יש בטח יהודים, יש שם מכל העדות וכל

המינים, וכל הצבעים.

התור הגדול, בהחלט יש תור גדול, כי גם בתי המשפט למדו אותנו, והיום

השופט כותב אני מבקש לשלוח אותו לבית טוהר שרון, לגמילה, שפעם זה לא

היה. התור הוא הגדול, בהחלט. כל אחד רוצה לגמילה. אבל לנו יש מספר

תנאים שאותו אסיר חייב לעמוד בהם. כי לבית סוהר לגמילה יש מספר

פרווליגיות, וכולם רוצים את הפרווליגיות האלה. אבל כשאתה רוצה להיות

מעשי ואתה אומר לו בוא, אז הוא לא נגמל. הוא מקלקל לך אחרים. יש תור.

אבל זו הקיבולת שלנו.

היום אנחנו פתחנו את צינור הקליטה, ואם פעם קלטנו 15 איש לאישפוזית,

בעת שהם נכנסים. היום אנחנו קולטים 30, החל מ-1.6, ומטפלים ב-30. אני

מקווה שבית הסוהר הזה יגדל עד ל-620-600 אסירים. היום יש כ-400 אסירים

בגמילה.

ביחס לאסירים חולים. אני הייתי רוצה שהקרפ"ר יתן בכל זאת מספר מילים על

אסירים חולים ואיך הטיפול.

גם אתה וגם אני לא מקבלים טיפול כזה מהיר כמו שהאסירים מקבלים. אתה

מחכה בתור לניתוח, הם לא צריכים לחכות בתורים כאלה ארוכים לניתוחים. יש

לנו בית חולים שיש לנו חדר ניתוח, אבל כל הטיפולים האחרים, שר"פ

ואחרים, הם נעשים בצורה הרבה יותר מהירה מאשר לכל אזרח במדינת ישראל.

קריאה; בכל בית כלא יש מרפאה כללית, מרפאת שיניים. בכל

בית כלא יש חדר חולים. בכל בית כלא יש צוות

רפואי 24 שעות ביממה. בכל בית כלא מבקר כל יום רופא כללי, ולפחות

פעמיים שלוש פעמים בשבוע רופא שיניים.

במרכז הארץ באיזור איילון, יש לנו מרכז רפואי ל-120 מיטות אשפוז, עם

מספר מחלקות. שם אנחנו מאשפזים חולים יותר מסובכים, יותר קשים. יש מכון

רטנגו בבאר שבע. יש רנטגן בבית סוהר יהודה ושומרון.

מרפאת מומחים מתפקדת כבר עשר שנים עם רופאים מומחים, בכל המקצועות

כמעט, שמגיעים למרכז רפואי לבדוק את כל האסירים, מכל בתי הכלא.

יש לנו יחידת דיאליזה, יחידת פסיותרפיה, מעבדה לגילוי סמים, מעבדה

קלינית רגילה. חדר ניתוח שאנחנו עושים סוג מסויים של ניתוחים, ושאר

הניתוחים מתבצעים בבתי החולים הציבוריים, בהתאם לכל תור כמו כל אזרח

אחר, כך גם נכנסים לתורים אסירים.

בקשר למעמדות בתוך שירות בתי סוהר.

אין שבוע שאני לא מזכיר בסגל הפיקוד הבכיר שלי,

שאנחנו שירות בתי הסוהר של מדינת ישראל, ואנחנו הולכים בדיוק על הקו.

מי שמגיע אסיר הוא נכנס לקטגוריה שלו.

בהקשר לאסיר יאיר לו, ח"כ לשעבר, כאן נעשה עוול גדול לשירות בתי הסוהר.

העוול שנעשה בזה שעשינו תוכנית שיקום. קורה שאדם חרג, אז הוא צריך לקבל

עונש. אני מודיע לכם שהיו הרבה אסירים שחרגו, והם קיבלו עונש, וחודש לא

יצאו לעבודות, או שדנו אותם, המנהל דן אותם לעונש כזה או אחר. לדעתי,



נעשה כאן עוול בגלל שקוראים לו יאיר לוי. אם לא היו קוראים לו יאיר

לוי, הנושא הזה היה מקבל עונש מהמנהל, והנושא הזה נסגר.

