הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מטי 216

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה;

יום שלישי. כ"ח באדר א' התשנ"ה (28 בפברואר 1995). שעה 10:30

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' ביבי

י י ונונו

אי ורדיגר

מוזמנים; חבר-הכנסת אי הירשזון

חבר-הכנסת רן כהן

שי זינגר - יועץ משפטי של משרד הפנים

לי ענתבי - לשכה משפטית, משרד הפנים

אי ויטנברג - " " " "

י י שפיצר - משרד הפנים

חי גולדווטר- משרד המשפטים

די כנפו - מפעלי ים המלח בע"מ

מי דגני - יועצת מפשטית, מפעלי ים המלח בע"מ

חי קונביץ - יו"ר איגוד הגזברים-מרכז שלטון מקומי

עי עצמון - יועץ משפטי - מרכז שלטון מקומי

מי ניצן - מרכז השלטון המקומי

שי שילה - " " "

עי הירשמן - יי " "

ני להב - ראש עירית חדרה

מי אברהמי - אגף כוח אדם - משטרת ישראל

אי הימן - יועץ משפטי - משטרת ישראל

יועצת משפטית; מי פרנקל-שור

מזכיר הו ועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראת שעה לעבודות מסויימות)

(אגרות), התשנ"ד-1994.

2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון - תפקידים),

התשני'ד-1994.

3. הצעת הוק לתיקון פקודת העיריות (מסי 56) (ועדת הנחות),

התשנ"ה-1995.

4. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות (תיקון מסי 2)

(מועד התפטרות), התשנ"ד-1994.

5. הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבהר) (תיקון מסי 2)

(חובת פרישה של עובד הרשות), התשנ"ה-1995

6. הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון),

התשנ"ד-1993.

7. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור שימוש בכספי

תאגידים עירוניים וגופים אחרים), התשנ"ד1994.



תקנות זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה

לעבודות מסויימות (אגרות). התשנ"ד-1994

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

בפנינו תקנות זכיון ים המלח תכנון והבניה) (הוראת שעה לעבודות מסויימות)

(אגרות), התשנ"ד-1994. למיטב זכרוני קיימנו לפני כמה שבועות דיון וגם קבענו

שמעבירים איזשהו סכום, מקדמה של מפעלי ים המלח.

ש' זינגר;

היתה בעיה בסיפור הזה. הבעיה היתה שאנחנו כמשרד ממשלתי לא יכולים לקבל

כסף כשאין בסיס חוקי להעברה. לכן אמרתי לחשב להחזיר את הסכום למפעלי ים המלח.

אתם תקחו את הכסף, אין לכם חשב, אין לכם חוק. הכסף היום חזר

למפעלי ים המלח.

אנחנו העברנו סכום של 593 אלף לחשב.

זאת המקדמה שאתם החזרתם.

זאת המקדמה שהחזרנו ואני המלצתי לעדי קפלן לנסות להעביר את זה לוועדה

ולומר לה שהיא תיקח את זה, וגם הוועדה סרבה לקחת מנימוקים אחרים. זה המצב

היום. בפועל מה שקורה עכשיו, בהיעדר תקנות אנחנו לא יכולים לקבל כסף ואי-אפשר

להעביר כסף. משרד הפנים העביר בדרכים כלשהן לטיפול ראשון סכום של כסף, אבל גם

זה רק בדיעבד. לכן צריך לאשר את התקנות.

בדיון הקודם הגיעו למסקנה שזה 2.3 מיליון ש"ח. משרד הפנים אמור היה

להסביר איך הם הגיעו לסכום כזה.

אני הייתי בוועדה בשבוע שעבר כשהיתה הצבעה ונדחתה ההצעה לקחת את הכסף על

אף המכתב שנשלח להוריד מזה 300 אלף. בישיבה שהיתה גם עם הממונה על המחוז,

מזכיר הוועדה ועוד אדם אחד, הוחלט שהם יגישו לנו רשימה, פירוט של כל הדברים

האלה. בפגישה הוא הקריא לנו אמנם את הפירוט של הדברים האלה אבל הוא לא רצה

למסור אותו עד עכשיו. המספרים שניתנים פה הם שרירותיים לגמרי.

מי זה הוא?



ז" כנפו;

מזכיר הוועדה שהוא מהנדס של מועצת תמר.

היו"ר י' מצא;

הסכום לא שרירותי. החלוקה היא לפי ראות עיניו.

די כנפו;

החלוקה היא מוגזמת מעל ומעבר.

היו"ר י' מצא;

למה מוגזמת? הסכום כולו 2.3 מיליון שקלים, הוא סכום נכון וסביר שנקבע.

די כנפו;

לא.

שי זינגר;

כשנוסה לראשונה הסיפור, זה נוסה על דעתכם, אתם לא הסתייגתם.

מי דגני;

לא. אנחנו קיבלנו את זה יום לפני ואמרו לנו; הנה יש תקנות, ואז הגיע עו"ד

עדי קפלן לישיבה ואמר; מה זה הדבר הזה? ברור שזה לא מקובל עלינו. בעצם כל

האנשים שנכחו כאן, כולל יו"ר הוועדה, אמרו שלא יתכן לאשר תקנות כאלה ללא

איזשהו מסמך שבא ומסביר על מה מבוססים הסכומים. ישב כאן יהויכין בורג, שהוא

מתכנן המחוז ואמר שהסכום נראה מופרז לחלוטין.

למה לא קיימתם מאז דיון?

מי פרנקל-שור;

הזמנו את נציג משרד הפנים על מנת שהוא יסביר איך הגיעו לסכום הזה.

היו"ר י' מצא;

אני מרענן כעת את הזכרון שלי. כתוב בסיכום שהיה פה שהדיון צריך להתקיים

אחרי שהצדדים יושבים ומסכמים ביניהם. אין לי מה לעשות כעת אלא לנעול את

הישיבה. אני יכול להכריע אם לא מגיעים לידי סיכום. אין לי ספק שתגיעו לידי

סיכום. אני זוכר שהיועץ המשפטי צבי ענבר שאל: איפה ניר עבודה, איך אפשר לבוא

לוועדה בלי ניר עבודה איך זה מחולק. תבואו עם ניר עבודה ונקבע. כעת, כמו שנתנו

מיקדמה, אפשר לבצע גם כן את המיקדמות לכל הפרוייקטים האלה.

שי זינגר;

אין לי אפשרות לעשות מקדמה.



מי דגני;

אנחנו עשינו הערכת תקציב לפי מה שנתנו לנו והגענו לסכום של כ-500 אלף

שקלים.

היו"ר י' מצא;

הגעתם לסכום שהוא קטן יותר מהמקדמה.

שי זינגר;

את התקנות היה צריך לאשר לפני שאישרו את חוק זכיון ים המלח ואז לא היתה

בעיה.

