הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 157

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כ"ה בתמוז התשנ"ד (4 ביולי 1994), שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מוזמנים; חה"כ ד' מגן

ר' דואק - י ועץ ליו"ר

ר' הלמן - משרד חמשפטים

ד' טפר - משרד הפנים

מ' ישראל - משרד המשפטים

אי דמביץ

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; אי לוין

סדר-היום; 1. חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון - חדילה

מכהונה ובחירת ראש רשות חדש), התשנ"ד-1994

(מאת חה"כ ד' מגן)

2. חוק פקודת העיריות (תיקון - חובת הודעת המחזיק לענין גביית

ארנונה), התשנ"ד-1994 (מאת הח"כ די מגן)



1. חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון - חדילה מכהונה

ובחירת ראש רשות חדש, התשנ"ד-1994 (מאת חה"כ ד' מגן)

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו דנים בהצעת חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון - חדילה

מכהונה ובחירת ראש רשות חדש. זו הצעה טרומית שהיתה במליאה ומועברת אלינו.

חבר-הכנסת דוד מגן הוא מחבר ההצעה ועומד מאחוריה.

חבר-הכנסת מגן, נשמע מה בפיך.

ד' מגן;

אדוני היושב-ראש, הרפורמה בתחום המועצות האזוריות עוקבת אחר הרפורמה בתחום

העיריות והמועצות המקומיות. לאחר שבעזרת ועדת הפנים הכנסת אישרה לפני כמה שנים

בחירה אישית וישירה של ראש המועצה האזורית, ביקשנו, כזכור, לאחד את מועד הבחירות,

והיום, אם לא תהיינה התקלות, ועדת הפנים מעלה בכנסת לקריאה שניה ולקריאה שלישית

את ענין המועד האחיד - זה היה פרי פשרה - כך שראשי המועצות האזוריות ייבחרו ביום

אחד.

מונחת על שולחן הוועדה להכנה לקריאה ראשונה הצעת הוק המדברת על הדרכים שבהן

ראש מועצה אזורית חדל מכהונתו, בדיוק כמפורט בסעיפים 22-18 לחוק הבחירה הישירה,

ובהתאמה לרפורמות שהכנסת קבעה גם בחודשים האחרונים לגבי ראש רשות מקומית. אם היה

ויכוח בין משרד הפנים לביני לקראת הדיון במליאה, הוויכוח היה ששר הפנים יוכל

לפתור את הבעיה על-ידי התקנות. אני רואה את הענין כענין עקרוני בהעלאת מעמדו של

ראש מועצה אזורית ולנסות להשוותו למעמדו של ראש רשות מקומית אחרת, וכל הדינים

החלים על ראשי רשויות מקומיות אחרות צריכים לחול גם על ראש מועצה אזורית. נדמה לי

שבזה מתמצה הוויכוח.

ד' טפר;

אני מייצגת את משרד הפנים, ונתבקשתי למסור שהמשרד ממשיך להתנגד להצעת החוק

הזאת.

היו"ר י' מצא;

מדוע?

ד' טפר;

המשרד סובר שמועצה אזורית שונה ממועצה מקומית ועיריה, מפני שמועצה אזורית

בנויה על ישובים ישובים, כשכל ישוב שולח את הנציג שלו, וראש המועצה האזורית חייב

לפעול בתיאום עם נציגים של הישובים ולהיות בקונסנסוס ערים, ואי-אפשר שיפעל

כסוליסט, כראש עיריה או ראש מועצה מקומית. אבל מאחר וההצעה עברה בקריאה טרומית,

המשרד מבקש לדחות את הדיון היום בנושא הזה, על מנת שהמשרד יגיע לנוסח מוסכם עם

חבר-הכנסת מגן באופן שהדבר יהיה גם על דעת המשרד וגם על דעת חבר-הכנסת מגן.

