6H99,הכנסת השתים-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 122

מישיבת ועדת הפנים

יום שני. כ"ד באדר התשנ"ד (7 במרס 1994). שעת 00;11

י. מצא - היו"ר

אי אסעד

ר' זאבי

די מנע

מוזמנים; ג' טל - משרד הפנים, מחוז ת"א

מי דורון - מנכ"ל עיריית ת"א

אי בונה - עיריית ת"א, עו"ד

עו"ד יי רשף - נציג ועד רוכלי השוק

ר' בובטס - יו"ר עמותת סוחרי שוק הכרמל

ש' גבריאלי - שוק הכרמל

עי גבריאלי - " "

צי חי - " "

י' חסון - " "

אי רביב - " "

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מ' טבעון

סדר-היום; דרישת עיריית ת"א לפינוי חלקי של שוק הכרמל בת"א.



דרישת עיריית ת"א לפינוי חלקי של שוק הכרמל בת"א

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא עלה בדחיפות לפי בקשתו של חבר-הכנסת

דוד מנע. אלה מקרים דחופים יוצאי דופן שמועלים ישר בוועדה שלא באמצעות המליאה.

בשל דחיפות הנושא נעתרתי. יושבים איתנו נציגי אנשי השוק ואנשי עיריית תל אביב.

די מנע;

ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת הפנים של הכנסת, שנעתר לבקשה שלי

לקיים דיון דחוף בנושא הזה. אני מברך את הנציגים שבאו להשתתף בדיון.

מדובר בבעיה קשה מאוד, ואחריתה מי ישורנה.

וראשיתה בקנסות קודמות.

ב-11 בנובמבר 1992 העליתי העליתי על סדר היום בכנסת הצעה לסדר היום;

"דרישתו של ראש עיריית תל אביב לפנות חלק משוק הכרמל, וההשלכות מכך." שר הפנים

ענה לי מעל לדוכן, והבטיח לזמן את ציבור הרוכלים יחד עם נציגי העירייה לדיון

בנושא הזה.

היו"ר י' מצא;

למה זה לא הועבר אז לוועדת הפנים?

די מנע;

כי הוא ביקש להסתפק בהודעת השר, תמורת הבטחה שהוא ייפגש איתם. מאז חלו

שינויים, השר עזב, והנושא נשאר פתוח. לתדהמתי התברר לי שההצעה שהיתה לפני שלוש

שנים, לפנות חלק משוק הכרמל, עודנה תקפה. ההצעה היא לפנות חלק מהשוק לצורכי

בנייה של יחידות דיור.

מדובר שעובדים שם 30 ו-40 שנה. אז אומרים עכשיו; הם עובדים בלי רישיון.

אז איפה היו לפני 40 שנה? איפה היו לפני 30 שנה. זה ציבור שמפרנס את עצמו

בכבוד. כל שקל שהוא מרוויח הוא מרוויח בכבוד. אנשים שגרים בתל אביב ובאזור, הם

קמים בשלוש ובארבע לפנות בוקר, מביאים את הסחורה, הולכים לשוק, מוכרים כל

היום, גומרים בארבע, חמש. אלה אנשים שמתפרנסים בכבוד במדינה הזאת. אלה משפחות

קשות יום. חלק קטן מהאנשים אפילו היה לו עבר פלילי, לצערנו, והעבודה הזאת

משקמת אותם. הם חזרו למוטב, הם עובדים יפה, מתרפנסים, מרו חים. ופתאום עכשיו

מתעוררים; רוצים לפנות חלק מהשוק. האנשים לא רוצים להתפנות, הם לא רוצים

פיצויים. הם רוצים לעבוד; הם רוצים להתפרנס.

אני רוצה להזכיר שלפני כמה שנים עיריית תל אביב, יחד עם המשטרה, הלכה

לנפות מתיישבים מכפר שלם. היתה שם הסתבכות, היו יריות, תושב אחד נהרג. אני לא



רוצה שהמצב הזה יחזור על עצמו, ובגדול. כי אני מכיר את הציבור. הם אנשי כבוד,

אבל אסור לנו לפגוע בפרנסה שלהם.

אני מבקש, בשם הרבה אנשים שנמצאים בבית הזה, לא לבצע שום דבר, להשאיר את

המצב, להקפיא את התכניות, לתת לאנשים להמשיך להתפרנס בכבוד, להמשיך את השקט

שיש בשוק הכרמל בתל אביב.

לאפשר לאותם רעשים להמשיך ולהתקיים.

די מנע;

להמשיך את האותנטיות של השוק. כשאנחנו נוסעים להוץ לארץ לוקחים אותנו

תראו כמה יפה, כמה אותנטי. שוק הכרמל הוא מקום יפה מאוד

בתל אביב. באים לשם אנשים לא רק לקנות, אלא גם לראות. תנו לאנשים להתפרנס,

תנו לאנשים להמשיך את מינהג יומם, תנו לאנשים להמשיך רלעבוד בכבוד. אלה לא

אנשים שצריך לעשות להם חסד.

אדוני היושב ראש, אני מבקש מאנשי העירייה לתת לאנשים להמשיך להתקיים שם,

ושתיתן החלטה בנושא הזח.

אני אספר לכם קצת מההיסטוריה של שוק הכרמל. אנהנו שייכים לנערי בית"ר,

אלה שכבשו את יפו, אלה שעשו היסטוריה בתל אביב. גם כשהמפציצים של הצבא המצרי

הפציצו את תל אביב, עלינו על הגגות הכי גבוהים וירינו עליתם בסטנים. שוק הכרמל

הוא עותמני. הוא בן מאתיים שנה. לא היו רשיונות. היו הרשאות. שום גוף זר לא

יכול היה להיכנס לשוק הכרמל בלי אישור של מחלקת הפיקוח בעיריית תל אביב. לא

היו רשיונות. נתנו הרשאות בעל פה ולא בכתב.

לפני שישה חודשים, שנה, ישבנו ודיברנו עם צמרת עיריית תל אביב על השוק

לקראת שנות האלפיים. קרוב לשישה חודשים ניהלנו משא ומתן מייגע על כל מכלול

הבעיות, שהן לא קטנות ולא מעטות. היינו קצת לפני הסכם, צמרת העירייה נעלמה,

השאירו אותנו במצב של אין מוצא, של אין התקדמות. ראש חעיר לשעבר טען שאנחנו

ברחנו. אנשי האצ"ל לא ברחו מהבריטים ולא ברחו מאף נושא שיכול לשפר את שוק

הכרמל.

לפני חודשים מספר לא אמרו לנו: רוצים לבנות עיר חדשה, רוצים לקדם את

שכונת כרם התימנים, שרק השם נשאר ממנה. אין התנגדות שיקדמו. שיפתרו לנו את

הבעיה. בימי רבינוביץ, זיכרונו לברכה, הוא מצא אלטרנטיבה לשוק הכרמל. היתה

בעיה של כביש - - -

איזו אלטרנטיבה הוא מצא?

לבנות שוק לתפארת במגרש החניה של שמשון תל אביב לשעבר. עם מגרשי חניה

למטה, עם קומתיים למעלה.

לזה אתם מסכימים?

ר' בובטס;

הוא לא שאל אותנו. הוא החליט לפתור את הבעיה, ומצא את האלטרנטיבה, והיה

בטוח שנסכים. לא דנו איתנו בנושא. מצדנו אין התנגדות לאלטרנטיבה. אנחנו לא

רוצים כטף. כטף מרווחחים; עובדים - מרוויחים. היום באו אלינו ואמרו: אתם

פולשים. אנהנו פולשים, כבודו? השתתפנו בכיבוש יפו, ואתה קורא לנו פולש? ואיך

תעבירו נושא, תעבירו נושא. ופתחו תיקים של ניהול עסק

ללא רישיון נגד סוחרי שוק הכרמל.

כמה זמן הם יושבים שם? התביעות נגד חדשים או נגד ותיקים?

נגד ותיקים ונגד חדשים.

אם יש חדשים, זה כאלה שקנו מהוותיקים, בהסכמת העירייה. דוכן חדש לא קיים.

יש רק החלפת בעלות.

באחת העדויות בבית המשפט צוין שאפילו לאחרונה העירייה עצמה הכניסה דוכנים

חדשים.

מתחילים לתקוף אותנו בניהול עסק ללא רישיון. מצד שני, יש לנו מסמכים

ממחלקת הרשיונות של עיריית תל אביב. מדיניותו של ראש העיר שלמה להט לא לתת

רשיונות לשוק הכרמל. איך אתה תוקף אותנו בניהול עסק ללא רישיון. הרי זה לא

בתום לב. זה בערמה. אתם רוצים את המגרשים? תפנו אלינו כבני אדם. הקמנו עמותה

על מנת שנוכל לנהל משא ומתן לקידום שוק הכרמל ההיסטורי לקראת שנות אלפיים.

השוק ששירת ציבור בתל אביב, מתקופת דב יוסף ולפני זה. כששוק הכרמל היה חיוני

לחקלאים, כששוק הכרמל היה חיוני לצרכנים. כשלא היה להם איפה לקנות דאגנו להביא

סחורות מכל מקום שיכולנו להגיע אליו, כדי שהשוק הזה לא ירעב והשוק הזה יתחזק.

עשינו את העבודה ועכשיו הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת?

היום יש רשות שיווק, שמי יודע איזה מין מנגנוני חושך יש מאחוריהם שהם

רוצים להשמיד אותנו. האם אנחנו הפקר? האם אנחנו כבשים לטבח? בערמה תביאו אותנו

לבית משפט ובערמה תוציאו נגדנו צווי סגירה? אני משרת ציבור מעל ל-45 שנה בשוק

הכרמל, משרת בנאמנות ובאהבה את באי השוק, ודואג לכלל סוחרי שוק הכרמל. הכל

בהתנדבות, ללא תשלום. בשביל זה הקמנו עמותה. יבוא היום ראש העיר ויגיד שאנחנו

פולשים ויקה אותנו לטבח? האם זה הצדק?



עו"ד י' רשף;

כל הדוכנים שאני מכיר הם ישנים.

היו"ר י' מצא;

אין דוכנים חדשים?

עו"ד י' רשף;

אין.

מדובר בדוכנים מהשנים 62,64,63,68 חלק גדול מבעלי הדוכנים הוותיקים,

העירייה עצמה העבירה אותם למקום הזה ממקומות אחרים בעיר. העירייה ראתה בבעלי

הדוכנים רוכלים. היא קבעה שהם לא צריכים רישיון לעסק, אלא הרשאה שניתנה להם

לעסוק ברוכלות בשוק הכרמל. העייריה עצמה פנתה לבית המשפט העליון, בדיון אחר

בעניין שוק הכרמל, והצהירה שהוא רואה באנשים משוק הכרמל רוכלים שאינם צריכים

רישיון לעסק אלא די בהרשאה כללית.

היום העירייה שינתה את דעתה והחליטה שאנשי שוק הכרמל חייבים ברישיון

לעסק. הדבר המגוחך הוא שפקחי העירייה באו לאנשי שוק הכרמל ואמרו להם; תיגשו

לעירייה לבקש רישיון עסק, כאשר הם ידעו שהם לא יקבלו ממילא. אחד הדברים

המצחיקים הוא - וזה הוכח באחת הישיבות האחרונות בבית המשפט - שכאשר האנשים

נענו להזמנת העירייה ופנו למחלקה לרישוי עסקים, עוד באותו יום הם קיבלו תשובה

שלילית. מפני שהעירייה לא רוצה רשיונות עסק בשוק הכרמל.

בעירייה יש עירייה של כל הדוכנים שהיו קיימים מאז ומתמיד. כל העברת בעלות

שנעשתה בדוכן נרשמה בעירייה. הרשימה נמצאת בידי. קיבלתי אותה מהעירייה. כך שהם

לא יכולים להגיד שמדובר כאן בדוכנים חדשים. כל האנשים שנמצאים כאן, נמצאים

ברשימה הזאת. העייריה מנסה לעשות היום מחטף בעזרת בית המשפט. לצערי הרב החוק

לא מותיר לו הרבה ברירות. כאשר אין רישיון עסק חושבים שחייבים להוציא צו

סגירה. הוציאו צווי סגירה ל-20-15 איש, עם דחיית ביצוע לשנה.

הפתרון הוא לא משפטי. גם שופטים יודעים את זה. השופטים ציינו לא אחת

שהפתרון לא משפטי. הפתרון צריך להיות ענייני. אנשים רוצים לעבוד ולהתפרנס

בכבוד. הם לא נגד פיתוח. הם בעד פיתוח, אבל שהפיתוח לא יעיף אותם משם ויהפוך

אותם מאנשים בריאים שמוצאים את פרנסתם לאנשים "נכים".

הם מוכנים לשבת. ישבנו עם אנשי המינהלה של העירייה. הם מוכנים לשבת.

הצענו הצעה לפתרון אלטרנטיבי, למקום אחר. פיצוי כספי לא יעזור. אין בזה ממש.

צריך למצוא אלטרנטיבה.

היו"ר י' מצא;

מה זו אלטרנטיבה?

עו"ד י' רשף;

גם שוק אחר זו אפשרות. אם השוק כל כך מפריע לעירייה, שיבנו שוק אחר.



היו"ר י' מצא;

ושוק הכרמל יתחסל?

עו"ד י' רשף;

אפשר למצוא גם פתרון כזה, אבל לא לזרוק את האנשים.

מי דורון;

אנחנו מדברים על קטע מתוך שוק הכרמל. לדעת העירייה, שוק הכרמל צריך לקבל

צביון אחר, צביון שונה קצת, אבל צריך להישאר במקום.

היו"ר י' מצא;

איזה צביון.

מי דורון;

דוכנים אחרים. אנחנו רוצים לעשות משהו כמו שעשו במחנה יהודה כאן. עם יותר

ביטחון, תאורה יותר טובה. אין לנו כוונה לחסל את שוק הכרמל. ואני מצהיר את זה

כאן. הקטע שמדובר עליו נקרא בסלנג "שוק עזה". מפני שמרבית העסקים הגיעו לשם

לאחר 67.

היו"ר י' מצא;

26 שנים מאז.

מ' דורון;

יש לי כאן תצלומים, מ-26 שנה ואילך, אפשר לראות שהעסקים מתחילים להגיע

למקום.

היו"ר י' מצא;

מי הגיע בשנה האחרונה?

מי דורון;

אולי עסק אחד.

שי גדליהו;

שהעירי יה מיקמה.

מי דורון;

העירייה לא הקימה אף דוכן.



היו"ר י' מצא;

הדוכן הוקם בניגוד לעמדת העירייה?

מי דורון;

לא.

היו"ר י' מצא;

אז סימן שאין אף לא אחד שהוקם שלא בהסכמת העירייה בשנה האחרונה.

מי דורון;

בשנה האחרונה. בשנים הקודמות בוודאי.

כל הנושא נמצא בדיון משפטי, ולכן לא אכנס לכל הדברים, ורק אעלה את הדברים

העקרוניים. העסקים האלה באו על שטח ריק שלפי תכניות הפיתוח הוא מיועד לכרם

התימנים. בהיסטוריה של הכרם הוא נמשך בערך עד רחוב דניאל. הכוונה היא להחזיר

את האזור הזה לכרם התימנים. כשהאצ"ל כבש את יפו, הוא פוצץ את כל הבתים, ואת זה

אפשר לוודא בצילומים.

אנחנו מדברים על אנשים שפלשו לשטחים. נכון שחלקם לפני 26 שנה, חלקם לפני

20 שנה, וחלקם לפני 15 שנה. אין אחד עם אישור. כל מי שיש לו אישור, תהיה

מערכת של בוררות או פיצוי. יש שלושה בתים בבעלות. בעלי הבתים יקבלו פיצוי כפי

שנדרש. אנחנו מדברים על אנשים שהקימו דוכנים בשולי הכרמל ללא רשות, ללא הסכמה.

אני מוכן לראות כל מכתב שהעירייה כאילו נתנה אישורים. כל אישור של העירייה, לא

משנה ממי, נוכל לבדוק.

העירייה לא הולכת להרוויח מזה אגורה. האדמה לא שייכת לעיריית תל אביב. כל

הדוכנים לאורך רחוב הכרמל לא שייכים לנושא הזה. אני מדברים רק על ההמשך של רח'

יום טוב ומערבה לו. גם את זה אפשר לראות בצילום. הבנייה היא לזוגות צעירים

במתחם כרם התימנים. האדמה לא שייכת לעירייה. העירייה פועלת כדי לקדם את תכניות

בניין עיר. אתם יכולים לבדוק במינהל מקרקעי ישראל, הכל שייך למינהל.

לגבי התכניות. אין לו כרגע כוונה להקים שוק חדש, אין לנו צורך בשוק חדש.

אנחנו לא רוצים לחסל את שוק הכרמל. אני יודע שהיה שם מסחר לא חוקי בדוכנים.

אנשים פלשו, הקימו דוכנים, ואחר כך מכרו אותם בעשרות אלפי דולר, שמעתי שאפילו

עד מאה אלף. אנשים קנו דברים שלא היו מעוגנים בשום בסיס חוקי.

היו"ר י' מצא;

מה הפסול שאתה מוצא באדם, שלדבריך פלש לפני 26 שנה למקום, הקים דוכן,

ולפני שבוע מכר אותו במאה אלף דולר?

מי דורון;

אני לא אמרתי שיש פסול. אני לא רוצה שהוא יבוא אלי, שאני אפצה אותו על

הכסף הזה.



היו"ר י' מצא;

אתה יכול לזרוק אותו היום?

מי דורון;

הוא מכר רכוש שלא שלו.

אתה לא חש בעוול הציבורי שאתה עושה לאם שיושב 26 שנה במקום? אם היית זורק

אותו לפני 23 שנה, איש לא היה אומר כלום. אתה מסכים איתי שיש הבדל עצום - גם

החוק מכיר בזה - - -

מי דורון;

אז נלך לפי החוק.

היו"ר י' מצא;

אני בטוח שאתה הולך לפי החוק. אני מכיר את החוק הזה. אבל אנשי שואל אותך

שאלה אחרת; יש התייחסות לפולש לפי זמן. אתה חושב שאותו דין הוא לאדם שיושב כבר

26 שנים ואדם שפלש בלי רשות לפני חצי שנה או שנה? ברור שאתה פועל לפי החוק. אם

לא הענקת לו רישיון מעולם, הוא בלי רישיון. אין לא רישיון. אבל הוא יושב 26

שנה. ואני עוד אתקוף אותך אחרת; אתה לא מילאת את תפקידך כראוי במשך 26 שנים.

מי דורון;

העירייה צריכה להיענש על זה שהחליטו לפתח את כרם התימנים... הכסף הציבורי

לא צריך לפצות על דברים שאדם נהנה כל השנים. אתה לא אומר לי שהוא קיבל רישיון.

היו"ר י' מצא;

לא הענקת לו. אבל אתה היום זורק אנשים ומוציא פסקי דין נגד אנשים שישבו

20 שנה, או 10. לא מזדעזעים מזה בעירייה?

מי דורון;

לא.

עו"ד י' רשף;

לא הגישו תביעות לפינוי עקב פלישות. הם הגישו תביעות על היעדר רישיון

עסק. הם לא מבקשים מבית המשפט לפנות אותם, אלא לסגור את העסק שלהם. אדרבה,

שינסה לפנות אותם על ידי בית משפט. זה לא יצליח.

שי גבריאלי;

אין שם אפילו פולש אחד. יושב פה בחור שאת אבא שלו פינו משדרות ירושלים

פינת סאלאמה. שם היה לו דוכן לירקות ופירות, והיה שם דוכן של סטייקים. פינו

אותו, וכמוהו עשרות מכל מיני פינות בתל אביב, ומיקמו אותם שם. את זה המשיכו מ-



67. אין פולש אחד. אם בעל דוכן היה מבליט החוצה רק מגש אחד, ישר היה מקבל על

זה דו"ח. או שהיו באים ומחרימים את זה.

ר' בובטס;

מסי ארנונה על 60 מטר בשוק הכרמל משלמים 1,500 שקל. לזה אנחנו כשירים.

היו"ר י' מצא;

אתם משלמים ארנונה.

היו"ר י' מצא;

לא כולם משלמים. לו יש בניין. כל אחד שונה.

היו"ר י' מצא;

מי שאתם מגישים תביעות נגדם על ניהול עסק ללא רישיון משלם ארנונה?

אי בונה;

יש כאלה שמשלמים.

ר' בובטס;

רובם.

היו"ר י' מצא;

בין התביעות שאתם מגישים, יש כאלה שמשלמים ארנונה.

אי בונה;

יש כאלה שטענו בבית המשפט שהם משלמים ארנונה. היות שאני מנהל בשוק תיקים

משלושה סוגים, על פי חוק רישוי עסקים, על פי חוק התכנון והבנייה ועתירה של

אנשי השוק לבג"ץ, לא בדקתי את הטענה שלהם לעניין הארנונה - - -

היו"ר י' מצא;

לא בדקת מי משלם ומי לא?

20 שנה אני משלם מסי ארנונה.

אי בונה;

מבחינת חוק רישוי עסקים, ומבחינת חוק התכנון והבנייה, כאשר מדובר בעסק

ללא רישיון ומבנה ללא היתר, אין רלוונטיות כלל - - -



היו"ר י' מצא;

מבחינת תכנון ובנייה כן. אתה רוצה לומר לי - ותחשוב פעם נוספת - שמבחינת

רישיון עסק אין שום חשיבות לתשלום ארנונה?

אי בונה;

אין שום חשיבות לתשלום הארנונה. יתר על כן, תשלום הארנונה, ככל מס, משולם

בעד השימוש בפועל.

היו"ר י' מצא;

הארנונה משולמת בחלקה גם כדי לפנות לו את האשפה. אז למה זה לא רלוונטי.

אתה מפנה את האשפה לבעל עסק, והוא משלם, ואתה מכיר בו.

אי בונה;

תשלום הארנונה לא מהווה הכשר של העבירה - - -

די מנע;

אתה לא בא בתוך לב.

היו"ר י' מצא;

לא אמרנו שמהווה הכשר.

אי בונה;

אני גובה מהם ארנוה בשביל השירות שהם מקבלים.

ר' זאבי;

כאזרח במדינה וכחבר כנסת הייתי רוצה שיפתחו את כרם התימנים. אבל אני לא

רוצה שהעירייה תדרוס ותגלגל תחת הגלגלים שלה אזרחים שלה, שחיים אצלה. ושהם

אזרחים טובים. אתם רוצים לפתח? אתם צריכים להידבר עם האנשים, כדי שהם לא

ייזרקו אל הרחוב כמחוסרי פרנסה. יש להם משפחות על הכתפיים שלהם והם צריכים

לפרנס אותם.

נכון, אי אפשר לבוא אליך אישית על זה ש-25 שנה לא עשו את זה. אבל אתה

מייצג פה מוסד. ויש מושג של ממשלת המשך. אתה אחראי לעיריית תל אביב, על חטאיה

וזכויותיה מימי דיזנגוף. אתה מייצג את העירייה. אם עיריית תל אביב חשבה לפני

26 שנה שעושים פלישה, ולא נקטה שום אמצעי, לא בחודש ראשון ולא בשנה ראשונה ולא

בשנה רביעית - יש מושגים של התיישנות. יש גם מושגים של השלמת עם מעשה שנעשה.

לצערי, זה קיים כך במדינה. כי הערבים מתלבשים על אדמות מדינה, ואם הם

הרשו אותן פעם אחת, או אם יש גללי עזים שרעו שם פעם אחת, אומרת לנו פליאה אלבק

שיש כבר זכות על המקום. וכך זה בכל המדינה, בממדים של מאות אלפי דונמים, שהם

כובשים כל השנים, גם בתחומי ישראל הקטנה, גם ביהודה ושומרון, שעד לפני כמה

זמן, עד הממשלה הזאת, היה לנו עניין לשמור על אדמות המדינה. רוב האדמות הן

אדמות מדינה.



כך זה תופס בכל המדינה, אז דווקא בשכונת הכרמל, בפס קטן שקוראים לו "שוק

עזה" אתם רוצים לשנות את זה? אם זה מינהג המדינה ואפשר ככה להפוך את כפר-קאסם

לכפולה, ואפשר להפוך את טייבה לכפולה, ואת טירה, וכל כפר בגליל, דווקא פה אתם

רוצים לשנות את זה? אם זה מינהג המדינה, זה תופס גם בתל אביב. אם זה לא מי נהל

המדינה, הם ילכו כמו בכל מקום אחר.

עיריית תל אביב, שאתה הממשיך שלה, לא עשתה את הצעדים המתבקשים במשך 26

שנים. לפי עניות דעתי והבנתי בחוק, מקריאה ולימוד של העניין, יש מושג של

התיישנות. יש גם אחריות של נבחרי ציבור לצאן מרעיתם. לציבור. אתה לא יודע אם

הוא הצביע לראש עיר זה או אחר. הוא אזרח. ברגע שיש לו ראש עיר, הוא ראש העיר

שלו, אפילו אם הוא הצביע לווירשובסקי. אתה פועל מטעמו של ראש העיר שלו, ואתה

צריך לדאוג לו. אם קודם הוא היה במקום אחר, ומישהו אחר במקום אחר, הם לא במקרה

הגיעו ל"שוק עזה". הם הגיעו מפני שהם נזרקו ממקומות אחרים. בצוק העתים, בבעיות

שהיו. עובדה שראשי העיר של אז ומזכירי העיר של אז לא מצאו לנכון לתפוס אותו

עד 30 בחודש תעוף - עם צו כזה או צו אחר.

נקודה אחרונה, ברגע שאתה לוקח ממנו ארוננה, אתה מודה בקיומו כעסק במקום.

כי ארנונה ניתנת לא כדי להעשיר את קופת העירייה אלא כדי שהעירייה תיתן לו

שירות. אתה לא סוחט מהם כספים. אתה לוקח מהם כסף כדי להעניק להם שירותים. אתה

מודה בזח שהם קיימים שם עם עסק - ניקיון, תאורה, השגחה, מפקחים. בארנונה שלו

הוא משלם גם את המשכורת של הפקח. הפקח הוא לא האויב שלו. הוא גם הידיד שלו.

בהגדרה הבסיסית הפקח בא להשגיח, והסדרן בא להשגיה על סידורי הביטחון והניקיון.

אם אתה גובה ממנו ארנונה אתה מודה בקיומו.

אנחנו צריכים לראות ראייה כוללת. אנחנו רוצים שתל אביב תתפתח. רוצים לפתח

את כרם התימנים - בראבו. אני רוצה לפתח כל מקום בתל אביב. אני אוהב את תל

אביב. אבל אני לא רוצה שידרסו אנשים. אתם חייבים לפתור את זה לא בדרך

אדמיניסטרטיבית של פקודה וצווי בית משפט, אלא להידבר עם האנשים ולמצוא להם את

הפיצוי ההולם. אם הייתי ראש העיר היום, הייתי אומת: נשאיר את "שוק עזה" עד

שיחוסל חשוק הסיטונאי. ואז הייתי בונה שם שוק נוסף במקום השוק הסיטונאי. אולי

הרעיון שלי לא טוב ויש לכם רעיון אחר, אבל להחזיק אותם במקום כדי שי פרנסו את

בני משפחותיהם עד היום שיהיה לכם פתרון אחר. יש לכם הרבה כסף, תפצו אותם היום,

תוציאו אותם היום.

אני חוזר פעם נוספת - האדמה לא שלנו. שלנו הרצון להקים שם את כרם

התימנים. זה לא שפתאום היום הגענו. יש לי כאן תביעות לפחות מחמש השנים

האחרונות. זו לא קריזה שנולדה היום.

זה אל נכון. לא תבעו אף אחד.

אני יכול לתת כאן את המכתבים.

זה שאני לוקח ממנו ארנונה, אני מודה קיים - - -



ר' זאבי;

זה אישור בצורה עקיפה.

מי דורון;

אני לא טוען שהוא לא קיים. זה לא נותן לו שום זכות חוקית. יש שם דוכנים

שלא משלמים. מר בובטס הוא בעל בניין שם. גם אמרתי אז, לגבי החלק הוותיק יותר,

אפשר להיכנס לגביו למשא ומתן יהד עם המינהל.

המשמעות היום של העשרה דונם האלה עם 80 סוחרים - לא יהיה כרם התימנים.

אני יכול להמשיך לסגור את התכנית. גם במקום השוק הסיטונאי לא ייפתח שוק נוסף.

אין לנו צורך בשוק נוסף בתל אביב. עובדה שגם "שוק עלייה" התחסל. כל

הסופרמרקטים הגדולים עשו את שלהם. היום קיים שוק הכרמל ואותו העירייה מוכנה

להסדיר ולטפל ולייפות ויש תכנית. אגב, לא דחינו את התכנית. הם דחו אותה.

שי גבריאלי;

אולי נקבלי מהמינהל?

מי דורון;

אם תקבלו מהמינהל אין לי בעיה.

ר' זאבי;

יש לך בעיה, כי זה מחבל לך בתכנית.

מי דורון;

המינהל אמר חד וחלק - הוא לא מקים את התכנית של כרם התימנים.

ר' זאבי;

המינהל צריך להקים את תכנית כרם התימנים?

מי דורון;

כן.

ר' זאבי;

אז שהמינהל יפצה אותם.

מי דורון;

אם אנחנו לא נפנה אותם, אף אחד לא יפנה אותם. אנחנו צריכים להקים שם את

הכרם. זה אינטרס של העיר.



י' חסון ;

מה אשמים הילדים שלי? מכרתי את הבית שלי וקניתי דוכן. יש לי ארבעה ילדים.

גמרתי עכשיו 28 שנות צבא. מה הם אשמים? איפה אני אזרוק אותם? מה הם יאכלו?

מי דורון;

אני לא מכרתי לך את הדוכן.

י' חסון;

היום אני גר בשכר דירה. שאלתי בזמנו את צייץ': מה אני עושה? אז הוא אמר

לי: אתה הולך ללשכת הרווחה. אני באתי משם. בגיל עשר קיבלתי נעליים ברחוב

שיינקין. הייתי מכפר שלם. דור שני למצוקה. אני לא רוצה לחזור לשנות ה-40 וה-

50. למה אין תשובה לזה?

יש כאן התערבות מסוימת בהיליכי בית המשפט, כיוון שהנושא שאנחנו דנים בו

עכשיו יידון, ונידון בעבר בבתי המשפט. מר דורון היה זהיר מאוד, ושמר על כבודו

של בית המשפט, אבל דוברים אחרים כאן ציינו עובדות, שלפחות בבתי המשפט הן נקבעו

כלא נכונות. כמו למשל, שכל האנשים עובדים שם 30 שנה. בתי המשפט פתרו את הסוגיה

הזאת אדם, אדם, והתייחסו לנקודה הזאת. רוב אלה שהורשעו עד היום - וכבר הוגשו

ערעורים לבית המשפט המחוזי - הגיעו רק בעשור האחרון.

חבר-הכנסת מנע הציע הצעה שוועדה זו תחליט לא לבצע את צווי ההריסה

והסגירה. הכיצד? בתי המשפט ציוו על העירייה לבצע את הצווים. יש כבר 30 צווי

סגירה, שכבר הוגשו עליהם ערעורים. אז תנו לבתי המשפט לגמור את תהליך.

מדובר בשלושה ראשים משפטיים. מתקיימים הליכים לפי חוק רישוי עסקים;

תקיימים הליכים לפי חוק התכנון והבנייה; ומתקיים דיון בבג"ץ. אם הוועדה הזאת

תצא עם ההלטות אופרטיביות, זה נראה פגיעה. הזהירו אותי שהיושב ראש מספיק

מנוסה כדי לדעת את זה. אבל לפחות שהיושב ראש יידע שההליכים תלויים ועומדים.

הזהירו אותך נכון.

צריך להימנע מלערב זכויות קנייניות, אם קיימות, לבין ההליכים הפליליים

שמתנהלים.

אמר המנכ"ל שלא רוצים לפנות אותם, רוצים לסגור את העסק שלהם. אמר חבר-

אז תנו למינהל או למישהו אחר שיטפל בהם, ולא העירייה. העירייה,

באמצעים עקיפים, מנסה לסגור את העסק, וכך לפנות אותם.

העירייה, מבחינה ציבורית טהורה, עשתה מעשה שלא יעשה. אני אראה כאן תיאור

של העירייה לבית המשפט העליון בעניין שוק הכרמל - - -



היו"ר י' מצא;

אני לא רוצה פסקי דין.

עו"ד י' רשף;

זה לא פסקי דין. העירייה אמרה באופן חד משמעי שכולם שם קיבלו אישור של

רוכלות. היא טענה את זה בבית המשפט העליון.

אי בונה;

הטענה נדחתה.

עו"ד י' רשף;

לא נדחתה בבית המשפט העליון.

ר' זאבי;

נניח שהיא נדחתה. אבל טענתם את זה .יש לכם שתי אמיתות. האמת לא משתנה.

מתחילים בדוכן והופכים לבניין.

לא בניין. אנחנו מדברים על אותם דוכנים. העירייה היום אומרת: אני אוציא

למישהו אחר את הערמונים מהאש. אני אפנת אתכם, לא באמצעות תביעה ישירה על

פלישה, אלא על סגירת עסק. אני אחנוק אתכם, ואז תתפני לבד.

אני רוצה לנסות לסכם. ראשית, ההערה על בתי המשפט. הוועדה הזאת לא דנה

בסוגיות משפטיות, היא לא נכנסת לסוגיות משפטיות. לפני הוועדה הוצג נושא עתידי.

הוצג לפניה רצון אורבני של עיריית תל אביב להביא לשינויים אורבניים, שינויים

תכנוניים, לקדם תכניות בניין עיר. יזאת כאשר יושבים בשוק הכרמל סוחרים. אתם

עומדים להגיש נגדם תביעות. על כן ההתערבות של חברי הכנסת. אנחנו לא מתערבים

בביצוע צווים שהוצאו על ידי בתי משפט. יחד עם זה אנחנו יכולים לפנות לרשות

בואו תשקלו את השיקולים הציבוריים, למרות פסקי הדין, למרות

הצווים שבידיכם. נסו להגיע להידברות, ולא לביצוע. למרות שהצו לביצוע כדת

וכדין.

אני לא מערער לשנייה אחת כל כך שאתם פועלים לפי החוק בנושא של הרישיון.

אין לי ספק בדבר. יחד עם זה אני רואה בחומרה שאתם מנצלים את התוק לצורך קידום

תכניות אורבניות של העיר תל אביב. זה ניצול לרעה של החוק. ובזה בוודאי

שתפקידנו להתערב, בלי להיכנס לשום אספקט משפטי.

כשאתה מודה שאתם גובים ארנונות, אני אומר לך, אדוני המנכ"ל - שום ארנונה

בית משפט לא יקבל כהוכחה לישיבה תקינת במקום. אין ספק. יחד עם זה, שום איש



ציבור לא יקבל את הטענה שממי שקיבלת ארנונות במשך עשרים שנה, אתה מגרש אותו

בצו פינוי, והיית מוכן בשביל הנכס, ובשביל לפנות לו את האשפה יום. אז בוא

נבדיל. בבית המחוקקים יושבים אנשי ציבור, זה ציבור שאנחנו רואים שהוא נפגע,

וכשמועלית נקודה כזאת, אנחנו חייבים להביא את זה לתשומת לבה של הצמברת

הציבורית בעיריית תל אביב. מראש העיר ועד אחרון הברי המועצה, שהם יהיו מודעים

לאספקטים שהם לא משפטיים.

תראו איזה פלישות מתנהלות יום יום בשוק

הכרמל, היית מקבל פה סעד ציבורי בנזיפה בכל הפולשים. לאכן המצב. אתם בעצמכם

אומרים; עשרות שנים. בתחילת הישיבה, כשסיפרתם לי שאנשים עושים עסקים ומוכרים

את זכויותיהם במאה אלף דולר, שאלתי מה הפסול. לא השבת לי, אדוני המנכ"ל, שיש

פסול. כי אם אדם יושב בעסם 20 שנה, 26 שנים, 15 שנים, 10 שנים, ואתה לוקח ממנו

ארנונות, והוא כבו' זקן, לא יכול לעבוד יותר, הוא רוצה ללכת הביתה למנוחה, והוא

מוסר לסוחר אחר את זכויותיו במקום במאה אלף דולר, תבוא עליו הברכה. על זה

שקיבל ועל זה ששילם. מכיוון ששני אנשים עשי עסקה במקום שעיריית תל אביב מודעת

לו. הוא יושב שם לא בהסתר. גם אתה אומר שאין פסול בזה. זה לא פולשים מאתמול.

מי דורון;

זה פולשים, שאלה ממתי.

היו"ר י' מצא;

פלשים על פי שפת החוק היבשה. אני מדבר כעת לא אליך, אלא אל נבחרי הציבור

בעיריית תל אביב. כמנכ"ל אתה צריך לבצע, וצריך לבצע את החוק היבש. אני מדבר אל

הצמרת של נבחרי הציבור. לא יכולים להתעלם מזה. ושיבואו ללמוד בירושלים איך

פתרו בשוק מחנה יהודה. פאר השווקים. אני אימר לכם; תנסו להעביר את שוק הכרמל

למקום חדש - מת השוק. הוא לא ימכור באגורה שחוקה. ואם תשפצו את שוק הכרמל נוסח

מחנה יהודה - אטרקציה במדינת ישראל.

אני רוצה לקרוא הצעת סיכום; אני טוען שיש עוול ציבורי להתייחס כאל פולשים

לסוחרים ולבעלי דוכנים העוסקים במקום מעל 20 שנה, ואף משלמים ארנונה לעיריית

תל אביב. עוול ציבורי שיש למנוע אותו.

אני פונה לעיריית תל אביב, לראש העיר, להסדיר את מעמדם של בעלי הדוכנים

והסוחרים בשוק הכרמל בהסכמה. אני מדבר על העתיד, ומבקש שלא להגיש תביעות בשל

רישיון עסק, על מנת לגרום לפינויים של אזרחים העוסקים בשוק הכרמל שנים רבות,

וזאת על מנת לקדם רעיונות תכנוני ים של עיריית תל אביב. עם כל הצורך והחשיבות

לקידום רעיונות תכנוניים אורבניים, זאת אין לעשות על ידי נישול ועוולות

ציבוריים.

זה סיכום הישיבה. אני אעביר את ההחלטות האלה לראש עיריית תל אביב, מתוך

תקווה שהצמרת הציבורית שצריכה לשקול שיקולים ציבוריים - גם תכנון אורבני הוא

שיקול ציבורי ולא פרטי - תזכור גם שאותו אזרח קטן, צריך לשמור על חייו ועל

מעמדו, ולא לנשל אותו מאותן זכויות שקיימות בגלל התפתחות צורך, גם אם הזכויות

לא מעוגנות בחוק.

תדוה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 55;11)