הכנסת השלוש עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 187
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום ב', כ"ה כסלו התשנ"ה, 28.11.94 בשעה 11:32
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 28/11/1994
גנבות כלי רכב
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר י. מצא
ש. אביטל
א. אסעד
ש. בוחבוט
י. ביבי
נ. בלומנטל
א. ויינשטיין
א. ורדיגר
ס. טריף
א. יחזקאל
מוזמנים
¶
שר המשטרה, מ. שחל
ר. לוי, דובר המשטרה
ש. מאירי, עוזרת בכירה לשר המשטרה
ה. שינפלד, תיאום הפעולות ביש"ע, משרד המשטרה
י. רוזנברג, ראש מפלג רכב ביח"פ, משטרת ישראל
מ. גלבוע, קצין אח"ק, מחוז ש"י, משטרת ישראל
מ. נחמני, קצין אג"מ, מחוז מרכז, משטרת ישראל
י. מוקד, ראש מחלקת תקציב של המשטרה
ח. קלר, יועצת משפטית, משרד המשטרה
ע. עזני, עוזר ראש אח"ק, משרד המשטרה
ח. בן-ארי, אגף הרכב, משרד התחבורה
ש. ולינטקי, אגף הרכב, משרד התחבורה
ח. סתיו, איגוד חברות הביטוח, מתווך בין חברות הביטוח
למשטרה
ע. לוי, איגוד חברות הביטוח
ש. מלכיס, איגוד חברות הביטוח
ש. גולומב, איגוד חברות הביטוח
מ. אביתן, בעל חברת "שיטור אזרחי" לאיתור רכב
א. שוטטר, מנהל חברת איתור רכב
א. אביתן, חברה לאיתור רכב
א. ברוכיאל, מנכ"ל שיווק "איתוראן-תדיראן, חברה לאיתור
כלי רכב גנובים
ר. לוקסנבורג, סמנכ"ל שיווק "איתוראן"-תדיראן, חברה
לאיתור כלי רכב
ג'. נוריק, סמנכ"ל שיווק "איתוראן"-תדיראן, חברה
לאיתור כלי רכב
צ. קנתור, ראש מטה פיקוד מרכז, משרד הביטחון
נרשם ע"י
¶
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
גנבות כלי רכב
גנבות כלי רכב
היו"ר י מצא; אני רוצה לפתוח את הישיבה, אבקש מכולם
להתיישב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת
הפנים. הנושא שבפנינו הוא נושא כאוב מאוד, אדוני השר, גנבות הרכב
בישראל. אנחנו נמצאים בימים ביטחוניים די קשים. בימים של ויכוחים
לאומיים די קשים בנושאים שבמחלוקת בין מפלגתית ברמה הלאומית. ואני
כיו"ר ועדת הפנים, אדוני השר, משום המשקל הנכבד שאני מייחס לנושא גנבות
הרכב בישראל, ייחדתי את הישיבה של היום לנושא זה. מראש אני אומר לך,
איו לי כל כוונה לסיים את הישיבה היום. יש לי כוונה לקיים שתיים-שלוש
ישיבות נוספות בנושא זה בגלל החשיבות שאני מייחס לו. בימים הקשים אני
רוצה שנוכל לעסוק גם בנושא, שהוא אולי מעניינו של כל אזרח במדינה. מיד
אפרט.
יש לי כוונה לקיים סיור נוסף, דיון נוסף, על מנת לעמוד על ההתפתחויות
בסוף 94' ובתחילת 95' לגבי היערכות המשטרה. יש לי כוונה להוציא את ועדת
הפנים לסיור שמיימי-הליקופטרי, כדי שיראו בעין מה קורה בשטח, ואינני
מתכוון לעזה. אין לי כוונות להפוך את הנושא לסיור פוליטי. כוונתי לסיור
במשחטות, הנמצאות ביהודה ושומרון, יותר בשומרון אבל גם ביהודה. צריך
לראות את זה בעין ולחזור לוועדה ולקיים דיון נוסף, על מנת שאולי
בשתיים-ארבע ישיבות נוכל לתת דחיפה לנושא זה, שאני חושב, שסדר העדיפות
לטיפול בו צריך לעלות לרמה גבוהה יותר. הוועדה תוכל לטפל ברמה גבוהה עם
סדר עדיפות גבוה יותר, לפי הערכתי, אם אנחנו נקיים סדרה של דיונים,
וזאת הכוונה. כך נעשה. בתום ישיבה זו ב-13:30 נקבע דיון נוסף לעוד
כחודשיים, ולפני כן יתקיים הסיור האווירי, על מנת שנוכל לעמוד מקרוב על
התופעה.
נמצאת אצלי עבודת מחקר בלשכה, בוועדת הפנים. המרכז הישראלי לדמוקרטיה
העמיד לרשותי צוות בודקים, והם ישבו למעלה מחודש ימים גם עם אנשי
המשטרה, אנשים שלך, על מנת לבדוק. הם חיברו לי דו"ח. אני רוצה לציין
מספר עובדות שאינן שנויות במחלוקת.
אני יכול לומר בשפה ציורית כואבת, שמדי בוקר, מדי יום ביומו, כ-200
אזרחים מתעוררים בבוקר ומגלים שבשעות הלילה או באחת מהשעות שקדמו לאותו
בוקר שדדו את כלי רכבם. התופעה הזאת של כ-700 מתאימה ל-1993. ב-1994,
לצערי, הצפי של המשטרה הוא גנבת כ-27,000 כלי רכב. כלומר בשפה הציורית
כ-230-220 אזרחים קמים כל בוקר, ואין כלי רכב. אני חושב שזו פשיעה קשה,
ושמדינה כמו מדינת ישראל גם בצרותיה בחיי היום-יום שלה לא יכולה לעבור
לסדר היום. 230-200 אזרחים יקומו בבוקר, ואין כלי רכב. אנחנו יודעים מה
זה עושה לאזרח
¶
איזו עגמת נפש, איזה קושי מבחינת ההתמודדות שלו ללא כלי
רכב, איזה התמודדות וריצה ואובדן זמן לחברות הביטוח, עם השמאים
למיניהם. ואנחנו מדברים על אזרח, שרוצה לצאת בבוקר לעבודתו. ועד שהוא
מקבל את הפיצוי, ויש אומדנים שונים לנזקים הכספיים. הם מסתובבים בין
100 מיליון דולר ל-400 מיליון דולר. אני מחזיק בנתון של 400 מיליון
דולר, כי אני טוען, שאם 27,000 כלי רכב נגנבים, אנחנו יודעים שגונבים
את הטובים והחדשים, ולא מתעסקים בגרוטאות או ביד השנייה. אני רוצה
להכפיל 27,000 רק במחיר של 15,000 דולר, לא 20,000 ולא 30,000, ממוצע
לא נמוך, אני מגיע ל-400 מיליון דולר. פירוש הדבר מעל מיליארד שקל של
אובדן כספי למדינת ישראל. אני רוצה לצאת מתוך הנחה, אדוני השר, ומתוך
נתונים שקראתי ולמדתי, שכמחצית כלי הרכב נמצאים, מחציתם נעלמים. מחצית
זאת היא חצי מיליארד. חצי מיליארד זה סדר גודל של 180-150 מיליון דולר.
זה נזק ישיר למדינת ישראל. אנחנו מתמודדים בנושאי מטבע זר, קופת האוצר,
ואנחנו נותנים יום יום לפשיעה זו לגזול מקופת האוצר 200-100 מיליון
דולר בשנה. אני לא נכנס לוויכוח כמה זה, כי יש נתונים שונים בנושא זה.
ולהפתעתי, במקום שהמשטרה תבוא ותאמר - אנחנו רוצים להוריד את כמות
הגנבות -, אני קורא דו"ח, שהצפי הוא גידול של 300/0. ואז אני שואל - האם
יכול להיות מצב כזה במדינה נורמלית של גידול בצפי בפשיעה קשה?-. זו
שאלה שבוודאי תינתן לה תשובה. דיברנו על נזק למשק המדינה, דיברתי על
עגמת הנפש לאזרח, על ההפסד הכספי לאזרח, פרמיות שמוגדלת לו, הערכות
כספיות נמוכות משווי הרכב שמשולם לו, לא משולם לו מלוא הסכום. ואתה
מוצא משפחות, שבקושי יכלו לחסוך לכלי רכב אחד. ואיננו מדברים כעת לצורך
דרמטיזציה. אדם כזה מוצא את עצמו עם יכולת לקנות כלי רכב חדש רק ב-75%
או 80%. אנה אותו אזרח צריך ללכת?! ואנחנו יושבים בשקט, ולא אגזים אם
אומר - בשקט ובשלווה -, כי אנחנו טוענים, שזה לא בסדר עדיפות עליון או
בסדר עדיפות גבוה של המדינה. את זאת צריך לשנות.
אני רוצה לדבר על עניין נוסף. אחרי שדיברתי בעניין האזרח, והוא חשוב
מאוד, על עגמת הנפש, אני רוצה לדבר על הנושא של ביטחון המדינה. נושא זה
מתחלק לשניים. לפי נתונים שלך, אדוני השר, לפי נתונים של משטרת ישראל,
לא מעט פעולות הבלניות בוצעו באמצעות כלי רכב שנגנבו. אם אינני טועה,
אדוני השר, הפיגוע הרצחני הנוראי בעפולה היה בכלי רכב גנוב. מספיקה לי
דוגמה זאת. אינני רוצה לתת דוגמאות בלי סוף, כולל החטיפות. אם ביטחון
חיים איננו עומד בסדר עדיפות עליון, אינני לוקח את זה מאספקט של משק
מדינה, אז מה כן יעמוד לנו?! ואני יודע שנושא הביטחון עומד בסדר עדיפות
עליון, וזה הטיפול שניתן לו. אם זה הטיפול שניתן לו, ואנחנו יודעים
שכלי רכב משמשים לצורך פעילויות חבלניות, זהו נימוק נוסף מדוע המשטרה
צריכה פה להגיע לשאיפה של טיפול יותר רציני בנקודה זו. האספקט השני הוא
חוסר תחושת הביטחון של האזרח. אני כבר לא מדבר על הפיגועים. אזרח הולך
לישון בביתו, ובבוקר איננו יודע כיצד פורצים לו. זו תחושת אי ביטחון
קשה.
שאלה אחרונה שמנקרת אצלי, אני טוען, אדוני השר, שאם באים לגנוב רכב
מפתח הבית עם משאית ועם מנוף, ומרימים את האוטו ונוסעים איתו, אפשר את
כלי הרכב הזה, שיהיה גם ממולכד, להניח בפתח הבית וללכת. תודה לאל, זה
לא קרה אבל אם מגיעים לפתח הבית ולוקחים רכב, מדוע שבמקום לקחת את
הרכב לא יניחו כלי רכב ממולכד על מנת לבצע, חס וחלילה, לא רוצה מעבר
לתיאור זה?! אני חוזר וטוען, זהו ביטחון שבביטחון. אומרים לי שכלי רכב
גנובים נוסעים במשאיות באופן חופשי. שוטר יכול לראות את כלי הרכב מועמס
על המשאית, והוא אינו רואה זאת בסדרי הגודל של התפקיד שלו. לפני
שבועיים שמעתי סיפור מירושלמי בשם רג'ואן. גנבו את הרכב שלו מפתח
המשרד, לאור היום, בצהריים באזור התעשייה עטרות. כעבור יומיים הוא נתקל
ברכב שלו בירושלים. הוא התחיל לרדוף אחריו, וחסם את היציאה של כלי הרכב
הזה, וערבי בתוכו. הוא ברח לכיוון אל-ראם. שם עצר הבחור, ואמר - אינני
רוצה לירות או להסתבך ולא להיכנס לכפר -, וחזר הביתה. כלומר התופעות של
גנבת כלי רכב בחיי יום יום מתבצעות בערי ישראל באופן חופשי. יש לנו
בעיה. ואני ארצה לשמוע ממך. יש הבעיה של המשחטות, שהן בשומרון. יושב
אתנו ראש המטה של אלוף פיקוד מרכז הרמ"ת, ואני רוצה לשמוע איך יכול
להיות, איך עולה על הדעת, שמשחטות כלי רכב, שרואים אותן, הפכו להיות
מחסנים. הכול מסודר ומסווג
¶
דלתות לחוד, וכנפיים לחוד, ומנועים לחוד.
