הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 247

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. ל' בסיון התשנ"ה (27 ביוני 1995). שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' ביבי

אי גור

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

חבר-הכנסת רענן כהן

עי קלעג'י - מנכ"ל משרד הפנים

י י בלק - משרד הפנים

רי אחרק - מיימ וסגן ראש עירית ראש העין

חי צפר - סגן ראש העיר, ראש העין

שי מדמוני - גזבר עירית ראש העין

אי כהן - מנכ" העיריה - ראש העין

עי חלד - יו"ר ועד העובדים - עירית ראש העין

א' קמארה

מזל כהן

מצבה הכספי של עירית ראש העין.



מצבה הכספי של עירית ראש העין

אני פותח את הישיבה.

מצבה הכספי של עירית ראש העין. אני ביקשתי לקיים את

הדיון הזה אחרי שיחה עם משרד הפנים. יש ויכוח בין המשרד לעירית ראש העין לגבי

הסכומים שמועברים, האם מועברים מספיק או לא, האם זה בהתאם לקריטיונים כפי

שנהוג בכל העיריות או שיש אפליה. המציאות היא עגומה. ראש העין היום בשביתה,

ראש העין לא מסוגלת לשלם משכורות, ראש העין נאבקת כמעט על חייה מבחינת ניהול

יום-יומי. מציאות כזאת, בסופו של דבר, אני מקווה שזה לא יהיה פה, מביאה לחשב

מלווה, חשב מלווה מביא לוועדה קרואה. ראינו זאת בבני ברק, ואני לא רוצה להשוות

בין אחד לשני.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה לשמוע כיצד אתם מתנהגים מבחינה תקציבית כלפי ראש

העין ומה הדרך שאתם מציעים כדי לסייע לעיריה הזאת. אני רוצה שבדיון לא יהיו

דקלרציות ולא הצהרות פוליטיות. אני רוצה לגופו של ענין לראות מה אנחנו יכולים

לעשות. המציאות היא ברורה, מתנהלת עיר כמעט בהתמוטטות.

רשות הדיבור למר רחמים אחרק, ממלא ראש העיר. בבקשה.

ר' אחרק;

12 שנה לא היתה שביתה בעירית ראש העין ועירית ראש העין השתדלה לתת

לעובדים את משכורתם, לפעמים על חשבון דברים אחרים. זו היתה אמת המידה שלנו,

לתת לעובדים משכורת ב-10 לחודש. לצערנו, בחודש האחרון לא יכולנו לתת משכורות

בגין הגרעון שהגענו אליו. איך הגענו לגרעון זה, הגזבר יסביר. אבל, ראש העין

גדלה בשנים האחרונות, ואני מצטט מדברי שר השיכון בעתון: קטסטרופת ראש העין לא

תחזור במודיעין אם רוצים למכור את מודיעין. אנחנו לא נחזור על השגיאות שעשינו

בראש העין.

בנינו אזור תעשיה הדש לתפארת. תוך שנתיים נקבל את התוצאות המשפיעות עלינו

כלכלית לאיזון תקציבי. אלה השנתיים הקשות ביותר כדי לאזן את התקציב. ראש העין

גדלה. אנחנו פי שלוש מגבעתיים בשטח, קטנים באוכלוסיה בחצי אבל לפני שנה זח היה

בשני שלישים. אנחנו היום בגודל או כמו רמת-גן או כמעט פתח-תקוה. האוכלוסיה

שלנו פרוסה על שטח גדול מאד.

לכן אנחנו צריכים בשנתיים הבאות לנסות להגיע לאיזון תקציבי בכוחות עצמנו.

אנחנו צריכים את העזרה הממשלתית בשנה זו ובשנה הבאה. אנחנו לא מבקשים חסד,

אנחנו מבקשים לעשות לנו על פי יכולתנו כדי שנוכל לתת משכורות לאנשים. בנינו

מבני חינוך על חשבון העיריה. מי שהיה צריך לשלם, משרד השיכון, משרד הפנים

ומשרד החינוך לא עשו את זה.

