הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב/ י"ג בסיון התשנ"ד, 23.05.1994, בשעה 10:00

נכחו;

היו"ר י. מצא

פ. בדש

ש. בוחבוט

י. ביבי

א. דייו

י. וכונו

א. יחזקאל

ר. נחמן

מ. פרוש

ר. פנחסי

מ. שטרית

שר הבינוי וחשיכון, ב. בן-אליעזר

א. מזרחי, מנכ"ל משרד השיכון

ר. אבלסון, משרד השיכון

ט. אלדור, מנחלת אגף בינוי ערים, משרד השיכון

צ. בירן, לשכה משפטית, משרד השיכון

נ. פלד, משרד השיכון

ח. גבאי, משרד השיכון

י. אטף, משרד השיכון

מ. ורדי, מינהל מקרקעי ישראל

ח. שחורי, מינהל מקרקעי ישראל

ב. היימן, משרד הפנים

נ. כהן, משרד הפנים

א. פורטן, לשכה משפטית, משרד הפנים

ג. גולן, משרד הפנים

ד. דרור-הכהן, ממונה על יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

א. ניסן, משרד האוצר

ח. מרגליות, עוי'ד, לשכה משפטית, משרד המטחר והתעשיה

ש. ברזילי, מרכז השלטון המקומי

א. שדות, לשכת המהנדסים והאדריכלים

י. שגיא, החברה להגנת הטבע

ר. אדם, משרד לאיכות הסביבה

ו. ברכיה, משרד לאיכות הטביבה

א. דמביץ

י. שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשנ"ד-1994



הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה) (תיקון מס' 6). התשנ"ד-1994

היו"ר י. מצא; אנחנו נמצאים בימים של עלייה אדירת מימדים.

כולם האמינו שעומדים להגיע מליון יהודים

בצורה דרמטית, מהירה. זכינו לחצי מליון, אבל היתה אז בנייה מאסיבית

והיה צריך אז את החוק הזה. הממשלה מאריכה את החוק, או מבקשת להאריך את

החוק, פעם חמישית ואנחנו, בישיבות האלה, הגענו למצב שכיוון שתוקפו של

החוק פג ב-30 באפריל, והממשלה הגישה אותו לוועדה סמוך לתאריך הזה

הוועדה התחילה את הדיון, וגס לאחר השלושים באפריל לא היה חוק. קיימנו

דיון משפטי, עם חוות דעת משפטיות, על מנת בכל זאת למצות את הדיון. זאת

הישיבה השלישית לגופו של עניין, ואני רוצה שנסיים את הדיון בנושא לא

יאוחר מהישיבה הבאה.

לי יש רושם, ויותר מרושם, שלו לא הייתם עומדים על כך שיש צורך בחוק

הזה, יכול מאוד להיות שהייתם מגיעים למסקנה שאני מגיע אליה, שאפשר

לפעול על פי תיקון 26 ותיקון 26. יכולתם להעמיד את תיקון 26 בניסיון

מעשי והייתם מגיעים למסקנה שיכול להיות שהתיקון. מספק, מביא לזריז

הליכים, וגם שומר על איכות הסביבה, כי זה לא חוק הוראות שעה, ועבדנו על

תיקון 26 הרבה מאוד. אני רוצה לשמוע מבני והניימן, או מהיועץ המשפטי של

משרד הפנים, או מהמנכ"ל, האם תיקון 26 הועמד במבחן המציאות, או לא?

כתבתי לראש הממשלה, שיבחן היטב תשקול פעם נוספת, בלי להדבק לעמדות, אם

יש צורך בחוק.

בפנינו ים של טבלאות, שהוצגו לבקשתנ על ידי משרד השיכון. הטבלאות האלה

חולקו לחברים, יש כעת תיקים חדשים, כי הנתונים השתנו בשל תיקונים שנעשו

על ידי משרד השיכון.

אני מפנה שאלה לכולם, גם לחברה להגנת הטבע, ולגופים הציבוריים האחרים

שמיוצגים כאן, ובעיקר למשרד הפנים ולמשרד השיכון מתוך היחידות שאושרו

לבנייה,340,000 זה במגזר הציבורי והפרטי גם כן יחד, כמה נוצלו בהתחלות

בנייה? ושאלה שנייה מתוך אלו שנוצלו בהתחלות בנייה, כמה נסתיימה

בנייתם, ומכאן נקבל יתרה של יחידות דיור מתוך אותם 340,000 שעדיין

עומדות לרשותכם. הנתון גם השתנה בין הדו"ח הזה לדו"ח האחר.

כמו כן אני רוצה לדעת מכם כמה נותרו לבנייה מהמגזר הפרטי, כמה ניצל

מה-340,000. אני רוצה לדעת אם אומנם היום למשרד השיכון אין מה לבנות.

יש תחושה שיש לו כמות אדירה שהוא יכול להתחיל לבנות, שמפיקה לו לפחות

לשנתיים. לגבי הנושא של הקרקעות החקלאיות, במהלך 6 חודשים הוצאתי

הודעות, עוד בטרם דו"ח מבקר המדינה, ויש לי את ההודעות שלי לעיתונות.

טענתי ששינוי היעוד של הקרקע החקלאית נעשה ללא מדיניות של ממשלת ישראל,

וראיתי את זה בחומרה. קראתי אתמול בלילה את הפרק על מינהל מקרקעי

ישראל, של יעודי קרקע, שינוי יעודים, מבקרת המדינה מתרעמת על מועצת

המינהל שלא קיימה דיונים, ולא קבעה מדיניות לגבי הקרקע החקלאית. אני

רוצה לשמוע התייחסות לנקודה הזאת הקרקע החקלאית הזאת, ששונה יעודה,

חלקה הגדול נוצל לספקולציות עד לתשקיפים בבורסה. וכשאני קורא את הדו"ח

הזה שלכם, ושל משרד הפנים, אני למד שאומנם תוכניות רבות של קרקע

חקלאית, בגלל השינוי של קרקע חקלאית, לא הגיעו לידי מימוש בנייה. אני

פונה למשרד הפנים, מכל אותם יחידות דיור שלא נוצלו לבנייה, כמה מהם

שייכות לקטגוריה שיושבות על קרקע חקלאית שהיעוד שלה שונה לבנייה?



אתת מדבר על 120,000 יחידות דיור שטרם אושרו בוולאלים, ושנמצאות

בדיונים, ואתה מדבר בדו"ח שלך על עוד 60,000 יחידות דיור שלא הוגשו

עוד, אבל שנמצאות בוולאלים. כלומר אתה מדבר על ואלאלים, על ועדות

מיוחדות, שעומדות להם תוכניות לדיונים על 180,000 ביחד. מה זה 180,000?

כמה זמן הן עומדות שם? למה הן לא מאושרות? הקמנו את הוולאל כדי שבמכת

מחץ יאשרו תוכניות, אז למה זה תקוע?

אני רואה לפי לימוד החומר שלפני, מיום ליום הולכות ומצטמקות הבקשות

שמוגשות לוולאלים, יש ירידה מהשנה הראשונה לשנה השנייה ולשנה השלישית,

וזה משום שמלאי קרקעות כנראה אזל, ולפתע באה הצעקה הגדולה. ואני רוצה

לדעת ממך תשובה, בני היימן, משרד הפנים, מה היה קורה אם באפריל לא

היינו מאשרים את הנושא של וועדות מיוחדות לתיכנון עד סוף אפריל, ולא

היינו נותנים חצי שנה נוספת. האם מבחינת הקפי הבקשות שלא היו מוגשות,

זה היה משמעותי?

ס. אלדור! הבאנו היום את הנתונים שהתבקשנו להביא,

והבאנו דו"ח מתוקן בדו"ח המקורי שלנו כללנו

במחוז המרכז, גם פרוייקטים של מינהל מקרקעי ישראל,על פי סיווג של המס,

הבנייה שנבנת על אדמות משווקות ישירות על ידי מינהל מקרקעי ישראל,

נזכרת כבנייה פרטית, ועל כן למען בהירות הנתונים, אנחנו הפרדנו את

התוכניות של המינהל ואישרנו בתוך הנתונים שלנו תוכניות משרד הבינוי

והשיכון בלבד, על מנת שתהיה חדות נתונים באשר לדיווח ביצועי בנייה.

לגבי בנייה ציבורית יש כמובן דיווח מפורט באשר לביצוע בנייה. באשר

לבנייה פרטית, הדרך היחידה להגיע למימושים לבדיקת מימושי התוכניות,

כלומר בנייה בפועל, אלה נתוני מס, וכפי שאמרתי, על מנת שניתן יהיה

לעשות זאת אנחנו חידדנו את הנתונים שלנו וזה מקור השוני.

משרד השיכון כמעט ואיננו פעיל במחוז תל אביב, ולכן אנחנו התייחסנו אך

ורק ל-320,000.

למה משרד השיכון לא מעורב בבנייה המאסיבית,

או בכלל באזור תל אביב והסביבה?

ס. אלדור; לנו לא היו שם קרקעות שעמדו לרשותינו.

היו"ר י. מצא-. שכונות העוני, שכונת הארגזים, השכונות

שלורם מטפלת בהם.

ס. אלדור; לורם לא פועלת במחוז תל אביב, לוד, רמלה בית

דגן, ראש העין, זה לא מחוז תל אביב.

היו"ר י. מצא; שיכון ופיתוח טיפלה בהם, אלה קרקעות, כל

השכונות, אותן שכונות עוני שישבו על אזורים

מאז 48' ושהשתנו, ויושבות עוד היום, למה אתם לא מנצלים את הקרקע הזאת?

ח. שחורי; הנושא של השכונות הבעייתיות, שכונות שבהן

מצב הפינויים ומצב הסדר קרקעות הוא קשה

מאוד, נמצאות בטיפול, שכונת ארגזים ביחוד, ומדרון יפו, ועוד שכונות,

שהן שכונות מאוד בעייתיות כרגע. סוג השכונות שבהן יש צורך בפינויים

מאסיבים, ומקבל טיפול נקודתי של תיכנון מיוחד שבו ניתן לתכנן, שבו ניתן



לבנות תוך כדי פינויים ולהעביר את התושבים תוך כדי תסדר איתם למקומות

בנייה חדשים, או למקומות חילופיים, הנושא הזה נמצא בטיפול מחוז תל

אביב, ומתקדם יפה. תוכנית שכונת הארגזים נמצאת בשלבים מתקדמים. כפר שלם

כנ"ל, התוכניות נמצאות במצב תיכנוני מתקדם.

