הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 215

מישיבת ועדח הפנים ואיבות הסביבה

יום רביעי. ביב באדר אי התשנ"ה (22 בפברואר 1995). שעה 09:00

נבחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

חח"כ יי לוי

חה"כ די מגן

מאיר גרון - משרד הפנים

עליזה הברפיש - משרד הבינוי והשיכון

נילי מימון - משרד העבודה והרווחה

דלית דרור - משרד המשפטים

חנה פרנקל - משרד האוצר

עוזי עצמון - מרכז השלטון המקומי

שלום ברזילי - מרכז השלטון המקומי, ראש מועצת פרדס-חנה/

כרכור

אריאלה אופיר - ארגון "בזכות"

גדעון דרור - ארגון "בזכות"

צי ענבר

מי פרנקל-שור

מזכיד הוועדה; אי קמארה

א' שלהבת

סדר היום; 1. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מסי 42) (מעונות למטופלים),

התשנ"ה -1994 (של חה"כ יי לוי).

2. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מסי 55) (מבקר העיריה),

התשנ''ה-1995 (של חה"כ אי אסעד, אי גולדפרב, אי הירשזון, די מגן)

3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות) (תיקון מסי 2)

(מועד התפטרות), התשנ"ד-1994 (של חה"כ די מגן, אי הירשזון).



הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 42) (מעונות למטופלים). התשנ"ה-1994

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. בהזדמנות זאת אני רוצה לשלוח בשם

הוועדה את תנחומינו לחבר הבנסת יצחק לוי על מות אביו, שלא תדעו צער.

אדוני היועץ המשפטי, באיזה מצב אנחנו נמצאים בהצעת החוק הזאת?

צי ענבר;

הצעת החוק הזאת עברה קריאה ראשונה ב-12.12. ב-8.11 התקיים דיון בוועדת

הפנים להכנת החוק לקריאה ראשונה והועלו טענות שונות כלפי ההצעה. נאמר

שייתכן שיש בחוק משום פגיעה בקניינו של אדם בגלל גרימה לירידה בערך הדירה;

הועלתה טענה טכנית על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים, מר שלום זינגר, בקשר

לפירוש מונחים. בהצעה נאמר שבכל מקום בו נאמר מגורים "ייראו ייעוד כזה

ככולל גם מגורי מטופליםיי, אך בדרך כלל לתקנות של תכנית יש מעמד עצמאי.

אינני יודע אם הטענה הזאת תקפה.

מה קרה במהלך הקריאה הראשונה? האם נשמעו הערות מיוחדות?

צי ענבר;

במליאת הכנסת הועלו הטענות הבאות; חבר הכנסת עזרן טען שבתכנון חייבים

להביא את קיום המוסד לידיעת הדיירים כדי שכל מי שרוכש בית בשכונה יידע על

כך; חבר הכנסת שפי אמר שנראה לו שייגרם נזק לדיירים, יהיו מריבות ביניהם;

חבר הכנסת עובדיה עלי אמר שיש כאן הרחבה גורפת וכדאי לצמצם לאוכלוסיות

שהשכנות שלהם לא תפגע בדיירים. מבחינה מעשית אינני יודע מה המשמעות של זה;

חבר הכנסת דוד מגן טען שיש פה שימוש במושגים שאינם מובאים בהגדרה בחוק

התכנון והבניה עצמו. על אף ההסתייגויות ועל אף שהצביעו על הבעייתיות בהצעת

החוק, איש לא הצביע נגד הצעת החוק. בהצבעה בקריאה הראשונה הצביעו 4 בעד ואף

אחד לא הצביע נגד.

יי לוי;

כך יהיה גם בקריאה השניה והשלישית.

לנו יש מספר הסתייגויות להצעה הזו. אנו מכבדים מאוד את המציע ואת היוזמה

שלו לסייע למטופלים אבל צריך למצוא את האיזון הנכון. לדעתי יש פה פגיעה

בלתי דרושה ובלתי מוצדקת באיזון הנכון. ההצעה היא גורפת ואינה מבחינה בין

סוגי המטופלים. יכולים להיות מטופלים בדרגות קושי שונות, שההשפעה הסביבתית

שלהם יכולה להיות קשה.

יש אישור של משרד העבודה והרווחה. אי אפשר לפרט 50 סוגים של קשיים.