בנושא החשבונאות, אני מבקש שהגזבר יתן בקצרה.

אין ספק שדו "ח סוארי מנסה להתמודד עם בעיות הרשויות המקומיות, אבל הוא

גורם נזק אדיר לישוב שהוא בפיתוח, כי דו"ח סוארי מתבסס בעיקר על האוכלוסיה.

בישוב כמו ראש העין, שגדל משנת 1973, על פי מירשם האוכלוסין, ב-40% ועל פי

נתונים שלנו ב-60%, כי יש תושבים שלא תמיד הולכים להירשם במירשם האוכלוסין

מסיבותיהם, נוצר מצב שאם למשל בבסיס הנוסחה רשמנו בקטע של הכנסות 19 אלף תושב,

וזה 25 אלף תושב, באותו רגע מגיע לעיריה עוד מענק של 10 מליון שקלים. אפשר

לומר: אתם שווים כמו כולם, לקחנו את מספר האוכלוסין מתאריך מסוים, אבל לישוב

בפיתוח מואץ זה גרם נזק.

דבר שני, נושא התעשיה. אילו בראש העין היתה נבנית תעשיה כמו שרצינו, ראש

העין לא היתה באה לכאן. בראש העיר הבניה פרוסה על שטח פי שלוש מגבעתיים, כאשר

בראש העין יש בית על דונם וחצי, ברור לך, אדוני היושב-ראש, מה מהשמעות הכספית

של הענין.

רמת ההוצאה של ראש העין היא סבירה. אני הוכחתי זאת גם בהשוואה לישובים

דומים ונמוכים מאתנו מבחינת מספר האוכלוסין. הבעיה של ראש העין היא ברמת

ההכנסות. בכל ישוב מקובל, ודו"ח סוארי ממליץ ליצור מצב שהתעשיה תהיה לפחות 50%

מהארנונה. אצלנו התעשיה היא 25%-20% מתוך הארנונה. אנחנו גובים ממשרדים 38

שקלים. ממוצע ארצי נע בין 120 ל-180 שקלים. אם אתם לא נותנים לי לגבות,

שהמדינה תממן.

מפליא אותי שהאוצר לא מאפשר לך לגבות יותר.

משרד הפנים אישר את הענין ברמה עקרונית. מושכים אותי כבר שבעה חודשים.

הבנתי שיש התקדמות בענין ובהתערבותו של מנכ"ל משרד הפנים נקבעה ישיבה ל-7

בחודש. אני מקווה שמזה ייצא משהו.

אילו היה אזור תעשיה היום, לא היה גרעון בעיריה, כי זה 15 מליון, זח מה

שחסר.

מה זאת אומרת לו היה לך אזור תעשיה?

אין אצלנו אזור תעשיה שזה המרכיב העיקרי בהכנסות. באזור תעשיה אתה גובה

10 שקלים, אתה מחזיר לאזור 2 שקלים. במגורים אתה גובה 10 שקלים, אתה מחזיר 20

שקלים, בעיקר בגלל חינוך, רווחה וכדומה. לכן הבעיה היא זמנית בראש העין, איך

לעבור את השנתיים הקרובות.

אני רוצה לתת דוגמה משנת 1993. ב-1993 היה גידול, על פי מירשם האוכלוסין

40%,על פי נתונים שלנו 60%. הגרעון היה פי 10%-8%. פה יש לי גרעון של 40%

מהתקציב, כאשר ההוצאות גדלו רק ב-21%. זאת אומרת, לעומת הגידול באוכלוסיה של

50%, גדלנו ב-20%. הגידול במענק באותה שנה היה 100 אלף שקלים. אומרים לי

ארנונה, אבל 50% מהבתים סגורים. נותנים שירותים ואף אחד לא גר שם, ועל פי חוק

צריך לתת פטור מארנונה.



פיתוח - את מודיעין בונה המדינה. כמה בתי ספר בונים במודיעין, שניים-

שלושה? אנחנו בנינו שישה בתי ספר ו-30-40 גנים. חיבורי חשמל 3-4 מליון שקל.

