הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. ט"ז בסיוון התשנ"ה (14 ביוני 1995). שעה 09:00

חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

ש' אביטל

פי בדש

ני בלומנטל

חה"כ י' ונונו

אסף קדם - דובר משרד האנרגיה והתשתית

עמרי לולב - מרכז נושא שריפת אשפה, משרד האנרגיה

יוסי ענבר - מנהל אגף לפסולת מוצקה, משי לאיכות הסביבה

יוסי דנקונה - ס/ מנהל מינהל כימיה ואיכות הסביבה, משרד

התעשיה והמסחר

יהודה מירון - לשכה משפטית, משרד הפנים

חיים אלישיב - מזכיר מוע' ארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים

דייר נוישטטר - יועץ לאיכות הסביבה במשרד הפנים ויועץ

לוועדת הפנים בנושא איכות הסביבה

דניאל מורגנשטרן - מרכז השלטון המקומי

שמואל ריכטמן - ראש מועצה איזורית רמת הנגב

דייר דוד פרנקל - יועץ משפטי, עירית באר-שבע

אריה בר - חשב מועצת עירית באר-שבע

מרים טירקל - חברת מועצת עירית באר-שבע, ויו"ר המאבק

נגד הקמת אתר פסולת דודאים במתכונת ארצית

אסתר מרקוביץ - המאבק נגד דודאים, באר-שבע

נועה הראל - המאבק נגד דודאים, באר-שבע

שמאי אסיף - מתכנן תוכנית המטרופולין של באר-שבע

ישראל טויטו - עירית ירושלים

אבי גולדפרב - אוניברסיטת תל-אביב

אלי לירן - אוניברסיטת תל-אביב

דוד פרמוביץ - אוגדן

טל מרום - המכון הישראלי לדמוקרטיה

אי קמארה

רשמה: אי שלהבת

1. הקמת אתר "דודאים" כאתר פסולת ארצי (הצעה של חה"כ י' ונונו).

2. ההחלטה להפוך את אתר הפסולת "דודאים" לאתר הפסולת המרכזי הארצי

(הצעה של חה"כ פ' בדש).



הקמת אתר "דודאים" כאתר פסולת ארצי (חה"כ י' ונונו)

ההחלטה להפוך את אתר הפסולת "דודאים" לאתר הפסולת המרכזי הארצי (חה"כ פ' בדש)

על סדר היום המשך הדיונים בנושא אתר פינוי אשפה "דודאים" ולהערכתי אנו

קרובים לסיכום הדיונים. בינתיים קיבלנו פניות גם ממשרדי ממשלה אחרים שהציגו

עמדות שונות מהעמדה שהוצגה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה. בישיבה שתתקיים

בשבוע הבא אולי נוכל כבר לקבל החלטות ולהניח את מסקנותינו בפני הכנסת. נפתח

את הדיון עם משרד האנרגיה. אני מבקש שתדברו בקצרה ובאופן מתומצת.

רק לאחרונה נכנסתי לנושא אבל הספקתי כבר ללמוד אותו. ראיתי בפרוטוקול

שבישיבה הקודמת הוצגו בפני הוועדה הטכנולוגיות השונות והמשמעויות הכלכליות

של שריפת אשפה, כך שאני רואה את עצמי פטור מהצגתם. אני רוצה לציין שמסתבר

שעלות שריפת האשפה בעולם כמעט זה לעלות הטמנת האשפה. כשעלות ההטמנה גבוהה

גם עלות השריפה גבוהה וכשעלות ההטמנה נמוכה גם עלות השריפה נמוכה, המספרים

דומים. אני רוצה להתריע מפני השוואות לא זהירות למתרחש בשאר העולם כי יש

אלמנטים שונים, כמו מחירי הקרקעות, שמשפיעים על העלות.

משרד האנרגיה תומך בעבודה שנעשית על-ידי איגוד ערים לאיכות הסביבה,

שקיבל החלטה אסטרטגית לקדם הקמת מתקן לשריפת אשפה. אנחנו אמורים להציג

באוגוסט או בספטמבר תשובה על המשמעות הכלכלית של ההבדלים בין תקני איכות

הסביבה השונים בשריפה בישראל. משרד האנרגיה במשך שנים ניסה לקדם ולשכנע את

הממשלה שטכנולוגית שריפת אשפה היא טכנולוגיה מועדפת אך לא הטכנולוגיה

היחידה. זה לא סוד שבשנים האחרונות משרד האנרגיה מצא את עצמו עומד

בקונפליקט עם המשרד לאיכות הסביבה שניסה לקדם, משיקוליו, טכנולוגיות אחרות.

היום אמורה להתכנס ועדת שרים אד-הוק לנושא הזה בראשות שר האנרגיה

והתשתית, שמטרתה לבחון את האלטרנטיבות השונות. לוח הזמנים להגשת סיכומי

ועדת השרים הוא 31.12.95.

האם יש החלטה של הממשלה שהענין הזה יידון עד 31.12.95? מונח לפנינו מכתב

של שר האנרגיה מה-14.5.95 שבו הוא אמר שהוצע לממשלה לדחות את המועד עד

ל-31.12 אך אז הצעתו עוד לא נדונה. עכשיו אתה מספר לנו שוועדת השרים כבר

הוקמה לנושא הזה והיא תכריע עד 31.12.95. מי שותפים בוועדה הזו?

בראש אותה ועדה עומד שר האנרגיה והתשתית ושותפים בה השר לאיכות הסביבה,

שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ושר הפנים. הוועדה צריכה לבחון את שריפת האשפה

כחלופה כלכלית לחלופות אחרות. היום יש תיאום ושיתוף פעולה עם המשרד לאיכות

הסביבה. אנו מתכוונים שעבודת הוועדה לא תצטמצם רק להיבט הטכני אלא מטרתנו

להכין תוכנית פעולה של שריפת אשפה לייצור אנרגיה, בעיקר במישור החוף. למרות

שהטמנה ושריפה הן כביכול מנוגדות בתוכנית הארצית שתי הטכנולוגיות צריכות

לקחת חלק. באי זורים מסויימים יהיה יתרון להטמנה לעומת שריפת אשפה ולהיפך,

זה גם פונקציה של השינוע והמרחקים, כמויות האשפה וסוגן.

מהו טווח ההכרעות של הוועדה ומהו טווח הביצוע? האם מסקנות אותה ועדה

יהיו לתוכנית עתידית או לביצוע מיידי? יכול להיות שאתם תגיעו למסקנה



שהחליפה היא שריפה ושאין צורך בטמינה באתר "דודאים". אולי צריך לקבל החל

ביניים שבינתיים לא תתבצע כל פעולה ב"דודאים"?

