כנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבת

יום רביעי. כ"א בשבט התשנ"ד (2 בפברואר 1994). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; א' ויינשטיין - מ"מ היו"ר

אי אסעד

פ' בדש

ב' טמקין

מוזמנים; חבר-הכנסת י' בא-גד

ת' רוה - משרד המשפטים

ע' הדר - יועץ שר המשפטים

שי דנה - משרד הפנים

ני קונשטוק - מרכז השלטון המקומי

יועץ משפטי; בי יערי

מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר (תיקון),

התשנ"ד-1993.



הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)

(תיקון). התשנ"ד-1993

היו"ר אי ויינשטיין;

אני פותח את הישיבה.

יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת יהושע מצא ביקש ממני למלא את מקומו משום שהוא

אינו יכול להיות היום.

אנחנו דנים בהצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבהר) (תיקון),

התשנ"ד-1993, שעברה קריאה ראשונה. זו הצעת חוק של חברי הכנסת בני טמקין וכן

כהן. אני מבקש מהיועץ המשפטי להסביר בכמה משפטים את ההצעה.

ב' יערי;

בנושא אפשרות הצגת המועמדות בבהירות לרשויות המקומיות יש כל מיני קבוצות

שצריך לאבהן ביניהן. חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבהר) מונה מספר

בעלי תפקידים. מדובר בעובדי מדינה שנושאים בתפקידים כאלה שלכאורה יש התנגשות

אינטרסים ברורה בין התפקיד לבין כהונה ברשות המקומית ולכן הוא מהייב אותם בעצם

להתפטר עם הגשת רשימות המועמדים בבחירות למועצה. הוא אומר: לא יהיו עובדי

המדינה המפורטים בתוספת להוק, ושם מופיעה רשימת נושאי המשרות הללו, מועמדים

בבחירות לרשות חמקומית. משמע, שאם הס רוצים להיות מועמדים הם חייבים להתפטר,

ומכיוון שרשימות המועמדים מוגשות 33 יום לפני הבהירות, משמעות הדבר שהם צריכים

להתפטר 33 יום לפני הבחירות.

עובדי מדינה אחרים שלא כלולים ברשימה הזאת חל עליהם סעיף 42ב' של חוק

עובד מדינה וחייל בשירות קבע של צה"ל ששמו

נכלל ברשימת המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים. הביטוי "יופסק

שירותו" מפורש הן על ידי נציבות שירות המדינה והן על ידי משרד הפנים רק כמחייב

יציאה לחופשה ללא תשלום, אין חובה להתפטר.

מדובר על לובשי מדים?

אם אנחנו מדברים על חיילים, מדובר על חיילים בשירות קבע. אם מדובר על

עובדי מדינה אז כל עובד מדינה חייב לצאת לחופשה ללא תשלום. אבל אלה שכלולים

ברשימה של הגבלת הזכות להיבחר, חייבים להתפטר.

למרבה הפלא, עובדי רשויות מקומיות, אין עליהם שום הוראה ברורה. חוק

רשויות מקומיות (הגבלת הזכות להיבהר) בכלל לא חל עליהם. גם סעיף 42ב' של חוק

הרשויות המקומיות (בחירות) לא מדבר עליהם. ואז הדבר היחידי שמצאו שיחול עליהם

זה סעיף 75 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) שאומר שאסור לעובד רשות מקומית

לעסוק בתעמולת בחירות. מכאן הגיעו כבר מזמן למסקנה במשרד הפנים וכך מיישמים

אותה זה שנים, שגם עובדי רשויות מקומיות שמתמודדים בבחירות חייבים ביום הגשת

רשימת המועמדים לצאת לחופשח ללא תשלום שכן אחרת הם עוסקים בתעמולת בחירות.



זה המצב כיום. אני מצטער שלא נמצאים כאן אנשי הצבא ואנשי המשטרה הנוגעים

בדבר. אני יכול לדבר בשמם. למרות שבחוק הרשויות המקומיות (בחירות) כתוב שכל

חייל, יופסק שירותו ואנהנו מפרשים את זה רק יציאה לחופשה ללא תשלום, על פי

פקודות מטכ"ל ההתחייבות לשירות קבע מותרת. כלומר, ברגע שחייל בשירות קבע כלול

ברשימת המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, הם מתירים את החוזה שלו עם הצבא

ובעצם על ידי זה הוא משוחרר מהצבא.

י' בא-גד;

כמה ימים?

33 ימים לפני הבחירות, זה יום הגשת רשימות המועמדים, יופסק שירותו. לגבי

חייל בשירות סדיר, דוחים את המשך השירות שלו עד אחרי הבחירות, ואם הוא נבחר,

עד אחרי שהוא מפסיק לכהן. זה על פי פקודות המטכ"ל.

