הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ט באדר בי התשנ"ה (21 במרץ 1995), שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

טי אלסאנע

אי דיין

א' ויינשטיין

י' ונונו

אי ורדיגר

ב' טמקין

ר' פנחסי

מוזמנים; י' פלג - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

י' ענבר - המשרד לאיכות הסביבה

בי בר-און - " " "

אי נסים - " " "

אי גונן - " " "

י' רגר - ראש עירית באר-שבע

אי בר - מועצת העיר באר-שבע

מי טירקל - " " "

ש י אסיף - " " "

אי ארביב - משרד האנרגית והתשתית

א' תמרי - " " "

ז' הניג - מינהל מקרקעי ישראל

ה' הלמן - החברה להגנת חטבע

בי גבעון - " " "

די מורגנשטרן-מרכז השלטון חמקומי

ש' נומה - יו"ר מועצת נוער באר-שבע

טי דגן - מועצת נוער באר-שבע

י' גור - משרד הפנים

טי מרום - המכון חישראלי לדמוקרטיח

אי סקורניק- דלק חשקעות - אוגדן

די פרימוביץ-אוגדן פרו ייקטם - ארה"ב

ש' רודב - WASTE MAUNTENANCE ISRAEL

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; א. ההחלטה להפוך את אתר הפסולת דודאים לאתר הפסולת המרכזי הארצי -

הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת פ' בדש וי' ונונו.

ב. הקמת אתר הדודאים כאתר פסולת ארצי - הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת י' ונונו.



א. ההחלטה להפוך את אתר הפסולת דודאים לאתר הפסולת המרכזי הארצי

ב. הקמת אתר הדודאים כאתר פסולת ארצי

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

א. ההחלטה להפוך את אתר הפסולת דודאים לאתר הפסולת

המרכזי הארצי - הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת פיני בדש ויוסף ונונו. ב. הקמת אוזר

הדודאים כאתר פסולת ארצי - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יוסף ונונו.

רשימת הדוברים גם היום ארוכה מאד. חשבתי שהיום נוכל לקבל החלטה בוועדה. נראה

לקראת הסיום אם אפשר להגיע לזאת. בינתיים ממשיך לזרום אלי חומר עם מימצאים

שמעמידים את אתר דודאים מול משרפות, בנתונים הכלכליים, כמשגה.

אדוני המנכ"ל, אני שומע, ואני רוצה לדעת אם זה נכון או לא נכון, שזרימת האשפה

מגוש דן וממקומות אחרים מתחילה לנוע לבאר-שבע. אם כן, אני שואל את השאלה, הכיצד

יתכן, כשתסקיר השפעה על הסביבה לא בוצע עדין? אני רוצה שבדבריך תתייחס גם לזה.

לזה בדבריך.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שמאפשר לי להמשיך מאותה נקודה שבה

עצרנו בסוף הישיבה הקודמת, כאשר השלמתי חלק מטבלה שהבהירה את מקור הטענה שלנו

לגבי עלויות אחידות של תכנון, הקמה, התיפעול והסגירה בארץ ובעולם. עשינו השוואה

של אנגליה, של ארה"ב-ושל דודאים.

אדוני היושב-ראש, שאלה מקדימה קצרה מאד למנכ"ל.

האם אינם תקבלו את מסקנות הוועדה? כי לוועדה אין סמכות.

אני משחרר אותו ממתן התשובה. את התשובה לשאלה מסוג זה יתן רק השר, לא

המנכ"ל. אל תסבך אותו.

אני מבקש לקבל תשובה לישיבה הבאה.

היו"ר י' מצא;

כשהשר יהיה פה הוא יתן תשובה, אבל לא המנכ"ל. המנכ"ל כאיש מקצוע צריך להציג

את הנושאים. פוליטיקה עם השר, לא אתו.

אי ויינשטיין;

לטובת המינהל, מנכ"ל הוא אחד מקובעי המדיניות. לכן לא מפטרים אותו.

היו"ר י' מצא;

הבנתי אותך. תודה רבה. אדוני המנכ"ל, נא להמשיך.



י' פלג;

כפי שמראים הנתונים, העלויות הבסיסיות לתכנון, הקמה, הפעלה, סגירה ושיקום של

האתרים זהות בארץ ובעולם, וההפרשים בין ישראל לבין המחירים שהוצגו פה על ידי

המומחים שדיברו לפני, נובעים בעיקר בהפרשים בעלויות ערך הקרקע, כפי שהעיר

חבר-הכנסת ונונו, עלויות ערך קרקע שהן גבוהות לאין שיעור, והדוגמה שניתנה על

ניו-ג'רסי בוודאי מובהקת. על הענין של אתרים מהסוג הזה, שמוקמים בעולם לעתים

בסמיכות קרובה מאד למרכזי ערים, ישנה עלות נוספת של רכישת קרקעות נוספות בסמיכות

לאתר. בחלק מהמקרים, באתרים שמתוכננים מראש, חלק מהאזורים האלה נרכשים כדי להסדיר

מגורים לעובדים.

י' ונונו;

עשינו חשבון עם מר רגר, שמחיר הקרקע באזור דודאים הוא בסביבות מיליארד שקל.

י י פלג;

מחיר הקרקע הוא כפי שמינהל מקרקעי ישראל קובע. נמצא אתנו מר זאב הניג והוא

יכול לתת לך את ההפרש בשורש של 10 מהמחיר שאתה הזכרת פה.

אי ורדיגר;

ולא לוקחים בחשבון את ההובלה, את המרחקים?

י י פלג;

אדוני כנראה היה עסוק בישיבה הקודמת, אבל אז ניתן פירוט בהרחבה על עלויות

השינוע. הקדשתי לנושא השינוע כרבע שעה, עשרים דקות. אני אומר במלה אחת לגבי מחירי

השינוע. הציג פה אחד מחברי הוועדה כ-10 דולר, ואני אמרתי עלות הובלה כולל שינוע

11.7 דולר. זאת אומרת, אני דווקא במקרה הזה הראיתי שעל פי חישובנו זה יותר ממה

שנאמר על ידי אלה שטוענים נגדנו. אבל במאזן הכולל הראיתי שהחישוב הכלכלי נמוך

מכפי שחשבתם.

יש נושא של עלויות ביטוח גבוהות מאד שמקובלות בעולם. גם האתר הזה, כדי להבהיר

שאנחנו לא התעלמנו מנושא הביטוח, מבוטח בשיעור של כ-13 ירבע מליון דולר.

אני מסמן עוד נקודות שמבהירות את הפערים במחירים בין אלו שנקבעו במכרז לבין

אלו שהוצגו פה על ידי המומחים השונים שהובאו על ידי הגורמים המוזמנים. הגענו

למסקנה אחת ונחרצת, שאותה לא יצא לי להגיד עד עכשיו, שהמחירים שנקבעו במכרז או

שהם תוצאות בהירת הזכיין במכרז, מתאימים להפליא למחירים כפי שאנחנו צפינו אותם

לפני שנפתחו מסמכי המכרז. על סמך שתי בדיקות, האחת שנעשתה עם חברה כלכלית שמוכרת

ומכובדת מאד בארץ, בהזמנת משרד האוצר, ובדיקה של מכון התחבורה לגבי השינוע, סך

הכל העלות בעקבות תוצאות המכרז, דומה אחת לאחת כמעט לאומדנים שקבענו במכרז. כל

המסמכים האלה הועברו למזכירות הוועדה.

עכשיו אני מגיע לנושא השני. דיברנו אז על שלושה נושאים, אדוני היושב-ראש, זה

היה רק השליש הראשון בו, הנושא של מכרז הפעלת האתר בדודאים. הנושא השני שעליו

נתבקשנו להתייחס היה המשרפה והנושא השלישי היה האתר באורון. אני מניח שהישיבה

הזאת, אם התרשמתי נכון nהערות הפתיחה שלך, עוסקת בענין של המשרפה, ואני אתייחס

עכשיו לנקודה הזאת.

היו"ר י' מצא;

לא השבת לשאלתי.



י' פלג;

נכון. לאתר לא מועברת היום פסולת מגוש דן. השמועה שכנראה הגיעה לאזניך נבעה

מסיכום אופרטיבי שיש לנו עם איגוד ערים דן, לפיו המטמנה בדודאים צריכה להתחיל

לפעול ב-1 בינואר 1996 ואתר חיריה צריך להתחיל להיסגר ב-31 בדצמבר 1995.

כלומר, עד הביצוע יש בפנינו עדין כתשעה הודשים, אם בכלל יתחיל הביצוע. עד אז

לא קורה כלום, עד אז המטמנה הזאת היא מטמנה אזורית, כפי שפעלה כל הזמן.

י י פלג;

כן. היא תוכל כמובן לקלוט כל פסולת שהיא ותצטרך לקלוט פסולת על פי אותה החלטת

ממשלה.

היו"ר י' מצא;

מ-1 בינואר 1996.

י' פלג;

ממחר מבחינתי, אבל זה לא יהיה בביצוע לפני ינואר 1996.

היו"ר י' מצא;

בטרם יוגש תסקיר השפעה על הסביבה לאתר החדש בדודאים, גם אם יש החלטת ממשלה

כזאת או אחרת, לא תתחילו להפעיל את האתר. נכון?

י' פלג;

נכון.

היו"ר י' מצא;

קודם כל יש לנו שלב אהד, תסקיר השפעה על הסביבה שצריך להיות נדון איפה?

י י פלג;

במועצה הארצית ב-4 באפריל.