למרות זאת, אנחנו אמיצים, אנחנו לא נשפוך את המים עם התינוק. תוכנית

השיקום שלנו תמשיך, יש לנו כ-370 אסיר היום בתוכנית שיקום פרטנית

ואנחנו נמשיך איתה. כל אסיר שלא יהיה בסדר, יקבל את העונש. כל סוהר שלא

יהיה בסדר, יקבל את העונש עד להרחקה, בלי כחל וסרק.

אנחנו שירות בתי הסוהר של מדינת ישראל, ואנחנו נלך כל הזמן על הקו. כל

מי שסוטה מן הקו ימינה, שמאלה, מקומו לא איתנו מבחינת סוהרים. מבחינת

אסירים, הוא יקבל את העונש שלו.

חופשות של אסירים מאסרי עולם. הנושא הזה הגיע לחקיקה, והיום הוחלט שכל

אסיר שעונשו לא הוקצב, ומילא שבע שנים, הוא יקבל חופשה כל שלושה

חודשים, כמובן אם המשטרה תאשר את יציאתו, ואם הוא בסדר בתוך שירות בתי

הסוהר, יש תנאים מסויימים. יקבל אחת לשלושה חודשים. אם הכל יהיה בסדר,

אחרי שלוש שנים או שנתיים, כפי שיקבע בחוק, הוא יקבל כמו כל אסיר אחר.

תנאי הסוהרים. רווחת הסוהר עלתה לאין שיעור מזה שנתיים וחצי. ואני יכול

לדבר על נופשים. אני יכול לדבר על כנסים. אני יכול לדבר על קורסים שהם

באיכות שונה, ובכלל כל הנושאים האחרים.

טעוני טיפוח. אכן יש לנו אגף של טיעוני טיפוח, ח"כ ד' מנע, כי אם לא

היינו עושים אגף כזה, אדם שהיה בא מעורער בנפשו ב-10%, לאחר שהוא יכנס

לתא עם יתר האסירים, הוא יהיה 100% מעורער בנפשו.

אנחנו הולכים עכשיו לקראת בינוי, כבר מסרנו מכרזים, לבנות מב"י ל-200

אסירים כאלה, כאשר יהיו להם תנאים של בית חולים לטעוני טיפוח. כולל

רופאים צמודים, כולל אחיות עזר, עם כל התנאים.

אני רוצה לענות לח"כ ס' טריף. אנחנו מדברים על אקדחים שסופק לסוהרים,

וזה מה שלא היה אף פעם. יש אקדחים לסוהרים.

יתירה מזאת, היום יש בגושים מכולות של ירי, ואנחנו לא צריכים ללכת

לירות במקום אחר. יש במספר בתי סוהר מכולות לירי, ויש גם סימולטורים מה

שלא היה אף פעם. כך שאין לנו בעיה עם זה.

מבחינת כוח אדם שעומד לרשותינו, אף פעם זה לא מספיק. עדיין הסוהרים

שחוקים. עדיין הסוהרים עובדים כל הלילה, ולהמשיך את היום, זה קשה. זו

עבודה שוחקת. זו עבודה לא קלה. ואנל חושב שכל הכבוד מגיע לכל הסוהרים.

בהקשר לאסירות. יש לנו בין 160 ל-180 אסירות פליליות. יש גאות ושפל

בנושא הזה. יש 31 אסירות בטחוניות.

בדרך כלל האסירות הן אלה הכי קשות. כי מי שמגיעה אלינו זה לאחר שלשופט

כבר לא היתה ברירה.

אנחנו לא מזמן השקענו כ-200,000 שקל בשיפוץ אגף נוער. נוער יש לנו היום

48. זה נמצא בתל-מונד.



היו"ר י' מצא; אדוני הנציב, אני מודה לך על הסקירה. אין ספק

שבשירות בתי הסוהר נעשית עבודה רבה וגדולה. אין

ספק שמשפרים את התנאים, למרות כל העוגמה שמצטיירת בלב כאשר אנחנו

כוועדה מסיירים. כפי שאמרת, גם הכלוב היפה ביותר, והמשוכלל ביותר

בתנאיו, הוא בכל זאת מעיק.

אני מברך אתכם בעיקר על העבודה הטובה שאתם עושים בכל הנושא של הסמים,

היא עבודת קודש וברוכה.

אני רוצה לעבור לחלק האחר של הפגישה ושל הישיבה, נושא האסירים

הבטחוניים. אני יודע שזה טעון מתח, ולא אתה קובע את המדיניות, ועל כן

לא לך אני אציג שאלות בתחום המדיניות. אם השר שחל יכנס, אז אולי נדבר

גם על הנושא של המדיניות.

