הכנסת השלוש-עשרה

מוטב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום פוני. יי באדר תשנ"ד. 21.2.94. שעה 10:30

חברי הוועדה: י' מצא - היו"ר

א' ויינשטיין

חה"כ ד' מגן

לי ענתבי - סגן בכיר היועץ המשפטי, מעודד הפנים

ש' דנה - סגן היועץ המטפטי, מטרד הפנים

ע' איסרוב- כלכלן הרטות להגנת הצרכן

בי יערי

אי קמארה

ט' רם

הצעת חוק פקודת העיריות (תיקון-תובת הודעת המחזיק לענין

גביית אדנונה), התשנ"ד-1993, חבר הכנסת דוד מגן.



הצעת חוק פקודת העיריות (תיקון-חובת הודעת המחזיק לענין

גביית ארנונה). התשנ"ד-1993. חבר הכנסת דוד מגן

היו"ר י' מצא;

בפנינו הצעת חוק טל חבר הכנסת דוד מגן, שמספרה תתש"ח.

אבקש מחבר הכנסת דוד מגן - מגיעו הצעת החוק, א3ור עברה בקריאה

טרומית והועברה אלינו לוועדה, להציג את הנועוא ולהרחיב, כדי

שנוכל להתייחס יחד עמ היועצימ המשפטיים טלנו וטל מטרד הפנימ.

די מגן;

ראטית, אני מבקט לתקן ובמקומ התטנ"ד-1993, יהיה כתוב

התשנ"ד-1994.

הנוטא עלה דרך דיון בוועדת מטנה לתלונות הציבור במסגרת

הוועדה לענייני ביקורת המדינה. בדו"ח מסי 20, נציב תלונות

הציבור הצביע על כמה מקרימ בהמ הרטות המקומית גובה את הארנונה

ממי טנוח לה. קיימת מסה גדולה מאד טל טוכרים, אטר לפי הגדרת

החוק המ המחזיקימ, וכאטר קיימות אי הבנות בין המטכיר לבין

הטוכר, המחזיק לא נמצא ואינו מאותר על-ידי הרטות המקומית,

הכתובת הקלח ביותר היא טל בעל הנכס והרטות המקומית טולחת אליו

את חטבון הארנונה. מי טפנה בצורה זו לנציב תלונות הציבור, קיבל

את הגיבוי טל נציב תלונות הציבור והרטות המקומית החזירה לו את

הכסף.

מטרת התיקון הינה ראטית לחסוך מטפטימ מיותרים והחזרימ

רטרואקטיביים, וכן לגרום לכך שהמחזיק טהוא בדרך כלל השוכר, יהיה

חייב יטירות לרשות המקומית, כך טהנוטא יתנהל בין הרטות המקומית

לבין הטוכר לבין המחזיק. זוהי מטרת התיקון והיא עולה בקנה אחד

עם דיונים טחתקיימו בוועדה לענייני ביקורת המדינה. מיותר להזכיר

שהממשלה תומכת בהצעת חוק זו והיא עברה בקריאה מוקדמת פה אחד

במליאת הכנסת.

האם יט לנציגי מטרד הפנים העדות?

שי דנה;

ברצוני להפנות תשומת-לב חברי הוועדה. קיימים היום שני

סעיפים טמסדירים את חובת ההודעה, סעיף 325 לפקודת העיריות וסעיף

326 לפקודת העיריות. סעיף 325 מרבד על חובת ההודעה בחדילת בעלות

החזקה ומטיל חובת הודעה במקרה טל חדילה, גם על המטכיר וגם על

הטוכר. כאשר אדם חדל להיות שוכד, יט עליו חובה להודיע לרשות

המקומית.

די מגן;

ללא הגבלת זמן.

בי יערי;

כל עוד הוא אינו מודיע, הוא חייב לשלם.



עו' דנח;

בסעיף 326 מדובר על תחילת חזקה, כלומר חמצב ההפוך, לא של

תדילה אלא פזל רכישת חזקה. ברכישת חזקה לפי סעיף 326, החובה היא

רק על המשכיר ולא על השוכר.

חבר הכנסת מגן מעונין להכניס תיקון ולהטיל חובה גנז על

השובר.

לסעיפים 325 ו- 326 כפי שהם בנויים היום, קיים רציונאל

פנימי. ההגיון הוא להטיל את החובה על מי שיש לו ענין להודיע. אם

כאשר אדם חדל להיות מחזיק, יש גם לשוכר ענין להודיע מאחר שאז

הוא נפטר מחובתו, הרי כאשר אדם נעשה מחזיק למעשה אין לו ענין

להודיע, כי הוא מביא על עצמו את החבות. העבין להודיע הוא רק על

המחזיק, על המשכיר שעל-ידי כך שהוא מודיע, למעשה נפטר מהחבות.

סעיף 326 מלווה בסנקציה. בצד החובח חמוטלת כיום על המשכיר

להודיע, יש סנקציה, דהיינו כל עוד המשכיר לא הודיע, הוא יהיה

חייב בארנונה שהקונה או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו.

המחוקק קבע שהוא מטיל את החובה על מי שיש לו אינטרס ואף מטיל

עליו סנקציה.

אם היום נטיל את החובה על המחזיק, יש לחשוב מה יעלה

בגורלה של הסנקציה. נדמה לי שיהיה קושי להמשיך להטיל את החבות

על חמשכיר לשלם, כאשר למעשה גם על המתזיק קיימת חובה להודיע.

יוצרים כאן חוסר סימטריה ולא בטוח שנצא נשכרים. למחזיק אין ענין

להודיע ובכך שהוא מודיע, הוא מביא על עצמו את החבות. אם מבטליים

את הסנקציה בסעיף 326, גם למשכיר אין עוד אינטרס להודיע, מאתר

שאין עליו סנקציה. אנו עלולים לגרום למצב בו ימעיטו אנשים

להודיע ולא יוסיפו להודיע.

ברצוני להפנות את תשומת-הלב לנושא נוסף. שוכרים חם פעמים

רבות סטודנטים או אנשים ששוכרים לתקופות קצרות וקשה מאד להעלות

על הדעת שדווקא אנשים אלה יודיעו. אם אנו מטילים עליהם את התובה

ומנגד, נוטלים את הסנקציה מהמשכיר, קיים כאן קושי.

ל' ענתבי;

אם מטילים את החובה גם על המחזיק, אם המחזיק אינו מודיע

והרי אין לו אינטרס להודיע, יתכן שלא ידעו על מי החבות. כיום

החבות הינה על הבעלים וכל עוד הוא לא מודיע, החבות עליו. ברגע

שמטילים חובה גם על המחזיק להודיע, יתכן שתהיה אי בהירות

והנושא לא יהיה חד-משמעי כפי שהוא כיום. כמו כן אין בידינו

סנקציה ואם המחזיק אינו מודיע תוך 30 יום, מה קורה?

עי איסרוב;

הכוונה שלנו היא להגן על המשכירים. בדברי ההסבר מדובר על

כך שהיום אין שמץ של מושג לרשויות המקומיות מה קורה וזה אף יחיה

הרבח יותר גרוע. לדוגמא, בתל-אביב ישנן דירות מושכרות רבות

שחלקן הגדול לתקופה קצרה ואם בעל הדירה לא יודיע, בית-המשפט

יהיה מלא בתביעות מאחר שכבר לא ניתן יהיה למצוא את השוכר. מצד

שני, אם הוא לא חייב להודיע, לבית-המשפט תהיה בעיה להכריע או

שהרשויות לא תקבלנה את הכסף.

העיקרון הוא שארנונה ניתנת עבור שרותים שמספקת העיריה.

קיימת פסיקה מפורשת שלא קיימת קורולציה ביניהמ.

אם מדברים על לוגיקה, הרי מי שגר במקום מסוים, מקבל טרות

מן העיריה. אדם שנמצא בירושלים ומטכיר דירה בתל-אביב אינו מקבל

את הטרות הזה. הארנונה ברובה היא עבור טרותים ואדם טנמצא במקום,

הוא מקבל את הטרות. לכן יט צורך למצוא פתרון ברות ההצעה טל חבר

הכנסת מגן, לפיו מי טנמצא במקום ומקבל את הטרות, החובה עליו

וחובת המערכת "לרדוף" אחריו. אם הוא צרכן וטוכר, הוא מקבל את

הטרות, הוא חייב להודיע ועליו הדין אם אינו פועל כך.

יתכן טיט צורך להטיל גם עליו סנקציה. הרי קיימות תעודות

זהות והרטות המקומית יכולה לחפש אותו, כפי טהיא מחפטת את הבעלים

טמכרו את הדירה. כאטר בעלים מטכירים דירה והוא עזב את הדירה,

הרטות המקומית מחפטת אחריו וכך היא תחפט גם אחרי הטוכר. יט

הגיון בדבדיכם על כך טאין סנקציה, אך צריך למצוא את הסנקציה.

עי איסרוב;

אם המטכיר מודיע לרטות המקומית טהוא מטכיר את הדירה,

באותו רגע הוא אינו מחוייב בתטלום ארנונה והמחוייב היחידי הינו

השוכר.-

לא לחינם הזכרתי את דיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

סיכומיה והצעותיה טל הוועדה הונתו על טולחן הכנסת, נערך דיון

בנוטא זה וחברי כנסת רבים התייחסו לענין.

קיימת תופעה טרטויות מקומיות רבות, בניגוד לכתוב בסעיף

326 אי, טצריך לפנות רק למהזיק, פונות למטכיר כי יט להן את

הכתובת טלו ולא מענין אותן אם הטוכר "ברח". הנוטא מתגלגל לבתי-

מטפט ומבקרת המדינה יכולה להעיד על כך מתפקידה כנציב תלונות

הציבור.

מגמת התיקון הינה לחסוך התדיינויות מטפטיות, מבלי לגדוע

בחובתו טל בעל הנכס. לא מדובר כאן על תיקון סעיף 326 אי ונכתב

"(ב) אין הוראת סעיף קטן (א) פוטרת את המחזיק מחובתו

להודיע לעיריה בתוך 30 יום, על החזקתו בנכס או על חדילתו

מלהחזיק בו".

אם מודיע רק המטכיר, הרי פונים למחזיק ולא לבעלים. לכן מה

זה עוזר?



די מגן;

כדי למנוע פניות קלות, לא צודקות ובלתי וזוקיות טל הדטות

המקומית, ומי כמונו יודע עורבים מן התוטבים, גם אם הם בעלי נכס

או מטכידים, לא תמיד יודעים את זכויותיהם לתטלום האדנונה לדטות

המקומית, שחלה על הטוכד וזוהי התופעה כיום. טוענים: "תשבוד את

הראט עם הטוכד טבדה".

אם המטכיד הודיע טהוא הטכיד את הדירה לטוכר, אזי התבות

כעת על הטוכר.

אני מצביע על תופעה שקיימת בשטח וקיימות אין ספוד תלונות

לנציב תלונות הציבור.

ההצעה היא להטיל הובת הודעה או תסרה הסנקציה גם על הטוכר.

לי ענתבי;

כלומר טניהם יצטרכו להודיע.

על-פי הצעת החקיקה לא מדובד בטניהם.

איני פוטר את המטכיר אלא מוסיף חובה גם על המחזיק.

למי תופנה התביעה הכספית?

למחז יק.

מספיק טאחד מהם מודיע ובאותו דגע התביעה הכספית הינה על

המחז יק.

נדמה לי, בעיקר בדבריו טל חבר הכנסת ויינטטיין, טקיימת אי

על מי מוטלת עצם החבות בתטלום וכן מי חייב

להודיע על טינוי בהחזקה או בבעלות. עצם החבות מוטלת על המחזיק

וזהו המצב נכון להיום. יט אמנם הצעת חוק לטנות זאת לבעלים, אך

כרגע המצב החוקי הוא טהחבות בתטלום הארנונה מוטלת על המחזיק.



השאלה הינה מי חייב להודיע על שינויי התזקה. עד כה, החוק

קבע שמי שחייב להודיע על השינויים הוא הבעלים, המשכי רוהסנקציה

בצידה עול הודאה זו היתה שאם לא מודיעים על טינוי בהחזקה, הוא

חייב לטלם, למדות טבדדך כלל החבות היא על המחזיק.

חבד הכנסת מגן מוסיף חבות טל ההודעה לא לעצם התטלום, טל

המחזיק והוא בעצם האדם האחדון טיט לו אינטדס להודיע, כי על-ידי

כך הוא מגולל על עצמו את האחדיות.

חבדותיי מטטדד הפנים מעידות, טיתכן טעל-ידי כך טמוסיפים

מיטהו טחייב להודיע, מטטטטים את הענין.

היו"ד יי מצא;

אך לא מסידים את האחדיות או את האפטדות טל הבעלים להודיע.

בי יעדי;

כאטד טד המטפסים הציג הצעה זו וטען טהממטלה מסכימה, הוא

אף הציג את הדילמה הזו.

היו"ר י' מצא;

חבד הכנסת מגן, מה אתה מקדם בהצעת חוק זו?

די מגו;

ו

אני מעונין טהמחזיק יטא באחדיות טל עדכון הדטויות

המקומית.

היו"ר י' מצא;

מה קודח אם אין הוא נוטא באחדיות ואינו מודיע?

די מגן;

איני יודע מהן הסנקציות לגבי כל אלה טאינם מקיימים את

פקודת העידיה.

אי ויינשטיין;

לגבי הבעלים קיימת סנקציה ואף כאן צדיכה להיות סנקציה.

טי דנה;

כאטד הדטויות המקומיות גובות תטלום, הן מפעילות מכטיד אחד

בלבד וכאטד מעבידים את הדידה בטאבו, הן גובות את הכסף, אחדת לא

דוטמים את ההעבדה. זהו המכטיד היעיל ביותד לגבייה. מכטיד זה

אינו קיים כלפי מי טמחזיק.

די מגן;

עדכתי מספד דיונים בנוטא זח בוועדה לענייני ביקודת המדינה

ואיני זוכד את טם הפקיד הבכיד ממטדד הפנים. פנינו אליו בעל-פה

ואף בכתב כמה פעמים וביקטנו נתונים טל מחזיקים בטלוט העדים

הגדולות. הוא פנה מספד פעמים עם העתקים אלינו, והדטויות

המקומיות פנו עם זדועות פתוחות וקבעו טאין להן נתונים.



בהמשך, יתכן שנפרט את הצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית

ונרחיב לנושאים נוספים. אם התיקון יביא לכך שהרשויות המקומיות

תתעניינה יותר מיהם המחזיקים טל הנכס, בזמן אמיתי בהפרטים טל 30

יום, אני חוטב טתהיה בכר מטום תרומה.

בי יערי;

"אין הוראת סעיף קטן (א) פוטרת את המחזיק

מחובתו", יוצאות מתוך הנחה טכבר יט חובה. צריך לנסח זאת אחרת.

אני מציע טאת הענין הניסוחי ינסחו המטפטנים בעצה אחת

עימך, וזה יובא לאחר טנצביע לקריאה ראטונה. כמו כן נטמע את

ההערות של חברי הכנסת במליאה ולאחר מכן לאחר קריאה ראטונה ולפני

קריאה טניה ושלישית, כאטר נתייחס, נכניס את התיקונים הנדרשים.

האם לא כדאי להכניס סנקציה לגבי מי טאינו מודיע, אחרת זהו

חוק ללא טיני ים?

הערתי הערה זו ואימצתי אותה. איני מטוכנע טאנו יכולים כעת

להכניס את הסנקציה. החוק יועבר לקריאה ראטונה והמטפטנים יתנו את

הדעת לגבי ההערה בדבר הסנקציה. המטפטנים יבחנו מהי המציאות

כיום, יציעו לנו הצעח תיקון ואני מקווה טנוכל לקבל אותה בוועדה.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מי בעד?

הצעת החוק אוטרה ותעבור לקריאה ראטונה בטרם היציאה לפגרה.

היטיבה ננעלה בטעה 10:20.