הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ד בטבת התשנ"ה (27 בדצמבר 1994). שעה 11:30

נכחו;

חברי הוועדה; י. מצא - היו"ר

אי ורדיגר

חבר--הכנסת אי פורז

ר י לוי - יועץ שר המשטרה לענייני ערבים

פקד א' אלישר - משטרת ישראל

אי בן-ארי - יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה

א' שילת - משרד הפנים

ג' ויסמן - משרד המשפטים

לי משיה - " "

הי גולדווטר - " "

צי ענבר

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כחן

סדר-היום; 1. הצעת חוק העונשין (תיקון - התיימרות לשלטון), התשנ"ד-4199 .

2. הצעת הוק הרשויות המקומיות (מימון בהירות) (תיקון - סכומים המגיעים

לסיעת אם), התשנ"ד-1993-



הצעת חוק העונשין (תיקון - התיימרות לשלטון), התשנ"ד-1994

היו"ר י מצא;

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצעת חוק העונשין (תיקון - התיימרות לשלטון), התשנ"ד-1994. הצעת

חוק פרטית שלי שעברה בקריאת טרומית והיא הועברה על ידי ועדת הכנסת להכנה לקריאה

ראשונה כאן בוועדת הפנים. במידה והיא תעבור קריאה ראשונה במליאה, סיום הכנתה

יעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. כך פחות או יותר סיכמנו. זו היתה החלטת ועדת

הכנסת.

אני מודע לכך שהכנסת אישרה אתמול את החקיקה של הממשלה בנושא הזה, ומשוס שאני

לא מאמין שהחקיקה של הממשלה תצליה להביא למניעת פעילויות לא חוקיות בירושלים,

ישנה הצעת החוק שלי שהיא במסגרת חוק העונשין.

יחד עם זה, אני לכשעצמי ארצה בוודאי להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה אחרי

איזו תקופת נסיון כדי לראות מה קורה עם החוק שהעברנו אתמול. אם החוק שהעברנו

אתמול ייושם ויוכל למנוע פעילויות של אש"ף, בוודאי אעכב את קידומה של הרקיקה שלי .

אבל אם אראה שהיפוכו של דבר קורה בשטח והפעילות הפלשתינית במוסדות אש"ף תגבר, אני

מתכוון להעלות אורנה. אני גם מניח שהאווירה בכנסת ועהיה קצת יותר טובה.

מר ענבר, מה הערותיך?

צ' ענבר;

למעשה היושב-ראש אמר כמעט הכל. הצעת החוק של היו"ר במקרה הזח הונחה על שולחן

הכנסת ב-11 ביולי 1994 .כלומר, היא קדמה בערך בשבועיים לדיון הראשון שנערך במליאת

הכנסת בהצעת חוק יישום ההסכם. לאחר מכן, הצעת החוק, קריאה ראשונה שלה הסתיימה ב-7

בנובמבר. כך שבזמן שהוגשה הצעת החוק היא הוגשה כשלא היתה חקיקה.

הואיל ואתמול התקבל חוק יישום ההסכם, חוק יישום ההסכם מדבר בנושא שלפנינו

בצורה חד-משמעית וברורה. כלומר, הוא מטיל במפורש מגבלות על הרשות הפלשתינית.

הוא אומר במפורש שהוא בא להבטיח את קיום התחייבויות ארגון השחרור הפלשתיני בדבר

הגבלת הפעילות. הוא מקנה סמכויות. כלומר, נותן סמכות לשר המשטרה, בין היתר,

לאסור את_פתיחתה או הפעלתה של-נציגות הרשות הפלשתינית, להורות על סגירתה ולמנוע

קיום אסיפה שלא הוותרה על ידי הממשלה. בס.עיף אחר, רשאית--הממשלה. בצד האיסור על

פתיחתה או הפעלתה של נציגות אש"ף, להורות על סגירתה או מניעת קיום אסיפה מטעם

אש"ף או בחסותו בתחומי המדינה, עם סמכויות עזר למשטרת ישראל, לרבות הסמכות להיכנס

לכל מקום, להוציא ממנו כל אדם, לסגור את המקום, לפזר כל אסיפה ולנקוט כל פעולה

הדרושה להבטחת ביצוע הצו.

היו"ר י י מצא;

מה קורה מבחינת עונשים אם לא מבצעים את הצו? שר המשטרה מורה, שר המשטרה תובע,

רוצה למנוע, אנחנו יודעים מה יקרה. יצפצפו, י תחכמו, שוב התבזות, שוב כותרת, שוב

רעש, שוב נציגויות קונסולריות, שוב צלמים ועתונים. כך זה חוזר וישחקו אתנו את

משחק החתול והעכבר. החוק שלי הוא ארור לגמרי, אין משחק חתול ועכבר.

