הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 208

מישיבת ועדת הפנים ואיבות הסביבה

יום שלישי. לי בשבט התשנ"ה (31 בינואר 1995). שעה 11:00

נכחו;

י' מצא - היו"ר

מוזמנים; חה"כ אי בן-אלישר

חה"כ יי כץ

גלוריה וייסמן - משרד המשפטים

חיים גולדווטר - משרד המשפטים

עו"ד יצחק וכטל - יועץ משפטי, משרד הבטחון

משה בן גרשון - משרד הפנים

איילת ויטנברג - משרד הפנים

אהוד שילת - ממונה ארצי על הבחירות, משרד הפנים

מוריה בקשי - משרד הפנים

אבי מרציאנו - משטרת ישראל

רונן עצמון - הפרקליטות הצבאית, צה"ל

עמיאל כספי - מועצת אתרי הנצחה

עו"ד שמואל סיסו - ראש עירית קרית-ים, השלטון המקומי

היועץ המשפטי; צי ענבר

מזכיר הוועדה; אי קמארה

רשמה; אי שלהבת

סדר היום; 1. הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה

(תיקון) (חילול אנדרטאות ואתרי הנצחה), התשנ"ד-1994 (של חה"כ

אליהו בן-אלישר).

2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון - פטירה או התפטרות של ראש רשות) ר.תשנ"ג-1993 (של חה"כ

יוסי כץ).



הצעת חוק גנים לאומיים. שמורות טבע. אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון)

(חילול אנדרטאות ואתרי הנצחה). התשנ"ד-1994 של חהיכ אי בו-אלישר)

היו"ר יי מצא;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים. הנושא בו נעסוק הוא הבנת הצעת

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון) (חילול

אנדרטאות ואתרי הנצחה), התשנ"ד-1994 של חבר הכנסת אליהו בן-אלישר לקריאה

שניה ושלישית.

אי בו-אלישר;

לממשלה אין התנגדות לחוק הזה ולמעשה לאף אחד אין התנגדות לבך, אלא אם בן

היועצים המשפטיים ייחשבו שצריך לשפר דבר מה. אנחנו מנסים להתאים חוק שהתקבל

בזמנו בבנסת לרוח הזמן ואף שכולנו מצרים על כך אין לנו ברירה אחרת, עלינו

להוסיף את המלה "השחתה" כשמדובר באתרי הנצחה. למשל אנחנו לא יכולים להסתפק

בסעיף 60(ב) בחוק המקורי, שאמר: "לא יפגע אדם באתר הנצחה ובאתר הנצחה

ממלכתי". כעת זה כבר לא מספיק וצריך להוסיף "לא יחלל אדם ולא יפגע בדרך

אחרת כלשהי באתר הנצחה". אני חושב שבעיקר אנחנו חייבים לקבוע עונש על מי

שי יעבור על החוק הזה. בהתייעצות עם היועץ המשפטי שלנו ועם משרד המשפטים ושר

המשפטים קבענו עונש מאסר של 3 שנים. אני ביקשתי להחמיר אכל נאמר לי שצריך

להתאים את העונש לחוקים אחרים, לחוק העונשין וכוי, אז התפשרתי על 3 שנים.

אני גם חייב לציין את ארגון "יד לבנים" שמאוד מודה על יוזמת החקיקה בעניין

הזה וגם הוא ביקש להוסיף ואפילו להחמיר. שכנענו אותו שזה מה שאפשר להשיג

כרגע והם מודים על כך. הכל מכינים שאין ברירה אחרת אלא להתאים את החקיקה

ואת הענישה למה שקורה היום בחכרה הישראלית.

היו"ר י' מצא;

רבותי המשתתפים בדיון, הערות ו/או ברכות.

גי וייסמן;

מאחר שהצעת החוק הוכנה לקריאה ראשונה הרי שחלק מההערות של משרד המשפטים

התקכלו. אני קיבלתי את התיק רק היום. יש לי בעיה עם חוק העונשין הקיים.