עי עצמון;

אני לא מדבר על המנגנון של הפיקוח ושיקול הדעת אלא על המסגרת עצמה,

שאיננה קובעת את סוגי המטופלים. יכולה להיות בעיה קשה מאוד מכיוון שמוסדות

סגורים נמצאים במצוקה של מקומות איכלוס ואז הנטייה שלהם תהיה, גם במקרים

שוליים, להוציא אנשים ממסגרת מוסדות ולהעביר אותם למגורים בקהילה. ההשפעה

הסביבתית יכולה להיות קשה מאוד על החברה, שגם היא זקוקה להגנה. אני מודע



לכך שאנחנו צריכים להתחשב במטופלים ולסייע להם אבל אי אפשר להתעלם מהציבור

שי יצטרך לחיות בחברה כזאת.

הדבר השני הוא מספר האנשים. פה מדובר על 25 איש לבנין מגורים. לפי ההצעה

זה יכול להיות 25 אנשים בדירה.

היו"ר י' מצא;

הכוונה היא לקחת למשל דירת מגורים גדולה או לצרף מספר דירות ולהקים שם

מוסד כזה. זו אחת האפשרויות.

יי לוי;

מה שעמד לנגד עיני זה מעונות לתינוקות, שקיימים בכמה מקומות בארץ. בדירה

חד-קומתית רגילה נכנסים אולי 10-8 אנשים.

היו"ר י' מצא;

אבל אתה לא מדבר על דירות צמודות קרקע אלא על בנין מגורים. אם היית מדבר

על דירה צמודת קרקע אני סבור שלא היו נשמעות כל הערות.

יי לוי;

ההתנגדות הכי גדולה של השכנים היום היא לבנין צמוד קרקע בבאר-שבע, אחרי

שהושקעו 2 מיליון שקלים להכשיר אותו.

עי עצמון;

זו לא חייבת להיות דירה גדולה ואפשר שייאכלסו אפילו 8-6 אנשים בתדר, כי

בסופו של דבר הלחץ התקציבי ייקבע. כל ההנחות שאתם מניחים - שמדובר על חיבור

של שתי דירות, על קומה - הן תיאורטיות, אבל התוק לא מדבר דווקא על מעון

לתינוקות. בפועל בבניך מגורים של 7 דירות יכולים לקחת דירה אחת של 4 חדרים

ולהכניס לתוכה 25 איש.

יי לוי;

יש סטנדרטים ומשרד העבודה והרווחה לא ייאשר את זה.

עי עצמון;

הניסוח הזה מאפשר זאת. הכוונות הן כוונות של היום אבל הביצוע ייעשה בשטח

לפי האילוצים. לא יתכן שיהיה מצב שבו יהיה איכלוס שעובר על איכלוס של דירת

מגורים סבירה לפי ממוצע משפחתי רגיל.

מצד אחד אין התייחסות לדרגת היעדר העצמאות וההשלכה שיש לזה מבחינת

המטופלים ומצד שני אין שום שמירה על סטנדרטים לגבי מגורים.

היו"ר יי מצא;

צפיפות כזאת קיימת גם היום במשפחות ברוכות ילדים עם 10 ילדים שיש להם רק

חדר אחד בבית.

עי עצמון;

מה שייקרה הוא שתהיה חדירה של מוסדות כאלה לאיזורי מגורים אחרים. ישנן

שכונות שהן יותר צפופות ואנשים שהולכים לגור שם יודעים מראש שהם נכנסים

לתוך איזשהו מירקם של דיור כזה או אחר. לא ייתכן שההחלטות תהיינה בידי אותו

גוף במשרד העבודה והרווחה ללא שיתופה של הרשות המקומית. הרשות המקומית היא

שמופקדת על קביעת השימושים והיא צריכה להיות מעורבת בתכניות.



י' לוי;

ממתי הרשות המקומית מתערבת בדירות מגורים?

עי עצמון;

הרשות המקומית קובעת שאיזור מסויים הוא איזור מגורים.

יי לוי;

אנחנו מדברים על אנשים שבאים לגור.