ורואים זאת בעין, ואיש אינו נוקף יד. אני מפנה את השאלה לצה"ל, למשטרה,
לגורמים הביטחוניים. בשבילי זו כתובת אחת. ואני שואל איך אנחנו יכולים
להרשות דבר כזה. יש יחידה מיוחדת, שהוקמה ע"י משטרת ישראל, שממומנת
כולה ע"י חברות הביטוח.
יש תופעה אחרת, ובזה אסיים. חברות פרטיות גובות 5% עבור מציאת כלי
הרכב. יש רמזים של שיתוף פעולה. אינני יודע. לא הוכח. אינני רוצה לדבר
על זה, אבל קמה חברת שמירה כזו בעזה. זוהי חברה פרטית, תחת הנחייתו, של
ערפאת. ואני אומר לך זאת אחרי בדיקה. החברה נמצאת תחת הנחייתו של ראש
הרשות הפלסטינית, והם יודעים על כלי הרכב הגנובים ואומרים, שכדי להחזיר
התעריף הוא בין 5% ל-50%. ואז, אדוני השר, אני פונה אליך ברמה המדינית,
זהו מקח וממכר איתנו דרך הרשות הפלסטינית על רכוש גנוב, שעובר יום יום
במחסומים.
כפי שאמרתי, אדוני השר, הנושא כואב מאוד לכלל אזרחי המדינה, בין אלה
שגנבו להם ובין אלה שעולים על משכבם בלילה, ואינם יודעים אם בבוקר
ימצאו את כלי הרכב. אדוני השר, נתתי לך די חומר בפתיחת דבריי להתחיל.
בבקשה.
אנחנו נשמע את השר, ואח"כ נשמע את הגורמים המקצועיים-. חברות הביטוח
וחברי הכנסת.
שר המשטרה. מ. שחל; אדוני היו"ר, חברי הכנסת, עמיתיי מהמשטרה
והאורחים הנכבדים. אני רוצה רק הערה אחת
ליו"ר הוועדה, מכובדי, חבר הכנסת מצא, כל הזמן חזר ואמר, שישיבה זו לא
תהיה ישיבה בודדת, אלא תהיינה ישיבות נוספות. על זה אני רוצה לומר, שזה
אינו איום, אלא תענוג מבחינתנו. אני אפילו אשמח מאוד. הבעיה שמדאיגה
אותי היא, שאין לי הליקופטר כמו לצה"ל, שאפשר לקחת בו את כל חברי
הוועדה. יהיה לי תענוג להתחיל ישיבה איתכם בהליקופטר, ושחברי הוועדה
יישארו עד סוף הדיון, ולא יעזבו אותו באמצע.
אדוני היו"ר, אומר כאן כמה דברים. אני משוכנע שחלקם יתקבלו בהסכמה
וחלקם אולי יעוררו מחלוקת מצד חברי הכנסת. גנבת כלי הרכב היא תופעה
חמורה, ללא ספק, ופוגעת בראש ובראשונה ברכושם של אזרחים. ולאור סדר
הגודל היא הפכה למכת מדינה. בשעון הפשיעה, שמשרד המשטרה מפרסם מדי שנה,
אנחנו מראים כי כל 25 דקות נגנבת מכונית במדינת ישראל. והמספר הזה הוא,
ללא ספק, גבוה, אם כי אני רוצה לומר מראש, אנחנו בין המדינות הטובות
ביחס לגנבות רכב. אומר מראש, כדי שדברים יתקבלו בפרופורציה מתאימה. יש
מדינות, בהן המשטרה כלל אינה מטפלת בגנבות רכב. אין זה עניינה. היא
אינה מתעסקת בנושא. הסיבה לכך פשוטה. העניין איננו כדאי מבחינת סדרי
עדיפויות. באנגליה, בגרמניה לא יקבלו ממך דוח תלונה על גנבת רכב. לכן
אני אומר, רבותיי, לאט לאט. בחדר הזה אני יושב כל שבוע, ואני אומר בכל
הכנות, אני נהנה לבוא, אני אוהב את הכנסת. משטרת ישראל צריכה לטפל בצדק
בבעיה של פגיעה בנשים, באלימות של בני זוג. חבר הכנסת יגאל ביבי בעניין
זה, בקשר לנפש אחת, אישה אחת, מערב את כולם. כי עם כל הכבוד לרכוש, יש
דבר שאין לו תחליף, וזו בעיה. ואם מחר מדברים על בעיות ביטחון, סדרי
העדיפויות הם סדרי עדיפויות. לא ראיתי במה הואילו לעזור שרי משטרה
בעבר. אני זוכר את חיים ברלב ז"ל, וייבדל לחיים ארוכים רוני מילוא, על
100 שוטרים נוספים. הצלחתי להשיג כמה אלפי שוטרים לצורכי ביטחון, ואני
אומר לכם, הבעיות רציניות מאוד, ולא ניתנות לטיפול ללא תוספות
משמעותיות מבחינת כוח אדם. אף על פי כן אנחנו רואים את הנושא של גנבות
רכב כנושא מרכזי וחשוב, אצביע גם על מח שנעשה במשטרה. אומר יותר מזה,
באופן אישי זה מעליב ופוגע בי, שמתחת לחוטם, ליד הבית גונבים רכב. לפני
שבועיים או שלושה לחבר הכנסת גדעון פת גנבו את המכוניות שלו ושל אשתו.
אחד מאלה שזכו ברכישת בנק המזרחי קיבל רכב, ונדמה לי, שחצי שעה אחרי
שקיבל את הרכב החדיש מאוד והמשובח, הוא נגנב ממנו באמצע תל אביב. מקרים
אלה ידועים. אני אומר לכם מניסיוני. אני זוכר את הימים ערב ההסכם שלנו
עם המצרים בקשר לפינוי סיני, אני מודיע לך שאני בלילה הייתי יוצא כמה
פעמים כדי לראות אם לא נגנב הרכב, מפני שגנבו מכונית עם שרשרת ומחסום
בגבעתיים של נהג מונית. מכוניות טובות וחדשות הוציאו עם כל מה שהיה
בהן, העמיסו על מכונית משא, ולקחו. אני רוצה לחדש לכם, לאחרונה, לצערי
הרב, יש חוליה של בדואים, שבאים מעבר לגבול, ולוקחים רכב למדינות
שכנות. אני רוצה לומר דבר נוסף, ואנשי חברות הביטוח יודעים זאת, אנחנו
ערוכים לזה. פתיחת הגבול היבשתי, עם כל היתרונות, שיהיו בעידן השלום,
גורמת לדאגות בנושא זה. אפשר יהיה לקחת רכב, ואז אתה לא במסגרת צרה
וסגורה, אלא אפשר יהיה להגיע איתו אל מעבר לגבול. עיקר החומרה היא
במפסר כלי הרכב.
אני רוצה לתת מספר נתונים לגבי התפתחות הבעיה. ב-86' נגנבו 12,500 כלי
רכב. נמצאו 66%. ב-87' 14,600, ב-88' כמעט 17,000, נמצאו 62%. ב-89'
הייתה ירידה, הגענו ל-16,000, נמצאו 630/0. בשנת 90' - 14,900, 570/0
נמצאו. ב-91' 16,000, 54% נמצאו. ב-92' 21,380 כלי רכב, נמצאו 55%.
בשנת 93' - 24,862, נמצאו 480/0. בשנת 94' אנחנו מעריכים שזה יסתכם
ב-26,000 כלי רכב, 480/0.
אנחנו מתייחסים בחומרה רבה לגנבות רכב, בוודאי יותר ממדינות אחרות בגלל
בעית הביטחון, אבל, אדוני היו"ר, אני רוצה לומר לך על בעיות הביטחון-.
מספיק לגנוב עשרה או מאה כלי רכב כדי לבצע פיגועים. זה לא עניין המספר.
הבעיה עצמה היא בהפיכת כלי רכב אלה לחלקי חילוף. יש גם זיוף כלי רכב.
מזייפים חלקים, ואני מזמין אתכם לא רק שתעלו בהליקופטר לראות, אני מציע
שתגיעו לפיקוד מרכז, למשטרת מרכז. תראו מספר כלי רכב, שאיננו יודעים
למי להחזיר אותם, ואיננו יודעים איך לזהות אותם: המנוע - מספר אחד,
השלדה - מספר אחר. עושים ערבוביה של כלי הרכב. רבותיי, לפרק מכונית ע"י
מומחים לוקח 20-15 דקות. מכונים מפורקת לחלקים. אינך מזהה מה היא
הייתה. אני מעריך שבעזה יש מחסן חלקי חילוף אולי מהגדולים במזרח
התיכון. כי עזה סגורה יחסית למקומות אחרים.
היו"ר י. מצא; אני רוצה לדעת איך קורה שנוסעים ביום או
בלילה עם כלי רכב מועמסים ולא עוצרים
לשאול שאלה.
שר המשטרה מ. שחל
¶
אדוני היו"ר, בהיותי חבר כנסת הלכתי פעם
לעשות יומיים מילואים במשטרת תל אביב.
אני רוצה להזמין את חברי הוועדה שיהיו יומיים. אני מציע שתראו במה
דברים אמורים. אני רוצה לדבר קצת על הגנבים.
מעורבים בגניבות כלי רכב ללא אבחנה אזרחים ישראלים ותושבי שטחים.
יהודים וערבים בעניין זה עשו שלום לפני אוסלו, ופועלים בתיאום מלא. אני
מדבר כרגע על מעורבויות של אנשים, המנהלים עסקים לגיטימיים, ונמצאים
במערכת זאת. מגרשים למכירות רכב ומוסכים המעורבים בעיסוקים אלה אינם
שייכים לקטגוריה אחת של האוכלוסייה. יש בהם כאלה, ויש כאלה. חלקי
החילוף המפורקים עושים דרכם חזרה, בדרך כלל, לשוק הלגיטימי, שבתחומי
מדינת ישראל, כחלפים משומשים. נציין כי כלי רכב גנובים משמשים לפעילות
פח"ע. אמרתי זאת. לכן אנחנו רואים גניבה של כלי רכב, לעתים סוגים
מסוימים, כנורה שנדלקת במערכת על מנת לראות מה קרה. יש מספר טיפולים,
שאדבר עליהם לא כאן, לגבי המלצות של המשטרה בקשר לבעיות ביטחון ושאלות
של זיהוי, שאנחנו רוצים לבדוק אותן וליישם.
יגאל ביבי, לי יש הרגשה שמאז דייר יוסף בורג אתה נוהג כאילו המפד"ל לא
התחלף. כל פעם אתה בא בטענות. יש משטרה אחרת ושר משטרה אחר, והמפד"ל
איננה במשרד המשטרה.
המשטרה בדקה כמה דברים לגבי אפשרויות, שאני רוצה להציע בפני הוועדה.