היו"ר י. מצא; את יודעת שזה מתקדם כבר 48 שנים.

ח. שחורי; אבל עד היום לא היתה אפשרות לבוא לידי

הידברות לקבל כספים לפינויים ולהעברה. היום

זה מקבל את הביטוי.

א. מזרחי; יש. כאן 61,066 יחידות דיור במחוז תל אביב,

אני מציע שהאוצר יספר לנו קצת על מהות

יחידות הדיור האלה בתל אביב, ומה הן כוללות. האם אלה יחידות דיור

אמיתיות, האם אלה הרחבות של בתים, האם אלה גגות על בתים?

א. ניסו; אם אני זוכר נכון, 21,000. יחידות בערך אושרו

בוולאל במחוז תל אביב,;- ועוד כ-12,000 או

13,000 בהליך הרגיל, זה המחוז שבו ההליך הרגיל עבד בצורה חזקה.

היו"ר י. מצא; כלומר יחד כ-35 עד 40 אלף יחידות.

א. ניסן; 33-34 אלף יחידות אושרו. יש שלוש בעיות

עיקריות במחוז תל אביב, דבר ראשון זה ערוב

ביו קרקע פרטית לקרקע מדינה, להגיע להסדר עם בעלים פרטיים, והמדינה

מצליחה להגיע להסדר עם בעלים פרטיים בקושי מאוד רב, להגיע להסדרי

פיתוח, להסדרים של שיווק קרקע של בנייה, זה דבר כמעט בלתי אפשרי. הדבר

השני, זה נושא של פינויים, אזורים שלמים, אלפי יחידות דיור, מעבר

ל-10,000, אלה בעצם דירות שיתפנו רק אחרי שאזורים שלמים יפונו, זה לא

אזור שצריך לפנות בית אחד, בשביל לבנות שיכונים של מאוד יחידות דיור.

היו"ר י. מצא; ח"כ שיטרית, נאמר כאן שמשרד הבינוי לא עוסק

בבנייה במרכז תל אביב וזה הדליק לי את הנורה

האדומה. חלק מהצעקה הזו, שאין דירות, מתייחס לאזור הזה, אזור הביקוש

שהוא לב הביקוש הוא תל אביב. הייתי יו"ר שיכון ופיתוח, ואני יודע על

מאות רבות של דונמים ועשרות רבות של דונמים, שצריך היה לפנות אותם

ואפשר היה לספק בהם גם דירות וגם לענות למשאלות הלב של מיסכנים

ואומללים, וזה לא נעשה. אומרת הגברת שזה מתקדם, אבל ייתכן שזה מתקדם

כבר 44 שנים? במסגרת הוואלל, מופיע בדו"ח, בשורה אחרונה, ש-21,000

יחידות דיור אושרו באזורים מסוג זה, ואי אפשר לקדם את הבנייה, אז כעת

משיב האוצר מדוע אי אפשר לקדם שם את הבנייה.

א. מזרחי; מדובר פה על 21,000 יחידות דיור שאושרו

בוואלאל ולא אושרו בוועדה המחוזית. בוועדה

המחוזית אושרו בהליכים רגילים עוד 13,000 יחידות דיור, כדי שאנחנו נבין

על מה מדובר אנחנו דיברנו בישיבה הקודמת על צורך של בין 60,000

ל-70,000 יחידות דיור, באזורי הביקוש, במרכז הארץ, אנחנו מיד נסביר למה

משרד הבינוי והשיכון לא עוסק במחוז תל אביב, ואני מבקש את ידידי מהאוצר

להסביר בדיוק מה החלוקה של אותם 21,000 יחידות דיור, מכיון שכמות

יחידות הקרקע שאושרה היא מועטה. אין אפשרות לבנות במאסה במחוז תל אביב,



מכיוון שכפי שאמר כבוד היו"ר זמן הטיפול בכפר שלם היה 48 שנה, כל

ממשלות ישראל טיפלו, זה לא אוזלת ידם של פוליטיקאים ופקידים. השטח

מכתיב את העניין, כי אם במקום שבו אתה צריך לבנות בניין של 16 דיירים,

יש לד צורך לפנות 30 איש או 30 משפחות, ואתה צריך לשלם שם מספר מליוני

דולארים, זה קשה, ומי שמכיר את כפר שלם יודע שאוכלוסיית כפר שלם התחילה

מ-200 משפחות והיום היא מונה 600 משפחות.

היו"ר י. מצא; כשאישרו תוכניות על פי ואלאלים, עשרות אלפי

יחידות דיור אושרו על פי ואלאלים, ולא

נוצלו. אני לא מקבל שממשלות ישראל טיפלו ברצינות בנושא הזה של הארגזים,

בנושא הזה של כפר שלם, בנושא הזה של שכונות העוני, ולא מקבל שזה לא

ריווחי ולא מציאות שאפשר גם לתת שיכון, וגם לבנות במקום את אותם מגדלים

שיתנו את ההכנסות בצידם.

מ. שיטרית; הדיון הזה מוכיח רק דבר אחד, שחרף הוואלאלים

שקיימים שלוש שנים, ותוכניות לאשר מהר והכל,

המסכנים נשארו מסכנים.

פ. בדש; צריך לזכור שהוואלאל הואי לא רק יחידות דיור,

הוא גם לתעשייה.

היו"ר י. מצא; הנושא הזה גם קשור לתעשייה, וכמה קרקע

חקלאית הפכה לתעשייה ולא הוצאה לתעשייה.

נ. רוו; פיני נגע בשאלת מפתח. מה מטרת החוק הזה? אם

אנחנו מדברים על כך שאין תעשייה בפריפריה,

וצריכים ואלאלים כי ישנם בעיות של הפשרת קרקע, ואין קרקע בשביל להקים

עליה תעשייה כדי לאפשר תעסוקה בפריפריה, אני בעד הדבר הזה. אם מטרת

הוואלאלים היא להפשיר קרקעות במרכז הארץ, שזה עומד בסתירה כפי שנאמר

בחוק הקיים, מה מטרת החוק הזה? אני מבקש שההחלטה תהיה החלטה רצינית,

מבחינת ההגיון שבה. האם אנחנו יכולים . לקבל נתונים, כמה יחידות דיור

גמורות, מוכנות למסירה עומדות היום ריקות בידי משרד השיכון וקבלנים

פרטיים? הממשלה שאתה היית חבר בה יהושע, בנתה מאות אלפים של יחידות

דיור, 106,000 יחידות דיור. אני מבקש לדעת כמה יחידות. דיור לא מכורות

עדייו נמצאות ואיפה. אני גם מבקש לדעת איפה הן אותן יחידות הדיור

שנמצאות בבנייה היום, באיזה שלבים הן נמצאות. ההסברים שנתת פה הם לא

הסברים מספקים. אני מבקש לדעת, מהבחינה של מלאי הקרקעות, אני רוצה לדעת

בכמה מהקיבוצים יופשרו אדמות חקלאיות. יש שינוי יעוד של קרקעות

החקלאות. אני רוצה לדבר על הדברים האלה היום כדי שבעוד שנתיים לא נשב

בדו"ח מבקרת המדינה בדיון נוסף.

פ. בדש; אני רק הערתי שכל הנושא של הפשרת קרקע

חקלאית, או העברתה בכלל לאישורים בוואלאלים

במסגרת תקנה 611, הוא מוקפא, אז אין לזה המשכיות בכל מקרה.

מ. שיטרית; אני מבקש לדעת אם התגברתם על הסוגיה

המשפטית. אסור לדון בחוק הזה בכלל, אלא אם

הממשלה תגיש את החוק הזה מחדש.



היו"ר י. מצא! קיימנו דיון ממצה מאוד, שרק משפטנים השתתפו

בו, וסופו של דבר, הגיעו כל המשפטנים, כולל

אלה שחושבים שאין לנו הרשות להמשיך ולדון, שלפי בסעיף מסוים, נדמה לי

סעיף 10, אפשר לקיים את הדיון החוזר. צדקו בסופו של דבר המשפטנים,

שהחזיקו בדעה שאנחנו צריכים לקיים את הדיון בחוק הזה.

א. ניסו; בנוגע לשלוש הסיבות העיקריות מדוע התוכניות

במחוז תל אביב לא מומשו ברובן. במחוז תל

אביב 34,000 אושרו בשני הליכים של הוולאל ולא של הולאל, ורובם לא מומשו

משלוש סיבות עקריות, 1. זה ערוב בין בעלות פרטית לבעלות מדינה, צריך

להגיע להסדרים וזה בעייתי בקרקע. 2. זה מתחמים שלמים של פינויים. 3.

אלפי יחידות דיור אושרו כתוספת על בתים קיימים, בניינים של 4-3 קומות.

מוך הבניינים האלה 12,000 זה הרחבות של גגות, עם חוקי בתים משותפים, אז

יש לנו בעיה איך לנצל את זה.

היו"ר י. מצא; למה לא מקדמים את 21,000 יחידות הדיור

שאושרו בוולאלים? איפה הם?

א. ניסן; אתן לך דוגמא שעלתה כאן. שכונת הארגזים, 890

יחידות דיור, מתחם שלם שצריך לפנות אותו כי

יש שם בנייה מתפוררת ואי אפשר להמשיך ככה. כל עוד לא יפנו יצטרכו

להשקיע שם תקציבי שיקום שכונות הרבה יותר מהפינויים. הגיע המנהל, אישר

את התוכנית הזאת, ואישר אותה בוואלאל, ועכשיו הוא יוצא לפרוייקט שלם של

פינוי מחדש, כולל עידוד של המדינה, השתתפות בתקציבים של הקבלן שיפנה

אותם ויבנה, ויצליחו סוף סוף לפתור את הבעיה הזא של שכונת הארגזים.

קיבלתי עכשיו את המסמכים של המכרז שמתכוונים להוציא, שבו הקבלן יפנה

ויבנה, ויחוייב להציע פינוי. המדינה תשתתף ותסבסד לו, ואני מקווה

שהפרוייקט הזה יסתיים. אם זה יתבצע ב-10 שנים זה יהיה טוב, חלק יהיה

עכשיו וחלק יהיה בהמשך.