נדמה לי שסקרתי את המצב ברשויות המקומיות. לשם השוואה רק אני אתאר את

המצב בכנסת כי בעצם הצעת החוק חותרת להשוואת המצב ברשויות המקומיות למצב ששורר

בכנסת. כאן חל סעיף 56(א} לחוק הבחירות לכנסת שאומר שלגבי עובדי מדינה, אם הם

נמנים על אחת מארבע הדרגות הגבוהות בשירות המדינה, שזה מכסה שטח גדול מאד, הם

חייבים להתפטר מהיום לפחות לפני יום הבחירות לכנסת. קציני צבא בכל דרגה שהיא

בשירות קבע גם כן צריכים להתפטר מהיום לפני יום הבחירות. לגבי שוטרים אין

הוראה ברורה, אבל אני מניח שהם נחשבים לעובדי מדינה.

היו"ר אי ויינשטיין;

בוא נתמקד ברשויות המקומיות ונסכם את המצב בהן. עובדי מדינה יוצאים

לחופשה ללא תשלום.

אלא אם כן הם נמנים עם אחד מאלה שכלולים בחוק רשויות מקומיות (הגבלת

הזכות להיבחר), שאלה עובדים שיש להם התנגשות אינטרסים ברורה, הם חייבים להתפטר

33 יום לפני הבחירות.

חיילי קבע מפטרים אותם אם הם נכנסים לרשימה.

חיילי קבע, לפי הוראות מטכ"ל מפטרים אותם 33 יום לפני הבחירות.

מגיש ההצעה, בבקשה.



ב' טמקין;

אני לא רוצה לחזור על התופעות שגרמו לכך שהגשנו את הצעת ההוק. הצעת ההוק

הולכת מעבר למה שדיבר עד עכשיו היועץ המשפטי מכיוון שהיא כוללת גם את התופעה

החדשה בפוליטיקה הישראלית שהיא משמעותית ביותר וכנראה היא תלך ותתרחב, זו

התופעה של הפריימריס. יש גם כאן נסיון להתמודד עם התופעה הזאת. אני רוצה

להזכיר שבמקרה של טרנר למשל שעלה בהקשר הזה, היה מדובר קודם כל האם הוא כן

ישתתף בפריימריס, לא ישתתף בפריימריס וכדומה. היו גם מקרים נוספים בארץ.

אני שמעתי דיון מאד מעניין בעקבות הגשת הצעת ההוק במליאה. במליאה שמעתי

כמה הערות לגבי ההבדל בין ריצה לראש הרשות המקומית לבין הריצה למועצה. אני

מוכן בהחלט לקחת בחשבון את אותן הערות בהקשר לקיצור התקופה כאשר מדובר על

הברות במועצה המקומית. לגבי ריצה לראש הרשות, הייתי בכל זאת מחמיר ולוקח

בחשבון את הפריימריס. אחרי הכל, סניף מקומי של מפלגה, כאשר הוא מקיים בתוך

מועצת הסניף בחירות, אז אתה תכריח כל אדם שמתמודד בכל מועצת סניף להתפטר 100

יום לפני זה, זה באמת קצת מוגזם, אני מקבל את הענין הזה. אבל אנחנו חושבים

שחשוב לעמוד על כך שלגבי ריצה לראש הרשות, נתייחס לא רק לבחירות הכלליות אלא

גם לפריימריס.

שנית, שאנחנו נחתור להשוות את המצב עם המצב בכנסת. אם בכלל, אני חושב

שברשות המקומית יש יותר השפעה לאנשים בחיים היומיומיים מאשר חברות בכנסת.

דבר נוסף, שנשווה את המצב של עובדי מדינה לעובדי רשות מקומית. אין שום

סיבה בעולם שיהיה חוק אחד לעובדי מדינה וחוק אחר לעובדי רשות מקומית כאשר הם

יכולים לבצע אותה פונקציה בדיוק.

אלה הפראמטרים שבתוכם אני וחבר הכנסת רן כהן, כמובן שאני מדבר בשמו,

מוכנים להגמיש את ההצעה. אבל לגבי פריימריס צריך להתייחס לראש הרשות ולקבוע

מגבלות כלפי הענין הזה. לגבי המועצה, להשוות את המצב עם המצב בכנסת ולהשוות את

המעמד של עובדי הרשות המקומית עם עובדי המדינה.

חבר-הכנסת בר-גד, בבקשה. התחלנו בדיון כללי, ראשוני ואחר-כך ניכנס

לפרטים.

י י בא-גד;

אני הבעתי הסתייגות, כי לנו יש תמיד נטיה ללכת מקיצוניות לקיצוניות.

בעקבות פרשת טרנר, שעד היום לא יודעים מי דיבר אתו ואיך דיברו אתו, כל הנושא

הזה מוכחש מכל הצדדים, בעקבות הפרשה הזאת עלה החוק הזה, טוב שהוא עלה אבל אני

מציע לא ללכת מקיצוניות לקיצוניות. היה 33 יום, מספיק אם נעלה את הסף ל-60

יום. חודשיים זה זמן ארוך מאד. אם אנחנו קובעים 100 יום זה שלושה וחצי חודשים.

תוך שלושה וחצי חודשים משתנים כל כך הרבה דברים. זה נראה מרחק אסטרונומי מגבול

הבהירות. אני מציע להסתפק ב-60 יום. אז גם השגנו את כוונתכם. 60 יום זו תקופה

מספיק ארוכה ולא להגזים בעקבות מקרה אחד שקרה ואולי עוד יקרו. זה כל ההסתייגות

שלי.