זו זוועה, זו שערוריה, צריך לדאוג שזה יכנס לתוך

התקן. אבל אף אחד לא פתר את הבעיה הזאת עד היום. איפה באות לידי ביטוי הבעיות

המיוחדות שיש בפיתוח מואץ. אתן דוגמה. משרד השיכון בנה שכונה, הוא לא דאג

שיהיו מים. השכונה אוכלסה כבר. אין משאבה. צריך להפעיל משאבה בראש העין

הותיקה. אין תיאום בין משרדי הממשלה.

דיברו והזכירו את נושא הניהול. אני מחזיק דו"ח ביקורת של רואח חשבון משנת

1993. בכל מקום הוא כותב: אין ספק שהגרעון ב-1993 ברמת ההוצאות נבע מזה

שהעיריה לא לקחה בחשבון את הפיתוח המואץ. היא גם לא יכלה לדעת כמה יכנסו באותה

שנה.

לקחו ישוב שהוא לא חזק, לא רק ממבחינה כלכלית גם מבחינה מנטלית, והעמיסו

עליו ישוב בעל דרישות. עשינו מאמץ והגדלנו במאות אחוזים את אגרת ביוב, מ-12

אגורות ל-1.20. קמה צעקה. אנחנו צריכים זמן. זה לא ישוב חזק. לא יכולתי להחיל

חוק עזר מתקדם על השכונות החדשות. אנחנו רוצים לשפר את הענין. ראש העין בדרך

הטובה. אנחנו מבקשים דבר ראשון, עזרה במענק לשנת 1995, כאשר בשנתיים הקרובות

יורדים במענק על פי הארנונה. דבר שני, כיסוי גרעון.

הערה נוספת. עירית ראש העין עבדה עם בנק אחד. טעות של העיריה מלפני הרבה

שנים, לא חשוב מה הסיבות. אף אחד לא רוצה לעבוד איתה. רציתי לעבוד עם בנקים

אדוני, אנחנו לא רוצים לעבוד אתך. כשתתייצב נעבוד אתך. לא

רוצים לתת לי הלוואות, הם אומרים: כשתשתפר נעזור לך. לכן אם אקבל את העזרה

בשנה השוטפת, אוכל לבוא אל הבנקים לדרוש ולהראות שאני בדרך הנכונה.

אנחנו עומדים לפתח פרוייקט 611, שראש העין בעוד שלוש-ארבע שנים תהיה ישוב

עם עודפים לא עם גרעון. לכן אני מבקש לתת לנו לעבור את השנתיים האלה.

אנחנו רגילים שכולם מגיעים אלינו עם בעיות. אתמול בערב הייתי בראש העין,

הסתובבתי וראיתי. העיר הזאת גדלה ב-100% בארבע שנים. זה כאילו שירושלים היתה

היום מליון נפש. אני לא יכול להעריך איך אפשר להתגבר על בעיה כזאת.

לעיר הזאת יש פוטנציאל עם הרבה שטחים ריקים. יש להם בעיות עצומות בגלל

הנתון הזה ונתון אחד מספיק לי. לכן הערכתי היא מאחר ויהיו להם הכנסות גדולות

מהיטל השבחה, אני מעריך אותם במליונים רבים, אני חושב שהבעיה שלהם היא גישור.

יש אפשרות, בגלל הפוטנציאל שחם יקבלו הכנסות, לנסות לפתור את הבעיה בדרך הזאת.

ההצעה שהוצעה על ידינו למעשה היתה ההצעה שהוצעה על ידך. לפני שבוע, לפני

שראש העיר נכנס לבית החולים, הם הפגינו על יד משרד ראש הממשלה. הזמנתי אותם

אלי לחדר ושאלתי אותם שאלה פשוטה: כדי לשלם משכורות וכדי שהכל יעבוד, כמה אתם

צריכים?

נשלח קודם כל איחולי החלמה ובריאות טובה לראש העיר.