אבל לגבי אסירים בטחוניים. הייתי רוצה לשמוע בכמה דקות על השביתה, ועל

תוכנה. מהות השביתה. סגנון השביתה. מה היה בהי מה המצב היום ? השביתה

נסתיימה, או שרק חלקה נסתיימה? איפה עדיין מוקדי שביתה? מה המטרה

העיקרית שלה, אם יש לה בכלל מטרה? ולגבי השחרור שמדובר בו.

אם תוכל לספר לנו על איזה כמות אסירים מדובר שקיבלת הנחיות או הוראות

לשחרר, ואם קיבלת, אז בכמה אסירים? מאילו בתי סוהר הם ישוחררו?

ושאלה נוספת, יש קטגוריות שונות לשחרור הזה של האסירים. באופן כללי,

מציירים את זה לאסירים שאין דם על ידיהם. אני לא יודע מה זה המושג הזה,

אולי תסביר לנו אותו. ואם אין דם על ידיהם, כיצד אתה עושה את החלוקה

הזאת, מי מנחה אותך לגבי הנושא הזה, או שנותנים לך הנחיות ואומרים לך

לאלה יש דם, ולאחרים אין דם. מה פירוש אין דם? האם רוצחים שרצחו והרגו,

או גם שפצעו? אז אולי אלה שפצעו אין להם דם, כי זה לא נגע להם בידיים.

כיצד אתה עושה את ההבחנה הזאת? האם אסירים שרצחו משתפי פעולה, הם לא

נקראים כדם על הידיים, ואז מבדילים בין דם לדם?

האם יש גם כוונה לשחרר, או יש לך הנחיות שבעקבות השחרור הזה ישוחררו גם

אסירים בטחוניים יהודיים שיושבים בבתי כלא?

האם מפלים בין אסירים שנאשמו בפגיעה בערבים? אם מפלים בינם לבין אותם

אסירים שרצחו יהודים, הרי שיש כאן הבדלה בין דם לדם.

יפה אמר היו"ר שיש עניניים מדיניים או קשורים

במדיניות שזה לא בסמכות שלי. אני מנצל את

הסמכות שלי גם לא לדבר על זה. יש דברים שאני אדבר עליהם, וזה בסמכות של

הנציב.

בקשר לשביתת הרעב, כפי שאמרתי נמצאים במימצאים 3,565 אסירים בטחוניים,

שהם פרושים בבתי הכלא מהצפון לדרום. ג'נין, שכם, יו"ש, רמאלה, וחברון.

ויש לנו עוד מספר אסירים שהם נמצאים בבאר שבע, בשטה, בשרון.

מתוך כל האסירים האלה, היום שובתים 1,465 אסירים. ישנם מספר בתי סוהר

שהאסירים שובתים ליממה, וחוזרים לאכול ולאחר עוד פרק זמן שובתים לעוד

יממה, ועוד פעם חוזרים לאכול.





העילה לשביתת האסירים היא בקשה לשחרורם. איו להם שום עילה אחרת. הם לא

מדברים על בעיה של אוכל, הם לא מדברים על בעיה של פגישות עם משפחה. הם

מדברים על בעיית השחרור בלבד.

מי שהוביל את השביתה הזו, זה בית סוהר יו"ש שנקרא ג'נד, והם התחילו

ב-18.6, כאשר התחילו עם 434 אסירים בשביתה. ב-20 בחודש הגיעו ל'586

אסירים. עשו הפסקה ב-1.7, וב-30.6 וחידשו את השביתה, החל מיום ראשון

זה, אבל לא באותה מתכונת, ולא באותה כמות. אלא רק פחות ממחצית בית

הסוהר נמצא בשביתה, כ-321 אסירים.

ביתר המקומות, לדוגמה בבית סוהר שכם, אין שביתת רעב. בבית סוהר ג'נין

אין. בשטה יש, מתוך כ-140 אסירים יש רק 111 אסירים בשביתה, זה רק מיום

שישי. בדמון, יש 60 אסירים מתוך 61 בשביתה, וזה רק מיום שישי. הם

שובתים ל-24 שעות ואח"כ אוכלים. בכלא השרון, יש 73 שובתים. בכלא שקמה,

באשקלוו, הם נכנסו לשביתה אחרי האסירים האחרים, ושובתים 531 אסירים.

בחברון, רק היום התחילו 275, עד היום הם לא שבתו. בראמלה שובתים 46.

