הכנסת השלוש-עשרה
מושב שלישי
נוסח -א מתוקן
פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשנ"ד (21 ביוני 1994), שעה 12:30
נכחו;
חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר
י' ביבי
א' הירשזון
די מגן
ר' נחמן
מוזמנים; שי זינגר - יועץ משפטי - משרד הפנים
א' שילת - משרד הפנים
מי ישראלי - משרד המשפטים
ר' דואק - יועץ ליו"ר הוועדה
יועצת משפטית; אי שניידר
מזכיר הוועדה; אי קמארה
קצרנית; מזל כהן
סדר-היום; הצעת חוק הרשויות תמקומיות (בחירת עובד הרשות) (תיקון - מועד פרישה),
התשנ"ד-1994 - הצעת חוק של חברי-הכנסת די מגן ואי הירשזון.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות)
(תיקון - מועד פרישה). התשנ"ד-1994
היו"ר י' מצא;
אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד
הרשות (תיקון - מועד פרישה), התשנ"ד-1994 , של חברי הכנסת דוד מגן ואברהם הירשזון.
חבר-הכנסת דוד מגן, בבקשה.
ד' מגן;
אדוני היושב-ראש, ועדת שרים לענייני חקיקה דנה בענין ולשמחתנו היא תומכת
בהצעת החוק. הצעת החוק עברה פה אחד בקריאה מוקדמת במליאת הכנסת. הכוונה היא כפי
שציינו, חבר-הכנסת הירשזון ואני, בדברי ההסבר. יש אי-בחירות לגבי הזכות של עובד
רשות מקומית כאשר הוא מתייצב לבחירות לראש הרשות או להברות במועצה. אנחנו רגילים
הרבה פעמים לשמוע חופשה ללא תשלום. בדיעבד מסתבר שההופשות הללו אינן הוקיות ומוצע
לערוך סדר בענין, לקבוע חד משמעית שעובד רשות שמבקש להיבחר לראש רשות או למועצה
צריך לעזוב את הרשות המקומית. במלים ארורות, להתפטר ולא להסתפק בחופשה ללא תשלום.
ר' נחמן;
למה?
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 21/06/1994
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת עובד הרשות) (תיקון - מועד פרישה), התשנ"ד-1994
פרוטוקול
ד' מגן
כי הזיקה נשמרת וכשהזיקה נשמרת והוא נחשף פוליטית, היו על זה הרבה מאד
דיונים - -
היו"ר י' מצא
¶
מה קורה במדינה כשהכנסנו את החקיקה של 100 ימים לגבי עובד ציבור? מה קורה
אתו, מתפטר לחלוטין או יוצא לחופשה ללא תשלום?
ר' נחמן;
יש הבדל. אני מסכים לגבי ראש מועצה אבל לא לגבי חבר מועצה.
ד' מגן;
המועד המוצע הוא 75 ימים.
ש' זינגר;
אדוני היושב-ראש, הערה מקדימה. הוועדה שלך עוסקת בהצעת חוק דומה, של חברי
הכנסת בני טמקין ורן כהן, שבאה בעצם להסדיר הסדר דומה. אנחנו ביקשנו לעכב את
הדיון כי אנחנו מקיימים דיונים משותפים ונעזרים במכון הישראלי לדמוקרטיה על מנת
להסדיר את כל השאלה הזאת ולראות מהו הפתרון הנכון.
היו"ר י' מצא;
ההבדל הוא אחד ומהותי. יש איזשהו פער באנרגיה של מגישי ההצעות. יש שרצים
בצעדי צב ויש שרצים מרתון. מה אני יכול לעשות שחבר הכנסת דוד מגן רץ מרתון.
ד' מגן;
יש כאן ענין עקרוני. כוונת המחוקק היא: אדוני עובד הרשות המקומית, אתה נחשף
לענין הפוליטי. ברגע שנחשפת לענין הפוליטי, אתה לא יכול לשחק משחקים. מה שקורה
היום בשטח, הוא מקבל חופשה ללא תשלום, הוא ממשיך להשתמש במשרד כמטה בחירות או לא,
הבחירות נגמרות - נבחר בסדר. לא נבחר, לא קרה שום דבר. מה שאני בא ואומר חד
משמעית, החלטת להיכנס לפוליטיקה, אפילו בשלטון המקומי, אדוני תתפטר. הענין של 70
יום או 60 יום הוא פחות משמעותי.