תהליך התיבנון והרישוי של משרפות לדעתי ייארוך שנים אחדות, ולא הייו

רוצה להסתכן בהערכות שלזמן. וגם אצל מי שהיום מתקדם יותר, באיגוד ערי

דרום-יהודה, שכבר שנים לומדים את הנושא ועומדים כנראה מאוד בקרוב בפנ

הוצאת מיכרז, גם אצלם זה יהיה תהליך של להערכתי שנתיים לפחות.

נניח שתגיעו למסקנה שהקמתו וקיומו של אתר ""דודאים"" פוגעים באיכות

החיים והסביבה ותגיעו למסקנה שהחלופה היא מבערה, האם אתה לא רואה את הנתק?

אנו צריכים לקבל את הפרוטוקול של החלטת הממשלה.

אני מבקש להיזהר ולדייק, אינני סבור שמשרד האנרגיה ייקח על עצמו לקבו

אם אתר ""דודאים"" מזיק לסביבה או טוב לסביבה, זה לא בתחום התמחותנו ולא

בתחום אחריותנו, יש גורמים בממשלה שמופקדים על הנושא הזה. לאור המצב החמור

של הטיפול באשפה בארץ ועשרות המטמנות הפראיות הלא-מוסדרות שמפוזרות ברחב

הארץ ומסכנות את מי התהום (ובחלק מהמקרים מי התהום כבר נפגעו וצריך להשקי

בשיקומם), אני לא מאמין שהוועדה הזאת בסיום תפקידה תמליץ לעצור את הלי

רישוי אתר ""דודאים"" ולחכות שנתיים עד שייגמר תהליך הקמת מיתקנים לשריפת

אשפה. לפי הבנתנו גם כשאתר "דודאים" ייקבל את הרישוי וי יתחיל לפעול בהיקפי

יותר גדולים מההיקפים שהוא משרת אותם היום, גם אז אפשר יהיה, כאשר יהי

מתקני שריפת אשפה, לצמצם את פעולתו ואולי להחזיר אותו למתכונת האיזורית שב

הוא תיפקד עד היום. אופן הפעולה המתוכנן של האתר וגם תנאיי המיכרז הם כאל

שאין התחייבות כלפי מפעילי אתר האשפה לכמות מסויימת לאורך שנים ומפעילי

האתר גם מתארגנים לאפשרות של שינויים בכמויות האשפה.

מי שמשקיע רוצה אחר כך תמורה.

אין דבר יותר קבוע מהזמני.

אנחנו מקווים שבעזרת עבודתה של הוועדה וגם שיתוף הפעולה, שאני מציי

אותו לחיוב, בין שני המשרדים - משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה

לא יכול להיות שיתוף פעולה יותר טוב, כשאחד עושה מחקר שנמשך שנים והשני

מגיע להסדר על הקמת המטמנה, שיתוף הפעולה הוא אדיר, אפילו השקת כוסיות.

אני לא רוצה להתייחס פה לעבר, העבר הוצג פה בישיבות הקודמות של הוועדר

אני רוצה לדבר על העתיד. אנו מכינים תוכנית פעולה שתוגש בדצמבר 1995.

אני מצטער מאוד, לא הייתי מזמין אתכם, זה בזבוז של חצי שעה שהיתה לי

אתכם. השר כתב לי מכתב, שבו הוא התרעם על נושא של מטמנות ותבע משריפות,

ואילו אתה כעת מספר לי על מחקרים שתעשה. אני משוכנע שהמסמך שאתם תחברו

ייתוייק באחד הארכיבים לעוד 20 שנה. אני לא צריך לקיים פה דיון אקדמי על

מחקר שאתם תעשו לעוד 20 שנה. יש לנו בעיה קונקרטית הרגע שמחייבת טיפול

דחוף. בסוף הדיון בוועדת הפנים אני צריך להניח מסקנות על שולחן הכנסת - כן

"דודאים" או לא "דודאים", ולא ייעזרו לי מחקרים לטווח של שנים רבות.

הייתי רוצה לשמוע שני אנשים בשלב זה, ואני מקווה שאיש לא ייפגע אם אני

דוחה אחרים, את מר אריה בר ואחריו את מר ריכטמן. הייתי רוצה לדעת מה קורה

באתר "אורון". אנחנו מקיימים פה דיונים בוועדה, מה בינתיים קורה בשטח? מתי

זה הולך להיות מופעל, אם בכלל? האם יש תאריך יעד שבו המשאיות י יתחילו

לנסוע? מה המצב של תוכניות המיתאר למיניהן לגבי אתר "אורון"?

אחת הטענות המרכזיות של השר לאיכות הסביבה לגבי אתר "דודאים" היתה שהוא

לא רוצה לפגוע בתושבי באר-שבע והנגב, אין לו שום דבר נגדם, הוא אוהב אותם,

אבל ייקח 4 שנים לאשר את התיכנון של האתר האלטרנטיבי. הוא אמר את זה כאן

בוועדה, הוא אמר את זה בכנסת וגם בכלי התקשורת.

אני מתמצא בנושא, 38 שנים הייתי איש משרד הבינוי והשיכון ובמשך 2.5 שנים

כיהנתי כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. נזעקתי לעצם העובדה שזקוקים ל-4 שנים

על מנת להביא לאישור של תיכנון אתר "אורון". לקחתי על עצמי, ביחד עם ראש

מועצת רמת הנגב, מר שמואל ריכטמן, להביא לכך שאתר "אורון" יהיה מאושר

בוועדת המחוזית בתוך תקופה של עד 6 חודשים ולא 4 שנים. המצב היום שאותו אתר

אושר במועצה הארצית כאתר אשפה ארצי ומה שצריך זה להביא את האיתור המדוייק

לאישור הוועדה המחוזית. למעשה התוכנית הזאת אושרה כבר בוועדה המקומית פה

אחד, בלי הסתייגות, עם תיקונים קלים ובשבוע הבא היא מגיעה, כולל התקנון

שנלווה לה, לאישור הוועדה המחוזית.

יש כאן תצלום אוויר של האתר ובו רואים את המפעל, את פסי הרכבת שמגיעים

עד שולי האתר, קו חשמל שמגיע לשולי האתר ודרך שמגיעה עד לאתר ואפילו עוברת

אותו. בתוך האתר הזה כתוצאה מכריית פוספטים על-ידי המפעל נוצרו בורות,

באיזור הדרומי ובאיזור המזרחי.

האקלים בשטח הזה הוא 220-200 מ"מ משקעים בשנה. הקרקע היא קירטון תרסיתי,

קרקע אטימה על פי כל המדדים. האקוויפר נמצא בעומק של 700 מטר מפני הקרקע.