בסעיף 62(א) לחוק הקיים מוזכרות עבירות נוספות שהן מאוד דומות לעבירה הזאת.

על כן אני מציעה לעשות דין דומה לאיסור בסחר בערך טבע מוגן, בסעיף 41(ד);

לאיסור פגיעה בערך טבע מוגן, בסעיף 41(ג); באיסור פגיעה באתר לאומי, כסעיף

48; וכאמור איסור פגיעה באתר הנצחה, בסעיף 60(ב). לאיסורים האלה יש בעצם

ערך דומה. לא יתכן שהעונש על פגיעה באתר לאומי יהיה מאסר שנתיים והעונש על

פגיעה באתר הנצחה יהיה שלוש שנים. לדעתי אתר לאומי הוא חשוב לאזרחים

ולמדינה לא פחות מאתר הנצחה. אני מציעה לעבור על סעיף העונשין מחדש ולעשות

3 דרגות שונות. לפי סעיפים 41(ג), 41(ד), 48 ו-60(ב) - לקכוע מאסר 3 שנים,-

ולהשאיר מאסר שנתיים לגבי העבירות של פגיעות בכללים לפי סעיפים 20 - שזה

כללי התנהגות של המבקרים בגן לאומי, 39 - שזה כללי התנהגות בשמורת טבע,

ו-41(ב) שזה כללים להגנת ערך טבע מוגן. את זה נשאיר כמו שזה היום, לא נשנה

את העונש של שנתיים שהוא מספיק, כי אלו כללי התנהגות, זה דבר אחר. אבל את

הדברים המאוד כבדים, כמו פגיעה בערך טבע מוגן או באתר הנצחה, כפי שאתה

הצעת, לדעתי צריך לשים כעבירה שדינה מאסר של 3 שנים. האם זה נראה לכם?

צי ענבר;

ההצעה נראית לי הצעה הגיונית.

אי בו-אלישר;

גם לי, בהחלט.



היו"ר יי מצא;

אם כן, קיבלנו את הרעיון שלך ונתרגם אותו לשפת החוק. תודה רבה לך.

אני מהפרקליטות הצבאית. אני רוצה להזכיר משהו, שדיברנו עליו גם בדיון

הקודם, לגבי הטבניקה החקיקתית. הרעיון של החוק מקובל עלינו כמובן. אנחנו

סבורים שההגדרה של "פגיעה" בסעיף 45 צריכה להספיק ולא צריך להוסיף את המלים

בסעיף 60. כל מטרתו של סעיף 45 וכל מטרתה של ההגדרה היא לשרת שלושה סעיפים

בחוק.

היו"ר יי מצא;

דיברנו על כך בישיבה הקודמת ומיצינו כבר את הנקודה הזאת. ההערות האלו

נשמעו ובכל זאת התלטנו להכניס אותם.

אי מרציאנו;

אני תומך בהצעתה של גברת גלוריה וייסמן ומברך על הרעיון.

רי עצמון;

אני חושב שהמחוקק לא צריך להוסיף מלים כדי למנוע פרשנויות על ההבדל בין

"השחתה" לי'פגיעהיי. זה אמנם פחות חגיגי כשמפנים לסעיף הגדרות במקום להגיד

יילא יחלל, ולא יפגעיי אבל הרי המחוקק מלכתחילה בחר בטכניקה של הפניה להגדרה

של פגיעה. אם תהיה השחתה של אתר לאומי יוכלו להגיד שזאת לא עבירה מפני שזה

לא נכלל בהגדרה של פגיעה וכשהמתוקק רצה להגיד השחתה הוא אמר את זה בסעיף

60(ב) ולפיכך השחתה של אתר לאומי זו לא עבירה. זה עלול להיות הסדר שלילי

שאנחנו לא מעוני ינים בו. אני חוטב שאת כל מה שיש לנו להגיד על מהות הפגיעה

צריכים להכניס בהגדרה של סעיף 45.

אי בו-אלישר;

אנחנו מוסיפים את המלה ייהשחתהי' בהגדרה.