באשל, שזה באר שבע, שובתים 54. זה פלוס מינוס השובתים.

כאמור, פרט לבית סוהר אשקלון. בנפחה הם הפסיקו את השביתה, פרט לאשקלון,

יתר המקומות הם מקומות יחסית קטנים, והשביתה היא לא שביתה מלאה.

דם על הידיים, זה מי שפצע יהודי, מי שפצע ערבי או הרג יהודי או ערבי,

זה נקרא דם על הידיים. מי שזרק בקבוק תבערה ויש פצועים זה דם על

הידיים.

מי שקובע את ההגדרה זה שירות הבטחון, זה לא שב"ס. לכן, את כל השאלות

האלה תפנה לשירות הבטחון.

קיבלנו תשובות ברורות, שדם על הידיים פירושו

שכל מי שפגע ובפגיעה שלו פצע, בין אם הוא

יהודי, בין אם הוא ערבי. אם נידון זורק אבן על כך שהוא פגע ופצע, אני

מניח שהוא באותה קטגוריה. או שמכיוון שהוא פגע ופצע זה לא אותה

קטגוריה.

שירות בתי הסוהר לא קובע את הקטגוריות של

האסירים הבטחוניים. אנחנו מקבלים את הקטגוריות,

ובהתאם לזה אנחנו פועלים.

האם מבין אלה שישוחררו יש כאלה שפצעו ושפכו דם,

וישוחררו?

על הדבר הזה אני לא יכול לענות. אני גם לא יכול

לענות אם משחררים, או לא משחררים, כמה, איך

ומתי. זה לא התחום שלי.

אני אמרתי שלגבי הנושאים המדיניים והפוליטיים

אני לא אשאל. אבל מכיוון שנציג שירות בתי הסוהר

הגדיר מה זה דם על הידיים, אז נשאלות השאלות, אם תבוא ותאמר בנושא של

דם על הידיים, אם זה דם על הידיים כזה או אחר, אם כן פצע או לא פצע, זה



השב"כ, אנחנו נרפה משאלה. אבל אם אתה אומר שישוחררו כאלה שהם בלי דם על

הידיים, ומה הפירוש כפי שנתת אותו, אז מתחייבות שאלות.

בהקשר לשחרורים אני לא יודע, את זה צריך לשאול

את מי שקובע את המדיניות בנושא שחרורים. בהקשר

לקביעת קטגוריה דם על הידיים, או לא דם הידיים, זה לא שב"ס קובע.

היו"ר י' מצא; לכן, איו שאלות באבנים או לא.

האם יש מקרים של חולים, או אנשים שמצבם הידרדר

עד כדי כך שיש סכנה לחייהם בעקבות השביתה, ולא

באותם מספרים שמסרת או נקטת בהם. והאם בכלל, ללא קשר לשביתה, יש מגמה

לשחרר את האסירים הקשישים כמו אחמד יאסין, כמו אחמד ג'רר, למשל, שהם

קשישים וגם חולים?

ר' נחמן; אדוני הנציב, כמי שחי בשטח ומקבל את התוצאות של

שחרור האסירים מידי לילה, אני שאלתי את השאלה

לגבי מהן המשמעויות של השחרור של אותם האסירים. יתכן שלא אתה הוא זה

שצריך לתת תשובה.

אבל השאלה שאני שואל אותה כרגע, אותם אנשים שישוחררו מכלא שכם, אותם

אנשים שיושחררו מג'נין, אותם אנשים חוזרים לכפרים שלהם. בעיתונים נכתב

שהם חותמים על איזו שהיא הצהרה שהם לא יעסקו יותר בטרור.

הייתי רוצה לדעת איך ממשלת ישראל תבטיח עם הפרישה מחדש, שאותם האנשים

שחתמו אכן לא יעסקו בטרור. אם אני אפצע בדרכי לכנסת, על ידי אחד מאלה

שיושחררו, למי אני אבוא בטענות ?

ט' אלסנע; בעקבות השביתה של האסירים הבטחוניים, מה

האמצעים שננקטו על ידי הנציבות כדי למנוע סכנה

של פגיעה, או הידרדרות מצב רפואי, אם ננקטו אמצעים כאלה, אם כן מהם?

ודבר שני, אני יודע שהשאלה הזו לא מופנית אליך, אתה יכול להעביר אותה

למי שהיא צריכה להגיע אליו, האם יש תכלית כלשהי להמשך החזקתם של

האסירים הבטחוניים לאור תהליך השלום ההולך ומתקדם?