לכן כאשר מדברים על הטמנה של אשפה באיזור הזה הפעילות שזקוקים לה לצורך

הטיפול באשפה הוא אחר מאשר ב"דודאים". ב"דודאים" אנחנו מגיעים ל-450-400

מ"מ גשם ולכן ההפרשים הם עצומים. יותר מכך, האקלים הוא יבש ולכן המיצים

הנובעים מן האשפה (התשטיפים) מתייבשים במהירות.

אומנם משאיות המפעל עוברות על הדרכים האלה אבל בתדירות

מאוד נמוכה, משום שעיקר העבודה שלהן לא מתבצעת באיזור הזה. אבל יחד עם זאת

ביצוע דרכים אלטרנטיביות באיזור הזה היא בטלה בשישים משום שמדובר על דרכי

עפר ולא על דרך סלולה. כאן לא צריך דרכים סלולות. המשאיות של 40-30 טון של

המפעל עוברות גם בדרכים האלה ואין שום סיבה שמשאיות שתגענה לכאן - והן

תגענה בכמות קטנה יותר משום שהרכבת צריכה לספק את מירב החומר - תתקלנה

בבעיה. גם לא תהיה שום בעיה לבצע דרכים אלטרנטיביות מהדרך הסלולה עד אתר

ההטמנה כדי שלא תיפגע התנועה של המפעל.

היום אפשר, כמו שעושים ב"חיריה", ובדיוק כמו שעושים ב"דודאים" להביא אשפה,

לשפוך אותה בבור ולכסות אותה בחול. במקום להביא את האשפה ל"דודאים" אפשר

יהיה להביא אותה בעוד 6 חודשים לאתר "אורון". השטח ב"אורון" הוא שטח חולי.

זו בושה וחרפה מבחינה מקצועית איך שהציגו את הנושא של "אורון" - כאילו הוא



לא זמין, כאילו הדרכים יהיו כעלויות גבוהות ושיהיו כעיות עם הרכבת.

הרכבת, שהיא המוביל המרכזי, היא רכבת של מדינת ישראל. שתשב המדינה ותסכם

את המתיר עם הרכבת. הרכבת עוברת בשולי העיר באר-שבע ואין בכך שום פגיעה.

היום בשולי באר-שבע עוברים חומרים הרב יותר מסוכנים מאשפה והם גם י ימשיכו

לעבור בה. ישבנו עם מנהלי הרכבת והם הכינו תוכנית, כולל המסופים והקרונות.

הם הבטיחו, גם לנו וגם לשר יוסי שריד, להכין תוכנית כזו תוך 6 חודשים.

בנוסף לכך, אין כאן אוכלוסיה וזה גם הצפי לעתיד. לא יכולה להיות כאן

אוכלוסיה משום שהתיכנון הוא לעבות את האוכלוסיה ליס כביש הערבה, את דימונה,

את ירוחם וצפונה, ומצפה רמון. הסיכויים שמישהו ייקים כאן ישוב כעתיד בעוד

50-40 שנה הוא אפסי. האתר ב"אורון" מכל הבחינות יכול מהר לקלוט אשפה ואין

צורך להכין את האתר. נכון שהמרחק הוא גדול יותר מאשר ל"דודאים".

אנחנו למדנו שכשרוצים להכשיר שטח עושים את זה בשבועיים.

אם יש החלטה בהולה, נניח שמחר בבוקר רוצים לסגור את אתר "דודאים" ותשתית

הרכבות עדיין לא מאורגנת כדי להוביל באותם קרונות סגורים, אז ייביאו את

המשאיות שמובילות היום את האשפה האיזורית, או את המשאיות שמובילות ל"חיריה",

שתצטרכנה, במקום להיכנס לבאר-שבע, להמשיך לנסוע למרחק של עוד 40 ק"מ ולשפוך

את האשפה ב"אורון".

ב-1.1.96- ככיכול אמורים להעביר אשפה ל"דודאים". אנחנו מוכיחים פה

שהאינפורמציה שנמסרה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה היא אינפורמציה לא נכונה,

לא מקצועית, ושלא בדקו את השטח. נאמר שהתיכנון יימשך 4 שנים ושהמפעל

ב"אורון" מתנגד. מכיוון שהאלטרנטיבה שנבדקה על-ידם נבדקה בנתונים לא נכונים

הם צריכים שיהיה להם את האומץ לחזור ולבדוק את הנתונים ולשנות את ההחלטה.

למעשה תוך 6 חודשים אתר "אורון" יכול להיות מסודר, כולל הפעלת הרכבת. יותר

מזה, אפשר להקדים את זה לעוד חודש, חודש וחצי.

מועצות איזורית על-פי חוק חובת המיכרזים הקיים, כולל התיקונים שלו,

רשאיות לקבל הרשאות לתיכנון ולפיתוח באתרים ששייכים להם, בלי מיכרז. יושב פה

ראש מועצה שקיבל הרשאה כזאת לבניית 800 מגרשים ב"עומר". באותה מידה ראש

המועצה האיזורית יכול לעשות זאת גם ב"אורון". שלא יימציאו עכשיו את הגלגל.

למפעל ב"אורון" יש את הטרקטורים, יש לו אינטרס לשמור על איכות הסביבה, והוא

יכול להפעיל את המפעל הזה באמצעות המועצה האיזורית. המועצה האיזורית על-פי

החוק רשאית באישור שר הפנים להפעיל גורם לביצוע בלי מיכרז והוא יכול להוזיל

את העלויות בכך שההפרש שייווצר מעלות ההובלה ייתבטל. האינפורמציה שנמסרה

לגבי זה שמפעל "אורון" התנגד ולגבי הזמינות של השטח אינה נכונה.

אני מבקש שתחזור ב-2-3 דקות על דבריך לגבי הזמינות של "אורון" למען

הנציג מהמשרד לאיכות הסביבה שהגיע לישיבה באיחור בגלל תקלה בכניסה לכנסת.

הרכבת נוסעת מלאה עם פוספטים וחוזרת ריקה לבאר שבע ובדרך חזרה היא יכולה

להביא אשפה. אומנם אלו לא אותם מיכלים אבל אפשר להתאים אותם.

אנחנו מספיק מסובכים גם כך, אל תוסיף לנו עוד קושי.

אני חוזר במספר מילים על דברי. הטענות המרכזיות של המשרד לאיכות הסביבה

חיו חזמינות של האתר הזח מבחינת תיכנון חיא 4 שנים לפחות. אין לשר לאיכות

הסביבה שום ענין עם תושבי באר-שבע והנגב, הוא אוהב אותם, והוא לא נלחם

דווקא על אתר "דודאים". כולנו באותה סירה, כולנו רוצים ש-400 המזבלות

באיזור המרכז ייחוסלו - וגם לנו כתושבי הנגב אין שום ענין ש"חיריה" תישאר -

ולכן אם היתה אלטרנטיבה לא היו הולכים על "דודאים".