הם אמרו לי: אנחנו צריכים 5 מליון שקלים. עם כל הכבוד שאני רוחש לעצמי

ולמשרד שלי, לך תעביר במזומן במכה אחת סכום כזה, זה אותות ומופתים. הסכום

הועבר אליהם ודובר שיקחו עוד הלוואה של 2 מליון שקלים. לצערי הרב השביתה עוד

נמשכת.

קיבלתם 5 מליון שקלים. אני יודע, אני מלווה את משרד הפנים, שלא בפשטות הם

פותחים פתאם את היד ומזרימים 5 מליון שקלים. מה קרה? הכל עומד כאילו במקומו.

ר' אחריק;

באותו יום אמרנו לכבוד המנכ"ל ש-5 מליון שקלים שיעברו הם ייעצרו בבנק

אוצר השלטון המקומי בגלל חובות ספקים שתקועים שם.

עי קלעג'י;

כשראש העין התפתחה, ניסיתי ללוות אותה וההמלצות שלי הן פשוטות. 1. אני

בין אלה שביקשו שיעבירו אליהם שטח לאזור תעשיה. דבר שני, אני בין אלה שהמליצו

על הגדלת ארנונה לתעשיה. 3. אמנם עיר קטנה קולטת גוף גדול, אבל היא לא צריכה

לצאת מגדרה ולהוציא יותר ממה שיכולים. למשל, בתי ספר. עיר שכל ההקצבה בה על

בתי ספר צריכה להיות על ידי משרד החינוך. היא לא יכולה להוציא 10-20 מליון על

בניית בתי ספר כשהיא לא מקבלת תקציב. אין לח כוח לסחוב דבר כזה. אתם עושים

גרעון, באים לוועדת הפנים או אלי ומבקשים שמשרד הפנים יכסה את הגרעון. אני לא

יכול להחליף את משרד החינוך ומשרדים אחרים. 19 מליון גרעון ב-1993, אנחנו

מכסים, לפי ההסדר, 11 מליון במענק. כלומר, הלכנו אתכם לאורך כל הדרך. אמנם

ציונות, אמנם קליטה, הכל נכון. אבל ברגע של משבר, כולם צריכים להירתם.

אני מבקש שאיציק יציג פה את המספרים, בכמה המענק גדל, כמה היה הגרעון ומה

אנחנו הזרמנו.

אני רוצה לדעת אם דייקתם בנושא של גידול האוכלוסיה מול המענקים שהעברתם

ומול זה שהארנונות לא משולמות בשנה הראשונה.

לגבי מספר האוכלוסיה, בנינו את נוסחת ההקצבה מתאריך מסוים שהיה אפריל

1994. באה הרשות המקומית וטענה: אנחנו בגידול מואץ ונקודת הזמן שלקחתם לא

תגידו מה כמות האוכלוסיה. אמרו 25 אלף. הוא אמר: אני

מוכן לקחת 25 אלף בתנאי שבסוף השנה תוכיחו שיש 25 אלף. למרות שאם נדייק בפרטים

ונלך לפי חספר, הרי לא כולם באו ב-1 בינואר. בדרך כלל אנחנו יודעים שהאיכלוס

בא לקראת תחילת שנת הלימודים, לקראת ספטמבר. זאת אומרת האיכלוס הוא לקראת

הרבעון האחרון, ואנחנו פה מתקצבים על פני שנה שלמה. התעלמנו מהקטנות האלה.

נקודה נוספת. זו לא פעם ראשונה שאנחנו יושבים עם ראש העין. לצערי, אנחנו

מקדישים לראש העין שעות עבודה רבות. אני מדבר על כל המערכת, מהמנכ"ל, וכשהיה

השר מהשר ולמטה. מרגע שנכנסתי לתפקידי, זה כבר ארבע שנים, ראש העין לא יורדת

מסדר-היום. כל פעם מוצאים פתרון, הפתרון מחזיק מעמד חודש או חודשיים, וזה

למרות המענקים.



אני אסקור את המענקים בשלוש השנים האחרונות. ב-1993 הוא היה 12.7 מליון.