היו"ר י' מצא;

יש לי רק בקשה אחת אליכם. אני רוצה לקבל העתק מהתסקיר הזה עוד לפני ה-4

באפריל. ב-4 באפריל הדיון במועצת הארצית ורק אחר-כך החלטת הממשלה של ינואר 1996.

י י פלג;

עוד הערה קטנה. אנחנו העברנו לעורכי התסקיר תיקונים והם יהיו לקראת 4

באפריל. ביום שהוא יהיה בידינו, הוא יימסר לכם ולאנשי באר-שבע.

היו"ר י' מצא;

איזה תיקונים העברתם?



י' פלג;

מה שלא היינו מרוצים בתסקיר.

היו"ר י' מצא;

כלומר, אתם שיפרתם את התביעות שלכם.

י' פלג;

עמדנו על אותן תביעות מקוריות.

התסקיר שהוגש לא היה מושלם מבחינת הדרישות והשאלות שלנו. לכן, עשינו

בדיקה ראשונית מה הוא זה שלא הושלם וביקשנו השלמות.

י' פלג;

עכשיו אני עובר לענין המשרפות. בטבלה, בחלק התחתון מצד ימין יש חישוב של

עלויות למשרפה ומהעלויות האלה, שהן הנמוכות ביותר שמצאנו - יש כל מיני עלויות

בכל מיני מקומות, תיכף אתייחס למשרפות אחרות, אבל זאת הזולה שבהן - מצאנו

שעלויות ההתקנה כולל ההקמה, התפעול והסגירה של המתקן לאנרגיה מפסולת מגיעה

למחיר של כ-60 דולר לטון, ואם מפחיתים את מחיר האנרגיה הנמכרת ממנו, הוא מגיע

ל-39 דולר לטון, זה בלי להביא בחשבון את העלות של הובלת האפר, כי גם במשרפה,

אחרי כל התהליך, יש עוד אפר שאותו צריך להעביר להטמנה. זה לא מחושב.

למה אני אומר את הדבר הזה? כי במסמך שנמסר לנו או בהערות שהעירו בישיבה

הקודמת נאמר שיזמים שהגיעו לארץ הציעו להתקין מערכות במחיר של 30 דולר לטון,

ונאמר בהערת אגב מוחלשת שזה בהנחה שהם יקבלו מענק ומעמד. ההערה הרלבנטית ביותר

בהקשר הזה של הפרשי המחירים מתייחסת בראש וראשונה לעובדה, וזה צויין על ידי

הנציגים שהציגו את המתקנים שעליהם דיברו, כולם דיברו שהם מתקנים להפקת קיטור,

בעוד שאנחנו יודעים שהמתקנים להפקת חשמל, שבהם יש שימושים באירופה לחימום

ושימושים אחרים, שבארץ אין לנו לא את התשתיות ולא את השימושים האלה, זה מייקר

מאד את המחירים.

אני אומר מייקר מאד, ואני רוצה להתחלק אתכם במה שלמדתי אני בביקור של ה-

.E.P.Aביקשנו מראש שהם יקחו אותנו למקום הכי זול והכי יעיל, מתקן שהם היו

ממליצים שניקח כמוהו. לקחו אותי לאתר אחד של מתקן ששורף 1,500 טון אשפה ליום

ומייצר 53 מגוואט. מתקן השריפה הזה עלח 160 מליון דולר. עלות מתקן למיחזור,

ה"טיפינג-פי" לטון אשפה הוא 50 דולר, וזה בפנסילבניה.

היו"ר י' מצא;

מה זה "טיפינג-פי"?

י' פלג;

אגרת כניסה לאתר. עלות המתקן בניו-ג'רסי 112 מליון דולר ל-1,000 טון.

עלות ה"טיפינג-פי" לטון 98 דולר.



הבאתי את הנתונים האלה כדי לומר שאין מקום שהוא פהות מ-50 דולר ברמה

שאנחנו רוצים, כי פה יש ענין שגם כן הובלע בישיבה הקודמת וזה הענין של דורות

של משרפות. פה מדברים על משרפה כאילו זה קומזיץ, מדליקים אש וזה נדלק. הדורות

השונים של המשרפות מטפלים במידה הולכת ומחמירה בפליטות שיוצאות מהארובות של

המשרפות האלה. הרי אנחנו לא רוצים להביא את המטמנה בסמיכות לישובים ולהביא

אחרי זה משרפה שעליה הספרות מלאה בסינדרום ה"נימבי" עוד יותר ממה שידוע לגבי

המטמנות. למה? כי מטמנות בארץ עוד לא מוכר איך זה עובד. כולם רואים את עצמם

מול המזבלות הפראיות המסריחות שפועלות היום ולא רואים את המטמנות המוסדרות

והטובות.

המשרפות היקרות והיעילות שורפות בסביבות 100 דולר לטון, במקומות כמו

מונטריאול, דנמרק, וגם ב-120 דולר לטון. פחות מזה לא נקבל בארץ כי אנחנו נדרוש

סטנדרטים כפי שדרשנו במטמנות, סטנדרטים כמו של האמריקאים, כמו של ה .E.P.A-כמו

שמקובל בעולם, כך נדרוש אותן גם מהמשרפות שיבואו, אם יבואו לארץ. לכן, כשנגיע

למחירים הם יהיו, על פי המציעים הנוכחיים של המשרפות, כשאנחנו עומדים על 30

דולר מול 6 דולר, פי שישה מהמחיר שאנהנו מדברים עליו היום; ועל פי מה שאני

אומר לפחות פי 12. כשזח מגיע לפי 12, אתה כבר יודע שכלכלית זה לא ריאלי ולא

מעשי.

היו"ר י' מצא;

איך אתה מגיע לפי 12?

י' פלג;

מחיר מינימום במתקן אמריקאי משוכלל הוא 50 דולר כאשר הוא מפריד גם

מיחזור, זאת אומרת הוא יודע לקחת מהשריפה את החומרים שטובים לו לשריפה.

היו"ר י' מצא;

אתה הראית לי פה נתון 39 דולר.

י' פלג;

זה המתקן האנגלי. עברתי מהמתקן האנגלי שהוא 39 דולר לחוויה האמריקאית.

היו"ר י' מצא;

עזוב את החוויה האמריקאית. המתקן האנגלי הזה הוא ישים, הוא יעיל?

י' פלג;

לא, כי אני רוצה דרישות סביבתיות כמו האמריקאיות. אמרתי שיש דורות שונים

של משרפות וזאת משרפה זולה אנגלית כשאני רוצה משרפה יעילה אמריקאית.

היו"ר י' מצא;

אני רק מקווה שהדרישות לגבי המטמנה באתר דודאים גם יהיו בסדרי גודל

אמריקאיים.



י' פלג;

כן. אמרתי את המשפט הזה בדיוק. זאת אומרת, כפי שאנחנו דורשים מהמטמנות את

הדרישות והסטנדרטים הגבוהים ביותר, כך נדרוש אותם גם מהמשרפות.

מה הפער בין המטמנה הטובה ביותר למשרפה הטובה ביותר?

י' פלג;

הפער בין המטמנה הטובה ביותר, זאת שאנחנו רוצים לתת שהיא 6 דולר, לבין

המשרפה כמו האמריקאית שהיא 50-60 דולר, זה פי 10.

היו"ר י' מצא;

כלומר, המטמנה זה 6 דולר והמשרפה זה 60 דולר.

אי דיין;

למה האמריקאים מעדיפים את המשרפה?

י' פלג;

לא אמרתי שהם מעדיפים.

אי דיין;

למה שלא תהיה לנו משרפה טובה?

י' פלג;

הלוואי ותהיה לנו. אמרתי בישיבה הקודמת והצגתי מסמכים של פניות כולל אחד

מנציגי היזמים הפרטיים שנמצא פה, לפיהם אמרנו להם שאנחנו עומדים על סטנדרטים

סביבתיים. הם רצו תמיכה של המשרד. אמרתי להם; תמיכה של המשרד תינתן כמו

למטמנות.

היו"ר י' מצא;

אדוני המנכ"ל, בוודאי שצריך לדרוש את הטוב ביותר מבחינת המטמנה ומבחינת

המשרפה. תיכף נשמע נתונים מהיזמים הפרטיים. אבל אם אתה תובע מהמטמנות סטנדרט

גבוה כפי שצריך, מדוע לא תבעתם במכרז שהוצאתם גם מטהרי אוויר? אנחנו יודעים

היטב שבלי מטהרי אוויר, מטמנה שפולטת גזים, אי-אפשר לתת לה לפעול.

י' פלג;

הטיפול בגזים מוסדר במכרז באופן שיטתי ומובהק. אתה מדבר על איסוף גזים

באופן מסודר מהמטמנה, הטיפול בו ושריפתו. זה מופיע במכרז כאחד התנאים והדרישות

הכי מובהקים שהכנסנו במכרז.



י' ענבר;

הזמנו את כל המומחים, לצערי אף אחד עדין לא הגיע, לבדוק את מסמכי המכרז

כפי שהוצגו על ידי היזם, וזה רק הלק ממכלול שלם של טיפול בגז המטמנה כולל

מתקני תיפעול בטיהור אוויר, ואני הושב שאין טעם להלאות בפרטים.

ט' מרום;

הרי השריפה פולטת בסופו של דבר גזים. מה קורה עם הגזים שנפלטים מהשריפה?

יי ענבר;

אחרי טיפול בגזים, הגזים נפלטים לאטמוספירה. אני רוצה להגיד לכם פלא

וחדשה מרעישה, גם מקצה ארובה במתקני שריפת פסולת נפלט גז והוא מכיל הומרים שיש

להם רמה מסויימת של מרכיבים רעילים.