ב' טמקין;

יש איזה דבר לא בריא שגם עלה בדיון. בשכתוב: יפסיק להיות עובד מדינה או

משהו מהסוג הזח, האם הכוונה היא בהכרח להתפטרות? כי עלה שם רעיון שייצאו

לחופשה ללא תשלום וכדומה.

ב' יערי;

החוק משתמש בשני ביטויים. במקרים מסויימים הוא אומר: יופסק שירותו. בכנסת

יחדל להיות. כשכתוב: יחדל להיות, הפירוש הוא התפטרות. כשכתוב:

יופסק שירותו הפרשנות היא רק יציאה לחופשה ללא תשלום.

מה כתוב לגבי עובדי מדינה, אלה שחלים עליהם הגבלות הזכות להיבהר?

אתה מדבר על הבחירות לרשויות המקומיות?

כן.

אלה שחל עליהם החוק של הגבלת הזכות להיבחר כתוב שהם לא יכולים להיות

מועמדים בכלל. משמע, שאם הם רוצים מועמדים הם חייבים להתפטר.

יש לי שאלת הבהרה. האם התוספת של הפריימריס היא תוספת של ועדת הפנים?

כן.

זה דבר שהתחדש בדיון בקריאה הטרומית לקראת הכנה לקריאה ראשונה.

ועדת השרים לא נתנה עליה את דעתה מטבע הדברים, לכן אני יכולה להביע את

דעתי האישית. דעתי האישית היא שזה נראה לי חמור וקיצוני ביותר.

היום יש לו עמדה אחרת. היום העמדה שלו היום היא להחיל את זה גם על

פריימריס ורק על ראשי רשויות.



נ' קונשטוק;

לרשויות המקומיות יש בעיה גם עם החוק הקיים, מפני שאנחנו חושבים שגם היום הוא

קיצוני. כשיש למשל איסור על פקיד סעד או על פקח, לפקח יש זכויות למעצר וחיפושים,

גם היום לפי התוספת הוא בעצם בתוך רשימת האנשים שחייבים להתפטר ולא יכולים לצאת

לחופשה ללא תשלום.

בי יערי;

עובד מדינה לא עובד רשות מקומית, זה האבסורד.

ני קונשטוק;

גם היום, מבחינת הרשויות המקומיות שמעוניינות שכוחות טובים יגיעו אליהן, יש

מיגבלות שקשה להן לחיות איתן. מצד שני, לגבי עובדי מדינה, לפי התקשי"ר ישנה ועדה

מיוחדת שיכולה לאשר את החופשות ללא תשלום. היום לפי החוק החדש, כולם יכנסו לתוך

האיסור המוחלט שאין חופשה ללא תשלום. אדם חייב, שלושה חודשים, כשעוד הכל באיבו,

כשעוד לא יודעים בדיוק מה הם זכויותיו, לעזוב מקום עבודה ופרנסה. הרבה אנשים

שוקלים את זה בכובד ראש ולא יגישו את המועמדות שלהם. לכן, השלטון המקומי בהחלט

חושב שזו הצעה קיצונית וחריפה מדי. אני כעת עוד לא נכנסת לפרטים, רק בגדול.

היו"ר א' ויינשטיין;

מה קורה בארצות אחרות שמשתדלות לשמור על נורמות מסויימות? יש למישהו מושג?

בי טמקין;

מה ההבדל העקרוני מבחינתנו בין זה לבין הכנסת? הכנסת לא ראויה שיגיעו אליה

כוחות טובים?

א' אסעד;

הכנסת זו כנסת. אבל מי שרוצה להתמודד ברשות מקומית קטנה של 3,000 או 2,000

תושבים, אתה מביא אותו למצב שיתפטר או שיקה חופשה ללא תשלום.

נ י קונשטוק;

חופשה בסדר, אבל להתפטר?

אי אסעד;

אני חושב שזה יותר מדי מוגזם לרשות מקומית. אם אתה רוצה לעשות השוואה לכנסת,

המרחק הוא גדול, למרות שאני יודע שהיום לראש רשות יש זכויות רבות משל חבר כנסת.

בכל אופן מי שבוחר בו זו קבוצה קטנה מקומית, לא כלל-ארצית. לכן אני לא חושב שצריך

להקשות בנושא הזה דווקא על אותם אנשים שאתה מדבר עליהם, קציני צבא בכירים, קציני

משטרה, עובדי מדינה למיניהם. בדרך כלל הקבוצה שיוצאת נפגעת היא קבוצת אנשי צבא

ואנשי משטרה.

שי דנה;

רציתי לומר שני דברים. דבר אחד, צריך לזכור שבהבדל מהכנסת, מי שנבחר למועצת

הרשות המקומית, רובם של הנביורים אינם מקבלים שכר. לכן, במידה רבה אדם מתפטר שלושה

חודשים מראש עם סיכויים כאלה או אחרים להיבחר ואחר-כך נבחר, צריך לראות את מי

אנחנו רוצים לעודד לגשת ואת מי אנחנו לא רוצים לעודד לגשת.