אני, יחד עם צוות מקצועי, בדקנו כמה זמן צריך להימשך תיכנון האתר. אנחנו

כבר אישרנו את אתר "אורון" בוועדה המקומית, השבוע זה עובר לוועדה המחוזית,

והוא ייקבל גם אישור כי אין התנגדות של אף גורם, לא של רשות שמורות הטבע

ולא של המוסדות הממשלתיים האחרים ולא של הגופים הציבוריים, כולם תמכו פה

אחד בתוכנית.

השר לאיכות הסביבה הזמין את מנכ"ל הרכבת ונאמר לו שתוך 6 חודשים הם

מאורגנים להפעלה, כולל המסופים שצריכים לקום לאורן הדרך.

טענתם שהמפעל ב"אורון" מתנגד אולם הזמנתם את נציגי המפעל למשרד לאיכות

הסביבה בשבוע שעבר והם הודיעו לכם שהם לא מתנגדים.

עלות הכנת הדרכים אל האתר היא סבירה. מסתבר שמשאיות של "אורון" עוברות

בדרכי העפר במרחק של 1.8-1.5 ק"מ מהמקום הסלול עד לאתר השפיכה בלי שום

בעיות. אלו דרכים כבושות ורחבות (בערך ברוחב 25 מטר) שלא מחייבות אספלט

ואפשר לחצות אותן באמצע וליצור דרך נפרדת למשאיות וטרקטורים של המפעל

ולמשאיות שמביאות זבל.

באתר עצמו יש בורות ולידו יש חול ומה שיש לעשות זה לשפוך את הזבל בצורה

מסודרת - כמו ב"דודאים", בלי יריעות ובלי כלום - ולכסות, לשפוך ולכסות.

האקוויפר הוא בעומק של 700 מטר. הקרקע שם היא קרקע של קירטון חרסיתי,

היא אטימה למגע של מים. האקלים שם יבש, כמות המשקעים היא כ-200 מ"מ בשנה,

ואם אתה עומד בחוץ אתה מתייבש אחרי חצי שעה, וכך גם האשפה תתייבש.

כך שהבעיות שהוצגו בנושא אתר "אורון" בפירוש לא היו נכונות. אני גם יודע

שלא צריך אישור של המועצה הארצית משום שהמועצה הארצית אישרה את האתר הזה

במסגרת התמ"א, ואם כן צריך אנחנו מכירים איך מבקשים אישור להפעלה בתקופת

הפקדה, כאשר יודעים שכל משרדי הממשלה לא מתנגדים. הדבר הזה אפשרי, אני

הפעלתי בצורה הזאת אלפי יחידות דיור באישור של הוועדה המחוזית בתקופת

ההפקדה, כאשר במידה והתוכנית נדחית כל ההוצאות חלות על הייזם.

אין שום סיבה בעולם לא לתת את האתר הזה לטיפול למועצה האיזורית במקום

לייזם פרטי. הם בעל האינטרס, הם נמצאים במקום, הם האחראים לאיכות הסביבה,

הם על-פי החוק יכולים לקבל את ההרשאה והם יכולים לתפעל את המפעל ב"אורון".

למה אתם צריכים להתעקש להוציא מיכרז לייזם פרטי כשאנחנו לא יודעים איך הוא

י יפעל, מה הוא ייעשה, האם י ישמור על החוקים והכללים ועל מה הוא חותם.

אני רוצה להעיר לך הערה יסודית. לא חשוב יזם פרטי או מועצה, כן יריעות

או לא יריעות, צריך להיות דבר אחד ברור ואין ספק שהמשרד לאיכות הסביבה

ייעמוד על כך, שיהיו סטנדרטים ברורים, עם יריעות, לא לחלחול וכולי. כי

מדבריך אפשר היה להבין שאפשר לקבור ולכסות, ואין זה כך. אני מודה למר אריה

בר. אחריו נשמע את מר ריכטמן, ראש המועצה האיזורית רמת הנגב, בנושא

"אורון". תספר לנו איך אתה קשור בכלל ל"אורון".

הגבול המזרחי של המועצה האיזורית רמת הנגב הוא באיזור הנגב; הגבול

המערבי הוא קו הגבול עם מצרים. זו מועצה ששיטתה 4 מיליון דונם, שהם בערך

21% משטח מדינת ישראל.

בשנת 91 המשרד לאיכות הסביבה פנה למועצה וביקש לתכנן את אתר "אורון",

שמופיע בתמ"א 16 כאתר פסולת מוצקה ארצית. התחלנו לתכנן אך עקב שינויים

פרסונליים במשרד, התיכנון נעצר ואני לא הייתי מעוניין לפעול להקמת האתר בלי

תמיכת המשרד לאיכות הסביבה. במליאת המועצה האיזורית התקבלה החלטה התומכת פה

אחד בהקמת אתר פסולת מוצקה ב"אורון". בשלב זה אני לא מכיר מתנגדים לנושא

הקמת אתר הפסולת ב"אורון", לא ברשויות המקומיות, לא בחברה להגנת הטבע, לא

ברשות שמורות הטבע, ויש תמיכה כמעט מקיר אל קיר. השינוי המשמעותי שקרה

במקום הוא תמיכה בלתי מסוייגת של מפעלי הפוספטים להקמת האתר, מה שלא היה

בשנת 91. מפעלי הפוספטים היום מוכנים ורוצים להקים את האתר בשטח המפעל.

למיטב ידיעתי, המשרד לאיכות הסביבה תומך ודוחף את המועצה האיזורית לתכנן

היום ובהקדם את אתר "אורון" (ויש גם מסמך של השר יוסי שריד המורה על כך)

ולכן על-פי הבנתי הקו שהוועדה צריכה לנקוט היום הוא עצירת ההליכים לפתיחת

אתר "דודאים". צריך לחבר את כל האינטרסים - של המשרד לאיכות הסביבה, של

המפעל ב"אורון" ושל אנשי באר שבע - ולהפעיל את האתר ב"אורון".

לכמה זמן תזדקקו כדי לסיים את כל ההליכים התכנוניים ב"אורון"?

בתחום התיכנון אנחנו הולכים בשני קווים מקבילים: 1) תהליכי אישור בוועדה

המקומית ובוועדה המחוזית, שכוללים הכנת תסקיר השפעה על הסביבה. אני מעריך

שהליך האישור יימשך כ-7 חודשים. 2) אנחנו פונים מייד למועצה הארצית, שלמעשה

החליטה כבר במסגרת תמ"א 16 שזה האתר.

בשביל מה לפנות למועצה הארצית אם התוכנית כבר מאושרת?