מי בן-גרשון;

מכיוון שכאן מונחת הצעה לגבי אתר הנצחה אני חושב שמן הראוי היה לשמוע גם

את נציג רשות שמורות הטבע, שלא נוכח כאן, בקשר לערכי טבע.

יי וכטל;

אין לנו הערות לתיקונים האלה. אני רוצה להעיר על דבר אחר לגמרי. משרד

הפנים החליט לשמור שתהיה בקורוז על כל הקמת האנדרטאות ויש סעיפי עונשין

העוסקים בכך.

היו"ר י' מצא;

זה נושא אחר לגמרי, רגיש ומסובך. עליך לפנות באופן רשמי אל משרד הפנים.

צי ענבר;

הערה אחת לענין מבנה המשפט בסעיף 2. נדמה לי שיהיה נכון יותר לומר יילא

יחלל אדם אתר הנצחה ולא יפגע בו בדרך אחרת כלשהי". לולא כן ייצא ש"לא י יחלל

אדם" ועוד לא נאמר את מה.

היו"ר יי מצא;

בסדר. אני מבקש שהיועץ המשפטי מר צבי ענבר והמשפטנים יישבו בתום הישיבה



הזאת או במועד אחר וייציגו לנו נוסח סופי כדי שאפשר יהיה להביא אח זה

לקריאה שניה ושלישיח. אני רוצה גם לברך אח יוזם החוק, חבר הכנסח בן-אלישר.

הצבעה

מי בעד? מי נגד?

החוק אושר פה אחד להעברחו לקריאה שניה ושלישיח.

(הישיבה הופסקה בין שעה 11:15 ל-11:30)



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון -

פטירה או התפטרות של ראש רשות) התשנ"ג-1993 (של חה"כ יי כץ)

היו"ר יי מצא;

אנחנו מקדמים בברכה את ראש עירית קרית-ים, נציג השלטון המקומי ואת

הממונה הארצי על הבחירות. נמצא איתנו מגיש ההצעה, חבר הכנסת יוסי כץ, וניתן

לו להבהיר אח מה שכתוב בדברי ההסבר.

אני מודה לך, אדוני יושב הראש, על כך שאתה מקיים את הדיון בהצעת החוק

הזו. אני חושב שטוב לקיים דיון בהצעות חוק מהסוג הזה לא ערב בחירות אלא

דווקא בתקופה של רגיעה.

הצעת החוק הזו נולדה בעקבות פרסומיס בכלי התקשורת על כוונת ראש עירית

ירושלים לשעבר להריץ ביחד עימו מועמד אחר, כשבכוונתו "להמליך" אותו כראש

עיר זמן קצר אחרי הבחירות. למרות שמדובר באנשים ששייכים למפלגת העבודה

חשבתי שזאת תופעה פסולה. אסור "לעבוד" על הציבור, אם ראש רשות מתפטר

מתפקידו תוך פרק זמן מסויים

היו"ר יי מצא;

אתה מציע שנה וחצי.

י' כץ;

אני הצעתי 36 חודשים. הצעתי שאם ראש הרשות מתפטר או נפטר ומסיים את

תפקידו צריכים לחזור אל הציבור ולתת לציבור את הזכות לבחור את ראש העיר

הבא. על ידי כך אנחנו נמנע מצבים שראש רשות פופולרי מריץ איתו מועמד וזמן

קצר אחרי בחירתי מתפטר מתפקידו ומעביר את השרביט באמצעות רוב קואליציוני

בלי להתחשב בכלל בדעתם של תושבי העיר. אני שמח שההצעה הזו הגיעה לדיון בלי

שום קשר לראש עיר זה או אחר ובלי קשר למערכת בחירות ספציפית אלא לדיון

עקרוני בשאלה הזו. תודה.

שי סיסו;

בלי להתייחס לפרטים, אני חושב שהרעיון ביסודו הוא טוב. אנחנו יודעים

מההסטוריה שראש עיר שתלוי בחסדי מועצת עיר - במיוחד עם כל הבעייתיות

במועצות לעומתיות וסיפור הקלנטריזם החדש, שקיים היום בהרבה מועצות. בריא

שראש עיר לא יהיה כפוף לגחמות כאלה או אחרות של חברי מועצת העיר. מבחינת

שמירת מעמדו של ראש רשות לשלטון המקומי אין שום בעיה עם הצעת החוק הזו.