דבר שני, בנוגע לפריימריס, אין ספק שצריך להגביל את זה למי שרץ לראש הרשות.

אבל אפילו מי שרץ לראש הרשות, אנחנו מחייבים להתפטר גם אם הוא לא נבהר אחר-כך. אם

הוא לא זכה בפריימריס הוא לא יהיה מועמד לראש רשות, בכל זאת הוא נשאר בהתפטרותו

למרות שאם הוא היה רץ רק למועצת הרשות המצב היה אחרת, כשצריך לזכור שפריימריס

יכולים להיערך שנה מראש, זו תקופה מאד ארוכה. יתכן שצריך להתור לכלל שיאמר:

תקופה כזאת או אהרת לפני הפריימריס ייצא להופשה ללא תשלום, מי שנבחר ויהיה

המועמד, לא יוכל לחזור לכהונתו כעובד מדינה ואז הוא צריך באמת להתפטר. מי שלא

נבהר, יוכל לחזור עד לתקופה שאותה נקבע למי שרץ למועצת הרשות.

היו"ר אי ויינשטיין;

אנשי צבא, משטרה, עובדי רשויות מקומיות, פריימריס. בואו

נראה איפה אנהנו מסכימים ואיפה יש לנו הילוקי דעות מבחינת העקרונות. בואו נדבר

קודם על הדברים שלא נגענו בהם בדיון ונראה לי שלגביהם אנהנו יכולים לראות מה

קורה.

קציני משטרה - יש כאן כוונה להגביל קציני משטרה. אהר-כך נדבר למה נגביל אותם.

מדובר על קציני משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה ו נכלול בזה גם קציני צה"ל בדרגת אלוף

משנה ומעלה. אני מבקש להביע את דעתי ואתהיל דווקא מקציני צבא.

קציני צבא עובדים קשה, בדרך כלל משרתים תקופה ארוכה. האפשרות של ניגוד

אינטרסים אצל קציני צבא בעיני תיא מאד מצומצמת. אפשר להבין שלאלוף פיקוד יש

השפעה. אבל אני הושב שאלופי משנה שחלקם יושבים במטה, אין להם שום השלכה לגבי

האזרה. לכן אני הושב שאם בכלל אנהנו והולכים על הענין הזה, אנהנו נצמצם את זה

לתפקידים מאד מצומצמים בצה"ל אולי מאלופי פיקוד. כלומר, הייתי אומר את זה לגבי

אנשים שיש להם שליטה טריטוריאלית.

האם העקרון הזה מקובל על ההברים?

בי טמקין;

במקרה של אנשי צבא בדרגות גבוהות, לפי דעתי הרציונל לא היה ענין השליטה

הגיאוגרפית שלהם או לא השליטה הגיאוגרפית שלהם. היה מדובר על משהו אהר. מה

מחפשים? מחפשים אנשים שעל פי שמם ודרגתם וגם פרסטיז'ה של צה"ל אפשר לגייס אותם

לצורך הבחירות ומתחילה התרוצצות סביב הענין הזה. אנחנו רצינו לחסוך דווקא מצה"ל

את הענין הזה. המחשבה פה היא לא ניגוד אינטרסים אישי של אלוף כזה או אהר, מדובר

על למנוע מצב שבו תקופה קצרה לפני הבהירות השם של האלוף מועבר, לא דיברו וכן

דיברו וכל הענין הזה.

ני קונשטוק;

יש איסור תעמולת בהירות.

זה לא עזר הרבה.

היו"ר א' ויינשטיין;

,תמצת את העמדה שלך. אתה אומר מאלופי משנה?

ב' טמקין;

כן. כתוב פה 100 ימים שזה שלושה חודשים לפני בחירות, לא בגלל שיש להם שליטה

גיאוגרפית אלא בגלל שאסור לערב את צה"ל בכל הקלחת הזאת בתקופת הבחירות. אני חושב

שזה דבר הגיוני לחלוטין.



היו"ר אי ויינשטיין;

בוא נתמקד בהצעה שלך. בהצעה שלך כתוב שאלופי משנה ומעלה לא יוכלו להיות

מועמדים בבהירות למועצת רשות מקומית. אני אומר שלפי הערכתי אנהנו מחמירים מדי,

משום שאם מדובר על ניגוד אינטרסים, הם לא מוכרים, אתה תיקח קבוצה של אלפי קצינים

ותמנע מהם את האפשרות הזאת. זו עמדתי. האם אתה עומד על עמדתך?

ב י טמקין;

זה נראה לך מוגזם שאנשי צבא בדרגות גבוהות יתפטרו 100 ימים לפני הבחירות?

ההבדל היחידי בין ההצעה הזאת לבין המצב הקיים זה שבמקום 35 'ים זה קורה 100 יום

לפני הבחירות על מנת למנוע את קלחת הבהירות שמתחילה הרבה לפני 35 יום. הרי ממילא

הם צריכים לפרוש.

