הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 232

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, ט"ז באייר התשנ"ה (16 במאי 1995). שעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ח' דיין

א' הירשזון

י' ונונו

מוזמנים; ש' זינגר - משרד הפנים

ל' ענתבי - משרד הפנים

ד"ר ח' גולדווטר - משרד המשפטים

יועצת משפטית; מי פרנקל-שור

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; א' זכאי

סדר-היום; 1. חוק לתיקון פקודת העיריות (מסי 55). התשנ"ה-1995.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הקלה בתשלום הארנונה),

התשנ"ג-1993 - של חבר-הכנסת חיים דיין.



1. חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 55). התשנ"ה-1995

2. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הקלה בתשלום הארנונה),

התשנ"ג-1993 - של חבר-הכנסת חיים דיין

אני פותח את הישיבה. יש בפנינו הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 55).

התשנ"ה-1995. העוסקת בוועדת הנחות. הצעת החוק הוגשה על-ידי חברי-הכנסת: מגן,

מצא, הירשזון, עמור וחיים דיין. בנוסף יש הצעת חוק נפרדת של חבר-הכנסת חיים דיין

לתיקון פקודת העיריות (הקלה בתשלום הארנונה), התשנ"ג-1993.

אני מציג ליועצים המשפטיים שאלה: האם ניתן לצרף את הצעת החוק של חבר-הכנסת

חיים דיין להצעת החוק של חברי הכנסת האחרים, שאינם נמצאים כאן? כיושב-ראש הוועדה

אני מוכן ללכת לקראת חבר-הכנסת חיים ולסייע בידיו ברקיקה. מול עיני תעמודנה

חוות-הדעת של היועצים המשפטיים אבל תחילה נשמע מחבר-הכנסת חיים דיין מהי מהות

הצעת החוק שהוא מגיש.

הצעת החוק שהגישה קבוצה של חברי הכנסת מתייחסת לוועדה שתורכב מכמה גורמים

ציבוריים שתקבע מי יהיה בוועדה שתחליט מי זכאי להנחות בארנונה. כל אחד מהנציגים

יחליט מההיבט המקצועי שלו - אם זה משרד העבודה והרווחה או משרד אחר - וידון

עניינית בבקשה.

הצעת החוק הפרטית שלי שונה מהצעת החוק של קבוצת חברי הכנסת והיא דנה בגובה

ההנחות. משרד הפנים קבע את דירוג ההנחות וכי לאדם מגיעה הנחה על-פי גובה שכרו,

מספר המטרים של הדירה בה הוא חי ומספר הנפשות באותה דירה. משרד הפנים קבע כי אדם

עם Xנפשות ועם גובה שכר Xזכאי להנחה עד אחוזים מסויימים. המשרד קבע שהוא זכאי

להנחה מ-0% עד 60% או 70% אבל הוא לא קבע זכאות אוטומטית לפטור מ-40% לכן אני

מציע שבהמשך תקבע הוועדה עד כמה אחוזי הנחה הוא יכול להגיע.

נניח שאדם שנמצא במצב סוצי אקונומי מסוים יקבל הנחה אוטומטית בגובה 50%.

אני מסתפקת בהנחה האוטומטית של 50% שקיבל אותו אדם; או

אני לא מסתפקת בהנחה של 50%. והיא תשלים את ההנרוה עד הגובה המותר

כפי שנראה לה. זו מהותה של הצעת החוק שלי. כלומר, אדם שמשתכר שכר מינימום של

1,700 שקל לחודש - לצערי, 30% מהעובדים במפעלים מקבלים שכר מינימום - ישלם 5%

מגובה שכרו. איך הגעתי לזה? 5% מגובה שכרו של אדם כזה מגיעים ל-85 שקלים לחודש,

שלדעתי הוא מחיר סביר לארנונה כל עוד שאדם שיש לו דירה בת 120 מטרים משלם 200

שקל. הכוונה היא שאדם שמרוויח שכר מינימום לא יהיה פטור מתשלום באופן טוטלי אלא

הוא יהיה פטור אוטומטית מתשלום אם הוועדה תראה שהוא איננו יכול לעמוד גם בתשלום

של 85 שקלים אלה שהם 5% משכרו.