היו"ר י י מצא;

לפני שאני אקיים את הדיון הבא, אני אבקש להעביר לוועדה ניר עבודה לגבי

הסכום.

ש' זינגר;

אולי יכולים לשלוח לנו את נייר העבודה?

אנחנו צריכים לראות אותו ולנסות לעבד אותו. אני מבינה, לפי מה שאתה אומר,

שזה לא מקובל עליהם. צריך לנסות ולראות איפה הפערים וממה הם נובעים.

גם לא מקובל עליהם שאתם תבצעו את החלוקה הפנימית בשבילם.

היו"ר י' מצא;

הם לא צריכים לבצע חלוקה פנימית, אבל הם צריכים לקבוע את הסכום.

אין מה לעשות. דיון כזה צריך לקחת דקה אחת כשיש ניירות עבודה וסיכום. אם

אין סיכום, אני צריך להכריע.

אתה יכול לתאם עכשיו מועד עם מר רותם ולהביא אותו בשבוע הבא. אגב, הסיכום

עם עדי קפלן היה אחר, שנקבע עכשיו סכום של כ-900 אלף שקל בלי חלוקה ואחר-כך

ניכנס לפירוט כדי שאפשר יהיה להעביר את הכסף.

מי דגני;

אם הבעיה היא מקדמה, אפשר לקבוע עכשיו סכום של 593 אלף ש"ח בתקנות כדי

שנוכל להעביר את הסכום הזה ואחר-כך לראות הלאה מה קורה.



היו"ר י' מצא;

אם אנחנו נעביר כעת בתקנות סכום של 593 אלף שקלים, נגמר הסיפור. מי אחר-

כך יראה בזה כמקדמה?

מי דגני;

אני מבינה שזה מה שמר זינגר מציע כאן.

שי זינגר;

מה שהצעתי הוא לא להעביר 593 אלף שקלים.

היו"ר י' מצא;

צריך לשבת ולהגיע לידי סיכום משותף. אם לא מגיעים לידי סיכום משותף, אני

אכריע. אבל אם יש פער כזה גדול, זה אבסורד. אני מניה שמישהו יתעשת ויראה את

הטעות שלו.

שי זינגר;

אני אגיד לך איפה להץ הזמן. אם אתה זוכר, בהוק הזכיון נתנו לוועדה עוד 60

יום. 60 יום האלה כלים והולכים.

היו"ר י' מצא;

בעוד ארבעה שבועות אנהנו יוצאים לפגרה. זה צריך להיגמר תוך עשרה ימים.

שי זינגר;

ודאי.

מי דגני;

אם אפשר שאולי תהיה כאן איזושהי ההלטה שיעבירו לנו את הנתונים.

לא צריך לקבל שום החלטה. הלשכה של מר שלום זינגר לוקחת על עצמה את תיאום

הפגישה.



הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)

(תיקון - תפקידים), התשנ"ה-1995

היו"ר י' מצא;

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)

(תיקון- תפקידים), התשנ"ה-1995. של חברי הכנסת דוד מגן ואברהם הירשזון.

אני רוצה לשמוע מה התיקון שנעשה.

מי פרנקל-שור;

בהתאם למה שסיכמנו בישיבה הקודמת הגשנו את הנוסח שחלקנו לכל חברי הוועדה.

השינוי הראשון הוא בסעיף 3 לחוק. הסעיף הזח מדבר על רשות מקומית שיש בה למעלה

מ-50 אלף תושבים חייבת למנות יועץ משפטי, והתיקון הוא שבמקום 50 אלף יהיה עיריה

כפי שמוגדרת בפקודת העיריות.

השינוי השני הוא בסעיף 4 לחוק שמדבר על רשות מקומית שמספר תושביה פחות מ-50

אלף שעליה אין חובת מינוי של יועץ משפטי. והשינוי המתבקש הוא "שאינה חייבת במינוי

יועץ משפטי לפי סעיף 3".

היו"ר י י מצא;

אני רוצה שתדגישי את השינויים בין מה שאתם מציעים לבין מה שהם רצו.

אי הירשזון ;

אין שינויים. זה פשוט יישום של מרו שהיה בעבר למה שקורה היום.

מי פרנקל-שור

בסעיף 5 שמדבר על יועץ משפטי של רשות מקומית שמספר תושביה הוא פחות מ-50 אלף,

ליועץ המשפטי מותר לעסוק בעניינים אחרים בהגבלות מסוי ימות. בסעיף הזה במקום

"רשאית עיריה שמספר תושביה תושביה פחות מ-50,000" יהיה כתוב "רשות מקומית שאינה

חייבת במינוי יועץ משפטי לפי סעיף 3 רשאית".

בסעיף 6 הכנסנו סיוע לאופוזיציה, שאם הם רוצים לקבל חוות-דעת של יועץ משפטי

שאינו עובד של הרשות המקומית, לא תתקבל שום החלטה אלא לאחר שהוא השמיע את דעתו.

לא הרחקנו לכת בנושא הזה. אני לוקח את צוקר בעירית תל-אביב שהוא אופוזיציונר

בודד והוא עושה את עבודתו הציבורית. הוא חייב לקחת יועצים משפטיים. אז אנחנו לא

הלכנו בשלב זה להצעה מרחיקת לכת של חבר מועצת עיריה בודד, אבל אמרנו שאם יש שליש

של אופוזיציה שרוצה חוות-דעת, חייב היועץ המשפטי לתת להם את חוות הדעת.

היו"ר י' מצא;

כבוד היועץ המשפטי של משרד הפנים.

שי זינגר;

אני חושב שההצעה היא טובה.

כבוד היועץ המשפטי משרד המשפטים.

הי גולדווטר;

אין לי הערות.

היו"ר י' מצא;

יוצר מן הכלל. אני יכול לברך על הצעת ההוק שמובאת על ידי הברי הכנסת דוד מגן

ואברהם הירשזון. הכינונו אותה לקריאה ראשונה. אני מעמיד אורגה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

הצעת הוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)

(תיקון -תפקידים), התשנ"ה-1995 נתקבלה

הי ו "ר י' מצא;

הצעת החוק אושרה פה אהד.

ש' זינגר;

אדוני היושב-ראש, אני מבין שיש כמה הצעות מסוג שמסתובבות בשטה. מכל אלה שאני

מכיר שעברו דרכי, ההצעה הזאת נראית לי הכי סבירה והכי ישימה. אני מציע שבוועדה

לפהות ידונו בכל ההצעות כמקשה אהת.

היו"ר י' מצא;

אני מקבל את העצה, נצרף את ההצעות האהרות.