א' אסעד;

אני מבין למה החוק הזה נולד. הקלחת הזאת סביב מועמדות אנשי צבא היא לגבי

דרגות בכירות, אלופים, כמו שהיה בבחירות האחרונות עם מצנע והזכירו את יצחק מרדכי

לגבי ירושלים וכך הלאה. לגבי הדרגות הנמוכות, מתת אלוף ומטה, רובם אנשי שדה שלא

עוסקים בנושאים מדיניים, מי מכיר אותם? מי שומע עליהם?

היו"ר אי ויינשטיין;

אני רואה שמסתמנות כאן שתי גישות. גישה אחת של חבר-הכנסת בני טמקין שכלולה

בהצעת החוק, וגישה שניה שרוצה להעלות את הסף.

ת' רוה;

אני חושבת שאולי אפשר לאחד את שתי הגישות. בהמשך לדברים של חבר-הכנסת בני

טמקין, שהסכים לצמצם לענין הפריימריס רק לגבי ראשי רשויות, אולי אלופי משנה ומעלה

שרצים לראש רשות יתפטרו 100 ימים קודם, בעוד שדרגות יותר נמוכות יתפטרו 35 'ים

קודם.

י י בא-גד;

אני עומד על דעתי שגם במקרה כזה מספיק 60 יום.

היו"ר אי ויינשטיין;

הנקודה היא זאת, אם אנחנו אומרים שקצין צבא מדרגה מסויימת שמתמודד לראש הרשות

בפריימריס אנחנו מגבילים ולא קובעים זאת למועצת עיר, האם זה מוסכם? נקבל את

העקרון אולי של פריימריס לראש רשות ואז נאמר מאיזו דרגה. זה מקובל?

אתה מדבר עכשיו גם על פריימריס.

היו"ר א' ויינשטיין;

הרי הבעיות היו בפריימריס. יש הגיון בהצעת החוק. לכן אנחנו מסכימים שאנחנו

מדברים על פריימריס לראשות מועצה ו/או עיר. זה נגביל מעבר לקיים. זה מוסכם על

כולם?



ב' טמקין;

אני רוצה להזכיר לכם את העובדה שגם היום במצב הקיים, לא ריס לגבי תתי-אלופים

ולא רק לגבי אלופי-משנה אלא בכלל מי שמגיש את השם שלו כמועמד בצה"ל, על פי הוראות

מטכ"ל, מוציאים את כולם.

בי יערי;

אבל זה ב-33 יום.

ב י טמקין;

הרי הבעיה איננה בהפסד המשכורת בלבד. לא מדובר על זה. מדובר על כך שמפסיקים

לאדם את היכולת של קריירה נניה בצבא והוא רץ למועצה, לא רק לראשות המועצה, וגם אז

אין משכורת וכל הדברים האלה.

נ י קונשטוק;

אבל ב-33 יום כבר ודאי לו שהוא ברשימה. ב-100 יום הוא בכלל לא יודע אם הוא

יהיה ברשימה, וארזה כבר דורש ממנו שיתפטר.

ב י טמקין;

אני מקבל את הגישה שלך.

היו"ר אי ויינשטיין;

אנחנו מקבלים את ההצעה והיא, שאנהנו מדברים על הגבלה של אנשי צבא, אולי גם

נלד על קציני משטרה, בפריימריס לראשות מועצה או עיר. וזה אנחנו הולכים לחדש בהצעת

החוק.

יש לנו שתי שאלות. א. מי מקרב קציני המשטרה והצבא, איזו דרגה. ב. זמן. מאיור

וזמן כבר לא עומד, כי מי שרוצה להתמודד בפריימריס, כל מפלגה תקבע מתי היא עושה את

זה. אז כאן לא עומדת הבעיה של זמן. עומדת רק הבעיה של דרגה.

ב' יערי;

כמה זמן לפני הפריימריס?

היו"ר אי ויינשטיין;

מי שמעמיד את עצמו לפריימריס, עליו זה יחול.

מאיזה תאריך, מיום הפריימריס? נדמה לי שיש פה שני עניינים שדנו בהם. האם

אנחנו מדברים על סעיף קטן (א) או על סעיף קטן (ב)?

ת' רוה;

סעיף קטן (ב).



ש' דנה;

אם הבנתי נכון, נציג הממשלה דיברו על סעיף קטן (א). אם אנחנו מדברים רק על

מקרה של פריימריס, נאמר שיש מפלגה שאין בה פריימריס, אני חושבת שהאבחנה צריכה

להיות בין מועמדות לראש הרשות ומועמדות למועצת הרשות במנותק משאלת הפריימריס

בכלל. ובמועמדות עצמה, האבחנה תהיה; לא יהית אדם מועמד לראש רשות אלא אם התפטר

מהיותו קצין בדרגת אלוף משנה ומעלה מהיום לפני יום הבחירות; ואילו לגבי

מועמדים למועצת הרשות, אני חושבת שצריך להיות פה: אלא אם ביום הגשת רשימת

המועמדים חדל להיות קצין. לגבי הפריימריס נדמה לי שזה טעון דיון נפרד.