חשוב לציין בפני היועצים המשפטיים שכל אזרח במדינת ישראל שמרוויח 1,700 שקל

צריך לשלם מאותה משכורת ארנונה, אגרת ביוב, אגרת חינוך לילדיו, שכר דירה, ביטוח

לאומי, ביטוח רפואי, מס הכנסה, מס ערך מוסף, חשמל, מים וטלפון שאינם מותרות. אני

שואל: כמה מסים צריך לשלם אזרח בישראל ושעדיין יישאר לו ממה לחיות? בשנה

האחרונה הוצאו 1,200,000 פקודות הוצאה לפועל, זה אומר שכל אדם רביעי במדינה חייב

כספים.

המטרה שלי בהצעת החוק היא להגן על האזרח ולהקל עליו. אינני מבקש לפטור אותו

ממסים ולהפוך אותו לנטל על המדינה אלא לומר לו: אינך פטור מתשלום מסים, יש חוק

שלפיו אתה חייב לשלם אבל זאת תוך התחשבות ביכולת שלך. זו מהות הצעת החוק שלי .



היו"ר י' מצא;

יש כאן שתי הצעות חוק שונות בתכלית. אם אתה עומד על הצעתך איך ליושב את

ההנחות, תשמע צעקה גדולה במשרד הפנים ובמשרד האוצר. להערכתי, הם נוקטים דרך

נכונה של פרסום נושא ההנחות בתקנות ובכל פעם משנים זאת לפי המציאות המתהווה. אם

אתה רוצה לשכנע לתקן - אל תעשה זאת בחקיקה, שב עם משרד הפנים, תשכנע אותם שאתה

צודק והם יפרסמו זאת בתקנות. אם תתעקש על החוק הזה - נביא אותו בפעם אחרת, לא

היום.

ח' דיין;

היתה לנו ישיבה אחת בנושא הזה, יצאה החלטה על-ידי היועץ המשפטי של הכנסת צבי

ענבר וסוכם כי אפנה דרך היועץ המשפטי של הכנסת למשרד הפנים ואבקש לשנות את הדברים

בתקנות. בפרוטוקול נאמר שאם מצד משרד הפנים לא תהיה התייחסות לנושא הזה, הוועדה

תביא אותו לדיון נוסף.

ל' ענתבי;

שלחנו אליך מכינב.

היו"ר י' מצא;

אני שמח שזה תואם את הפתרון שהצעתי . אם לא נשלחה אליך תשובה או שלא הגיעה

אליך, אני מבקש להמציא לחבר-חכנסת חיים דיין את העתק המכתב באמצעות שליח ולא

בדואר. חבר-הכנסת דיין, אם אחרי שתראה את התשובה תתעקש להביא את הנושא לדיון -

בניגוד לעמדת שר הפנים ולעמדת שר האוצר - בבקשה, נעשה זאת. בנושאים השוטפים של

חיי היום-יום אני אוהב לעבוד בתיאום עם משרדי הממשלה, אינני חושב שיהיו לך הרבה

סיכויים.

אנחנו עוברים להצעת ההוק המשותפת של חברי-הכנסת: מגן, מצא, הירשזון, עמור

וחיים דיין - גם אתה בין המחוקקים. ההצעה הזאת עומדת לפנינו לקריאה שניה

ושלישית. האם יש שינוי מהנוסח הקודם?

ש' זינגר;

יש שינויים קוסמטיים. בהצעה המקורית שלכם רציתם ועדת הנחות שתהיה מוסמכת לינת

הנחות ויהיו בה נציגים של האופוזיציה. אנחנו לא רוצים שהוועדה תעסוק בהנחות

האוטומטיות - כמו למשל מבחן הכנסה שלפיו אפשר לקבל הנחה אוטומטית - ולכן התייחסנו

להנחות שאינן אוטומטיות.

י' ונונו;

בתקנות יש ועדה?

ש' זינגר;

רציתם שזה יהיה בחוק לכן צריך למחוק אותה מהתקנות ולהכניס אותה בחוק.

בסעיף 149ד.(ב}(1) כתוב; "בסיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה". אני מבין

שאתם רוצים שיהיה נציג מהאופוזיציה. היום לא קיים בחוק המונח "אופוזיציה".

צריך נציגות שתייצג את כלל עמדות חברי הבית.



ח' דיין;

צריך לקבוע לפחות שני נציגים מהאופוזיציה.

א' הירשזון;

מאחר שזה תיקון קוסמטי, לפני שייכתב הנוסח הסופי אני מציע שהתיקון יובא

לפניך, אדוני היושב-ראש, ומה שיהיה מקובל עליך יהיה מקובל עלינו.