ב-1994 הוא היה 18.7 מליון. ב-1995 הוא היה 19.7 מליון. בנוסף על כך ניתנו

סכומים לכיסוי גרעונות. בשנת 1993 זה ניתן חד-פעמי, במסגרת כיסוי גרעונות

בחינוך. בשנת 1994 - 4.3 מליון. בשנת 1995 - 8.4 מליון. המליונים זורמים

והמשבר, לא רק שהוא לא נפתר, הוא הולך ומעמיק כל הזמן.

דיברנו על ארנונות. לשמחתי, ראש העין קלטה את שלושת-ארבעת העשירונים

העליונים. היא לא קלטה אוכלוסיית מצוקה. רמת הארנונה שם נמוכה עד כדי להדהים.

אני מדבר על השכונות ההדשות. אפשר לעשות רה-דרוג. בשנת 1994 התעריך למגורים,

נדמה לי, היה בסביבות 16 שקל למטר מרובע.

שי מדמוני;

זה לשכונות הו ותיקות.

זה מדורג.

י י בלק;

זה תעריף שאצלנו בירושלים, בקטמונים לא משלמים אותו. זה תעריף נמוך. מה

עוד, שאצלכם באמת ההוצאות גבוהות יותר, כי הישוב פרוס, הכל בנייה צמודת קרקע,

אבל האוכלוסיה הזקה. מי שבא לשם, שישלם תשלום ריאלי עבור השירותים שהוא מקבל.

מצד אהד, אתם טוענים כל הזמן, בצדק, שאתם מספקים רמת שירותים גבוהה. שהתושבים

ישלמו עבור רמת השירותים. אתם בונים בתי ספר, על חשבון מה? על חשבון הגרעון או

על חשבון אותם סכומים עתידיים שאנחנו נדרשים כל הזמן לממן. זה לא מלכתחילה, כל

הזמן זה בדיעבד.

זה נכון שבתחום ההכנסות, ניתן להגדיל אותם באזור תעשיה. אנחנו עושים כל

מאמץ, אבל לא מכאן תבוא הישועה. להציג את הדברים שרק משם תאזנו את התקציב, זה

לא נכון.

ש' מדמוני;

לא רק משם.

יי בלק;

בשביל לאזן את התקציב צריכות להיעשות שתי פעולות. אחת, לצמצם את ההוצאות.

אתם לא אמורים לבנות בתי ספר ולא שום דבר. למדינה יש מפתח עלות. כשבונים בית

ספר אחד ומפתח העלות לא בדיוק מתאים, לא נורא. כשבונים כמות כזאת של מוסדות

חינוך - - -

היו"ר י' מצא;

מה הם יעשו? איפה ישימו אותם?

אם המדינה צריכה לממן את זה - - -



היו"ר י' מצא;

לא מממנת.

לא מממנת אז לא בונים. אני האחרון שאגיד לבנות על חשבון הגרעון. אני לא

יודע לעשות גרעון כי חוק חתקציב מגביל אותי. מאיפה אני צריך לממן כסף היום?

ר' אחרק;

חיבור חשמל לא מופיע בשום מקום. בשום מקום לא כתוב שחיבורי חשמל נותן

משרד החינוך.

יי בלק;

תבין דבר אחד, באותה מידה שאתה מכניס אותי לפינה ואומר; בוא תממן אותי,

לי אתה אומר את זה על רקע שביתה, על רקע חוסר תפקוד המועצה המקומית. למה לא

תעשה את זה מלכתחילה מול המשרד היעודי שאמור לתת פתרונות לזה.

שי מדמוני;

אנחנו לא אומרים שמשרד הפנים צריך לממן חיבורי חשמל.

י' בלק;

אתה בא אל משרד הפנים עם סך הגרעונות, אתה לא בא עם דבר אחד. סך הגרעונות

כוללים בתוכם גם חשמל וגם הוצאות מימון חריגות מכל וכל. אני אומר שבניהול נכון

הדברים האלה היו צריכים להימנע.