ואני מניח שהזמנתם כמה אנשים שיביאו את זה לפניכם. הייתה בדיקה,
שהשקענו בה מאמצים רבים, ע"י המדען הראשי ומנכ"ל משרד המשטרה, על מה
שנקרא זיהוי. לפחות בשתי מדינות בארה"ב עוסקים בנושא. הכוונה היא
לשיטות השונות שישנן, ויש יותר משיטה אחת. מכניסים לרכב מכשיר, שעלותו
בסביבות כמה מאות דולרים, ושניתן יהיה ע"י בקרה לעקוב אחריו בטווחים
כאלה ואחרים. הבעיה היא, שהיועצים המשפטיים מתנגדים בחריפות לשימוש
בתגי זיהוי אלה, מפני שזה פוגע בצנעת הפרט. נדמה לי שבמדינה אחת
בסקנדינביה כן הנהיגו זאת, וביטלו. הטענה הייתה, ע"י אנשים שהתנגדו
לזיהוי הרכב, כי למעשה יש אח גדול, שיכול לדעת היכן הרכב נמצא. אנחנו
רוצים לבדוק שיטה זו. אני אישית ממליץ עליה לגבי רכב של תושבים ביהודה
ושומרון. אני רואה את הבעיה לא באספקט של גנבת רכב, אלא באספקטים
ביטחוניים אחרים. העליתי את הרעיון. אנחנו רוצים לדבר עם הצבא לגבי
אפשרויות של יישום. כמובן שגם זה יחייב פתרון משפטי, אולי הסמכה של
בעלי הרכב עצמם. כך תהיה לנו אפשורת לדעת אם, חס וחלילה, קורה למישהו
משהו.
נושא הזיהוי האלקטרוני - אשמח מאוד אם הוועדה תתייחס אליו, ואשמח להביא
לכם את החומר. כי נעשתה עבודה שהשתרעה על כ-3 שנים אצל המדען הראשי. אם
תרצו, אפשר יהיה להביא ולהראות.
המשטרה רואה בעניין זה טיפול מערכתי. לא אלאה אתכם. אשאיר כאן נספח,
שהוכן לגבי היערכות המשטרה בנושא הבעיות והפתרונות לתופעת גנבת כלי רכב
מרמת אגף החקירות לרמת החקירות המחוזיות, ברמה של התחנה וברמת המרחב,
לרבות הצבת יעדים. אנחנו יודעים מה עושים עם הרכב בהר חברון, שם יש
ריכוז של משחטות. אנחנו יודעים היכן בתחום הקו הירוק יש ריכוז של גנבות
רכב. חלק גונבים ושורפים מסיבות אלה ואחרות. יש תיקונים בחקיקה, שאנחנו
מציעים, כדי לשפר את הטיפול. יש לנו שיתוף פעולה עם ארגון חברות
הביטוח. אני משבח אותו. אישית, הספקתי לקיים שתיים או שלוש ישיבות יחד
איתם בנושא. יש פה עניין של כוח אדם, שהוא חסר במשטרה, ויכולת להקטין
את הנזק הכספי בעיקר לחברות הביטוח. אינני רואה סיבה להתנצל בקשר לנושא
זה. אני אחראי על קביעת סדרי עדיפויות והמדיניות, ועם כל הכבוד,
הוחלט.
נקודה נוספת שאעמיד ביום ראשון בדיון בממשלה - משטרת ישראל, לדעתי,
צריכה לקבל על אחריותה את הפיקוח על המחסומים בארז ברצועת עזה. צריך
להעביר את זה מידי הצבא לידי המשטרה. אני חושב שהרצף של הטיפול בנושא
זה בידי רשות אחת, שהיא אחראית גם על הנעשה בישראל, ישפר את הטיפול
בתחומי הביטחון השוטף, וגם בא כצורך מבחינת גנבות של רכב לעזה עצמה.
צריך להיות שוטר קבוע במקום, לא שמשרת במילואים ועושה עבודה מבצעית
לתקופה של חודשיים, אלא שנמצא שם ויודע שהוא קשור למחוז, שאליו הוא
שייך. הוא ידע גם לטפל בבעיות אלה. הבעיה היא בעיה של כוח אדם. מדובר
על שוטרים רבים מאוד, שיצטרכו לטפל בנושא זה. יו"ר הוועדה, ששמע אותי
לא פעם, מכיר את דעתי בעניין. אני רוצה להחליף גם את המחסומים בכניסות
לירושלים בשוטרים, ולא שישב שם צבא. אני חושב שבמקרה זה התרומה שתהיה
לעניין גנבות הרכב תהיה מאוד משמעותית.
אל תשלה את עצמך, שדרך המחסום לא נכנס רכב גנוב. זו הדרך הקלה והפשוטה
ביותר. 5,000 כלי רכב בימים רגילים, בהם אין סגר, נכנסים ויוצאים בשעות
מאוד מצומצמות. העברה זו איננה מאפשרת בדיקה. בינינו, איש הצבא שנמצא
שם - אין זה עניינו. אם המערכת תהיה משטרתית גם בגלל בעיות ביטחון וגם
בגלל אחריות שוטפת על המשך תנועה פנימה לארץ, גם בעיות רכוש תהיינה
לנגד עיניו של השוטר, שיישאר שם באופן קבוע. זה תפקידו והמחויבות שלו.
את זה מלמדים ומאמנים אותו. כנראה שקשה לי להעביר לכם את המסר. רבותיי,
במדינות מערב אירופה אין אדם מגיע לתחנה. ההתמודדות של המשטרות היא
בבעיית הפשיעה הכבדה יותר. אינני חושב שאנחנו צריכים להיות דוגמה כזאת.
אנחנו רוצים לטפל בזה.
לעניין ההליקופטר. כניסת ההליקופטר לשירות משטרת ישראל היא חידוש של
השנתיים האחרונות. היינו בפיגור בנושא זה. ההליקופטרים הוכיחו את עצמם.
אנחנו נמצאים בשלבים של רצון לרכוש ארבעה הליקופטרים נוספים. הם
מסייעים סיוע רב-תכליתי בכל הדברים. במבצעים, בחיפוש נעדרים וגם בגנבות
רכב. שני הליקופטרים הם לעג לרש, ולכן אנחנו נמצאים בשלב של אישורים
לקבל עוד. כשרונות משטרתיים אנחנו נברך עליהם. אני רוצה לומר שיש לי
עוד כמה תקנים פנויים, לרבות קצינים. מי שירצה להתגייס - אני מציע לו
מיד לבוא למשטרה ולהתגייס, גם נשים. תודה רבה.
היו"ר י. מצא; אדוני השר, תודה רבה. אצלי, אדוני השר,
יש חוסר שביעות אדיר, מכך שאתה רוצה
ללמוד ממדינות אחרות, ואינך מעלה זאת לסדר. אינני שבע רצון, ולכן
ציינתי שאנחנו נקיים מספר דיונים בנושא, עד שנאלץ את משטרת ישראל
להעלות את זה לסדר עדיפות יותר גבוה, כי אינני חושב, שאפשר להשאיר מצב
קיים כזה. הייתי רוצה לשמוע מי מחברות הביטוח יציג את הנושא באותה
שביעות רצון כמו זו של משטרת ישראל. גם אתם שבעי רצון משיתוף הפעולה,
מכך שזה ממשיך להתקיים ואי אפשר לעצור את זה. ספר קצת כמה לכם זה עולה
כספית, מבחינת המשטרה, והאם אתם הולכים להגביר תקציבים, להגביר יחידות
משטרה ללא קשר לשאלה של אבי יחזקאל האם זה טוב, או שזו שאלה בפני עצמה,
שלא נתייחס אליה כרגע. בבקשה. הצג עצמך.
ע. לוי; שמי עוזי לוי, אני מנכ"ל חברת מגדל. אני
מייצג גם את איגוד חברות הביטוח. מה
שרציתי לומר אלה נתונים, מפני שלא מדובר אך ורק בהפסדים של חברות
הביטוח. בסופו של דבר מישהו משלם את זה.
בשנת 1993 נגנבו ושולמו כ-13,000 כלי רכב מבוטחים. סכום התשלומים נאמד
ביותר מ-300 מיליון שקל. פירוש הדבר הזה, אם נביא בחשבון שחלק
מהאוכלוסייה איננו מבטח את הרכב, ובכל זאת גונבים לו, שמדובר ב-22-21
אלף גנבות, שלא מצאו אותן, שהערך הכלכלי שלהן הוא יותר מחצי מיליארד
שקל ב-93'. זה עולה לאזרח שמבטח בערך 500 שקל. סיכון הגנבה שווה
במונחים אלה כ-500 שקל לכל פוליסה. סכום זה, כמובן, ניתן לצמצום. הגנבה
הממוצעת איננה רק של רכבים יקרים. הגנבה הממוצעת היא בסביבות 24,000
שקל, כך שיש מכוניות יקרות ומכוניות זולות. אני בספק אם יחידה בגודל
שהיום מוצעת לנושא זה מסוגלת להתגבר על היקפים כל כך גדולים.
א. יחזקאל; למה אינכם בונים יחידה עצמאית שלכם?
ע. לוי; אינני חושב שאנחנו מסוגלים להקים משטרח
פרטית. אינני חושב שזה נכון. לכן אני
חושב שהדרך היחידה בה אנחנו מסוגלים לפעול היא, כפי שאנחנו פועלים
היום, לממן חלק מהפעילות. אינני חושב שישנה דרך יעילה יותר. לצערי,
אינני מאמין במשטרות פרטיות מכל סוג. זה עולה היום בסביבות 4 מיליון
שקל, אם אינני טועה, לשנה. אני מניח שסכומים אלה יגדלו, ככל שהפעילות
תגדל, ככל שאמת המידה להשקעה תהיה גבוהה יותר, ההשקעה של איגוד חברות
הביטוח תהיה גבוהה יותר. פירוש הדבר הוא, שניתן יהיה להוריד את הפרמיה
לצרכן באותו חלק של 500 שקל, שנוכל לחסוך בצורה זו. זה הכול.
ע. ליי
¶
אמרתי, ששולמו 13,000 גנבות מבוטחות,
שערכן הכולל היה כ-308 מיליון שקל. יש
מכוניות שאינן מבוטחות. אלה שאינם מבוטחים - הסיכוי שלהם להיגנב לא כל
כך שונה מאלה שכן מבוטחים.
אני רוצה להוסיף נקודה, החלוקה של הגנבות איננה אחידה ברחבי ישראל.
ישנם מספר מקומות, שהם רגישים יותר, מועדים יותר. יותר נכון, מצליחים
בהם יותר. יש מקומות שכנראה פחות. אינני יודע אם זה קשור בהיערכות
המשטרה. יכול להיות שזה קשור גם בקלות הגיאוגרפית היחסית. אבל השיעור
הגבוה ביותר הוא באזור באר שבע ובדרום ובאזור ירושלים, ולא פחות בהרבה
באזור רעננה וכפר סבא, צפון השומרון. השטח הגיאוגרפי משמעותי ביותר.
היחס הוא נאמר בין באר שבע לתל אביב של אחד לאחד וחצי.
נ. בלומנטל
¶
אני רוצה להבין משהו. בעצם כאן המשטרה
אומרת, שיש תופעה של גנבות רכב. איננו
מתחילים להתמודד איתה. תאם חברות הביטוח מממנות חלק מפעילות המשטרה?
אתם מממנים יחידה שלמה. מה קורה עכשיו? אני שואלת את שר המשטרה, גנבי
רכב נענשים? תופסים אותם?