ש' זינגר;

אם לא אמצא נוסח יותר מתאים מזה שמופיע פה, נשאיר את הנוסח הזה.

שינוי נוסף נוגע לסעיף 149ד. (א)(2) בו כתוב: יילדון בבקשות למחיקת סכום המגיע

לעיריה לפי סעיף 339. שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר." אמרנו בעבר שעיריה

יכולה להמליץ על הנחות נוספות אבל המלצנו שזה לא יהיה באישור המועצה אלא באורנה

ועדה ואת הפטור אפשר לתת לפי סעיף 339 לפקודת העיריות שקובע: י'כל סכום המגיע

לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה באישורו של

השר, אם ראה לעשות כן לטובת הציבור." כדי למחוק סכום כזה היום, ראש העיר פונה אל

השר - ודי בכך, או אל מליאת המועצה.

ראשית, אנחנו רוצים שזה יהיה בידי ועדת ההנחות. שנית, אנחנו לא רוצים

שייווצר מצב שדרך סעיף 339 יתחילו לתת הנחות בארנונה שאי-אפשר לינת אותן בתקנות.

מבחן ההכנסה שלי הוא 1,000 שקל אבל יש לי 998 שקל ואני אפנה

מנימוק של טובת הציבור. אנחנו חושבים שאי-אפשר יהיה לעמוד בזה. יש היום שני

מסלול אחד - הנחות של ארנונה שקבועות בתקנות כולל כל הדברים האוטומטיים

שדנה בהם המועצה; מסלול אחר - בקשות להנחות שאינן ארנונה. לכן, ההנחות של

הארנונה מוסדרות בתקנות הארנונה והוועדה תדון לפי המבחנים המרנאימים, ואילו סעיף

339 ייוחד רק להנחות שאינן הנחות בארנונה.

(קורא את סעיף 339 לפקודת העיריות).

היום לא משתמשים בסמכות הזאת לענין ארנונה.

למה? משתמשים בזה למקרה של חוב אבוד.

סעיף 338 מתייחס לחוב אבוד. לכן אני מציע את סעיף (2) כפי שהוא מופיע פה:

יילדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי סעיף 339. שאינו ארנונה, ולהגיש

המלצותיה לשר."

מה עם חובות שהצטברו?

חובות שהצטברו נכנסים בסעיף 338. אתה אומר שזח חוב אבוד ולשם כך אין צורך

בוועדת ההנחות.



היו"ר י' מצא;

אתה רוצה שהוועדה תדון במה שאינו ארנונה ותמליץ המלצותיה?

ש' זינגר;

נכון. לגבי ארנונה הוועדה תמליץ מכוה הסמכות הכללית שלה ולא במסלול עוקף.

היו"ר י' מצא;

כלומר, סעיף 338 מתייחס לפי גורים עד שלוש שנים, סעיף 339 מתייחס לשוטף. אם

זה פיגורים, הוועדה מתייחסת לזה?

הוועדה מתייחסת לזה אם זה איננו ארנונה.

היו"ר י' מצא;

אנחנו יכולים לקבל את התיקון לסעיף (2).

ח' דיין;

מה קורה עם בעלים שפשט רגל, המבנה סגור, עברו שלוש שנים אבל העיריה דורשת את

הסכום?

ש' זינגר;

זו סמכות של העיריה.

היו"ר י' מצא;

זה מקרה שאינו ניתן לגביה כפי שכתוב בסעיף 338.

אם אין הערות, אעמיד להצבעה את אישור השינויים.

א' הירשזון;

לפני כן, אנהנו מביעים הערכה לתרומתו של יושב-ראש הוועדה שהטלנו עליו את

ההובלה של החוק הזה בדיון הקודם ואכן הוא הביא אותו לסיום מהיר. אנחנו גם מביעים

הערכה על העזרה הרבה של נציגי משרד הפנים, ליועצת המשפטית ולאביעד קמארה מזכיר

הוועדה.

תודה רבה.

אני מעמיד להצבעה את אישור החוק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

החוק אושר פה אחד

החוק אושר פה אהד.



ח' דיין;

אני מבקש לאשר לי הסתייגות.

היו"ר י' מצא;

אנחנו מאשרים הסתייגויות לחברי-הכנסת חיים דיין, יוסף ונונו ואברהם הירשזון.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10