צ' ענבר;

הוא חלק מחוק העונשין,



היו"ר י' מצא;

מה שאני מבקש, כמגיש ההצעה, הוא אם יש להוסיף להוק שלי או לגרוע או לתקן כך

שהחקיקה תהיה חקיקה נכונה. אני נתתי תשומת לב עד כמה שיכולתי בהתייעצויות עם

משפטנים, אבל יכול להיות שחסר איזשהו קטע מבחינת שלמות חקיקתית.

גי ויסמן;

לענין הפלילי לגבי החוק החדש שעבר, מי שיפר צו אז יש עבירה בחוק העונשין,

סעיף 287 בו, אני אקרא את הסעיף. המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת

פקיד הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו מאסר שנתיים. כך שעבירה יש לנו,

אנחנו לא צריכים עבירה נוספת לגבי אלה שלא יבצעו או שיסרבו לבצע את מה שייקבע בצו

על ידי אותה רשות מוסמכת לתת הוראה.

היו"ר י' מצא;

חייבים להפעיל סעיף זה?

גי ויסמן;

הכל בשיקול דעת של התביעה. תמיד יש שיקול דעת מתי להגיש כתב אישום ומתי לא.

זה כלל גדול ומכובד מאד בצורת המשפט שלנו. כפי שאין לגבי דברים אחרים חמורים

ביותר חובה להגיש כתב אישום, גם כאן אין חובה. גם כשיש ראיות לביצוע עבירה כלשהי,

יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט שאין עניו לציבור בהעמדה לדין. את ההחלטה

הזאת אפשר לתרוף בבג"ץ.

היו"ר י' מצא;

לפי חוק העונשין שלי חייבים?

אני לא רואה שיש כאן הוראה אחרת.

חוק סדר הדין הפלילי חל כמובן על חיויק העונשין והדין. הוא אותו. דין.

הויכוח ביני לבין הממשלה התמקד ביישום החוק. הצעת החוק היתה פעם בפני הממשלה,

היא ירדה משום משום שהממשלה לא רצתה לעסוק לפי הוק העונשין והיא הגיעה לפשרה

לעסוק לפי ענישה מינהלית. מה ההבדל בין השניים? למה הממשלה לא אימצה את חוק

העונשין? נאמר לי שלפי חוק העונשין אין מנוס לממשלה אלא להגיש וטביעות משפטיות.

לא כך הוא. בעוד שהצעת החוק שלך, אדוני היושב-ראש, היא כללית, דווקא החוק

שהתקבל על ידי הממשלה הוא חוק שאומר "ברחל בתך הקטנה". הוא מדבר במפורש על אש"ף

ועל הרשות.

אם מפריע הענין שאין בחוק הזה עצמו הוראה עונשית, מבחינה משפטית אפשר להוסיף

הוראה עונשית אבל אומר משרד המשפטים שזה מכוסה כבר על ידי הוראת חוק העונשין.

מה אתה אומר?

צי ענבר;

זה נכון מבחינה משפטית. גם את חוק העונשין אין הובה להפעיל אלא נקבעו

הסדרים מי מפעיל את חוק העונשין. יש דברים שהם להפעלה בסמכות המשטרה, יש דברים

שמצריכים הסכמת היועץ המשפטי לממשלה כדי להפעיל אותם, יש סמכויות לפרקליטים,

ליועץ המשפטי עצמו הן בערר על החלטת המשטרה אם המשטרה מחליטה שלא להגיש תביעה

בנושא מסוים, הן בבקשה לעיכוב הליכים. כלומר, הסדרת הנושאים האלה קיימת וכאשר

ענין הפרת צו מוסדר אף הוא בחוק העונשין, נראה לי שמה שאמר אדוני בהתחלה,

להניח להצעת החוק הזאת לרוץ בשטח ואם יווצר מצב, בין בתקופה הקרובה ובין שלא

בתקופה הקרובה, שבו החוק הזה לא ייושם כהלכה, אז אולי יהיה מקום לבוא ולהגיד:

רבותי היקרים, החוק הזה איננו ממלא את מטרתו, ואז אולי יהיה מקום לנסות ולתקן

בחוק הזה.

למה מה שאני רוצה זה אחרת?