עי עצמון;

"אנשים שבאים לגוריי זה רק מלים, אתה לוקח את המקרים הקלים. גם היום

בחוק התכנון והבניה יש נהלים המאפשרים שימוש חריג. היום ניתנת זכוה טיעון

לאנשים שעלולים להיפגע. מה שנעשה כאן הוא למעשה שלילת זכותו של האיש להישמע

ובכך יש שבירה של האיזון. מדוע לאדם שרואה את עצמו נפגע - בצדק או שלא בצדק

- לא תינתן ההזדמנות להשמיע את טענותיו בפני הפורום המתאים על מנת שהוא

יישקול וייחליט? יש פה ניגוד אינטרסים מוסדי, כלומר אותו אדם שמופקד מטעם

משרד הרווחה מייצג את האינטרס של המטופל ואמור להיות דוברו של המטופל והוא

לא מופקד על ראיה כוללת של כל הענין והוא לא יישמור על האיזון המתאים.

פורום נציגי הציבור באותו מקום, ועדת משנה לתכנון ובניה, תשמור על האיזון

הנכון לגבי שימוש חריג. בוועדה הזאת יושבים מנהל מחלקת הרווחה ברשות

המקומית וגורמים אחרים שיישקלו את צורכיהם של שני הצדדים וייתנו לנפגע או

למי שחושב את עצמו כנפגע את זכות הטיעון. בהצעת החוק בעצם נאמר שהפקיד

במשרד הרווחה - שנמצא במצוקה של צורך לפתור את הבעיה ורואה את האינטרס של

המטופל בלבד - ייקבל את ההחלטה הסופית. בזה אתה שובר את האיזון. אני קורא

לך להגיש את ההצעה הזאת תוך התחשבות בשני הצדדים ולתת לנפגע זכות לטעון את

טענותיו בפני מי שאיננו צד בענין. אם היה מדובר פה על בית נפרד, אז הענין

היא שונה. אני גר בירושלים. בירושלים ישנו מוסד אחד ברחוב ז'בוטינסקי ומוסד

אחר ברחוב אבן עזרא, מוסדות למופת בבתים נפרדים בשכונות יוקרתיות שקיבלו את

ההיתרים הדרושים, לא היו התנגדויות של השכנים ואם היו הן נדחו.

יי לוי;

מהבחינה הזאת ירושלים היא עיר לדוגמא, אבל הבעיה שלי היא לא ירושלים.

היו"ר יי מצא;

אבל אי אפשר לפתור בעיות כלל ארציות בחקיקה על פי התנהגותה של עיר אחת.

עי עצמון;

היות וירושלים היא בסדר גמור אז זה רק מראה שהחקיקה הזאת אינה דרושה כי

נזקה ייעלה על תועלתה. ירושלים היא דוגמא שבה נמצא הפתרון, הפתרון נמצא על

ידי הקמת בתים מוגנים בדרגות שונות, קומה אחת לסיעודיים וקומה שניה למקרים

קלים יותר, כאשר האוכלוסיה בסביבה לא נפגעת מזה. זו דוגמא טובה וכך צריך

לפתור את הבעיה. אני מניח שחבר הכנסת לוי נתקל במקרים שלא טופלו ברשות זו

או אחרת, אך במערכת השלטונית המינהלית ישנן דרכים אחרות, לא צריך הכל לעשות

בחוק. אני מציע שהענין ייבדק. לא באו בדברים עם השלטון המקומי. אם יש בעיה

ספציפית צריך למצוא את הפתרון על ידי הידברות וקונצנזוס.

יי לוי;

במקרים רבים הגענו עד לבית המשפט - בקרית אתא, בבאר-שבע, בתל-אביב.

עי עצמון;

אז יש מקרים חריגים. בדרך כלל לא מגיעים לבית המשפט. מתוך עשרות מקרים



יש מעט מאוד מקרים שהגיעו לדיון בבית המשפט. אם מסתכלים על התמונה הכוללת

אני מציע שהענין הזה לא י יקודם לחקיקה. אנחנו בשלטון המקומי נטפל בזה.

האם החקיקה הזאת נדונה עם מרכז השלטון המקומי? חשוב לנו מאוד לדעת איפה

זה עומד מבחינת השלטון המקומי.

שי ברזילי!