היו"ר י' מצא;
יש לנו בעיה אמיתית. הצעת חוק דומה להצעה זו הונחה על ידי חבר-הכנסת בני
טמקין, אתמול היה דיון בוועדה ואז ביקשו הממשלה והיועצים המשפטיים שאסכים לדחות
את הדיון. הסכמתי ואפילו קבעתי מועד לדיון אחרי הפגרה כדי שיהיה מספיק זמן.
מכיוון שאין לנו בחירות מוניציפאליות על הסף אלא בעוד ארבע שנים, אז הנושא הזה לא
בוער.
הצעת החוק הזה היא בקריאה טרומית והצעת החוק של חבר הכנסת בני טמקין היא
בקריאה שניה ושלישית, מה עושים?
ש' זינגר;
אפשר לאחד את ההצעות.
א' שניידר;
יש בעיה לאחד, כי ההצעה ההיא כבר רצה קדימה.
א' שילת;
לגבי חוק הבחירות לכנסת, שם נקבע שעובדי מדינה בדרגות מסויימות, נדמה לי שתי
הדרגות הגבוהות, צריכים להתפטר 100 יום לפני הבחירות, כשה-100 יום זו מלה מתה
בחוק, משום שרוב הבחירות לכנסת היו לא במועד, וככל שהן היו לא במועד, קיצרו את
ה-100 יום לפי הנוחיות של אותו רגע, ל-60 יום, ל-30 יום, אף פעם זה לא היה 100
יום. כתבו 100 יום בשביל תפארת המליצה, אחר-כך מתקנים את זה ערב בחירות לכנסת
בהוראת שעין הקובעים את מספר הימים האמיתי לאותן בחירות. זה אשר לכנסת.
המצב שונה לחלוטין בחוק הבחירות לרשויות המקומיות. שם יש שתי הוראות שונות.
אחת, בחוק הבחירות עצמו, סעיף 42ב' שאומר: עובד מדינה וקצין בצבא קבע יופסק
שירותו מיום הגשת רשימות המועמדים. יופסק שירותו פירושו חופשה, חופשה רגילה או
ללא תשלום.
יש חוק נוסף שנקרא חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), שמונה שישה או
שבעה סוגי עבודה שאם עובד מדינה עוסק בהן הוא חייב להתפטר, לא די ביציאה לחופשה.
זה הסמכות לתת שיכון, סמכות לתת עבודה, סמכות למעצרים וחיפושים וכו'. כלומר, אם
זה עובד מדינה שיש לו סמכויות מהסמכויות שנקובות שם, הוא חייב להתפטר. אם הוא
עובד מדינה ארור, שאין לו סמכויות כאלה, די ביציאה בחופשה, בדרך כלל זו חופשה ללא
תשלום.
אין באותו חוק הוראות על עובד רשות כמועמד. אין הוראה בחוקי הבחירות לרשויות
המקומיות מה דינו של עובד רשות מקומית שרוצה להיות מועמד. יש הוראה אחרת שאנחנו
מקישים ממנה ומשתמשים בה, ואני מברך על הצעת החוק הזאת, כי צריך לעשות תיקונים
ולהתאים את הכל. הגיע הזמן לזה.
י' ביבי;
יש עוז- נושאים שצריך להשוות בין הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות?
אי שילת;
כן, מיד- אתייחס אליהם. זה לא רק ענין המועמדות. יש סעיף 75 לחוק הבחירות
לרשויות המקומיות שעניינו בתעמולה בכלל לא במועמדות. שם נאמר שעובד שיש לו סמכות
מינהלית או מגע עם קהל, לא 'קח חלק בתעמולת בחירות, ללא הגבלת זמן. איזה עובד?
עובד מדינה, עובד רשות מקומית, עובד של הסוכנות, רשות השידור, שירות התעסוקה אולי
עוד גוף מהגופים האלה שמנויים שם.