מפני שהחוק הזה הוא חוק יותר תקיף ונקודתי מאשר חצעת החוק שלך. הוא עונה

יותר למטרה שלך מאשר הצעת החוק שלך, כי הוא אוסר במפורש על הרשות הפלשתינית

פעולות מקו י ימות.

שתי הערות, קודם כל מבחינת ההיסטוריה החקיקתית. אנחנו ניגשנו לפני כמה

חודשים לחוקק את ההסדרים שהיו דרושים כדי ליישם את הסכם עזה-יריחו. בוורסיה

המקורית, ענין פעילות אש"ל לא הופיע, לא בגלל שהוא הושמט בהיסח הדעת אלא בגלל

שהיתה _הנחה שהכלים המשפטיים הקיימים מספקים עד שהתעוררה בעיה. הבעיה התעוררה

משום שהתבקשנו בשלב מסוים לסגור את מלון אמבסדור והסתבר שהשימוש בצו. לפי תקנות

ההגנה שמוצא על- ידי המפקד הצבאי, אשר "יכול לאסור או לסגור מקום," כמובן שאם לא

מצייתים לצו הזה אז יש לזה הוראות עונשיות גם לפי תקנות ההגנה - מסתבר שהדבר

הזה הוא מאד מאד דחוק, כי זה מחייב בעצם לגייס ולרתום את המפקד הצבאי להוצאת

צווים שהם בעיקרם בעלי משמעות פוליטית ולא כל כך בטחונית במובן המובהק של

המלה. הנושא הזה הוא מאד מאד סבוך. בסיטואציה הזאת, הנחה ראש הממשלה לתקן את

החקיקה באופן שיאפשר לבלום פעילות של אש"ף ושל הרשות הפלשתינית בתחומי ישראל.

אז הוסף אותו פרק הי לחוק היישום שבגלל טכניקה של הליכי החקיקה פיצלנו את זה

והיום זה עומד כחוק בפני עצמו, שבו יש קודם כל מטרת החוק, איזושהי הצהרה שהחוק

הזה בא למנוע את הפעילות, ומאפשר הוצאה של צווים אדמיניסטרטיביים למניעת

הפעילות הזאת על ידי הממשלה או על ידי שר המשטרה. כמובן, לפי החקיקה הרגילה,

מי שאיננו מציית לצווים מהסוג הזה מסתכן בעונשין.



הצעת החוק הפרטית הזאת, לפי דעתי היא לא טובה גם מסיבה שהיא באמת יורה

בתותח מאד גדול. זאת אומרת, הכוונה היתה, אני מבין מדברי ההסבר, למנוע פעילות

של אש"ף. והנה פה יש לנו איסור על פעילות. של מדינות אהרות ושל ארגונים

בינלאומיים. כיוון שהמחוקק אינו משחית את מלותיו לריק, יכול מישהו לחשוב שיש

איזושהי תופעה שמדינת ישראל מנסה לבלום אותה. אגב, אני לא יודע מה זה "מטעם

ארגון בינלאומי שהוסמך מכוח אמנות בינלאומיות שישראל צד להן". לא ברור למי

בדיוק הכוונה, כשלגבי מרבית הגופים או המדינות, הנשק שלנו הוא נשק דיפלומטי

והוא מספיק בשלב הזה. זאת אומרת, אין לנו איזושהי תופעה של מדינות שמקיימות

כאן פעילות שהיא לא מקובלת עלינו.

ר' לוי;

יש אבל זח לא נורא.

זו לא תופעה שצריך ללחום בח. ממילא כשמדובר בדיפלומטים בדרך כלל יש להם

חסינות דיפלומטית, כך שאי-אפשר לעשות איתם שום דבר. הצינור הוא צינור

דיפלומטי.

מה שנוגע לאש"ף ולרשות הפלשתינית זה מוסדר בחוק ולפי דעתי אין מה לעשות.

היו"ר י י מצא;