א. ורדיגר; שאלה לנציג חברת ביטוח, האם בדקתם מה
המצב לגבי גנבות רכב והביטוח בעולם
הגדול? האם אנחנו כאן במצב גרוע יותר או טוב יותר?
א. יחזקאל; האם יש סוגי רכב מועדפים? למשל ידוע
שפז'ו וסובארו...
ש. אביטל; האם יש לכם נתון לגבי זמנים של סגר, אם
יש ירידה ובכמה?
א. ויינשטין; מדוע אתם מעודדים, וראיתי דוחות של שמאי
ביטוח, ששם נאמר, שחייבים להשתמש בחלפים
משומשים.
ע. לוי
¶
אני חושב, שאי אפשר לתת תשובה גורפת לגבי
כל העולם. יש מדינות בהן השכיחות נמוכה
מאוד כמו יפן. שמעתי שאומרים בחדשות שמכוניות נגנבו. מדווחים על זה. יש
ארצות אחרות, שהשכיחות בהן גבוהה יותר. צריך לזכור שעצמת הנזק למדינת
ישראל נובעת לא רק מהשכיחות, אלא גם ממחיר הרכב. במדינת ישראל זה
שהשכיחות דומה לאנגליה, שזה אחוז או שני אחוז, יש לזה משמעות משנית,
מפני שמה שקובע את גובה הנזק הוא מחיר הרכב. במדינת ישראל במונחים של
שכר, מחיר הרכב הוא לאין שיעור יותר גבוה. לכן העצמה של הבעיה יותר
גבוהה במדינת ישראל, לא בגלל הגנבים.
לגבי הסגר התשובה היא כן. יש נתונים על ירידה בכמויות של גנבה בתקופה
של סגר. צריך לזכור, שאי אפשר להסיק מסקנות סטטיסטיות, כי מדובר בתקופה
קצרה יחסית, שברור שהיא קצרה יחסית, ואיש לא נערך למצבים של סגר ארוך.
שר המשטרה מ. שחל
¶
רציתי להשלים את הנקודה של עוזי לוי
בעניין הסגר. אני מסכים שאי אפשר להסיק
מסקנות. הנתונים שיש לנו מהסגר, שהיה בעקבות חטיפתו של טולדנו ז"ל
באפריל 93', הם שהייתה ירידה של בערך 800 כלי רכב מבחינת הגנבות. אבל
צריך לזכור שבאותה תקופה ההיערכות של הצבא והמשטרה כולל בשטחי הגדה
ובעזה הייתה גבוהה מאוד. כלומר גם גנבים רגילים, שאינם שייכים לשטחים,
נזהרו, מפני שהייתה היערכות שונה לחלוטין באותו זמן.
ש. גולומב
¶
שמי שמואל גולומב. אני מנכ"ל איגוד חברות
הביטוח. אני רוצה להתייחס למחשבה לכיוון
פתרון. משטרת ישראל השקיעה כשלוש שנים, ואני עקבתי, ואני קרוב לזה,
בבדיקת האמצעים האלקטרוניים. בארה"ב האמצעים פועלים, וארה"ב רגישה לא
פחות ממדינת ישראל לצנעת הפרט, ומישהו צריך לקבל החלטה האם צנעת הפרט,
כפי שהיא מוצגת, עומדת מעל לבעיה זו.
לעצם העניין, אני מאמין שמשטרת ישראל תוכל לפתור את הבעיה, אם יינתנו
למשטרה מספיק תקנים, כוח אדם, רכב וכד'.
א. ויינשטיין
¶
אדוני, אתם מעודדים את הגנבות כך.
ש. גולומב! אני חושב שהבעיה לאומית, וצריך להקציב
תקנים, כמו שמקציבים ליחידות אחרות של
משטרת ישראל. תודה רבה.
א. יחזקאל! השר הזה השיג את הכי הרבה תקנים בעשר
השנים האחרונות, ועדיין אנחנו חוזרים
למצוקת כוח אדם.
י. ביבי; השאלה היא כמה אתה משלם היום על פעולות.
יכול להיות שכדאי לכם להגיד - חלקים
חדשים -, ואז לא ישחטו את הרכב, כי לא יצא להם כלום.
ש. גולומב
¶
יש לנו הוכחות כלכליות, שחלקים חדשים לא
יורידו את הגנבות אבל עוזי לוי יענה על
זה.
א. ויינשטיין; נציג המשטרה בוועדת משנה אמר ש-25%.
ש. גולומב
¶
נציג המשטרה, לדעתי, לא דיבר על סמך
נתונים. אני יודע על מה מדובר. ישבתי
איתך שם. לא אמרתי "לא נכונים".
ע. לוי! קודם כול, זו שאלה טעונת אינטרסים. ברור
שהאינטרס של יבואני חלפים או של יבואני
רכב הוא שנשתמש אך ורק בחלפים שלהם, מקוריים, לא רק חדשים.
אינטרס גדול מאוד של המערכת הצרכנית הפוך - להוריד את העלות. אתה אומר
- מחיר הורדת העלות הוא עידוד הגנבות-. זה פשוט לא נכון, ואני יכול לתת
לך את הנתונים, ולהראות לך את זה שחור על גבי לבן.
שנית, נושא חלפים משומשים הוא לא רלוונטי בכמותו ולא ניתן לשליטה ע"י
אף אחד, מפני שאני אינני מרכיב את החלק. מי שמרכיב אותו זה במוסך. ברגע
שאני אבוא לשם ואראה, לא אדע לפקח שאכן מכניסים בכל מקום חלק חדש. יותר
מזה, אני מתקשה לוודא שאכן מחליפים את החלק בכלל. זה לא כל כך פשוט.
אין ולא תהיה שליטה על זה, ובמבחינת הכמויות זה בטל בשישים.
בעיה אחרת שבגינה באמת פניתי למפקח על הביטוח זה עניין כלי רכב. השר
תיאר כאן מכונית אנדרוגינוס, שיש לה מספר שלדה ששייך לרכב אחד ומספר
אחר ששייך לרכב אחר. זה שישנם שעטנזים של מכוניות, אין לנו כלל ספק. זה
נעשה בצורה מתוכננת. ואחת הדרכים הנכונות לצמצם את הבעיה זה לגרום לכך
שכל מכונית שנגנבת, ללא יוצא מהכלל, תפורק ותימכר כחלפים, ולא ניתן
יהיה להעלות אותה על הכביש. בין אם היא נופלת במסגרת תקנות משרד
התחבורה, שאומרות שחובה לגרוס, ובין אם איננה נופלת במסגרת תקנות אלה.
כאן אולי יש סיכוי. עם חלפים אין לזה סיכוי.
היו"ר י. מצא
¶
רבותיי, אני הייתי רוצה לשמוע כעת את
אילן שוסטר, שהוא שייך לחברה שמאתרת כלי
רכב. נשמע קצת את תפיסת העולם שלך מבחינת איתור, מבחינת שיתוף פעולה עם
המשטרה, מבחינת הפתרון לנושא. נקודת המוצא שלי היא, שמשטרת ישראל צריכה
להיות הפעילה. את אילן שוסטר ראיתם בטלוויזיה לפני מעל לשישה חודשים
מעל עזה מאתר כלי רכב.
א. שוסטר
¶
הבעיה העיקרית היא עבודת לילה. כל
הגניבות מתבצעות לאחר חצות, ובשעות אלה
למשטרה אין די כוח אדם. אנחנו העיניים של כולם, רואים הכול, ובעזרת זה
אנחנו גס מצליחים לתפוס. אנחנו בתור חברה פרטית תופסים בחודש כ-50 כלי
רכב. אתן לכם שני מקרים קלאסיים. בתחילה היה שיתוף פעולה עם המשטרה
במחוז הדרום. בפיגוע של שני הפקחים בצומת בית ג'וברין, שנפגעו ע"י גנבי
רכב ממשאית, שעברו להר הברון, היה שיתוף פעולה עס משטרת לכיש. למשטרה
לא היה באותו רגע מסוק. הזמנו מסוק. הצטרף אליי קצין, ואיתרנו את
המשאית, את הגנבים ואת המחבלים. זה היה בדרום הר חברון.
מקרה נוסף הידוע מכולם זה לא מזמן הסיפור של הנשק של צאלים, העבריינים,
שכנראה בעקבות המעצר שלנו הוביל לאיתור שלהם, התקשרו למשאית גנובה
במחסום ארז לידינו. זה יורם ליברטי ושותפו. אני מאמין שבעקבות מעצר זה
התפתחה פרשת הנשק.
ריכוז הגנבות הוא בשלושה מוקדים פחות או יותר. אזור רעננה-כפר סבא, שכל
הרכב עובר לאזור שוויקה, טול-כרם ושמרה. אזור שני רק בשנתיים האחרונות
זה ירושלים, ופה פועלים אך ורק גנבים ערביים לל שיתוף פעולה של
יהודים. הם תוקפים את ירושלים ביום ובלילה. הכול מועבר להר חברון,
ובזמן האחרון גם לבית לחם. לא מזמן עצרנו כנופיה בבית לחם, שהועברה
לטיפול משטרת בית לחם.
התופעה השלישית הבעייתית זה הבדואים של אזור הנגב. שם הם מכים את כל
אזור ערד, באר שבע, מצפה, אזור ים המלח, והכול מועבר לאזור הר חברון.
בהר חברון הגישה למקומות קשה מאוד. לרוב אנחנו מגיעים רק עם מסוק.
לפעמים יש תפיסות של הגנבים, לפעמים אך ורק של הרכב.
הבעיה השלישית זה אזור עזה. יש ידיעות פנימיות של הקצינים של הרשות
הפלסטינית לקבל רכבים גנובים, וזה דבר ידוע עם אישור. גילינו משאית
שנתפסה. היא הוחזרה לנו בחזרה, אבל הרשות הפלסטינית פירקה את המנוף
שלה. היה מורכב עליה מנוף יקר, פירקו את המנוף.
לעזה גם יהודים וגם ערבים מעבירים רכב. להר חברון מגיע מה שנגנב
מירושלים אך ורק על ידי ערבים. את סיפור הנגב סיפרתי. פניתי בזמנו
למשטרה, כדי שיתנו לנו שוטרים בשכר. יהיה פיקוח עלינו בתור חברות
פרטיות, כך שלא יגידו, שאנחנו קשורים לגנבי הרכב; או שיסמיכו אותנו
לעצור. כי אנחנו עוצרים גנבים וכנופיות, ולפעמים אנחנו עוברים על החוק,
כשאנחנו עוצרים אנשים ומחזיקים אותם עד שמגיעה המשטרה. אבל אנחנו עושים
זאת כי אחרת יגידו - למה לא עצרתם?! הרי ראיתם-.
מהניסיון שיש לנו, בגלל שהתמחינו בגניבות רכב משך תשע שנים, אנחנו
מכירים את הצירים, השעות והמקומות, כל דבר שמתבצע. המשטרה אינה נותנת
לנו שוטרים בשכר. אנחנו יחידה של 7-6 איש. אנחנו נכנסים לשטחים רק עם
מסוק. כי יש לנו בעיה של חילוץ מהשטח. המסוק מהווה גיבוי. ברגע שאנחנו
תופסים רכב בשטח, אנחנו בדרך כלל מוצאים אותם שלמים או עם הגנבים בתוך
הרכב או לחוד. אנחנו נוחתים עם המסוק על הרכב, נפנסים, מניעים, ויוצאים
החוצה. אם יאשרו לנו, אנחנו נעשה. אני מקווה שמבחינת חברות הביטוח יש
לנו גיבוי. הן מעוניינות למגר את התופעה. הם מממנות מסוק, ואין בעיה של
תשלומים לנושא. אני מקווה שזה יעזור.