היו"ר אי ויינשטיין;

אנחנו בינתיים נדבר על העקרון. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגביל קציני משטרה

וצבא מדרגה מסויימת שתיכף נקבע, מרגע שאנחנו יודעים שהם רוצים להיות ראשי מועצות,

או ערים, זו הכוונה.

עכשיו עומדת השאלה איזה קציני צבא ומשטרה. שוב, אני אומר, עמדתי היא ברמות

גבוהות, משפיעות. יש שתי גישות. גישה אחת אומרת: בואו נלך יותר למטה וגישה שניה

נלך יותר למעלה. הייתי רוצה לשמוע את עמדתכם. אנחנו לא חייבים לסכם היום

כי סיכמנו דבר עקרוני ואולי צריך לברר את זה. בבקשה.

אני חושב שמבחינת רמת וחשיפה תקשורתית, שזה אולי מה שמציק לחבר-הכנסת טמקין

מבחינת הפוליטיזציה של הצבא, אני חושב שיש רק לתת-אלוף אחד או שניים יש חשיפה

תקשורתית. לכן, לדעתי לפגוע בשכבה גדולה מאד של אלופי משנה נראה לי שזה לא תואם

את הרציונליזציה שחבר-הכנסת טמקין רוצה להשיג. לכן, לדעתי כדאי להגביל את זה

לאלופים ואולי לתתי-אלופים מסו י ימים. אבל אלופי משנה, לדעתי זה מיותר.

יש כאן נקודה מאד מעניינת. קציני צבא לא יכולים להשפיע על האזרח כמו למשל

מנהל מי נהל מקרקעי ישראל במחוז כי הוא מחלק הטבות. כאן הועלתה נקודה של חשיפה,

היא הבעייתיות. לכן, יש מקום להריץ את זה למעלה, כי איש לא מכיר אלופי משנה

ותתי-אלופים, חשיפתם מצומצמת מאד. אנחנו יודעים שהופעה בעתון פעם-פעמיים אין לה

משמעות.

לכן, אני מקבל את העקרון ואני מציע שנרוץ על אלופים ומעלה. שוב, אנחנו מדברים

על ראשי עיר ומועצות. אני חושב שזה יענה למגמה שלכם. חבר-הכנסת טמקין, אתה מקבל

את זה?

אני מקבל.

הגענו לעוד הסכמה. אנחנו לא מסכמים היום סופית, כי בכל זאת הייתי רוצה שנחשוב

על זה עוד פעם.

אנהנו מגבילים לראשות מיעצה או עיר, אלופים ומעלה. מה עם

קציני משטרה?

עוד לא דיברנו על הזמן.

היו"ר אי ויינשטיין ;

זמן זה דבר ארור. אנחנו מדברים קודם על עקרונות.

מה עמדתכם לגבי קציני משטרה?

ע' הדר;

תגבילו מניצב ומעלה.

לדעתי, לגבי קציני משטרה זה אחרת, מפני שפה יש הבדל בהשפעה המקומית. אנחנו

צריכים להבדיל בין שני היבטים. אחד, היחסים בתוך המערכת עצמה, בצבא או במשטרה.

השני, האפקטיביות והמעורבות שלהם בתוך הרשות המקומית במישור של מתן הבטחות ודברים

מהסוג הזה.

לכן, ההגבלה צריכה להיות גם אולי בדרגה וגם מבחינה לוקאלית.

היו"ר אי ויינשטיין;

איד נגדיר את זה בחוק?

נ י קונשטוק;

לא יגיש מועמדות באותו מקום בו הוא משרת.

ב י טמקין;

שוטרים, פקחים ונושאי משרה אחרת שניתנה להם סמכות לערוך חקירה,

חיפוש או מעצר בתחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר.

הי ו "ר אי ויינשטיין;

לכל שוטר יש סמכות.

ב' יערי ;

לפי המצב היום, שוטר כל שוטר שיש לו סמכות חקירה, חיפוש ומעצר ולא כתוב אפילו

בתחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר, למיטב ידיעתי זה כל שוטר, צריך להתפטר 33 יום

לפני הבחירות, תהא דרגתו אשר תהא. כך כתוב חיום בחוק רשויות מקומיות (הגבלת הזכות

להיבחר).

כאן דווקא, בהצעתו של חבר-הכנסת טמקין, הוא בא לצמצם את זה. הוא אמר; אני

מדבר רק על שוטר שיש לו סמכות לערוך חקירה, היפוש ומעצר בתחום הרשות המקומית

הנוגעת בדבר. ואם הוא מוצב בגליל והוא רא בבאר-שבע, אין שום סיבה שהוא יתפטר 33

יום לפני הבחירות.

הי ו "ר א' ויינשטיין;

העקרון הוא ששוטר צריך להתפטר לפני בחירות, אני מבין.



נ' קונשטוק;

לכן אמרתי קודם שזה מקשה על הרשויות המקומיות, כי זה יוצא כל שוטר.

את הבעת קודם את עמדתך, שלא תקבלי לרשויות המקומיות כוח-אדם טוב אם יידעו את

זה. אבל שוטרים הם לא עובדי רשויות.

נ' קונשטוק;

אבל הם לא יגישו את המועמדות שלהם.

בי יערי;

היא רוצה שיבואו גם אנשי משטרה למועצות של הרשויות המקומיות.

ת' רוה;

אבל ההצעה היום יותר טובה.

היו"ר אי ויינשטיין;

אין לזה פגיעה פגיעה משמעותית או השלכה משמעותית על רשויות אם נגביל במשהו את

השוטרים.

אי אסעד;

לגבי שוטרים העסק הרבה יורע- מסובך. אם בצבא לבודדים יש נגיעה לפוליטיקה, לגבי

המשטרה, יכול להיות לפעמים במחוז מסוים ניצב משנה או תת-ניצב שאין לו השפעה כמו

לחוקר הזוטר שנמצא במחלקת חקירות. לפעמים לשוטר זוטר יש השפעה הרבה יותר גדולה

מאשר לניצב משנה. לכן לגביהם העסק מסובך וצריך למצוא את השביל הטוב ביותר.

בי טמקין;

היום כתוב על שוטר 33 ימים. נעשה על שוטר 100 ימים וגמרנו את הסיפור.

בי יערי;

אני מציע לגבי שוטרים, כל שוטר אם הוא מוצב ברשות מקומית מסויימת ובה הוא רץ ,

תהא דרגתו אשר תהא, יופסק שירותו 100 יום לפני הבחירות, כי באמת כמו שאמר

חבר-הכנסת אסעד, ואני כאיש משרד הפנים לשעבר יודע עד כמה השוטרים בדרגה הזוטרית

ביותר מעורבים בקלחת של הרשות המקומית. לעומת זאת, אם הוא מתמודד ברשות מקומית

לגמרי אחרת אז צריך ללכת על דרגה גבוהה, הייתי חושב אולי מסנ"ץ ומעלה.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מקבל את העקרון שלגבי אנשי משטרה זה אחרת, ולגבי צבא כבר סיכמנו. מדוע לא

נאמר שברגע ששוטר הולך לפריימריס או שהוא מתגלה כבעל רצון מעשי, אז הוא יוצא

לחופשה ללא תשלום. ברגע שהוא מועמד, הוא מתפטר.

ע' הדר;

יש לי הערה טכנית. לדעתי, אנחנו ניתקל פה בבעיה משפטית להגדיר את המלים; מוצב

באותה רשות המקומית, מכיוון ששוטר במשטרת עכו למשל חוקר בכל הכפרים באזור. יש

יחידות שמוגבלות למקום אחד ויש יחידות שמוגבלות לכמה מקומות.



היו"ר א' ויינשטיין;

עומדת השאלה מה אנחנו עושים עם שוטרים שלכולנו יש כבר הסכמה שלגביהם זה מצב

שונה מצבא.

שי דנה;

הפסיקה בענין הזה היא מאד רחבה, כאשר היום, לענין פסלות לכהן כחבר מועצה

כתוב: מי שיש לו סמכות בתחום אותה רשות מקומית. בית המשפט פירש את זה מאד בהרחבה,

כמי שהוא בעל סמכות בתחום אותה רשות מקומית,

כי יש לו השפעה.

לכן נדמה לי שזה יהיה מאד רחב, גם בתחום אותה רשות מקומית, מי שיש לו תפקיד

פיקודי שכולל בתוכו את אותו אזור, בוודאי ייכלל, יתכן אפילו שמעבר לזה. אנשי

כיוון שהם בתפקיד בכיר, יש להם השפעה על מה שקורה בתחום

הרשות המקומית.

אני חושבת שהסיכוי שאיש משטרה שמשרת בעכו יציג את מועמדותו לעירית ירושלים

היא מאד קלושה, היא כמעט לא קיימת לדעתי. אני הייתי משאירה את זה כמו שזה כאן.

בהתחלה חשבתי כן להעלות את הרף, אבל השתכנעתי מהדברים שנאמרו כאן, שבהבדל מאנשי

צבא, לשוטרים, לאור הסמכויות הנרחבות שיש להם גם בדרגות הנמוכות ולאור העובדה

שיהיה קשה מאד להגדיר מהו תחום העבודה - - -

מרב-פקד ומעלה שהולך לראשות מועצה או עיר.

מתוך הנחה שהוא ילך לאותה רשות מקומית.

לגבי המועד, יש לנו בעיה של הפריימריס. למשל, בתקנון הליכוד לבחירות לכנסת,

המועמדים לכנסת יהיו שישה חודשים לפני מועד הבחירות הקבוע. אם נאחד, אנחנו לא

יכולים לרוץ אחרי המפלגות האלה ולקבוע כמחוקק זמן. החוק לא צריך להיות קשור

למועדי פריימריס אלא לזמן קבוע. כך נראה לי, ואת זה נקבל כעקרון. ואז עומדת

השאלה כמה זמן. בואו נראה מה ההגיון, מתי מפלגה עושה פריימריס בבחירות לרשויות

מקומיות. היא עושה את זה ככל המאוחר.

יש מפלגות שבהן לא צריך פריימריס למועצת העיר.

לכן אני חושב שאנחנו לא צריכים ללכת לפי המושג של פריימריס אלא זמן. בואו

נראה מה ההגיון אומר. ברשויות המקומיות המפלגה קובעת את המועמדים כמה שיותר מאוחר

כדי לא להסיתבך בבעיות פנימיות.

אתה מדבר על ראש הרשות?



היו"ר אי ויינשטיין;

ודאי. כשאתה רוצה לרכוש אלוף, רכישת אלוף נעשית חודשים רבים לפני זה. כלומר,

הדבר יוודע. הוא צריך לדעת מתי אנחנו אומרים לו: אדוני, החוצה. אחד אמר 60 יום,

אחד אמר 100 יום. היום המצב הוא 35 יום. בואו נאמר חודש לפני הגשת המועמדות.

לי עדין יש בעיה. הבעיה שלי היא לגבי ההבדל בין הפריימריס והבחירות.

היו"ר אי ויינשטיין;

לא דנים בזה. סיכמנו שאנחנו לא מדברים על פריימריס. המחוקק צריך לא לראות

פריימריס אלא צריך לראות מועד הגיוני.

פ' בדש;

להגביל מדרגת רב-פקד, לדעתי זו דרגה נמוכה.

ת' רוה;

ר7/ לראש רשות מקומית.

פ' בדש;

אני יודע שרק לראש רשות מקומית.

היו"ר אי ויינשטיין;

הבעיה שעלתה כאן היא מה קורה דווקא במקומות הקטנים שבהם רב-פקד הוא מלך.

חבר-הכנסת טמקין, נראה לי שאם הגשת הרשימות היא 35 יום לפני הבחירות אז 65-70

יום זה זמן סביר.

למה אתה נוקט עמדה שונה מאשר בכנסת? אני לא מבין את ההבדל. מה ההבדל בין ראש

העיר תל-אביב לבין חבר כנסת? אנחנו מדברים על קבוצה מאד מובחרת. צימצנו אותה

עכשיו בגודלה. אגב, על פי מה שקורה אצלנו עם העתונות ועם כל הכרוך בזה, התקופה

שבה אנשים מתחילים לדבר ולהתעסק עם הדברים האלה הולכת ומתארכת גם בגלל התוספת של

הפריימריס. ביטלת נניח את ענין הפריימריס כי אין לנו מושגים מדוייקים לגבי הזמן.

אבל דבר אחד אני אומר לך, הפריימריס הוסיפו עוד תקופה לפני מועד הבחירות שבה

הפוליטיקה המקומית נמצאת בראש חוצות באופן מאד חזק. להגביל את המועד ב-60 יום זה

להתעלם מן העובדה שקיימים פריימריס.

פ' בדש;

60 יום זה הזמן המינימלי שבן-אדם מחליט לרוץ או לא. מה שקורה בפועל הוא

לפחית חצי שנה לפני הבחירות מתחיל מסע הבחירות.

היו"ר אי ויינשטיין;

מאחר וכולם יודעים חצי שנה מראש ואותו רב-פקד או אותו אלוף מתחיל לעשות את

הלובינג, אנחנו לא נמנע את זה. אם ללכת לפי ההגיון הצרוף של חבר-הכנסת פיני בדש,

צריך חצי שנה לפני זה. אנחנו לא נעשה את זה. מצד שני, אנחנו רוצים שהוא יידע את

הסיכון.



חבר הכנסת טמקין, יש לי הצעה. בוא נלך על שתי גירסאות, זו בעיה מאד רצינית.

אני חש ש-100 ימים זה יותר מדי לגבי ראש רשות, אם כי הגבלנו את זה.

בי יערי;

אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שבבחירות לכנסת, עובד מדינה בדרגה אחת

מארבע העליונות, שזו דרגה זוטרית, חייב להתפטר 100 יום לפני הבחירות,

ש' דנה;

יש פה שיקול נוסף. נכון שאין לנו דרך לקבוע מתי מפלגות יערכו פריימריס. נדמה

לי שאנחנו מאפשרים למפלגות להיכנס לתוך ה-100 האלה. זו תקופת זמן סבירה שבמהלכה

יכולות המפלגות לערוך את הפריימריס.

היו"ר אי ויינשטיין;

שיכנעתם אותי. אנחנו קובעים 100 יום. מי שרוצה יגיש הסתייגות.

אנחנו מגבילים רק לראש ראשות מועצה או ראשות עיר. לגבי

משטרה מרב-פקד ומעלה, לגבי הצבא מאלוף ומעלה ואנחנו אומרים: רבותי, אתם רוצים

לרוץ לראשות עיר או מועצה מקומית, נא להתפטר 100 ימים לפני הבחירות. אלה מסקנות

הוועדה. בישיבה הבאה נעלה את השאלה של עובדי הרשויות המקומיות.

לגבי חברות במועצה אנחנו משאירים את המצב הקיים?

לא. ההצעה אומרת מה שחל על עובדי המדינה יחול על עובדי הרשויות המקומיות.

אני מבקש מנציגי משרדי הממשלה לחשוב על הדברים האלה ולבוא אלינו לישיבה הבאה

שתיקבע.

אני מאד מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10