א' הירשזון;

אני רק לא רוצה לעכב את הצעת ההוק. כי אם יש הצעות הוק מרחיקות לכת והאנשים

לא יהיו מוכנים להתפשר - - -

היו"ר י' מצא;

עד להתפזרות של הכנסת יש זמן.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 56) (ועדת הנחות), התשנ"ה-1995

הי ו "ר י' מצא;

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 56) (ועדת

הנחות), התשנ"ה-1995. של חברי הכנסת: דוד מגן, יהושע מצא, אברהם הירשזון, שאול

עמור וחיים דיין. זו כבר הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק שבפנינו, אם אני צודק, באה לא לתקן את התקנות שהתקין השר אלא למסד

כוועדה סטטוטורית את ועדות ההנחות למיניהן ברחבי הארץ ובאה להעניק כוח גם לאותם

שאמנם היום הם באופוזיציה ומחר הם בשלטון, ובנושא הזה אין "אלוהים לשלטון

בחרתנו", זה מתחלף, פעם זה בשלטון ופעם אחר בשלטון. צריך לתת יכולת גם לאופוזיציה

לומר את דבריה. לכן אנחנו רוצים למסד את זה כוועדה סטטוטורית.

חברי ועדת ההנחות יהיו - (1) שלושה חברי מועצה אשר אחד

מהם לפחות חבר בסיעה שאינה מיוצגת בוועדת הנהלה - זו האופוזיציה. (2) עוברי

העיריה הבאים - הגזבר, היועץ המשפטי, מנהל מחלקת הרווחה ומנהל מחלקת הגביה.

המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לוועדה, את יושב-ראש הוועדה וממלא מקומו. מנין חוקי

בישיבות הוועדה יהיה יושב-ראש הוועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר. זו

הצעת החוק. מלוא הברכות.

אתה מציע לברך במלוא הברכות ואני אומר למה ההצעה הזאת מיותרת. אקרא פשוט את

דברי ההסבר שלכם. מבקרת המדינה, מצביעה בדו"ח על הביקורת בשלטון המקומי,

התשנ"ג-1992, על אי סדרים בנהלי הענקת הנחות לארנונה וכו' ולכן אתם רוצים לקבוע

ועדה שהיא טובה.

דא עקא שמאז דו"ח מבקרת המדינה, שהיתה לי הזכות להשתתף בכתיבתו אז, הנחות

בארנונה לא ניתנות יותר לפי שיקול דעת אלא לפי מבחנים מובהקים. לכן השאלה של

אופוזיציה וקואליציה היום בוועדת ההנחות לא רלבנטית. ברגע שהתקנות קבעו

פונקציונרים שצריכים לשבת בוועדה והם גזבר, מנהל מחלקת רווחה, מנהל מחלקת גביה

ויועץ משפטי, חברים אחרים מהמועצה לא רלבנטיים בכלל, כי המבחנים הם מבחנים של אחד

לאחד, מבחני הכנסה, גודל משפחה. בעצם כיום, אם הייתי משנה את התקנות, הייתי מוציא

מוועדת ההנחות את חברי המועצה בכלל ומשאיר רק פונקציונרים. אין כיום שיקול דעת,

בניגוד למה שהיה בעבר, לחברי מועצה, אין שיקול דעת למועצה. ניטל מהם שיקול דעת

למי לתת הנחה ולמי לא והמבחנים הם מבחנים שנקבעים במרוכז באופן מובהק. למה לעשות

חקיקה.

מה שכתוב לגבי מבקרת המדינה זה בסדר, אבל זה נכתב לפני שהוקמה הוועדה על ידי

השר עם תקנות וזה אושר גם בחוק ההסדרים.

למעשה יש היום קריטריונים שיש בהם מבחן הכנסה. כל הקריטריונים בנויים על מבחן

הכנסה של הנזקק או הפונה, בהגבלה אחת עיקרית שזה חל רק על מגורים. אין הנחות

למיגזר העסקי והיצרני . למעשה ועדת ההנחות שאתם מדברים עליה היא לא לפקח על

הקריטריונים אלא לטפל במקרים של נזקק שלא נמצא לו פתרון במסגרת הקריטריונים.

הוא עני מדי או עשיר מדי?



חי קונביץ;

הוא נופל בין הכסאות.

אי הירשזון;

יש הרבה כאלה.

שי זינגר;

אבל אין סמכות.

א' הירשזון;

בחקיקה אחרת עוד נגיע לנושא של הסמכות וחוסר האפשרות לאנשים ברשויות המקומיות

להביע דעה מסויימת. אני חושב שחטאתם בזה שאתם לא נותנים להם לומר מלה.

חי קונביץ;

אני אומר מה יש בתקנות. בתקנות אין אפשרות לתת הנחות למיגזר העסקי אלא

למגורים בלבד וסמכות הוועדה, כפי שהוגדר כאן, למי שנופל בין הכסאות. אז אפשר לטפל

בענין הזה ואחר-כך להביא את זה לאישור המועצה.

הערה לעצם החוק הזה. רוצים שהוועדה הזאת, שמונתה על ידי ההנהלה, תהיה ועדה

סטטוטורית שתמונה על ידי המועצה, זה השינוי שאני רואה כאן וחבר מהאופוזיציה. אם

בכל זאת יש יוזמה של חמישה חברי כנסת מכובדים שרוצים להפוך את הוועדה הזאת כוועדה

סטטורית, למרות שיש תקנה, אני רוצה להגיד שמר ניצן היה חבר בוועדה הזאת שהיתה

בשיתוף הביטוח הלאומי, משרד הפנים וכל הנוגעים בדבר., השר מינה את אותה ועדה

שתמשיך להיות ועדת מעקב היות וזה נכנס לתוקף ב-1 באפריל 1994.הוועדה ממשיכה

לפעול. כדמה לי שבשבוע הבא יש ישיבה של ועדת המעקב. היא עובדת כהלכה.

סעיף (ב)(2), אם בכל זאת עומדים על כך שהוא יהיה, צריך להיות עובדי העיריה

הבאים, מי שמפורטים כאן או מי שימונה על ידם.

היו"ר י י מצא;

אני פונה כרגע אל היועץ המשפטי של משרד הפנים. יש כיום ועדה. אנחנו לא

ממציאים היום את הגלגל. אנחנו רק רוצים לתת לה סטטוס מסוים. יש ועדה מלווה. זה

חשוב. אני אמרתי ששר הפנים עבד בתבונה באותם ימים כשהוא התקין את התקנות והוא

מינה מעל ועדה מלווה שתבחן איך זה מתקדם בארץ. אין ספק שהתקנות האלה יצטרכו מפעם

לפעם, משנה לשנה, לעבור שינויים, והם עוברים שינויים לפי המציאות בשטח. אני

משוכנע שאת המציאות בשטח אין יותר טוב מלתאר במצב ברור, אותן ועדות שקיימות. על

פי אותן ועדות, למעשה הוועדה המלווה צריכה ללמוד מהן והיא צריכה לייעץ לשר הפנים

אילו תיקונים צריך להתקין בתקנות.