היו"ר י' מצא;

הגזים שנפלטים מהמטמנה הם גזים רעילים?

י' ענבר;

הגזים שנפלטים מהמטמנה הם ביו-גז. זה גז טטבעי שמכיל כ-60% מטן וכ-40%

.02.C במכרז הנוכחי דרשנו, בניגוד לכל אתרי הפסולת היום במדינת ישראל, איסוף

של הגז הזה וטיפול בו. זו מערכת הטיפול באותו גז שנוצר באופן טבעי במטמנות.

טי מרום;

אם כך, מדוע במקומות אהרים בעולם דורשים גם בשריפה וגם לארובות מסננים?

י' ענבר;

יש פה טיפול בנטרול של חלק ממרכיב השריפה.

היו"ר י' מצא;

אתה קראת את הדו"ח של .E.P.Aהאמריקאי? הם אומרים שם "על פי דו"ח אנגלי,

גם במטמנה המודרנית קיימת פליטת גזים רעילים, ועל פי הדו"ח של .E.P.Aכל 6

מתוך מליון איש ימותו - - - לפיכך יש צורך במטהרי אוויר וכו'."

י' פלג;

במפרט של המכרז, בפרק ה'6 סעיף 4 יש התייהסות לאיסוף, טיפול וסילוק גזים

שאומרת איך המערכת תתוכנן, הוכחה שתהיה מניעה של פליטה ותכנון של מתקנים

לשריפה של המטן. הביו-גז שנפלט מהמזבלות הוא גז אינוסנטיב, אם אפשר לקרוא לו

כך. המטן זה הגז שאנחנו משתמשים בו בבית.

י' ענבר;

זה מרכיב הגז. עכשיו אני רוצה להתייחס למספר 6 מתוך מליון. המספר 6 מתוך

מליון נובע מתוך מאמר מגמתי, אבל לא נתייחס אליו כרגע. אני מקריא טבלה מתוך

אותו מאמר של ג'ונס. א. לא מתים אלא מה החשש לחלות בסרטן. 5,000 למליון עלולים

לחלות בסרטן מתוך חשיפה לגז רדון, לעומת ה-6 שדברנו לפני רגע. ניקה דבר יותר

ממשי. פגיעה על ידי שאריות חומרי הדברה במזון טרי. כולנו אוכלים מזון טרי,



כולנו חשופים לנושא הזה. מדובר על 4,600 מקרים למליון, לעומת 6 שאמרתם, אני

אומר 18, זה לא משנה, כאשר הרמה הקבילה היא סדר גודל של מאות. זאת אומרת,

מוכנים לקחת סיכון בעולם ללא שייכות אם זה אתר המטמנה, אם זה להתרחץ באמבטיה

או לשתות מים. ניקח מים. במדינת ישראל המים מכלירים את חמים. החשש לחלות מסרטן

הוא כמה מאות למליון בגלל שתיית מים. אנחנו מדברים על 6 או 18 למליון. תשימו

את הדברים בפרופורציות הנכונות.

כאשר התקבלה החלטת חממשלה ב-6 ביוני 1993, היא התייחסה לטיפול המשולב ואז

דובר על כך שהולכים במקביל לענין של מטמנות, לענין של מיחזור ולענין של

משרפות. את נושא המשרפות לקח על עצמו, על פי אותה החלטת ממשלה, שר האנרגיה.

אני אקרא את הקטע הרלבנטי מהחלטת הממשלה. "להטיל על צוות שרים בראשות שר

האנרגיה והתשתית ובהשתתפות שר האוצר, שר הפנים, שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות

הסביבה לבחון חלופח של שריפת אשפח וחפקת אנרגיה מפסולת כאפשרות טכנולוגית -

בעית סילוק אשפה העשויה להתחרות כלכלית עם חטמנה באתר מוסדר.

היו"ר י' מצא;

וזה לא נעשה.

ש' אסיף;

על זה בדיוק הביקורת.

י י פלג;

אני יכול לדבר בשם השר לאיכות הסביבה.

היו"ר י' מצא;

שר על לאיכות הסביבה - הוא לא פה ותעביר לו את זה בשמי - לא יכול להפעיל

אתר לסילוק אשפה בטרם יבדוק חלופה לפי החלטת חממשלה.

י' פלג;

זה היה משלים ולא חלופי.

היו"ר י' מצא;

אתה יכול להראות איפה כתוב משלים? למח אתה ממציא מלה שלא כתובה פח?

י' פלג;

אם היינו קוראים את סעיף א' בהחלטת הממשלה היינו רואים את זה.



בי טמקין;

יש שני עניינים שנדמה לי ראויים לבירור ואנחנו צריכים לקבל תשובה מוסמכת.

ענין אחד, האם אנחנו מתווכחים פה רק על המיקום או שאנחנו מתווכחים גם על

השיטה. השאלה היא כזאת, נניח שהיינו שומעים היום שמקימים בדודאים משרפה ולא

מטמנה, האם אז הגורמים שמתנגדים היו אומרים: משרפה זה בסדר גמור גם בדודאים.

אני לא שמעתי את זה מהגורמים המוסמכים.

אי דיין;

תעשה גם משרפה וגם הובלה?

מה שלא יהיה, תצטרך להקים משרפה באיזשהו מקום.

היו"ר י' מצא;

לא אחת, לפחות שלוש. אחת מהן יכולה להיות גם באתר דודאים לאזור באר-שבע.

אני מנסה לומר שמערבבים שני דברים שונים בדיון.

כל הזמן ניתנו פה נתונים השוואתיים בין מחיר המטמנה לבין מחיר המשרפה.

זאת אומרת, שיש איזשהו צוות שבאופן מוסמך, אני מקווה, עשה את העבודה הזאת, וזה

לא משתקף בתשובה באופן ברור. צוות מוסמך על ידי הממשלה גם בדק את הענין.

לא בדק.

לא קיימו את זה.

חבר-הכנסת יוסי ונונו, אני מבין שיש לך עמדה. אני לא קובע עדין שום דבר

לגבי האתר.

לך אין עמדה?

אני מבקש, על מנת שנחסוך מעצמנו דיון של שעתיים עכשיו, לקבל תשובה האם

צוות מוסמך מטעם הממשלה, כאשר הוא בא לשקול את האפשרות ומתחיל בביצוע אופרטיבי

כזה או אחר כולל בדיקות איכות סביבה וכדומה, האם הוא גם לקח בחשבון, שקל את

האפשרות ההשוואתית, כי בשביל ליישם את זה הרי צריך להוציא מכרז ולהתחיל את כל

הפעולה. הפעולה הזאת מתבצעת אחרי בדיקה יסודית האם זה בכלל בא בחשבון מבחינת

המחירים שמדינת ישראל יכולה לעמוד בהם. אם אי-אפשר לעמוד בזה, בשביל מה להוציא

מכרז. מישהו בדק את זה?



היו"ר י' מצא;

זה דיון שיגע בשתי נקודות מרכזיות שמשולבות יחד, אי-אפשר להפריד ביניהן.

אחת, הראשונה במעלה, קיימנו בה דיון, אנחנו עוד נסכם אותו, אני צריך לקבל

חומר. ברור לי כיו"ר הוועדה שאתר דודאים עוצר את התפתחותה של באר-שבע, כי באר-

שבע נקבעה במסגרת אותן ערים שיינתן לה פיתוח מטרופוליטני. ואז צריך לראות לאן,

אם בכלל יש מקום להעביר. אני טענתי וגם הממשלה מדברת על אתר אורון. אני ארצה

שנבדוק בוועדה הזאת, ומכינים לנו חומר, אתר אורון ישים, פנוי, זמין או לא. לא

יהיה רציני לקבל החלטה על אתר אורון. לכן שאלתי כמה זמן יש לנו עוד. התברר לי

שעד הביצוע יש חודשים אחדים. זו נקודה אחת.

אמרנו שיש שני נושאים, מטמנה ומשרפה. נקבל נתונים לגבי חמטמנה ואז תוכלו

לשכנע את ראש העיר באר-שבע ואת התושבים, שהמקום האידיאלי זה דודאים. יש גישה

נוספת שמדברת על משרפה. גם על דעת המשרד לאיכות הסביבה, גם על דעת ממשלת ישראל

וגם על דעת כל מי שעוסק בנושא הזה, משרפה עדיפה על מטמנה. למה לא קמה משרפה אם

כולם מסכימים שצריך משרפה? מדברים על עלויות גבוהות. אומרים: אנחנו לא יכולים

לשאת בזה, צריך לסבסד בעשרות דולרים. פה קיבלנו נתון של פי 12 יותר יקר. מה

הויכוח כעת? מוזמנים לדיון הזה ויושבים אתנו לכל אורך הדיון יזמים שמציעים את

השירות שלהם להקמת משרפה. אני רוצה שנשמע מה הם מציעים. יכול להיות שהם יפתיעו

אותנו. אולי הם עוד יסבסדו את המדינה.

אני רציתי להציג הצגה תיאורטית אקדמית של האפשרויות השונות, כפי שצריך

היום לעשות המשרד לאיכות הסביבה בהשוואה של פונקציות השריפה מול מטמנה. אבל

אני מוכרח לחזור לנתונים ולדברים שנאמרו פה עוד לפני שאני מציג את הנושא כולו

בצורה מסודרת, והנושא הוא מטמנות מול משרפות, השלכות סביבתיות והשלכות

כלכליות.

