הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. כ"ט בטבת התשנ"ד (12 בינואר 1994). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

פ' בדש

מוזמנים; א' פורטן - משרד הפנים

שי דנה - " "

אי דותן - מ"מ מנהל יחידת הפיקוה

מ' חומש - מינהל מקרקעי ישראל

ע' ביבי - משרד הבינוי והשיכון

די דרור - משרד המשפטים

עו"ד מ' זבצקי- מרכז השלטון המקומי

עו"ד גדות - איגוד מהנדסי ערים

יועץ משפטי; ב' יערי

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - צו הריסה מינהלי), התשנ"ג-1993.



הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - צו הריסת מינהלי). התשנ"ג-1994

אני פותח את הישיבה.

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - צו הריסה מינהלי), התשנ"ג-

1993. זו הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת פיני בדש.

חבר-הכנסת פיני בדש, מה אתה מבקש בהצעת החוק שלך?

פ' בדש;

בחוק התכנון והבניה הקיים היום, במידה ומישהו בונה בית לא חוקי, לא

במסגרת תכנית בנין עיר אלא בשטח שיפוט שאין עליו שום תכנית בנייה. החוק אומר

היום שתוך חודש יש סמכות לראש הרשות ולמהנדס הרשות לחתום על צו הריסה מינהלי

ולבצע הריסה. אם הבית הזה אוכלס עד שבועיים, מותר להוציא לו צו הריסה.

מה שקורה בפועל בכל שטחי מדינת ישראל הוא שיש בנייה בלתי חוקית בצורה

שאין שליטה עליה, שלא במסגרת תכנית בנין עיר. אני לא מדבר על אדם שקנה מגרש,

לא הגיש תכנית לרשות, התחיל לבנות ובעצם אם באיזשהו שלב הוא יגיש תכנית זה

יכול להיות חוקי. פה אני מדבר על מקרים של בנייה בלתי. חוקית בכל מקרה, גם אם

הוא יגיש תכנית.

אנחנו רואים שקשה מאד תוך חודש לאכוף את החוק, בעיקר בשטחים הפתוהים שבהם

מבצעים צילומי אוויר אחת לארבעה-חמישה חודשים כדי לראות מה התווסף. אם אנחנו

"מפספסים" את השלב של החודש, הענין עובר למערכת בתי המשפט. היום אני מנהל כמה

תיקים כנגד בנייה בלתי חוקית בתהום השיפוט שלי. יש תיקים שנמשכים כעשר שנים,

כל פעם מוציאים צו הריסה וצו עיקול, כסף רב מתבזבז לאותם בתי משפט ועורכי דין.

הקרקע נתפסת וכשרוצים לבנות שכונה או לבצע פעולה כלשהי, לא ניתן עד שהעסק הזה

לא נגמר בבתי המשפט, ובעצם קרקעות רבות נתפסות במשך עשרות שנים עד שמגיעים אם

בכלל לפשרה ומשלמים לאדם פיצויים גם אם זה לא מגיע לו.

היו"ר י' מצא;

אתה מתחיל לבלבל אותי. מה אתה מבקש?

אני פשוט עושה תיקון טכני בחוק. אני רוצה להאריך את הזמן מ-30 יום ל-120

יום כדי שתהיה סמכות לבצע צו הריסה מי נהלי, ובמקום שבועיים איכלוס, 60 יום

איכלוס.

תסביר לי למה הארכת התקופה תצמצם את הבניה הבלתי חוקית.

פ' בדש;

כי אם האדם שבונה יודע שיש ארבעה חודשים זמן כדי לגלות את הבנייה הבלתי

חוקית שלו הוא יחשוב פעמיים, כי אנחנו נתפוס את זה ונבצע הריסה במקום.

זה לא יצמצם שום דבר.

בני יערי, בבקשה.

ב' יערי;

ההצעה מתייחסת לנושא של צו הריסה מינהלי שנועד לעצור בנייה בלתי חוקית

בעודה באיבה. כלומר, זה לא רק כמו שחבר הכנסת בדש תיאר, שבונים כשאין תכנית

מיתאר, אלא כל בנין שמוקם כבנין חורג, דהיינו בלי לקיים הוראה מהוראותיה של

תכנית או ללא היתר או בסטיה מהיתר, יו"ר הוועדה המקומית רשאי לצוות להרוס

אותו, מה שקוראים הריסה מינהלית לפני שזה בא לבית המשפט, אבל זה כפוף לשני

תנאים יסודיים שנועדים להבטיח שכאן מדובר בבנייה שעודה באיזה. 1. צריך שיהיה

תצהיר חתום על ידי מהנדס הוועדה המקומית האומר שלפי ידיעתו האישית הבנייה של

הבנין לא נסתיימה לפני יותר מ-30 יום. כלומר, עוד לא חלפו 30 יום מיום שהבנייה

הזאת הסתיימה. תנאי שני הוא שביום הגשת התצהיר הבנין שלגביו מבוקש צו ההריסה

איננו מאוכלס או שהוא אוכלס תקופה שלא עלתה על שבועיים ימים. אלה שני התנאים

שנועדו להבטיח שזו באמת בנייה בלתי חוקית שנתפסה על חם ממש. כמובן, צו ההריסה

המינהלי ניתן לביצוע, אם זו בנייה ללא היתר, כעבור 24 שעות משעה שמדביקים

מודעה על הבנין שעומדים להרוס אותו, אם זו בנייה מסטיה מהיתר או בנין חורג,

בתום 72 שעות משעת הדבקת המודעה. בפרק הזמן הזה יכול הבעלים לפנות ולבקש עיכוב

של צו הריסה מינהלי בבית המשפט.