שי מדמוני;

אני מצפה שמשרד הפנים יסייע לנו. לא פעם ולא פעמיים באתי ואמרתי לסמנכ"ל

שאני מוכן שיבוא כל גורם שהוא יבחר לבדוק בעיריה כל דבר, וראש העיר מתחייב

לתקן. אין עיריה שאי-אפשר לייעל. אפשר לייעל, מליון שקל, 800 אלף שקלים, אבל

לא אלה סדרי הגודל של הבעיה.

לגבי ארנונות, ראש העין גובה כ-21 שקלים מהשכונות החדשות. אנחנו מעל

הממוצע במרכז הארץ או לפחות בממוצע. אפשר להתווכח על הנתונים אבל בטח לא אלה

סדרי גודל של הבעיה.

לגבי בעיית מבני חינוך, אף פעם לא אמרנו למשרד; תכסה לנו את ההוצאות

בנושא החינוך. באנו ואמרנו למשרד הפנים, כגוף שאחראי על הרשויות המקומיות,

תעזרו לנו במשרדי הממשלה, תייצגו אותנו במשרד האוצר ובנושא החינוך תמליצו

בפניו לתת לנו הלוואת גישור לעוד ארבע שנים. אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה ש-60%

מהבעיה הם של משרדי הממשלה.

רענן כהן;

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על שאתה מקיים דיון בנושא

ראש העין. אתה ראוי לכל השבח.



היו"ר י' מצא;

ראש העין על ראש שמחתנו.

יש לציין שחבר-הכנסת רענן כהן ליווה אותנו בשבועיים האחרונים כמעט יום

יום.

רענן כהן;

אני רוצה להודות גם למנכ"ל משרד הפנים שעושה עבודה יוצאת מן הכלל.

כל מי שרוצה לראות עיר לתפארת במדינת ישראל, הוא יכול להסתכל על ראש העין

ולראות עולם משתנה. זה לא ישוב חמולתי כפי שהיה בעבר, הכל השתנה. נכנסו

אוכלוסיות שונות לראש העין והן משנות את הנוף של הישוב. מ-1990 עד 1994, מספר

האוכלוסיה בישוב עלה ב-140%. אם אני בודק את ההוצאה שעלתה, במקרה הטוב היא

מגיעה ל-45%-40%. יש פער גדול.

לפעמים יש מצבים בחיים שצריך לעשות הכל לפני התפרצות מאבק, כי ברגע שהעסק

יוצא מידינו, זה כדור שלג שאף אחד לא יודע לאן הוא מוביל, היכן הוא פוגע ואין

שליטה לאף אחד מאתנו. זה ישוב יפה, אנשים נפלאים, שבאמת רוצים לקיים אורה חיים

בצורה מסודרת. יש שם גם מנהיגות מוניציפאלית יוצאת מן הכלל. אנחנו צריכים

להגיד תודה למנהיגות הזאת שמובילה את הישוב לאן שהיא מובילה.

אני פונה אליכם, סייעו לישוב הזה, תנו להם פתרון לפני שיהיה מאוחר. כל

שקל שתתנו עכשיו הוא הרבה יותר זול מאשר אחר-כך, כי אחר-כך העסק יתפרץ ומה

שתתנו, גם תתנו וגם תקבלו סטירה ואין לזה ערך. תנו באהבה, תנו בגאווה, תנו להם

לצאת בהרגשה טובה ונדמה לי שאתם משקיעים במקום הטוב ביותר במדינת ישראל.

י י בלק;

מה יהיה בעוד חצי שנה?

רענן כהן;

תבדוק כל מה שתרצה, תבטיח שהניהול יהיה בסדר, תעקוב אחר מה שקורה שם, אבל

תן להם לנשום אוויר, שישקיעו למען החינוך ולמען החברה.

היו"ר י' מצא;

קיבלתי מברק מראש העיר. למען הפרוטוקול אקרא אותו. הוא כותב אותו ליו"ר

ועדת הפנים. "ממיטת חוליי אני פונה אליך בבקשה לסיוע. ממועצה בת 11 אלף נפש,

צמחנו לעיר בת 30 אלף נפש ללא סיוע הולם של משרדי הממשלה. העיריה בקריסה.