משום כך אני מייחס חשיבות רבה לוועדה דווקא סטטוטורית, שיש על כתפיה אחריות

מעבר לוועדה המתחלפת, האקראית. אין לי ספק שאם צריך להגדיר את זה פה בחוק, נגדיר

את זה, שהיא חייבת לעבוד על פי התקנות. היא לא יכולה לאשר לאנשים הנופלים בין

הכסאות. אם היא תעשה זאת, היא תעבור על החוק. אבל כשיש לוועדה הזאת מקרים

שנופלים בין הכסאות, יכול מאד להיות שזה התיקון הבא שלנו, היא פונה אל הוועדה

המלווה העליונה ואומרת לה; רבותי, צריך להביא את זה לתיקון מיידי. יכול לחיות

שאפשר, עוד בטרם פורסמו תקנות, לתת פתרון למקרה ספציפי שהוא מתאים לערים רבות, לא

רק לבאר-שבע ולא רק לחדרה, אבל הנושא עלה בחדרה.

לכן אני חושב שצריך את הוועדה הסטטוטורית הזאת, היא צריכה אחריות על כתפיה,

ללמוד וכל הזמן ללוות את התקנות האלה ולתקן אותן במידת הצורך.



מי ניצן;

אני רוצה להתייחס לנושא זה גם כראש רשות וגם כיושב-ראש הוועדה שהכינה את

התקנות האלה. הנסיון מורה שני דברים, אנהנו התכוונו שמרבית ההנהות שיכולות להינתן

באופן אוטומטי על פי קריטריונים לא יזדקקו לוועדה, כי אחרת מדובר על רשימה ארוכה

מאד של ישיבות. בישוב כמו שלי, תקציב ההנחות בשנת 1994 היה 16 מליון שקל. מדובר

על למעלה מ-1,800 משפחות שקיבלו הנחה, כאשר מוגשות בקשות כ-4,000. תעשו חשבון איך

ועדה אחת לא יכולה לעשות את העבודה הזאת, וגם הפקידות לא יכולה לעשות אותה בצורה

יסודית.

מה שאנחנו עושים, ואני מראה פה כרגע את המציאות. חשוב מאד שזה יכנס לתקנות

כדבר חוקי. אנחנו מקיימים ועדת הכנה וביקורת שמי שמגיע לו על פי הכללים נכנס

פנימה ולא רק הפקידות עוסקת בזה, ועדה שבה מיוצגות כל סיעות העיריה, לא רק

קואליציה ולא רק אופוזיציה, אלא באופן ירקי. ועדת ההכנה הזאת, לדעתי, היא חיונית

מאד והיא צריכה לא להיות סותרת את מה שנאמר כאן. אני לא בטוח אם היא חוקית, אם

אתם שואלים אותי. היא לא חוקית, כי החוק לא מזכיר שיש אפשרות כזאת. זו נקודה אחת.

נקודה שניה שהיא חשובה מאד, זה הנושא של הסקטור התעשייתי והעסקי. קיימים

מקרים בודדים שחייבים פתרון ולנו אין פתרון, כי אין לאף אחד סמכות לתת הנחה לעסק

שנקלע בקשיים. מה אנחנו עושים? אנחנו מביאים אותו עד פשיטת רגל או עד עיקולים

בשלב שאנחנו חושבים שצריכים אולי לתת תרופה מסויימת.

היו"ר י י מצא;

כשהוא פשט את הרגל, כבר מותר לך למחוק את החוב שלו.

או לקבל חלק.

היו"ר י י מצא;

מותר אז להביא הצעה למועצה למחוק חוב.

ש' זינגר;

מר ניצן, אתה יכול גם לפנות לשר על פי סעיף 339 .אתם עושים את זה.

מי ניצן;

אני עושה את זה כל הזמן.

היו"ר י י מצא;

מה זה סעיף 339?

שי זינגר;

סעיף 339 קיבע כך; כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונה או סיבה אחרת, מורט- למחוק

אותו מפנקסי העיריה באישורו של השר, אם הוא ראה לעשות כן לטובת הציבור. במקרה

שמוגשת בקשה ואכן מוכח שהמפעל בקשיים ואתה לא הולך להטיל עליו עכשיו מליון וחצי

שקל ארנונה כי אוזה גומר אותו והוא לא יכול לשלם, השר מוחק חלק מהחוב. זה במקום

הני)ה. זה מנגנון שעובד.



חי קונביץ;

סעיף 339 מופעל.

מי ניצן;

לדעתי, עם כל הכבוד לשר, באמת צריך לתת לו אפשרות להתערב במקרים החריגים

ביותר. אבל יש מקרים קלים יותר, וגם אלה צריכים להיות במסגרת קריטריונים. עובדה

שהקריטריונים האלה קיימים לגבי התעשיה רק בישובים שבהם יש אבטלה של 8%.

אני לא חושב שצריך לקשור את זה לאבטלה. צריך לאפשר סמכות מסויימת, ומעל לה

להביא לשר. אבל לא באופן כללי, כל עסק שנקלע לקשיים, להביא את עניינו לשר. אם

כולנו נעשה את זה, או השר לא יעבוד או האיש לא יקבל הנחה אף פעם, כי אי-אפשר יהיה

להספיק.

ש' זינגר;

אתה מחכה שבועיים ואתה מקבל תשובה.

מי ניצן;

אני רוצה לסכם את הדברים שלי. דבר ראשון, אני מבקש לוזת מעמד לוועדת הכנה

וביקורת לגבי מתן הנחות, מאחר ומגיעות הרבה מאד בקשות, אלפי בקשות, ואי-אפשר

להטיל את זה על ועדה של חמישה איש שתשב על 4,000 בקשות.

הי ו "ר י' מצא;

איזו ועדה, שלך?

מי ניצן;

כן. אני אמרתי איך אנחנו נוהגים היום. אני לא בטוח שזה חוקי, אבל מעשית זו

הדרך שבה אנחנו עובדים. הקמנו ועדת הכנה וביקורת. הרי מה היינה המטרה של התקנות,

שאני הכנתי אותן יהד עם האנשים? אמרנו, מה שמגיע אוטומטית, יכנס למחשב והמחשב יתן

את ההנחה. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. ואז מיניתי ועדה, מורכבת מכל סיעות המועצה,

אופוזיציה וקואליציה, שעושה הכנה, בודקת כל בקשה ובקשה. המעמד של ועדת הכנה כזאת

שהיא הלקח שאני למדתי אותו, לא קיים בחוק, ולדעתי צריך להזכיר שהרשות רשאית להקים

ועדת הכנה וביקורת שתבחן את כלל הבקשות המוגשות.

היו"ר י' מצא;

אני ציינתי את הדברים האלה, שיכול מאד להיות שבעקבות המסקנות נלך לחקיקה.