אי שילח;

אני שמח על התיקון בין שני הטקסטים, בין 18 חודש ל-36 חודש, כי ל-18

חודש אנחנו התנגדנו. בזמנו היתה הצעת חוק של חבר הבנסת סאלח טריף שהוגשה על

רקע של רוטציות מתוכננות מראש, שגם משרד הפנים מאוד לא אוהב אותן. הניסוח

אז התייחס למצב של "התפטר ראש רשות", כלומר למצב שמתוכנן מראש, והיה פה

בוועדה ויכוח איך נדע אם זה מתוכנן מראש או מצב אמיתי שראש עיר חלה ועקב

מצב בריאותו לא יכול לתפקד, או ראש רשות שהחליט ללכת הביתה ודברים מסוג זה.

פה בוועדה היתה דיעה, שגם נתקבלה, שפעם בקדנציה אולי צריך לאפשר רוטציה

(לפעמים יש צרכים פוליטיים כאלו). לכן זה לא נאסר לחלוטין והצעת החוק כפי

שסוכמה אז התייסה ל-30 חודשים ולזה משרד הפנים הסכים. חבר הכנסת כץ מציע 36

חודש ולזה ודאי אנחנו מסכימים. לעקרון אנחנו מסכימים.

יש פה כמה בעיות טכניות שצריך לפתור.



1) אי אפשר לעשות את הבחירות תוך 60 יום.

2) לא להחיל אח כל הסעיפים, 18 עד 22, כי יש גם דברים שלא נובעים בגלל

שראש רשות רוצה להכין יורש או שהוא עשה הסכם רוטציה, אלא קורים דברים,

פורסט מז'ור. במקרים כאלה לא צריך להבנים את כל היישוב מחדש לבחירות אלא

צריך לתת למועצה אפשרות לבחור מתוכה כדי שתוכל לתפקד. לכן ניתן אז איזשהו

שיקול דעת לשר הפנים לבחון על רקע מה באה ההתפטרות ואז להחליט מה לעשות.

אני חושב שצריך לנסח תיקונים בקו הזה, שמועד הבחירות ייקבע יותר מאוחר,

כי תוך 60 יום ודאי אי אפשר להספיק. אם הולכים לבחירות צריך להביא בחשבון

מי מתמודד ואיך הוא מתמודד, כי היום החוק אומר שמי שהוא ראשון ברשימת

מועמדים, בין אם הרשימה היא סיעה יוצאת ובין אם הרשימה היא רשימה חדשה. אם

זו סיעה יוצאת אנחנו צריכים לעשות תהליך של הזדהות, ולפי החוק הקיים זה 66

יום ומכיוון שצריך להכין את זה קודם מדובר כבר על 90 יום. אם זו רשימה

חדשה, האם נאפשר עכשיו להריץ רשימות חדשות רק לראש רשות? הרי הוא צריך

להיות גם ראשון למועצה. כלומר החוק לא מותאם אוטומטית למצב של בחירות

מיוחדות כאלו. במסגרת ניסוח הדברים האלה - ואני חושב שכמעט סיימנו את

הניסוח בהצעת החוק הקודמת ואפשר לבדוק מה גמרנו שם - אין לנו התנגדות לחוק

הזה. אנחנו מברכים על העקרון אבל צריך לתקן את הפרטים בתוכו.

צי ענבר;

נעביר את זה לקריאה ראשונה תוך שילוב התיקונים שמצביע עליהם מר שילת.

אי שילת;

אני אעביר לך נוסח תוך כמה ימים.

היו"ר יי מצא;

אנחנו נקיים ישיבה נוספת שבה הנושא הזה יועלה על סדר היום. תביאו את

התיקונים, נכלול אותם בהצעת החוק ונעביר אותה לקריאה ראשונה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 45 :11