עובדים שובתים זה היום ה-20 משום שלא קיבלו משכורת. "מקורות" מנתקים את המים

בגלל חובות כבדים. קבלנים וספקים עזבו את השטח. אשפה וגזם מתגוללים ברהובות

ומהווים מפגע תברואתי. מוסדות החינוך מושבתים בחלקם הגדול ופתיחת שנת הלימודים

הבאה בסכנה. למרות זאת אין מי שיושיע. אנא, התערבותך לחיסול המשבר ומניעת

האסון. העתקים; לשר הפנים, לשר השיכון, לשר לאיכות הסביבה, לשר האוצר ולשר

החינוך."



אני רוצה לומר משפט נוסף. אין לי ספק שמשרד הפנים עשה כלפי ראש העי/ מעל

ומעבר. אני יודע שידו של משרד האוצר קמוצה באופן טבעי והויכוח הוא עם האוצר.

לו לא היה למשרד הפנים הויכוח עם האוצר, הוא יכול היה להזרים הרבה מעבר. זה

נכון שמשרד הפנים גם לא יכול לשאת בהוצאות הממלכתיות שמוציאה רשות מוניציפאלית

בכל התחומים, מבניית בתי ספר, דרך שירותי רווחה אחרים, שאלה שירותים ממלכתיים

שכל משרד צריך לתת בהתאם.

יחד עם זאת, כמו שאמר חבר-הכנסת רענן כהן, זאת עיר, שאני לא חושב שיש

תקדים דומה לה מבחינת הגידול שלח, אולי בית שמש בעוד ארבע-חמש שנים. בתוך עמנו

אנחנו חיים, אסור לתת לעיר כזאת להתמוטט. זה יכאב לכולם. צריך לסייע מעל ומעבר

למה שאתם עושים. אין לי טענה. אתם יכולים להגיד נתנו 5 מליון, מעבר לזה אני לא

יכולים לתת, לכו לשר. אני פונה אליכם ומבקש שתתנו מן היקב ומן הגורן, לתת להם

לעבור את תקופת המעבר הזאת כדי שהם לא יכנסו לכשל ניהולי מתוך כורח מציאות

שמתפתחת שם.

חבר הכנסת ויינשטיין הציע הצעה, מתוך נסיונו העשיר בוועדת הכספים. נדמה

לי שהיא יכולה להיות טובה. אני מצפה שתתנו את הסיוע הזה, מספיקה נקודת ציון

אחת. הגידול מ-11 אלף ל-30 אלף בארבע שנים, כפי שנזכר במברק, אומר הכל.

הפתרון שציין פה חבר-הכנסת ויינשטיין הועלה על ידי העיריה ועל ידינו מספר

פעמים. כלומר, זח הנתיב שצריך ללכת בו. הבעייתיות היתה, הגזבר ציין אותה, שהוא

עבד עם בנק אחד. כשהוא התדפק על דלתי הבנקים, התשובה היתה שלילית. אני מבקש

את עזרת חברי חכנסת לגייס הלוואה ארוכת טווח בסכום גדול מאחד הבנקים או משני

בנקים כסיוע. אני אוכל לתת את כל המכתבים האפשריים. אני חושב שלא רק שהבנק לא

מפסיד אלא הוא מרוויח וגם אנחנו מרוויחים. זה קטע אחד שמאד רצוי לעשות אותו.

דבר שני, בנושא התעשיה, אמרתי לכם מה אני הולך לעשות.

דבר שלישי, אני אשב עם אגף הכספים כדי לנסות לשלב את ראש העין בתוספת

שאני הולך לתת לעיירות הפיתוח.

חוץ מ-5 מליון שהוזרמו חסר להם כמליון וחצי.

שי מדמוני;

כבר לא. צריך לשלם שתי משכורות. משכורת שניה עוד שבוע.

במחצית שנה הוזרם ממשרד הפנים לראש העין כ-21 מליון שקלים, כסף זמין. אם

חודש בחודשו יהיה אותו מחזה, ואני צריך להזרים במחצית השניה של החודש עוד 40

מליון שקלים. אם אני אכנס לערוץ הזה, אני אמלא את תפקידי בצורה הגרועה ביותר.