היו"ר י. מצא
¶
תודה רבה. אבקש סבב של חברי הכנסת. חבר
הכנסת ויינשטיין. כולנו נדבר.
א. ויינשטיין; אדוני השר, אדוני היו"ר. אנחנו מדברים על
בעיה של 500,000 נפגעים בחמש השנים
האחרונות. זו הבעיה. אני רוצה לומר, שאינני מבין את המשטרה. ראיתי
תמונות של המשחטות. זה לא מתחת לעצים. כל הליקופטר מגלה אותם. זה לא
עשר מכוניות, אלא מאות. מה קורה כשאני מחזיק בביתי רכוש גנוב? למי
שייכת האדמה של המשחטות? האם צריך לבוא לשם כל יום? אפשר ליצור מארב או
שניים בצורה מתוחכמת, למצוא מי מגיע לשם, לנחות על בעלי הקרקע, על
הגנבים עצמם ולפרטם. הדברים נעשים לאור היום. אם, ואני מאמין שלך,
אדוני השר, שמעתי טוב - איננו רוצים לטפל, אנחנו רוצים, אין לנו כוח
אדם -, ובמקומות אחרים איש לא מטפל. ראיתי מקומות ששם מפריטים שירותים
של המשטרה. אם אין לך תקציב וכוח אדם, תפריט שירותים. הרי האזרח יודע,
שכשגונבים ממנו משהו, העזרה שלו באה מהשטרה, וכאן אנחנו שומעים את שר
המשטרה שזה 500,000 איש בחמש שנים. תפיטת העולם של השר מעוגנת בתקציב,
בכוח אדם ומשימות אחרות. האזרח לא מוגן. אז תפריט את השירות. בשווייץ,
כשרציתי להזמין משטרה, משום שהיה לי סכסוך לפני כמה שנים במוסך, שתבע
יותר ממה שטיכמנו, אמרו לי במשטרה - אנחנו נבוא, אבל תשלם-. אז תפריט
שירותים. אבל להעמיד את האזרח במצב שאין לו השירות הזה והוא נתון בבעיה
של גנבות רכב וגנבות רכוש בממדים מדהימים, ויש משחטות לאור השמש, לאור
היום, לא נראה לי, אדוני השר.
נציג המשטרה ואני קיימנו על כך דיונים בוועדת המשנה לביטוח. קיימנו
יותר מדיון אחד. אח"כ אציע משהו, ונציג המשטרה אמר ש-25% מהגניבות הן
למטרות של חלפים משומשים. אינני מבין מה קורה כאן. מצד אחד יש טיעון
לחברות הביטוח, אבל לא טיעון של 1000/0. מצד אחד יש מצב שהחלפים מוזמנים.
אנחנו יודעים שיש תקופות שגונבים טובארו, ויש תקופות, שגונבים מרצדט
וכן הלאה, זה מוזמן. במכוניות חדשות לא נוגעים בשנה- שנתיים הראשונות,
משום שאין צורך בחלפים. חברות הביטוח משלמות טוטל-לוט. מי שגונב את
הרכב מקבל כמה אלפים זעומים על הגנבה. אח"כ חברות הביטוח באמצעות
הטוכנים בטפטים רשמיים, שנמצאים אצלי, אומרות למוטכים - השתמשו בחלפים
משומשים. אטור להשתמש בחלפים מקוריים-. אז יש כאן בעיה, שאיננה מובנת.
אתם מזמינים גנבות. בצורה עקיפה, מצד אחד, משלמים את הפרמיות הגבוהות,
כי יש גנבות רבות, יש גנבות רבות כי מזמינים חלפים, מזמינים חלפים ואתם
משלמים יותר דמי ביטוח, משלמים יותר נזקים, דמי הביטוח עולים. יש כאן
גלגל של חלם, שצריך לעצור אותו. ברגע ש-25% הולכים לחלפים למוסכים,
ואומרים למוטכים - השתמש רק בחלפים משומשים, אטור לך להשתמש בחלפים
חדשים -, זה מה שואמרים השמאים בהנחיית חברות הביטוח, משמעות הדבר היא,
שהמוטך צריך להזמין חלף משומש. נוצרת בעיה של מט הכנטה. זו תעשייה
שלמה, שאינה נתונה לפיק ח של מט הכנטה, של מט ערך מוטף. אנחנו מעודדים
גנבות. לא ברור לי מה קורה כאן.
אדוני השר, ישבנו בוועדה ולכל אחד יש טיעון. איני אומר שלחברות הביטוח
אין טיעון, אין להן הצדקה של 100/0-50/0, אבל לא מלאה. המשטרה צודקת
מבחינתה. משרד התחבורה צודק מבחינתו, למרות שיש מקומות בעולם, שלא
נותנים שימוש בחלפים משומשים, ויש חלפים משוחזרים ארוזים. אולי צריך
להקים, ואני מציע את זה, ועדה ציבורית, ועדת חקירה, שתשמע עדויות, תשמע
את הבעיה, ותראה מה צריך לעשות מבחינה חוקית, מבחינת המשטרה, מבחינת
חברות הביטוח, הטוכנים, בעלי הרכב, אחרת נשב כאן, וכשם שלפני חודש
וחודשיים דנו בוועדות המשנה נתכנט. כל אחד מדבר באפולוגטיקה, ואומר
מדוע אינו יכול לפתור את הבעיה.
יש נקודה נוטפת. מכוניות שהן טוטל לוט, שמחוקות מבחינת ביטוח והמשק,
מוצאות את הדרך חזרה למשק. גנבות מישראלים זה לא גנבות רכב במקומות
אחרים. יש ארצות בעולם, ויש מערכות שלמות, שטוטל לוס לא חוזר חזרה
למשק. אומרים לי שזה נעשה ע"י גורמים, שמקבלים מזה מוסכים או חברות
ביטוח. אינני אומר שזה נכון, אבל יש ידיעות חוזרות ונשנות ע"י סוכנים
או חברות הביטוח או ע"י מוסכים. אתה מקבל רכב אבוד, והוא חוזר חזרה
בצורת חלפים. יש כאן בעיה בטיחותית. אנחנו נלחמים בתאונות דרכים. בעיית
חלפים משומשים זו גם בעיה של תאונות דרכים. ברגע שאתה מאפשר חלפים
משומשים, גם בתחום הבטיחותי אתה גורם לכך שיש לך תוספת של תאונות
דרכים. אדוני השר, אני מבקש לשקול הקמת ועדה, שתבדוק את כל האספקטים.
א. יחזקאל; אדוני השר, בקטע הציני של הדיון מאז
הסוסיתא הישראלית לא הפכנו להיות יצואנים
של רכב. יש בזה גאווה כל שהיא. יש 27 כלי רכב שאנחנו מייצאים לרשות
הפלסטינית. לצורך עניין זה אנחנו מייצאים רכב. ברשותך, יש כמה מודלים
לנושא גנבת הרכב. אני חייב לומר בהערה אישית. לאשתי יש פז'ו סטיישן,
והיא איננה מבוטחת נגד גנבה, כי אני יודע שמתי שהוא המכונית תיגנב. זה
רכב מאוד מועדף, אמרו לי. כל מפח הנפש שייגרם לי כתוצאה מהעניין לא
מבטח את הרכב. האם זה נכון שיש מודלים לגנבת רכב! יש המודל
האקסקלוסיבי? אני מבקש תשובה, אדוני השר, האם ידוע לכם למשל שיש הזמנות
של עובדים ברשות הפלסטינית שמזמינים או שמקבלים רכב גנוב. זה המודל
האקסקלוסיבי זה רכב שמשמש, כפי שאומר אדם שעוסק בנושא, פקיד בכיר או
פחות בכיר ברשות הפלסטינית או אנשי צבא או אנשי משטרה ברשות. זו שאלה
אחת הקשורה למודל האקסקלוסיבי של גנבת כלי רכב.
אני מבקש לדעת באיזה סדר גודל של כסף מדובר. אמרת משהו כמו 100 מיליון
דולר. הייתי רוצה לדעת כמה מהכסף הזה חוזר, והאם איתרתם את הסוחרים
הישראלים העוסקים בעניין זה, בצד זה של הקנוניה.
נקודה שלישית, המודל הפלילי, ולא נגעת בסוגיה זו. מדובר על כך שגם
ישראלים גונבים רכב, נרקומנים, סמים, "פושרים". גם בקטע זה אני מבקש
לדעת איזה חלק, להערכתך, מאותם 27,000 כלי רכב שייגנבו בשנה הבאה יהיה
הקטע הפלילי-הנרקומני של לספק מנות או קטע של סמים, והאם להערכתך במודל
הביטחוני, שדיברת בו אתה יודע שיש כלי רכב שגונב אותו אדם על מנת
להשתמש בו לאירוע ביטחוני. מדוע? כי בשבוע האחרון הייתי בביה"ס של
הילדה שלי, ואמר לי שומר ביה"ס, שקיבלו התרעה על רכב גנוב, שמסתובב
באזור. כלומר מבחינה זו אני מבקש לדעת האם יש מעקב אחר כלי רכב מסוכנים
מבחינה ביטחונית.
שאלה אחרונה. אמר מר שוסטר הערה נכונה, שעובדתית, מרבית כלי הרכב
נגנבים מחצות ואילך. הבדיקה במחסומים נעשית לאלה שבאים מעזה אלינו. האם
נעשית בדיקה של כלי רכב, שיוצאים מאיתנו לשם? ברגע שתיווצר האפשרות
לבדוק רכב שיוצא מישראל לעזה, האם יש סיכוי שאפשר יהיה לאתר כלי רכב
גנובים? זו נקודה אחת. והאם שוטרים, שעוסקים במשימות ביטחון, יוכלו
בצורה כלשהי לעסוק גם בעניין רכב גנוב? תודה רבה.
א. ורדיגר
¶
ראשית כול, אני מודה ליו"ר שלנו על שהעלה
נושא זה לסדר יומה של הוועדה. שמענו גם
את השר ואת נציגי חברות הביטוח ואת מר שוסטר. אני חושב שאולי זה לא
עניין של ועדה ציבורית. מה שאני מתקשה להבין הוא, היו פרסומים על כפר
שוויקה באזור טול כרם, ידוע וברור שבמקום זה כדוגמה יש מקום מיועד
לפורענויות. מדוע משטרת ישראל, אדוני השר, לא מתלבשת על המקום, שידוע
שכמעט כל האוכלוסייה שם מטפלת בנושא זה, מתחילה להקור ולראות מאין זה
נובע ומה ניתן לעשות.
אני חושב שהצעתו של שר המשטרה, להחליף שוטרים בחיילים, היא דבר חשוב
מאוד. זה ניתן ע"י החלטת ממשלה. אני חושב שנושא זה הוא נושא שבוודאי
תביא לישיבת ממשלה. ולאור התוצאות, ששמענו כאן היום, יהיו לך תומכים.