דבר ראשון, הדוגמאות של אנגליה הן דוגמאות מקובלות, נכונות. הן נעשו מתוך

דו"ח רציני ביותר של ועדה מלכותית אנגלית שישבה ודנה בשנת 1993 והגישה דו"ח

מסודר. היא חקרה כל מה שהיה צריך לחקור בארץ ולא חקרו לגבי פתרון בעיית האשפה

באנגליה. הוועדה המלומדת ישבה שנתיים והוציאה דו"ח שבו היא ממליצה על פתרון

המשרפות במקום שאפשר ומרחק ההובלה גדול מ-45 מיל. אני אציג את הנושא הזה, כי

העלויות האלה לא כוללות תחנת מעבר. בחומר שהכין יוסי ענבר, במקרה של גוש דן

אנחנו מגיעים ל- 21.7 דולר לטון. מעבר 3.7, הובלה 7 פלוס טמינה. זאת אומרת,

ההשוואה האמיתית היא מול 21.7 דולר טון. הנתונים קצת דומים לנתונים של אנגליה,

כי אם ננכה את ה-4 עד 5 דולר לטון בשביל קרקע, אנחנו בערך ב-10 דולר לטון

באנגליה פלוס עלות הובלה שקצת יותר גבוהה שם.

אני מגיע לדו"ח האנגלי, כי הדו"ח האנגלי מהשנה שעברה ממצה ומקיף את כל

הצדדים, סביבתיים, בריאותיים וכל מיני השלכות ומגיע למסקנה הברורה שהדרך

באנגליה היא מבערות כולל בעיות כלכליות שאעמוד עליהן אחר-כך, איך משפרים

חסרונות חיצוניים של מטמנה על ידי מדיניות נכונה בנושא של מבערות.

הוצג פה הנושא של אריזונה. אני חושב שהנושא של אריזונה הוא דוגמה של אי-

עשיית שיעורי בית על ידי המשרד האמון על הענין. לו המנכ"ל היה מסכים לראות

אותנו כדי להסביר את האופציות - אנחנו מבקשים את זה מספטמבר - היינו מציגים את

הנושא ויכול להיות שהמשרד היה משנה את עמדתו.



י' פלג;

אתה מוכן להגיד מתי ביקשת פגישה אתי?

אי סקורניק;

ב-20 בספטמבר יצא מכתב לשר.

י' פלג;

מעולם לא פנית אלי. אמרת שביקשת אתי פגישה ולא הייתי מוכן לשמוע אותך.

תדייק בבקשה. אני פוגש אנשים הרבה פחות השובים ממך, כי אני הושב שכל פנייה אלי

צריכה קודם כל להיענות. אין איש בארץ שיגיד לך שלא נעניתי לפנייה שלו.

אי סקורניק;

אני שמה לשמוע ואני הושב שעוד לא מאוחר.

אי דיין;

חשוב שהמנכ"ל יפנה תשומת לב לשכת השר.

היו"ר י' מצא;

חבל להתעכב על הענין הזה. בדרך כלל השר מעביר מכתבים מסוג זה למנכ"ל.

תבדוק איפה נתקע המכתב הזה בדרך, כי אני לא מעלה על דעתי שהשר שריד יסרב

להיפגש עם אזרחים. מכיוון שאתה מקבל כל אדם, גם לא חשוב, באיזשהו מקום איש

חשוב עצר את המכתב.

אי סקורניק;

אני רוצה לחזור לדוגמת אריזונה. אני הושב שדוגמת אריזונה היא דוגמה

לשימוש לא כל כך מדוייק או לא כל כך לענין בנתונים. כיוון שלי לא היה ברור מה

קורה עם אריזונה, כי אותם ניירות שיש לכם יש גם לי, הם רק הגיעו לארץ בפאקסים

והם תקציר של שלוש הרצאות שונות על שלושה נושאים שונים, אז קיבלנו אתמול את

ההבהרות מחברת .S.CSשחיברה את הנתונים. אומרת החברה שבמקרה הזה (מראה על

השקף), והמקרה הזה הוא יוצא דופן כי ההנחה פה היא הפעלה במשך 50 שנה לעומת 20

שגגת הפעלה ו-30 שנות כיסוי כמו שמקובל באתרים. במקרה הזה המחיר משתנה ל-16

דולר לא ל-6, אבל גם בההנחות האלה, כותב לנו המחבר שהמחיר ב-1995 יהיה 15 דולר

לטון.

אותו מחבר הוציא הומר חשוב לפיו כמה יעלה למשק האמריקאי ולטמינה

האמריקאית לעמוד בתקנות האחרונות והמחמירות של .E.P.Aואתר דודאים אינו מותקן

לפיהן.

יי ענבר;

אני רוצה למחות על מה שאתה אומר. זה לא נכון.



א' סקורניק;

יש פה נושא לבדיקה. הטענה שלו היא, על סמך ממוצע אמריקאי. אתר תיאורטי של

1,500 טון ליום כ-16 דולר לטון.

השתמשו בכמה מספרים להמעטת ערכן של משרפות. אנחנו הצגנו בישיבה הקודמת

מפה עם מחירי טמינה בכל ארה"ב. המקור של המפה הזאת הוא פרסום שמתפרסם כל חודש,

אינדכס מחירי טיפול באשפה בארה"ב על ידי ירחון מקצועי. השוואת מחירים בין

מטמנות למשרפות בכל ארה"ב, שווה ערך מדינה מדינה, כאשר אם כבר מדברים על תחנות

שעומדות בדרישות של ה ,E.P.A-אלה כל התחנות הגדולות מעל ל-1,000-1,500 טון

שנבנו בשנים האחרונות. הבאנו בפעם שעברה דוגמה של תחנה שלא מייצרת חשמל וזה

יתרון, לא חסרון, אלא קיטור, שהמחיר הוא 24 דולר לטון.

שר האנרגיה לא ביקר אבל המדען הראשי שלו ושרת איכות הסביבה הקודמת כן

ביקרו בתחנה בוושינגטון די.סי. תחנה גדולה של 3,000 טון ליום, שהיא הכי דומה

למה שאנחנו מציעים. בעצם התכנון שאנחנו מציעים, לקחת את התחנה הזאת ולהעביר

אותה לארץ. התחנה הזאת שורפת ב-36 דולר לטון. כאשר התייחסו לתחנה האנגלית,

תחנה אנגלית מיושנת, התחנה האנגלית הזאת של 39 דולר לקוחה מאותו דו"ח אנגלי

מכובד שעשה סקר רציני על תחנות באירופה, אמריקה וכל העולם והגיע למחירים שתיכף

אציג אותם.

אני רוצה לעבור בקצרה על חומר שהוצג בפעם הקודמת לטובת אלה שלא היו בפעם

הקודמת. החומר שהוא משנת 1993 מציג אחוז הטיפול במשרפות בארצות נאורות בעולם.

מאז הדו"ח האנגלי ב-1993, האחוז הזה כבר עלה, כאשר שוויץ, גרמניה וצרפת אוסרות

בחקיקה טמינה משנת 2000 ומשנת 2002 של חומר שלא עבר או משרפה או מיחזור.

בארצות האלה, לפחות בצרפת, יש גם מס טמינה מפלה לטובת הקמת מבערות.

י' פלג;

יש לי תחושה שכבר שמענו את ההרצאה הזאת.

אי סקורניק;

בנושא הגזים הנפלטים. יוסי ענבר אמר שנפלטים 60% גז מתאן ו-40% .02.Cועוד

קצת שאריות. במטמנה בגודל המטמנה בבאר-שבע, ואני מבין שמדובר על 6,000-3,000

טון אז צריך פשוט לכפול את זה. אנחנו מדברים פה על גזים שהם מסרטנים.

מה שמופיע פה (מראה על השקף), זה הכמויות המותרות בארה"ב לפי חוק האוויר

הנקי שמותר לתחנה להוציא. לכן, ענין הטיפול הנוסף. שרפת, זה לא מספיק, תצטרך

לטהר כמו שמטהרים היום במטמנות.

אני רוצה להתייחס לסיכונים הסרטניים. אני פשוט רוצה להשוות מטמנה מול

משרפה. במטמנה שמטפלת בשרפה שלו בשלוש צורות יש פי 26 אלף בנזן שהוא גז מסרטן

לכל הדעות. אני רוצה להגיד משהו על הטיפול אחרי הגז, זו הצורה שנקראת "פליר",

זו בעצם הצורה המוצעת לדודאים. אבוקה לשריפת הגז, כאשר יש שימושים כששורפים גז

במנוע בערה פנימי או בטורבינה להפקת גז מה קורה אז. נשתמש בסיכון לסרטן פר-

מליון, אז אנחנו מדברים פה בסדר גודל שהוא פי 6. כאשר מעבירים את הגזים למנוע

בערה פנימי לשימוש משני בלי לעשות טיפול אחרי הגזים - בסדר גודל של פי 50.



לשוחרי הסביבה יש עוד נתון אחד ואני חושב שהוא חשוב וצריך לעמוד עליו וזה

הנושא של גזי החממה. מתאן הוא גז חממה בעל אפקט בערך פי שש מאשר דו תחמוצת

הפחמן,

אי נסים;

פי 30.

אי סקורניק;

פי 30, ואז אנחנו מקבלים גזי חממה בשווה ערך של מבערה מודרנית, של מטמנה

כאשר בוצעה השריפה ונעשה שימוש משני באנרגיה ושלא נעשה שימוש משני באנרגיה.

יי ענבר;

שלא אוספים את הגז בכלל.