אני חושב שהכוונה היתה טובה אבל התוצאה היא תוצאה מאוד קשה. בכל מקום זה

ייראה אחרת. אני אתן דוגמא מהיישוב שלי שיש שם הרבה מוסדות גריאטריים

ופסיכיאטריים. עוד טרם התקבל החוק ההנהלות של המוסדות הפרטיים למדו מהר,

שכרו דירות של 4-3 קומות בשכונה של אתיופים וקווקזים ושם הם שמו את

המטופלים. הם לא שכרו את הדירות בדירות קרקע או בשכונות יוקרתיות, כי זה

מאוד יקר. הם שכרו דירות של 100 אלף דולר, במקומות שבהם האוכלוסיה ממילא

חלשה ויש לה בעיות קשות. אני מזמין אתכם לראות איזו מצוקה ואילו בעיות

קיימות שם. אנחנו לבד בשלטון המקומי משתדלים לתת סיוע לאותן אוכלוסיות

חלשות. במרבית היישובים שם י יכניסו את המטופלים, הם לא י יכניסו אותם

לאי זורים יוקרתיים. אם היה מדובר על דירות צמודות קרקע, אפשר היה לחיות עם

זה. אבל תאר לך שאתה עולה שרכש במיטב כספו, לאחר יגיעה רבה, דירה ופתאום כל

הקומה שמעליו מתמלאת במטופלים. זה ייגרום לבעיות רבות, בחדר המדרגות ומעל

הגגות. בעל המוסד הוא חכם, במוסד הוא היה צריך 5-4 איש שייטפלו בחוסים

ואילו במוסדות בקהילה מספיק אדם אחד שי יסתובב בקומה והם יישבו חופשיים.

גזרנו על אוכלוסיה חלשה עוד מצוקה אחת גדולה. אני מזמין אתכם לראות את זה.

אני לא חושב שהדרך שרוצים לחוקק את החוק הזה היא נכונה. בחוק התכנון והבניה

הרשות המקומית קובעת את סוגי הבניה, אם זו בניה רוויה או בניה חד-קומתית

ואת צורת הבנין וגודלו, בכדי לנסות ולדעת אילו אוכלוסיות הולכות לגור שם.

אנחנו גם אחראים אישית על גורלה של האוכלוסיה ביום יום - בחינוך, ברווחה,

בכל הדברים, הם מוטלים על שכמנו. לא יכול להיות שלא יהיה לנו מה לומר.

ייבוא בעל מוסד, יירכוש 5-4 דירות בשכונה מסויימת וייהפוך את הדירות האלו

למוסד. אני חושב שחייבים לשתף את השלטון המקומי וצריך לבדוק את הצורך

בחקיקה הזאת. יכול להיות שצריך לווסת את זה לדירות מסויימות במקומות

מסויימים, בשביל לשמור גם על המטופלים. המטופלים לא נהנים מזה שהם נמצאים

בשכונה כזו באיזורים חלשים, הם לא מתחזקים אלא להיפך.

היו"ר יי מצא;

יש לי שאלה אל חבר הכנסת יצחק לוי. אנחנו על סף הכרעה של קריאה שניה

ושלישית. הטיעונים האלה, עם כל הכבוד לשלטון המקומי, היו צריכים להישמע

בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה. החוק הזה מתמשך כבר חודשים רבים, שנתיים

כמעט, כי לא היתה שלמות עם החקיקה הזאת ולא היתה הסכמה רחבה, ואני אומר את

זה בלשון המעטה. זה נושא רגיש מאוד ולא כל אחד מוכן להתמודד איתו. חבר

הכנסת יצחק לוי עם הלב החם שלו ראה את הבעייתיות ונאבק בדי להעביר את החוק.

היה לשלטון המקומי די זמן להעיר את הערותיהם. אבל אני גם יודע שבשלטון

המקומי היו מאבקים שלטוניים ומאבקים של מערכת בחירות, וועדת הפנים חשה בזה,

הם נעדרו ארוכות. חבר הכנסת לוי, האם תהיה מוכן שאנחנו נעלה את הנושא הזה

לסדר היום בעוד שבועיים, בלי למשוך אותו לתקופות ארוכות? בשבועיים האלה

תיפגש באופן רשמי עם נציגי השלטון המקומי. אם תגבשו בייחד תיקון כזה או

אחר, מה טוב. במידה שלא, נדע שהעמדה שלהם תובא פה. אם העמדה שלהם מתנגדת

ושוללת את הצעת החוק, אין להם זכות הצבעה, זה נכון, אבל יש להם השפעה

בוויכוח הזה. בדרך כלל בחוקים תכנוניים כאלה אני רוצה מאוד שיהיה שיתוף

פעולה עם השלטון המקומי. אני מציע שנדחה את הדיון הזה בשבועיים ובזמן זה

י יתקיים דיון עם השלטון המקומי. בעוד שבועיים נביא את הנושא להברעה

ולהצבעה.