יכול מאד להיות שאפילו בקריאה הזאת צריך לעשות את זה, שהוועדות הסטטוטוריות הן

שיכולות לפנות אליכם על מנת לבחון מה האפשרות. אבל גם אז אני ארצה לשמוע מהיועץ

המשפטי אם יש לך בכלל סמכות להחליט לתת הנחה לפלוני אלמוני למרות שהוא חורג

מהקריטריונים. את זה יאמר לנו מר זינגר. אבל עכשיו אני רוצה לשמוע את ראש העיר

חדרה.

מי ניצן;

בנושא של תעשיה ועסק, לדעתי צריך לאפשר לנו.



נ' להב;

אני רוצה להדד את הדברים של מר ניצן. מותר לי לדבר כאיש מהשטח, עיר שהיא

פחות חזקה מראשון לציון, עיר שקלטה 20 אלף עולים ויש בה גם שכונות מצוקה. אני

חושב שהחוק מלכתחילה עשה עוול גם עם הרשויות וגם עם התושבים, ולמה? בשעתו היו

לנו ועדות הנחות במסים. הוועדה היתה מתכנסת, דנה בבקשות לגופן, זה לא היה דיון

קצר וקל, ונותנת הנחה על פי שיקול דעתה. בא החוק וקבע מבחנים ולמעשה הוציא את

רוב מבקשי הבקשות מכלל מקבלי ההנחות.

מי כמוני יודע את מצב התושבים טוב יותר. בוודאי יותר טוב מהוועדה הזאת,

בוודאי יותר טוב מהמחוקק, ואם אנחנו, שזקוקים לתשלומי המסים, אנחנו בוודאי

רוצים את הכסף הזה, הגענו למסקנה שאותה משפחה או אותו אדם לא יכול לשלם וצריך

לתת לו הנחה, כנראה שמגיע לו. הרי יש מצבים שבהם אדם לא נכלל במבחנים האלה,

ובאים אנשים, מאות ואלפים, אתה מכיר אותם, אתה יודע שהם לא יכולים לשלם. ואז

אתה מוציא עיקול ודברים אחרים והכסף לא מתקבל.

ענין של הוועדה לא מפריע לי כל כך. לא מפריע לי אם אלה חברי מועצה או

ועדה של פקידים. מה שמפריע זה חוסר היכולת של הרשות לתת הנחות למי שמגיע, מעבר

למבחנים האלה וזה כבר לא בין הכסאות. דיבר מר ניצן על התעשיה. אתן לכם דוגמא.

אנחנו לא יכולים לתת הנחות לתעשיה ולמי גזר העסקי. מה נעשה, ניתן להם לפשוט את

הרגל? אתם יודעים מה עשיתי הפעם בתעשיה זעירה? לא רק שלא העלינו את הארנונה ב-

13.8%, הורדנו ב-10%. ואז מה קרה? נהנו מזה גם מפעלים חזקים, לא רק אלה שבאמת

זקוקים להנחה זו. וכך הפסדתי הרבה מאד כסף מאלה שחזקים. למעשה, יכולתי לגבות

יותר כסף אם לא הייתי הולך בדרך הזו. הייתי צריך לעשות בצו הארנונה איזשהו דבר

שהוא אחיד לכולם. בסופו של דבר, הפסדנו.

בסיכומו של דבר, לדעתי צריך לחדש את האפשרות שתהיה ועדה לרשות המקומית

שתוכל לתת הנחות גם לאלה שהם מעבר למבחנים הקבועים בחוק.

אי הירשזון;

אני מסכים לדברי ראש עירית ראשון לציון וראש עירית חדרה. אגב, יש לי הצעת

חוק שדנה בדיוק בנושאים האלה. הצעת החוק הזאת נתקעה אחרי קריאה טרומית בוועדת

הכספים והיא מונחת שם. אולי כדאי לבקש מוועדת הכספים להעביר את הצעת החוק לכאן

ונקיים פעם אחת דיון יסודי בנושא הזה. זה לא שייך להצעת החוק שבפנינו.

ועדת הכספים לא תעביר את הצעת החוק לכאן. אבל אתה יכול בהחלט להניח הצעת

חוק דומה שתועבר לכאן וכשנחזור מהפגרה נוכל להעביר אותה כהרף עין.

שי זינגר;

אני רוצה להסביר כמה דברים לאור הדברים של מר ניצן. ועדת ההנחות, עד כמה

שאני מבין, מתכנסת רק לאותם דברים שבהם יש לה שיקול דעת מוגבל. שאר הדברים

מועברים ומוכרעים באופן אוטומטי. נמצאת פה עורכת-דין לאה ענתבי, שהיא סגנית

בכירה בייעוץ המשפטי במשרד הפנים. היא בדרך כלל אחראית אצלנו על נושא הארנונה.

היא תתקן אותי אם אני טועה, נדמה לי שזה מצב הדברים.



היו"ר י' מצא;

מהו מצב הדברים?

מצב הדברים הוא שוועדת ההנחות עוסקת רק במיגזר צר ומיד אומר מה הוא. שאר

הדברים, כל ההנחות לפי קריטריונים. אדם מגיש את זה לפי מה שנקרא טופס 1 לתוספת

השניה.

היו"ר י' מצא;

מי בודק את זה?

שי זינגר;

המועצה.

חי קונביץ;

המנגנון.

היו"ר י' מצא;

יכול להיות שהוועדה הזאת תחתום.

שי זינגר;

היא לא צריכה לחתום. לפי התקנות היא לא צריכה לחתום.

לי ענתבי;

הרוב צריך להיות אוטומטי.

היו"ר י' מצא;

הוועדה הזאת תדון באותם נושאים שהם חריגים?

לי ענתבי;

כן.

היו"ר י' מצא;

ומה סמכותה?

לי ענתבי;

יש סמכות בנושא של טיפול רפואי, בנושא של אירוע חריג חד-פעמי בלתי צפוי.

אלה הסמכויות, סמכויות מאד חריגות. לגבי כל השאר, בעצם הכוונה שלנו היתה שכל

ההנחות בסעיף 2 יהיו אוטומטיים, כי מדובר בנכים, בקשישים.



היו"ר י' מצא;

אנחנו מבינים ממר ניצן שאמנם את קובעת שני חריגים בוועדה שהיא יכולה רק

על פיהם לפעול, אבל אנחנו שומעים שנסיון החיים מראה שהחריגים חורגים הרבה מעבר

לשני החריגים שציינת. ואז איך אנחנו פועלים? אני רוצה לשמוע ממך עצה. אולי

נכניס כבר בחקיקה שלנו הרחבה לגבי היכולת שלה לפעול מחוץ לאותם שני חריגים.