אין תוכנית מפורטת. במסגרת תמ"א 16 יש רק החלטה לגבי המסגרת.

כשם ש"דודאים" צריכה עוד להגיע למועצה הארצית.

להערכתי השינוע ל"אורון" צריך להיות בעיקר ברכבות. לרכבת ייקח כחצי שנה

להיערך להובלת האשפה.

כלומר זו חצי שנה נוספת, הם לא יכולים להיערך ברכבת כל עוד הם לא יודעים

שאתר "אורון" לא ייפסל.

הרכבת כבר התחילה להיערך. עובדה שהמשרד לאיכות הסביבה כבר הוציא מיכרז

וכבר יש לו קבלן לאתר "דודאים" אבל התסקיר לגבי "דודאים" עדיין לא הושלם.

אתה רוצה שפה נפעל הפוך ממה שצריך?

לא, אבל אם הממשלה מאוחדת כולה אז אין סיבה לא לעשות את זה במקביל.

מזכיר המועצה הארצית, הייתי רוצה שתאמר לנו איפה נמצא כל הסיפור מבחינה

תיכנונית ואילו החלטות התקבלו.

ישנה החלטה לגבי כל אתרי האשפה. תוכנית המיתאר הארצית תמ"א 16 לסילוק

אשפה קבעה עקרונית, כמו כל תוכנית ארצית שנערכה באותם ימים, את האתרים, וכל

אתר שיוקם על-פי התוכנית הזו מחייב תוכנית מפורטת שתאושר על-ידי הוועדה

המחוזית ותו לא. המועצה הארצית קבעה בהחלטה מאוחרת יותר, מאחר שיש פן

ציבורי לנושא הזה של אתרי אשפה, שתהיה תוכנית מיתאר ארצית ברמה של תוכנית

מפורטת לכל אתר כזה, וכתוצאה מזה התוכנית חייבת להיות מאושרת על-ידי

הממשלה, כמו תוכנית מיתאר ארצית.

החילו את הכלל הזה לגבי אתר "דודאים" בכוונה כדי לא להביא אותו לדיון

בוועדה המחוזית, שם ידעו שתהיינה התנגדויות, ולכן העבירו אותו בהליך אל

המועצה הארצית. כאשר יש הגדרה "תוכנית מיתאר ארצית" התוכניות המפורטות הן

באישור המחוזית ולא נאמר אחרת בחוק התיכנון והבניה. לגבי אתר "דודאים" היתה

התנהגות אחרת אבל הסיבות לכך שונות. לגבי "אורון" על-פי החוק צריך רק את

אישור הוועדה המחוזית.

נכון לעכשיו חמשת אתרי האשפה הגדולים אושרו בתמ"א 16. "אורון" הוא אתר

חדש שהופיע רק לאחרונה. כמו כן התקבלה החלטה במועצה הארצית, שהוא הגוף

העליון לתיכנון ובניה במדינה, שחמשת האתרים הללו יתוכננו במסגרת תוכנית

מיתאר ארצית חלקית עם הוראות לתוכנית מפורטת. בעקבות הנסיון הרע שהיה עם

"דודאים" בוועדה המחוזית הוחלט להפקיע את התיק מהוועדות המחוזיות ולהעביר

אותו לידי המועצה הארצית, שתטפל בנושא בעצמה בראיה כלל-ארצית. המועצה

הארצית מכינה את תוכנית המיתאר הארצית ועושה את כל ההליכים לאישורה. האישור

הסופי ניתן על-ידי הממשלה. לגבי אתר "דודאים" הוכנה תוכנית והוכן תסקיר

השפעה על הסביבה, שאושר על-ידי המשרד לאיכות הסביבה. המועצה הארצית קיבלה

את התוכנית וניתן זמן להראות את התסקיר לוועדות המחוזיות ולציבור לשם קבלת

התנגדויות. כלומר הכל פתוח לגבי אישור "דודאים".

תוכנית אתר "דודאים", עם תסקיר הסביבה שהוכן, עכשיו צריכה להגיע להכרעה

במועצה הארצית ואחרי שהיא תוכרע במועצה הארצית היא צריכה לקבל גושפנקה

סופית מהממשלה. כמה זמן יימשך ההליך הזה עד שממשלת ישראל תתכנס ומתוך הנחה

שבישיבה הראשונה היא תיתן את הגושפנקה? כבר ראינו דיונים במועצה הארצית

שנמשכו 7 שנים. האישור במועצה הארצית אורך 3 חודשים רק כשאין בכלל

התנגדויות, כשהכל הולך כשורה ויש הסכמה ותמימות דעים. אבל אין ספק שבמקרה

זה יוגשו התנגדויות רבות. כמה זמן אתה מעריך שבמקרה זה יימשכו ההליכים?

ההליך שנקבע במועצה הארצית הוא חודשיים.

התוכנית הועברה לוועדות המחוזיות יחד עם תסקיר השפעה על הסביבה ונתנו

להן 90 יום. ההחלטה נתקבלה ב-2.5.95. מהמועד הזה יש לוועדות המחוזיות 90

יום להעביר את ההערות שלהן למועצה הארצית.

מי עוד יכול להגיש התנגדויות?

כל אדם יכול להגיש התנגדות. בנוסף לכך פירסמו הודעה ברשומות ובעיתונות

הארצית והמקומית ונתנו 60 יום לציבור הרחב ובל מי שרואה עצמו נפגע להגיש

הערות והשגות (זאת תוכנית מיתאר ארצית ולכן אי אפשר להגיש התנגדות).

בית המשפט קבע שתהיינה התנגדויות, בניגוד לתוכניות אחרות.

כמו כן הסמיכו ועדת משנה לשמיעת התנגדויות של המועצה הארצית שתדון

בהתנגדויות האלה ותדון גם בהערות של הוועדות המחוזיות שבינתיים תתקבלנה

ותגיש את המלצותיה למליאת המועצה. בראשות ועדת המשנה עומדת גברת דינה

רצ'בסקי, מנהלת מינהל התיכנון במשרד הפנים.

תוך כמה זמן ועדת משנה כזאת תסיים את שמיעת התנגדויות ומיצוי ההליכים

החוקיים? יש להניח שתהיינה מאות התנגדויות. אני יודע שיש הליך שמרכזים

נושאים לפי קבוצות ואז אפשר להפוך את אלפי התנגדויות ל-9-8 קבוצות. מהם

ההליכים שעומדים בפניכם?

זה תלוי במהות ההתנגדויות שנקבל, בכמותן ובגודל היריעה של הנושא. אם

מקבלים כמות גדולה של התנגדויות החוק מאפשר גם למנות חוקר שיירכז את שמיעת

ההתנגדויות וייגיש פרוטוקול לוועדת המשנה. ועדת המשנה דנה בפרוטוקול, מאשרת

אותו ומעבירה אותו למליאה.