יי לוי;

אני מוכן להצעתו של יושב הראש. אני מוכן להיפגש ולדון עם נציגי השלטון

המקומי, אם הם ייזמו את זה. בעבר אני יזמתי פגישה עם השלטון המקומי, נפגשנו



במספר ישיבות וניסינו למצוא דרביס להבנה ולא מצאנו. בעקבות זה העלינו את

הצעת החוק לקריאה ראשונה. יושב ראש הוועדה התחשב מאוד בשלטון המקומי וזמן

רב דחינו את הדיון בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה בדי לנסות ולמצוא

פתרון. אם יושב הראש מבקש דחיה נוספת, אנחנו נעשה את זה.

אני רוצה לומר לנציגי השלטון המקומי, אל תתייחסו לאוכלוסיה הזאת

כאוכלוסיה חריגה. ההטרדה היא הטרדה שיכולה להיות גם מאנשים רגילים וממשפחה

רגילה וקיימים חוקים שמאפשרים לטפל בהטרדה. אני יודע שבאיזור מגורים מסויים

שאני מאוד קשור בו היתה הטרדה גדולה, היו מסיבות קולניות עם מוסיקה מרעישה

והשכנים טיפלו בזה בדרכים הקיימות לטיפול בהטרדה. לא מדובר באוכלוסיה

מטרידה מלכתחילה ולא מדובר באוכלוסיה חריגה מלכתחילה. מדובר בקבוצה של

אנשים שיש להם זכות מגורים. אל תצאו מההנחה שמדובר כאן באוכלוסיה חריגה

שמראש היא מטרידה. מראש האוכלוסיה הזאת אינה מטרידה. אם יש הטרדה, נטפל בכל

סוג של הטרדה.

לכל אדם באשר הוא אדם יש זכות מגורים וצריך לתת לו אפשרות לחיות, אבל לא

זאת הבעיה. השלטון המקומי אומר שצריך למצוא את האיזון הנכון בין זכות

אוכלוסיית החוסים לחיות בצורה נאותה לבין יכולתם של מי שלא רואים בעין טובה

כניסה של מעון כזה לביתם להתנגד. כפי שראינו היתה סידרה ארוכה של הערות

מחברי כנסת, ולמרות ההצבעה המצומצמת כל אלו שעלו לדבר העלו השגות וחששות.

איש לא טוען שאין זכות מגורים למוכי גורל או נכים כאלה ואחרים אבל צריך

למצוא את הדרך כיצד להיטיב דווקא עם הציבור הזה. המרכז החדש לשלטון המקומי

- שנבחר לאחרונה, ולפני שנה לא תפקד נכון - מעיר הערותיו והשגותיו, שהן לא

חס וחלילה כנגד ציבור שזכאי לחיים משלו אלא הם רוצים למצוא את האיזון

הנכון. אני מציע שתקיימו במהלך השבועיים האלה דיונים ביניכם.

יי לוי;

אני מסכים עם כל מה שיושב הראש אמר. המסגרת צריכה להיות לא בקשה למשוך

את החוק אלא בקשה למצוא פשרה על-ידי הידברות.

היו"ר יי מצא;

אי אפשר למשוך את החקיקה גם אם רוצים, זו קריאה שניה ושלישית, ואין

כוונה למשוך את החקיקה. אם תימצא הבנה בינך לבין המרכז לשלטון מקומי למצוא

איזונים נכונים ותסכים שהם יוכנסו לתיקון, נביא אותם. במידה ולא, החוק הזה

יועלה גם עם התנגדותם. אבל לדעתי לא טוב שהמרכז לשלטון המקומי, שמייצג את

הנושאים האלה ציבורית, י יתנגד לחוק.

די דרור;

אני רוצה להציע שהדיון לשיפורים לא י יתמקד רק באם זה יהיה בהתייעצות עם

ראש הרשות או באישור מועצת הרשות או דברים כאלה. אלא להתמקד בטיב המעונות,

במספר של 25, מה התשתית למספר הזה, וכן הלאה.