היו"ר י' מצא;

אני מבין שאת מציעה שתגיעו להסכמה עם חבר-הכנסת מגן, אחרת תביעו את ההתנגדות

שלכם.



א' דמביץ;

גם בעקרון, לא רק בניסוחים.

היו"ר י' מצא;

אני מציע לך, חבר-הכנסת מגן, שתקיים אתם דיון, ונביא את זה פעם נוספת.

ד' מגן;

אדוני היושב-ראש, יש לי רק בקשה להגביל את זה בלוח הזמנים, כדי לתרום לענין.

היו"ר י' מצא;

תקבע אתה אלת לוח הזמנים.

ד' מגן;

אני אבקש מהיושב-ראש לדחות את זה בשבוע.

היו"ר י' מצא;

אתה רוצה שזה יהיה לפני הפגרה?

ד מגן;

בוודאי.

ד' טפר;

אני אעביר את המסר.

היו"ר י' מצא;

אנו דוחים את הדיון לפי בקשת משרד הפנים. אני מבקש שתהיה הידברות מהירה מאוד

על מנת שיוכלו לגבש עמדות משותפות.



2. הצעת חוק פקודת העיריות (תיקון - חובת הודעת המחזיק לענין גביית הארנונה),

התשנ"ד-1994 (מאת חה"כ ד' מגן)

היו"ר י' מצא;

אנו עוברים להצעת חוק נוספת של חבר-הכנסת דוד מגן: הצעת חוק פקודת העיריות

(תיקון - חובת הודעת המחזיק לענין גביית הארנונה). הצעה זו כבר היתה אצלנו,

ואנהנו עכשיו בהכנה לקריאה שניה ושלישית.

אי דמביץ;

כזכור, הצעת החוק הזאת באה עקב המציאות המוזרה של מחזיקים שהם בדרך כלל

מחזיקים קצרי מועד, שאינם נתפסים ברשת הארנונות. הרעיון היה לחייב כל מחזיק לבוא

ולהודיע "הריני מחזיק". החברים שהשתתפו בדיון הצביעו על הקשיים בנושא.

היה לי הכבוד להציע הן למציע, חבר-הכנסת דוד מגן, הן לנציגי משרד הפנים ומשרד

המשפטים, שיהיה נסיון לפתור את הבעיה בדרך קצת אחרת. היינו, לקבוע ששכירות קצרת

מועד או החזקה קצרת מועד - ומדובר עכשיו על מועד של עד שנה - לא תיחשב החזקה

לענין זח, אלא המחזיק כאשר הוא מוסר את ההחזקה, דרך שכירות בדרך כלל, לאחר, עדיין

ייחשב לענין הארנונה כמחזיק החייב בתשלום הארנונה. כך יימנע המחזה המוזר שכאשר

מישהו נכנס וכמעט תיכף ומיד יוצא, הוא צריך להיתפס ברשת הארנונה בשל ההחזקה הקצרה

שהיתה לו, עם כל התסבוכת האדמיניסטרטיבית שיכולה להתעורר מכך.

אני שומע שגם ממשרד המשפטים וגם ממשרד הפנים יש הסכמה לענין הזה. אם אני זוכר

נכון, גם חבר-הכנסת דוד מגן רואה זאת בעין יפה. אני מקווה שזה דבר שיצליח.

ד' מגן;

אנחנו מגדירים תקופה קצרה משנה?

מ' ישראל;

עד שנה זו תקופת קצרת מועד.

אי דמביץ;

אולי נשנה את ההגדרה של מחזיק.

ד' טפר;

לא. אנחנו חשבנו שאפשר לתקן את זח בסעיף 326, שאומר "אם היתה כאן השכרה שלא

תפחת מ-12 חודשים חייבים המשכיר או נציגו למסור לעיריה הודעה על העיסקה כאמור".

אי דמביץ;

זו רק הודעה. הושאלה מי נשאר מחזיק.