לי ענתבי;

מחוץ לשני הדברים, נושא רפואי ונושא של אירוע חריג שהיה, כל הבעיות הן

כנראה בעיות כלכליות, בעיות של מצב חומרי של החייב. אם r?rמצב וחומרי של החייב,

יש לנו טבלה של הכנסות מצד אהד ומספר המלצות מצד שני. קבענו קריטריונים

ברורים. זו היתה מטרתו של חוק ההסדרים, לשנות את הנושא הזה כשהיו קריטריונים

לא אחידים בכל רשות מקומית. היו גם לחצים שמבקרת המדינה התריעה עליהם והמחוקק

חשב שזה יתרון ושזה חידוש.

היו"ר י' מצא;

אין לי כל כוונה שהיא לתת יד לשינוי המצב בכך שהוועדות תחזורנה לפעול

כמימים ימימה. ברור לי לגמרי שנושא הקריטריונים הוא בעל חשיבות רבה. לא צריך

להסיר את התנאי הזה כדי שהעיריות תפעלנה עם מינהל תקין. אני רוצה שנדע שאנחנו

מדברים בבני אדם ולא במספרים. אנחנו מדברים בבעיות אנושיות שמתעוררות. לו השר

היה ער להן, או היה יודע עליהן, הוא היה מוצא להן פתרון בתקנות. לכן אתם

מתקנים את התקנות מדי שנה. צריך להוסיף בחקיקה שהוועדות הסטטוטוריות האלה

תוכלנה לטפל במקרים חריגים מסויימים, עד שיוכנס תיקון בתקנות.

שי זינגר;

ישנה אפשרות לפי סעיף 339.

היו"ר יי מצא;

אני רוצה שאותה ועדה סטטוטורית תחליט שאיש זה זכאי לפי סעיף 339.

אנחנו נהיה מוכנים לקבוע שפניות לבקשת מחיקה לפי סעיף 339 תיעשה על ידי

ועדת ההנחות. זה יהיה תיקון גדול. כל פניה לפי סעיף 339 תיעשה לפי הוועדה

הסטטוטורית.

היו"ר י' מצא;

אני ארצה אחר-כך את הנוסח שלכם יחד עם היועצים המשפטיים. יש כאן כמה

יועצים משפטיים, תמצאו את הנוסח. את החקיקה כפי שהיא כאן נאשר. יש למישהו

תיקון למהות?

שי שילה;

לגבי נושא של ממלא מקום, אגב זה מופיע בתקנות היום, שגזבר ומנהל הרווחה

יכולים למנות ממלא מקום.



היו"ר י' מצא;

אני מבקש לתת תשומת לב לגבי ממלא מקום בסעיף קטן (2), אם צריך לתקן את

הנוסח כך שיכול להיות גם ממלא מקום או שזה כבר קבוע לפי פקודת העיריות ומשם

אפשר לשאוב את זה.

המגמה כפי שהסתמנה מדבריך היתה להרחיב את האפשרות. ההצעה כפי שסוכמה היא

מצמצמת. הפנייה לפי סעיף 339 היתה יכולה להיות יזומה על ידי כל גוף.

היו"ר י' מצא;

מה זה כל גוף? כתוב; כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת,

מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה באישורו של השר, אם ראה לעשות כן לטובת הציבור.

פה לא כתוב מי יכול לפנות.

עי עצמון;

כל אחד יכול לפנות.

הי ו"ר י' מצא;

אני לא רוצה שכל אחד יוכל לפנות.

ני להב;

רק אחרי החלטת המועצה.

עי עצמון;

למעשה השינוי נעשה כך שוועדת ההנחות היא והיא בלבד מהווה את גוף הסינון

שצריך להביא את הבקשה לשר.

היו"ר י' מצא;

יוצא מן הכלל. היום שיקול הדעת הוא של אחד. אני לא רוצה לתת שיקול דעת

לאחד.

עי עצמון;

ההחלטה היא של השר ממילא.

אבל השר יחתום בלב שקט ורגוע יותר כשוועדה של חמישה איש שבתוכם גזבר,

מנהל אגף רווחה - - -

חי קונביץ;

באישור המועצה.



מי ניצן;

ועדה בלבד, לא צריך מועצה.

היו"ר י' מצא;

לא צריך מועצה. אם אתה מביא את זה למועצה, את מסבך את הנושא. ועדה שהרכבה

מכובד, מיוצגת בה גם האופוזיציה וגם פקידות בכירה.

גב' ענתבי, אני מבקש, לגבי ממלא מקום בסעיף (2), תבדקי ותכניסי את הנוסה

הנכון.

נקודה שניה, לגבי הוועדה הסטטוטורית הזאת, שעוסקת כיום בשני נושאים

שמוגדרים בתקנות ושגב' ענתבי ציינה אותם, אם צריך להכניס פה את הנקודה הזאת,

תציינו אותם. בנוסף לשני הדברים האלה שמצויינים בתקנות, הוועדה הזאת תהיה הגוף

המוסמך לפנות לשר בבקשה להפעיל את המלצתם ליישום סעיף 339 לגבי אותן פניות.

שי זינגר;

הייתי כותב כך; "שתפקידה לדון במתן הנהות לפי כל דין". במקום "למהזיקים

בנכס שהם מבקשים נזקקים".

היו"ר י' מצא;

מקובל עלי. מי בעד?

הצבעה

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מסי 56) (ועדת הנחות) התשנ"ה-1995 נתקבלה

היו"ר י' מצא;

החוק הזה יוכן לקריאה שנייה ושלישית עם התיקונים.



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות)

(תיקון מס' 2) (מועד התפטרות), התשנ"ד-1994

הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר (תיקון מס' 2)

(חובת פרישה של עובד הרשות), התשנ"ה-1995

הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון). התשנ"ד-1993

היו"ר י' מצא;

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות

(תיקון מסי 2) (מועד התפטרות), התשנ"ד-1994, של חברי הכנסת דוד מגן ואברהם

הירשזון והיא כאן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

יש הצעת חוק נוספת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)

(תיקון מסי 2) (חובת פרישה של עובד הרשות), התשנ"ה-1995, של חבר-הכנסת אברהם

יחזקאל. חצעת החוק שלו עברה בקריאה ראשונה ועכשיו נכין אותה לקריאה שנייה

ושלישית ונאחד אותה, כפי שסיכמנו בישיבה הקודמת עם הצעת החוק של חברי הכנסת

דוד מגן ואברהם הירשזון.

אני רוצה לשמוע אותך, גברתי היועצת המשפטית.

מי פרנקל-שור;

בדיון שהיה ב-2 בינואר 1995 היתה החלטה לאחד את שלוש הצעות החוק, כולל

הצעת החוק של חבר-הכנסת בני טמקין.

היו"ר י' מצא;

היא מסובכת עם הנושא של נציבות שירות המדינה.