היו"ר י' מצא; האם אתה יכול לתת לנו נתונים כמה אסירים

בטחוניים ששוחררו בעבר, נתפשו או ידוע שהם חזרו

לבצע פשעים, והרגו או פצעו או השתתפו בפעילויות? אני לפחות מכיר אחד או

שניים שבעבר שוחרר והשתתף בפשע ובפעילות פעילות חבלנית. בעבר הודיע על

כך שר המשטרה לוועדה, האם מאז יש מקרים נוספים?

בהקשר לשחרור כאלה שיש סכנה לחייהם, זקנים וכו'

וכוי. שוב פעם זה נושא מדיני ואנחנו לא יכולים

להיכנס לנושא הזה.

אבל אנחנו נתבקשנו לעשות רשימה כזו של זקנים מגיל 60 ומעלה, חולים

כרוניים. והרשימה הזו נמצאת אצל האנשים שביקשו מאיתנו, קרי שר המשטרה,

ראש הממשלה.



בהקשר למשמעויות בשטח, זה לא אני, זה המשטרה. אם ח"כ ר' נחמן מדבר אם

זרקו אבן, לא אבן. אותו כנ"ל לגבי חתימה שלא יתעסקו בטרור, אין לנו

מספרים, אנחנו לא מתעסקים עם זה. המשטרה יכולה לתת את הסטטיסטיקה הזו.

אנחנו שירות בתי סוהר.

כמה אסירים בטחוניים שוחררו? אני יכול להגיד כמה השתחררו, כולל אלה

שהשתחררו מתוך זה שהגיע זמנם להשתחרר מאז הסכם אוסלו.

השתחררו כ-4,832 אסירים נכוו ל-25.6.95. וזה כולל אסירים שריצו את

תקופת מאסרם.

כמה מתוכם נתפשו חזרה, או ידוע שהם מבצעים

פעולות?

אי ביבי; אני לא יכול להגיד לך, כי זה לא תחום של שב''ס.

היו"ר י' מצא; אבל ידוע לך על כאלה שחזרו לפעול בפעולות

פעולות חבלניות?

א' ביבי; זה לא תחום של שב"ס. לכן אני לא רוצה להתעסק עם

זה.

אם ננקטו אמצעים למניעת הידרדרות, בהחלט כן. בכל בית סוהר כזה שהוא

שובת הרופא לא הולך הביתה, ונשאר רופא 24 שעות. אנחנו מתוגברים

בחובשים. אנחנו גם מיידעים את הסביבה הקרובה שלנו, קרי המשטרה, בכך שגם

אנחנו מתוגברים מהם מהבחינה הזו. אם יהיה צורך אנחנו פורשים בית חולים

שדה, אבל לא הגענו לצורך הזה.

ואם נשאלת שאלה כאן, אם היו כאלה שהיתה להם סכנה לחיים, לא היה אפילו

אחד כזה. במשך ה-24 השעות האחרונות בסך הכל נתנו ל-13 איש אינפוזיה, זה

לא בשביל סכנה, אלא להיות בטוחים שאכו לא יאונה להם כל רע.

אנחנו גם מזהירים גם את הדוברים, וגם את האנשים, לכאלה שהם חולי לב, או

חולים בכל מיני מקומות, שלהם אסור לשבות רעב.

היו"ר י' מצא; מהקטע של השביתה מצטיירת בעיני לפחות תמונה שזה

שביתת רעב דלוקס, שיש בה אולי אפילו תוכנית

הבראה של דיאטה מסויימת. אבל תמשיכו לשמור אתם על האסירים.

אני רוצה להודות לנציב. אני רוצה להודות לגורמים האחראיים, למפקדי

המחוזות, הגושים, לרופא הראשי. ופנייה לאותם סוהרים, ופנייה לאותם

מתמחים, ותלמידים, ובבתי הספר, סוהרים לעתיד, ומפקדים לעתיד, וסוהרים

היום, יש בידיכם עבודה קשה, וגם בחיי היום יום יש סכנה בביצועה. ולא

נותר לוועדת הפנים אלא לאחל לכם לבצע את העבודה כראוי, טוב, לרווחת

האסיר עד כמה שניתן. ורווחת האסיר חשובה, גם כשהוא יושב בתי כלא. ושאתם

תעשו את העבודה בבטחה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;13