הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, י"ז באדר התשנ"ד (28 בפברואר 4 199) ,שעה 00;11

חברי הוועדה; א' וינשטיין - מ"מ היו"ר

ש' בוחבוט

ב' טמקין

שי זינגר - משרד הפנים

שי דנה - משרד הפנים

עי עצמון - היועץ המשפטי למרכז השלטון המקומי

ל' ליבמן - הפרקליטות הצבאית, צה"ל

י י חיות - יועץ משפטי, נציבות שירות המדינה

די דרי - נציבות שירות המדינה

מי אברהמי - אכ"א, מטה ארצי, משטרת ישראל

ר' גדות - יועצת משפטית, מטה ארצי, משטרת ישראל

א' קמארה,

ב' יערי

ח' צנעני

חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון )

התשנ"ג-1993 (הצעת חוק של חה"כ בי טמקין ורן כהן).



חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)

(תיקון ), התשנ"ג-1993

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק הרשויות

המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון ), התשנ"א-1993, של חברי-הכנסת

בני טמקין ורן כהן. בישיבה אחת, שקיימנו, קיבלנו סיכומים לגבי שני

נושאים, אך לא הצבענו. בנוסף, זהו חוק שבכל זאת קובע לגבי אוכלוסיה

גדולה של אנשים. ישנם כאן נציגים שלא היו בישיבה הקודמת, והם יציגו

את עצמם לפרוטוקול. בני יערי, היכן אנו עומדים?

אנו עוסקים בשאלה, לגבי נושאי משרה שונים, עובדי מדינה, עובדי

רשויות מקומיות, אנשי צבא ואנשי משטרה: באיזה תאריך, אם בכלל, הם

צריכים להתפטר או לצאת לחופשה, כאשר הם מועמדים לבחירות לרשויות

חוק הרשויות המקומיות (בחירות),

וחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר). כיום, נקודת הזמן

הרלוונטית היא יום הגשת רשימות המועמדים למועצה, שזה 33 יום לפני

הבחירות. מלבד הוראות חוק, יש בעניינים האלה אם הוראות מינהל הן של

נציבות שירות המדינה בתקשי"ר והן של הצבא בפקודות מטכ"ל. לגבי

שוטרים, המצב הוא כיום, שבכל דרגה שהיא ובכל תפקיד שהוא, ולא חשוב

היכן הם מוצבים ולמה הם מתמודדים, עליהם להתפטר 33 יום לפני הבחירות.

על פי פקודות מטכ"ל, מופסק שירותם של חיילים בשירות קבע עם הגשת

רשימות המועמדים 33 יום לפני הבחירות. לפי הוראות התקשי"ר, עם הגשת

רשימות המועמדים, עובדי מדינה חייבים לצאת לחל"ת. בחוק הבחירות כתוב

"נפסק שירותו", והפרשנות שניתנה לזה בתקשי"ר היא חל"ת. למרבה התמיהה,

דוקא לגבי עובדי רשויות מקומיות אין התייחסות ברורה בחוק רשויות

מקומיות. ההתייחסות היחידה, היא שאסור להם לעסוק בתעמולת בחירות, ועל

פי פרשנות משרד הפנים מאחר ואסור להם לעסוק בתעמולה גם הם יוצאים

לחל"ת 33 יום לפני הבחירות. - כל זה לפי חוק הרשויות המקומיות

(בחירוח).

לפי חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), יש מספר נושאי

משרה שנחשבים בעלי תפקידים רגישים, שיש להם סמכויות לתת עבודה בתחום

הרשות המקומית, לתת רשיונות כלשהם וכו'. עובדי מדינה אלה חייבים

להתפטר 33 יום לפני הבחירות. לגבי עובדי רשויות מקומיות, אין כאן שום

הוראה. - זהו המצב כיום.

אינני מבקש לדעת מה היה בקריאה ראשונה, אלא מה סוכם.

_בדיון הקודם סוכם, שתחילה אנו נעשה הפרדה רעיונית, לעת עתה

לצורכי הדיון , בין התמודדות לראשות המועצה לבין התמודדות לחברות

במועצה עצמה. לאחר כל השקלא-וטריא של דיון ראשון , כל מה שסוכם לעת

עתה הוא שבהתמודדות לראשות המועצה שוטרים מדרגת רב-פקד ומעלה יצטרכו

להתפטר 100 יום לפני הבחירות ואנשי צבא מדרגת אלוף ומעלה גם יצטרכו

להתפטר 100 ירם לפני הבחירות. זה מה שסוכם, ועדיין לא נכנסנו לנושא

של עובדי רשויות מקומיות ועובדי מדינה ובודאי שלא לנושא של חברות

במועצה,

היה דירו די ממצה בהשתתפות כמה תברים. מה שהוליך את הוועדה

בהחלטותיה היה שלמעשה הצעת החוק באה בעקבות הצעות שהיו למפכ"ל טרנר

בשעתו להיות בראש עיריה. ואז, היתה טענה של בעלי ההצעה, שאנשים

שיכולים להשפיע על מקומות שבהם הם בעלי השפעה, כמו שוטרים ברמה גבוהה

או קציני צבא, צריכים להתפטר לא 33 יום לפני הבהירות אלא במועד יותר

מוקדם. בעלי ההצעה רצו להחיל זאת גם על פריימריס, ודחינו זאת. אמרנו,

שלגבי שוטרים זה יהיה מדרגת רב-פקד ומעלה, כי רב-פקד בעירו, אם זוהי

עיר קטנה, הוא מלך. אמרנו, שלגבי קצינים, זה יהיה מדרגת אלופי משנה

ותתי-אלופים. אלופי פיקוד הם בעלי מוניטין והשפעה וכו'. כלומר,

הסיכום עד כה הוא, ששוטרים מדרגת רב-פקד וקציני צבא מדרגת אלוף ומעלה

צריכים להתפטר 100 יום לפני הבחירות במקום 33 יום. האם ישנם הרהורים

או ערעורים לגבי שוטרים?

אין לנו הסתייגויות.

ע י עצמוו ;

הייתי מעיר הערה, בסוגריים. הארגומנטציה של יושב-הראש היתה,

שלקציו בדרגת רב-פקד יש מעמד מיותד במקום שירותו. הייתי תושב, שיש

לשקול, וזה כמובן נתון לשיקול דעת של המשטרה, האם יש לקשור זאת למקום

שירותו ב-3-2 השנים אתרונות. אם, נניח, רפ"ק שמשרת במקום כלשהו בצפון

מגיש מועמדות לבחירות בבאר שבע או בערד, כל הנימוק הזה איננו.

אבל, לפי התוק, עליו לגור במקום מסויים.

ע' עצמון ;

הוא יכול לגור בערד, ולשרת במקום אתר. למשל, הוא יכול לגור בערד

ולשרת בנצרת. הוא מוצב בנצרת 3 שנים לפני כן .

היו"ר א' וינשטיין ;

עורך הדין עצמון , המשטרה בודאי שקלה זאת, והיא שלחה לכאן שני

נציגים נכבדים. אני מעריך, שכנגד עיני המשטרה עמד סעיף זה, ושבמשטרה

מודעים לזה. אין הסתייגות של המשטרה לעניין , והתברים תשבו כך. לכן ,

נשאיר זאת.

ב' יערי;

יש התייחסות לנושא הזה של שוטרים במקום שבו הם מוצבים. כפי שזה

כתוב כאן , מדובר על כל קצין מדרגת רב פקד ומעלה בכל מקום שהוא. לגבי

קצינים בדרגות נמוכות יותר, מדובר על מצב בו הם מתמודדים במקום בו הם

מוצבים.

מה שאמרתי היה הערה אישית.

מה שאמרת היה תשוב, אך מיותר. אנו מקבלים את הסעיף הזה ואומרים

שהוא ישאר ללא שינוי. לגבי אלוף פיקוד ודרגת אלוף, מדובר בערך ב-20

איש בעלי דרגה כזו. אין הרהורים או ערעורים בנושא זה לנוכתים. כלומר,



הסיכומים האלה ישארו בעינם.

אמרנו, שבנושא הפריימריס איננו נוגעים. נשארה לנו עוד בעיה אחת

מה קורה לעובדי רשויות מקומיות?

לאבי הפריימריס, האם קצין בצה"ל או במשטרה יכול לרוץ בפריימריס

כל עוד הוא משרת?

אמרנו דבר כזה: מאחר והפריימריס נקבעים על פי מפלגות וזה לא

בחוק, יכולה מפלגה לקבוע את הפריימריס חצי שנה לפני מועד הבחירות,

כפי שזה קיים למעשה בתנועה שאני נמצא בה. בחוקת התנועה שלנו כתוב,

שהפריימריס לבחירת חבר-כנסת יהיו חצי שנה לפני הבחירות. עשויה לבוא

רשימה מפלגתית זו או אחרת ולומר, שהפריימריס שלה יתקיימו שנה לפני

המועד. לכן, אנו, כמחוקקים, לא יכולים להכנס לנושא הפריימריס, כי

המחוקק לא קבע מתי הפריימריס.

בפקודות מטכ"ל ישנן הוראות, שאוסרות על פעילות פוליטית של קציני

צבא. מכיון שהפריימריס הם פעילות פוכיטית, יהיה אסור להם לעסוק בזה

כל עוד הם בצבא.

עומדת לפנינו שאלה אחת ויחידה: האם אם על עובדי מדינה ועובדי

רשויות מקומיות, שלצורך העניין הם כאלה הנמצאים בתפקידים רגישים,

דהיינו בעלי השפעה וכדו', שהיום צריכים להתפטר 33 יום, יש להחיל

עליהם את ה-100 יום להצעת החברים בדף הכחול?

לצערי, קיבלנו את הצעת החוק הזו רק לפני יומיים או שלושה. אנו

חלק מהמחותנים, אך משום מה לא קיבלנו זאת. אנו מבקשים לתת לנו שהות

מסויימת כדי לאבש עמדה בעניין עובדי המדינה. בעניין עובדי המדינה

נבקש הפסקת הדיון ודחייתו בשבועיים, כדי לאבש עמדה, כי מדובר, למעשה,

בציבור אדול מאד. אנו עומדים להכין הצעת חוק של חוק יסוד שירות

המדינה, ובתוכו יהיה חלק שעוסק בנושא הבחירות, כיצד עובדי מדינה

ישתתפו בבחירות, מה הדברים שיחולו עליהם וכו'. בכל אופן , אני מבקש

דחיה של שבועיים בנושא עובדי המדינה, כדי שנוכל לאבש עמדה. אם נוכל

לקבל יותר ארכה עד שנכין את הצעת התוק, מה טוב. אבל, לעניין עובדי

המדינה אני מבקש דחיה בשבועיים. בנוסף, נציב שירות המדינה הוא חדש,

ואם הוא רוצה לאבש עמדה.

חבר הכנסת בני טמקין , אתה וחבר-הכנסת רן כהן בעלי ההצעה. מאחר

והיו כאן משלחות שלא השתתפו בישיבה הקודמת, סיפרתי להן מה החלטנו.

אמרתי, שאני מוכן לפתוח את הדיון . לא היה הרהור או ערעור על מה

שהחלטנו. דהיינו, קצינים במשטרה מדראת רב-פקד ומעלה וקציני צבא

אלופים יתפטרו 100 יום לפני הבחירות. כלומר, הסיכומים שסיכמנו לאבי

שני הנושאים האלה בעינם, וזו החלטה סופית של הוועדה. חבר-הכנסת בני

טמקין, לפני שנכנסת, ציינתי שיש עוד נושא אחד בדף הכחול שעלינו

מה עושים עם עובדי מדינה ועובדי רשויות בתפקידים

הראישים, דהיינו בעלי השפעת? נציא נציבות שירות המדינה אמר: קיבלנו

את הצעת החוק לפני יומיים ולא הספקנו להתייחס אליה. אנו מכינים נושא



כללי, שקשור גם בעובדי מדינה, ואני מבקש דחיה של שבועיים. משמעות

הדחיה היא, שזה לא עולה לדיון עד הפגרה. אפשרות אחת, שעומדת לפנינו ,

היא לחכות מספר שבועות עד שהם יגישו את הצעתם. אפשרות שניה, שעומדת

לפנינו, היא לדחותם. אפשרות שלישית, שעומדת לפנינו, שאני מבקש ממך

לשקול אותה, היא להגיש את מה שהחלטנו ולהמתין בעניינם עד הפגרה. הם

יכינו את העניינים או יגישו הצעה שלהם. אני מציע, שנקבל את מה

שהחלטנו ונגיש זאת למעלה, וסך נסכם עניין .

זה מקובל עליי. רק דבר אחד לא הבנתי עד הסוף. נדמה לי, שהחלטנו

שמדרגת רב-פקד ומעלה זה יהיה בלי קשר לעניין הטריטוריאלי. אבל, לגבי

המקומיים, שיש להם זכות חקירה וכדו', במקום זה יהיה גם מתחת לדרגת

רב-פקד. - האם זה נכון ?

ב' יערי;

כר זה מנוסח כרגע.

לא החלטנו את זה. אמרנו, שלא נוכל לחכנס לזה. נסתבך. יבוא שוטר

מה אתם רוצים? ברצוני להיבחר. אנו תפשנו את הבעיה ומצאנו לה

פתרון חוקי, באמירה שזה יהיה מדרגת אלופים ומעלה ומדדרגת רב-פקד

ומעלה. אני מציע, שנעלה עם זה למליאה לקריאה שלישית.

כדי להבהיר, יש לומר, שהמצב היום הוא שכל שוטר בדרגה הכי פשוטה

חייב להתפטר 33 יום כפני הבחירות. מה שאנו שואלים, לאחר שקבענו מה

שקבענו לגבי רב פקד ומעלה, הוא האם לא נכון , ספי שמנוסח בדף הכחול,

לגבי אלה שהם בדרגה שהיא נמוכה מדרגת רב-פקד, לצמצם את ההוראה הרחבה

הזו ולומר שרק מי שמוצב במקום מסויים ושם הוא מתמודד יצטרך להתפטר 33

יום לפני הבחירות.

בינתיים, החלטתנו היא, שמדרגת רב-פקד ומעלה בכל מקום זה יהיה 100

ימים. גם מדרגת אלוף ומעלה זה יהיה 100 ימים. וזאת, במקום 33 ימים.

זה מה שנעלה למליאה. נחכה לנציבות שירות המדינה.

האם אתה משאיר בתוקף את ההוראה הנוכחית, לגבי אותם האנשים

שצריכים להתפטר 33 יום לפני הבחירות?

את זה לא משנים. בהצעת התיקון יש לך שני הישגים, שלדעתי, עונים

1) אלופים

2) רבי-פקד ומעלה.

אתה גורם לכך, שאנשים בעלי השפעה בעירם ובאיזורם, שרוצים להיות

ראשי ערים, שזה הנושא עליו אנו מדברים, צריכים להתפטר 100 ימים לפני

הבחירות. זה עולה לקריאה שניה ושלישית.



ב' טמקין ;

זה עולה לקריאה שניה ושלישית, ואז זה ישאיר בחוק את העניין של

עובדי המדינה.

זה לא ישאיר זאת בחוץ. נציבות שירות המדינה אומרת לפרוטוקול,

שהיא עובדת על זה עתה. חזקה עליהם, שהם יקראו את הפרוטוקול, ויראו מה

רצונה של הוועדה. עורך הדין יגאל חיות והמדען הראשי דוד דרי, קיראו

את הדף הכחול, ותראו שהכנסת רצתה להתייחס לנושא של העובדים בתפקידים

הרגישים. אני מבקש, שבדיוניכם תקחו בחשבון את הנאמר בדף הכחול. באנו

לקראתכם בכך שאנו דוחים דיון זה. בואו לקראתנו בהתייחסות לעניין עם

מיטב המומחים ובהתייעצות עם השלטון המקומי ועם מי שצריך. זה מוסכם על

כולם.

אני מבין , שאנו עושים כאן זה פיצול של הוראת חוק. את הקטע,

שסוכם, אנו מעלים לקריאה שניה ושלישית. לגבי מה שלא סוכם, אפשר יהיה

להמשיך ולדון .

כלומר, זה נשאר כאן .

בהחלט. איננו מורידים זאת מסדר-היום שלנו. אנו מעלים למליאה את

שני הדברים. במידה ולא תבואו לאחר הפגרה עם הצעה משלכם, נמשיך לדון

בנושא. אנו נתנו לכם את הזמן .

מה לגבי עובדי רשויות מקומיות?

נשאיר זאת כאן על השולחן ונדון על כך בהקשר לנושא עובדי המדינה.

- זו החלטתנו. אני מבקש, שתגיש הסתייגות שלי לגבי שם החוק.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.