אי ויטנברג;

אני שוחחתי אתמול עם עורכת דין אלישבע הכהן מהנציבות. היא ביקשה ממני

להבהיר מספר נקודות לגבי ההצעות שעומדות לדיון, כי היא לא תוכל להגיע היום.

הנציבות מתנגדת להחלת הגבלת הזכות להיבחר גם על פריימריס, שזו נקודה

שנמצאת, אם אני לא טועה בהצעת החוק של חבריר הכנסת טמקין ורן כהן.

היו"ר י י מצא;

זו הצעת חוק אחרת לגמרי. לא נאחד אותן. הם יביאו הצעת חוק משלהם לנושא

הזה.

אי ויטנברג;

בהצעתו של חבר-הכנסת אבי יחזקאל, הוא מדבר על תקופת צינון גם לפני וגם

אחרי הבחירות, 90 יום לפני ו-90 יום אחרי. למעשה עובד הרשות שלא נבחר למועצת

הרשות נענש פעמיים, גם לא נבחר וגם חבר-הכנסת טמקין מציע ש-90 יום לאחר מכן

הוא לא יוכל לחזור למשרתו. גם לכך הנציבות מתנגדת.



היו"ר י' מצא;

את ההצעה של חבר-הכנסת אבי יחזקאל אנחנו מצרפים להצעת החוק, ככתבה

וכלשונה, של חברי הכנסת דוד מגן ואברהם הירשזון. הוא הסכים להצטרף לזה.

מכיוון שהנושא של עובדי מדינה וגם פריימריס הוא מסובך, לזה יהיה דיון נפרד.

מי בעד?

הצבעה

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות)

(תיקון מסי 2) (מועד התפטרות), התשנ"ד-1994 נתקבלה

היו"ר י' מצא;

הצעת החוק אושרה.

אי ויטנברג;

בחוק סיוג פעילות מפלגתית, שהוא חוק אחר, מדובר גם על הגבלות מסויימות

שחלות על עובדי מדינה ועובדי רשות מקומית ומדובר על ארבע דרגות עליונות בכל

דירוג. האם מקובל על אדוני להחיל את הרעיון הזה גם כאן?

היו"ר י י מצא;

לא. היה לנו דיון בנושא הזה.

חבר-הכנסת רן כהן, אני רוצה להפנות תשומת הלב להחלטה שקיבלתי ואני מוכן

לפתוח אותה אם היא לא נראית בעיניך. יש תסבוכת חקיקתית מסויימת. יש הצעת חוק

של חברי הכנסת הירשזון ומגן, שמדברת על תקופת צינון של 75 יום על עובד הרשות

המקומית. יש הצעת חוק דומה של חבר-הכנסת אבי יחזקאל שגם היא מדברת על עובד

הרשות המקומית. כל השוני בין הצעתו לבין הצעת חברי הכנסת מגן והירשזון הוא

בתקופה, 90 יום או 75 ואם צריך תקופת צינון לאחר מכן או לא. איחדתי את שתי

ההצעות שלהם לקריאה שנייה ושלישית וסיכמתי עם חבר-הכנסת אבי יחזקאל שהוא מקבל

את הנוסח של חברי הכנסת הירשזון ומגן.

הביאו בפני היום גם את הצעת החוק שלך ושל חבר-הכנסת בני טמקין, והיא שונה

תכלית שינוי, אחרת לגמרי. היא מדברת על עובדי מדינה ולא על עובד הרשות. היא

מדברת על מועמדים בבחירות מוקדמות, מה שקרוי בשפתנו פריימריס. והיא מדברת על

שוטרים, פקחים וכו'.

מכיוון שההצעה שלכם שונה ואי-אפשר לאחד אותה, אני מציע שנלך על חקיקה

נפרדת ולדיון נפרד.

רן כהן;

אני מקבל את הצעתך.

היו"ר י' מצא;

נקיים דיון נפרד בהצעאת החוק שלכם שאליו יוזמן נציב שירות המדינה או ממלא

מקומו.



מ' אברהמי;

לזמן גם צבא ומשטרה.

זח לא קשור אליכם.

רן כהן;

הצעת החוק שלנו קשורה לצבא ולמשטרה.

פיצלנו אותה והיא כבר אושרה.

מ י אברהמי;

מה עם קציני משטרה שנמצאים בחלק הראשון של התיקון?

פיצלנו את זה ויש כבר חוק לגבי שוטרים ואנשי צבא.

מ י אברהמי;

עשיתם הפרדה בין קציני משטרה מדרגה מסויימת או כל השוטרים?

אי קמארה;

קציני משטרה מדרגה מסויימת.

היו"ר י י מצא;

פיצלנו כדי שנוכל להתקדם. כעת תבוא חקיקה שנייה שנקיים בה דיון נפרד והיא

שונה מהחקיקה שהעברנו היום.

רן כהן;

היא לא סותרת, אבל היא שונה.

היו"ר י' מצא;

היא כבדת משקל מבחינת הכניסה לעומק, גם פריימריס וגם עובדי מדינה. לכן

נקיים דיון נפרד שאליו נזמן את כל הגורמים המתאימים.



הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור שימוש

בכספי תאגידים עירוניים וגופים אחרים). התשנ"ד-1994

היו"ר י' מצא;

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור

שימוש בכספי תאגידים עירוניים וגופים אחרים), התשנ"ד-1994, של חבר-הכנסת יגאל

ביבי. הצעת החוק עברה בקריאה טרומי ונמצאת אצלנו להכנה לקריאה ראשונה.

"בסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 1): במקום "ו-(4)"

יבוא "(4), (7) ו-(8)"."

דברי הסבר - סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 אוסר עשיית

שימוש לצרכי תעמולת בחירות בכספים של גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1) עד (4)

של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.

הוראה זו אין בה כדי לאסור עשיית שימוש לצרכי תעמולת בחירות בכספים או

נכסים של תאגידים עירוניים או של גופים אחרים הנתמכים במישרין או בעקיפין על

ידי הממשלה או רשות מקומית, שכן אלה אינם גופים מבוקרים לפי פסקאות (1) עד (4)

לסעיף 9 הנ"ל, אלא לפי פסקאות (7) ו-(8).

מוצע לפיכך להרחיב את האיסור בסעיף 2א לחוק (דרכי תעמולה) ולכלול בו גם

איסור שימוש בכספים או נכסים של גופים מבוקרים לפי פסקאות (7) ו-(8) האמורים.

חבר-הכנסת ביבי, גוף עירוני שיוציא כספים לצורך בחירות מתאגידים - הם

יישבו בבתי סוהר.

י' ביבי;

לא כולם.

היו"ר י ' מצא;

אני רוצה לשמוע למה הם לא יישבו בבתי סוהר. נשמע את היועצים המשפטיים למה

החוק הזה צריך לבוא לאוויר העולם. אני בדעה, שגם היום, מי שיעשה את זה, ייחקר.