אפשר לומר שכל התהליך ייארוך לפחות 12 חודשים. מכיוון שעיניים משפטיות

רנות תסתכלנה איך מצמצמים את ההתנגדויות לקבוצות אז אני מניח שתהיה זהירות

רבה בטיפול בנושא. לכן כשאני אומר 12 חודשים זו הערכה מאוד זהירה.

זה ייקח פחות זמן, אפשר לאחד דיונים בהתנגדויות רבות בעלות אותו אופי.

המועצה הארצית החליטה שגם הטיפול באתר "אורון" ייעשה בתוכנית מיתאר



ארצית חלקית.

שמענו פה שלפי ההסכם צריך להתחיל להפעיל את אתר "דודאים" ב-96.ו.ו. האם

זה נכון?

ההסכם הוא שברגע שגומרים את כל ההליכים התכנוניים אתר "דודאים" יופעל.

הפעלת האתר לא תוכל להתחיל לפני ה-1.1.96.

להערכתי ההליכים עד שהמועצה הארצית תקבל החלטה ייגלשו הרבה מעבר

ל-1.96.ו. מה ייקרה אחרי תאריך זה? האם אתם תפעילו את האתר לפני אישור

המועצה הארצית?

אנחנו לא יכולים להפעיל את אתר "דודאים" לפני שהמועצה הארצית תאשר זאת

ולפני שניתנה גושפנקה של הממשלה על החלטת המועצה הארצית.

לגבי "אורון", המועצה הארצית יכולה - מאחר ואין התנגדויות ולא יהיה

סבוטאז' בוועדה המחוזית - לבטל את ההחלטה להעביר את זה למועצה הארצית, ואת

זה אפשר לעשות מייד. כמו שהמשרד לאיכות הסביבה ידע להוציא את המיכרז כאשר

התוכנית לא היתה בתוקף הוא יכול היום להתחיל לטפל בהוצאת אותם דברים

ב"אורון" לפני מתן תוקף.

זה מראה על דרך הפעולה, כשרוצים אז הכל אפשרי.

אני מבקשת להעיר לנושא ההתנגדויות לאתר "דודאים". לא אושר לנו תקציב

לנושא ההתנגדויות ואנחנו זקוקים לעזרת מומחים. מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

הודיע שזאת תהיה עבירה פלילית אם י יאשרו לנו כסף ובכך מונעים מאיתנו פעולה

לגיטימית להגנה על עצמנו. אני רוצה להביא את זה לידיעתכם.

מי הבטיח לכם כסף?

התקבלה החלטה במועצת העיר לאשר תקציב לניהול המאבק אך החשב המלווה לא

מאשר את ההקצבה. הוא התייעץ עם משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה, שהוא

אינטרסנט מובהק, והתשובה היתה שזו עבירה פלילית לאשר לנו כסף למאבק.

משרד הפנים הודיע למועצת העיריה שאסור לתקצב פעולה נגד אתר "דודאים".

זה נרשם בפרוטוקול. הבעיה הזאת מורכבת ומסובכת. לחשב המלווה בבאר-שבע יש

צרות רבות ואני לא רוצה לקשור אותו לא ל"דודאים" ולא ל"אורון". בואו לא

ניכנס לשאלה למה לא משלמים.

מרכז השלטון המקומי צריך לייצג את כל הרשויות. בסופו של דבר אתר פינוי

אשפה מרכזי י יצטרך לשכב לפיתחו של מישהו ואף אחד לא יישמח על כך. היות

ודיבר כאן לפני ראש המועצה האיזורית רמת הנגב והיות וזהו האיזור הגדול

ביותר המדינה, שהוא דליל האוכלוסין ביותר במדינה, אני שמח ששמענו כאן את

העמדה האיזורית של אנשי האיזור, שאמרו שהם מוכנים לקבל את זה, ולא רק בגלל

בצע כסף (כי אדוני כבר שמע כאן עמדות אחרות לגבי אתרים אחרים). מרכז השלטון

המקומי סבור שלהביא היום את אתר "דודאים" לרמה של אתר ארצי לסילוק פסולת,

שיירכז בערך 50-40 אחוז מאשפת המדינה, יהיה עוול וחטא כלפי בירת הנגב.

מדובר על 60% מאשפת המדינה, מחדרה דרומה, כולל ירושלים.

האשפה הזו, גם אם היא לא תביא במישרין לאיזשהו מפגע של ריח או של זיהום

חמור של האקוויפרים באיזור באר שבע, עלולה לגרום לפגיעה חמורה בדימוייה של

באר שבע כעיר ולגרום נזק משמעותי לאתר שהוא בעדיפות לאומית מבחינת פיזור

האוכלוסיה וחיזוקה. עד היום עוד לא קרה שממשלות ישראל לדורותיהן לא שמו את

הדגש על ריכוז אוכלוסיה לנגב כדי לחזק את הנגב כמוקד אורבני-

יש לך טעות, הממשלה הזאת בחודשים האחרונים החליטה על שינוי משמעותי לא

לכיוון הנגב, גם לא להתנחלויות, אלא לכיוון הגבעות. זו פעם ראשונה שממשלה

החליטה החלטה נגד השקעה בדרום ואני חושב שחשוב שמרכז השלטון המקומי ייתן על

כך את הדעת. לנו אין כלים מקצועיים לבחון כל מיני היבטים של הבעיה.

מתוך ראיה כוללת של התמונה אנו סבורים שאסור לפגוע בבאר-שבע. אם תהיה

פגיעה בדימוייה של באר-שבע כעיר ייווצר נזק חמור שלא יהיה בר-תיקון והוא

יימנע את המשך איכלוסה של העיר וייפעיל לחץ נוסף על אגד הערים בגוש דן

ובמרכז הארץ, שנמצאות ממילא בבעיה סביבתית קשה מאוד.

דובר רבות בסיורים ועל יד השולחן הזה שממילא אתר "דודאים" יהיה רק אתר

זמני ואנחנו חוששים מהפיכת הזמניות הזו לקבועה. אני לא בא להקל ראש בכל יום

שאתר "חיריה" ממשיך לשמש כאתר מרכזי להטמנת הפסולת של גוש דן רבתי, שכולל

כ-1.2 מיליון נפש. הלחץ שם מחייב מציאה מיידית של אתר חלופי לאתר "חיריה".

ההובלה לאתר "דודאים" כפי שהתבשרנו, ולאור קריאת המפה של הזכיינים שזכו

במיכרז, תהיה לדעתי בעיקר במשאיות, כאשר ההובלה הזאת ידועה כלא-סביבתית.