לא יהיו תומכים? אם זה מסיבות תקציביות אני מציע שמספר משרדים, לא רק
משרד המשטרה, משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד המשפטים ועוד משרדים,
שיש להם קשר לנושא, יעמידו מתקציבם לרשות משטרת ישראל. וכמובן, חברות
הביטוח יעמידו תקציב מיוחד למלחמה בנושא זה. אני חושב שאי אפשר לדרוש
ממשטרת ישראל, אף על פי שאיננו יכולים להשוות את עצמנו למדינות אחרות,
כי יש לנו בעיות שלנו, שאנחנו כן צריכים לטפל בהן, מכיוון שאלה מקרים
איומים. אבל אי אפשר להטיל הכול על משטרת ישראל ועל תקציבה. ולכן יש
אפשרות להוריד מתוך התקציבים הגדולים במשרדי ממשלה אולי מהשומן את
הסכומים בכדי להעמיד לרשות המשטרה ולאפשר לפעול מכיוון, שלפי דעתי,
משטרת ישראל היא הגורם העיקרי והחשוב והיעיל ביותר שמוכן לעשות, גם
מבחינת מודיעין וגם מבחינות אחרות. אפשר להגיע להתקדמות. תודה.
ש. אביטל; אני רוצה לדבר כבעל ניסיון. לי גנבו רכב
במהלך חודשיים שלוש או ארבע פעמים. למה
אני פותח בזהז שלא יהיה צל של ספק בידי המשטרה ומעבר למשטרה. להערכתי,
יש מידע ומודיעין ברמה של 70%-80% בדיוק על המסלולים והמקומות והכול.
באחת הפעמים, כשגנבו לי שוב את הרכב, הודעתי למי שהייתי צריך להודיע
באותו לילה, שיש שם חומר מסווג. הפעולה שנעשתה נעשתה ע"י גורמים
משטרתיים ונוספים, וגם הפעלתי חברים מפעילות קודמת שלי. יש למשל במשרד
החקלאות יחידה של פיקוח על מבריחים. פעם בעבר ניהלתי אותה. הם הגיעו עד
לרמה בה המזמין התחנן שיעזבו אותם לנפשם - הם יביאו את הרכב תוך פרק
זמן קצר מאוד. מזה המסקנה. לצערי, לא הייתי בפתיחה של השר. המסקנה שלי
היא שזו אינה מכת שמיים, וניתן להתמודד איתה. השאלה היא של האמצעים.
אני שומע מחלק מהחברים וגם מהערות השר על פטנט כזה או אחר. אז מה
רוצים, שנעסוק בגנבים אחרים פחות? נדמה לי, שגנבת הרכב היא אחת
מהפגיעות החמורות ביותר. זה וכניסה לבית. נדמה לי שזו אחת הפגיעות
הקשות ביותר לאזרח. והשאלה היא האם אתה מתכוון לטפל בכך לא תוך ויתור
על דברים אחרים. וראיתי אותך כבר מתמודד עם בעיות, וועדה זו ברשותו של
יהושע מצא עמדה לימינך פעם וחצי במספר מהלכים, כדי שתקבל אמצעים
נוספים. השאלה ?היא האם אתה רוצה ללכת על עסק זה בנחישות, האם יש לך
הצעה כוללת, כי המידע והמודיעין והיכולת להתמודד נמצאים אצלך או אצל
גורמים, שאתה חי איתם בשגרת יום-יום. אני מתרשם שאין פה הנחישות. אנחנו
יודעים על איזה רקע קבלת את הג'יפים בזמנו. לצערנו הרב, זה עלה בדמים.
אני חושב שנושא זה לא יהיה בו משהו דרמטי מעבר להחלטה נחושה שלך
להתמודד. אם כן, לדעתי, צריך להתגייס לעניין זה, וטוב לעשות זאת בימים
אלה של דיוני תקציב. השאלה האם אתה רוצה בזה.
נ. בלומנטל; קודם כול אני רוצה לברך על דיון זה, משום
שבאמת לא חשבתי שהבעיה כל כך רחבה ונוגעת
בכל כך הרבה אזרחים במדינת ישראל. אינני מרגישה נוח, משום שאינני ממש
מרגישה שמשרד המשטרה רוצה להיכנס באופן רציני לעסק. אולי הוא רוצה ולא
יכול. הגבולות לא ברורים לחלוטין
¶
חברות הביטוח - מה פתאום הן מממנות?
יוצא שהאזרח משלם שלוש פעמים. הוא משלם מס הכנסה, כדי שהמדינה תגן עליו
ועל רכושו וכוי, ואחרי כן הוא משלם שוב לחברת הביטוח, שתגן עליו מעבר
למס הכנסה, שהוא בלאו הכי גבוה מאוד, ונוסף התשלום לחברות הביטוח בשל
הסיכון שיש לגנבות רכב, ואחי'כ הוא צריך לשלם בעד הרכב החדש, שהוא קונה
במקום זה שנגנב לו, שלא לדבר על הראשון שקנה. קשה יהיה למצות את הדיון
היום, משום שיש שאלות נוספות הקשורות לרשות הפלסטינית, שאינני רוצה
לגעת בהן. הייתה לא מזמן ידיעה, שאנחנו כממשלת ישראל פנינו לרשות
הפלסטינית שיעזרו לנו באיתור רכב. מאידך אנחנו שומעים דברים הפוכים. לא
רק שלא עוזרים לנו, הם מודיעים לנו באיזה רכב הם רוצים לנסוע בשבוע
הבא. זו בעיה נפרדת, אבל מבחינת ההיערכות שלנו כמדינה, כמשטרה, הבעיה
איננה פשוטה. זו איננה שאלת חיים, אבל בהחלט צריך למצוא לה מענה.
א. אסעד! קודם כול אנחנו יודעים איפה גונבים,
יודעים את הצירים, שהרכב הזה נוסע בהם,
יודעים את העובדה, שכל שנה מספר כלי הרכב שנגנבים גדל. לכן כל אדם שקצת
בקי מבין, שאם היו מפעילים את האמצעים העומדים לרשות המשטרה, אולי היו
מצמצמים את הנגע. אני נדהם שעושים תחזית לשנת 95', שיגנבו 27,000 כלי
רכב. זו לא מכת שמיים. זו מכה שאפשר לטפל בה, ואני חושב שצריך להעמיד
את כל האמצעים ושיתוף פעולה עם כל כוחות הבטחון כולל מודיעים. מסוק
נוחת על הבחור שנוסע עם הרכב ומוציאים אותו.
ש. בוחביט
¶
אדוני השר, אני חושב שהמשטרה צריכה לעבור
רה-ארגון חדש. אני יודע היטב, שיש במערכת
בעיות ביטחוניות קשות. אז כל ההשקעות הולכות להקמת יחידות מול מערכת
הביטחון מול הגבולות. וכשיש כסף, מקימים יש"מים, ובנקודות עצמן השוטר
הפשוט הופך להיות שוטר, שלא תמיד יכול לתת תשובות. אני חושב שצריך לחזק
את כל בעלי התפקידים העוסקים בתפקידי שיטור מקומיים, ושהמשטרה תתחיל
לפעול בנושא רכוש. אולי בדרך זו אפשר יהיה לעשות קצת שינוי. אי אפשר כל
הזמן לעבוד מול הגבולות. ובמרכז הארץ אנחנו פחות פעילים.
אדוני השר, אמרת מה אתם רוצים? במקומות אחרים בכלל לא עוסקים בגנבות
רכב-. מדינה ישראל לא דומה לכל העולם. זה כפר קטן. אחד מכיר את השני.
כואב כשנגנב לך רכוש ורכוש לא זול. לא כל אחד קונה רכב. ואני חושב שיש
ביכולתך לעשות קצת שינויים כדי לתת תשובה גם לנושא זה.
היו"ר י. מצא; תודה רבה. אדוני השר, אתה צריך לצאת, אז
אני אומר כמה דברים בכוונת סיכום, אבל
עדיין ארצה לשמוע את אנשי המשטרה והצבא הנמצאים איתנו. קודם כל אומר -
תם ולא נשלם - לסיום הישיבה מהבחינה, ששאלות רבות נשארו ראויות לתשובתך
ולתשובתם של אחרים. לישיבה הבאה שנערוך בתוך כמה שבועות אנחנו נוציא
מהפרוטוקול את השאלות שנשאלו, ונעביר אותן לגורמים הנוגעים בדבר, על
מנת שיוכלו בפתח הישיבה הבאה לתת את התשובות. בישיבה הבאה ארצה גם
לראות את כל הנושא האלקטרוני שהעלית. נסכם כיצד נעשה זאת, פה או בשטח.
כפי שאמרתי, ארצה גם לראות בשטח סיור. אני רוצה לומר בפניך, אדוני השר,
מה שאמרתי כמעט אולי במהלך כל הדיון. אינני שבע רצון מכך שזה לא בסדר
עדיפות גבוה יותר. אני משוכנע שהמשטרה בכוחותיה היום עם שינוי מסוים
יכולה להפחית את המכה, ואני מתכוון לדבר פשוט. לא עולה על דעתי ששוטר
רגיל במשטרת ישראל, כאשר הוא נתקל בתופעת הגנבה, רושם בראשו "זה לא
אצלי". אני מוכן לתת לך עדות בישיבה הבאה של אזרח, שפנה למשטרה, ואמרו
לו - זה לא התחום שלנו-. יש יחידה מיוחדת. זה מה שקורה כאשר אתה מקים
יחידה מיוחדת. מישהו נתפס בנושא זה. להערכתי אפשר לטפל בנושא זה טוב
יותר.
יש נקודת, שאינני יכול להשתחרר ממנה, ואחזור ואטריד אותך. זת מתבצע
בשעות לילה. לא יכול להיות שערי ישראל יופקרו בשעות הלילה. יש משטרה,
יש כלי רכב, יש שיטור. לכן, אדוני השר, את הישיבה הבאה נקיים בנושא
האקלטרוני. אם צריך גם לנושא זה כוח אדם נוטף, אנחנו חייבים להקדיש
אותו, כי זה מצב בלתי נטבל. אני מצטער על הדוגמאות של אירופה ולונדון.
בואו לא נלמד מהדברים שבלונדון ובאירופה. יכול להיות שלא מטפלים בהם.
אתה יכול לתת לי דוגמה אחת בעולם, עיר אחת, ארץ אחת, ששם גניבות
מתבצעות בגלוי?! כמעט ברור איך גונבים, ידוע לאן הרכב מובל, משחטות
פועלות לאור היום. ואנחנו דוגלים ב"שב ואל תעשה". כפי שאמרתי, מכיוון
שיהיו דיונים נוטפים בנושא זה, אנחנו נעשה זאת בצורה מטודרת.
שר המשטרה מ. שחל
¶
אענה טלגרפית. קודם כל שאלו על המכוניות
הפופולריות. אני רוצה להרגיע את אבי
יחזקאל, טובארו היא מכונית מבוקשת, ומכלי הרכב הגנובים היא מהווה 320/0,
למרות שבמצבת כלי הרכב היא מהווה 21% בלבד. הלהיט של השנה האחרונה הוא
הפולקטווגן במיוחד טרנטפורטר. 16% מכלי הרכב הגנובים הם תוצרת
פולקטווגן. שכיחותו במצבת כלי הרכב היא 7% בלבד.
לשאלות שהועלו כאן. חבר הכנטת אריאל ויינשטיין לא ראה תמונות של
משחטות. הוא ראה מקומות של שלדים של רכב. זה לא משחטה, עם כל הכבוד. אם
הוא יראה משחטה, שיבוא לטפר לי.
דבר שני, אל נשכח, רבותיי, שבכל הנתונים שמדובר עליהם, 500/0 מהרכב נמצא.
הרכב לא נמצא מעצמו. מישהו עושה מאמץ כדי למצוא רכב זה, וזאת לא לוקחים
בחשבון.