היו"ר יי מצא;

האם תהיי מוכנה להיות שותפה בדיון הזה?

די דרור;

אני חושבת שלמשרד העבודה והרווחה יש קריטריונים, לא למשרד המשפטים.

היו"ר יי מצא;

אני מציע שגברת נילי מימון וגברת דלית דרור יהיו גם הן באותה פגישה.



אי אופיר;

גם אנחנו נרצה להשתתף בפגישה כזאת. אני מתנצלת שאיחרנו, לא היו לנו

אישור כניסה. מר דרורי ואני מגיעים מארגונים שמייצגים את האוכלוסיות עליהן

מדברים - ארגון "בזכות" ושדולת ההורים הירושלמית. לא היתה לנו הזדמנות

להתייחס להצעה למרות שהוזמנו באופן מסודר. אנחנו מסנגרים על האוכלוסיות

שעומדות פה לדיון.

היו"ר יי מצא;

לא צריך לסנגר. החקיקה הזאת בכנסת התקדמה דיה, היא עומדת בפני קריאה

שניה ושלישית. למרכז לשלטון מקומי, כגוף ציבורי שעוסק וממונה ואחראי לנושא

הזה, יש הערות והשגות.

אי אופיר;

גם לנו יש השגות.

היו"ר יי מצא;

יש השגות לעוד 100 ארגונים. אני רוצה להיות תכליתי ומעשי. המרכז לשלטון

מקומי הוא הגוף שצריך להעיר הערותיו. ביקשתי משני משרדים ממשלתיים להצטרף

לדיון, משרד המשפטים ומשרד העבודה והרווחה, שאין לי ספק שייצג את תפיסת

העולם שלכם.

אי אופיר;

לי יש ספק אם כך הוא.

היו"ר יי מצא;

כולם רוצים בטובתם של אותם אנשים וילדים. חבר הכנסת יצחק לוי העלה

את הצעת החוק הזאת משום שלמד שלא פעם יש נסיון מר בתחום הזה. יחד

עם זה צריך לראות איך, על דעתו של חבר הכנסת לוי ועל דעת הגופים האחרים,

ניתן

יהיה למצוא איזון נכון. אנחנו נמשיך את הדיון הזה בעוד שבועיים, ואני

מקווה שתבואו עם הצעה מוסכמת וכך נחסוך זמן. תודה רבה.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 55) (מבקר העיריה) התשנ"ה-1995

היו"ר יי מצא!

טל סדר היום שלנו חוק לתיקון פקודת העיריות (מסי 55) (מבקר העיריה).

די מגו;

ההצעה אושרה להנחה לקריאה שניה ושלישית, אלא שבמקביל ועדה אחרת של הבנסת

דנה בהצעתו של חבר הכנסת אליעזר זנדברג בסעיף 4 - לעניין אחוז ההשתתפות של

הרשות המקומית בגוף המבוקר - וקיבלה תיקון אחר. אנחנו מבקשים לתקן, אחרי

שהלשכה המשפטית בכנסת עקבה אחר הענין הזה, את סעיף 4(2). הוועדה אישרה את

"במקום "בתקציבם כדי יותר ממחציתיי יבוא "בתקציבם השנתי כדי

חמישית לגבי אותה שנת תקציב או 0.5% מהתקציב הרגיל של הרשות המקומית" .יי כדי

למנוע סתירה וכדי לא לפגוע ביוזמה של חבר הכנסת זנדברג אנחנו מציעים לוותר

על מחצית הסעיף, ואז נכתוב "אחרי יי בתקציבם כדי יותר ממחציתיי "או 0.5%

מהתקציב הרגיל של הרשות המקומית"". במקביל חבר הכנסת זנדברג במקום "במחציתיי

אומר ייעשירית". הצעת החוק של חבר הכנסת זנדברג עדיין לא אושרה,

היו"ר יי מצא!

ואז תהיה הצעת חוק נפרדת של חבר הכנסת זנדברג. ואיך היא תיכנס לחקיקה של

מבקר העיריה?

די מגו!

כדי שאנחנו לא ניכנס לסתירה עם ההצעה שלו אנחנו נותנים לו לרוץ במסלול

שלו ולא נכנסים לתיקון.