אומר לך מדוע ההצעה שלי יותר רחבה, כללית ולא מתייחסת לארגון השיחרור

הפלשתיני. אני לא צד להסכם הזה מבחינה רעיונית, מבחינת תפיסת העולם שלי. אני

יודע מה התחייבו ומה לא התחייבו בכתובים. אבל לאילו הסכמות יכולה להגיע ממשלת

ישראל, כן להרשות לפעול, לא להרשות לפעול, זו ממשלה לגיטימית, היא יכולה

להחליט כך או אחרת גם לא מכוח אמנות בינלאומיות שישראל צד להן. אבל אני מודיע

שהממשלה לא יכולה מתחת לשולחן להגיע להסכמה מסויימת ולהגיד; בואו ניגש לויכוח

של חיום, מה שהיה פעם, סטטוס קוו. סביב הסטטוס קוו הזה יש ויכוח נוראי, מה זה

סטטוס קוו. אתמול היה פה השר שחל והוא טען אותה טענה, סטטוס קוו לגבי

האוריינט-האוס. אני לא רוצה לגרור אתכם לויכוח פוליטי כי זה לא התחום שלכם

ואתם לא צריכים לעסוק בזה, אבל אני מדבר כעת על הגבול הדק. כשאומר לי השר זה

היה בתק ויפת-הממשלה הקודמת, אנחנו סיכמנו שזה יישמר וגם נתנו.מ_סמך על זה, אז

הכל לגיטימי על השולחן. אני טוען שמה שנעשה היום זה לא אותו סטטוס קוו של אז.

היום קמים כל הזמן משרדים חדשים. להערכתי, ואני אוכיח את זוז, אני לא יודע אם

בבג"ץ או לא בבג"ץ, תביעה משפטית או לא תביעה משפטית, דיון בכנסת או לא דיון

בכנסת, אני עומד להוכיח, ואני כבר אומר לך מראש, שהרשות הפלשתינית, יש לה

משרדים בתוקף צו של ערפאת.

ר' לוי;

נכון.

היו"ר י י מצא;

ואם זה בתוקף צו של ערפאת, זו הרשות. נראה אתכם סוגרים אותם לפי החוק

הזה. אני חושב שלפי החוק הזה לא תסגרו את המשרדים. אני רוצה חוק שיאנוס את

הרשויות השלטוניות לבצע, לאכוף את החוק. אני ר1ושש שאת החוק הזה אי-אפשר לאכוף.

ואילו את החוק שלי, אולי בשיפור מסוים, אפשר לאכוף.

אני סבור שהחוק שהתקבל אתמול מאפשר לחלוטין לאכוף בצורה יעילה. לכן הצעת

היושב-ראש בתהילת הישיבה שעל פיה נמתין פרק זמן מסוים - -

היו"ר י' מצא;

הכוונה שלי היתה להכין את ההוק לקריאה ראשונה.

צי ענבר;

מה להכין, כי אנחנו לא יודעים על מה אנחנו צריכים לענות. אנחנו צריכים

להכין את החוק רק אם נראה שמשהו בחוק הקיים אינו מתאים לצרכינו. אבל אם החוק

הקיים מאפשר לשלטונות לפעול בצורה יעילה בתחומים המוגדרים בו, אינני יודע כרגע

במה אנחנו יכולים לשפר את הצעת ההוק.

ר' לוי;

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאתה יכול להתברך בכך שאולי ההצעה שלך היתה

הטרי גר להבאת החוק הזה.

בזה אני משוכנע, כי אתה רואה שזה הגיע לדיון יום אחרי שזה עבר במליאה.

?? מרוץ של זמן.

רי לוי;

אני הקטן ממליץ להסתפק בחוק שלנו.

היו"ר י י מצא;

כן, אני מסתפק. אני גם הצהרתי שאני מסתפק. אני רק רוצה להכין אותו לקריאה

ראשונה.

צי ענבר;

החוק הזה מוכן להעלאה, אם זה מה שאתה רוצה. אני לא יודע אם החוק הזה

עונה, אני לא יודע אם החוק הזה איננו עונה, אני לא יודע כלום כי אין לי נסיון

בהפעלת החוק הקיים. הרי אם תעלה את החוק לקריאה ראשונה, אחרי קריאה ראשונה

אפשר יהיה להוסיף את כל הדברים הנוספים כדי לשכלל אותו. לצורך הקריאה הראשונה,

די בחוק הזה.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לאשר אותו כחוק עונשין לקריאה ראשונה ולהמתין להעלאתו. במידה

ולפני העלאתו יתברר לי איזשהו מחדל, אני עדין יכול לההזיר אותו לוועדה לתיקון

מסוים.



צי ענבר;

בשביל מה להחזיר אותו לוועדה. יש לך הצעת חוק ובאותו רגע שאתה רוצה אתה

יכול מיד לשלוח אותה להדפסה לפרסום לקריאה ראשונה, כי אני לא יודע מה אני צריך

לתקן בה.