ד' טפר;

"כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור יהיו המוכר או המעביר או המשכיר חייבים

בארנונה".

אי דמביץ;

זה ברור.



היו"ר י' מצא;

תסבירו לי מה כתבתם.

א' דמביץ;

הבעל יהיה חייב בארנונה אם השכיר לתקופה קצרה משנה, או לתקופה שאינה עולה על

שנה. אם השכיר עד שנה, הרי הוא עדיין חייב ורק אם הוא השכיר ליותר משנה הוא חייב

להודיע, ואז הענין ייתפס גם במשך הזמן הקצר במחשבים של הרשויות המקומיות.

מ' ישראל;

זה ימנע את המצב שבו העיריה תצטרך לרוץ אחרי שוכרים שהם לזמן מאוד קצר.

היו"ר י' מצא;

בעל הנכס לצורך זה הוא גם המחזיק עד שנה. מעל שנה הוא חייב למסור הודעה?

ד' טפר;

הוא לא הייב. כל עוד לא ניתנה הודעה, הוא חייב בארנונה.

היו"ר י' מצא;

זאת אומרת, מעל שנה, אם הוא הודיע על השכירות, ההובה עוברת. איפה השוכר

מתחייב להודיע שהוא קיבל?

א' דמביץ;

השוכר לא מודיע. המשכיר מודיע.

מי ישראל;

אין תמריץ לשוכר בעצם להודיע. למשכיר יש תמריץ כי אם הוא לא מודיע, הוא צריך

לשלם.

היו"ר י' מצא;

אז אתם משנים את הרקיקה שפה, והחקיקה תהיה בנויה משתי פיסקאות; אחת שאומרת,

שמתחת ל-12 חודשים, אין מה להודיע, וממילא זה חל על הבעלים. השניה - בתקופה מעל

12 חודשים, אם הודיע, זה הל על השוכר. לא הודיע, חל על המשכיר.

בואו נחשוב למה הוא לא מודיע? הוא לא רוצה לשלם. הוא מודיע וזה לא נתקבל

בעיריה, זה אבד בדרך, לא שמרו את זה, הוא שלח לא רשום או כן רשום. האינטרס של

המשכיר הוא לא לשלם. אם יש לו אינטרס לא לשלם, יש לו גם אינטרס להודיע. האינטרס

הזה להודיע באיזשהו מקום לוקה בחסר. ניקח את אשמתו, אולי שכח, כתב והשאיר את

המכתב על השולחן והוא לא נשלח, או שהוא הודיע והעיריה אומרת לו, אדוני, אל תבלבל

לנו את המוח, לא הודעת, תשלם. מה אז?

מי ישראל;

אם הוא לא מודיע בגלל רשלנות שלו, הוא חייב.

היו"ר י' מצא;



הודיע. הוא יגיד בתאריך זה וזה הודעתי לכם.

מ' ישראל;

בענין הזה לא נפתור את הבעיה אם נטיל את החובה על המחזיק.

היו"ר י' מצא;

אני מציע את ההליך הנוסף, שאם המשכיר אומר "אני הודעתי לכם",וזה נכון שהוא

השכיר את הנכס, אבל בינתיים השוכר הלך, חובת ההוכחה על המשכיר שהוא הודיע.

שיראה העתק מכתב, שיראה מכתב רשום, שיראה משהו.

ד' טפר;

איו דברים מקובלים על הודעות? כל אחד יאמר "אני הודעתי"? מי שמודיע, עליו

ההוכהה.

אי דמביץ;

אנחנו צריכים להמציא את התשובה לחבר-הכנסת מצא, ונמציא לו יחד עם הנוסח. אם

זה יניח את דעתו, מוטב.

היו"ר י' מצא;

בזאת אנחנו מאשרים את החקיקה הזאת, ואתם, היועצים המשפטיים, תסכמו סופית,

ואנחנו נביא את זה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

בזאת סיימנו. ישיבה נוספת בשעה 12:00.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45