נקודה שלישית, אנחנו העלינו את טדר העדיפויות של הטיפול ברכב, ואני
דרשתי זאת מהמפכ"ל משני טעמים
¶
זה באמת מרגיז, וגם בגלל האטפקט
הביטחוני. על בטיט זה נערכה המשטרה, כולל טיכום שהיה מנובמבר השנה,
לטיפול מיוחד. אני אומר כאן בצורה ברורה. אין לי יותר אפשרויות, עם כל
הכבוד. אני בא לוועדת הפנים לבד, ונדרש כל שבוע למטלה אחרת לתת שוטרים.
בשבועות האחרונים יש כל מיני טיבות שהמשטרה נמצאת במשך לילות ובקרים
בעירנות גבוהה מאוד כמעט בכל רחבי הארץ, ובמיוחד במקומות מטוימים. יש
לנו סיבות מדוע אנחנו חייבים לגלות עירנות, ואינני יכול להיכנס לפרטים.
תהיו במקומי, תקבעו את טדר העדיפויות: מה עדיף חיי אדם ודאגה לאפשרויות
מהטוג הזה או השאלה הזו? יגאל ביבי שואל והולך. רבותיי, זאת החלטה,
האמינו לי, מן הקשות ביותר שמקבל אותה שר יום יום ומפכ"ל וכל קציני
המשטרה. אינני יכול להיכנט לפרטים. ממה אנחנו חיים? אנחנו חיים מכל
המידע הזה על כל המשתמע. מישהו מכם בכלל עושה חשבון כמה פעולות נעשות
ומצליחים לטכל אותן?! מה רמת הטיכול של פיגועים, שאחראים לה הצבא,
שירותי הביטחון והמשטרה?! זה נעשה מעצמו?! אינני מבין. תקן השוטרים
לאלף נפש לישראל הוא מהנמוכים בהשוואה למערב אירופה, לא למדינות אחרות.
אין משטרה בעולם, שמטפלת בענייני ביטחון, כפי שעושה משטרת ישראל.
אדוני היו"ר, אתה מטפל, מעולם לא נהגתי כך. אנחנו חייבים בתוטפת
ובתגבור, והמשטרה אינה רוצה לברוח. אני רואה זאת כדבר שהוא מתפקידנו.
אנחנו בין המשטרות שמתגאות בכך שכ- 29%-30% מגנבות רכוש אנחנו מוצאים.
אין כלל אחוזים כאלה בעולם. אינני רוצה לרדת מהרמה הזאת. אני אגיד לך
מה מדאיג אותי, שפעם הצלחנו להגיע ל-600/0 תפיטות רכב חזרה, ואנחנו
יורדים בעניין זה ל-50%. זה מדאיג אותי, כי הצד השני משתכלל, והגנבות
גוברות, אני מודע לזה.
יושבים פה נציגי חברות הביטוח. אני רוצה להגיד לך, גם איתם הייתה בעיה.
היה לנו דיון לפני שנתיים. ישבתי על עניין התקציבים, לתקצב או לא
לתקציב. חל אצלם שינוי בעניין זה. אני רואה זאת לברכה. אני דורש מהאוצר
תוספת, אבל בעניין זה אין לי היענות. אם אתם יכולים, בבקשה, לא אתנגד.
לחבר הכנסת ורידגר, האזור שבו מדובר הוא אזור הנמצא תחת שלטון צה"ל
בשטחי יהודה ושומרון. הוא אינו בטיפולה של המשטרה. אנחנו פועלים שם
במסגרת המצומצת שישנה, אבל כשנכנסתי לתפקידי כשר משטרה היו בסך הכל 400
שוטרים בכל שטחי יהודה, שומרון ועזה. בינינו, זה לעג. היום אנחנו
נמצאים עם 1,200 שוטרים רק ביהודה ושומרון, ואני רוצה להגיע ל-2,500
שוטרים למטרות אלה, כי אני יודע מה המשמעות.
עכשיו, חבר הכנסת אביטל, יש נחישות. האמן לי. אתה מכיר אותי. אני
בעניין זה לא מוכן לעבור לסדר היום.
אני מציע לחברי הכנסת מה שהציע היו"ר. אנחנו נמציא את מסגרת העבודה
שעשינו, ואני יודע שלא משנים כל כך בקלות. נדמה לי, שנאמר ע"י נציגי
חברות הביטוח, שארה"ב מדינה רגישה לזכויות הפרט וכן הלאה. אני מציע
לעשות ניסיון, לקחת אזור מסוים ולעשות ניסיון בשימוש באמצעים
אלקטרוניים, כמובן, תוך ליווי של משרד המשפטים ותוך הקפדה על כל הבעיות
של צנעת הפרט וכל היתר. לדעתי, יש בזה פתרון.
קריאה
¶
אתה בעד שיתוף פעולה לאיתור רכב?
שר המשטרה מ. שחל; יש לנו בעיה עם העניין הזה. רבותיי, אל
תשכחו שבעניין ההוצאה לפועל קבעה הכנסת
עמדה, ואני עדיין נמצא בביקורת. תשמע את חבר הכנסת דן תיכון, תשמע מה
הוא אומר על פעילות שלנו.
לגבי נרקומנים, איננו יודעים בעניין גנבות ונרקומנים. יש גנבות של
נרקומנים מתוך רכב, והם מוכרים את הטייפ בשביל מנת סם. אגב, המספר שם
יותר גבוה. יש לנו בעיה כל 9-8 דקות יש גנבה מתוך רכב. אלה מספרים יותר
גדולים.
מה שאני מבקש הוא, שבפעם הבאה המשטרה תציג את ההתייחסות שלה לגבי
תפיסות רכב. אסיים בנתון אחד, שמעניין גם אותי לגבי עלייה וירידה.
באזור הנגב במחוז הדרומי חלה ירידה בגנבות רכב. כ-9%. אולי גם בגלל
טיפול אישי, גם בגלל לחצם של חברי הכנסת שמואל אביטל ופיני בדש מעומר.
הוא משגע את כל העולם בנושא זה. ועשינו שם פעולות, והאמינו לי, גונבים
שם רכב לא על ידי כך שפורצים למכונית, אלא נכנסים לבית, ולוקחים את
המפתח. יודעים שאלה בדואים מהסביבה. פותחים את המכונית עם שלט כדי לא
לפגוע במכונית, ויש שם דגמי רכב טובים. חבר הכנסת מצא, אני רוצה שתדע,
עומר זה אחד היישובים השמורים. לא רק על ידי המשטרה. יש חברת שמירה
פרטית. אנשים יודעים, יש כלבים בבתים. עכשיו אנחנו מגדרים את המקום,
עושים תאורה במקום, כי יש בעיה. יש מכת גנבות, וצריך לטפל בה.
בעניין הביקור עם המסוקים - הודיעו לנו. מה שאני מבקש שיגידו לנו חברי
הכנסת מי בא, ושלא יעשו לי סידורים "גע האחרון, כי מקום המסוק יקר
מאוד מבחינת המשטרה. פשוט המסוקים שלנו קטנים מאוד. אלה אינן חברות
השמירה והביטוח.
היו"ר י. מצא
¶
רבותיי, הישיבה לא הסתיימה. השר יוצא
מכיוון שיש לו ישיבה בנשיאות הכנסת.
אני רוצה לשמוע בשלב זה את רמת פיקוד מרכז לגבי השטח שאצלכם. מה קורה?
האם צה"ל ערוך או מטפל בנושא זה או מתעלם ממנו? מה קורה עם השטחים, ששם
נגנבים כלי רכב? אני מדבר בעיקר על פיקוד מרכז. בבקשה.
ע. עזני; אנחנו חושבים שהנושא חשוב ומחויב טיפול,
אבל לצה"ל יש מטלות ביטחוניות כבדות
ביו"ש; וגנבות רכב, עם כל החשיבות, זה לא בסדר עדיפות ראשון מבחינתנו.
הנושא בכללו הוא בטיפול המשטרה ביו"ש. ומצוקות המשטרה, אני חושב, הובאו
ע"י שר המשטרה. אנחנו מקווים, שעם הקמת ועיבוי התקנים שלו יתבצע הטיפול
בצורה יותר טובה, כשצה"ל מסייע לו.
אני מדבר על מה שהציג שר המשטרה, על הצבת שוטר קבוע במחסומים. אני
מוסיף לכך גם אמצעים מתאימים כמו מסופון, שמחובר למסוף המשטרה. מבחינה
יותר מקצועית של הרכב שנכנס ליו"ש, צריך לזכור, שהחיילים, שנמצאים
במחסומים, הם חיילים זמניים, שמתחלפים מדי שבוע עד חודש. הם אינם
מקצועיים. בחינת רכב היא מקצוע. מקצוע צריך להשאיר בידי בעלי המקצוע
כמו שוטרים.
היו"ר י. מצא; מה קורה עם אותן משחטות באזורים ששם
מתרכזים הרכב וזה בגלוי? אתם מתעלמים
מכך?
ע. עזני
¶
חבר הכנסת מצא, אני מוכן לקחת אותך איתי
בכל יום, בכל שעה, למשחטות אלה בשטח;
ואתה תמצא אותן שוממות לחלוטין. זה יותר בתי קברות ולא משחטות. המשחטה
עצמה מתבצעת בצנעה במוסכים, בחנויות כביכול. באים, עושים צ'יק צ'אק,
ואחרי זה את הגרוטאות זורקים למשחטה.
היו"ר י. מצא
¶
אתה רואה פתרון לנושא מבחינת הפיקוח ולאו
דווקא המעבר בגבול, בו יוצב או לא יוצב
שוטר? אני יכול להבין את הצבא מבחינת סדרי העדיפויות שלו. אבל אני מניח
שגם אתם מוטרדים, אין לי ספק בכך, מפעילויות חבלה שמתבצעות באמצעות כלי
רכב גנובים. בכל זאת, מה תשומת הלב שניתנת על ידכם לנקודה זו?
צ. קנתור
¶
לכל חייל במחסום יש דף מסודר, דף תדריך
מה לעשות עם רכבים, ואיך לבדוק את זה.
אני רוצה להציג נקודה נוספת. אני חושב שעמוס עזני יתאר את טכניקות גנבת
הרכבים. כשאתה מתחיל לבדוק רכב רכב, נראה לך שישראלי נוסע בו. זה אדם
עם חזות ישראלית במחסום, כי הם יודעים להתלבש כמו שצריך, והם נוסעים
ברכב ישראלי, והשעות הן שעות אחהי'צ, כשאנשים חוזרים מעבודתם. הם אינם
עובדים בשעות שרק הם במחסום. הם מנצלים את שעות העומס. אתה פוגע על פי
רוב באותו אדם תמים, שרוצה לחזור הביתה וממהר, וגם אז אנחנו ממשיכים
לבדוק את הרכב ויוצרים לחץ במחסומים. ולצערי, לא פעם ולא פעמיים אנחנו
מקבלים "ברכות" מתושבים תמימים, שנדרשים לעצור בצד ולהיבדק, ועוצרים את
התנועה השוטפת בשם הבדיקה הביטחונית. אנחנו רואים את זה כבדיקה
ביטחונית בראש ובראשונה. כל מה שהוצג כאן, מבחינתנו, קודם כול, זה דבר
ביטחוני. את הצד הפלילי אנחנו משאירים. למשטרה והמשטרה עושה זאת עם מעט
הכוחות שיש לה. תוספת תשפר, ללא ספק, את המצב. השאלה היא אם יש
משאבים.