היו"ר יי מצא;

לא איכפת לי שניתן לחבר הכנסת זנדברג משפט נוסף אחד כדי שתהיה לו חקיקה

נוספת על שמו וספר החוקים י יתעשר בעוד חוקים, בבקשה.

צי ענבר!

היתה התייחסות לשאלה הכלולה בסעיף 4 בפיסקה (2). אחרי שחבר הכנסת מגן

פנה בשם המציעים, בעקבות הצעתו של חבר הכנסת זנדברג, הגענו למסקנה משותפת

שהדרך המשפטית היא שוועדת הפנים שמטפלת בהצעה הזו תוותר על סעיף 4(2) ולא

תכלול אותו בהצעה. ואכן הנוסח שנמצא כרגע בפני הוועדה איננו כולל התייחסות

לסעיף 170א רבתי לפקודה. ואז תוכל הוועדה לענייני בקורת המדינה, שמטפלת

בהצעתו של חבר הכנסת זנדברג, לתקן את החוק בכך שתהיה התייחסות אך ורק

לסוגיית אותם מוסדות שתקציבם השנתי הוא כך וכך ושגם הם יהיו כפופים לבקורת

המבקר. הוועדה כרגע צריכה לאשר את ההצעה הזו בנוסח המתוקן, שאיננו כולל

התייחסות לסעיף 170א רבתי לפקודה, ובכך תיפתח הדרך לוועדה לענייני בקורת

המדינה להמשיך ולדון בהצעה של חבר הכנסת זנדברג.

היוייר יי מצא!

לפי הצעת היועץ המשפטי, כך אנחנו מחליטים.



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות) (תיקון מס' 2) (מועד התפטרות)

די מגן;

חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות) אושר על ידי הוועדה להנחה

לקריאה שניה ושלישית. חבר הכנסת אבי יחזקאל פנה אלינו, גם בשמך, וביקש

שנמתין עד שהוא י יעביר הצעה דומה כי הוא רוצה להצטרף אלינו.

היו"ר י' מצא;

חבר הכנסת אבי יחזקאל היה אצלי אתמול והצעתו הגיעה לוועדה רק אתמול. הוא

עצמו העלה כל מיני השגות להצעת החוק שלו. סיכמתי איתו שאני אביא את הצעתו

בעוד שבוע או שבועייס. האם אתה רוצה שנאשר את זה בלי התוספת של חבר הכנסת

יחזקאל? אס אתה רוצה להמתין לו, נמתין לו עוד שבועייס.

אני מתפלא, לי הוא אמר דבריס אחריס. הוא פנה אלינו לפני 4 חודשים וביקש

שנמתין. אמרנו לו שגמרנו את הדיון ונהיה מוכניס להמתין אם הוא רוצה להצטרף.

אבל גס להצטרף וגם לבקש הצעת חוק אחרת, זה משהו אחר.

היו"ר יי מצא;

הוא לא רוצה להצטרף לזה. הוא רוצה לצרף להצעתכם את מה שהוא העביר אתמול

במליאה. אני לא מכיר את מה שהועכר אתמול במליאה וגם היועץ המשפטי לא מכיר

את זה. חבר הכנסת יחזקאל רצה שנתייחס בוועדת הפנים להשגות שנשמעו במליאה

להצעת החוק שלו אולם לא נוכל לעשות זאת כל זמן שלא ראינו את החוק. הסכמנו

שהצעת החוק שלו תידון בוועדה עוד שבוע או שבועיים. אני מציע שבמחווה היפה

שלך תמתין לו עוד שבועיים.

די מגו;

אני מתפלא על מה שהוא אמר. הוא ביקש לצרף את חתימתו. אנחנו גמרנו את

הדיונים והגענו לסיכומים. אין כאן שאלה משפטית, יש פה שאלה קולגיאלית.

היו"ר יי מצא;

איך הוא יוכל לצרף את חתימתו. אחרי שהוא מעביר את ההצעה בקריאה ראשונה

היועץ המשפטי צריך לראות אותה. היא עוד לא הגיעה לשולחן הוועדה, רק אתמול

היא עברה במליאה.

די מגן;

טוב, נחכה שבוע, שבועיים.

היו"ר יי מצא;

נדון בזה בשבוע הבא. נעביר את החומר גם ליועץ המשפטי, ונחבר את הצעותיהם

של חברי הכנסת דוד מגן ואבי יחזקאל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09; 55