י' ביבי;

זה ההגיון אבל לא החוק.

אי ויטנברג;

לדעתי החוק במתכונתו הנוכחית הוא מאד מאד נרחב. למעשה הוספת סעיפים קטנים

(7) ו-(8) מפנה אותנו לכל הסעיפים הקטנים האחרים ואנחנו מגיעים למצב שבו אסור

להשתמש בכספים של כל מוסד, מפעל, גוף, קרן שממשלה או אדם או גוף או רשות

מקומית משתתפים בהנהלתם או בהונם. לדוגמה, אם אנחנו לוקחים איזשהו בית ספר או

בית כנסת או אגודת ספורט, כל גוף למעשה שיש איזושהי נגיעה ישירה או עקיפה

לממשלה או לרשות המקומית, חבר-הכנסת ביבי מציע לאסור את השימוש. לטעמנו זה

פשוט גורף מדי.



י' ביבי;

איך זה בבחירות לכנסת?

אי ויטנברג;

חיק חבחירות (דרכי תעמולה) בנוסחו הנוכחי חל גם על הבחירות לכנסת וגם על

הבחירות לרשויות המקומיות.

אני רוצה להשוות את הבחירות לרשויות המקומיות לבחירות לכנסת.

א' ויטנברג;

זו מטרה בהחלט ראויה ונכונה. אנחנו מציעים לעשות את זה באסטטיקה קצת

שונה. החוק קובע בנוסחו היום "לא ייעשה שימוש בקשר עם תעמולת בחירות בכספים של

גוף מבוקר - או של תאגיד שהממשלה משתתפת בהנהלתו ובהונו. אפשר להוסיף "או של

תאגיד שהממשלה או הרשות המקומית משתתפת בהנהלתו ובהונו" ולהשאיר את הסעיפים של

חוק מבקר המדינה בעינם.

בסיפא של הסעיף יש משפט שקובע "למעט נכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו

של שר או סגן שר". לדעתנו אפשר דווקא כאן להרחיב ולומר גם "לרשות ראש רשות או

סגנו".

היו"ר י' מצא;

איזה נכסים יש להם?

הי קונביץ;

לשכה, רכב, פלאפון.

היו"ר יי מצא;

צריכה להיות הגדרה של נכסים.

שהועמדו לרשותו האישית.

היו"ר י' מצא;

ניקח לדוגמה סגן ראש עיר. יש לו לשכה בבנין העיריה ויש לו עוד שבע לשכות

במקומות שונים. אם הוא אחראי על הספורט, יש לו לשכה באולם הספורט.

י' ביבי;

אותו דין של שר. לשר יש בתל-אביב משרד, יש לו בירושלים משרד ויש לו בצפון

משרד.



היו"ר י' מצא;

לא אותו -דין של שר. אתה טועה. תהשוב יותר לעומק. לשר יש לשכה בירושלים

ובתל-אביב. זה לא הסיפור. אם אתה אומר "נכסים שהועמדו לרשותו" אז אני מודיע לך

שסגן ראש עיר או ראש עיר שאחראי על תיקים אלו ואהרים, יש לו לשכה לגבי כל אחד

מהתיקים האלה ומנגנון שלם.

אין דבר כזה. אני רוצה לתת תמונת מצב. ראש עירית תל-אביב, למיטב ידיעתי

הוא היחידי שיש לו שתי לשכות, יש לו לשכה ביפו ויש לו לשכה בתל-אביב. אין לשכה

לראש עיר בשום אולם ספורט ובשום מבנה ציבורי אחר.

אני מבקש הגדרה של נכס. אצל שר ברור לי מה זה. לשר יש לשכה ויכולה להיות

לו עוד לשכת. השר שאחראי על משרד התחבורה, אין לו לשכה בתמ"ם ואין לו לשכה

באל-על ואין לו לשכה בכל התאגידים שלו. ברור שזה לשכת השר. אני מבקש הגדרה.

מי ניצן;

אני מוכן להתמודד עם זה עכשיו. לשכה אחת של ראש העיריה ולא כולן, כי יש

רק לשכה ראשית אחת, זה לשכת ראש העיריה או לשכת הסגן. הרכב עם כל הכרוך בו,

דלק פלאפון וכל מה שקיים. זה הכל לא מעבר לזה.

היו"ר י' מצא;

כשאתם אומרים נכסים זה פתוה.

אי ויטנברג;

ברשות מקומית אפשר להסתפק רק בראש העיר ולא בסגניו.

יי ביבי;

לא, ברגע שאומרים ראש רשות הכוונה היא גם לסגן.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נתקן "ולמעט נכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר או סגן שר -

י י ביבי;

וכן לשכתו ורכבו של ראש העיר וסגניו.

מי פרנקל-שור;

אנחנו נבדוק את זה.

י י ביבי;

אני מתכוון גם שככל שמפלגה לא יכולה לקהת תרומה מתאגיד, כך גם העיריה לא

יכולח לקבל תו-ומה מתאגיד. אני רוצה שגם זה יכלל פה.

זה כבר דבר אחר.

היו"ר י' מצא;

זה קיים. בחוק הבחירות הגבלנו ונעלנו אותם.

אי ויטנברג

בחוק מימון בחירות לרשויות המקומיות, שהוא נפרד מחוק מימון בחירות לכנסת,

יש התייחסות לנושא.

י י ביבי;

מה סיכמנו?

אי ויטנברג;

סיכמנו שאנחנו לא מכניסים את סעיפים (7) ו-(8) לחוק מבקר המדינה.

היו"ר י' מצא;

את מכניסה רק את התיקון "ראש עיר וסגניו" ושם את מגדירה מה זה הנכסים

שלו.

אי ויטנברג;

וגם בהתחלה "תאגיד שהממשלה או הרשות המקומית משתתפת בהנהלתו ובהונו".

שאלה אחרונה, אם יורשה לי. "משתתפת בהנהלתו ובהונו", האם אנחנו רוצים

שההשתתפות הזאת תהיה ברוב, כמו למשל בהגדרה של חברה ממשלתית, או השתתפות

כלשהי, גם תאגיד שהרשות המקומית משתתפת ב-10% מהונו, האם גם את זה אנחנו רוצים

לכלול?

הי ו"ר י' מצא;

להבדיל אלה לא תמיכות כספיות או העברת כספים אלא משתתפת בהונו או

בהנהלתו. גם אם יש לה מניה אחת מאותו הון, היא בעל בית, צריך להגביל אותה.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק, מי בעד?

הצבעה

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור

שימוש בכספי תאגידים עירוניים וגופים אחרים) התשנ"ד-1994 נתקבלה

היו"ר י' מצא;

הצעת החוק אושרה. אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13