מה אומרים? אומרים, נלך לשיטתו של חבר הכנסת דוד מגן. יש עובד ברשות המקומית
והוא עוסק בתעמולה, אנחנו צריכים לבחון האם יש לו סמכות מינהלית או מגע עם קהל.
עם זה אין לי בעיה, משום שאם הוא מחלק התה בעיריה, לא איכפת לי שהוא יהיה מועמד.
י' ביבי;
אבל יש לו מגע עם קהל.
ד' מגן;
אם הייתי ודע מה כושר ההשפעה של בעל המזנון בעירית קרית גת לא היית אומר את זה.
א שילת;
בכל אופן, אני חושב שזה קריטריון טוב, אם יש לו מגע עם קהל וסמכות מינהלית,
צריך לאסור עליו. האיסור הזה הוא רחב מאד, הוא לא מוגבל ב-75 יום. גם אם הוא
מתחיל לעסוק בתעמולה 76 יום, הוא צריך להפסיק את עבודתו, כי אם הוא מתחיל לקהת
חלק בתעמולה, אל יתעסק בעניינים של עבודה שדרכם הוא יכול להשפיע. זו הוראה טובה.
היא לא קשורה דווקא למועמד. היא קשורה לכל עובד מדינה או עיריה שהולך לעסוק
בתעמולה. אנחנו אומרים שאין מועמד לרשימה שלא לוקח חלק בתעמולה. לכן ממילא האיסור
חל עליו. זה שאנחנו מנחים לפי הסעיף הזה לצאת לחופשה ללא תשלום, זה טוב ויפה.
לדעתי עדין חסרה הוראה מפורשת לפיה אם אתה הולך להיות מועמד, תפסיק לעבוד. לזה
אני מסכים, אין פה הוראה מפורשת. אנחנו הולכים על דרך זו שאם אתה מועמד, אתה ודאי
עוסק בתעמולה. לא יכול להיות שאתה מועמד בלי לעסוק בתעמולה, או כמעט לא יכול
להיות מצבים כאלה, אלא אם כן זה מועמד במקום ה-62 לעיריית תל-אביב ששמו אותו שם
כדי לסגור את הרשימה בתור קישוט. יש גם כאלה.
לכן צריך את החוק וצריך לדעתי לקבוע קריטריונים ברורים. אחת המחשבות הטבעיות
היא להגיד שחוק הגבלת הזכות להיבחר שחל רק על עובדי מדינה, יחול גם על עובדי רשות
מקומית. כלומר, עובד רשות מקומית שיש לו סמכות לתת עבודה, סמכות לתת שיכון,
סמכות חיפוש במעצר וכן הלאה, גם הוא חייב להתפטר. נשאלת השאלה מתי, מיום הגשת
הרשימות, 75 יום, זו שאלה משנית. אבל צריך לתת את ההוראות כהוראות אחידות.
י' ביבי;
מה דינו של אדם שמתפטר, הוא יקבל פנסיה, פיצויים?
היו"ר י' מצא;
אין ספק שזו בעיה.
יש לי הצעה. בואו נאשר את הצעת החוק. לחבר הכנסת דוד מגן יש סיכוי רב להעביר
אותה במליאה בזה שהוא יודיע במליאה שיש הצעת חוק אחרת שכבר עברה. הצעת החוק הזאת
תוקפא עד אשר תגבשו את עמדותיכם, נחזור מהפגרה בשעה טובה ומוצלחת , נקבע מועד חדש
ונאחד את שתי הצעות החוק, אם זה נראה לכם.
ד' מגן;
כן, בהחלט.
היו"ר י' מצא;
מתוך ידיעה שיש הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית של חבר-הכנסת בני טמקין, שהיא
כבר הגיעה לדיון ודחינו אותה לפי בקשת משרד הפנים כי ממשלת ישראל רוצה לקיים דיון
נוסף בהצעה הזאת ובהיקפה, ומתוך זה שיש הצעת חוק לקריאה ראשונה של חברי הכנסת דוד
מגן ואברהם הירשזון, שאם היא תעבור בקריאה ראשונה, לקראת קריאה שניה ושלישית נאחד
את מערכת החוקים של חברי הכנסת ונביא אותם לדיון משותף.
זו החלטה של הוועדה הזאת. על כן אנחנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00