לפני 9 שנים הייתי אחראי על מחלקת ספנות, נמלים, רכבת ומיתקנים במשרד

התחבורה ואני מכיר את הסקטור הזה היטב. אף אחד לא יוביל אשפה לאתר "דודאים"

ברכבת אלא אם כן הוא ייאנס לכך. לעומת זה, ההובלה לאתר "אורון" לא תוכל

להתבצע במשאיות, פרט אולי לפרק זמן מאוד קצר, והיא חייבת להיות ברכבת, מה

גם שיש כבר מסילה לשם ויש שם מסוף. אם אנחנו משווים את שתי חלופות ההובלה

מבחינת הידידותיות לסביבה הרי שההובלה אל אתר "אורון" תהיה יותר ידידותית.

ידוע לנו שההובלה לאתר "אורון" לא תהיה זולה כי הרכבת בארץ הזאת לא מתחרה

התחרות שווה בענף ההובלה במשאיות. כל משתמש ברכבת הייב לשלם גם את עלות



התשתית של כלי התחבורה הזה, משום שהוא מנוהל על-ידי הגוף שנקרא "רכבת

ישראל", לצערנו הרב המשתמש בכביש איננו משלם לא רק את עלות התשתית אלא גם

עלויות אחרות שמשתמעות מהשימוש התכוף בכביש.

יושב כאן מר יוסי ענבר שהוציא רק לפני שבוע מיכרז פנימי בנושא מאוד

מעניין וחשוב, ואני מברך על כך (חבל שהוא לא בוצע קודם), לבדיקת

האקסטרנליטי של הטיפול באשפה בכלל וההובלה של האשפה בפרט. ישנן דיעות

שונות, וגם על-ידי השולחן הזה הציגו מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ומומחים

אחרים קשת שלמה של דיעות שהתייחסה לקשת שלמה של נתונים לגבי מהי מידת הנזק

התחבורתי או איך מכמתים מה המשמעות הכוללת למשק הלאומי של הובלה במשאית מול

הובלה ברכבת. לא ברור מהי המשמעות של הורדת המהירות המסחרית של 300-200

משאיות בכביש תל-אביב באר-שבע, עד צומת בית קמה, ומשם אחר כך בכביש ברמה

מאוד נמוכה ומאוד בעייתית עד לצומת משמר הנגב ולאחר מכן כמעט לשדה תימן

במערכת כבישים מאוד בעייתית. מה המשמעות של התנועה של אותן מאות משאיות שם?

מה המשמעות של הקטנת הבטיחות בדרכים והגדלת מספר תאונות הדרכים שם? מי יידע

לכמת את הדברים האלה? בעקבות העבודה שהוציא המשרד לאיכות הסביבה אני מקווה

שתוך כחצי שנה אנחנו נדע בבירור מהן המשמעויות של הדברים האלה.

כדי להוביל ברכבת צריך להקים תחנות מעבר. הנהלת המשרד לאיכות הסביבה,

יחד עם ועדה בין-משרדית רחבה שחברים בה נציגים של האוצר, משרד הפנים, משרד

המסחר והתעשיה וקשת שלמה של גופים, כולל התאחדות התעשיינים, המליצה לממשלה

להקים 25 תחנות מעבר ולממן אותן ב-50% על-ידי סיבסוד ממשלתי. מדובר על

תחנות גדולות לריכוזי אוכלוסיה שאינם נופלים מ-150,000 נפש לכל ריכוז,

כלומר גם מימוש הנקודה הזאת יידחוף לכיוון של הכנת התשתית העירונית

והבין-עירונית והיערכות לקראת הובלה ברכבת.

מר אריה בר, מהיכן יהיה חול? הרי בתהליך הפקת הפוספט אתה משנע אדמה ועפר

וכשאתה גומר לשנע אותה אתה מסנן את העפר ומוציא ממנו את הפוספט ונוצרים לך

הרים של עפר שבהם אתה יכול להשתמש.

היות והמחיר הכולל של סילוק האשפה, של ההובלה ושל ההטמנה, ל"אורון" יהיה

מוחשי וההוצאות הריאליות תהיינה גבוהות - וטועה מי שאומר העלויות תהיינה

בטלות בשישים וייגיעו ל-$6 או $10 או $12 - להערכתי זה יינוע סביב 30-25

דולר. אבל העלויות האלה תהוונה מחיר צל מספיק גבוה ותהפוכנה שתי פעולות

1) מימושו של חוק המיחזור, שעבר בוועדת הפנים של הכנסת

לאחר עמל רב שנמשך מספר שנים. יושב לידך חבר הכנסת פיני בדש שאומר שרק אם

המיחזור יהיה כדאי, ואני מסכים איתו שהמיחזור חייב להיות כדאי. כאשר מחיר

הצל של ההטמנה עולה, חמיחזור הופך להיות מלא-כדאי לכדאי. 2) חוק הפיקדון.

המיחזור הוא לוקסוס לעשירים.

כן, אבל כשאתה חייב לפנות אשפה למקום קביל, ולמקום שעלויות ההובלה

ועלויות הטיפול בו אינן זולות, אז אתה עשיר. ולכן אתה גם עוסק בהפרדת האשפה

ובמיחזורה משום שאתה עשיר ואז אתה נוהג גם נכון מבחינה סביבתית.

אם הקמת 25 תחנות מעבר כדי להפעיל את "אורון" יהיה בסביבות 30-25 דולר

לטון, הרי המחיר למשרפה בגוש דן יהיה אותו מחיר בלי הובלה ובלי תחנות מעבר.

התבשרנו שאפר הפחם שמופק על-ידי חברת החשמל הוא היום 600,000 טון ובעוד

4 שנים הוא יהיה 1.2 מיליון טון לשנה. דהיינו ייתווספו עוד 4,000 טון אשפה



ליום על 7,000 טון הפסולת שמדובר עליהם היום.