כלומר, אני הולך לעשות מהלכים שיגרמו לנזק. אסור לי להמשיך בנתיב הזה.

מאחר ואני צופה שהכנסות של עשרות מליוני דולרים מהיטלי השבחה, ומכיוון

שכולם אומרים את זה, מאחר והסכום הזה יגיע בעתיד, הבעיה היא מה עושים בינתיים.

משרד הפנים צריך לומר לעירית ראש העין, אני רוצה להיות שותף בגביית היטל

ההשבחה שלכם. תמורת זה אני משיג לכם את הסכומים.



שי מדמוני;

אני מבקש את עזרת משרד הפנים בהזרמה מימונית של 5 מליון שקלים כדי להפסיק

את השביתה מחר. זה דבר אחד.

דבר שני, הגדלת המענק השוטף בשלוש השנים הקרובות כאשר זה הולך ויורד עד

לאפס.

דבר אחרון, הלוואת גישור על סמך היטלי השבחה. בעוד ארבע שנים יהיו לראש

העין הכנסות בסדר גודל של 80-100 מליון שקלים רק מהיטלים.

עי קלעג'י;

לחודש הזה, קיבלתם הלוואה של חצי מליון, נשאר מליון וחצי כדי לכסות את

המשכורות. אני צריך למצוא פתרון למליון וחצי. החודש הבא כבר בשער. אני לא רוצה

להגיע לאותו מחזה. בימים הנותרים שנשארו, אני רוצה לעלות על הגל שהציע חבר-

הכנסת ויינשטיין ולנסות לסדר הלוואה.

הצעתי היא, מליון וחצי אוציא לכם בכסף זמין. תשלמו את המשכורות ותחזרו

לשגרת חיים. בין לבין נחפש הלוואת גישור ארוכת טווח. היה ונמצא אותה, מה טוב.

אם לא, נשב אתכם כדי למצוא פתרון איך להעביר את החודש הבא, כי המבנה של התקציב

שלכם צריך להיות אחרת.

שי מדמוני;

אני צריך היום, כדי שמהר נוכל להפסיק את השביתה, לפחות 3 מליון שקלים, לא

מליון והצי, כי אני חייב לקופות גמל ולקרן השתלמות מליון וחצי שקלים.

ע' קלעג'י;

תהיו רציניים. באתם אלי, נתתי לכם 25 מליון ואתם חוזרים אחרי שבוע. איפה

האחריות שלכם?

הי ו"ר י' מצא;

מליון וחצי שקלים מספיקים לתשלום המשכורות. נכון שזה כרוך עם קופות גמל

וקופות אחרות. את זה תשהו לחודש הבא, לעוד חודשיים, לעוד שלושה. גם העובדים

צריכים להבין שצריך להימצא פתרון כולל בנושא הזה. אחר-כך יבוא הנושא של הלוואה

בנקאית. אם לא יימצא פתרון, יזמן אתכם המנכ"ל לדיון נוסף כדי לפתור בעיה זו.

אני חושב שמגיעה מלת תודה למשרד הפנים על כל המאמץ שהוא עושה. לא כל עיר

מקבלת תזרים כל כך גדול.

ר' אחרק;

אין לי ספק וגם ציינו במכתבנו שמנכ"ל משרד הפנים עזר לנו כל הזמן. הבעיה

שלנו היא לעבור את החודש הזה.

במליון וחצי שקלים תוכלו לשלם את המשכורות.

אם יש לנו התחייבויות לאוצר השלטון המקומי, לא נוכל לעבור את החודש הזח.

אם הכסף יועבר ישירות למשכורת, אין בעיה.

מר דב רוזנבוים, אפשר שמליון וחצי שקלים אלה לא ייבלעו בבנק האוצר לשלטון

מקומי?

אפשר לבדוק את זה.

מר דב רוזנבוים יבדוק את זה. תהיו אתו בקשר.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00