היו"ר י. מצא; 21,000 יחידות הדיור האלה שכאן בפנינו, איפה

הם! באיזו מסגרת הם?

א. ניסו; חלק בתל אביב, חלק ביפו.

היו"ר י. מצא; וזה לא מתקדם בגלל פינויים והסדרי קרקעות.

וזה יכול להמשך שנים אחדות. למה נזקקים

לוואלאל בכללי אתה לא חושב שיש הערמה על החוק? שאלתי על 21,000 יחידות

דיור שאינם גגות שעל קרקעות בעייתיות שקשורות עם פינויים, עם הסדרי

קרקע, עם מפונים, עם בעיות מסוגים שונים, ואתה מסכים איתי שזה לפחות

שנים אחדות. למה נזקקתם ואתם הולכים ותובעים ועומדים על כך שתוכניות

מסוג זה תאושרנה בוואלאלן אתה לא חושש שחלק מחן לפחות יכולות להיות

ספקולציה בורסאית כדי להעמיד אותם על תשקיפים לעלות ערך בבורסה ולמכור

מניות כשמאחורי זה אוויר, אי אפשר לבנות?

א. ניסו; ייתכן שחלק זה ספקולציה, אני לא יכול להתכחש

לזה. לגבי רוב היחידות חייבים מתי שהוא

להתחיל את הפרוייקט, אז הפינוי יתמשך מספר שנים רב, אבל בשנים



הראשונות, כדי להגיע להסדר קרקעות עם בעלים פרטיים, חייבים שתהיה

תוכנית, וכדי שתהיה תוכנית חייבים לאשר אותה.

למיג בוואלאל, עוד חודשיים, עוד שלושה.

א. כיסי; זה לא עוד חודשיים עוד שלושה.

היו"ר י. מצא; כלומר, זה לכפות באמצעות החוק הזה.

א. ניסו! הוואלאל איפשר הרחבה של הצע קרקע מתוכננת.

ס. אלדור; בשנים 93-90 באזור תל אביב, נבנו 17,000

יחידות דיור, מתוכם רק 1860 בנייה ציבורית,

כלומר הרוב זה בנייה פרטית. למען הדיוק, אין ספק שחלק מהתוכניות

שהוזכרו פה מומשו, אלה נתונים של לישכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נ. רוו; כמה התחלות בנייה בוצעו בשנת 90? כמה התחלות

בנייה בוצעו בשנת 91? כמה התחלות בוצעו בשנת

92? כמה התחלות בוצעו בשנת 93? אני רוצה לדעת מתי היו התחלות הבנייה,

באיזה תקופה היו התחלות הבנייה, כמה זמן לקח לבנות. אני מבקש לדעת כמה

מתוך התחלות הבנייה הללו נגמרו בשנים הללו, כי אנחנו יודעים בדיוק מתי

מתחיל ומתי נגמר, וכאן אנחנו מדברים על ולאלים שהמהירות זה הדבר החשוב

שהם באו להשיג.

ס. אלדור; משרד השיכון אישר 177 יחידות דיור במסגרת

ולאל, בנייתם של 111 יחידות דיור הסתיימה.

היתרה של 66,000 יחידות דיור מתפזרת על כלל המחוזות, וזה כולל מחוז

הגליל, מחוז הנגב, מחוז חיפה ירושלים, והמרכז, בתוך שלושה מחוזות מתוך

ה-5, מתוך ה-66,000, יתרת המלאי 14,000, נותרו בשלושת המחוזות המוגדרים

כאזורי ביקוש, מחוז חיפה, מחוז המרכז ומחוז ירושלים. במסגרת מחוז הדרום

ישנם מספר ישובים שגם אותם אנחנו כוללים באזורי הביקוש המורחבים, ואלה

הישובים אשדוד, אשקלון, קרית גת וקרית מלאכי. בארבעת הישובים האלה נותר

לנו מלאי נוסף של 6000 יחידות דיור. יש לנו על הנתונים האלה גם התפלגות

מחוזית, והמנכ''ל הציג אותם לפני שבוע.

היו"ר י. מצא; כאשר את אומרת ש-111,000 ניבנו, מה פרוש

ניבנו, באיזה מצב הם נמצאים, חפירה התקדמות,

מכירה?

ס. אלדור; נושא הדיווח, התקדמות הבנייה, הוא מאוד

מסודר. אני יכולה לומר ברמה גבוהה מאוד של

ודאות שרוב רובם של היחידות האלה הסתיימו, בידיו של משרד השיכון עדיין

נותרו כ-10,000 יחידות דיור לא מכורות, מתוך ה-110,000 האלה ומ-40,000

שלפני כמה שנים נותרו לנו שלא היו מכורות. הן מרוכזות בפריפריה הרחוקה,

במקומות כמו אופקים וכדו'.

היו"ר י. מצא; מתוך 320,000 יחידות הדיור, 111,000 נבנו

ונוצלו?



א. מזרחי; אם כתוב שסך הכל 320,000 מתוכם ברמה מתערית,

דהיינו שאי אפשר בכלל לבנות אותם, דהיינו רק

40,000 מתוכם תוכניות מפורטות שאפשר לבנות 176,000, מתוכם נבנו 110,000

רוב רובן של היחידות האלה נסתיימה בנייתם.

היו"ר י. מצא; את רוצה לומר לי ש-111,000 שניגשו לבנייה,

מרביתם נסתיימה בנייתם, ושווקו, ובידי משרד

השיכון יש אך ורק כ-10,000 יחידות דיור שהם בפריפריות הרחוקות, מה

שאנחנו מכירים כערי פיתוח או משמרות?

נ. רון; ההנחה שלי כאן אומרת, שמדיניות הממשלה

הקודמת, שהיתה עד יולי 92, ביקשה להסדיר גם

תכנון מלאי וגם לאפשר בנייה מזורזת. האם זה נכון, שמה שאמרה הגברת

סופיה אלדור לגבי הבנייה נוגע לכל אותן תוכניות העבודה והביצוע, עם

ההשלמה והביצוע, בחלק מהתקופה על ידי הממשלה הזאת, אבל עיקר העבודה על

ידי הממשלה הקודמת? האם זה נכון שכתוצאה מהחלטת הממשלה החל מ-13 ביולי

92, להפסיק את הבנייה הציבורית, בעצם, כל מה שאתם עשיתם, וכל מה

שהגורמים הפרטיים יכולו לעשות, זה להסתפק במה שעשתה הממשלה הקודמת,

ומאותו תאריך, 13 ביולי 92, שהופסקה הבנייה הציבורית, על פי מדיניות

הממשלה הזאת, ועד היום, שאתם מבקשים לזרז תהליכים, בעצם המדיניות של

הממשלה הזאת הביאה לידי כך שיווצר מחסור?

א. מזרחי; הנתונים שנמצאים פה הם נתונים לגבי אישורים

בוולאל שניתנו בשנות קיומה של הוואלאל,

ומדובר פה על 110,000 יחידות דיור שנבנו, לאחר שקבלו את אישור הוואלאל

רובן ככולן נסתיימה בנייתן, ורובן ככולן שווקו, למעט 8000 יחידות דיור

שהוקפאו על ידי הממשלה בשבתה בוועדת שרים לקליטה. ה-8000 האלה הוקפאו

לטובת קשישים נכים ומשפחות חד הוריות מקרב העולים החדשים, אותם 8000

אלה עומדות להתאכלס, לפי קצב שנקבע על ידי משרד הקליטה.

תוכנית המתאר עדיין לא אושרה שם, וזה כבר

שנים של טיפול. לדעתי זה לא שייך לוואלאל,

זה שייך לעבודה, ישיבות וקביעות ודיונים, וקידום נושא. לפני שהיצור הזה

שנקרא ולאלים, בא לעולם, כמה אושרו בוועדות רגילות לאישורי בנייה בשנים

רגילות, 50,000 לשנה, 100,000 לשנה? אם אני יודע שכל שנה בלי הוואלאלים

מאשרים 70-60 יחידות דיור בלאו הכי, אז מה הועילו הוולאלים? אתם מדברים

על תוכניות מפורטות בוולאלים או גם תוכניות מתאר בוולאלים לקיים?

א. פורטו; בתחילה החוק לא קבע כללים לענין הזה, וכעבור

כשנה אנחנו הפקנו לקחים. בחוק ישנה הוראה

מפורשת שניתן לאשר רק תוכניות מפורטות, כך שהתוכניות שאושרו של משרד

השיכון, שהם מתאריות, הם היו בשלב שלפני תיקון החוק.

פ. בדש; בכמה מקומות יש תוכניות מתאר מאושרות שיש

בהם בכלל ולאלים, תוכניות מפורטות לאישור?

יכול להיות שנגיע למצב שתגידו לנו שאין תוכניות מתאר, אז רק בעוד 6

חודשים יהיו לנו כמה תוכניות מתאר רציניות, שבכלל כל החוק הזה מיותר.

יש לי היום תוכניות מתאר ל-200,000 יחידות דיור, ואני צריך עוד 20

תוכניות מפורטות כדי לקדם.



היו"ר י. מצא; מתוך ה-319 שהוגשו, 45,000 מהס הם ברמה

מתארית, פרושו של דבר שהם עדיין מגששים

באפילה.

פ. בדש! אם זה נכון שיש לכם רק 45,000 מתארי, זאת

אומרת שמקסימום המפורטות יכולות לאשר 45.

י. ביבי; יש לנו מדינה קטנה ואתם מצמצמים אותה יותר.

אתה יכול תקופה מטויימת לעשות תוכניות

מפורטות, אבל אם אתה לא רואה את המתאר הכללי, איפה הכבישים, איפה

התכנון, איך אתה יכול לבנות מדינה על תוכניות מפורטות? זה אטון. מדובר

בשטח חקלאי שהכוונה להפוך אותו. כמה? רוצים להפוך את כל החקלאות? כמה

אחוזים? איפה? איזה קרקעות חקלאיות רוצים להעביר? הנתונים האלה חטרים.

כמה תוכניות המדינה רוצה להגיש, וכמה תוכניות פרטיות. אם היו לנו את כל

הנתונים האלה היינו יכולים לראות איך אנחנו מתקדמים הלאה.

פ. בדש; כל הבנייה שבנושא החקלאי, כל הנושא של תקנה

11, אם היא לא תואמת מתארית, זה רק אם יש

תוכנית מתאר לענין של העברה משטח חקלאי לשטח של -בנייה, אפשר לממש את

השטח.

היו"ר י. מצא! ה-611 לא יכול לעבוד בלי ולאל, הוא יכול

לעבוד, אבל הוא נשאר באוצר במינהל. 611 עובד

במתואם עם הוולאל, הוא חופשי, הוא מריץ את זה בוולאל, הוולאל מאשר את

זה נגמר כל הטיפור, ואז מתחילות אותן בעיות.

לפני 611 לאפשר קרקע חקלאית לבנייה היה

תהליך ארוך וממושך, היום רשות יכולה לעשות

שינוי טאבו ויכולה להוציא תוכנית מתאר לעשות שינוי טאבו, גם בלי

הוואלאל. בעקבות 611 אתה לא צריך את כל התהליכים הארוכים האלה, אפשר

ללכת לתוכנית מפורטת, הרשות מחליטה.

היו"ר י. מצא; חנה שחורי, תארי לנו את 611 והקשר שלו

לוואלאל.

ח. שחורי; 611 היא יוזמה של בעל זכויות בקרקע של ישוב

חקלאי, שבא ומגיש תוכנית באישור מינהל

מקרקעי ישראל, או שהמינהל מגיש בשמו, בהתאם להטדר בין שני הגופים, מגיש

תוכנית לאישור ועדות תיכנון דרך הולאל.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר! כל נושא 611 מוקפא בהנחייתי ושותפים לזה גם

מנכ"ל משרד הפנים, מנכ'יל משרד הבינוי

והשיכון, ועוד כל מיני אנשים. הקרן הקיימת לישראל יטיימו את העבודה

שלהם, אני מעריך שבתוך שבועיים עד שלושה שבועות יגישו את ההמלצות שלהם,

כמתחייב בדין, לשר הבינוי והשיכון ולשר האוצר.

היו"ר י. מצא; אנחנו לא דנים לא ב-611 ולא ב-533 ולא

נכנטים לזה כלל וכלל. 140,000 דונם הופשרו

לקרקע חקלאית, וב-140,000 ו-50% מהם לפחות לא נוצלו, בהליכי בנייה. זה

מדו"ח שיש פה. ונשאלת השאלה אם כבר הופשרה קרקע חקלאית, ועברה את ההליך



הזה, אז למה מי שהיה צריך לנצל את זה לבנייה לא הגיש את זה? ואז עומדת

השאלה של ספקולציה, באה שאלה אחרת, יש 21,000 יחידות דיור, לפי הדו"ח

שלכם אושרו בתל אביב 21,000 יחידות, ועוד 13 אלף במסגרת ועדות רגילות,

יחד 34,000 יחידות דיור. ה-21,000 האלה חלקם הגדול לא קודמה בנייתם בתל

אביב, באזור הכי מבוקש, אז אומר לי האוצר, ואומרים לי אנשי משרד השיכון

והמינהל, בצדק, שזו קרקע בעייתית, פולשים לשם כל צרות תעולם. אם כל

צרות העולם נמצאת שם, למה לנצל אותם במסגרת הוואלאל? למה לא ועדה

רגילה, עוד 3 חודשים עוד 6 חודשים ז אומרים לי כאן שכדי להגיע לסיום של

הנושא הזה דרושות 10 שנים לפחות, אז למה לא הלכת בשיסה תרגילה? אתה חי

במגזר המשפטי, לא במגזר שנוגע בעסקים, זה קרקעות, ואז מה קורה פה, זאת

בניה שאושרה, אי אפשר לקדם אותה, אבל בתשקיפים היא מופיעה בבורסה,

ומזנקים למעלה. אתה אמנם לא אשם בזה, לא אתה הבאת את זרז לתוכניות, אבל

נוצלו הוולאלים לצורך הבורסה.

מ. שיטרית; כל חברי הוועדה הצביעו נגד הארכת תוקפו של

החוק, כך שבעיני כחבר כנסת החוק הזה מת, ולא

חשוב מה המשפטנים אומרים. אני חושב שאם תשונה החלטה של הוועדה בעניין

הזה אני לפחות שוקל אפשרות להעמיד את העניין למבחן משפטי של בג"ץ, האם

מותר לכנסת או לממשלה להאריך תוקף.

היו"ר י. מצא! אם אתה הולך לבג"צ, אז כבר בשלב הזה, כי

אנחנו כבר דנים בפרק שמותר לנו, קבעתי שמותר

לנו, ההחלטה שלי ישנה, אנחנו דין לגופו של עניין.

מ. שיטרית! אבל אם הדיון יגמר בזה שאנחנו נצביע ועם

ההצבעה יהיה רוב של חברי כנסת נגד החוק הזה

והחוק יפול, אין שום טעם לקבל את החוק. אם יקרה הפוך, אז אולי יש טעם

לפנות לערכאה משפטית. אני פונה לשר השיכון ולמנכ"ל משרד הפנים, אתם

צריכים להיות הגורמים הראשונים במעלה שממונים להרוג את הוואלאל הזה

סופית, ולקבור אותו באדמה שלא יוציא את הראש יותר לעולם. ואלאל נוצר

בזמנו בגלל העלייה הגדולה. באותה תקופה המדינה עמדה בפני שוקת שבורה,

גורמי התיכנון והבנייה באותה תקופה שאין מספיק תוכניות מוכנות.

המכשיר הזה נועד לקצר את הליכי התכנון, ליצור מלאי מהיר של תכנון בתים,

ואכן אני מוכרח לומר שהוואלאל, לפחות מבחינה זו, תצליח, במסגרת

הוואלאלים שונו יעודם של קרקעות במהירות, אושרו לבניית מאות אלפי

יחידות דיור, למרות שהוואלאל אמור היה להיות לשנה אחת בלבד, הוארך

תוקפו פעמיים נוספות, והוואלאל הוארך לשלוש שנים, שלזה כבר לא היתה

הצדקה, ובכל פעם מבטיחה הממשלה מחדש שהיא לא תאריך את זה פעם נוספת.

למרות ההערכות, מכל מכלל הדירות שאושרו בוואלאלים חלק נפבד מתוכם לא

נבנה עד היום, הזה וחלק מהפרוייקטים אפילו לא הוחל בבנייתם, ולצערי הרב

במקרים רבים הוואלאל שימש כמכשיר בידי יזמים ובידי חברות בנייה שנמצאים

בבורסה על מנת לעשות ספקולציות בקרקעות ובמניותיהם בבורסה. אני חושב

שאסור לנו כחברי כנסת לתת יד למהלך הזה או להמשיך את המהלך הזה. אסור

למדינה ולשר לתת יד למהלך הזה. אני החסיד הנלהב ביותר לקיצור הליכי

התכנון והבנייה, ולפישוט התהליך, וצריך לעשות את זה לאו דווקא בשעת לחץ

ומצוקה. משרד הפנים, שאומר שיש בפניו חוק תיכנון ובניית מוכן, שיביא

אותו בפני הוועדה, חזקה עלינו שאז התהליך של החקיקה ילך מהר מאוד. לפני

גמר הויכוח על הוואלאלים האלה אפשר לגמור את הדיון בחוק שבאמת מפשט את

הליכי התכנון והבנייה מתוך אחריות.



יגיד לי מנכ"ל משרד הפנים אם אני טועה, אני יודע שלשכת התכנון במשרד

הפנים מתנגדת, התגדות נחרצת, להארכת הוואלאלים, בגלל שיקולי תכנון

מקצועיים, ואני יודע שבמשרד המשפטים מתנגדים התנגדות נחרצת להארכת חוק

הוואלאלים, איכות הסביבה ודאי וודאי, ואני לא מבין מדוע מנסים לכפות

להאריך את תוקפו של חוק לחצי שנה.

הרב מ. פרוש; כחבר מועצת עיריית ירושלים תקופה מסויימת

עסקתי רבות מאוד בבנייה. אם לא היה ולאל

היינו צריכים ליצור ולאל. אני לא התעייפתי אז בריכוז משקיעים, כמו

שהתעייפתי מריצה ממשרד למשרד בגלל הסחבת, ואני חושב שכאשר היתה ממשלת

אחדות לאומית, וכאשר לא היתה תחרות של סיעות בכנסת, וכל אחד רצה לעזור,

אז נוצר הנושא של ולאל. אני רואה בקיומו של הוואלאל אחד הדברים

היסודיים, אשר בתקופה זו, שאנחנו סובלים כל כך הרבה מחוסר דיור, אם זה

למשפחות ברוכות ילדים, אם זה לזוגות צעירים, מה שאנחנו יכולים להקל,.

עלינו להקל. יש אולי כאלה שמנצלים, אבל אם אני רואה שלמעלה ממאה אלף

יחידות דיור הוקמו, אנחנו צריכים לתת את ידינו להמשך הוואלאל. אם יש

דברים שאנחנו צריכים לתקן במהלך הזמן נתקן, אבל מתוך הניסיון, מתוך

השיקולים, אחרי כל מה ששמעתי כאן, אני חושב שזה הכרחי להמשיך בקיומו של

הוואלאל.

היו"ר י. מצא! אם ממשלת ישראל בנתה בשלוש שנים 110,000

יחידות דיור, 35-30 אלף יחידות דיור בשנה

ממוצע, כמה בונה בדרך כלל ממשלת ישראל בלי ולאלים, בין 30-20 אלף?

לאורך כל השנים היינו משפצים את הממשלה ב-25-20 אלף יחידות דיור, בלי

ולאלים, אני הייתי יו"ר שיכון ופיתוח שלוש שנים, תמיד היה לנו 40,000

יחידות דיור, חצי מגזר י פרטי חצי משרד שיכון. הבעיה היא, שפעם חמישית

שמבקשים מאיתנו להאריך הוראות שעה, ובכל פעם אומרים לנו זה פעם

האחרונה, ובאים פעם נוספת, אומרים לנו יש חוק תיכנון ובנייה שאנחנו

הולכים להניח אותו על השולחן, לא מניחים אותו. אני יודע היום שהבקשה

הזאת ל-6 חודשים, היא בקשה שעדיין לא תוכן בעוד 6 חודשים מהיום לבא

ולדון בחוק תכנון ובנייה חדש, למרות שהוא כבר מתקדם. אני יודע באיזה

מציאות נמצא חוק התיכנון החדש, רחוק משביעות רצון. בכל פעם שאנחנו

מקיימים את הדיון נפתח הנושא מחדש, אנחנו מתחילים לגלות תגליות לא

נעימות, איכות הסביבה, החברה להגנת הטבע, ודו"ח מבקר המדינה האחרון, עם

כל הפשרת הקרקעות.

קראת את הדו"ח, אתה בוודאי מבין שזה לא מדבר

על התקופה שלי. דו"ח מבקר המדינה בנושא

הקרקעות לא מדבר על תקופתי.

היו"ר י. מצא; מבקרת המדינה, לנושא של הפשרות הקרקעות,

מדברת כל הזמן על שנת 92 ו-93. הוועדה בדעה

שיש עדיין יחידות דיור מספיקות בין במשרד השיכון, בין בשוק הפרטי,

שמספיקות ויכולות לספק את התחלות הבנייה בשוק הפרטי לשנה שנתיים

הקרובות, כך שאפשר ללכת להליכים של ועדות רגילות או מיוחדות, ושהגיע

הקץ לצורך בהליכים כאלה, כשהמלאי שאושר הוא 320 פלוס עוד 180 יחידות

דיור. יש עוד 180,000 יחידות דיור שנמצאות בהליכים שונים בוואלאלים,

מתוך 180,000 יחידות הדיור חלק לא מבוטל מהם זה באזורים שהם אזורי

מרכז, כלומר יש פעילות היום בוואלאלים לשנתיים הקרובות, לתת מלאי מספיק



לבנייה של שנתיים לפחות, אז למה על כן אתם צריכים לבוא ולבקש מאיתנו את

הוואלאלים?

אם מישהו חושב שהוואלאל מוצא חן בעיני הוא

פשוט טועה. הייתי רוצה להגיע מהר מאוד

לתיקון 38 בהוצאה המקורית שלו, ואני מקווה שתוך שבוע שבועיים יעבור ישר

לוועדת חקיקה שתניח אותו על שולחן הכנסת. הוא יעבור קריאה טרומית, ויש

מספיק זמן לדון על הדבר הזה. מה שאותי מטריד כרגע זו בעיית מתירי

הדירות. הזה יהיה ברור, כשאתה בא ואתה מתחיל לראות, שאלת שאלה, היכן

נקבע מחיר הדירות, אתה קובע את הדבר הזה, באזור המרכז, או באזורי

ביקוש. הגדרנו מה הם אזורי ביקוש. מה שאותי מטריד עכשיו הוא כיצד לעצור

את הסחף, ועצירת הסחף הזה היא נוגעת לך ולי, משום שאנחנו הולכים במצב

הזה וגוזרים גזר דין קשה על הילדים שלנו. אנחנו היום מסתובבים עם סיפור

של 40,000 זוגות צעירים, ולאו דווקא מצוקאים, כי למצוקאים האלו נתתי

10,000 יחידות בנה דירתך. אתה חושב שאני מרוצה מזהל אבל אני מדבר על

הילדים שלנו, אלה שמסיימים את הצבא ומתחתנים, כוחות חזקים, פוטנציאלית,

מה אני משאיר להם? מי שמחפש אזורי ביקוש בתל אביב חיפה וירושלים, פשוט

לא יודע מה שהוא שח, אין שם עתודה לדירה אחת, וכשאתה בא ואתה מציג לי

את מה שאתה מציג לי, צפונית לשדה דב, הפרשה הזאת- נמשכת כבר 10 שנים

ויותר. בחצי השנה הזאת אני מחפש פתרונות מהיום למחר, גם כדי לתת תשובות

לילדים שלנו, וגם כדי לא להוריד את מחירי הדירות, אלא לפחות לגרום

לעצירה המשתוללת הזאת של מחירי הדירות.

הגדרתי את אזורי הביקוש, מאזור של עכו וכרמיאל בצפון, לאזור של באר שבע

פחות או יותר בדרום. אני מניח שמחר יסוכם הכלי שיהיה בידי, כדי שמצד

אחד נביא לכך דרך הצפה בקרקעות, לתחרות בשוק החופשי, ומצד שני להביא

לכך דרך מכשיר שאני נלחם עליו, ואני מניח שכולם שמעו שהנושא של הבטחת

רכישה ירד מהפרק, בגלל בעיות משפטיות. אני חושב שמצאנו את הכלי הנכון,

כלומר התמהיל הנכון, כדי להביא לתשובות דיפרנציאליות לאותה אוכלוסיה.

אני מקווה שמחר יסוכם הנושא הזה בכנסת. בעיית התכנון היא בעיה שגוזלת

זמן רב מאוד, לא כל מלאי הקרקעות שיש לנו, שאתה הצגת אותו, הוא קרקע

זמינה. נכון,93% מקרקעות המדינה הם בידינו, אבל מה הוא זמין למחר, פה

נתקלנו בדברים של הולכה, פעם אחת יש לנו בעיה של כח העבודה, שאנחנו

תקועים בו מעל לשנה בגלל הסגרים וכוי. 70-60 אחוז היום מאתרי הבנייה

עומדים.

מ. שיטרית; כאשר אתה אומר שקרקעות מתוך מלאי הדירות

שאושר בוואלאלים ולא נבנה הוא קרקע לא

זמינה, זה עושה את מה שעשו בוואלאלים יותר חמור, זאת אומרת הביאו

לוואלאלים תוכניות לא זמינות. האם אתה מוכן לבטל את התוכניות שלא

התחילו את בנייתן עכשיו ולהגיש תוכניות חדשות?

שר השיכוו. ב. בן-אליעזר; אין תל אביב, אין ירושלים אין חיפה, ישבתי

בחיפה יום שלם, לעבור פיסה פיסה, פה עשרים

פה שלושים פה ארבעים, כולל השקעות, והגענו ל-2000 יחידות דיור. אנחנו

יוצאים ליוקנעם ואנחנו יוצאים לכרמיאל, ואנחנו נצא למעלות, ואנחנו נצא

לכל מקום אפשרי, זה אנחנו עושים. עכשיו אני צריך מכשיר שיזרז לי את

הליכי התכנון לתקופה הזו, אני כמוך רוצה להביא סוף כל סוף הצעת חוק

תיקון 38, שזה יעבור בתהליך דמוקרטי. תצביע עליו בכנסת, ואז אני אומר

כמוך מת הוואלאל ותודה לאל. אבל אני נמצא כרגע בתקופת חרום, והנושא



החברתי שמטריד אותי הכי הרבה, זה הבדל ביני ובין אחרים. אני לא מחפש לי

את המשבצות הכלכליות, אני אהיה צודק מבחינה כלכלית והילדים שלי יברחו

מהארץ, זה בדיוק הסיפור.

היו"ר י. מצא; אבל ארבע פעמים אמת את זה פה לפניך.

נושא הוואלאלים הוא לא בדיוק שלי. הופעתי פה

לפניכם כדי לתת לכם תחושה עם מה אני מתמודד,

ואני מתמודד היום עם שוק חופשי שכל מה שמעניין אותו זה כסף, ולא

ציונות. אתמול הופיעו איגוד הקבלנים בפני ראש הממשלה. מה הבעיות שהרצו

בפניו? כח עבודה ותכנון. אני לא הולך להנציח את הוואלאל, אני רוצה

שבמדינה מתוקנת יהיה חוק שמקובל על כולם.

הוואלאל הוא דבר חריג, אתה צודק. אני מבקש את ההארכה הזו כדי להכנס

בכמה שיותר כח, כי אני הולך עכשיו להתעסק עם הדבר הזה, אתר אתר, מקום

מקום, באזורים שאני יודע ששם הצעקה. אני היום עומד במצב שאני תקוע עם

110,000 יחידות דיור, אני חושב שזכות כל האגודות למניהם שרוצות לשמור

על ראות ירוקות, להאבק ולהלחם. כ-40,000 יחידות . דיור, בצדק או שלא

בצדק, מזה 27,000 יחידות בבית שמש, אני לא מקבל תשובה היום מהמשרד

לאיכות הסביבה, עכשיו אני בארכיאולוגיה תקוע ב-12,000 יחידות דיור. לא

רק שאני מממן את חפירות ההצלה, גם אחרי זה אין לי ודאות שאני יכול

ולקבל את הדבר הזה.

היו"ר י. מצא; מה זאת אומרת 100,000 יחידות דיור זמינות?

אם הם זמינות אז הם אושרו, או שהן יחידות

דיור .שנמצאות בדיון או בהליך ולאל או לא ולאל.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; סוג הבעיות שאני מתמודד איתן, זה

ארכיאולוגיה, זה חפירות, זה מפגעים, נניח של

פינויים, זה בעיה של איכות הסביבה, זה בעיה של תקיעות בבעיות מקומיות.

ממשלה צריכה להחליט מה שהיא רוצה, כשהיא מגדירה לעצמה יעד היא צריכה

להחליט על חשבון מה זה. העיכוב הכי גדול היום זה בוועדות המקומיות,

בוואלאל יש סעיף שיכול לעקוף על הוועדה המקומית.

היו"ר י. מצא; נשמעו בוועדה עדויות מפי מומחים פקידים,

שאמרו שבוועדה המחוזית לא נותנים להם כלי

עבודה. למה לא נותנים? עד עכשיו הממשלות לא נתנו ארגזי כלים, עכשיו

הולכים לתת, הבעיה היא לא חוקית, הבעיה היא בירוקרטיה.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; אני נמצא כרגע בעיצומו של מבצע חרום, כאשר

אני מגדיר שני יעדים, אחד, פיתרון ישיר

לאותה אוכלוסיה של קרוב ל-40,000, שאני חייב לתת לה מחר תשובה, זה

ילדים שלנו, ולא בהכרח המצוקאים שבמצוקאים, זה לעולים חדשים, זה

למשפחות חד הוריות, זה לפנות את אתרי הקרוואנים. ודבר השני שאני רוצה,

זה להביא לרגיעה עד כמה שרק ניתן במחירי הדירות, אלה הם שני היעדים

בתקופה הקרובה. אני מבקש שתאשרו לי את הוואלאל עד לאוקטובר או עד מתי

שיקבע. אני לא אופיע יותר בוועדה הזו ואבקש. אני רוצה את זה לתקופה

מוגבלת, אני לא בעד הוואלאלים, אני חושב שהמשק והמדינה נמצאים עכשיו

בתקופת חרום, שהיא תולדה של מציאות שאין בה הצף של דירות, ואז אתה יכול

לאזן את המחיר. אני לא מדבר על האוכלוסיה המיוחדת, והיא גדולה. אני



מתכוון להיאבק על זה מאבק ציבורי גדול. בלי שתהיה לי תשובה לילדים שלנו

אני לא יוצא מהדיון הזה.

הליך תיכנוני זה שווה כסף, כמו שהליך שאין לך בו כח עבודה, זה כסף, זה

שווה ערך לכסף. אני מבקש שתתנו לי את זה לחצי שנה. אני מקווה שעד אז

נעשה את הכל כדי להביא לכך שתהיה חקיקה מסודרת. אני לא יכול להתחייב

בשם משרד הפנים, אבל אני יודע שמשרד הפנים היום, חדור להביא את הדבר

הזח תוך שבועיים לוועדת שרים לחקיקה, ובזה נגמר העניין הזה.

מ. שיטרית; האם אתה מוכן לבטל את אותן תוכניות שלא

זמינות ואנשים לא בנול

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; אין קשר בין זה לבין זה. אני בהחלט מוכן

לשקול דבר כזה במקומות שלא נוצלה הבנייה. פה

עפו ספקולנטים לא ספקולציות. מי הביא לעצירת הדבר הזה! איך נולדה כל

הוועדה הזו כדי שתעשה רוויזיה על כל הסיפור הזה של 2611 אילו המצאות

שלי? בדיון בממשלה לפני כמה חודשים אמרתי שאני מוטרד מ-611 במתכונת

שלו, ולכן אני רוצה להגיע היום לזה שכל הקרקעות. האלו החקלאיות, או

שהיזם יקח, כלומר המשק, או שיעמדו לרשות המדינה כדי שיהיה לה קרקע,

להתחיל לעבוד, ואנחנו מדברים על אזור המרכז.

היו"ר י. מצא; שים עצמך לרגע אחד במקומה של הוועדה הזאת.

אני יודע שאתה בביצוע רץ קדימה.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; אני לא מחפש לתת לי כלי שאני אמות צודק, אני

רוצה לתת תשובות למחר בבוקר.

היו"ר י. מצא; אני יודע כמה אריה מזרחי המנכ"ל שלך מתרוצץ

לקדם בנייה, אני אומר את זה לזכותכם, אבל

נתת לי תשובה של כלי.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; מי שהולך היום להצביע נגד ההצבעה הזו, הוא

יצטרך גם להתייצב בפני הציבור ולהגיד לו,

איפה התשובות לילדים שלנו.

היו"ר י. מצא; יש פה בפנינו היום עוד 180,000 יחידות דיור,

שלא הגיעו עוד לידי מיצוי בוואלאל והם ידונו

בוואלאל, ואני חושש, ש-180,000 יחידות הדיור האלה, שאושרו מכל מיני

טעמים, ועוד 60,000 שלא ניבנו, ועוד 60,000 מאושרות שלא נבנו, זה כבר

רבע מליון יחידות דיור. את כל זה תשאיר בצד עכשיו ותאשר אזורים אחרים.

א. מזרחי; אנחנו מדברים על 106,000 יחידות שאנחנו

רוצים.

היו"ר י. מצא; יש לך יחידות שעוד לא אושרו, לא הגיעו

לדיון.

ס. אלדור; יש למשרד השיכון 28,000 יחידות דיור

בתהליכים, ומתוכן במחוזות, שנקראים מחוזות

הביקוש חיפה ירושלים ובמרכז, 10,594.



היו"ר י. מצא; בנייר שלך, דף מספר 2, הכותרת "תוכניות

בהליכי אישור סיכום ארצי" רק שורה ראשונה

158,768, כלומר מחוץ לאותן 320,000 יש לכם עוד 160,000 יחידות דיור.

אתם אחראים על הבנייה במדינת ישראל, אני רוצה שהשר ישמע, יש עוד

160,000 יחידות דיור.

ס. אלדור; אתה מתעלם מיחידות שנבנו.

היו"ר י. מצא; דף ראשון, 320,000 יחידות דיור, שאושרו

בוואלאלים, בואי לא נכנס לפרוט מה נעשה עם

זה. אני טוען שיש 320,000 יחידות דיור שאושרו, ועוד 160,000 שטרם

נידונו וטרם אושרו והם בהלכי ואלאל, זה נכון או לאל

על זה אין לנו חילוקי דעות, אבל חלק ניבנו.

היו"ר י. מצא; אני אומר ש-320,000 יחידות אושרו, ומתוכן

נוצלו כמויות אלה ואחרות. מהן נותרו לבנייה

רק 66,000, ובאזורי ביקוש 320,000, ועוד 160,000 יחידות דיור עוד לא

הגיעו לידי מיצוי באישור שלהם. אני שואל אותך כשר הבינוי, כמנכ"ל, למה

מתוך ה-160,000 אתם לא מנצלים והולכים כעת לכיוון אחר?

סה"כ יש לנו היום ביד באזורי ביקוש 14,000

יחידות דיור, ומתוך תוכניות שנמצאות בהליכי

אישור 10,000, שאני מקווה שהם יסתיימו אם הליכי הוואלאל יסתיימו. זאת

אומרת סה"כ באזורי הביקוש 24,000 יחידות דיור שאולי נצליח לממש אותן עד

אמצע השנה הבאה, אם הכל יהיה בסדר. כל יתר יחידות הדיור הן לא של משרד

הבינוי והשיכון, זו קרקע פרטית או כל קרקע אחרת.

אני מוכן לאשר את הוואלאלים רק לבניה של

משרד השיכון.

קיבלתי.

אני מוכן ללכת לקראת משרד השיכון, משום

שמרבית הדירות הנוספות שעומדות בצנרת ואלה שלא מאושרות זה לניצול לרעה

בהרבה מקומות.

ש. בוחבוט; אני חושב שהממשלה הזאת היתה צריכה להכין

לעצמה כלים תיכנוניים ולשנות את תפיסת עולם

והתיפקוד של הוועדות המחוזיות. אני מדבר גם כראש עיר, הוועדות אינן

מתפקדות ויקומו פה פקידי משרד הפנים ויאמרו שאני לא צודק. אני צודק!

לוקח חצי שנה להחתים תוכנית, ולכן באה הצרה צרורה הזאת שקוראים לה ועדת

הוואלאלים. זה היה בתקופה שאריאל שרון היה שר השיכון, שבלי זה לא יכול

היה לבנות, ולצערי לא שינו את הדברים האלה. לכן אני בא ומגיש הצעה.

לפני כן, אני חושב שהבנייה צריכה להתפזר. ממשלת ישראל צריכה לבנות

בצפון ובדרום, מי שרוצה לגור במרכז אזורי ביקוש, יש פרטי. כמרכז

הקואליציה, אני מודיע בצורה חד משמעית, אם הממשלה הזאת תביא בעוד שישה

חודשים בקשה עוד פעם לוואלאלים, אני אודיע שגם אני וחברים שלנו לא

יצביעו.



ר. פנחסי; כב' השר, אני מבין שכל המטרות של כל הוועדה

הם כיוון שמחירי הדירות קופצים ויש מטרה

איכשהו להוזיל אותם.

שר השיכור. ב. בו-אליעזר! יש סיבות מגוונות.

ר. פנחסי; בדרך כלל המחירים נקבעים בהיצע וביקוש. אם

יש מספיק היצע אז ממילא המחירים לא קופצים

לשמים. עד כמה שאני שומע מראשי מועצות יש"ע, יש אלפי יחידות דיור

מוכנות למכירה מיידית וזה זמין. הוא אומר לא, יש מדיניות להקפיא אותם.

למה אי אפשר להשאיר את אותן יחידות דיור, אם יהיו אנשים שיקנו את

היחידות האלה, אז הם גרים במרכז הארץ או גרים בכל רחבי הארץ, הדירות

שלהם יוצעו למכירה.

ר. נחמו; הממשלה שילמה 100 מליון שקל על דירות

שעומדות ריקות. רואים את הפרצוץ של מה שעושה

הממשלה הזאת. יש לי מאות משפחות שרוצות דירות היום, יש רשימות.

היו"ר י. מצא; אני מבקש אתכם לא לעשות את הוויכוח לוויכוח

פוליטי. יש מדיניות, אנחנו אופוזיציה אין

ממשלה. אני את הוואלאל לא אאשר על רקע פוליטי. לא זאת תהיה הגישה שלי.

כל החקירה שלי, כל הבדיקה שלי, נובעת מהתחושה שמנצלים את המדינה לרעה.

וזה גם השר לא רוצה.

ר. פנחסי; אין לי כוונות פוליטיות, אני רוצה לגופו של

עניין. עד כמה שאני שומע, ודיברתי גם עם

אזרחים, שאומרים שהם לא רוצים סיבסוד ממשלתי, לא רוצים משכנתאות, לא

רוצים הטבות מיוחדות, רוצים לקנות את הדירות במחיר השוק.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; צא מכאן בהצהרה, שמי שרוצה ללכת ולקנות

דירות ביהודה ושומרון ובחבל עזה במחירי

השוק, מחר בבוקר אני אתן לו.

ר. פנחסי; אדרבה, זו פעם ראשונה שאני שומע.

ר. נחמו; הממשלה שילמה כסף לחברות הבנייה, הדירות

עומדות ריקות, מוכנות לכניסה, יש שם מנגנון,

והממשלה הזו לא רוצה למכור את הדירות. ראש הממשלה לא נותן למכור אותן.

ר. פנחסי; דברי השר הם חידוש לגבי מה שאמר הממונה על

התקציבים בוועדת הכספים, שאפילו במחירי השוק

לא מוכנים למכור. אני חושב שאם עכשיו השר נותן הצהרה שבמחירי השוק הוא

מוכן להעמיד את הדירות האלה למכירה, זה חידוש גדול.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; אני לוקח מהפרוטוקול את מה שאמרת. בלי

סיבסוד, בלי שום דבר, במחירי שוק.



ר. פנחסי! אדוני השר, עם המשכנתא שמותר לי לקבל בתל

אביב את אותה משכנתא, את אותה משכנתא שאני

מקבל במרכז העיר או בצפון או בדרום, לא מעבר לזה.

מ. שטרית; לא קיבלנו תשובה אם אפשר לעשות חוק שיאפשר

בנייה של ולאל רק לתוכניות של משרד השיכון.

ר. פנחסי; אני לא רוצה להיכנס לויכוח הפוליטי. אבל

אנחנו יודעים גם כן, שהמצב הזה לא בדיוק כפי

שמתארים אותו, שאנשים רצים לקנות דירות ביהודה ושומרון. אם הייתי יכול

להבטיח לכל רוכש שלעולמי עד לא נגרום לכך שהוא יפונה משם, אני מודיע

לך, לא היית מוצא גרגיר אחד פנוי ביהודה ושומרון. יש פחדים, אבל לא

נכנס לזה. אז זה יפה מאוד להגיד הכל עומד למכירה כשיש פחדים ואנשים

רוצים לנטוש.

מתוך 320,000 יחידות דיור נבנו 200,000.

100,000 נבנו על ידי משרד הבינוי והשיכון

ועוד 100,000 נבנו במגזר הפרטי. זאת אומרת, יש 00;200,0 שנבנו מתוך כל

היתרה של ה-120,000, 45,000 מתוכניות מתאריות בלבד-, היתרה שניתנה לידנו

לבנייה באזורי הביקוש, זה 14,000 יחידות דיור, אני רוצה שהמספר הזה

יהיה ברור.

היו"ר י. מצא; דלית, אני שאלתי אם אנחנו יכולים, לא

בהליכים של חודשים אלא את החלק הזה של החוק,

לתת כלי בידי משרד השיכון והבינוי.

אני חושבת שלא יהיה זה ראוי להפלות את המגזר

של היזמות הפרטית ולייחד הליך משרד שיהיה רק

לצורך הציבור. אני לא מדברת על ההשלכות של המדיניות הכלכלית, כי זה לא

התחום שלי. מבחינה משפטית, זה לא בטוח אם זה יעמוד. אני לא יכולה להגיש

בצורה חד משמעית שזה ברור לי שזה סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו

וחופש העיסוק. אבל תתכן פרשנות כזו, מכל מקום זה לא ראוי. בחוק התיכנון

יש בנקודות מסויימות הבחנה לטובה של המגזר הציבורי. למשל, יש קדימות

לתוכניות שהמדינה מגישה. למשל בוואלאל עצמו, מה נחשב תחילת ביצוע. יש

מבחן אחר למדינה וליזמות הפרטית. אבל לייחד הליך שלם, וסכום שלם זה חוק

שלם, למדינה ולא לאפשר אותו ליזמות הפרטית, יש ספק אם זה יעמוד ואנחנו

כמשרד המשפטים, ודאי לא נתמוך בפתרון הזה. אם החשש של המגזר הפרטי הוא

החשש של הספקולציות, אז צריך לממש את הסעיף שנחקק במיוחד לעניין

הספקולציות והוא מה נחשב לתחילת ביצוע ולממש את הסעיף הזה, אבל לא

לייחד את ההליך כולו.

י. שגיא; מה שנאמר גם בישיבות הקודמות וגם בישיבה

הזאת, שהמשך הוואלאלים לחוץ, בראש בראשונה

משום הבעיה של מחירי הדירות המאמירים וההשפעה של זה על המדד והחשש

לאינפלציה. אני חושב שאין היום במדינת ישראל מישהו שאין לו דיור. יכול

להיות שהוא לא יכול לקנות דירה, אבל אין אנשים שגרים ברחוב.

אמרת, אדוני השר, שהיום הכסף הוא שמדבר בכל דבר. יש דבר אחד, שלא ניתן

יהיה לקנות בכסף, וזה עתודות קרקע, זה שטחים פתוחים, וכל שגיאה שנעשית



היום בנושא סביבתי לא תתוקן. שטח פתוח ועתודות קרקע שמכוסות היום

בבינוי שנעשה בצורה חפוזה ולא מתוכננת בניגוד לתיכנון ארצי, לא יהיה

אפשר להשיב את השטח לקדמותו. הנושא של משאב הקרקע הוא יותר חמור

ממשאבים אחרים, כמו משאב המים. מים אפשר לייצר, מים אפשר להפיק, מים

אפשר להביא מטורכיה. קרקע אי אפשר. ואנחנו כבר היום המדינה הצפופה

ביותר בעולם. אני חושב, שזה הדבר שצריך להנחות כל חשיבה וכל שיקול וכל

מדיניות שעוסקת בנושא הפיתוח. גם כשבונים דיור וגם כשסוללים כביש,

מדובר על רווחה. מה מטרת הפיתוח אם לא רווחה. לכן מאוד מוזר לי,

שמציגים את נושא איכות הסביבה כאילו שהוא מעכב את הפיתוח. בלא מתקני

ביוב, גם אפילו על פי הוואלאלים, לא נכון לבנות, לא נכון להקים, התהליך

הזה של הולאלים הולך בניגוד למדיניות הנכונה שצריכה להנחות את התיכנון.

זה תיכנון מקוטע. השאלה שנשאלת כאן, ואשר מונחת בשולחן הוועדה כבר הרבה

זמן, האם זה באמת הכרחי. האם הכרח לקחת את התהליך הזה, שכולם יודעים

שהוא פסול, ולהמשיך אותו עם כל הנזקים שהוא יגרום. ומהנתונים שישנם

כאן, גם מהנתונים שנמסרו על ידי משרד הפנים, גם מהנתונים שנמסרו על ידי

משרד השיכון, גם מהנתונים שעוד לא נמסרו על ידי משרד הפנים, עולה שיכול

מאוד להיות, שמשרד הבינוי והשיכון, כיזם של בנייה, נמצא במצב שאין לו

רזרבות מספיקות של בינוי. אבל הרזרבות נמצאות במקום אחר. משרד הבינוי

והשיכון, לפי הבנתי הדלה, הוא לא קבלן פיתוח, הוא -זה שצריך להנחות את

כל מדיניות הבינוי והשיכון במדינת ישראל. ולכן הוא צריך להתמודד עם

השאלה של מה קורה עם 180,000 יחידות דיור, שנמצאים לא בחזקת משרד

הבינוי והשיכון, אלא בתיכנון של רשויות מקומיות, של קבלנים פרטיים

וכדומה. ולזה אין תשובה. במקום לתת את התשובה ולהתמודד עם הקבלנים

שקיבלו דרך הוואלאלים בהליך המקוצר את היכולת ואת האפשרות לבנות, אז

פותחים את העניין וממשיכים לבנות בצורה של ביזבוז קרקע, בצורה של בנייה

לא רוויה, בניגוד לכל העקרונות שצריכים להנחות את הבינוי, משום שלא

מתמודדים עם הבעיה עצמה. אני חושב שהמדינה, הממשלה והכנסת, צריכה

להתמודד עם הרזרבות, עתודות הבנייה הקיימות במקום שהן נמצאות. מה שמעכב

באמת את הליכי התיכנון זה לא הליכי התיכנון הקיימים על פי החוק הקיים,

תיקון 26 לא נוצל, לחלוטין לא. לא ניסו אותו אפילו, ולא הוואלאלים הם

הפתרון. הפתרון, זה מה שהחלטם עכשיו ואני לא יודע כמה זמן יקח עד שזה

יתבצע. אם היו מציידים את מערכות התיכנון, לא מאתמול, לא מחר, אלא לפני

שנה, שנתיים, חמש שנים וכדומה. בכוח האדם להתמודד עם הנושא של

התוכניות, אז התוכניות היו קיימות, ואם תעשו את זה היום, אז התוכניות

שנמצאות בצנרת מספיקות ל-50,000 יחידות שנה אחר שנה, והממשלה ומשרד

השיכון היו צריכים ללכת לכיוון אחר לגמרי. לשבור את העניין הזה של

המדיניות הבוטה, של בנייה באזורי ביקוש. אתם מדברים על מתיחת אזורי

הביקוש, אני רואה כאן רק מתיחת פנים, אני לא רואה מתיחת אזורי ביקוש.

משום שהבינוי הנכון, היום על פי המדיניות ועל פי הבעיות של חוסר משאבי

הקרקע באזור המרכז והיוקר של משאבי הקרקע באזור המרכז, במקום להפשיר את

הקרקעות ב-611 ולהפוך גם את הקרקעות החקלאיות וגם את השטחים הפתוחים

לשיכונים, לבנייה לא רוויה, בנייה מרווחת, צריך היה לפתח את אזור

הדרום, ששם יש עתודות קרקע. את עיירות הפיתוח שמשוועות לפיתוח.

תסביר לי איך אתה יכול לתת לי תשובה עכשיו,

שאני תקוע היום עם 4,400 יחידות דיור באזור

הדרום כולו. אני כבר הגעתי למצב, ששתי יחידות דיור, הצמדה ביחד, מה

שנקרא "בנייה רכה" המשרד מוכן למכור אותן ב-120,000 שקל, ואין על זה

תשובה. השיקול של האדם שהולך לגור בדרום או בצפון הרחוק, וזה אני אומר



את זח לגנאי של כל הממשלות, הוא שלושה דברים: עבודה, חינוך וקורת הגג.

ואם אין פה מאמץ משולב של שלושת האלמנטים הללו ביחד, אין לך את זה.

אני מסכים איתך לחלוטין, אבל הוא צריך עוד

דבר נוסף לשלושת הדברים שאמרת, הוא צריך

תשתיות פרנסה והוא צריך גם תחבורה. השלב הראשון של כביש 6, שאתם קוראים

לו "כביש חוצי ישראל", בונים אותו בכביש טבעת של אזור המטרופולין. אילו

במקום זה או במקביל לזה היו פותחים ציר תחבורה מהיר לאזור באר שבע

והדרום, כאשר אדם היה יכול להגיע ברכבת או בציר פתוח מהדרום לתל-אביב

המצב היה אחר. אנחנו לא מתנגדים לכביש 6, אנחנו מתנגדים לעוד כביש טבעת

באזור המרכז, שיגביר את הביקוש שם ויגביר את הבנייה הפרברית וילך

בכיוון הזה. אם כביש 6, חוצי ישראל, היה הולך דרומה וצפונה למעלות, אני

חושב שהמדינה, הממשלה והכנסת צריכים היו באמת לשבור כאן ואפשר לעשות את

זה וצריך לעשות את זה ולקבוע מדיניות אמיתית של פרישת אזורי הביקוש

להגיע לבנייה רוויה. הייתי רוצה לשמוע מה עושים לגבי מה שנאמר כאן,

קומה נוספת, הרוויית המבנים, במקום לפרוש את הבנייה על שטחי קרקע

נוספים, ובעיקר לנצל את הקרקעות ואת התוכניות הקיימות היום.

אני מקבל בברכה את ההצהרה של שר הבינוי

והשיכון לגבי מכירת הדירות ביהודה ושומרון,

על פי הביקוש, על פי מחירי השוק ועל פי התנאים הנהוגים היום במדינה.

ההצהרה הזאת של השר היא חשובה מאוד והיא גם נותנת תקווה לאנשים

שמדיניות הממשלה היא לא להפקיר אותם.

בנושא של הוואלאלים, אני חושב שהאחריות שמוטלת עלינו היום היא לא לפתוח

בעיה של שנה, שנתיים, שלוש, אלא מה שיעשה היום יטביע את חותמו לעשרות

שנים. כשאתה נוסע היום ברחבי מדינת ישראל אתה רואה את הפרישה במרכז

הארץ, חדרה עד אשקלון, או חדרה גדרה, ואתה רואה את הבנייה באזורים הללו

כשהפריפריה עצמה, היותר רחוקה, הולכת לאיבוד, והיא תלך לאיבוד. ככל

שיותר אנשים יגיעו לאזור המרכז, כך הצרכים יתגברו, ומי שחושב שבאמצעות

הדברים הללו יוזילו את מחירי הבנייה, טועה, כי זה תשבץ גדול. מאוד.

הפתרון הזה שמתבקש על ידי הוואלאלים הוא בכייה לדורות. הלחץ המיידי

אולי, לעוד שנה שנתיים, אבל בעוד 20 שנה על אף אחד מאיתנו לא תחול

האחריות, היא כבר לא תהיה משפטית. הוואלאלים באו כדי לתת פתרון בתקופה

של עלייה המונית של מאות אלפים אנשים, לא בשביל לפתור את בעיית העלייה

של מחירי הדיור. אם רוצים חוק בשביל מניעת עליית מחירי הדיור, שיביאו

לכנסת. אם רוצים חוק שיתקוף בעיות של עלייה מואצת, הייתי מצביע ותומך

ועושה את הכל כדי לתת את הפתרון.

קודם כל יש לתת פתרון לכל הדירות הריקות שנמצאות בסטוקים של משרד

השיכון, גם בשדרות וגם באופקים וגם במקומות אחרים. צריכים לעשות מבצעים

של שיווק והוזלת מחירים כמו שעשיתם בדימונה, כמו שעשיתם במקומות אחרים,

זה יוריד קודם כל את המחירים, כי הביקושים האלה יפגשו עם ההיצע של

הדירות ויש לכם את הסטוקים האלה ביד, אלפי דירות. תציע אותן למכירה

ותראה כמה אנשים יבואו לקנות את הדירות האלה, בכל האזורים. אז אי אפשר

לתת פתרון ואלאלי בלי שבמקביל יש גם את השימוש או לפחות את המאמץ

להשתמש בכלי של שיווק של סטוקים שעומדים לרשותנו. אני לא מדבר על התחלת

בנייה. כראש מועצה אני אומר שיש פתרון גם בהליכים הרגילים בוועדות

המחוזיות והמקומיות, והשעה היא לא שורפת. יש היום לחץ שהממשלה נמצאת

בו, וללחץ הזה אין קשר לעניין שאנחנו דנים בו, הוואלאל. ואם הממשלה



נמצאת בלחץ היא גם יודעת למה. היעד הוא 10 שנים, הבעיה היא היעד של

1996, איך נגיע לבחירות ב-96'. בין זה לבין שבירה של כל דבר אחר שנוגע

לתיכנון נכון, לראייה עתידית, להסתכל מה יהיה לילדים שלנו, איזו ארץ

תהיה לילדים שלנו בעוד 20 שנה, בין זה ובין הבחירות ב-96' אין שום דבר.

אני ראיתי את הגיוס שנעשה כאן כדי להגיע להצבעה. אני אצביע נגד ההחלטה

הזאת, ואני מציע שגם אתה כיו"ר תצטרף להצביע נגד, כי העתיד עוד ישפוט

מי צדק בעניין.

פ. בדש; הוואלאל הזה הוא גם לגבי אזורי תעשייה,

וצריך לזכור את זה. אנחנו עכשיו בתנופה של

אזורי תעשייה כדי ליצור מקומות תעסוקה, ואסור לשכוח את זה. אם אתה

הורגים את הוואלאל עכשיו בנושא דיור, הרגנו את הוואלאל גם בנושא

תעשייה.

היו"ר י. מצא! אני חייב להשמיע לך כיו"ר הוועדה למשפט, שאם

יש זעקה נוספת, מוצדקת, לגבי הפשרות קרקע

לתעשייה שמנוצלות ספקולטיבית, זה הנושא.

מ. שטרית; אני לא שוכנעתי במהלך הדיון שהכלי הזה הוא

הכלי הנכון להתמודד עם הבעיות שהשר רוצה

להתמודד איתן ובצדק רב. המטרות שהוא קבע הן נכונות, אבל אינני חושב שזה

הכלי שיתרום משמעותית לפתרון הבעיה הזו. אני עדיין חושב שצריך לגמור את

הוואלאל. אני מרגיש את המצוקה ששוררת במשרד השיכון, וחושבים שאולי זה

הכלי לפתור את בעיית המצוקה.

אני רוצה לשאול שאלה את המשפטנים שביננו, האם באמת כשהשר אומר, זו

הערכה אחרונה של העניין, האם ניתן בחוק באמת לכתוב, על הבסיס העקרוני.

אני מתנגד להארכת הוואלאלים. יחד עם זאת, אני לא אצביע נגד וגם לא

אצביע בעד, כי אני חושב שאסור להאריך את הוואלאל. אינני רוצה להיות

המכשלה בפני השר או בפני המשרד, שמחר יגידו על זה נפל כל העניין.

בישיבה הראשונה שהיתה, היתה איזושהי הסכמה של חברי ועדת הפנים. הנחנו

חוק חדש על השולחן, וביקשתי בתקופה הזו שעד שהחוק מתקבל שלפחות יהיה

דיון חברתי ציבורי בנושא של החוק בצורה מסודרת ושהלחץ הזה לא יהיה. לכן

מה שאני מבקש שאנחנו נריץ את חוק הוואלאל בעוד 6 חודשים.

לי אין ספק, אדוני השר, שחברי הוועדה, בין

אלו שמצביעים בעד, בין אלו שמצביעים נגד,

בין אלו שנמנעים, לא שלמים עם החקיקה הזאת של הוראת שעה. אתה אמרת

בעצמך שאתה רחוק מלראות בזה כלי. צודק. מכיוון שהכלי לא צודק, הכלי גורם

נזקים, הכלי משמש ספקולציה, הכלי משומש לרעה, ואתה בא פה בידיים נקיות,

אדוני השר, ואתה אומר בזעקה, תצילו אותי מבחינת מערכת מחירי הדיור לבני

ישראל, לעם ישראל, לצעירים וכוי. הלוואי ויכולתי להאמין שהכלי הזה מציל

אותך. הכלי הזה לא יציל אותך לצורך הורדת מחירים, מכיוון שזה ויכוח אחר

לגמרי, איך הקרקעות תנוצלנה. אני לא יודע מה התוכנית החדשה שלך שעליה

רמזת שמחר היא תפורסם. יש פה בכתובים שלכם, 120,000 דירות ועוד

180,000-160,000 דירות שצריך למצות אותן. אני מבקש שאת הדירות האלה

תמצו בהליך הזה ולא תתעלמו מהן בקרקעות שלכם.



יש פח רוב שגוייס מתוך רצון לתת למשרד השיכון את הכלי הזר!, יש הגישה של

מאיר שטרית, שאני מצטרף אליה ואומר, ניתן את הכלי הזה לשר מתוך ברכה

שיצליה להוביל את זה. אני רק רוצה לשמוע ממך אדוני השר, לפני ההצבעה

שלנו כאן, שזאת אמנם פעם אחרונה, בשם ממשלת ישראל. אני חושב שאם ראש

הממשלה היה משגר מכתב לוועדה, שאת הכלי הזה הוא לא יחדש אחרי אוקטובר,

היה קל לו יותר המאבק במליאה, מכיוון שעל המאבק כאן אני מוותר. אני

חושב שראש הממשלה טוב שיתחייב בפנינו שהכלי הזה לא ינוצל יותר שוב.

שר השיכוו. ב. בו-אליעזר; אני, כשר הבינוי והשיכון, לא מתכוון יותר

להביא להארכת הוואלאל.

אני ביקשתי רק הארכה לחצי שנה מיום אישור הכנסת, בינתיים אנחנו

תקועים.

אדוני השר, התכולה היא רטרואקטיבית, מראשון

למאי, אז יש לך במילא את ה-6 חודשים. תשקלו

עד למליאה אם צריך את התיקון הזה.

אני מפנה מכתב לראש הממשלה ואומר לו שימציא מכתב, כדי שאפשר יהיה

להעביר את הנושא הזה, כשיוצג במליאה, בצורה ברורה יותר. הסתייגויות עד

שבוע הבא.

מי בעד החוק הזה כפי שהוא כותב בחוק? מי נגד? איו נגד. מי נמנע? שניים

נמנעים.

340,000 יחידות דיור אושרו על פי הוואלאלים

מאז 1990. 60,000 כבר הוגשו והם ידונו.

עכשיו אושר החוק בקריאה שנייה. כלומר הוא יוכן לקריאה שנייה בכנסת ואז

הוא יכנס לתוקף. החוק יהיה רטרואקטיבי, כי למעשה פג תוקפו כבר ב-30

באפריל וצריך יהיה להבטיח את הרציפות שיפעל מאפריל עד 31 באוקטובר. שר

השיכון הזה הבטיח שהוא לא יגיש עוד בקשה להאריך את החוק הזה, בתקווה

שעד אז יוכן חוק תיכנון בנייה, כולל מלא, כפי שהבטיחה הממשלה לא פעם

אחת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15