אני חושב שנוכל עוד דקות ספורות לסיים את הישיבה. בשבוע הבא נקיים דיון

נוסף עם השר לאיכות הסביבה ואז כבר לא יהיו דיונים או ויכוחים, אנחנו

מיצינו את הנושא. אני מבקש שבשבוע הבא המשרד לאיכות הסביבה ייתייחס בעיקר

לנושא של הכשרת אתר "אורון". שמענו פה מפיו של מר אריה בר - שהוא אחד

המומחים בתחום התיכנון וקידום תוכניות, ולכן גם ביקשתי ממנו שיהיה מעורב

ופעיל - נתונים ורודים מבחינת הכשרת המקום והליך האישור. שמענו גם מצד שני

את מזכיר המועצה הארצית לתיכנון ובניה, שאמר שיכולים להיות אומדנים שונים

לגבי הזמן עד שהמועצה הארצית תאשר אבל בוודאי היא תיגלוש מעבר ל-1.1.96,

ואני אומד את זה בעוד חודשים רבים, כי יש לי נסיון רב לגבי מה שקורה

בוועדות תיכנון. בואו לא נשכח שאנחנו עכשיו שנה וחצי לפני בחירות ויש

לממשלה הזאת תאריכים יותר חשובים מאשר ה-1.1.96. ולכן אני רואה את ההליך

התכנוני נמשך ונמשך. אני מבקש ממכם ראש פתוח ואוזן כרוייה כמטרה לא להסתגר

בעמדות. אם הדיון במועצה הארצית יימשך חודשים, כפי שאני מניח; ומצד שני

כולם, כולל המשרד לאיכות הסביבה, אומרים שאתר "דודאים" הוא זמני וממילא אין

כוונה להיות שם יותר ממספר שנים ספורות והכוונה ללכת בסופו של דבר

ל"אורון"; ו"אורון" מופיע בתמ"א כאתר ארצי לסילוק אשפה; אולי תעשו שיקול

נוסף - בלי להחליט כרגע מה יהיה, כן "אורון" או לא "אורון", כן "דודאים" או

לא "דודאים" - ותקדמו במקביל או האופציה של אתר "אורון" עוד לפני שי יאושר

במועצה הארצית ועוד לפני השיקול הכספי. יש בידי מסמך שמפרט את העלויות

החיצוניות שלא נלקחו בחשבון, כמו בלאי כבישים, בלאי רכב. נדמה לי שההפרשים

בין העלויות החיצוניות כפי שנבדקו באירופה היו פי 4 מהעלויות שנקבעו

בבדיקות שלכם. אני יודע שיש לכם אחריות לאיכות הסביבה ואתם רוצים לקדם את

הנושא. בלי שתיפול עדיין הכרעה, תגידו לנו בשבוע הבא האם במקביל לא תוכלו

להפעיל את כל המערכות כדי לזרז ולקדם את ההליך התכנוני לגבי "אורון", ואז

גם הוועדה לא תיכפה או לא תקבל החלטה חד-משמעית. אני אהיה מאושר לא לקבל

החלטת ועדה בניגוד לדעתו של שר בממשלה, אני אשמח שהדיעה שלנו לא תתנגש. היה

חשש שב-1.1.95 תתחילו את שפיכת האשפה באתר "דודאים" אבל אני לא חושש

שתתחילו אפילו ב-97.ו.1.

קיבלנו כבר את כל הנתונים ושמענו את כל הדיעות והעמדות ואני חושב שאפשר

כבר להתחיל לקבל החלטה. אבל יש לנו בעיה של התחפרות מצד אחד ושל כידרור מצד

שני. יש לי הרושם שהמשרד לאיכות הסביכה נמצא באיזשהו סיוט של העבר, שכבר 20

שנה לא הוחלטו החלטות, והחלטות שהתקבלו לא יושמו, ולכן הוא חייב לקבל החלטה

על אתר "דודאים" ומפה הוא לא מוכן לזוז. בגלל העיכוב של 20 שנים אתם נמצאים

בעמדת מגננה ומתחפרים בעמדות. הייתי מעוניין שבפני חברי הוועדה יהיו נתונים

מוסמכים, שייקחו את הדברים שנאמרו וייהפכו אותם לעמדה מוסמכת של הממשלה או

של צוות מומחים בין-משרדי, לגבי הזמינות והעלות של אתר "אורון", לגבי

האפשרות לעבור מאתר "דודאים" ל"אורון" וכדומה.

אני מאוד שמח על ההצעה האחרונה של יושב ראש הוועדה. נגמרו הדיונים

והנתונים. השר שריד לא רוצה שייבלבלו אותו עם הנתונים, אחרת כל מערכת

הבדיקות וההתייחסות היתה אחרת. ברור לי שהשר שריד ייבוא ולהערכתי "ייצפצף"

על הוועדה הזאת, שקיות הזבל בנגב מוכנות כבר. הלוואי והסבלנות והסובלנות של

יושב ראש הוועדה תגרום לו לבוא לפה עם איזשהי הצעה והתייחסות.

אני מבינה שרוב חברי הוועדה יהיו בעד בחינה מחדש ולחץ על השר לאיכות

הסביבה לסגת מעמדתו באשר ל"דודאים". אני, כתושבת באר-שבע לשעבר ושכנה של

"חיריה" כיום, אומרת שמגיע לנו את "חיריה" ולא לבאר שבע. אני תומכת בכך



שוועדת הפנים תצא בעמדה חד-משמעית ונחרצת ול עמדת השר לאיכות הסביבה.

אנו מבקשים לקראת שבוע הבא שהמשרד לאיכות הסביבה י ישקול את משאלתנו.

אנחנו לא נקבל הכרעה אם המשרד לאיכות הסביבה ייריץ במקביל - כולל בדיקה אם

יש כיסוי הוצאות, תשלומים ותקציב - את הכשרת אתר "אורון". זה לא יהיה בזבוז

משום שאתר "אורון" ממילא מיועד לנושא הזה. אבל נשמע זאת בשבוע הבא.

אני רוצה להתייחס לדברי מר אריה בר. כאחד שמכיר טוב מאוד את הוועדה

המחוזית בבאר שבע, לדעתי היא עובדת הרבה יותר טוב מהוול"ל, היא עובדת מהר

וטוב ומקצועי והיא מכירה את הבעיה ומבינה אותה. לדעתי אפשר יהיה להשלים את

כל הליכי הרישוי מהר מאוד. אמרתי גם קודם, שאין דבר יותר קבוע מדבר זמני.

אין שום טעם לעשות מהלך ביניים של חצי שנה או שנה, אין שום טעם להכניס את

החברה הזוכה במיכרז, שתלך להשקיע באתר "דודאים" מיליוני שקלים, למצב

ביניים, אין בזה היגיון. הרי בסופו של דבר ייגידו שהם השקיעו כסף, הבטיחו

להם 5 שנים והם לא ייעצרו באמצע. אין זה הגיוני שהם י ישקיעו כסף למהלך של 5

שנים ואחרי חצי שנה ייגידו להם לצאת. אמרתי לשר יוסי שריד שבמדינת חלם

היינו מקבלים את פרס החלמאות על ההחלטה להעביר את "חיריה" לבאר-שבע. אתר

"דודאים" נמצא 2 ק"מ מבאר-שבע, זה ממש צמוד.

אתר "דודאים" נמצא 5 ק"מ מבאר-שבע.

עכשיו אתם מדברים על הפחם בכלל ואני כבר לא יודע אם לצחוק.

רבותי, תודה רבה, תם ונשלם הדיון.

הישיבה ננעלה בשעת 10:45