היו"ר י' מצא;

אם כך, מבחינת השוט כלפי ממשלת ישראל, אני מציע שנאשר את הצעת החוק

הפרטית שלי לקריאה ראשונה. אתמול אישרנו את החוק כנגד מוסדות אש"ף. אני רוצה

לתת סיכוי לחוק הזה. אני מתכוון לעקוב אחר ביצועו. במידה והממשלה לא תמנע

פעילויות שלא נראות לי, אני אגיש את הצעת החוק שלי לקריאה ראשונה.

אי ורדיגר!

כמה זמן אתה נותן?

היו"ר י' מצא;

תלוי בהתנהגות של פייסל חוסייני.

צי ענבר;

יחד עם זאת, אדוני, יש מי גבלה מסויימת בהצעה. כדי להוציא חוברת כחולה, זה

מה שאדוני אומר, תצא חוברת כחולה - - -

היו"ר י' מצא;

אני עוד לא רוצה להוציא חוברת כחולה. אני רוצה לאשר אותו ואני ממתין עם

הוצאת החוברת הכחולה.

צי ענבר;

אם אדוני מתכוון לא להעביר את זה עדין אז אין בעיות.

היו"ר י' מצא;

אני מאשר אותו פה ומבקש לאשר אותו בקריאה ראשונה. אני מניח אותו במגירה

עד לאותו רגע שאני חושב שצריך להעלות את החוק הזה, אז אני אעביר אותו להדפסה

בחוברת הכחולה. זה כבר לא צריך לבוא לוועדה פעם נוספת, אלא אם אני מחליט לפתוח

את הדיון מחדש.

מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

הצעת חוק העונשין (תיקון - התיימרות לשלטון), רותשנ"ד-1994 נתקבלה

היו"ר י' מצא;

הצעת החוק אושרה. אני מודה לכם.

הישיבה נפסקה בשעה 20;12



הישיבה חודשה בשעה 13:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

(תיקון - סכומים המגיעים לסיעת אם). התשנ"ד-1993

היו"ר י' מצא;

אני מחדש את הישיבה. בפנינו הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

(תיקון - סכומים המגיעים לסיעת אם), התשנ"ד-1993, של חבר-הכנסת אברהם פורז,

אשר עברה בקריאה טרומית.

מר פורז, בבקשה.

אי פורז;

הסיפור הוא פשוט בתכלית הפשטות. המצב היום הוא שסיעת אם זכאית לקבל מימון

עבור מקום שהתמודדה בו גם אם היא זכתה בחצי מנדט. נוצר מצב אבסורדי, שאם במקום

מסוים זכית בחצי מנדט ואתה צריך להחזיר כסף למדינה - הרי סיעה יכולה לקבל

מקדמות לפי הנציגות שלה בשלטון המקומי או לפי אחוזים בכנסת - לוקחים את זה

בחשבון כדי שתחזיר פחות. אבל אם במקרה לקחת מקדמה פחות מדי, על זה לא משלמים

לך. וזה לא הגיוני, כי אז יוצא שהשאלה אם אתה מקבל או לא מקבל על חצי מנדט

תלויה בשאלה מה גובה המקדמה שלקחת.

היו"ר י י מצא;

כמה כסף מגיע לכם?

אי פורז;

350 אלף שקל. השאלה אם מגיע לי או לא מגיע לי לא יכולה להיות תלויה בשאלה

מה גובה המקדמה. לדעתי זו שגגה שיצאה מלפנינו.

אי שילת;

בחוק המימון -הוא שאתה מקבל מימון פר-מנדט שזכית זכית,

קיבלת. לא זכית במנדט,לא קיבלת. . .

העקרון השני הוא שאם לקחת מקדמה והיא גבוהה ממה שמגיע לך, לפי מה שזכית,

אתה מחזיר את ההפרש. לזה יש חריג רק לגבי סיעות האם. זה החריג שאמר חבר-הכנסת

פורז. כלומר, סיעת אם שצריכה להחזיר משהו, המקדמה היתה יותר גבוהה ממה שמגיע

לה, היתרה שהיא צריכה להחזיר קטנה באותם מקרים שהרשימות זכו במספר קולות עד

כדי חצי מנדט. ההקלה הזאת לא קיימת בסיעות וברשימות הרגילות. שם, אם לא זכה

במנדט מחזיר הכל. יש פה איזו אפליה חלקית לטובת סיעות האם. בא חבר-הכנסת פורז

ואומר שנוצר אי-שוויון בין סיעות האם לבין מצבם והוא רוצה להשוות את המצב. אבל

אם משווים את המצב, זה יוצר אפלייה עוד יותר גדולה כבר בבסיס כלפי הסיעות

המקומיות. דעתי היא שזה מצב לא בריא להשאיר אותו כך.

