הכנסת השלוש עשרת

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 104

מישיבת ועדת תפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ג', 25.1.1994, י"ב בשבט תשנ"ד, בשעה 12:30

חברי הוועדה: היו"ר י. מצא

ר. איתן

ט. אלטאנע

י. ביבי

נ. בלומנטל

י. דיין

א. וינשטיין

ת. זיאד

ע. זיטמן

ט. טאריף

ר. נחמן

א. אולמרט, ראש עירית ירושלים

א. פוליאנטקי, טגן ראש עירית ירושלים

ע. קאלעגיי,מנכ"ל משרד הפנים

ז. זינגר, מנהל חטיבת רישוי ופיקוח, עירית ירושלים

ד. ביטון, טגן מנהל חטיבת רישוי ופיקוח, עירית ירושלים

י. צרפתי, אחראי על בנייח בלתי חוקית במזרח ירושלים

א. דותן, חיחידח על הפיקוח, משרד הפנים

א. טויטה, הממונה על המחוז, משרד הפנים

צ. טעד, מרכז הפיקוח על הבנייה בירושלים, משרד הפנים

ש. דנה, משרד הפנים

ת. רווה, משרד המשפטים

י. ווילק, מפקד מחוז ירושלים, משרד המשטרה

ד. קראוזה, קצין אג"ם, משרד המשטרה

מ. איבצן, מינהל מקרקעי ישראל

ד. דוד, מינהל מקרקעי ישראל

מ. טילקין, מנהל מחוז ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל

מ. תנורי, מנהל אגף בעלות ורישום, מינהל מקרקעי ישראל

ע. ביבי, לשכה משפטית, משרד השיכון

ר. זמיר, משרד השיכון

א. קמארה

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

בנייה מואצת ובלתי חוקית הנעשית בידי ערבים במזרח ירושלים

הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים (ח"כ רפאל איתן)

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הפנים.�
�

הבנייה חבלתי חוקית חיא סתם בנייה בלתי�
�
חוקית. אפשר לסווג אותה, באופן כללי, כמו�
�
במאבק שעשו היהודים בימי הטורקים, בימי הערבים, ככה עושים היום, מי�
�
שרוצה ליצור עובדות ולקבוע חזקה על מקומות, בירושלים בפרט, המאבק הוא�
�
על ארץ ישראל. מי שינצח במאבק הזה, לדעתי, ינצח בכל ארץ ישראל. הבנייה�
�
הבלתי חוקית היא האמצעי או אחד האמצעים במאבק הזה. כשאנחנו מפרטים�
�
בנושא הספציפי של בנייה והחזקה השליטה, נוכחות ועד תשתית. הממשלות,�
�
לדעתי, מסיבות פוליטיות התעלמו מהתהליך הזה, ואנחנו יודעים מה קרה�
�
בגליל במשך שנים רבות. הערות של שופט מחוזי או שופט שלום בעכו שאמר,�
�
שהמערכת הפוליטית מתערבת בפסקי דין הנוגעים לבנייה הבלתי חוקית. זה היה�
�
לפני עשר שנים, אבל התופעה לא השתנתה. אם אני יודע מספרים פחות או�
�
יותר, בגליל זה הפך לתופעה מאוד משמעותית, נדמה לי שהיו קרוב ל-10,000�
�
פסקי דין על בנייה בלתי חוקית של יותר מ-25,000 מבנים.לדעתי הוועדה�
�
צריכה לדרוש מהממשלה והזרועות שלה, העוסקות בנושאים אלה, להחמיר את�
�
הפיקוח, לא לאפשר לאייש או לאכלס מבנה בלתי חוקי שנבנה ללא רישיון, ואם�
�
נבנה מבנה כזה להרוס אותו או לאטום אותו. למנוע חיבורי חשמל מים וביוב�
�
של מבנה כזה ועונשים כבדים. עונשי מאסר, אמנם אינם קיימים בחוק, אבל�
�
צריך לעשות שמי שבנה בנייה בלתי חוקית, נשפט למאסר, וישב בבית סוהר עד�
�
שהמבנה יהרס. יעשו זאת בשבוע, ישב שבוע, יעשה בשנתיים ישב שנתיים. זה�
�
מה שיש לי להעיר.�
�

מה יש לד להעיר לגבי הבנייה הבלתי חוסית�
�
במזרח העיר.�
�

אני מדבר על בנייה בלתי חוקית. ההצעה שלי�
�
אינה קובעת לא גבולות ולא תחומים.�
�

מה אתה רוצה להוסיף לגבי ירושלים.�
�

ירושלים הפכה לסמל במאבק, בנייה הבלתי חוקית�
�
חיא אחד האמצעים במאבק הזה. זה מה שהיה לי�
�
לומר. הנגע, ואני בכוונה משתמש במלה נגע, פשה בכל הארץ, בגליל בואדי�
�
ערה ובשרון המזרחי. הממשלה חסרת אונים, או שמסיבות פוליטיות, ממשלות לא�
�
רוצות לעסוק בזה.�
�

בבקשה אדוני ראש העיר, הזמנתי אותד וביקשתי�
�
כשנכנסת. המציע השני שהציע הצעה לסדר שהובאה�
�
אלינו, זה חבר הכנסת זיסמן. הסתפקתי באלי סויסה והוא איננו איתנו כאן.�
�
הוא לא יכול היה להיכנס ועזב בכעס. אנחנו נמשיך בישיבה.�
�

אדוני היו"ר. ועדת הפנים. חברי . הוועדה.�
�
גבירותי ורבותי. הנושא איננו בנייה בלתי�
�
חוקית של תושבים ערבים בירושלים בירת ישראל. יש בעיה יותר מורכבת�
�
וחריפה בחלקים המזרחיים של ירושלים. אני מכיר את הנושא הזה כבר 24�
�
שנים. אני מכיר אותו מקרוב. יש בעיה של פיקוח עיקבי שיטתי רצוף ויעיל,�
�
אבל יש בעיה, לא הייתי מעלה את ההצעה לסדר, למלאת הכנסת, ואני מודה�
�
לחבר הכנסת יהושע מצא, שהוא במהירות הביא את הנושא לדיון בוועדה. נושא�
�




זח, שתושבים קבועים, ערבים בעיר הזאת, בונים ומרחיבים דירות, באופן�
�
בלתי חוקי. יש לעירית ירושלים, מנגנון פיקוח ואמצעים. לפי דעתי מח�
�
שקורח בתקופח חאחרונה הוא מעבר לזח. אם במדינת ישראל יש כיום 82%�
�
יחודים ו-18% מיעוטים בעיקר ערבים וברובם מוסלמים ומקצתם נוצרים.�
�
ירושלים חרוב חיחודי הוא 72%. יש לזח סיבות שונות, וחוא קטן יותר מחרוב�
�
חיחודי, כשחעיר שוחררח ואוחדח מחדש ביוני 1967. אני אומר את חדברים�
�
בצורח ברורח ובחירח. אנחנו חייבים לספק את צורכי חדיור ואת מלוא�
�
חזכויות חאזרחיות לכל חאוכלוסיח בירושלים, ולא רק לרוב חיחודי, גם�
�
למיעוט חערבי וגם למיעוטים חאחרים שבעיר כי יש גם קצת מיעוטים שאינם�
�
ממוצא או יש לחם זיקח לערבים. אבל מח שקורח בעיר חוא שבמשך חשנים וזח�
�
חתררוב וחגיע למימדים מסוכנים ביותר, שחתושבים חקבועים של חעיר גדלים�
�
באופן מלאכותי, וזח נוגד לפי דעתי את חאינטרס חלאומי של מדינת ישראל�
�
ושל חכנסת. אם רוצים לבוא ולגור בעיר חזאת, מאזורים שחם מחוץ למח�
�
שנקרא, ירושלים רבתי, לא רק מחסביבות חקרובות אלא גם מחסביבות חרחוקות�
�
כלומר יש פח מגמח באופן מלאכותי לחביא לידי כך שיחסי חכוחות בעיר חזאת,�
�
72% מול 280/0 יעורערו, וזח יערער את חמאזן חעדין של חחברח חירושלמית�
�
שנבנתח במשך שנים. אני מקווח שחחנחלח וחחנחגח חחדשח בעיר, בראשותו של�
�
ראש חעיר אחוד אולמרט, ימשיכו בזח. זח אומר לספק את חצרכים ולתת�
�
שירותים באופן חוגן ושווח לכל חאוכלוסיח, בכל חתחומים. כמי שבמשך שנים�
�
נלחם בעד חשוואת שירותים ובעד חקצאת משאבים, יותר חקצאת משאבים, כדי�
�
לשפר את תנאי חדיור ולאפשר גם למיעוט בירושלים, לחתפתח. אבל לחביא אלפי�
�
אנשים שבונים באופן בלתי חוקי, יש בזח סכנח גדולח מאוד,. דווקא בימים�
�
אלח, שחממשלח, שאני תומך בה, עושח לא רק למען חוצאת ירושלים�
�
מהאוטונומיח וחיזוקח, מבחינת חאיכלוס חיחודי, אלא גם מחזקת את�
�
סביבותיח.�
�
אני רוצח לסיים במלח אחרונח ולומר, חדברים שאני אומר אם יש מישחו�
�
שיכחיש אותם, שיסתור אותם, אבל אני חושב שאנחנו מחוייבים לעצמנו,�
�
מבחינת חאינטרסים חלאומיים חיחודיים. חנושא חעומד על חפרק, איננו כיצד�
�
ראש חעיר, אחוד אולמרט, וכיצד ידידי אורי פוליאנסקי ממלא מקום ראש חעיר�
�
שמופקד על נושא זח, ועירית ירושלים, מטפלים בבנייח חבלתי חוקית, שחיא�
�
שיגרתית, ובירושלים יש לח את חמיוחדות שלח, וחיא יותר חריפח בחלקים ששם�
�
גרים ערבים, מאשר בחלקים ששם גרים יחודים. זח שבדרך לירושלים עד יריחו�
�
יש בדואים אז יש בדואים, אבל זח שבאים אלפים כדי ש-28% יהפכו ל-32%-31%�
�
זח יערער את חדו-קיום בעיר.�
�

אני רוצח לחמשיך את חדיון. ראשית זו חזדמנות�
�
לכולם, לקבל בברכח את ראש חעיר ירושלים,�
�
אחוד אולמרט שחוא חבר כנסת שנים רבות. ראוי ח"כ אחוד אולמרט למלוא�
�
הברכות לחצלחח בתפקידו. אין לי ספק שחצלחתו חיא חצלחת כל אחד ואחד�
�
מאיתנו, בבית חזח, ללא יוצא מחכלל. לאחר מכן אבקש את ראש חעיר שחוא או�
�
מישחו מטעמו ירצח ויציג את חנתונים. אח"כ נרצח לשמוע מצד אחד את�
�
חעיריח, ומצד שני את משרד חפנים, אני מקווח שנדע על איזח נתונים בדוקים�
�
אנחנו מדברים. אני פותח בסיכום של חבנייח חבלתי חוקית. אותם חברי ועדח�
�
שישבו איתנו בשנים קודמות, מאז 1990 קיימח חוועדח, ומקיימת את דיוניח�
�
לגבי חבנייח חבלתי חוקית. כותב יועץ ראש חעיר לענייני מזרח ירושלים�
�
אמיר חשין. אצטט ממכתבו שלוש שורות חשובות לדיון זח, חוא כותב אלי�
�

כזכור לך לתכניות חמתאר בוועדח חמחוזית לתכנון�
�
ובנייח חוגשו אלפי תכניות. חוא מתרץ את חבנייח חזאת כחוקית. תושבי מזרח�
�
חעיר מאבדים את סבלנותם. לאחר מכן באוקטובר 91' כותב מחנדס עירית�
�




ירושלים לפיקוח על הבנייה. בנייה ללא רישיון במזרח ירושלים. שתי שורות�
�

במהלך החודשיים האחרונים, אנו עדים לבנייה חסרת תקדים של בנייה�
�
ללא רישיון, (ואני קופץ לשורה אחרת) מדובר בעשרות מבנים חדשים שנבנים,�
�
כשגודל ממוצע של כל מבנה מעל 20 מטר. אני מצטט מתוך מכתבו של מהנדס�
�
העיר ירושלים.�
�
אני עובד לינואר 92' ואני עובר למשרד הפנים. יש במשרד הפנים, ועדה בין�
�
משרדית, לבנייה בלתי חוקית, בראשותו של נתן וולק, מנהל היחידה הארצית�
�
לפיקוח על הבנייה. הוא כותב לחברי הוועדה הבין משרדים לבנייה. אני מצטט�
�

מרכז הפיקוח על הבנייה, מרכז את הפיקוח על הבנייה ומתכנן�
�
מחוז ירושלים, הציגו באופן כללי את היקפי הבנייה הבלתי חוקית, תוך ציון�
�
העובדה שעירית ירושלים, אינה פועלת כנדרש, וזאת כדי לבלום את התופעה�
�
המדאיגה. ינואר 92י. מאי 92' בעקבות ביקור נוטף וטיור, של ועדת הפנים,�
�
בעקבות דיונים שנתקיימו בוועדת הפנים בנושא הבנייה הבלתי חוקית, אני�
�
מצטט ממכתבי, לשר השיכון דאז, אריאל שרון, לשר המשפטים, דן מרידור, לשר�
�
המשטרה, רוני מילוא ולראש העיר טדי קולק. זה מאי 92' מתברר שבמזרח�
�
ירושלים קיימים מאות מבנים בלתי חוקים שנבנו בעיקר בשנים האחרונות בלא�
�
היתר, זאת, הן בשטחים המיועדים להיות פתוחים לציבור, על תוואי דרכים,�
�
והן באזורים המאוכלטים, הרשויות המופקדות על אכיפת החוק ובראשן עירית�
�
ירושלים, כמעט, ואינן נוקטות באמצעים, לביעור הנגע. אין טפק, שהשלמה עם�
�
הפרה בוטה ומתמשכת, של חוקי הבנייה, גורמים לזלזול ברשויות המדינה�
�
ובחוקיה. מציאות עגומה זו, מאיצה וממריצה בנייה בלתי חוקית. אני ממשיך�
�
ומבקש, כי יפסיקו, את הבנייה הבלתי חוקית. אני עובר למכתב של דצמבר 92'�
�
וזה מכתבו של אלי סויסה, המכתב מופנה למנכי'ל משרד הפנים, ואני מצטט�
�

מצב זה הוא בלתי נסבל, שכן על פי עדות שיש בידם כותב סויסה�
�
למנכי'ל משרד הפנים, מבוצעת בנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב במגזר הערבי�
�
בירושלים. אני מגיע לפרסום מאתמול, בעיתונות, ומכאן אני עובר לדיון של�
�
היום. העיתונות של אתמול, מדברת, על תופעות של בנייה חריגה, של מאות�
�
עבירות בנייה, באזור שבמזרח ירושלים, חלקן של דו"ח משרד הפנים, שונה�
�
בנתוניו, מדו"ח עירית ירושלים. עירית ירושלים מדברת גם היא, על היקפים�
�
מסיביים בחודשים האחרונים. הדו"ח של משרד הפנים קובע, שהחל מיולי 93י�
�
שוב הייתה פעילות אינטנסיבית, של בנייה בלתי חוקית. אנחנו מדברים על�
�
בנייה בלתי חוקית בששת החודשים אחרונים. אין ספק שאנחנו צריכים לראות�
�
את הכותרת, שהבנייה המואצת בירושלים, היא כדי לקבוע עובדות בהתאם.�
�
רבותי, אינני רוצה להפוך את הדיון, לויכוח על הסדרי שלום, או הסדרי�
�
קבע, ואינני רוצה להכנס לוויכוח, זה תחום פוליטי. אין ספק שאנחנו�
�
חייבים לשמור מכל משמר על שלימות ירושלים. אסור שמכל צד תבוצענה עובדות�
�
של בנייה בלתי חוקית. כשאני אומר מכל צד שהוא, העובדות והנתונים מראים,�
�
שבחלק שאוחד ב-67' יש בנייה מואצת בעיקר בששת החודשים האחרונים. הארכתי�
�
בדברים והציטוטים וזאת כדי לומר לוועדת הפנים, שום דבר חדש לא התגלה�
�
אתמול. צר לי לקבוע, ואחרי שנשמע את הנתונים, בוודאי יהיה לי עוד יותר�
�
צר. אני יודע מהם הנתונים, שלא עירית ירושלים ולא משרד הפנים לא עמדו�
�
במבחן הזה של מניעת עבריינות בתחום הבנייה. מדובר על כמויות מדאיגות,�
�
מאות, אינני יודע כמה, אנחנו נרצה לשמוע כמה. להערכתי, כשאני קורא את�
�
מכתבו של סויסה, ואת מכתבו של מהנדס עירית ירושלים, שניהם, כל אחד,�
�
מייצג, צרכן אחר של המגזר, שניהם מדברים על בנייה בלתי חוקית. מצד שני,�
�
יש נתון נוסף שאני רוצה לשמוע ממך, אדוני ראש העיר, ואני מיד מעביר�
�
אליך את רשות הדיבור. יש מאות גזרי דין משפטיים, שמטילים את ההריסה, על�
�
העבריין, ואני רוצה לדעת בנושא זה, אם יש נתונים. אחרת אין לי עם מה�
�
להתעסק. פסקי דין, שמטילים את ההריסה על העבריין, לא מתבצעים, מסיבות�
�




שונות ומשונות. פירושו של דבר שהגשת כתבי אישום אלת, הם ברכה לבטלה. יש�
�
צווים מינהלים וצוווים מינהלים, גם הם, אותם צווים, שמתקבלים, ועירית�
�
ירושלים לא ביצעה ומשרד הפנים לא עמד על הביצוע. ביצעו רק חלק קטן מזה,�
�
ואני שואל כיצד עירית ירושלים ומשרד הפנים מתכוונים להתמודד עם הבעיה�
�
ההריפה שיוצרת עובדות, לא רק מדיניות, לא רק פוליטיות, אלא עובדות�
�
אורבניות, של כניסה לשטחים ירוקים. כניסה לשטחים, שהם שטחי מדינה, כאשר�
�
בתכנונים העתידיים של עירית ירושלים ומשרד הפנים תמצאו עובדות כאלה�
�
שהתכנון יהיה לוקה. עד כאן, ואני מבקש להעביר את רשות הדיבור לראש העיר�
�
ולשמוע בנושא הזה ואבקשך לתת גם את רשות הדיבור למי שתמצא לנכון מקרב�
�
עירית ירושלים.�
�

אדוני יו"ר הוועדה, אני רוצה להודות לך�
�
על דברי הברכה. נמצא כאן ממלא מקום ראש�
�
העיר, מר אורי פוליאנסקי, המופקד על תיק התכנון והבנייה בעיריה. ראשית�
�
כמה הערות לגבי הצד המשפטי של הגדרת סמכויות. לפי חוק התכנון והבנייה,�
�
הנושא של צו הריסה מינהלי, נתון לפי סעיף 258א', בסמכות יו"ר הוועדה�
�
המקומית לתכנון ולבנייה. לממלא מקום ראש העיר, במקרה שלנו, הוא מחזיק�
�
את תיק התכנון והבנייה והוא יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, עם האצלת�
�
סמכויות. יש סמכויות שאינן יכולות להיות מואצלות, כי החוק קובע, שיו"ר�
�
הוועדה, מליאת מועצת העיר, וראש הרשות, הוא ראש הוועדה. אבל לוועדה, יש�
�
סמכויות רבות כמו לוועדת המשנה. ממלא מקום ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה�
�
הוא איש, שיש לו סמכות וכוח, מתפקידה של הוועדה, וגם מכוח האמון, שראש�
�
העיר רוכש לו. הנוהל במקרה של הוצאת צו הריסה מינהלי ע"י העיריה הוא�
�

יש רשויות פיקוח לעיריה ויש מי שאחראי על כך, הוא מאתר את�
�
המבנה על סמך אינפורמציה שהוא מקבל, ועל סמך סיורי שטח, שהוא ואנשי�
�
יחידתו עושים, הוא ממליץ ומקבל אישור מהיועץ המשפטי של העיריה, ממנכ"ל�
�
העיריה וממהנדס העיריה. לאחר שכל הגורמים הללו חתמו, ראש העיר חותם על�
�
צו הריסה מינהלי, ואז בטווח זמן, של ימים, הגורם שנגדו הוצא הצו, צריך�
�
לבצע אותו, והיה והוא לא ביצע אותו, רשויות הביצוע של העיריה באות לבצע�
�
את ההריסה.�
�
ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה יש סמכויות על פי אותו חוק,�
�
להוציא צו הריסה מינהלי. בדרך כלל הוא לא יעשה כן, אלא, לאחר שהודיע�
�
לשר הפנים והפנה בקשה, ליו"ר הוועדה המקומית, שייתן צו הריסה מינהלי�
�
לגבי אותה בנייה. אם יו"ר הוועדה המקומית, לא הורה לבצע את הצו הזה, לא�
�
הוציא צו הריסה מינהלי, תוך שבעה ימים, לפי פניית יו"ר הוועדה המחוזית,�
�
ו/או אילו הוציא, אבל צו זה לא בוצע, תוך 14 יום מיום הוצאתו, ע"י יו"ר�
�
הוועדה המקומית, כי אז, מוציא יו"ר הוועדה המחוזית צו מינהלי כזה.�
�
כלומר הסמכות היא, שלשתי הרשויות יש מידה מסוימת של תלות, במובן זה,�
�
שהסמכות הראשונית, נתונה לראש הוועדה המקומית, ורק כשהוא איננו מפעיל�
�
את סמכותו, ומתקיים מצב מסוים בשטח, בדרך כלל, פועל בנושא זה, יו"ר�
�
הוועדה המחוזית.�
�
אינני נכנס כרגע לצוי הריסה שיפוטיים שהם הליך בפני עצמו. המצב, כפי�
�
שאתם מבינים, היא שאנחנו בהנהלת העיר החדשה, ירשנו מציאות מסוימת, אני�
�
רוצה לתאר אותה ולאחר מכן לומר מלה או שתיים לגבי הדרך שבה אנחנו�
�
מתכוונים לנהוג. קודם כל הטיפול בנושא זה לא היה אפקטיבי עד ראשית שנות�
�
ה-80', מסיבות שונות, הקשורות בהפעלת מנגנונים שיכולים לתת תאור מה�
�
קורה בשטח. כלומר, איזו בנייה חדשה, ואיזו בנייה ישנה, ואיזו בנייה שלא�
�
בהתאם לנוהלים וללא רישוי. האינפורמציה שאני מוסר רלוונטית במיוחד�
�




לתקופת בת עשר שנים, משנות ה-80' עד שנות ח-90'. ידוע לי שאז לא היו�
�
אמצעים. אינני רוצח לחכנס לפרטים, לא הייתי אחראי בתקופה זאת, אני אומר�
�
שזח מח שנמסר לי, ע"י חגורמים שעסקו בכך. אני רוצח לתאר את חמצב כפי�
�
שחתגבש בשנים האחרונות. אין ספק שבשנים חללו נבנו מאות מבנים במזרח�
�
העיר ובשכונותיח. בשנתיים חאחרונות יש התארגנות מתאימח שמפעילח אמצעי�
�
בקרח טובים יותר, שנותנים אינפורמציח מדויקת. בשנת 93' בלבד הועברו�
�
ליועץ חמשפטי של העיריה 454 תביעות בנושא של בנייה בלתי חוקית. האמור�
�
עכשיו מתייחס לתקופח מ-67'. מאז אותרו כ-500 בניינים או מבנים שנבנו�
�
במח שנקרא שטחים ירוקים, זה נתון משמעותי, כי צריך להבחין בסוג�
�
העבירות. כי גם במערב העיר יש עבירות בנייה רבות מאוד, של מרפסות. אין�
�
ספק שבנייה בשטחים ירוקים חמורח לאין ערוך ופרובלמטית מאשר סגירת�
�
מרפסת. מדובר למעשה בשיבוש דפוסי חתכנון של העיר משום שהבנייה היא�
�
בשטחים שאינם מיועדים לבנייה, ואלה דברים חמורים.�
�
בשנתיים האחרונות, נבנו בשטחים ירוקים, באזורים מתוכננים, 35 מבנים�
�
ובאזורים לא מתוכננים, 52 מבנים. שוב, יש הבדל, בין בנית מבנה שלם,�
�
בשטח שאמור להיות שטח ירוק, או אזור שאינו מתוכנן, על פני, תוספת מרפסת�
�
בלתי חוקית. גם אם מבחינה טכנית על פי החוק תוספת או סגירת מרפסת או�
�
הצי חדר חיא עבירה. במה שקשור לתוספות בנייה, עיקר הבעיה בסילואן,�
�
מדובר בין 100-150 תוספות בנייה בלתי מאושרות ובלתי חוקיות, בג'בל�
�
מוכבר יש 30 ובענבתה יש 30.�
�
אתייחס גם לשאלת אישורי בנייח במזרח העיר. אני חושב, שיש כאן מפגעים�
�
חמורים, מבחינת הגישה הכללית לגבי תכניות בנייה. איננו נוהגים מנהג של�
�
איפה ואיפה וכל מי שמפר את החוק, אנחנו פועלים נגדו, גם כשמדובר באזור�
�
שאני עצמי, מחייב בו בנייה, וועדת המשנה אישרה אישור ראשוני, שימוש�
�
חריג. כשהכניסו קרוונים שלא על פי החוק, הוצאתי מיד, צו הריסה מינהלי.�
�
אלמלא הוצאו הקרוונים מהמיתחם, בחתאם לחוק, בתוך התקופה שניתנה לאנשים,�
�
להוציא את הקרוונים, הייתי מוציא אותם באמצעות מנגנון העיריה. זה לא�
�
שייך כרגע לשאלה, אם רוצים לבנות שם או לא, עבירה היא עבירה, וצריך�
�
לפעול נגדה. צריך לנהוג מדיניות שונה לגבי האכלוס והבנייה במזרח העיר,�
�
כשמדובר בתושבים ערביים, אנחנו ננקוט במדיניות אחרת, בניגוד להנהלה�
�
הקודמת של העיריה. מה שקשור לצוי הריסה, ב-1993 נחתמו ע"י ראש העיר 26�
�
צוים ובוצעו בפועל 21. 5 צוים עוכבו ע"י בית המשפט כתוצאה מעירעורים.�
�
פה אני רוצה לציין שחלק מ-26 הצווים משנת 93' כבר נחתמו על ידי, הרוב�
�
המכריע נחתם ע"י ראש העיר הקודם. בחודשיים שאני ראש עיר חתמתי על מספר�
�
צוים. ב-1992 חתם ראש חעיר על 28 צוים, בוצעו 17, במערב העיר נחתמו�
�
ב-1993 18 צוים מתוכם בוצעו 11. בשנת 92' נחתמו 13 צוי הריסה ובוצעו

7.�
�
משהו על כוח האדם. אין לנו בעיה, באופן בסיסי, במה שקשור לפיקוח במזרח�
�
חעיר. כוח האדם הוא פרופורציונלי, בהשוואה לכוח האדם הנדרש לפיקוח�
�
במערב העיר, גם בהשוואה לגדלים וגם בהיקף החריגות. יש קשיים יותר�
�
גדולים בפיקוח במזרח העיר, ויש גם בעיות בטחון. במקרים רבים, חלק ניכר�
�
מחתהליכים הם כתוצאה מתלונות המגיעות אלינו, תלונות שעוברות הליכי�
�
בדיקה ע"י רשויות הפיקוח. אין ספק שיותר קשה לעשות את זה, במזרח העיר.�
�
אחת הבעיות הקשורות במזרח העיר היא כמובן חוסר המודעות של התושבים�
�
לצורך לקבלת היתרי בנייה. ב-1992 בקשו הסך הכל 185 בקשות להיתרי בנייה�
�
במזרח העיר. המספר במערב העיר, הוא לאין ערוך, גדול יותר. אין ספק שיש�
�
בנייה חדשה במערב העיר, בהיקפים עצומים. במזרח העיר בהיקפים מזעריים יש�
�




בכייה חדשה מותרת על פי תוכניות בנייה ועל פי תוכניות מתאר במערב העיר,�
�
או במתחמים שאינם בגרעין הפנימי או במעגל הפנימי, של מזרח העיר, אלא�
�
במתחמים בפסגת זאב, ארמון הנציב, אזורים שאושרו במסגרת תכניות בנייה,�
�
ע"י הוועדה המקומית וע"י הוועדה המחוזית. אין בנייה כזאת במזרח העיר,�
�
כשמדובר בתושבים לא יהודיים.�
�
לגבי המדיניות, אני לא נכנס כרגע, להיבט המדיני. אנחנו נפעיל, את כל�
�
אמצעי הפיקוח שבידינו, בכל העוצמה, ללא שום סלחנות, כלפי בנייה בלתי�
�
חוקית, בכל חלקי העיר, בלי שום שיקולי אפליה. לא נתיר את זה במזרח העיר�
�
כשם שלא נתיר את זה במערבה. ננקוט בכל הצעדים, נגביר את פעולות הבדיקה,�
�
הפיקוח והאכיפה, בנייה בלתי חוקית היא מכת העיר, ומכת המדינה, ואין�
�
מנוס אלא להפעיל קריטריונים אחידים ושיוויוניים ללא שום סטיות, משום�
�
שברגע שמתחילים עם סטיות לא גומרים איתן ומסתבכים ללא צורך. אני רוצה�
�
להעיר לגבי מספר מקרים שהובאו לפני, אחפש כל דרך להקל על מצוקות הדיור,�
�
על רקע של צפיפות דיור אמיתית, בחלקים שבהם היא קיימת. היא לא קיימת רק�
�
במזרח העיר רבותי, אני מבקש מכם לזכור זאת, היא קיימת גם במערב העיר.�
�
קשה מאוד, ומספר פעמים הססתי מלחתום, אבל כשראיתי, שמדובר, בסגירת חדר�
�
או מרפסת במזרח העיר וכששוכנעתי שמדובר במצוקה חברתית וצפיפות דיור�
�
נוראית השתכנעתי. לא כל מי שבונה באופן בלתי חוקי, זה מישהו, שבונה על�
�
רקע של איסטרטגיה מדינית. אין ספק שבחלקים נרחבים במזרח העיר ההיבט הזה�
�
קיים. ובצורה משמעותית. אבל מה שקובע בעיני, זה חומרת העבירה, סיבותיה,�
�
מקומה וכל מה שכרוך בזה. לכן אני אומר, לא יהיו פה סנטימנטים, אף אחד�
�
לא יאמר להנהלה הזו, שהיא נוהגת איפה ואיפה, היא לא תנהג כך. צריך�
�
קריטריונים שיוויוניים ואחידים בכל חלקי העיר. סגירת מרפסת, במקום שבו�
�
ניתן לקבל רישיון ואפשר להכשיר את התהליך ויש פרמטרים להכשרה כזאת, לא�
�
מחייבת צו הריסה מינהלי, אז היא לא תחייב לא במזרח ולא במערב. במקום�
�
שלא נחליט כך ושנחליט שצריך צו הריסה מינהלי זה יחול גם במזרח וגם�
�
במערב.�
�
יש מדיניות כללית של בנייה, אני ער לכך, אינני זקוק לתזכורת לא מימין�
�
ולא משמאל, אני רואה את המציאות. יש בהחלט בעיה של מגורים, של דיור,�
�
לגבי האוכלוסיה הלא-יהודית במזרח העיר. היא מחייבת טיפול, ואנחנו נטפל�
�
בה בהגינות, ונשתדל לתת תשובות ופתרונות, לאוכלוסיה שזקוקה לתוספות�
�
בנייה, על פי מדיניות התכנון בשטחים, שיועדו לכך, בהליכים שנקבעו בחוק.�
�
ועדה מקומית, ועדה מחוזית, לא תהיה חריגה ממנת. אם מישהו ינסה להתחכם�
�
וינפנף לנו בטענות של אפליה לאומית זה לא יעשה עלינו שום רושם. אנחנו�
�
נהרוס ללא היסוס. אני שמח שחברי הכנסת יזמו את הדיון הזה, כי אי אפשר�
�
להתעלם מהמצוקה הזאת, ואין לי ספק, שיש גם במזרח העיר, גורמים רבים�
�
שחושבים, שאולי, בתקופה שנקראית תקופת תפר, אפשר יהיה ליצור עובדות,�
�
שלאחר מכן יהיה קשה להתמודד איתן. אנחנו ערים ורגישים לענין זה, וטוב�
�
שדיון זה, מתקיים, ושהוועדה נתנה את דעתה על כך יזמה את הדיון, ומעלה�
�
את העניין לציבו, קיימתי מפגש עם יו"ר הוועדה המחוזית, לגבי הצורך�
�
לנקוט במדיניות הזו. יו"ר הוועדה המקומית, יו"ר ועדת המשנה וממלא מקום�
�
ראש העיר יש קשר יומיומי כמעט עם הממונה על המחוז והוא מתואם בקשר לכל�
�
הדברים האלה, כנדרש. אני חושב, שבעתיד יצטמצם מאוד הפער שהיה קיים בעבר�
�
בין הגישות של הוועדה המחוזית לבין הגישה של הוועדה המקומית לגבי�
�
נושאים אלה. הפער הזה, העיק מאוד על התפקוד של שתי רשויות אלו והיכולת�
�
להתייחס ולתת תשובות אפקטיביות.�
�




עד כאן אדוני היו"ר אני מציע שמר פוליאנסקי ממלא מקום ראש העיר יוסיף.�
�

אני מתכווו לצאת לסיור של יום שלם לשטח. אני�
�
רוצח שחוועדח חמקומית תגיש נתונים בדוקים�
�
וברורים, על חיקף חבנייח, על מספר חמשפטים שחוגשו, על צווי ההריסה,�
�
וכמח נשארו בלא שחוגשו נגדם צווים.�
�

יו"ר חוועדח. חברי חוועדה, חברי כנסת. ראש�
�
העיר ירושלים, אוסיף רק במספר מלים, כמח�
�
נתונים עדכניים, בעצם ראש העיר, מר אולמרט פרש את חיריעה, כולל נתונים�
�
מפורטים, לגבי מח שנעשה משנת 67' ועד חיום. אתייחס במספר מלים לגבי�
�
חפעילות חעכשווית. כאן אין ספק, ונדמח לי שזח גם חלק מכינוס חוועדח�
�
חחשובח חזאת, שקיימת פריצה, לגבי חקמת מבנים בלתי חוקיים בשטחי חתפר,�
�
בשטחים חירוקים שחם מאין שריפח בשדח קוצים, ואשר אם לא ננקוט צעדים�
�
בחתאם לחוק ולא נמגר את חתופעח, לא נוכל לחשתלט עליח, ואז חחשש גדול,�
�
משום שמדובר, כפי שאמרתי, על שטחים, שחם שטחי תפר חנמצאים בין ירושלים�
�
רבתי לאזור שמסביבח. בעניין זח אני מוכרח לחוסיף, שגם לגבי נושא�
�
חבנייח, דירות מגורים, לאוכלוסיח חערבית, קיימת דאגח גדולח כיום. אינני�
�
רוצח לומר יותר מבעבר או פחות, חעסק חזח חוא מסובך, יש פח בעיח של�
�
בעלויות וכדומח. יש בעיות אוביקטיביות שזח לא חזמן לחיכנס אליחן. אני�
�
רוצח לחתייחס לעניין, רק אתמול למשל, אושרה, בוועדת תכנון ובנייח של�
�
עירית ירושלים, תוספת משמעותית לשכונת א-טור, כלומר נעשים דברים בכיוון�
�
זח, ואפילו באופן יחסי, בגדול. בעיח זו של בנייח בלתי חוקית באזורים�
�
בעייתיים חיא בעיח שחטרידח אותנו חחל מחישיבות חראשונות שקיימנו�
�
בקדנציח חנוכחית. אני רוצח לחזכיר שעד חיום אין עדכון תרשימי סביבח, לא�
�
מספיקים כאן צילומי אוויר, יש צורך בפקחים בשטח, בתרשימי סביבח וכן�
�
חלאח, יש צורך בחגנח, במקומות חללו, וזח דבר חמקשח על חפיקוח וגם על�
�
חוצאת צווים מינחליים, משום, שחבניות חבלתי חוקיות, נעשות בימי שישי�
�
ושבת. באים ביום ראשון, כבר יש מבנח קיים וכבר נכנסים פנימח, כך�
�
שחבעייתיות לגבי צו מינחלי וכוי חיא בעיח גדולח. חפעולח צריכח לחיות�
�
מחירח ויסודית. אני חושב שחסר לנושא חזח כוח אדם אבל בעיקר חתיאום.�
�
כיום קיים תיאום מלא בין חממונח על חמחוז לבין עירית ירושלים, בין אנשי�
�
חפיקוח וחברי חוועדח חמחוזית וחברי חוועדה חמקומית ובמיוחד עם חאנשים,�
�
העושים עבודח נאמנח, בתנאים קשים בשטח. כיום יוצאים לסיורים משותפים,�
�
יש איזון חדדי, יש חליפת אינפורמציח מתמדת ובעצם פעולה משותפת, אני�
�
חושב שזח דבר אחד ויחיד במדינת ישראל, צורת שיתוף חפעולח חזו, בין שתי�
�
חמחלקות, מחלקת חפיקוח שבוועדה חמחוזית חממונה על המחוז, לבין עירית�
�
ירושלים. נושא זח אכן נותן את אותותיו, כפי שאמרתי, חחתמודדות חיא�
�
חתמודדות שצריכה לחיות מחירח, משום שאחרת יש כבר מציאות בשטח ומציאות�
�
בשטח, קוראת לעוד רבים אחרים, לבוא ולחוסיף עליח מכאן ומשם ואז יש�
�
פריצח לשטח חירוק מתחילים חיבורים שאינם חוקיים וכן הלאח. טוב שאנחנו�
�
מתכנסים כאן, נדמח לי, שאנחנו מביאים אינפורמציח חיובית מתוך חשטח�
�
וחשוב שחברי חכנסת וחברי וועדת הפנים ידעו אותה. חשוב גם, במידת חאפשר,�
�
שוועדת הפנים תוכל לחורות, או לסייע, לגבי חאכיפה חמחירה חנדרשת חשטחים�
�
הבעייתיים האלה. זה אינו נוגע, או כמעט ואינו נוגע, לעניין הלאומי או�
�
לעניין שבין עדות ועמים, זה נוגע לעצם שמירת החוק והסדר ולשמירח על�
�
מציאות שקיימת כיום, בשטחח של ירושלים.�
�

רבותי אני מצטער מאוד, אני מקבל זאת בחומרח�
�
רבח שמשרד הפנים יתן לנו חסבר. אדאג להעביר�
�




את זח בכתב אל המנכ"ל אלי סויסה על היחס הזח וההתנהגות הזאת שבגלל כבוד�
�
אישי מר סויסה איננו נמצא אתנו.�
�
אני רוצה לפתוח את הדיון.�
�
אדוני ראש העיר, אני רוצה לומר לך, שהמציאות בשטה, עגומה מהתיאור שנמסר�
�
כאן. אין לי טענות אליך כראש עיר כי זה עתה נכנסת לתפקידך, האחריות של�
�
ראש העיר למה שקורה בעיר היא מהיום שהוא נכנס לתפקידו ומאה ימים של חסד�
�
נספור. אני רוצה לדעת מהאנשים וממך כמה מבנים לא חוקיים וללא היתר,�
�
נבנו, במזרח ירושלים, ועל איזה שטחים ובניינים נבנו במערב העיר? אדוני�
�
ראש העיר, עם כל הכבוד לך, נדמה לי שאתה עושה עוול מסוים בויכוח הזה,�
�
למערב העיר, כאשר אתה מציין באותה נשימה מערב ומזרח. אין ספק שבמערב�
�
העיר יש מאות רבות של עבירות בנייה, אני מוכן כדי ללכת לקראת אנשי�
�
עירית ירושלים ולומר אלפי, אבל במה מדובר במחסן שנסגר או במרפסת�
�
שנסגרה?�
�

איו לי כל התנגדות לכך שתעשה מאמץ עליון�
�
להדגיש, אבל נדמה לי, שאת הטיעונים,�
�
שאמרת עכשיו בציטוט מדויק, אמרנו אנחנו. אמרתי שיש במערב העיר הרבה�
�
מאוד עבירות בנייה, אבל ציינתי שאופיין של העבירות שונה לחלוטין. רוב�
�
העבירות במזרח הן בניית מבנים באזורים בלתי מתוכננים, ובמערב אמרתי שזו�
�
סגירת מרפסת ודרשתי לתקן אף את זה, הגם סגירת מרפסת היא עבירה, עדיין�
�
יש הבדל.�
�

אני חייב להדגיש כי לפי אינפורמציה בכתב,�
�
שיש בידי הוועדה, מאלי סויסה וממהנדס עירית�
�
ירושלים, מדובר במאות רבות של מבנים במזרח העיר. אני תמים דעות אתך�
�
אדוני ראש העיר בקשר לעבירות. אמרתי דברים קשים נגד משרד הפנים. ידוע�
�
כי לא תמיד במזרח העיר, אפשר להגיש בקשה ולקבל רישיון. זה נכון שתנאים�
�
מסוג מביאים אתכם לבנות באופן בלתי חוקי. שמעתי ממך, אבל זה לא בא,�
�
להסביר ולתרץ, את הבנייה הבלתי חוקית. יש תופעה מסוימת שאני חייב שתדע,�
�
אדוני ראש העיר, הבנייה הבלתי חוקית במזרח ירושלים מקבלת קו חשמל מחברת�
�
החשמל במזרח ירושלים, כלומר, במערב העיר, אם יש בנייה בלתי חוקית, חברת�
�
החשמל לא תחבר. ופה יש צפצוף אחד ארוך, יותר מזה אדוני ראש העיר, במהלך�
�
הבנייה הבלתי חוקית, תוך כדי הביצוע, מספקים את החשמל לבנייה. גם על�
�
זאת צריך לתת את הדעת. אני מספר עובדות. אמנם יש מצוקת דיור, צריך לתת�
�
לתושבים במזרח ירושלים פתרון אבל זה לא יכול להיעשות בבנייה בלתי�
�
חוקית. אם יש חוטר מודעות בקשר להגשת בקשות לרישיונות בנייה, אדוני ראש�
�
העיר, אדוני המנכ"ל, היא נובעת מכך שהתושבים במזרח ירושלים התרגלו�
�
שכנגד בנייה בלתי חוקית, אין נוקטים את אמצעי ההריסה. צווים מינהלתיים�
�
גם הם, אינם מנוצלים עד תום, ופסקי הדין הרבים שניתנים, נשארים כאבן�
�
שאין לה הופכין. את התחושה שניתן לבנות ללא צוי ענישה צריך להביא לידי�
�
סיום. אמרתי שאני לא אדבר על התחום הפוליטי, ובכל זאת נוכל לדעת יותר�
�
בדיון הבא, איפה ובאיזה בניינים ומבנים מדובר ונוכל להתייחס ביתר�
�
רצינות כאשר העובדות תהיינה לפנינו. לסיום, לפני שאני מעביר לחברי�
�
הכנסת, אני חוזר ואומר, ועדה זו תתכנס לנושא הבנייה הבלתי חוקית פעמים�
�
נוספות. היא תצא לסיור. אני מבקש ממך אדוני ראש העיר, ואדוני המנכ"ל,�
�
יש לכם יחידה ארצית לפיקוח על הבנייה שהוציאה דו"ח, אבקש לקבל את�
�
הנתונים עוד לפני הפגרה. אינני רוצה לחטט בשנים עברו, אבל אני רוצה�
�




לדעת מה קרה ב-93', ומה קורת ב-94' באיזו מציאות ובאילו היקפי בנייה�
�
אנחנו נמצאים ב-94' והשנה רק התחילה. אני רוצה ממך בשלב זה נתונים.�
�

אני רוצה לברד את ראש העיר כי לא היתה לי עד�
�
כה הזדמנות. אני רוצה להגיד שתמיד תלו תקוות�
�
במפלגת העבודה, אבל אומרים, שבליכוד, בפועל, יכולה להיות מדיניות שונה.�
�
אני רוצה להגיד שאין בין הדיון כאן ובין תכנון הבנייה דבר. הדיון כאן�
�
הוא דיון פוליטי, תמגמה היא, לנצל את חוק התכנון והבנייה, כדי לעשות�
�
טרנספר לערבים מירושלים אל מחוצה לה. לשמוע כאן שיש בנייה בלתי חוקית�
�
במזרח ירושלים? רציתי לשאול את ראש העיר, כמה בתים נבנו בנייה ציבורית�
�
במערב ירושלים וכמת בנייה ציבורית במזרח ירושלים לאוכלוסיה הערבית? כמה�
�
יחידות דיור? בנייה ציבורית, שמשכירים או מוכרים? שהממשלה הולכת ומפתחת�
�
שכונה מקימה יחידות דיור ומוכרת אותן? כמה יחידות דיור נבנו למגזר�
�
הערבי וכמה למגזר היהודי? כמה בקשות הוגשו ע"י תושבים ערביים לקבל�
�
היתרי בנייה וכמה מהם נענו? כמה זמן עובר, בין הגשת הבקשה, עד קבלת�
�
התשובה. איך ניתן לפתור את הבעיה שלנו, שיש ריבוי טבעי, ויש אנשים�
�
שמצטרפים לירושלים שהיא הבירה, ויש אנשים המוצאים את פרנטתם כאן, לכן�
�
טביר שיבואו לכאן. לא כל אחד שמגיע לירושלים מגיע מתוך אידיאולוגיה�
�
לשחרר את ירושלים או לשנות את המבנה הדמוגרפי שלה. יש תושבים, שרוצים�
�
לעבוד ולגור בירושלים, אם הם ערבים אז צריך לסמן אותם באיקט? באים מכל�
�
מקום, מנצרת מעכו מבאר-שבע. תושבי ירושלים המזרחית במקור, גרים בחברון,�
�
בגלל שאמרו שהם תושבי ירושלים, אז יש חלק מהם שהם מחברון וגם מחברון�
�
עוברים, המעבר הוא דו-סיטרי, מירושלים עוברים לחברון ומחברון עוברים�
�
לירושלים. אי אפשר שכל אחד שעובר בגלל שהוא ערבי נגיד כי בגללו נוצרת�
�
מצוקה. כשנוצרת מצוקה, לא שמעתי בחיים שלי, על אדם שהלד ובנה בית, על�
�
מנת שייהרט, ועל מנת שיעמוד לדין, ועל מנת שישלם קנט, ועל מנת שייכנט�
�
לבית טוהר. זה לא תחביב של התושבים הערבים בירושלים, אין הם עושים זאת�
�
מתוך רצון להפר את החוק, אבל החוק הקיים, יחד עם המדיניות, מאלצת את�
�
האנשים הטובים האלה, להפר את החוק, כי החוק לא נותן להם אלטרנטיבה�
�
חוקית לפתרון הבעיה. שמחתי כששמעתי את ראש העיר אומר שיש מגמה לשינוי�
�
המדיניות על מנת להקל מצוקה אמיתית. אני רוצה לומר לד חברי יו"ר�
�
הוועדה, שאם רוצים לפתור את הבעיה, הפתרון איננו ע"י הוצאת צווי הריטה,�
�
הפתרון הוא לא ע"י משפטים, אלא ע"י גיבוש מדיניות חדשה שתיתן לאנשים�
�
מענה למצוקת הדיור בירושלים. אם נקבל את הנתונים, לגבי מטפר יחידות�
�
הדיור, שנבנות לתושבים יהודיים, לעומת המטפר שניתן לתושבים ערבים, ניתן�
�
יהיה ללמוד על המציאות בשטח. אי אפשר להגיד שאנחנו אוכפים את החוק�
�
בצורה שיוויונית, כשהמדיניות ההתחלתית אינה שיוויונית, על מנת שנגיד�
�
שיש גישה שיוויונית צריך גם שהמדיניות לגבי האכלוט תהיה שיוויונית וגם�
�
אכיפת החוק תהית שיוויונית, אבל נקודת המוצא שלנו לא שיוויונית אנחנו�
�
טובלים מאפליה.�
�
דבר נוטף שאני רוצה להגיד, שמעתי את הראיון שהיה עם ראש העיר בטלויזיה�
�
הערבית, שראש העיר נבחר לשרת את האוכלוטיה הערבית והיהודית, לא רק את�
�
האוכלוטיה היהודית, והפתרון של האוכלוטיה הערבית אינו משפטים והריטת�
�
בתים, וכשם שפותרים את בעיות הדיור לאוכלוטיה היהודית כך צריך לנהוג�
�
לגבי האוכלוטיה הערבית.�
�

אני רוצה מהממונה על המחוז, נתונים. אם יש�
�
אותם בידיך, לגבי המעבר מיהודה ושומרון�
�




לירושלים ובאיזה מספרים מדובר. אם נדע את הנתונים במדויק, לא נצטרך�
�
להתווכח.�
�
י. זולק; אין מה להתווכח, אנחנו איננו עוסקים במרשם�
�
תושבים. צריכים להבחין בין שני דברים. כל מי�
�
שנכנס לירושלים לצרכי עבודה ללא אישור בו אנחנו מטפלים. מעבר לכך ישנה�
�
תופעה בירושלים, כתוצאה של נישואין, איחוד משפחות, תופעה שקשה מאוד�
�
לאמוד את היקפה. תושבי שטחים שמתגוררים בירושלים, חלקם תקופות ארוכות,�
�
של 20-15 שנה. הנתונים סותרים, איננו אמונים על מרשם התושבים כך שאין�
�
לנו נתונים על כך. משרד הפנים אמון על כך.�
�
היו"ר י. מצא- אנחנו לא מדברים על אותם תושבים שמשרד הפנים�
�
יודע עליהם. אני מדבר על ישיבה לא חוקית�
�
הנאמדת בלמעלה ממאה אלף איש שבאו מהרי חברון, משכם ומגינין ואשר יושבת�
�
בירושלים ובסביבתה מה שנקרא ירושלים רבתי. אני רוצה לדעת אם רק כוחות�
�
הבטחון יודעים? אם משרד הפנים אינו יכול לספק נתונים, אני בספק אם יוכל�
�
לספק זאת אי פעם.�
�

אני חוזר ואומר, כל מי שמסתובב בירושלים�
�
מדובר בתחום השיפוט של ירושלים, שעליו חל�
�
החוק הישראלי, כל מי שנמצא בירושלים ואין לו תעודת זהות ישראלית, או�
�
אין לו אישור כניסה, לצרכי עבודה, המשטרה עוצרת אותו ומעבירה אותו�
�
לשלטונות הצבא, שמעמידים אותו לדין. זאת המדיניות, וכך אנחנו נוהגים.�
�
ומדי שבוע נעצרים בירושלים עשרות ומאות אנשים מפירי סדר. אינני רוצה�
�
לנקוב במספרים, כי אין לנו נתונים, ואיננו אמונים על מרשם התושבים,�
�
בעיקר מדובר במשפחות מעורבות שלאחד מבני המשפחה אין תעודת זהות כחולה,�
�
אותם אנשים, נמצאים בירושלים, תקופות ארוכות מאוד.�
�
לגבי הנושא של בנייה בלתי חוקית, אין היום למשטרת ירושלים כל בעיה�
�
לסייע באכיפת החוק. צריכים להיות מודעים לכך שחלק גדול מפעולות האכיפה�
�
לא ניתן לבצוע בחלק המזרחי של ירושלים ללא סיוע ועזרת המשטרה. אין צו�
�
הריסה אחד שלא בוצע בירושלים בגלל בעית כוח אדם של משטרת ירושלים. ישנו�
�
נוהל של שיתוף פעולה, בין עירית ירושלים ומשרד הפנים ואנחנו בתוך�
�
שלושים יום, של צו מינהלי, או בצווים שיפוטים, מאבטחים את ההריסה.�
�
במהלך שנת 93' בוצעו בירושלים, בחלק המערבי והמזרחי, 45 צווי הריסה,�
�
שלצורך ביצועם, ביקשו את סיוע המשטרה. לא כל צו הריסה מחייב סיוע�
�
משטרתי. 33 צווי הריסה היו במיגזר הערבי ו-12 במיגזר היהודי שבהם�
�
נתבקשנו לסייע. כדי לבצע את 45 צוי הריסה הפעלנו למעלה מ-1,700 שוטרים,�
�
בשני מקרים, היה שימוש בכוה, ונפצעו שוטרים במהלך ביצוע צווי ההריסה.�
�
אין לנו כיום, ואני חוזר ואומר, כל בעיה מבצעית לאפשר, לגורמי הפיקוח,�
�
לבצע צווי הריסה בכל כמות שהיא, ברגע שצו ההריסה עומד בקריטריונים�
�
המשפטיים.�
�
היו"ר י. מצא-. אני רוצה לומר למפקד המחוז הבהרה. אין שום�
�
בעיה בנושא, אני יודע שהמשטרה סייעה ומסייעת�
�
בכל פעולה שביקשו אותה. בנקודה הזאת אני מסכים. המשטרה עומדת לצידם. מה�
�
ששאלתי קודם עדיין לא קיבלתי עליו תשובה, ומהנושא הזה לא ארפה. וזאת�
�
לגבי הישיבה הבלתי חוקית של מי שבאים מחוץ לירושלים.�
�

כל נתון שיש לנו תוא בגדר נתון המבוסס על�
�
הערכת, לא הייתי רוצה להביא הערכות לפורום�
�
הזה. אס יו"ר הוועדה מתעקש אמציא לו מסמך מסודר, אבל אני חוזר ואומר�
�
שזה בגדר הערכה בלבד.�
�

אני רוצה לברד את ראש העיר ומאחל לו הצלחה.�
�
הצלחה שלו היא הצלחה של כולנו, ושל ירושלים.�
�
אני רוצה לומר משהו שאולי לא קשור לנושא, כשאני בא מגוש עציון�
�
לירושלים, אני עובר בצומת פת, בשנה האחרונה מאוד חרה לי כשראיתי תמונות�
�
של רביו, של שמיר, של אומלמרט, של כל אלה על בתים שברור לכל, כי נבנו�
�
בצורה לא חוקית. בצומת פת, לא צריך להיות ראש עיר, או פקח בנייה, בשביל�
�
לראות שאנשים עשו שם מה שהם רצו. ופוליטיקאים צריכים להיות זהירים ולא�
�
לתת להם פרס. צריך להקפיד על נושא זה דווקא במקומות אלה. זו הערת אגב.�
�
אני רוצה לומר, שיש פה אפליה, גם בין יהודים ליהודים. לצערי לא בתקופה�
�
שלד, לפני 15 שנה כל כך התפעלתי מעירית ירושלים עד שאמרתי, הלוואי ואני�
�
כראש עיר, אהיה טוב כמו בירושלים. בגבעת מרדכי אדם פתח חלון של עשרים�
�
ס"מ באו והכריחו אותו לסגור את החלון. באתי לעירי ואמרתי, ראו איזו�
�
עיריה מצוינת יש בירושלים, איזו רצינות. לעומת זה כשאתה מסתובב בשכונות�
�
אחרות, קטמון למשל, אתה רואה את ההבדל. אני רוצה לומר לראש העיר, שאני�
�
הצטרפתי לעתירה לבגי'ץ, על הבנייה הלא חוקית בעיר דוד. חשוב מאוד שיעשו�
�
את החגיגות של 3,000 שנה ליסוד העיר אבל היו תמונות מלפני 30-50 שנה של�
�
עיר דוד שהיתה אז אתר ארכיאולוגי והיסטורי בלבד ללא בנייה וראיתי�
�
תמונות מהיום, שצולמו ממטוס, אינני יודע איך אפשר לשתוק כשבעיר דוד,�
�
העיר ההיסטורית שיכול להיות אחד האתרים הגדולים והיפים ביותר נעשים�
�
דברים כאלו? לבנות אפשר בכל מקום, אבל את עיר דוד אי אפשר. לעשות בכל�
�
מקום. ואנשים בונים שם ועושים מה שהם רוצים. איפה אגף העתיקות? למה הוא�
�
איננו מפעיל את סמכותו הם הורסים את אחד האתרים החשובים ביותר של�
�
ירושלים? אשמח מאוד, אם ראש העיר, יקה זאת לתשומת לבו.�
�
אני רוצה לומר, שנושא צו ההריסה המינהלי, שבסמכות ראש העיר, הוא הצו�
�
הטוב ביותר, הזול והנוח ביותר לאוכלוסיה. כי כבר בשלבים הראשונים אתה�
�
יכול להרוס. אין עגמת נפש לאדם גמר את הבנין שלו, ואין תהליכים ממושכים�
�
של משפטים וויכוחים. לדעתי העיריה חייבת לתגבר את נושא צו ההריסה�
�
המינהלי. אני בטוח שאחרי שלושה-ארבעה בתים כאלה, שנהרסים, השמועה עוברת�
�
והאנשים יודעים שהעיריה נחרצת בענין, ולא מפלה. אין קונצים, בונים לא�
�
חוקי - הורסים. אחרי שיהרסו כמה בתים בצורה מהירה הכל ישתנה. אני רוצה�
�
לומר לראש העיר, בחודשים אלה בוחנים אותך. רואים מה התגובה שלך. אם�
�
בחודשים אלה אתה תיתן הוראה חד-משמעית, יהודים, ערבים, כולם, מי שבנה�
�
לא חוקית מייד הורסים, תאמין לי, זה יחסוך עבודה רבה לעיריה לשנים�
�
הבאות. איך שאתה מרגיל את התושבים בקדנציה שלך כך יהיה. לכן אני רוצה,�
�
לשמוע ולראות, שאתה נותן עדיפות גדולה לענין, כי בנין שבונים אותו�
�
באופן לא-חוקי זה פגע לשנים רבות וכאן צריכה להיות אגרסיביות ופעולה�
�
מהירה.�
�
לסיום אני רוצה לומר, אין ספק שירושלים איננה עיר רגילה, יש לה את�
�
הבעיות ההמיוחדות לה, אני שומע מראש העיר ועוקב אחריו, יש לו את�
�
הרגישיות השונות ואת האיזונים בתכנון, זה נושא חשוב ביותר בתכנון עיר.�
�
חייבים לתכנן אזורים, שבהם תהיה, בנייה לגובה, בירושלים. אם אתה רוצה�
�




לפתור את הבעיה אינך יכול לעשות מרבדים של בנייח, גס בסקטור הערבי וגם�
�
ביהודי, שהבנייה תהיה, כמה שיותר לגובה. אני שוב קורא, 3,000 שנה�
�
לירושלים, חגיגות זה יפה, אבל אנא עשה הכל, כדי לשחרר את עיר דוד,�
�
לפנות את הבתים הלא חוקיים, שנוכל לחמשיך את החפירות הארכיאולוגיות,�
�
ולשחזר את המקום שיהיה אתר תיירות.�
�

רבותי. את החגיגות קבע ראש עירית ירושלים�
�
היוצא וראש עירית ירושלים הנכנס אימץ אותן.�
�
ואמר לזכותו, שאינו מערער, אחר החלטות ראש העיר היוצא. אבקש את חבר�
�
הכנסת ויינשטיין, שזו לא, הופעתו הראשונה, בקדנציה זו, בוועדת הפנים.�
�
חבר הכנסת ויינשטיין בבקשה.�
�

תודה רבה, אני מבקש, אדוני היו"ר, להודות לך�
�
על הברכות. אתם יודעים שכשנכנסים באמצע�
�
קדנציה יש אפשרות לבחור בוועדות, חברים כבר עייפים מוועדות ואז זה יותר�
�
קל. בחרתי בוועדה הזו לא רק משום הניסיון שיש לי בה, אלא למדתי לדעת�
�
ובדקתי את הדברים שהוועדה עוסקת בהם הנושאים מאוד חשובים ויש בהם ענין�
�
לציבור, ולכן אני שמח להיות כאן. כמובן אני רואה כאן את ראש העיר וזאת�
�
הזדמנות לברך אותו באיחולי הצלחה. אבל תרשו לי, אם אנחנו כבר עוסקים�
�
בדברי ברכה, לציין כאן, איש ציבור אחד, יושב אתנו כאן, ממלא מקום ראש�
�
העיר, מר אורי פוליאנסקי אשר המפעל שלו "יד שרה", שהתוודעתי אליו רק�
�
לאחרונה, הוא מפעל ברוך וראוי לכל השבחים.�
�
עכשיו לעניין, למותר לציין, שבנייה בלתי חוקית, בכל מקום, היא בנייה�
�
בלתי חוקית, שצריך להתמודד אתה, וצריך להיאבק בה, ויש לכך כלים חוקיים.�
�
במיוחד בנייה בירושלים, בנייה בירושלים לא רק שהיא גורמת לכך, שמישהו�
�
עובר עבירה, אדוני ראש העיר, אלא נקבעות עובדות לדורות. ירושלים היא�
�
נכס, לא רק לאומי, היא נכס עולמי. כל בנייה הנעשית במקום שהיא לא צריכה�
�
להיעשות, זו קביעת עובדות, אם אין מתמודדים עם הבעיה. לכן צריך להתמודד�
�
עם הבנייה הבלתי חוקית, בכל האמצעים החוקיים, כמובן. אני רוצה לומר,�
�
כשמתמודדים עם בעיה רחבה צריך לתת מוצא לעבריינים. ללא מוצא, אתה יוצר�
�
מצב, שמישהו בנה בית אתה הורס לו אותו ולאחר מספר שנים, באותו מקום�
�
נבנה בית חדש אתה שוב מנסה להרוס ושוב מתמודד, אתה עומד בפני בעיה. מה�
�
המוצאז יש כאן עשרות אלפי תושבים ומיעוטים, יש כמובן שיקולים לאומיים,�
�
ושיקולים אחרים, אורבניים ותכנוניים, אבל צריך לתת מוצא, ואני מבקש�
�
לדעת מהו המוצא שאנחנו נותנים. באיזה מקום ימצא מוצא, לאנשים, שיש להם�
�
זכות לגור כאן, לפי שיקולים ותכנונים דמוגרפיים והם אמורים לגור כאן.�
�
וזו השאלה אדוני ראש העיר, שאתה צריך לטפל בה. ישנם מקומות בצפון מזרח�
�
שהם בשולי העיר, הם אינם מתוכננים להתיישבות יהודית, שם צריך לתת להם�
�
מוצא, אחרת נשב כאן בעוד 10-20 שנים עם אותה בעיה ויהיו כאן נציגים של�
�
כל הרשויות והמשרדים ויגידו צריך להיאבק בבנייה.�
�
מהו המוצא! אנחנו רואים שבבעיות קרקעיות אתה מנסה לתת מוצא, ועניינים�
�
לא מתקדמים ובעלויות פרטיות, יש נושא של הגוש הגדול בתל-אביב, עוסקים�
�
בזה עשרות שנים ואין בנייה. גם במקומות שהם לכאורה ציבוריים יש בעיה,�
�
קח את שנלר, כמה זמן מטפלים בשנלר? בבעיית פינויו. כך המצב גם במקומות�
�
האלה, הרי בבעלויות של בני מיעוטים שיש שם מושא, ויש משפחות, וחלוקת�
�
רכוש, ופיסות קרקע של עשרה או עשרים מטר, אנחנו נרוץ אחרי הזנב, אם לא�
�
נטפל בזה טיפול פרטני, זו לא שאלה רק של תכנון, התכנון אינו יכול לתת�
�
רישיון. אם אין הסדר, אם אין תכנון כולל, התכנון אינו יכול לעשות הסדר�
�






כולל, אם לא בדקו את חבעליות ואיך מטפלים בכך. המקומות שאין בהם אדמות�
�
מינחל טעונות טיפול מיוחד, לכן לדעתי הפתרון, ואנחנו מדברים על פתרון,�
�
לשנים, הוא בכך, שיקומו צוותים, המורכבים מכל הרשויות, מהמינהל וממשרד�
�
הפנים ומהעיריה ויטפלו טיפול פרטני בגושים, במאה דונם, מאה וחמישים,�
�
וינסו לראות באמצעות הטיפול הפרטני, איך במקומות שאנחנו רוצים לבנות,�
�
איך יבנו הבתים. לכן יושבות כאן כל הרשויות וכל אחת בפני עצמה לא תוכל�
�
לפתור את הבעיה. ויש להבדיל בין קו עבר לבין קו עתיד, קו העבר, הוא�
�
לטפל בעבירות הבנייה שהיו, בכל האמצעים ובכל מקום, אך לגבי העתיד, רק�
�
צוותים משותפים פרטניים בהנהגת העיריה. למינהל ולרשויות אחרות יש בעיות�
�
בכל הארץ. לנו יש את הבעיה של ירושלים ויש לנו רצון לתת לכך מוצא. אני�
�
מקווה שעדיין לא מאוחר אחרת אנחנו הולכים לבכיה לדורות.�
�

תודה רבה. רבותי. ראש העיר התחייב להופיע�
�
בוועדה. אני רוצה לשחרר אותו ולהודות לו.�
�
נהיה אצל ראש העיר בעירית ירושלים, חברי כנסת, פורום מיוחד כל�
�
הירושלמים, שם נוכל להעלות את הנושאים האורבניים השונים של העיר. תודה�
�
רבה אדני ראש העיר.�
�

כבוד ראש העיר אני רוצה לברך אותך פעם�
�
נוספת, אני שמחה מאוד שירושלים נמצאת בידיים�
�
אמונות, ואני בטוחה שנושאים שדנו בהם בעבר, גם בוועדה נכבדה זו, יטופלו�
�
בצורה נכונה ובדרך ראויה לפי האידיאל והשקפת העולם שהדריכה אותך להגיע�
�
לכאן לירושלים.�
�

ח"כ בלומנטל אני רוצה לומר לך לפני שאת�
�
פותחת בדבריך על הנושא, כי יושב אתנו�
�
המנכ"ל. ואדוני המנכ"ל, זה שאנחנו כל הזמן פנינו אל ראש עירית ירושלים�
�
זה היה מן הנימוס. בדין להפנות שאלות גם אליך. אדוני, ואני אומר לך�
�
במפורש, משרד הפנים, אחראי באותה מידה, למה שקורה בעיר מבחינת התכנון�
�
והבנייה, ויש לכם גם יחידת פיקוח שאמורה לטפל בנושא זה. עכשיו אני�
�
מחזיר את הדברים לח"כ בלומנטל כדי שתדע שגם הגורם הזה, משרד הפנים נמצא�
�
אתנו והוא חשוב באותה מידה.�
�

תודה רבה, כמובן כבוד מנכ"ל משרד הפנים מי�
�
כמוהו אמון אתנו יחד כאן בוועדה, אם הבנתי�
�
נכון, הנושא הוא לגבי בנייה בלתי חוקית בירושלים. אני משערת שיהיה אולי�
�
שינוי, במדיניות משום שכפי שהבינותי, ראש העיר הקודם נהג מידה של איפה�
�
ואיפה. הוא איננו כאן אבל כאשר מצאנו את עצמנו כשיהודים רכשו מבנים�
�
במזרח ירושלים ראו בזה מעין פלישה והציגו אותם כפושעים, כמשיגי גבול,�
�
כפורצי גדר, וכל התקשורת וכל תשומת הלב הופנתה לאותם יהודים שאנחנו�
�
מוצאים אותם היום עדיין, גרים בירושלים המזרחית ובעיר העתיקה. בו בזמן�
�
אני מבינה, שמדובר על כ-100 אלף ערבים תושבי יש"ע שמצאו את מקומם�
�
בירושלים ובשטחים סביב לה שעדיין שייכים לעירית ירושלים. אני מצטערת,�
�
לא הייתי במשך כל הדיון, אז נראה לי שאני שואלת את משרד הפנים ואת�
�
הרשויות וגם המשטרה מעורבת, האם ניתן לעשות משהו לגבי הבנייה הלא חוקית�
�
שקיימת? נשאלת השאלה איך הם חוברו למים וחשמל והאם הם משלמים מסים או�
�
שאינם משלמים, והאם המבנה נחשב למבנה קיים או למבנה שאינני קיים. אינני�
�
יודעת תשובות לכל השאלות האלה. האם ניתן עדיין לעשות משהו? זאת שאלה�
�
אחת שאני שואלת. לגבי העתיד, אני חושבת, שגם המדיניות תשתנה. אינני�
�
יודעת אם קיים היום בעיריה או במשרד הפנים והמחוז שאמון על כך, שבא�
�




ומתריע, כשאר בנייח בלתי חוקית בעליל מתחילה להתבצע, משוס שכאשר�
�
המשפחות כבר חיות בתוך הבתים הרבה יותר קשה ללכת לצווי הריסה ולבצע�
�
אותם. צריך שתהיה סיירת ביקורת שבכל מקום שכאשר רק מתחילים לחפור יסוד�
�
או להוסיף לבנים במקום שאסור אולי להוסיף קומה, שכבר בתחילת הדרך,�
�
יבואו ויתריעו, לפני שהמלאכה מתבצעת. אני רוצח לשאול האם יש גוף כזה?�
�
האם יש לו די כוח אדם? ואם אין לו כוח אדם צריך לפעול שיהיה לו כדי שלא�
�
נמצא את עצמנו עם עוד מאה אלף אנשים ואת עצמנו בעוד עשר שנים באותו�
�
מצב.�
�
לגבי השאלות הקונקרטיות אני רוצה לשאול האם יש אפשרות היום, על אף�
�
העובדה שיש כל כך הרבה מבנים בלתי חוקיים, קומות וחדרים בלתי חוקיים�
�
האם יש דרך היום להרוס את מה שהוקם בצורה בלתי חוקית.�
�
ר. נחמן! אדוני היו"ר אני מודח לד, ויתרתי על זכות�
�
הדיבור שלי כדי שחבר הכנסת טלאב אלסאנע לא�
�
יחשוב שאתה מקפח אותו, אני מכיר את הרגישות, כי עכשו הגיע חבר הכנסת�
�
תופיק זיאד.�
�
אדוני חיו"ר, שאלה שאני מבקש לקבל תשובה, חבל שראש העיר הלך, במערכת�
�
הבחירות הוצג מסמך, שנקרא הוועדה ברשותו של שמריהו כהן, מי שהיה מנהל�
�
המחוז, לגבי התכנית לאורבניזציה של האוכלוסיה הערבית, שבמה שנקרא�
�
המטרופולין של ירושלים. ראיתי את הנייר הזח, את התכנית, ואת�
�
הפרוקטוקולים. התכנית מגובשת ע"י צוות ישראלי שבא לתת פתרונות�
�
לאוכלוסיה ערבית, בהתאם להסכם האוטונומיה. לפי תכנית זו יכנסו מאות�
�
אלפים של ערבים לא בחסתננות יחידים, אלא כתכנית, ויסגרו את ירושלים�
�
מצפון, ממזרח, מדרום, טוב שלמערב אינם יכולים לגשת. אני רוצה לדעת�
�
אדוני היו"ר, איפה התכנית הזאת? האם כבר חגיעה למנוחות, ואם לא הגיעה�
�
למנוחות אני פונה גם אליך כיו"ר ועדת הפנים, וגם לראש העיר החדש שתעשו�
�
הכל כדי להמית אותה מיתת נשיקה, על מנת שלא נצטרך לשבת כאן שוב ולבכות�
�
איך אנחנו במו ידינו תכננו את הפלישה של הערבים.�
�
הערבים באים מבחוץ, כולם אמרו זאת. אני רציתי לחזכיר לחבר הכנסת טלאב�
�
אלסאנע שלפני עשרות שנים הגיעו מסוריה, מהרי החורן, אותם ערבים שלא היה�
�
להם מה לאכול בסוריה ובאו לא"י המערבית, קראו להם החורנים, לא בגלל�
�
שבאו ערומים, הביטוי הורני, היה למישהו שהגיע בחוסר כל, ואותם חורנים,�
�
אלח חפלשתינים שחיום חלקם נמצאים באזורים סביב לירושלים בגדר פליטים�
�
והם אותם מתנחלים פלשתינים שהגיעו ממזרח, ואנחנו צריכים לדון בישוב�
�
בעייתם. אם נמשיך בדרך בה אנחנו פועלים אדוני היו"ר, נגיע למהדורת�
�
החורנים מספר שניים.�
�
כראש מועצה, ראש רשות מקומית אני יכול לומר ולתרום לדיון זה מספר הערות�
�
ואעשה זאת בקצרה. אחד זה נושא עצימת העינים במשך שנים. אי אפשר ללכת�
�
ולנקות מעל השולחן את הנושא הזה. כל הרשויות אחת אחרי השניה נושאות�
�
באחריות למכת הבנייה הבלתי חוקית. אני אומר זאת כראש רשות, אין דין�
�
בנייה של בית על שטח ירוק בתכנית, או על שטח חום ציבורי, כתוספת של�
�
מרפסת או חלון, כפי שאמר חבר הכנסת יגאל ביבי, כדין הבנייה על שטחים�
�
ציבוריים. הבנייה על שטחים ירוקים, באה בגלל מטרות פוליטיות, לקבוע�
�
עובדות בשטח. האכיפה, ואני רוצה לסתור את הוות דעתם של אנשים שקדמנו�
�
לי, אני חושב שראש העיר, אינו יכול לבצע את ההריסות ולאכוף שלטון החוק,�
�
הוא איננו מסוגל, כי הוא תלוי במצביאים שלו, הוא תלוי באוכלוסיות שלו,�
�




מי שעוצם עינים מול המגבלות שיש לראש עיר דומה ליען הטומן את ראשו�
�
בחול. ראש עיר, מסתכל חמש שנים קדימח, ויודע בדיוק, בעיקר בהתפלגות של�
�
האוכלוסיה כאן, למה לא לעשות את צווי ההריסה. ואגיד לך יותר מזה, זה�
�
נכון לכל ראשי הרשויות בארץ, וככל שהרשות יותר קסנה, כך יותר קשה לראש�
�
העיר להתמודד עם בעיה זאת. אני מציע, לבחון את נושא אכיפת החוק אולי�
�
בוועדה שלך בדיון מיוחד, לבחון, באופן היססורי ובאופן מהותי, עם�
�
הגורמים הנוגעים בדבר. משרד הפנים, המשטרה, השלטון המקומי, למפות את�
�
הבעיה וכמו בפאזל, לראות מי הגורם, מה עושים, מה האפקטיביות? ואולי�
�
צריך לעשות שינוי חקיקה. ודבר אחרון שרציתי לומר, כיוון שדיון זה נועד�
�
לירושלים, אבל רק אתמול בלילה העברת הצעת חוק, שהרשות השניה תהיה�
�
ממוקמת בירושלים רבתי. כיוון שגם אתמול, נאמר בדיון במליאה, שלא יודעים�
�
להגדיר כרגע, מהם גבולותיה של ירושלים רבתי, לכן אני בא ואומר, כיוון�
�
שכך, יש עירוב, ולכן מה שאומרים הערבים הפלשתינים שאתה קורא ירושלים�
�
רבתי, הם קוראים לה הגדה המערבית. אני אומר הגדה המערבית כי מה שקורה�
�
בירושלים זה סימפטומתי למה שמתרחש בכל שטחי יהודה ושומרון. אבקש דיון�
�
בנושא ההפקרות והשערוריה שמתבצעים היום בכל שטחי יהודה ושומרון, מה�
�
שנקרא, גבולות 67' פנימה, זה דבר שמי שאינו רואה אותו, ויראה אותו�
�
יזדעזע. אין דין ואין דיין, אין מינהל אין אכיפה אין שום דבר. היהודים�
�
מוקפאים, הערבים משתוללים בבנייה. לכן אני מבקש בהמשך לדיון זה, אנא,�
�
תמשיך הלאה את הדיונים האלה וזה יעלה על סדר היום ויראו את הדברים.�
�

תודה רבה, אני רוצה לומר לך משפט אחד,�
�
התכנית עליה קראנו אתמול, שמתייחסת לתחום�
�
המטרופולין של ירושלים, היא תכנית שהובאה לפני שישה חודשים. מי שהוא�
�
מצא לנכון, להוציא אותה אתמול. למיטב ידיעתי, זו תכנית שבאה לחזק את�
�
תחום המטרופולין של העיר ירושלים בירת ישראל. אנא, עיין בזה פעם נוספת,�
�
קרא את הדוי'ח, נדמה לי שתשנה את עמדותיך, אבל אשמח לשמוע ממנכ"ל משרד�
�
הפנים בנקודה זאת כי הוא מכיר את החומר.�
�

הפלשתינאים, העם הערבי הפלשתינאי, אני לא�
�
יודע, יכול להיות בדם שלי גם דם איטלקי, או�
�
יהודי. גם בדם שלך חבר הכנסת רון, לכן למה לנו לגשת מהזוית הגזענית,�
�
מאיפה באו אנשים. אינני רוצה לשאול אותך מאיפה באת אתה. יש שני עמים�
�
ויש בני אדם, אני חושב שצריכים להתייחס לנתונים בצורה שתפתור את�
�
הבעיות, מכיוון שהגלגל ההיסטורי לעולם לא יחזור אחורה.�
�
דבר שני, הבעיה הזאת, אני כבר חבר בוועדת הפנים שנים רבות וזה סיפור�
�
ישן, ענין הבנייה שנקראית לא הוקית. אפילו מימי דב שילנסקי שהיה יו"ר�
�
ועדת הפנים. הבעיה רבותי אינה בעיה של בנייה ותכנון חוקית או בלתי�
�
חוקית, הבעיה היא פוליטית בעיקרה, ואני חושב שכל המוטיבציה של חברי�
�
הוודעה, היא מוטיבציה פוליטית. סיפוח ירושלים המזרחית. אם מספחים בונים�
�
ומרחיבים את ירושלים, ירושלים רבתי, מבית ג'אלה עד רמלה ומרמות עד�
�
השטחים שנכבשו ב-67', והדחף הזה, כפי שח"כ נעמי בלומנטל אמרה, על�
�
המדיניות החדשה, של ראש העיר החדש של ירושלים, ברור שהדחיפה היא בכיוון�
�
סיפוח, ועוד סיפוח. זה כמו בנצרת, ירושלים זו עיר, זה חלק מהפתרון.�
�
גבירתי חברת הכנסת, ירושלים, מבחינת זכות לאומית או מעשית, אין ירושלים�
�
אחת, זה שתיים, שתי ערים. אינך יכול להכנס לרחוב צאלח-א-דין כפי שאתה�
�
נכנס לרחוב יפו, וההפך. אלה שתי ערים ולעולם לא תהיינה עיר אחת אלא אם,�
�
שני הצדדים ירצו בכך.�
�

מח שמצער אותי, זת שחבר הכנסת תופיק זיאד�
�
הוא מאותם גורמים חיוביים בכנסת, אבל הוא�
�
חיום מחזיק את ממשלת ישראל שלא תיפול.�
�

סודם כל אני מסבל את זח כמחמאח.�
�

אתמול חבר חכנסת טלאב אלסאנע הודיע שהוא�
�
הולד לחיות עם השובתים הבידואים בחוץ. הוא�
�
כתב מכתב לראש הממשלה, היום הוא בא אלי, וכל שמונת הסעיפים חתומים�
�
בחתימה של שר בישראל, שמבטיח לו, מאחד עד שמונה, כל מה שאנחנו שנים, לא�
�
מעזים להבטיח. אנחנו נאבקים להיטיב עם הבדואים, אז הוא מאשר לו הכל, אז�
�
כשאני אומר, צר לי שכך מתנהלת ממשלה, מכיוון שהיום מי שמחזיק את�
�
הממשלה, זה חבר הכנסת תופיק זיאד, וכך פועלת הממשלה.�
�

לא נשארה קרקע רבה שלא הופקעה לטובת בנייה�
�
יהודית בירושלים המזרחית. ירושלים המזרחית�
�
כותרה מכל הצדדים וכמעט יום יום יש הריסות בירושלים ובסביבותיה. חלק�
�
מירושלים רבתי. אפילו אני מדבר על הממשלה ועל העיריה, אינני מדבר על�
�
משוגעים ששרפו את מסגד אל-אקצא אתם זוכרים דברים אלה. אבל אני אומר�
�
לכם, אל תסבכו את בעיית ירושלים, כיוון שירושלים היא חלק מהפתרון. ללא�
�
פתרון בעיית ירושלים, אף פלשתינאי ואף ערבי לא יחתום על הסכם שלום עם�
�
ישראל. זה צריך להיות ברור. השאר פרטים שישרתו את האיסטרטגיה, ואפשר�
�
פרטים שיחבלו באינסטרטגיה ויסבכו אותה.�
�
לבסוף, אנחנו עדיין משתמשים במלה פלישה, מי פלש ומי לקח את האדמות של�
�
מי? זו הטרמינולוגיה שלכם. אני עונה לטרמינולוגיה שלכם. הערבים פלשו�
�
לקרקעות המדינה? אתה תראה שקרקע המדינה, היא קרקע מופקעת שאתם אומרים�
�
שהוא פלש.�
�
לסיכום אני חושב שיש צורך להפסיק כל הריסה בירושלים המזרחית, לתת�
�
לאנשים אפשרות לבנות ולפתור את הבעיות שלהם.�
�

מה שהתברר מהדיון היום שאם כל הכבוד שאני�
�
רוכש לראש העיר ירושלים, וכל הכבוד שאני�
�
רוכש לממלא מקום ראש העיר, אורי פוליאנסקי, אין לי ספק נכנסנו עכשיו�
�
לתחום אחריות חדש, כשאנחנו לא יודעים, מהי המציאות האמיתית בשטח. אני�
�
אומר לך ידידי אורי פוליאנסקי, אני בטוח שיו"ר הוועדה שמתחייב גם�
�
מקיים. בסיורים, במידה והם יהיו מקיפים, ובכל אזורי העיר, בכל תחומי�
�
הריבונות הישראלית בירושלים, יתברר שזה אינו 500, אלא הרבה יותר אפילו�
�
ממה שכתוב בעיתון. אין לי ספק בדבר, אבל אשמח מאוד אם יו"ר הוועדה,�
�
אינני יודע אם פורמלית, אבל אפילו באופן בלתי פורמלי יזמין אותי, אדבר�
�
על שני דברים. אני אומר זאת בצורה ברורה ביותר. תושבי העיר הזאת, ללא�
�
הבדל אם הם יהודים או ערבים, זכאים לקבל שירותים שווים, ויש לספק להם�
�
את הצרכים בכל התחומים. בתחום הדיור, בתנאי הדיור, ברמת החיים וכיוי'ב.�
�
ראש העיר, הזכיר בחיוב, שב-20 באוקטובר, בישיבה האחרונה, של מועצת�
�
העיריה האחרונה לא הצבעתי רק בעד הקמת 147 יחידות דיור שזה יקרא שכונה�
�
יהודית בראס אל עמוד, הצבעתי בד בבד בעד 1,800 יחידות דיור, כדי לשפר�
�
את תנאי הדיור בשכונת צובר. בנושא זה לא הייתי מעלה כלל, את ההצעה�
�
הזאת, כי אני חושב שצריך לתת זמן, לכל הנהגה חדשה גם אם היו חילופי�
�
שלטון. דמוקרטיה מושתתת על חילופי שלטון, כדי לשכלל וליעל את הפיקוח.�
�




אני יודע שצריך התחשבות רבה בענין זח, חרבח תבונה, וזחירות. צדק חבר�
�
הכנסת, רון נחמן שהוא גם כן ראש עיר. יש גס יהודים הבונים בפסגת זאב,�
�
באופן בלתי הוקי. אני מטפל עכשו בנושא של פסגת זאב. אינני מדבר על זה�
�
שבירושלים יש 600 אלף תושבים. והיא יכולה להגיע לקיבולת של מיליון,�
�
בגבולות המוניציפלים הנוכחים. אני בעד הרחבת הגבולות. בעת שלום אין לי�
�
ספק, שהגבולות המוניציפלים של ירושלים המאוחדת יורחבו. אני שואל, איך�
�
יראה, שאנחנו באופן מתוכנן, נביא אלפי יהודים לנצרת, הבנויה על ח- נצרת�
�
עילית, כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי של נצרת. פירוש הדבר הוא ערעור�
�
הקיום, אני אומר זאת בצורה גלויה ביותר. אין לי ויכוה עם חבר הכנסת�
�
זיאד, הוא היה בעד ירושלים בינלאומית, הוא היה בעד ירושלים לפי החלטת�
�
האו"ם אז הוא מתקדם יחד עם אחרים, הרי גם ערפאת מכיר היום במדינת�
�
ישראל, בגבולותיה הנוכחים, להוציא ענין ירושלים. זו התקדמות אהרי 45�
�
שנה. אני אזכה ליום הזה שאתה תראה, שירושלים תשאר שלמה ומאוחדת�
�
בריבונות ישראל, כשמתקיימים בה שני עמים ואתה עוד תכיר בזה, כמו שהכרת�
�
בעוד דברים, מאז ימי סטלין ועד היום. אני רוצה להיטיב את תנאי העמים�
�
הנכרים פה, אבל אני רוצה לשמור על האופי הלאומי של העיר, ואני רוצה�
�
לשמור על רוב יהודי בעיר הזאת, לכן אני מדבר על הבנייה הבלתי הוקית, של�
�
יבוא מלאכותי.�
�
אני רוצה להתייחס למה שאמר מפקד המחוז. לפי דעתי הוא דיבר בכנות והוא�
�
לא פירט, אבל הבנתי שהוא רוצה להגיד, שיש הבדל, בין ריבוי טבעי בשכונת�
�
שועפאת, בשיכון שועפאת גרים ערבים ישראלים. אבל להביא תושבים מיהודה�
�
ושומרון שאני רוצה לתת להם אוטונומיה, להביא אותם על מנת שישנו את�
�
המאזן הדמוגרפי של העיר על זה הויכוה. אני חושב שהממשלה צריכה לעשות�
�
הרבה יותר, ולא עושה די על מנת למשוך לכאן ולמנוע נשירה. מעבר לזה שאני�
�
חושב שהיא אינה עושה די על מנת להעביר את היהודים, ואל מנת למנוע נשירה�
�
של יהודים, אני צריך לתת היתר לבנייה בלתי הוקית, ושאנשים יבואו מרמלה�
�
ויבנו בירושלים ויגדילו ויערערו את המאזן. זה אינו רק ענין אורבני�
�
מוניציפלי. ראש עירית ירושלים לא נבחר רק על בסיס של מצע אורבני�
�
מוניציפלי ועיריה זו, איננה עיריה, כמו תל-אביב. אני חושב, שהבנייה�
�
הבלתי חוקית, של אנשים, שלא גרו בעיר הזאת ובמשך השנים בגלל איחוד�
�
משפחות, זה או אחר, צריך לבדוק. לפי הדרך הזו, אפשר להגיד לפתוח את�
�
גבולות ישראל גם לשיבת פליטים. לכן אני מבקש בנושא זה שאחרי שיערך�
�
הסיור ושיוודעו הפרטים, נדע את המציאות לאמיתה.�
�

אני רוצה מספר משפטים קצרים. מה שאני מציע�
�
זה, מבחינת התכנון, יש מחשבות לתכנון�
�
ובנייה, מצד שני, אם יש בנייה לא חוקית על שטח ציבורי, הוא משבש את�
�
מהלך החיים שלנו. את זה העיריה צריכה להפסיק. אנחנו נדון בדבר.�
�

רבותי, אני רוצה לומר לסיכום שנקיים בוועדה�
�
זו עוד מספר דיונים בנושא זה כי הוא נושא�
�
כבד, אנחנו נצא לסיור, בעוד כעשרה ימים. לסיור זה, נבקש מר פוליאנסקי�
�
ומעירית ירושלים, דו"ח בכתב שיתייחס למציאות העובדתית בשטח שנתיים שלוש�
�
לאחור ובעיקר לשנת 93'. דו"ח זה יציין בנייה בלתי חוקית, איפה, באיזה�
�
שטחים ירוקים, או שטחי ציבור, או שטחים בבעלות פרטית, או שטחים בבעלות�
�
מדינה, וכמה וכמויות וסוג. אני אומר לך עכשיו, ועדה זו אנווט אותה כך�
�
שלא תתעלם, אם סגרו מרפסת או מחסן או הוסיפו חדר למשפחה, אני אומר לך,�
�
לא זה מה שמעניין אותנו. מצוקת הדיור שמכתיבה הרחבה, זה דיון נפרד ואיך�
�
מונעים אותה במזרח ירושלים. אבל אני מדבר על מבנים, על יחידות דיור,�
�




�
�
�
�
�
�
�
נוספו 700�
באלפים. יש לי נתונים, שרק במחצית חשנח חאחרונח,�
שקמות�
�
�
מסרתם לי�
ירושלים ותוספות של קומות. לא בדקתי, כי לא�
דיור במזרח�
יחידות�
�
�
אני רוצח�
זו חאינפורמציח שבידי ואני מצטט אינפורמציח לא כתובח.�
נתונים.�
�
�
חפניס - ציטוס מעיתון מאות יחידות דיור במחצית השנה�
בכתב. משרד�
אותח�
�
�
הפנים טוען מח שטוען. על כן רבותי אני מבקש אתכם,�
חאחרונח, כשמשרד�
�
�
חיא בירת�
את חדוי'ח ואנחנו נתייחס לכך. כי ירושלים�
לסיור זח�
לחכין�
�
�
ישראל חיא�
חשלום לארץ חזאת, ועד שיגיע ולשלום לבירת�
ועד שיגיע�
ישראל,�
�
�
�
ואנחנו רוצים לשמור בח על חוק וסדר.�
בירת ישראל,�
תשאר�
�
�
�
הישיבה ננעלה בשעה 14:35�
�
�
