הכנסת השלוש-עשרה

מושב שליטי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסכיבה

יום שני. כ"ז בסיון התשנ"ד (6 ביוני 1994). שעה 00;11

נכחו;

י' מצא - היו"ר

אי אסעד

די מנע

מי פרוש

מוזמנים; בן ציון גרינברגר - רשם העמותות, משרד הפנים

עו"ד דורית טפר - יועצת משפטית, משרד הפנים

מירב ישראל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנה קנר - יועצת משפטית, משרד המשפטים

מזכיר הוועדה; אי קמארה

רשמה: אי שלהבת

1. עמותות בישראל ופעילותן



עמותות בישראל ופעילותו

היו"ר י' מצא;

הדיון הוא על עמותות בישראל ופעילותן.

אני מבקש מרשם העמותות להציג לפנינו את כל נושא העמותות.

- תספר בכמה מלים על חוק העמותות.

- תפרט מהם הסעיפים בחוק המאפשרים להטיל סנקציות על עמותות הפועלות

כנגד קיומה של מדינת ישראל.

- תמסור לנו כמה עמותות קיימות בישראל; הייתי רוצה לשמוע כמה עמותות

פועלות במיגזר המיעוטים וכמה במיגזרים אחרים; כמה עמותות יש במזרח ירושלים

ובמערבה. תפרט באחוזים או במספרים.

- הייתי רוצה לדעת על סדרי גודל הפעילות הכספית של העמותות.

- האם העמותות בכלל עומדות בקיום חוק העמותות? מה פירוש אי עמידה בקיום

חוק העמותות? מה הן לא מקיימות?

- מה הפיקוח? האם אתם עומדים ביכולת הפיקוח? מה נדרש כדי שתוכלו לעמוד

ביכולת הפיקוח על העמותות?

אני חושב שצריך חקיקה חדשה לחוק העמותות. אני עומד להגיש היום חקיקה

לגבי הפעילות הכספית שלהן.

מר בן ציון גרינברג, אני מעביר אליך את רשות הדיבור, אלא אם לרב פרוש יש

איזשהי שאלה מקדימה.

חח"כ מ' פרוש;

האם גם העמותות הפלשתינאיות רשומות אצלכם? והאם אתם בודקים א0 אינן

מבצעות פעילות סמוייה?

4

ב' גרינברגר;

חוק העמותות נכנס לתוקף ב-1.4.1981. אז היו במדינת ישראל ב-18,000

אגודות עותומניות, שפעלו בתחומים של חסד ורווחה, דת, חינוך, תרבות, ספורט

וכן הלאה.

חה"כ מי פרוש;

זה מסמל ח"י.

ב' גרינברגר;

הפעילות של האגודות העותומניות בשעתן והפעילות של העמותות היום תורמת

רבות לפני המדינה. קשה מאוד לדמיין איך היתה המדינה נראית בלי הפעילות

המבורכת הזאת. עשרות אלפי אנשים שתורמים מזמנם, מכספם וממירצם בכל מיני

תחומים של התנדבות.

החוק בא על מנת להסדיר דברים שהיו מאוד בעייתיים בתקופה שלפני קבלת חוק

העמותות, בעיקר בנושא של הפיקוח. לא היה שום מנגנון של ממש לפקח על הנעשה

בכספים באגודות העותומניות, שכבר אז גלגלו בידיהן מליוני שקלים. אמנם

האגודות הגדולות דיווחו למס הכנסה לצורך הכרתם כמלכ"רים במוסדות ציבור אבל

אלפי אגודות קטנות יותר לא דיווחו למס הכנסה או דיווחו רק בפרקים סתמיים

ולא נערך שום פיקוח שלנו. בדברי הכנסת של חוק העמותות מודגש שהמטרה העיקרית

של החוק היתה על מנת להכניס סדר בנושא הזה ולהכניס פיקוח. מאז קבלת חוק

העמותות הפכו ב-4,000 אגודות עותומניות להיות עמותות והכניסו את עצמן

לפיקוח כעמותות. אבל היום עדיין קיימות 14,000 אגודות עותומניות.



המטרה של חוק העמותות היתה שכל האגודות העותומניות יעברו להיות עמותות

והתופעה הזאת של האגודות העותומניות תיעלם מאליו. החוק נתן בידי רשם

העמותות כלי על מנת להכריח את האגודות להפוך לעמותות. בידי רשם העמותות יש

סמכות למחוק כל אגודה עותומניות שלא מגישה בקשה בעמותה. מכל מיני סיבות,

בעיקר סיבות של חוסר כוח אדם, הדבר הזה אף פעם לא נעשה, אגודות עותומניות

לא נמחקו והן ממשיכות להתקיים. הסיבה היחידה לכך ש-4,000 אגודות עותומניות

כן נרשמו בעמותות היא על מנת לקבל מענקים ותמיכות ממשרדי הממשלה, שמעניקות

הטבות רק לעמותות. אנחנו הצדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים.

תסביר לנו מה ההבדלים העיקריים, בעיניך ובעיני החוק, בין עמותה לבין

אגודה עותומנית. אני מבין שחוק העמותות נותן המשכיות, פסקו האגודות

העותומניות ומאז חוק העמותות החלו העמותות. האם זה נכון? או שגם היום אפשר

להקים אגודה עותומנית?

ב' גרינברגר;

זה לא מדוייק. האגודות העותומניות יכולות להמשיך להתקיים כאגודות

עותומניות.

היו"ר י' מצא;

גם להירשם היום כאגודות חדשות?

ב' גרינברגר;

החוק לא נותן לכך תשובה ברורה. לפי החוק ניתנה תקופה של שנה, פלוס

אפשרות להערכה של עוד שנה. יש כאלה שמפרשים את החוק שהאגודות העותומניות

יכלו להירשם בעמותות רק במשך השנה הראשונה מאז תחילת חוק העמותות, אלא אם

כן ביקשו הארכה. בפועל רשמי העמותות, גם קודמי וגם אני, ממשיכים לרשום

אגודות עותומניות שמבקשות להירשם כעמותות.

היו"ר י' מצא;

אתם ממשיכים לרשום מה? אגודות עותומניות בתור עמותות? אז מה ההבדל בין

השניים?

ב' גרינברג;

חוק העמותות אינו אומר כלום לגבי הניהול השוטף של. אגודות עותומניות

קיימות. יש חוק אגודות עותומניות, הקיים מאז תקופת התורכים, שהוא עדיין תקף

לגבי האגודות עותומניות. במידה שאגודה עותומנית בוחרת להישאר אגודה ולא

להירשם כעמותה אז אני אינני מפקח עליהם.

היו"ר יי מצא;

ומי מפקח עליהם?

ב' גרינברגר;

אף אחד.

היו"ר י' מצא; .

על אגודות עותומניות אין כל חקיקה כיום שמסדירה פיקוח. האגודות

העותומניות פועלות ללא פיקוח משום שהחוק איננו מחייב פיקוח.



ב' גרינברגר;

למעט הפיקוח עיי י גורמים אחרים, כמו מס הכנסה. כל אגודה עותומנית, כמו כל

תאגיד, אם יש לה הכרה כמלכייר, ורוכ רוכס הם מלכיירים, אז הם חייבים לדווח

למס הכנסה.

חה"כ מי פרוש;

מכירים באגודות עותומניות כמלכיירים?

בי גרינברגר;

יש כאלה שכבר מקדמת דנא מוכרים כמלכ"רים.

היו"ר י' מצא;

אנחנו מדברים על פיקוח ציבורי ולא פיקוח שלטוני מבחינת חוקיי מיסוי.

(הרי בחוקי מיסוי מס הכנסה מפקח על כל דבר).

בי גרינברגר;

גם כשמשרד מסויים נותן תקציבים, למשל משרד הדתות נותן תקציב לאגודה

עותומנית או משרד החינוך או כל משרד אחר, אז הוא מפקח בקטע שלו. אני לא

יכול להביא לך כל נתונים על כך.

14,000 אגודות קיימות היום. אני מניח שחלק גדול מהן כבר עברו מן העולם

והפסיקו את פעילותן. האגודות רשומות במשרדי המחוזות של משרד הפנים והתיקים

שלהם נמצאים בכל המחוזות. כשאגודה רוצה להירשם כעמותה אנחנו מקבלים את התיק

שלה מהמחוז. הכנסת הדגישה בדברי הסבר לחוק העמותות, שהחוק בא על מנת לתקן

את המצב שהיה קיים אז. חוק העמותות מאפשר פיקוח בעיקר על ידי דיווח כספי

שנתי שכל עמותה צריכה להגיש לרשם העמותות. היום קיימות במדינה יותר

מ-19,000 עמותות רשומות, פרט ל-14,000 אגודות עותומניות. 4,000 עמותות היו

אגודות עותומניות והפכו לעמותות, וכן התווספו עוד 15,000 עמותות חדשות

לגמרי מאז 1981.

קצב הגשת בקשות לרישום עמותות חדשות הולך וגובר. ב-1994 הוגשו 20% יותר

בקשות מאשר בשנת 1993. בעבר קיבלנו כ-140 תיקים חדשים בחודש. בחמשת החודשים

הראשונים של 1994 קיבלנו כמעט 170 תיקים בחודש.

חה"כ מי פרוש;

מהו הדחף להגשת הבקשות? להיות אישיות משפטית?

גם על מנת להיות אישיות משפטית, לגייס כספים, לפעול בשטח. העמותה היא

אישיות משפטית, כמו חברה.

חה"כ אי אסעד;

מהו התהליך לקבלת העמותה וכמה זמן הוא לוקח?

בי גרינברגר;

התהליך הוא פשוט יחסית. מגישים טופס בקשה עליו חתומים מייסדים. חוק

העמותות מחייב שני מייסדים בלבד. אם כוונתם לקבל הכרה במס הכנסה אז צריכים

7 מייסדים.

אתה צריך שני מייסדים בלבד על מנת לרשום עמותה?

ב' גרינברגר;

כן. עם אגרה של 183 שקלים, נכון להיום. כותבים בטופם הזה את פרטיהם

האישיים של המייסדים, שם העמותה, המטרות המוצהרות של העמותה והחלטת

המייסדים אם לאמץ את התקנון הסטנדרטי, שמופיע כנספח לחוק העמותות, או לאמץ

תקנון חדש שלהם. הזמן הדרוש על מנת לרשום עמותה הוא רב מאוד. אני יכול

לבשר לוועדה שאנחנו סגרנו את הפערים במידה משמעותית ביותר. בעבר לקח שנה

ויותר לרשום עמותה ואילו היום תוך חודשיים בממוצע אנחנו רושמים עמותה.

חה"כ אי אסעד;

זאת אומרת למרות שהיקף הדרישות גדל אתם התייעלתם.

בי גרינברגר;

בעיקר כתוצאה ממיחשוב וייעול המערכת.

מידי חודש נפתחים כ-170 תיקים חדשים ונרשמים כ-150. הפער נובע מכך

שאחוזים מסויימים של התיקים שנפתחים לא נרשמים, בגלל שהמייסדים חוזרים בהם,

או בגלל שאנחנו שולחים להם בקשה לשינויים מסויימים. השינויים יכולים לנבוע

משם לא מתאים או שיש כבר תאגיד עם שם דומה או זהה, או שהמטרות אינן טובות.

לעתים בעקבות זאת הם מוותרים; ייאם אנחנו לא יכולים לרשום עמותה בשם זה אז

אנחנו לא רושמים", לכן יש תמיד פער בין מספר התיקים שנפתחים למספר התעודות

שנרשמות.

חי קנר;

כמה עמותות נפסלות מטעמים של פעילות לא חוקית?

מעט מאוד. אני יכול להביא לוועדה הזאת רק תיק אחד, שזכור לי, שאנחנו

פסלנו את הרישום או סירבנו לתת תעודה על בסיס של מסווה לפעילות בלתי חוקית,

שהיא אחת הטענות שרשם יכול להעלות על מנת לסרב לרשום.

חה"כ מ' פרוש;

מהן הבדיקות שעוברים אלה שרוצים להירשם?

בי גרינברגר;

זה קשור למשטרה. אני אחזור לזה.

אני רוצה לענות על כמה מהשאלות שהיו"ר העביר אלי ולספק נתונים יותר

מדוייקים באשר למיגזרים בתוך האוכלוסיה.

במיגזר מיעוטים; אנחנו בדקנו את מאגרי המידע שלנו על פי הכתובות של

העמותות ולפי שמות העמותות, על מנת ליצור איזשהי קבוצה של מה שאפשר להגדיר

אותו כמיגזר המיעוטים. לפי הכתובות בכפרים במשולש, בנגב, ברהט, באום אל

פאחם וכן הלאה, אמרנו שאלו מיעוטים. כמובן שיש גם עמותות של המיעוטים בערים

הגדולות, למשל בחיפה קיימות 80-70 עמותות כאלה וגם בתל-אביב, בירושלים

ובבאר שבע, אז עבדנו גם לפי השמות. הרבה מהשמות של העמותות הם שמות בערבית.

גילינו שכ-5% מכלל העמותות במדינת ישראל אפשר להגדיר אותן כעמותות של מיגזר



המיעוטים. 892 מתוך כ-19,000 בקשות שהוגשו, מאז קבלת החוק.

900 מתוך 19,000. זה 554.

כנ"ל לגבי ירושלים. ירושלים תופסת מקום של כבוד בעמותות בישראל,35% מסך

כל העמותות במדינת ישראל רשומות בירושלים.

היו"ר י' מצא;

הן פועלות בירושלים? אם כתובתן רשומה בירושלים אז זה אומר שהן גם פועלת

בירושלים?

בי גרינברגר;

לאו דוקא, כיוון שהאנשים שמייסדים עמותה יכולים לרשום את הכתובת של

העמותה בירושלים ולפעול בכל מקום אחר ואז אין לנו בסיס לדעת, למעט עמותות

מסויימות שכבר משמן אנחנו יודעים שהן ירושלמיות. העמותה למען הקשיש בבקעה

אל גרבייה למשל רשומה בירושלים וזו כמובן לא עמותה ירושלמית. נוסף לכך

נרשמת בירושלים כל הפעילות של עמותות שמתבצעת מעבר לקוו הירוק, בין אם זה

בית כנסת בישוב יהודי ובין אם זה בסקטור הערבי, על אף שיש מעט מאוד מהסקטור

הערבי מיהודה ושומרון שרשומים אצלנו. כיוון שהחוק דורש שמען העמותה יהיה

בישראל אז כל העמותות היהודיות בכל הישובים של יהודה, שומרון וחבל עזה,

חייבים להיות רשומים במדינת ישראל ובדרך כלל זה בירושלים.

היו"ר י' מצא;

'כלומר אם מישהו באריאל רוצה להקים עמותה למען איכות החיים באריאל או בית

כנסת באריאל אז הוא רשום בירושלים?

בי גרינברגר;

במזרח ירושלים גילינו, לפי הכתובות, שכ-220 תיקים, מתוך 6,600 העמותות

הרשומות בירושלים כולה, שייכות למיגזר המיעוטים, כלומר בין 4-3 אחוז מסך כל

העמותות בירושלים. במזרח ירושלים הוגשו 220 תיקים מאז תחילת החוק ו-97

עמותות בלבד נרשמו.

שאלת גם על מספר העמותות שנרשמו במזרח ירושלים מאז הסכם אוסלו. מתוך 220

התיקים שהוגשו במזרח ירושלים, 24 הוגשו מאז ספטמבר 93, מאז אוסלו. מתוכם

נרשמו 6. האחרות לא נידחו, הן עוד בבדיקות.

היו"ר י' מצא;

אם אתה לוקח את ר24-1 האלה ועושה בהשוואה שנתית, אם 220 נרשמו ב-14 שנה,

פירושו של דבר שבכל שנה נפתחו 15 תיקים?

יש לך את הכתובות שלהם? עוד יסתבר לך שחלק ניכר מהם באותה כתובת.

בי גרינברגר;

לא.



היו"ר א' מצא;

הן לא יושבות באוריינט האוז. בדקנו את זה.

ב' גרינברגר;

לפייסל חוסייני יש עמותה בשם "העמותה למחקרים ערביים", שהיא אחת

מהעמותות הוותיקות בישראל (הוקמה בשנות ה-70). היא פעלה עוד כאגודה

עותומנית והפכה לעמותה ב- 1982.

בהשוואה לתקופה מקבילה, מספטמבר 92 עד מאי 93 נפתחו רק 11 תיקים, זאת

אומרת הגידול הוא יותר מפי 2. אני כמובן לא מעיר עכשיו על האופי של התיקים

הללו. 24 התיקים האלה הם בכל התחומים: של סעד, תרבות, איכות הסביבה, עזרה

לקשיש וכדי. הכל על פניו כשר לחלוטין, למעט תיק אחד שאנחנו בודקים בגלל

שמו. על סמך חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד החוץ אנחנו לא רושמים עמותות

שבשמן נכללת המלה פלשתין. החוק אוסר על רשם לרשום עמותה ששמה עלול להטעות

וכל עוד אין מדינה בשם זה אנחנו לא רושמים תיקים שעלול להשתמע מהם כאילו

שי© ישות מדינית כזאת.

השאלות שנשאלו במכתב שהיו"ר העביר אלי מתייחסות לשאלה של ציות לחוק. כפי

שאמרתי בראשית דברי, עיקר המטרה של החוק היתה להגביר את הפיקוח על העמותות,

שפועלות עם כסף ציבורי, מתרזמות ומסיוע ממשלתי. המנגנון של חוק העמותות

בנוי לאפשר פיקוח ממשלתי על הנעשה בכספי הציבור וכן כדי שיהיה מאגר מידע

פתוח לציבור על העמותות. ופה אני חושב המחדל העיקרי של חוק העמותות.

בדקנו 3 שנים של הגשת הדו"ח הכספי, שכל עמותה מחוייבת להגיש כל שנה,

לרשם העמותות. המספרים מדברים בעד עצמם. ב-1990 מתוך מידגם של כ- 12,000

תיקים - 23% של העמותות הגישו; ב-91 - 17% הגישו; ב-92 - רק 11% הגישו.

חה"כ ד' מנע;

הולך ופוחת.

בי גרינברגר;

זה בגלל שאנחנו רודפים אחריהם. ב-92 - 16,700 עמותות היו קיימות. מתוכן

הגישו 11%.

חה"כ מ' פרוש;

איזה סוג בקשות לרישום מתקבלות במזרח ירושלים?

לפי השמות והמטרות אי אפשר לדעת. מתקבלות בקשות בכל התחומים: נסיונות

פיתוח, שיקום עצירים, הקבוצה הפלשתינית המייעצת, מוסד המורשת הערבית וכד'.

מה האמצעים שיש בידך לנקוט נגדם?

ברור שהמצב הוא עגום. אי הציות לחוק קיים לא רק בתחום של הגשת דו"חות

ומסמכים אחרים כמו דיווח על שינויים בהנהלה. בנוסף לדו"חות הכספיים החוק

מחייב גם אסיפה כללית של חברי העמותה כל שנה. גם הפרוטוקולים של אותן

אסיפות אמורים להיות מועברים אלי אך בפועל לא עושים זאת. גם אצל העמותות



הגדולות יש חוסר ידע בחוק. למשל "דור הפלמ"ח", שהיא העמותה שבונה את בית

הפלמייח (וכידוע מוזכרת בדוייח מבקרת המדינה האחרון) הגישו דו"חות עד ל-88,

לא יותר. הם פרסמו מודעה בעיתון "הארץ" ובה גם מעין התנצלות לרשם העמותות

על שלא הגישו דו"חות בגלל שלא ידעו שיש חוק כזה. אני קצת מפקפק בטענות

כאלה, כיוון שלעמותות האלה יש ייעוץ משפטי טוב ופתאום כשמגיעים לחוק

העמותות אז "לא שמעתי, לא ראיתי ולא ידעתי". אב?- במקרים רבים, בעמותות

הקטנות בוודאי, אין מודעות מספיקה לנושא הזה.

היו"ר י' מצא;

מה לגבי העמותה השניה שהוזכרה בדו"ח מבקר המדינה, העמותה הבבלית?

בי גרינברגר!

זו העמותה "מכון לחקר יהדות מוצל" (מוסול). הם הגישו כמה דו"חות אבל הם

בפיגור של כמה שנים. 1990 היתה השנה האחרונה שהגישו. יש עמותות במצב הרבה

יותר חמור. אבל אני חייב לומר, שהעבריינות, אם אפשר לקרוא לתופעה בזאת בשם

כזה, היא בכל התחומים, בכל המיגזרים, בכל המפלגות. יש מעט מאוד עמותות

שמקיימות את החוק כמו שצריך.

היו"ר י' מצא;

למפלגות אין עמותות.

בי גרינברגר;

אבל יש עמותות שמזוהות עם מפלגות, בין אם זה "בצלם" שמאז 1990 לא הגישה

דו"חות; ובין אם זה מוזיאון האצ"ל שגם לא הגיש מאז 1990; מכבי תל אביב לא

הגישה מאז תחילת החוק ב-1981; הפועל תל אביב לא הגישה מאז 1985; "יש גבול"

לא הגישה דו"ח מ-83; ו"עובדה" של יהודי יש"ע נרשמו ב-91 ולא הגישו אף דו"ח.

זאת אומרת שהתופעה קיימת בכל התחומים ובכל המגזרים.

מנגנון הפיקוח מאפשר לרשם העמותות רק מרווח צח מאוד של סנקציות. החוק

קובע קנס על עבירה על החוק. בשעתו החוק קבע קנס של 1000 שקל, שלפי עדכון של

היום זה ייצא ביו 4000 ל-5000 שקל. הדבר השני זה פירוק העמותה. אם לדעתי

העמותה עוברת על חוק העמותות ויש סיבה לפרק אותה אז אני יכול להגיש בקשה

דרך הפרקליטות לפירוק העמותה.

היוייר יי מצא;

הם עוברים על החוק גם באי הגשת הדו"חות.

חה"כ א' אסעד;

כולם עוברים על החוק.

היוייר יי מצא;

כמה בקשות לפירוק הגשת?

בי גרינברגר;

עד היום הגשתי רק בקשת אחת לפירוק ולא על סמך זה. מינינו חוקר, דבר

שמאפשר לי החוק, בעקבות פרסומים בכלי התקשורת בשלהי 1992. היתה איזשהי

עמותה מפוברקת שנרשמה לטובת עולי רוסיה ומצאנו שהחתימות היו מזוייפות. זה

היה עבריין שרשם את העמותה כשהוא עוד ישב בכלא. מאז אנחנו חוקרים גם עמותות

בנייה, וזוהי צרה צרורה, מכיוון שהחוק לא בנוי לטפל בעסקים המורכבים של



עמותות הבנייה למיניהן.

הסנקציות שעומדות לרשותי, או שהן רולשות מידי - קנסות שאינם רציניים - או

פירוק העמותה, שהיא סנקציה קיצונית, לפעמים יש לעמותה. סיבות טובות

לאי-דיווח. אנחנו משתמשים בסנקציות בהרתעה. אנחנו מוציאים מבתבים ומתריעים

שאם לא יגישו את הדו"חות אנחנו נשקול נקיטת צעדים. ברוב המקרים ההתרעה

עוזרת. על מנת לטפל בבעייה טיפול יסודי היינו צריכים להיות בקשר מתמיד עם

כל 19,000 ומשהו העמותות במדינת ישראל, על מנת להזכיר להם את חובותיהן על

פי חוק ולשלוח להם התרעות. אני לא מסוגל לשלוח לכולן התרעות. היום יש לי

מספיק כוח אדם על מנת לטפל בבעייה של רישום. כפי שאמרתי, אנחנו עכשיו

משתלטים על הנושא של רישום עמותות. רישום יש, פיקוח אין. פיקוח יש יותר ממה

שהיה אבל לא ברמה משביעת רצון.

מה המחזור הכספי של העמותות האלה? כמה הכנסות יש לעמותות האלה, ל-18

אלף עמותות בשנה? הרב פרוש, בוא נשמע כעת נתון כספי. כמה אתה מעריך?

חה"כ מ' פרוש;

מיליארד.

בי גרינברגר;

אני יכול לתת לוועדה רק השערה. ב-1992 רק 11% הגישו דו"חות ו-90% האחרים

חסרים לי על מנת לעשות איזשהו חישוב אמין ואמיתי. אבל אני יכול להיעזר בסקר

שיצא עכשיו לאור מטעם מיגזר ההתנדבות והמלייכרים, שזה ארגון גג שכולל בתוכו

כ-170 מהעמותות וארגוני ההתנדבות הגדולים בארץ (כ-85% מהארגונים הללו הן

עמותות). בסקר שהם ערכו לגבי 1992, שכלל את ארגוני ההתנדבות הגדולים

במדינה, כמו ליב"י, המלחמה בסרטן, האגודה למען החייל, דיווחו על ממוצע

הכנסות של 30 מליון שקל פר ארגון.

גם האוניברסיטות זה עמותות?

בי גרינברגר;

לא, הו תאגידים על פי החוק של המועצה להשכלה גבוהה. ההכנסות של 100

ומשהו העמותות הגדולות (שענו על הסקר) היו 3.5 מיליארד שקל.

היו"ר י' מצא;

תן כמה דוגמאות של ארגונים שענו על הסקר.

בי גרינברגר;

אני לא אוכל להצביע על ההכנסות של כל אחד מהארגונים הללו בנפרד.

בבריאות; איגוד סיסטיק פיברוזיס בישראל, איגוד תורמי דם מתנדבים בישראל;

בדת; המרכז הישראלי של איחוד בתי הכנסת האורתודוכסים של אמריקה, שיש להם

סניף גדול פה בארץ; בזכויות האזרח; איגוד הצרכנים בישראל.

היו"ר י' מצא;

אנחנו יכולים לומר ש-3.5 מיליארד שקל זו הערכתך לגבי הכנסותיהן של 100

וכמה העמותות הגדולות?

בנפרד עשיתי הערכה לפי העמותות שדיווחו לי, ה-11% האלה, שהן בכל זאת

יותר מ-1000 עמותות. יצא ממוצע הכנסות של 650,000 שקל פר עמותה. אם אני

מכפיל את זה כפול 16,735 עמותות שהיו קיימות ב-92 אני יוצא עם 11 מיליארד

שקל. זה אמין בעיני כיוון שאם העמותות הגדולות הן 3 מיליארד אז עם כלל

העמותות, שהן בוודאי יותר קטנות, אפשר להגיע ל-11 מיליארד. 3.5 מיליארד על

העמותות הגדולות ועוד 8 מיליארד על כל יתר 15,000 העמותות. אני חייב להדגיש

שזה בערבון מוגבל כיוון שזה מבוסם על דגם מאוד קטן.

היו"ר י' מצא;

ההשערה מבוססת על מידגם של 100 עמותות גדולות ומידגם של 1000 עמותות

בינוניות וקטנות. המידגם הזה נותן לנו סדרי גודל של 11 מיליארד שקל. גם אם

טעית ב-50 עדיין אנחנו מדברים על 6-5 מיליארד ללא פיקוח.

בי גרינברגר!

אין פיקוח של רשם העמותות.

חה"כ מי פרוש;

למס הכנסה יש פיקוח?

בי גרינברגר;

למס הכנסה יש פיקוח אבל אני חייב להדגיש, שהפיקוח של מס הכנסה הוא

מנקודת מבט לגמרי אחרת. מס הכנסה בודק כמה מס העמותה הזו חייבת בפועל, אם

אפשר להצדיק את המעמד של המנכייל וכוי. כשאני בודק דוייח אני רוצה לדעת

שהעמותה הוציאה את הכספים על המטרות שהיא הצהירה עליהן; אני רוצה לדעת

שהחברים לא מקופחים בזכויותיהם כשהם באים להצביע על פעילות העמותה; אני

רוצה לדעת שהמנהלים של העמותה לא מנצלים את העמותה על מנת לקחת משכורות

יותר גבוהות מהממוצע וככה להעביר לידיהם רווחים תחת מסווה של עמותה. אז

הדגש הוא לגמרי אחר בפיקוח שלנו.

חה"כ מי פרוש;

זה כבר דבר אחר. תלוי מה התפקיד שלך; אם התפקיד שלך הוא רק להיות הרושם

או גם להיות המפקח.

בי גרינברגר;

אני אענה על השאלה. השאלה היתה האם התפקיד של רשם העמותות זה רק לרשום,

כשמו כן הוא, או שיש גם תפקיד של מפקח. הנושא של הפיקוח עומד במרכז החוק

החדש. בחוק רק 8 סעיפים מדברים על רישום ואילו 60 סעיפים מדברים על הפיקוח

והניהול של העמותות, זוהי הפרופורציה.

חה"כ מי פרוש;

מה חידשנו בזה שחייבנו לרשום עמותות? זה כדי לבטל את האגודות העותומניות

שחלק גדול מהן כבר אינם קיימות או שחידשנו איזשהו מנגנון חדש?

בי גרינברגר;

חידשנו מנגנון חדש. באגודות עותמניות הפיקוח היה בשלב הרישום. לפני

שאגודה עותומנית נרשמה המחוז היה צריך להעביר את התיק למשטרה; המשטרה נתנה

דעתה האם המייסדים הם עבריינים, האם יש איזשהי סיבה שלא לרשום את האגודות



העותומניות. ברגע שהעמותה נרשמה יצאה הודעה לעתונות ובכך תם הפיקוח. באה

הכנסת ואמרה שכשאגודה נרשמת זו רק התחלת הדרך. מה קורה עם הכספים אחרי

שהאגודה נרשמה כעמותה? החוק בא להעביר את כובד המשקל של הפיקוח משלב הרישום

(היום אנחנו לא מעבירים דרך קבע למשטרה אלא רק במקרים שיש לנו בסיס לחשדות)

לשלב של אחרי הרישום.

חה"כ מי פרוש;

כדי לקיים את הפיקוח הזה נדרש מנגנון גדול מאוד, אחרת זאת אשלייה.

בי גרינברגר!

זה בדיוק מה שאני אומר בכל הזדמנות. אני מרגיש שאיו מספיק מודעות, גם

בכנסת וגם בממשלה, למגמה הזאת של פיקוח, שבמשאבים הנתונים לרשותי היום

אינני מסוגל לקיים כיאות.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לסכם. אנחנו מקיימים את הדיון כדי להעלות לסדר היום הציבורי את

נושא העמותות ואי הפיקוח שקיים לגביהן. זו לא הפתעה בשבילנו. המספרים הם

19,000 עמותות ואותה כמות של אגודות עותומניות, שלגביהן החוק לא

מחייב פיקוח על ידי רשם העמותות. אני מעלה את זה היום על מנת לנסות להכניס

את זה למסגרת של פיקוח. אנחנו רואים שיש היום 19,000 עמותות, שבממוצע

70%-80% מהן לא מגישים דו"חות שנתיים ולא עומדים בתנאיי החוק, הם גם לא

עורכים אסיפות מנהליס ולא מגישים פרוטוקולים שלהן. זה חמור מאוד. יעז פירצה

אדירה שמאפשרת לנהל את הנושא הזה ללא כל יד מכוונת וללא כל בקרה.

נקודה שניה שהיא חמורה ומחייבת בדיקה היא הנושא הכספי. אנחנו מדברים על

מעל 10 מיליארד שקל ואפילו אם טעינו טעות גסה וחמורה וזה הרבה מתחת לזה,

זק עדיין מיליארדי שקלים.

חה"כ מי פרוש;

המגבית המאוחדת זו עמותה? וקרן היסוד? מה האישיות המשפטית שלהם?

בי גרינברגר;

הן לא עמותות. לגבי המגבית וקרן היסוד אני צריך לבדוק אה האישיות

המשפטית שלהן.

היו"ר י' מצא;

קופת חולים, שעכשיו עלתה לכותרות, היא אגודה עותומנית. זו דוגמא לסדר

הגודל של אותן עמותות שאין לגביהן בקרה בכלל, החוק לא מחייב. בעמותות עליהן

אנו מדברים לא נכללות קופות החולים ולא האוניברסיטאות ולא כל הנושא הזה.

די טפר;

רציתי להעיר בקשר לקופת החולים. החוק נחקק ב-81 והוא קבע ששר הפנים

יתקין תקנות לגבי סוגים שונים של אגודות עותומניות או עמותות. עד היום לא

התקינו תקנות כך שבתיאוריה, אם היו מתקינים תקנות לגבי קופות חולים, למשל,

הן היו הופכות להיות עמותות.

היו"ר י' מצא;

בחוק עצמו כתוב ששר הפנים יתקין תקנות לגבי אגודות עותומניות?



ד' טפר;

לגבי סוגים שונים של עמותות.

ב' גרינברגר;

בסעיף 65: "שר הפנים רשאי באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע

בתקנות שהוראה מהוראות החוק לא תחול על סוגי העמותות או שיחולו עליהם

שינויים, הכל כמפורט בתקנות". אני יכול גם להעיד שקופות החולים למיניהן היו

במגעים עם שרי הפנים בעבר על מנת להסדיר את רישומו כעמותות ומטעמים שונים

זה לא יצא.

היו"ר י' מצא;

רשם העמותות, המחוייב על פי חוק לקיים מעקב צמוד יותר, על פי האמצעים

שעומדים לרשותו, בשום פנים ואופן לא יכול לקיים את המעקב והפיקוח. אי

הפיקוח הוא חמור מאוד משום שיכול להיות שקיימות עמותות שפעילותן נוגדת את

חוקי מדינת ישראל ואי אפשר לעמוד על כך, אי אפשר לבדוק זאת. קיים צורך

לקיים את הבקרה הזאת על מנת לעמוד מקרוב על כך שהעמותות לא תפעלנה כנגד

חוקי יסוד של מדינת ישראל וכנגד מדינת ישראל בכללותה.

חייבים לתקן את החוק הקיים של חוק העמותות על מנת להביא למצב של יכולת

פיקוח צמודה יותר של הרשם, כולל העמדת אמצעים. חובה לתקן את חוק העמותות

ע"י מתן יתר פיקוח לגבי מצב של עמותות שפועלות או עלולות לפעול כנגד חוקי

מדינת ישראל. אני עומד להגיש חקיקה כזאת מחר, מחרתיים ולתקן את זה ולתבוע

את האמצעים.

האם תוכל לספר לי בפירוט מה קורה עם מוסדות פלשתינאים, מה ששאל הרב פרוש

בתחילת הישיבה, במזרח ירושלים, עמותות שקיימות, עמותות שפועלות, מחזורים

כספיים, מה מתבצע בהן, מה סדרי הפעילות? האם הן פועלות באופן מעשי להתנתק

מהכרה בישראל או לנתק את העיר, וכו'? האם יש לך אינפורמציות כאלה?

ב' גרינברגר;

פרט לסטטיסטיקה שהבאתי קודם אני לא יכול היום להאיר על השאלות שעכשיו

שאלת. חלק מהתשובות נמצאות אצלי בתיקים ואני יכול לאסוף את החומר הזה אבל

היום לא הייתי מוכן לזה.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לקיים בעוד בחודש דיון נוסף שנייעד אותו אך ורק לעמותות במזרח

ירושלים. אני מבקש שתלקט פרטים וידיעות ונתונים, לא רק על הגשת דו"חות,

אלא אם ישנת פעילות שיכולה להיראות כפעילות שנוגדת את החוק. אני אתן לך

דוגמא, אם יש עמותה במזרח ירושלים שבין יתר הפעילויות שלה, לא ההצהרות שלה,

מחליטה שהיא מתחילה להפעיל פונקציות עירוניות מסויימות, מתוך כוונה להתנתק

מהמדינה. למשל, יש פה עמותת איכות סביבה אך משמה אני לא יכול לדעת מהי.

ב' גרינברגר;

אני יכול לשער שקיימות שתי סיבות לכך שעמותות כאלה יירצו דווקא להירשם

בעמותה. ברגע שרשם העמותות חותם על תעודה אז הארגון מקבל איזשהי גושפנקא של

לגיטימציה, כיוון שהרשם אמור לבדוק האם העמותה היא מסווה לפעילות בלתי

חוקית. אם אני רשמתי את העמותה אז אדם יכול לתת את התעודה ולומר; הנה, רשם

העמותות מעיד על כך שאני לא מסווה לפעילות בלתי חוקית, כי אחרת הוא לא היה

רושם אותי. אז עצם התעודה נותן משהו חשוב מאוד.

מעבר לבך, העמותות האלה גם פעילות פעילות לגיטימית של איסוף כספים



למטרות המוצהרות ולכן הם רוצים שיהיה מנגנון של עמותה. אפשר מתחת לפני השטח

לפעול בכל מיני תחומים אחרים אבל יש להם את המעטפה של פעילות לגיטימית.

חה"כ מי פרוש;

יש כאן אגודות עותומניות ועמותות, אגודות

שיתופיות, חברות, הקדש, מוסדות יחודיים כמו האוניברסיטה שקיימים על פי חוק

ויש גם אפשרות של רישום שמות.

בי גרינברגר;

במזרח ירושלים יש גם פעילות של אגודות ירדניות, שהן מנוכרות, לפי חוות

דעת וותיקות של יועצים משפטיים במשרד הפנים.

חה"כ מי פרוש;

בל מי שרוצח לפתוח חשבון בבנק חייב אישור של אחד מאלה שאני מניתי כאן.

הבעיה היא שאנחנו מקיימים את כל זה אבל לא מפקחים.

בי גרינברגר;

היום אני מניח שלא תהיה שום בעיה שארגון, אפילו בלי רישום כעמותה, יוכל

ללכת לאחד הבנקים החדשים שנפתחו ביהודה ושומרון, הבנק הפלשתיני או הבנק

הירדני או כל מיני בנקים אחרים, ולפתוח שם חשבון בנק- ,ואף אחד לא ידרוש

מהארגון הזה את התעודה של רשם העמותות של מדינת ישראל.

חי קנר;

בנושא של אי הרישום של עמותות שמשמשות מסווה לפעילות בלתי חוקית; כאן יש

שני גורמים שאני חושבת שצריכים להיות מובאים בדיון הבא. אחד זה המשטרה,

בעיקר מחלקת המודיעין, והשני זה שרות הבטחון הכללי. אני זוכרת שבתקופה

קודמת הרשמים העבירו מאסה די גדולה של שמות של עמותות ערביות לבדיקת

המשטרה. זה נעשה כפעולה שבשיגרה והמשטרה היתה צריכה לבדוק את השאלה של

המסווה. השאלה של פעילות במטווה של פעילות בלתי חוקית היא קשה. כשאדם אומר,

גם בצד היהודי, שהוא רוצה לעשות פעולות למען מטרה חיובית אז גם אם הוא

עבריין אי אפשר לאסור זאת עליו. למשל אנחנו דיברנו על אסירים שרוצים להקים

קרן לחינוך ילדי אסירים. אז יש להם רישום פלילי מכאן ועד הודעה חדשה אבל

המטרה היא חיובית. אני חושבת צריך לעשות שילוב של עבודות חקירות ועבודת

מודיעין, לבדוק האם קוראים לזה חינוך אבל בעצם זה סמים או זו חתירה החת

השלטון או פעילות אחרת. האבחנה בין המשטרה לשב"כ היא שהשב"כ עושה חקירות

על חתירה נגד השלטון והמשטרה עושה חקירות על פעילות פלילית. המשטרה מקבלת

תיקים רק כשיש אצל הרשם חשש ראשוני שהיא עשוייה לשמש מסווה לפעילות בלתי

חוקית פלילית. אני חושבת שהרשם אף פעם עוד לא רשם שיש התנגדות של המשטרה או

של השב"כ. הרבה פעמים אנחנו אפילו מתייעצים בעניין הזה עם פרקליטות המדינה,

אם זה יעמוד בבקורת של בג"ץ או לא.

מה שחסר לי כאן הוא שעמותה שנרשמה יכולה להתחיל בדין ולהמשיך אחר כך שלא

בדין. האם מישהו עוקב גם בפן המשטרתי על הפעילות שלהם?

היו"ר י' מצא;

אז תכיני לנו את החומר הזה מצידך ואנחנו נשמע ממך דוייח על הפעילות.

יוזמן גם מפקד המחוז ונשמע ממנו פרטים נוספים, אלו שאפשר לפרסמם. אני גם

אבקש את משרד ראש הממשלה, שמעורב בימים האלו בבדיקה של עמותות במזרח

ירושלים ומוסדות פלשתינאים שונים, להופיע בפני הוועדה ולתת דיווח.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00