היו"ר י. מצא
¶
אני הייתי רוצה לשמוע ממך לגבי הטענה,
שאני טענתי כאן, וקשה יהיה לך להסכים
איתה, ובכל זאת, אני רוצה לשמוע. כשישנה היחידה המיוחדת של 26 שוטרים
ומסוק, האם זה לא מביא לידי כך, שהשוטר משתחרר מהצורך לראות עצמו אחראי
גם לטפל בנושא רכב, כשהוא בתפקיד, וקורה לידו מה שקורה? הדוגמאות שנתנו
לי היו לא מעטות.
ע. עזני; התשובה היא, קודם כול, לא. לשאלתך. דברים
רבים מהתיאורים ששמעתי - אין להם קשר
למציאות. אני רוצה להזכיר, שתופעה זו איננה מיוחדת למשטרת ישראל. היא
מתחילה בתמריץ כדאיות כלכלית. את הכדאיות הכלכלית לא משטרת ישראל
מייצרת. מעורבות בנושא זה של כלי רכב לפחות 7-6 מערכות גדולות: משרדי
ממשלה - משרד המשפטים, משרד המסחר והתעשייה, משרד התחבורה, וכוי-. מכון
התקנים. לכל אחד יש מעורבות ונגיעה לאופן של קיומו של רכב במערכת שלנו
והיכולת לפקח על המצאותו בצורה זו או אחרת, בין אם בתהליך הרישוי
במכירה, בחלפים ובכל מה שקשור בזה. בתוך מערכות אלה יש חורים, שאין להם
נגיעה למשטרת ישראל, שמאפשרים את קיומו של השוק וכל הרעיון ביסודו של
דבר. משטרת ישראל מגיעה בשלב, שבו תהליך זה ממוצה, זאת אומרת, הגנבה.
עכשיו משטרת נושאת באחריות טוטאלית לזה שנגנבים כלי רכב במדינת ישראל
בלי להתחשב בכך, שיש הרבה תמריצים אחרים. משטרת ישראל בדקה לצורך זה את
עצמה. היה צוות חשיבה. נעשתה בדיקה מלאה של כל התהליכים, והכניסו את כל
המערכות, כולל גורמי הביטוח ומשרדי הממשלה ומשרדים אחרים ובעלי עסקים
וכל מי שיש לו נגיעה. עבודה זו פירשנו ותרגמנו לתהליכים לביצוע. הוקם
צוות מעקב של המשטרה, שהוא היום מנהל את כל התקשורת עם כל הגורמים
ומקיים דיונים עם כל הגורמים. והם אומרים שהגורם האחראי על תפיסת גנבים
ממריץ את כל הגורמים האחרים לסגור את השערים הקשורים בתהליך זה.
היו"ר י. מצא; אני שואל אותך שאלה חריפה - לא גנזתם את
זה? זה כלי עבודה. חלפה שנה מאז, ולפי
בדיקה שנעשתה, עוד לא בוצע ממנו אפילו סעיף אחד.
ע. עזני
¶
מר מצא, משטרת ישראל היא הגוף, שקל ביותר
לשנות אצלו תהליכים. מכל הגופים הרשומים
בספר הוא הגוף, שקל ביותר לעשות בו שינויים ולהפוך מצד לצד, אפילו
לגייס כוחות, אם צריך, למבצע זה או אחר, או לשנות נוהל זה או אחר.
ואנחנו עושים זאת מדי יום ביומו. אנחנו הגורם הקל ביותר בתהליך. את זה
שזה אורך שנה צריך לבדוק.
היו"ר י. מצא
¶
האם אתם תוכלו בישיבה הבאה לתת לנו
דיווח מה מתוך זה בוצע! מה הגיע לביצוע?
ע. עזני; השר הגיש מסמך, שבו מפורטים כל התהליכים.
אני רוצה להגיד משהו על גנבות הרכב. גנבי
הרכב זו כמות גדולת מאוד של עבריינים, ואין בהכרח התמחות. כל עבריין
יכול ומסוגל לגנוב כלי רכב. גונבים כלי רכב מכל מיני סיבות: למכור
אותו, לעשות משהו, להוציא כסף, למכור למשחטה או להגיע מנקודה לנקודה.
כמות זו לא מאפשרת כיסוי מודיעיני טוב, משום שמעכשיו לעוד חמש דקות
אפשר לבצע החלטה על גנבת רכב. התשובה לנושא זה של גנבת הרכב זו פריסה
גדולה בשטח. אני רוצה לתקן מישהו שאמר, נדמה לי, שזה היה מר שוסטר.
דווקא בערבים יש לא מעט כוחות בשטח. דווקא בערבים יש יותר מחסומים, כי
זה גם פחות נטל על הציבור, וקל יותר לבצע פעולות, שלפעמים, ביום מקשות
על הציבור. זה רק חלק מהתשובה.
בחלק מהרכב הגנוב גומרים לעבור אפילו את תהליך פירוק הרכב, כשהבעלים
עדיין לא יודע, שנגנב רכבו, עדיין אין תלונה במשטרה. בערב נגנב הרכב,
בבוקר הרכב כבר בחלקים. המיומנות של אנשים העוסקים בזה היא כה גבוהה
וההחדרה או ההעברה של רכב למשחטות כה מהירה, עד שפעמים רבות אדם אינו
יודע כלל שנגנב לו הרכב, ותופסים אותו.
עורק תנועה. קודם כל נציג את הגוף, שהוקם ביוזמת חברת הביטוח. עובדה
אחת, אנחנו הולכים יד ביד בנושא זה. אבל ביסודו של דבר "עורק תנועה"
הוקם לאיתור כלי רכב. ביסודו של דבר זה מבחינת חברות הביטוח, לא לתפיסת
עבריינים. התפיסה של חברות הביטוח הייתה, שהם רוצים לפעול במשותף עם
המשטרה. האינטרס שלהם הוא איתור כלי רכב והחזרתם. האינטרס של משטרת
ישראל - אם הם משיקים להם, מה טוב. ולא, זה לא בדיוק הדבר. כאן יש שני
גופים שחברו, ורוצים למצוא דרך משותפת להגיע לפתרונות נכונים. אבל אי
אפשר להטיל אחריות על צד זה או אחר, מפני שזה דופק כך או אחרת, מפני
שלחברות הביטוח יש אינטרס כלכלי מובהק. משטרת ישראל היא גוף ממלכתי ללא
אינטרסים כלכליים.
לנושא חברות האיתור. רבותיי, חברות איתור כלי הרכב הן בעלות אינטרס
כלכלי מובהק, והן מקבלות עבור כל כלי רכב כסף. משטרת ישראל אינה מקבלת
כסף. משטרת ישראל מוכנה לקבל תלונה או מידע מכל אזרח על כך, שנמצא כלי
רכב, והיא תטפל בזה. אינני צריך שיתוף פעולה. די אם יבוא אזרח או אדון
שוסטר ויגיד - רכב זה גנוב -. אנחנו נתפוס אותו ונטפל בפרשייה. אני
צריך שיתוף פעולה עם גוף, שהוא גורם כלכלי, שהוא מקבל במקביל מחברת
הביטוח כסף. אני צריך את המידע לתפיסה. האינטרס הציבורי הוא להביא
לידיעתי, ואני אטפל בזה.
היו"ר י. מצא; אתה יכול להשיב לי כמה כלי רכב - המשטרה
בעצמה גרמה להחזרתם, וכמה כלי רכב נגרמה
החזרתם בעקבות אותן חברות שמירה?
ע. עזני; הוא אמר, 50 כלי רכב לחודש. אינני יודע
מה המשטרה...
היו"ר י. מצא; כמה אתה מעריך שבאמצעות משטרת ישראל
לשנה?
ע. עזני; 7,000. סליחה, אני רוצה לעדכן אותך מר
מצא.
היו"ר י. מצא; אני רוצה בישיבה הבאה לקבל תשובות
ברורות. "עורק תנוער!", משטרה, חברות
שמירה.
ע. עזני; הרשה לי לעשות חשבון קטן. 150 כפול 12 זה
עניין של 1,800 כלי רכב, עוד 600 של
חברות המאתרים. השאר זו משטרת ישראל, מתוך 12,000 כלי רכב שנמצאים.
דבר נוסף, אני רוצה לציין, שמתבצעת פעילות רבה של משטרת ישראל. זה לא
קיבל ביטוי, מפני שדנו יותר בבעיה של גנבות הרכב, ולא דנו בפעילות של
משטרת ישראל. קודם כול, זה עלה בסדר העדיפות, ונדון מספר פעמים בסגל
הפיקוד של משטרת ישראל.
הוקם מפלג חקירות רכב ביחידה הארצית לחקירות פשעים, שגם פועל וגם מתאם
את היחידות בראייה ארצית.
הוקמו צוותי חקירה מיוחדים במחוזות ובמרחבים, והיו פרשיות רבות עם
תפיסות של עבריינים. אני רוצה להסביר פה, משטרת ישראל - הרכב אצלה הוא
אמצעי. מטרתה של המשטרה להביא את העבריינים לדין. ברגע שאתה תופס את
המבצעים ומכניס אותם לבית סוהר, פתרת את המקרים הבאים. בנושא זה נעשות
לא מעט פעולות, ולא תמיד האנשים נכנסים לבית הסוהר. אין לי פה הנתונים.
אני חושב שרק מיעוט מגיעים לכליאה, וזה שוק כדאי. אז חוזרים חזרה לעסוק
בזה.
אני רוצה להעלות מספר דברים שלא עלו כאן. אמרתי שיש חורים בתהליך. אני
רוצה לתת דוגמה. אינני יודע אם כבוד היו"ר יודע, היום זה הנוהג, כשיש
רכב שהוא טוטל לוס, השלדה או הגרוטאה על רשיונותיה נמכרות בשוק החופשי
לבעלי מוסכים. ואז מה שעושים כאלה שמגיעים אליהם רשיונות, הוא שהם
גונבים רכב זהה לטוטל לוס, ומעבירים את הזהות של הטוטל לוס לרכב הזה,
ויש להם רכב כשר.
ע. עזני
¶
העלנו בעיה זו בכל מיני מסגרות, וזו בעיה
כלכלית.
ע. לוי; אמרתי גם קודם, שהמלצתי למשרד האוצר,
למפקח על הביטוח, לשנות את התקנות בנושא
זה. טוטל לוס לא יכול לחזור לכביש.
ע. עזני; יש פערים ברישום של טוטל לוס, וחוזרים
לכביש גם רכבים שהוגדרו כטוטל לוס.
בין יתר ההמלצות, הצענו לגבש את הטיפול בחומר שהכנו, ולהקים ועדה
בינמשרדית, שתפקח ותאפשר ביקורת על כל התהליכים, שדיברנו עליהם, שיהיו
מעורבים בהם משרדי הממשלה לסוגיהם.
היו"ר י. מצא; רבותיי, על הדיון הזה אני יכול לומר - תם
ולא נשלם-. לקראת הדיון הבא אני מבקש
מאותם גורמים, גם חברות הביטוח וגם המשטרה, אם יש סיכומים או המלצות
לחקיקה, אני רוצה להתחיל לרכז את זה בוועדת הפנים, כדי שיהיה לנו, אם
נצטרך אח"כ ועדה בינמשרדית שתגיש חקיקה לכנסת. תהיה סדרה של דיונים.
חברות הביטוח, אם יש לכם רעיונות לחקיקה, נא להפנות לוועדת הפנים. כך
גם הגורמים האחרים, ואנחנו נמשיך לטפל בנושא, כי אני רואה בו, עם כל מה
שקורה אצלנו מבחינה ביטחונית, עדיפות שצריך להעלות אותה ברמות על מנת
למנוע את עגמת הנפש הכלכלית והאישית של האזרח. תודה רבה.
הישיבה ננעלה נשעה 13! 3s