אי סקורניק;

עוד דבר אחד שיש לו משמעות. דיברתי על הצד של זיהום האוויר ואני רוצה

לעבור לצד של זיהום מים. יש לנו פה טבלה שמשווה את התשטיפים של אפר משרפה

שכוללים בתוכם אחוז הרבה יותר גבוה של מתכות באפר עצמו מאשר באשפה. הערכים

כמעט אפסיים באפר של מבערה, והסיבה היא כל מיני תהליכים שקרו בזמן הבערה כולל

תרומת הבקבוקים לקשירת המתכות. אנחנו מקבלים מול תשטיפים שיש בהם מתכות כבדות

ערכים קטנים בסדר גודל אחד עד שני סדרי גודל, אבל מה שעוד יותר חשוב, זה עומד

בכל הערכים חוץ מאשר נושא אחד של סלניום באיכות של מי שתיה. זאת אומרת,

תשטיפים כאלה עומדים באיכות מי שתיה.

אני רוצה לעבור לצד הכלכלי וההשלכות של החומרה בתקנים ובדרישות על נושא

של מטמנות. לזה יש השפעה כלכלית גם על ההשוואה בין מטמנות למשרפות. זו מטמנה.

רוב הגדול של ההוצאות הן הוצאות תכנון. הוצאות הפיתוח הראשוני בטלות בשישים,

השקעת ההון היא קטנה. השפעת הסגירה אנחנו מגיעים לעלות כללית של בערך 16 דולר

לטון. זה דבר כללי, כאשר ההשקעה הראשונית היא אפסית. ההשקעה הזאת הולכת ועולה

כאשר עולות הדרישות של איכות הסביבה.

עוד גרף אחד הוא הרכב ההוצאות. ההשקעה הראשונית בטלה בשישים והולכת

וקטנה. החישוב הוא שההוצאות הטיפוליות קטנות עם הטונז', אבל שתי הוצאות

גבוהות, פיתוח של תא והסגירה שלו, נשארות די קבועות בארה"ב. לכן המחיר בארה"ב

הוא בסביבות 18-19 דולר למטמנות גדולות מאד.

עכשיו אני רוצה להגיע לנושא שאולי חשוב מכולם. זאת ההשוואה האנגלית (מראה

על השקף) של דו"ח ועדה אנגלית שישבה והשוותה את העלות הכוללת של מטמנות מול

משרפות. יש לנו פה עלויות לסטרלינג לפי גודל מטמנה. בצרפת זה 100 דולר לטון.

כאשר אנחנו גדלים במטמנה ואנחנו מדברים על משרפה בגודל הזה (מראה על השקף),

אנחנו נראה שהוצאות המשרפה נמוכות מהוצאות המטמנה, כאשר מרחק ההובלה הוא 40

ק"מ. זה בתנאים של אנגליה. אם יש פער גדול מאד בין מטמנות לבין משרפות קטנות,

הרי היתרון לגודל במטמנות הוא די קטן. נקודת האיזון בין שתי האופציות בתנאים

שלהם הוא 0.9 מליון טון לשנה, שזה 3,000 טון ליום. זה בדיוק חיריה.

י' פלג;

הכנסת בחשבון גם את חמרחק?



אי סקורניק;

לקחתי בחשבון מרחק יותר קטן. עוד מעט אציג את הגרף שלכם, שם המרחק יותר

גדול.

אציג את הגרף של יוסי ענבר. אלה הנתונים של יוסי ענבר. זאת אומרת, לקחנו

את ה-7 דולר לטון של המכרז, לקחנו את הוצאות ההובלה כ-11 סנט כולל תחנת מעבר

שעולה 5.3 דולר לטון ועוד תחנה גדולה שעולה 3.7. בתנאי גוש דן ההפרש היום הוא

6 דולר לטון, כאשר המחיר שלנו הוא 30 והוא מבוסס.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש ממך שתוציא מסמך התחייבות בכתב, חתום על ידי הגוף שאתה מייצג

אותו, לוועדת הפנים שבו אתה מסכם את הדיון של היום ואתה מתחייב שיש ביכולתכם

להקים משרפה-מבערה, כפי שאתה קורא לה, במחיר 30 דולר.

ב' טמקין;

תוך כמה זמן?

אי סקורניק;

שנתיים וחצי מיום קבלת האישור.

היו"ר י' מצא;

דוד פרימוביץ, נציג חברת אוגדן, בבקשה.

די פרימוביץ;

אני מייצג את הברת אוגדן שהיא החברה המובילה בעולם לטיפול בפסולת מוצקה

עירונית על ידי שריפתה והפקתה לאנרגיה נקיה. יש לנו 24 מפעלים ברחבי ארה"ב

שפועלים בשיטה זו ועומדים בכל הדרישות של ה .E.P.A-בארה"ב. אנחנו שורפים

בממוצע יותר מ-10 מליון טון כל שנה בכל ארה"ב.

זה המפעל שלנו בוושינגטון די.סי. (מראה על השקף) בפרבר מאד יוקרתי. הייתי

שם בשבוע שעבר עם המדען הראשי של משרד האנרגיה. הוא שורף 3,000 טון ביום. הוא

מייצר 80 מגאווט חשמל. ה"טיפינג-פי" זה 36 דולר לטון. לעומת זה הוא רק מקבל

סנט וחצי לכל קילו-וואט שהוא מייצר. 36 דולר זה מה ש"אוגדן" מקבלת. העיריה

גובה 48 דולר לטון. ההפרש של 12 דולר זה לכסות את כל ההוצאות של מיחזור. אנחנו

גובים במתקן הזה 34 דולר לטון, מפעל שיעבוד 30 שנה. יש לנו חוזה עם הרשות ל-30

שנה.

כל המתקנים שלנו בארה"ב עובדים בשיטה כוללנית. דבר ראשון, צריכים להקטין

את כמות הפסולת. דבר שני, ללכת למיחזור כשהוא כלכלי. באלומיניום המיחזור הוא

כלכלי. בפלסטיק המיחזור כלכלי. מה שלא כלכלי הולך לשריפה. האפר שנשאר, משתמשים

בו לתשתית כבישים. לא צריך להוביל את זה למטמנות, לא צריכים לקבור אותו, זה

משמש לתשתית כבישים. הדבר האחרון, אחרי הקטנת כמות, מיחזור ושריפה, יש מטמנה

מקומית שאוספת את מה שאין אפשרות לשרוף ולמחזר. זה הפתרון המקובל היום על ידי

כל המומחים בעולם.



אנחנו כבר פועלים בישראל שלוש שנים עם המשרד לאיכות הסביבה, עם משרד

האנרגיה, עם משרד הפנים, עם משרד האוצר וכוי. כולם שולהים אותנו ממשרד למשרד

זה פנטסטי, אנחנו תומכים אבל אנהנו לא הכתובת. יש לי תכנית מוכנה

שנתיים וחצי, מנובמבר 1992, תכנית מפורטת להקמת מבערה של 3,000 טון בגוש דן.

למשרד לאיכות הסביבה יש העתקים של תכנית זו, אין שום התייחסות אליה, לא מוכנים

להוציא מכרז. תוציאו מכרז אנחנו יכולים לענות על הדרישות.

כל תושב בישראל מייצר 1.6 קילו פסולת ביום. משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות

מייצרת 2 טון פסולת בשנה.

כמה זה בארה"ב?

די פרימוביץ;

2.5. אם עלות הסילוק היא 30-35 דולר לטון, למשפחה ממוצעת זה 60-70 דולר

לטון עלות שנתית, פחות מ-5 דולר לטון לחודש.

השר אמר לפני שבועיים והמנכ"ל אמר שיש יזמים שביקשו מפעל מאושר ומענקים

מיוחדים. חברת אוגדן אף פעם לא ביקשה מענקים ומפעל מאושר. להיפך, כשבאנו לפני

שנתיים, המנכ"ל והשרה לאיכות הסביבה אמרו: אם תקימו את המפעל שלכם פה, אתם

תקבלו מפעל מאושר.

האם אתה מודיע שהייתי בשלב מסוים בעד המפעל? שמעת אותי אומר את זה.

אני יודע, אני אקרא את זה.

למה הוא לא קם?

כי הם לא העמידו אותו. אני לא אתן להם 250 מליון דולר.

אנהנו לא ביקשנו שום דבר.

למה לא הקמת?

יכול לבוא יזם מארה"ב, להקים מפעל ולהפעיל אותו. באיזו מדינה אנחנו חיים?



י' פלג;

הוא צריך לקבל רק אישור לתנאים.

היו"ר י' מצא;

תן לו אישור.

י' פלג;

הוא קיבל.

היו"ר י' מצא;

הוא לא קיבל. תראה לי את האישור שנתת לו להקים מפעל.

קיבלת או לא קיבלת אישור?

די פרימוביץ;

לא קיבלתי שום אישור.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש לישיבה הבאה שהמשרד לאיכות הסביבה יראה לי את האישור שנתתם לו

להקים מפעל.

י' פלג;

את התנאים להקמת המפעל. הוא ביקש לדעת מה המשרד דורש כדי להקים מפעל. הוא

קיבל אותם.

היו"ר י' מצא;

זה כבר הביורוקרטיה של המדינה, התנאים.

כפי שאמרתי, אף פעם לא ביקשנו שום פרוטה מהמשרד. מדינת ישראל היא שאמרה

לנו תקימו, תקבלו. זה דבר ראשון.

דבר שני, המנכ"ל והשר אמרו לפני שבועיים שביקשנו מהיר גבוה מהמחיר המקובל

עבור כל קילוואט חשמל שאנחנו מייצרים. אף פעם לא ביקשנו מחיר יותר גבוה. אמרנו

שאנחנו מוכנים לקבל את המחיר שקבעו ועדת ברוורמן וועדת פוגל ליצרנים פרטיים.