אי פורז;

אדוני היושב-ראש, לא איכפת לי שלקראת הבחירות הבאות נפעל כך שגם סיעות

עצמאיות שעברו מעל חצי מנדט יקבלו מימון.



היו"ר יי מצא;

כיוון- שקיימנו את הדיון בחוק הזה בנוכחותם של נציגי מבקרת המדינה, אני

מיכן לזמן איתם לשביע הבא.

אי פירז;

נעשה את זה אחרי קריאה ראשונה.

צי ענבר;

אחרי קריאה ראשונה חייבים להביא לקריאה שניה ושלישית.

היו"ר י' מצא;

אם לא הייתי מזמין איתם לכל הדיין שהיה פה, הייתי מעביר את זה. דווקא

בדיין על החיק הזח הם היי שיתפים.

אי פירז;

בסדר.

אי ירדיגר;

אתה מדבר על רטריאקטיביית?

אי פירז;

אני מדבר גם על רטריאקטיביית.

היו"ר י' מצא;

לכן לדיון הבא נזמין את נציגי מבקרת המדינה, נשמע איתם ינקבל החלטה.

__

האמת היא זי, אם סיעת אם מקבלת חלק מהמימון על חצי מנדט, אני בעד שגם

סיעה עצמאית תקבל איתי דבר על חצי מנדט. אני לא ריצה להפלית בין סיעות.

היו"ר י י מצא;

לא נפתה כעת את הסיפור הזה, נתחיל לפזר כסף.

מהבחירות הבאית יאילך.

צי ענבר;

אם סעיף 2 בעיני, הייתי מציע שהמפקח על הבחירית, מתיך החימר שבידי, ימציא

לייעדה את הנתינים כמה זה צריך לעלית לאיצר המדינה.



היו"ר י' מצא;

זה לא רק מרצ, יש ודאי עוד הרבה.

אי פורז;

לדעתי הבעיה מתעוררת רק אצלנו.

היו"ר י' מצא;

למה? הליכוד לא סיעת אם? העבודה לא סיעת אם? רוני מילוא רץ לבד, אהוד

אולמרט רץ לבד, אבל רוב החברים רצו באמצעות סיעת אם.

אי פורז;

אני הושב שזה לא התעורר לגביכם כי גובה המקדמה שלכם היתה גבוהה יהסית.

היו"ר י' מצא;

יכול להיות. עשינו את ההשבון לפי היצוג בכנסת.

אי פורז;

הליכוד היה צריך להחזיר כסף בעקבות הבהירות?

אי שילת;

אני לא יודע. אני אבדוק את זה.

אי פורז;

לגבי מרצ זה שווה 350 אלף שקל.

היו"ר י' מצא;

- דרך אגב, מישהו בודק דבר כזה?

כן. יש דו"ח מבקר המדינה.

אי פורז;

משרד הפנים מקים מינהלה מיוחדת לענין המימון. מגישים בקשות, זה סיפור

שלם.

היו"ר י' מצא;

כלומר, נעשתה כבר הבדיקה.



אי שילת;

בוודאי. הבדיקה הסופית היא מתוך דו "ח מבקר- המדינה שקובע אם היא הטילה

קנסות על איזו רשימה.

היו"ר י י מצא;

תן לנו נתונים כמה כסף צריך להחזיר.

הישיבה הזאת לא מסתיימת. נקיים דיון נוסף בעוד שבועיים ולדיון הזה נזמין

את נציגי מבקרת המדינה.

אי שילת;

יש לי עוד שאלה. כשדנו בחוק המימון במועצות האזוריות לפני הבחירות

הכלליות אמרנו שלא נעכב ואחרי הבחירות נגיש את זה. אני הגשתי בזמנו טקסט של

סעיף אחד בחוק הזה. אולי אפשר, במסגרת התיקון הזה, לשלב גם את הסעיף הנוסף

הזה.

היו"ר י' מצא;

אל תשלב שום דבר. אני רוצה שיהיה דיון נפרד בנושא הזה.

אי שילת;

אתה רוצה שאתן לך את הטקסט ותגישו את זה כהצעה?

היו"ר י' מצא;

אין בעיה.

אי ורדיגר;

זה תיקון חשוב מאד.

אי פורז!

גם שם יש הוצאות, צריך לממן אותם. כשאין מימון ציבורי יש שחיתות. זה לא

אומר שכשיש מימון ציבורי אין שחיתות אבל פחות.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 25;13