באוגוסט 1993, השר לאיכות הסביבה, מר יוסי שריד, אמר לנציגי אוגדן כשהם

היו פה בביקור השמיני שלהם, שהוא יקח את הפרוייקט הזה בידיו ויוביל אותו.

באותו נוסח כתב לי עוזרו, רענן גורל, במכתב מה-10 בנובמבר, שהשר יעזור בפתירת

בעיות הנובעות מעיכובים וסחבת בכל הקשור להקמת משרפות אשפה. למרות בקשתנו לתאם

פגישה ולעמוד בדבריו, שלחתי לו מכתב במרס 1994, בנובמבר 1994, לפני שבועיים

פגשתי אותו בפרוזדור פה וביקשתי אתו פגישה, הוא אמר: תתקשר לרענן, נתאם פגישה.

לא היתה פגישה, זה כבר שנה.



לאור כל זה, חברת אוגדן מעוניינת ומוכנה כבר היום להציע לרשויות המקומיות

ולממשלת ישראל תכנית מפורטת להקמה ולהפעלה של מבערות פסולת סופר-מודרניות,

אזוריות שעומדות בכל הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה, של הרשות לאיכות הסביבה

בארה"ב והשוק האירופאי, כי יש לנו 180 משרפות מסביב לעולם, שיתבססו על הפקת

אנרגיה נקיה מהפסולת המוצקה. המבערות של אוגדן, על ידי הקטנת הנפח מהמשקל של

הפסולת המיועדת לסילוק, נותנות פתרון אפקטיבי וכלכלי לטווח ארוך, כ-50 שנה,

ועומדות בכל הקריטריונים והדרישות הקפדניות ביותר של כל הגורמים.

כפי ששמעתם, אנחנו יכולים להקים ולהפעיל מבערה בגוש דן בסביבות 30 דולר

לטון בלי שום מענקים, בלי שום הטבות, מפעל פרטי במימון שיגיע מגורמים בארץ

ומחוץ לארץ. אם הממשלה מעוניינת לעזור בעלות על ידי הטבות מיוחדות, זה רק

יוזיל את העלות לרשויות ולמדינה. אבל אנחנו כבר שלוש שנים אומרים: תתחילו לנהל

אתנו משא ומתן, תוציאו מכרז, עד היום לא קיבלנו שום דבר מאף משרד ממשלתי.

יש לי מכתב שיוסי שריד שלח בינואר 1994 לכל ראשי הערים במדינה: "המשרד

לאיכות הסביבה בחן לקדם הקמת מטמנות מרכזיות לסילוק פסולת ביתית, כאשר זו

השיטה הזמינה לפתרון בעיות הפסולת בישראל. אולם המשרד מכיר ותומך בהקמת מפעלים

לשריפת פסולת בתנאי שהם עומדים בכל התנאים הנדרשים בעיקר בתחום זיהום אוויר.

על כן אני ממליץ כי תעמדו בקשר עם נציגי החברות ונבחן ברצינות את האפשרות

להקמת מפעל מסוג זה שהם מציעים".

אנחנו לא הכתובת, הרשויות.

בוודאי שהרשויות.

אל תיתמו. מכרז למטמנה כן, מסלול להובלה למטמנה כן, הכנת כל הנושא לצורך

הקמת מטמנה כן, ופה אתם אומרים לכו לעיריות. מי מסוגל ללכת לעיריות

בביורוקרטיה של המדינה, לא המשרד הממשלתי שקיבל הנחיה מהממשלה, שקראנו אותה

קודם? הטילו על ועדה בראשות משרד התעשיה והמסחר, בהשתתפות המשרד לאיכות הסביבה

ועוד שני משרדים לבחון את הדרך הזאת תוך שלושה חודשים. יש לך את ההחלטה הזאת?

חלפה מאז כבר שנה. אתה אומר לך לרשויות. אתם מתבדחים אתנו בנקודה הזאת.

יש הבדל מהותי אחד. במכרז של המטמנות אף אחד לא הבטיח כמויות. במכרז של

משרפה, אתה מחוייב להבטיח כמויות.

זה רק אחד מההבדלים.

אני רוצה לקרוא שני מכתבים שכתב מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. אחד ב-24

ביוני 1993, ואחד ב-7 ביוני 1994. מכתב ראשון זה אלי: "במסגרת הדיון על

הפתרונות המועדפים הוזכרה גם הטכנולוגיה של שריפת אשפה, שהרי היא אחת

מהטכנולוגיות הידועות והמוכרות בעולם. זה יכול להיות גם פתרון טוב לבעיות

האשפה בארץ, אך המשרד לאיכות הסביבה משאיר אותו ליזמים פרטיים ולא יפעיל פתרון

זה ממסגרת תקציבו". הוא תומך אבל לא אצלו.



י' פלג;

אין לי 250 מליון בתקציב.

היו"ר י' מצא;

הוא לא ביקש ממך. תראה לי מכתב שהוא מבקש כסף.

י' פלג;

שיעשה.

די פרימוביץ;

המכתב השני; באופן כללי, המשרד לאיכות הסביבה אינו מתנגד לשימוש בשריפת

פסולת להפקת אנרגיה, אלא שהוא דורש שהמשרפות, אם וכאשר יוקמו, יעמדו בכל

התנאים.

אנהנו בונים מפעלים בפיליפינים, בהודו, בסין, בכל העולם. אנחנו בונים

עכשיו עוד שבעה מפעלים בארה"ב. נמאס לחברה מישראל, מהריצות.

י' פלג;

הE.P.A-נתן לך אישור כל על אחת מהמטמנות האלה? מה עשית לפני שהלכת ל-

E.P.A?

די פרימוביץ;

הרשויות והממשלה בכל עיר מוציאות מכרז.

י' פלג;

איזה ממשלה?

די פרימוביץ;

יש הבדל בין ישראל לארה"ב. בארה"ב יש לרשויות המקומיות אפשרות להוציא

מכרזים ולממן. פה מי שמממן את הכל זה רק האוצר, ומי שצריך לאשר את הכל זה רק

משרד האוצר.

י' פלג;

זאת אומרת שיש שיקול כלכלי.

די פרימוביץ;

אני רוצה כתובת להתחיל לנהל משא ומתן.

י' פלג;

על מה?

להקים מפעל.

י' פלג;

הרי אני צריך להסביר לך שזה עסק שהדבר הראשון, המכריע והגורלי שיקבע את

קיומה של המשרפה זה אם הפסולת העירונית מהרשויות המקומיות תופנינה לשם או לא.

היו"ר י' מצא;

זה נכון מה שאמרת, מדוייק להפליא. אני רק שואל אותך שאלה ותשיב לי

ברצינות, כמנכ"ל משרד ממשלתי. אתה מגיע למסקנה שמשרפה היא דבר השוב והיובי, זה

לא שנוי במחלוקת. מגיע יזם שאומר; אני מוכן להשקיע 250 מליון דולר, לא רוצה

ממדינת ישראל מאומה, אני רק רוצה דבר אחד - הוא לא אמר את זה אבל אני מניח -

אני רוצה שאותן רשויות שצריכות לפנות אשפה, כמו שאתה מחייב אותן היום להוביל

לבאר-שבע - - -

א' נסים;

לא.

היו"ר י' מצא;

סגרת לו את המטמנות, לאן הוא ילך היום?

אי נסים;

יש לו 15 אתרים.

היו"ר י' מצא;

הוא רוצה לדעת אם יש לך ענין שיהיו לו קליינטים או לא. משרד ממשלתי צריך

לרכז את הנושא ביד ולהגיד לו; אדוני, אתה תבנה, אתה תשקיע, תודה רבה, את

המינימום אעשה כדי שלפחות יהיו לך קליינטים. אתה לא יכול להכות את הקליינטים

משום שזה כסף רב. יבוא הלקוח שהיא העיריה ויגיד לך; מה אתה שולח אותי לשם ב-60

דולר 80 דולר כשבמטמנה בדודאים עולה לי 6 דולר. בא יהודי ואומר לך מחיר של 34

דולר. צריך לשבת אתו ולבדוק אם אמנם במחיר של 34 דולר שווה לכם שתקומנה משרפות

בארץ. לי יש נתונים, ואנחנו נבדוק אותם אחד לאחד, שהמחיר במטמנת אתר דודאים

מגיע ל-30 דולר.

די מורגנשטרן;

אבל גם המשרפה תהיה יותר מ-34 דולר.

היו"ר י' מצא;

הוא מתחייב ב-34 דולר.



די פרימוביץ;

יש החלטה של ועדת שרים לענייני תיאום ומינהל מישיבה ב-5 בינואר 1994 איורי

"מחליטים לאשר המלצות לביצוע מיחזור חומרי פסולת לסילוק אשפה

כדלקמן - - - יש להטיל את האחריות לטיפול מוסדר בכל שלבי פינוי הפסולת המוצקה

על הרשויות המקומיות עם הכוונה ממשלתית.

י' פלג;

אני מסכים. זאת התשובה שרציתי לתת ליו"ר הוועדה. אנחנו באמת תומכים

בענין. מבחינתם מועדף הבאלק הגדול של אגד ערים דן, זאת אומרת כל הרשויות של

תל-אביב והסביבה. הוא היה אצלם. בהתחלה צ'יץ חשב שזה רעיון טוב. בדקו, חישבו

אם הממשלה תשלם את ההפרש בין 6 דולר ל-40 דולר. זה אין לנו.

עד היום אף אחד לא שאל על מחיר לשריפה עם מכרז על כל הפארמטרים.

אני רוצה גם את הדברים שלך בכתב, אותן התחייבויות ומה זה כולל, כי אני

אעביר את זה לבדיקה למשרד לאיכות הסביבה.

אדוני ראש העיר, בבקשה.

רק הערה לפרוטוקול בנושא זה. כתבתי לשר לאיכות הסביבה, אמרתי לו שבאר-שבע

מעוניינת לעשות מבערה עם האנשים האלה. תשובת השר הגיעה לפני כמה ימים: זה יקר

מדי.

נכון, הרגע אמרתי את זה. אבל הוא לא אמר לך שלא תעשה את זה. אתה רוצה

שהוא ישלם את זה והוא לא יכול.

למה הוא מוכן לשלם למטמנה ולא למשרפה?

הוא משלם על ההפרש בין 5 דולר ל-6 דולר. זה מה שהסברתי בפעם שעברה.

את הדברים שלי אמרתי בפעם קודמת ואני לא רוצה לחזור על הדברים כיוון

שכולם נאמרו. אני רוצה להתייחס לדברים של השר שנגעו בדיוק לתקופה בה הייתי

מהנדס העיר תל-אביב. אני מודיע כאן, הבאתי זאת גם בכתובים, שאני כמהנדס העיר

תל-אביב תמכתי בהקמת המשרפה. נכון שהמערכת העירונית, כאשר הועמדה בפניה

האלטרנטיבה של כלנית ואחרי כן דודאים, אמרה שמבחינת תל-אביב עדיף לשלוח את

האשפה למקום אחר. עמדתי המקצועית היתה שאסור לשפוך את האשפה במקום אחר, אבל



עמדתי המקצועית לא התקבלה, באותו רגע הפסקתי את המאבק שלי כפקיד נאמן של הרשות

המקומית. היום, כיוון שאינני פקיד נאמן של אותה רשות מקומית, אני נאמן בדיוק

לאותם עקרונות עליהם הטפתי אז. אני חושב שהטעות הגדולה שנעשתה היא שלא הוצע

במקביל באותם תנאים, באותה מסגרת, אלטרנטיבות שונות, כאשר להערכתי, שוב זו

הערכתי המקצועית שאפשר כמובן להלוק עליה, משרפה בגוש דן בכמויות האלה היתה

עדיפה בסופו של דבר אם היו לוקחים את המחיר האמיתי של מטמנה בדודאים, שזה אומר

חסימת פיתוח של באר-שבע, זה אומר מחיר סביבתי מסוים.

היו"ר י' מצא;

כבישים, תאונות דרכים, הכל ביחד.

י' ענבר;

אנחנו בעד משרפות, וזו סיסמה נדושה, אבל צריך לקחת את לוח הזמנים על

השולחן. אתמול ישבנו בוועדת הכלכלה אשר החליטה שממחר מעבירים 500 טון לדודאים

כל יום.

היו"ר י' מצא;

למה?

י' ענבר;

בגלל בעיית הצפורים בחיריה. הייתם צריכים לשבת באותה ישיבה ולשמוע את

אנשי המקצוע מהצד של המטוסים.

מבחינת הקמת משרפות, אם לוקחים את לוח הזמנים בפרופורציות הנכונות, גם אם

מחר או אתמול החליט המשרד לאיכות הסביבה להוביל הקמת מתקן לשריפת פסולת לגוש

דן, אם אני אופטימי זה חמש שנים ואם אני אהיה ריאלי זח שבע עד עשר שנים. אין

קרקע זמינה לענין הזה בגוש דן.

א' בר;

יש.

יי ענבר;

פקטור הזמן הוא הגורם המכריע פה וצריך לקחת אותו בחשבון.

א' בר;

הטענה המרכזית של המשרד לאיכות הסביבה למה לא אורון, זה משך הזמן של

התכנון והביצוע. מאז הישיבה הקודמת בדקתי את נושא התכנון ברשויות המוסמכות

שאלה בעל החזקה על האזור, המועצה האזורית רמת הנגב - - -

י' פלג;

היא חצי בעלים.



אי בר;

אנחנו מדברים על השטח שנמצא בתוך תכנית המיתאר שלה. בעל הזכיון על חשטח

של הבורות שזה כי"ל פוספטים, הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית ורכבת ישראל, זאת

אומרת, אם אנחנו לוקחים בחשבון את נושא התכנון ונושא השינוע, שאלה שני

המרכיבים המרכזיים כדי לאפשר הפעלה של אתר, אנחנו מוכנים לקחת את זה על עצמנו.

יש לי מכתב מהמועצה האזורית בו הסכמה על המיקום ומסמיכים אותנו לטפל בתכנון.

יש לי הסכמה של האוניברסיטה להעמיד את כל אנשי המקצוע להכנת התסקירים הדרושים

לצורך התכנון ועזרה בהכנת המכרז. יש הסכמה של התושבים, יש הסכמה של משרד

הפנים, יש הסכמה של כל הגופים האחרים. אנחנו ניקח מנהל פרוייקט לגבי אורון,

אנחנו נביא את התכנון לאישור, תוך שנה יש לכם אתר לפחות לשלב הראשון.

אני כמנכ"ל, תוך 40 יום הבאתי לאישור הוועדה תכנית של 5,000 יחידות דיור

באילת. אל תספרו לי סיפורים שאי-אפשר להזיז את התכנון. אני הזזתי, בתפקידי י

הקודמים, תכנון של אלפי יחידות דיור.

דבר אחד אתם צריכים להבין, האלמנט המרכזי בכל מקום הוא התושבים. לא יעזור

לכם כלום, ב-1 בינואר 1996 האתר בדודאים לא יופעל, כי נגד התושבים לא תלכו,

אנחנו נארגן אותם. לכן, במקום להתנגש, תנו לנו, אנחנו נזיז את התכנון במקומכם.

אני, בשם העיריה ובשם אותה קבוצה שפועלת לאי-הקמת האתר בדודאים, מתחייב

שבמידה ולא נצליח תוך שנה להביא לכם את האישורים, אני אישית מוריד את

ההתנגדות.

י' פלג;

איך זה שאני גם מוציא מכרז וגם מטיל עליך לעשות את זה?

א' בר;

אתה מוציא במקביל מכרז לתכנון המפורט ולביצוע. אני מתחייב להביא לך תב"א

מאושרת.

י י רגר;

נפגשתי עם הקונה החדש של כי"ל והוא אמר שהוא ישמח לטפל בזה.

אי נסים;

בטח, בלי מכרז.

י' פלג;

השטח לא שלו, השטח של מינהל מקרקעי ישראל.

היו"ר י' מצא;

זה לא ברור.

י' פלג;

זה ברור.

הגיחוך הוא בעצם ששמתם את זה בבאר-שבע. זו אדמה של המינהל ששם לא הזדקקתם

לאישור זה או אחר.

אבל יש שם היום מזבלה.

היו"ר י' מצא;

זו מזבלה לגוש דן? עם כל הכבוד לטיפול היפה שלכם ואני לא כופר בו, זו

מטמנה אזורית ולא ארצית. נא לקבל את זה כך. אתם הולכים להפוך אותה למטמנה

ארצית, ועל זה הויכוח.

אני ממליץ בפניכם לקחת את האתגר שזרק פה אריה בר. הוא אומר לכם: תנו לי

שנה ואני משיג לכם את התב"א. אני אומר לכם, מתוך היכרותי את אריה בר, הוא יביא

את זה בפחות משנה. הוא היה אמון על הנושאים האלה, הוא מכיר את הנושאים יגאלה,

הוא מסוגל להריץ אותם, הוא מסוגל להריץ את זה בפחות משנה. אבל נניה שהוא שגה

והוא ישיג את התב"א אחרי שנה וחודשיים, שנה וארבעה חודשים. אנחנו יודעים שהוא

אינטרסנט למען העיר שלו.

אני אינטרסנטי יותר ממנו, אני אינטרסנטי בעד מדינת ישראל.

יפה מאד, לכן כל פינה יכולה להתאים לך. הוא אינטרסנטי לבאר-שבע, הוא

פטריוט של באר-שבע. אתה פטריוט של מדינת ישראל. הוא כפטריוט של באר-שבע, יש לו

נושא אחד מול עיניו, לך יש עשרה נושאים. הוא רוצה להשיג לכם תב"א, תחטפו את

ההזדמנות הזאת. מכיוון שאתם לא יכולים להטיל את זה על אדם פרטי, תטילו את זה

על העיריה. אני אוציא מכתב למשרד לאיכות הסביבה לפיו אני ממליץ, נוכח

ההתחייבות של עירית באר-שבע, שיטילו עליהם להשיג את התב"א הזאת.

אנחנו נגיד למה זה בלתי אפשרי.

דרך אגב, אני יכול להב: יא את התב"א בלי לבקש אישור.

אם אתם יכולים לקדם את התב"א לפי חוקי התכנון והבניה, עשו זאת. אני רוצה

לכתוב לכם את המכתב הזה כדי שתהיה הסכמה כבר בראשית הדרך. נראה את התשובה.

במכתב הזה אני אבקש גם לבחון את האפשרות שבמקביל להכנת תב"א תהיינה ההכנות

ליציאה למכרז. אני מדבר על מכרז לאורון.

ביקשתי קודם מהמשרד לאיכות הסביבה שיבהירו לי למה העבודה שהוטלה עליהם על

ידי ממשלת ישראל להקים ועדה משותפת עם משרד התעשיה והמסחר לבחון את האפשרות של

משרפות כחלופה - - -



י' פלג;

זה בוצע.

היו"ר י' מצא;

ההחלטה של ממשלת ישראל לא בוצעה. אני אומר זאת במלוא האחריות. כך ייכתב

בהודעה לעיתונות. אתה כותב לי בפתק: שר האנרגיה ביקש הארכה של מועד סיכום הנושא

של הוועדה שבראשותו. הארכה אחרי שכבר חלפה שנה? הטילו עליכם תוך שלושה חודשים

להכין את הדו"ח הזה.

י' פלג;

שר האנרגיה עמד בלוח הזמנים.

הי ו "ר י י מצא;

אני לא מאשים שר זה או אחר. לפי החלטת הממשלה הוועדה היתה צריכה להמציא דו"ח.

הוא לא הומצא. אני רוצה את הדו"ח הזה. במכתב שייצא ייכתב שאני רוצה את הדו"ח

הסופי של הוועדה, לא דו"ח ביניים.

י י פלג;

עמדנו בהחלטת הממשלה.

היו"ר י' מצא;

אם עמדתם בהחלטת הממשלה, אני אראה מחר את הדו"ח הסופי, לא שלכם ולא של משרד

האנרגיה, את הדו"ח של הוועדה המשותפת שהממשלה ביקשה להקים. אני יודע שלך יש דו"ח

ואני יודע שלמשרד האנרגיה יש דו"ח, אבל לא זה מה שהממשלה ביקשה. הממשלה ביקשה

שוועדה משותפת תבחן את החלופח הזאת.

י' פלג;

שר האנרגיה פנה וביקש הארכה והממשלה יכולה לתת על ההחלטה שלה הארכה לביצוע.

היו"ר י' מצא;

תראה לי את ההחלטה של הממשלה שמאריכה את זה.

י י ענבר;

"להטיל על צוות שרים בראשות שר האנרגיה והתשתית, בהשתתפות האוצר, הפנים,

הבינוי והשיכון ואיכות הסביבה לבחון חלופה לשריפת אשפה והפקתה לאנרגיה כאפשרות

טכנולוגית הולמת העשויה להתחרות כלכלית עם הטמנה - - -".

היו"ר י' מצא;

איפה הבדיקה? תוך כמה זמן הטילו את זה עליכם? שלושה חודשים.

י י פלג;

עד ה-1 בספטמבר 1994, ושר האנרגיה ביקש הארכה.



היו"ר י' מצא;

אין את זה. בינתיים אתם מריצים במקביל את המטמנה. אני רואה את זה בחומרה.

י י פלג;

הפעולה במקביל היא לפי ההלטת ממשלה.

היו"ר י' מצא;

אני רואה את זה בהומרה כל עוד אין הלופה.

ב' טמקין;

אני רוצה לומר שהצגת הדברים של המשרד לאיכות הסביבה היום איננה משכנעת. אם

אנהנו הולכים לעשות צעד מרחיק לכת של העברת הפסולת מרשות מקומית גדולה, תל-אביב

ובכלל מהארץ למקום אחר ליד באר-שבע, אני הושב והאזרחים שם חושבים שיש בעיה קשה.

אנחנו צריכים לשכנע אותם שמה שאנחנו עושים כממשלה, כמדינה, יש לו הצדקה מלאה על

פי הנתונים הקיימים. אני בתור חבר כנסת, שמתחיל עם איזשהו נסיון של פתיחות, לא

שמעתי מה הי ו השיקולים שגורמים לכך שהחלטתם לא לכוון את הענין על מנת לשקול באופן

רציני את האפשרות הזאת. לא שמעתי מה ההפרש במחיר והאם העיריה היתה מוכנה למשל

להעלות את מחיר הארנונה כדי לממן את ההפרש, או שהיא מבקשת מממשלת ישראל לממן את

ההפרש ובגלל זה ממשלת ישראל לא מעוניינת לעשות את הדבר הזה.

שי אסיף;

את הזבל של תל-אביב?

ב' טמקין;

שמעתי את ראש העיריה שאמר שהוא מוכן והוא תומך, ואם יש הבדל במחיר מישהו צריך

לממן את ההבדל במחיר. אני לא מדבר על כל הארץ. אמרתי שיש בעיית המשרפות ויש בעיית

המיקום. נניח שמקום מסוים מחליט לשרוף, מישהו צריך לממן, או העיריה או הרשות

הממלכתית. אם למשרד לאיכות הסביבה אין כסף והממשלה לא מוכנה לתת כסף, העיריה

צריכה להגיד אם היא מוכנה לעשות את זה או לא. התמונה לא הוצגה מספיק בבהירות על

מנת שאבין למה ההצעה של "אוגדן" לא התקבלה ואין מספיק הצדקה להוציא מכרז. לא

שיכנעו אותי למה אין הצדקה להוציא מכרז. אולי בפעם הבאה שתבואו, תעשו את זה יותר

טוב. זה דבר אחד.

נושא שני, אם מר בר מסוגל לעשות את מה שהוא אומר, אגב, לא רק בנושא אישורים

אלא גם בנושא רכבת ישראל וכל מה שכרוך בזה, אם הוא מסוגל לעשות את זה והוא אומר

את זה בביטחון רב, יכול להיות שמשרד ממשלתי שהיה מחליט לעשות את זה, גם הוא היה

יכול לגרום לתוצאה כזאת. הייתי רוצה לשמוע למה אתם חושבים שזה בלתי אפשרי

לחלוטין, אין לזה שום בסיס ושום יכולת ובאמת המקום האחר הוא בלתי אפשרי על מנת

שתשכנעו לא אותי, את אזרחי באר-שבע שלא היתה לכם שום ברירה. אגב, אני מוכן, גם

עם פריימריס, להופיע בבאר-שבע ולהגן על העמדה ההפוכה אם אני אשתכנע. אני לא

השתכנעתי מספיק מהדיון הזה.

יש עוד נושא שהיושב-ראש העיר ובצדק. גם פה לא שמעתי מספיק ובאופן ברור אם

החלטת הממשלה אמנם בוצעה, האם המשרדים שהיו אמורים לשקול את הדברים, שקלו אותם.

אגב, היתה לי הצעת חוק שלצערי הרב הממשלה לא קיבלה, שבמסגרת חוק עידוד השקעות

הון, שאומר שלמוצרים של איכות סביבה ולמוצרים שתורמים לאי-זיהום, בוודאי הענין של

משרפה היה נכנס לזה, חוק עידוד השקעות הון יופעל כאילו שמדובר על אזור פיתוח אי

בכל מקום במדינה. גם זה היה נותן אולי אפשרות, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, לקדם

את הנושא הזה. יושר לאיכות הסביבה תמך בזה.



היו"ר י' מצא;

בתום 45 ימים אתה יכול להביא את זה ישירות. אני אסייע בידך.

אני שמח על דברי חבר-הכנסת בני טמקין, שבסך הכל שאל שאלות נוקבות שמטרידות

מבחינת הצורך לשמור על איכות סביבה. תשובות לא ניתנו על הכל. אנחנו נצטרך לקיים

דיונים אחרי הפגרה, כאשר אני מבקש לרכז את כל השאלות שנשאלו פה ובישיבות קודמות

ולהעביר אותן למשרד לאיכות הסביבה לצורך מתן תשובות. נעביר את השאלות האלה גם

לחבר-הכנסת בני טמקין ולחברי הוועדה שהשתתפו בדיון. אנחנו נחדש את הדיון אחרי

הפגרה. יש רשימת דוברים לא קטנה. אנחנו נפתח את הדיון בתשובות לשאלות. אין לי

ספק שנצטרך לקיים עוד שתיים-שלוש ישיבות עד להכרעה. בינתיים אני מציע לעירית

באר-שבע, לאריה בר, להתחיל את התב"א הזאת. ראיתי קודם מכתב של המועצה רמת נגב

שפונה לאריה בר ומאשרת הכנת תב"א, אז קדימה. לנמק להפסיד זמן. להערכתי, ברגע שיש

תב"א ואם נראה שיש התקדמות בתב"א, למשרד לאיכות הסביבה יש ממילא מחוייבות להכין

מכרז גם לאורון. כשהוא יראה שהתב"א מתקדמת שם, יכול להיות שנמצא את עצמנו בעוד

שנה וחצי-שנתיים עם מפעל באורון.

ש' רודב;

אני נציג של חברת ,WASTE MAINTENANCE ISRAELאחרת החברות הגדולות בעולם בכל

התחומים של טיפול בפסולת, חברה שמפעילה בין 250 ל-300 אתרי סילוק פסולת בעולם,

מפעילה משרפות, היא הממחזר הגדול בעולם, מייצר אנרגיה מפסולת הגדול בעולם. אני

חושב שזו חברה שחבל להאריך בדיבורים עליה.

התבקשנו להציג פה נושא של אלטרנטיבה וחלופה לאתר דודאים. איתור אתרים מתאימים

לסילוק פסולת זה נושא מרכזי שאנחנו עוסקים בו. צריך לציין שהמשרד לאיכות הסביבה

עושה ועשה את הדברים האלה. לצערנו, כמובן היו לו מגבלות תקציב ואי-לכך לא יכול

היה למצות - - -

היו"ר י' מצא;

חבל שאתה עושה את זה בחמש דקות. אני אומר לך שאתה עושה טעות. אני מניח שאינה

נוסע ובא מפעם לפעם. אם היית רוצה להציג את זה בצורה מכובדת יותר, רחבה יותר,

באחת הישיבות הבאות היה עדיף.

שי רודב;

מקובל עלי.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30