ההצעה של חבר-הכנסת בדש רוצה רק לתקן את המועדים. כלומר, במקום שהמהנדס

יצטרך להצהיר שלפי ידיעתו האישית הבנייה לא הסתיימה לפני יותר מ-30 יום, הוא

רוצה להאריך את התקופה הזאת ל-120 יום. כלומר, גם אם הלפו יותר מ-30 יום אבל

עדין לא הלפו 120 יום, אפשר יהיה להרוס את הבנין הריסה מינהלית. ובמקום ענין

האיכלוס של שבועיים, הוא מבקש שהתיקון יהיה של 60 ימים. זו ההצעה של חבר-הכנסת

בדש.

די דרור;

בני הסביר את הרקע. אני רציתי להוסיף לדבריו של חבר הכנסת המציע מדוע זה

תומך באכיפה וצעד כל כך אפקטיבי לבנייה הבלתי חוקית ומדוע זח מקל על בתי

המשפט. אנחנו מדברים פה על בנייה בלתי חוקית ולא על סטיה מהיתר, היא עבירה

פלילית, זה נדון בבית המשפט ובית המשפט רשאי לא רק להטיל קנס, אפילו קנס של

כפל שווי, אלא במסגרת ההליך השיפוטי לצוות על הריסת המבנה.

סעיף 38א הוא סעיף שנועד לא להגיע לבית המשפט, אלא לבוא ולהרוס את המבנה.

לכן הוא מאד אפקטיבי. בן-אדם מתהיל לבנות, מיד באים הפקחים, מדביקים מודעה

והורסים. זה מאד בעל תהודה, מאז שהוכנס הסעיף הזה הוא בהחלט תרם למלחמה בבנייה

הבלתי חוקית. מבחינת בתי המשפט, ככל שיהיו יותר צווי הריסה מינהליים, כמובן

יהיו פחות צווי הריסה שיפוטיים.

מאחר וצו ההריסה המינהלי הוכח כדבר אפקטיבי, הממשלה אכן תומכת בהארכת

המועדים אבל בזהירות. כלומר, אנחנו מציעים להכפיל את התקופות, אבל להכפיל אותן

פי שתיים, לא להכפיל אותן פי ארבע. זאת אומרת, שהבנין יצטרך להיות או בבנייה

או שבנייתו הושלמה עד לפני 60 יום במקום עד לפני 30 יום, אבל לא 120 יום. לגבי

האיכלוס, שהוא יהיה לא מאוכלס או מאוכלס רק מן החודש האחרון במקום מן השבועיים

האחרונים.



לענין התקופות רציתי גם לציין, שהיום מאחר ואנחנו תחת משטר חוקתי קצת

שונה ויש לנו היום את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שמתייחס לזכות קנין, יש לו

פגיעה בזכות קנין, אני חושבת שזה יהיה למעלה מהמידה הראויה להכפיל את התקופות

פי ארבע, כי אנחנו מדברים בכל זאת על צעד דהסטי, לבוא ולהרוס לבן-אדם מבנה ללא

הליך שיפוטי. ההריסה היא דבר בלתי הפיך. יש לנו פסק דין לגבי הריסות בטחוניות

אמנם, שבו האגודה לזכויות האזרח הצליחה להוציא צו מוחלט לענין הזה שיודיעו

מראש על כוונה לבצע הריסה וכך יוכלו לעתור לבג"ץ.

מ' חומש;

שם זה לנושאים בטחוניים.

די דרור;

לנושאים בטחוניים אבל בית המשפט מתייחס לחומרה של הריסה ולאותו צעד בלתי

הפיך. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לנהוג זהירות וזה די להכפיל את התקופה, כי

כבגד האדם וחירותו מותר בהחלט לחקוק חקיקה שפוגעת בזכויות אבל

בנאי שהיא הולמת מדינה דמוקרטית, היא לתכלית ראויה ובמידה הראויה. נדמה לי

שלהכפיל את התקופה פי ארבע זה יהיה מעבר למידה הראויה. אני הייתי מציעה, וזו

עמדת הממשלה, להכפיל פי שתיים את התקופה. אנחנו נמתין ונראה אם אחרי שנתיים-

שלוש יוכח שיש בעיה שעדין לא באה על פתרונה, צריך יהיה לשקול את זה מחדש. אבל

אני מציעה לנהוג בדרך של זהירות בענין התקופה.

היו"ר י' מצא;

כלומר, את מציעה במקום 30 יום, 60 יום ובמקום שבועיים, חודש.

חבר-הכנסת פיני בדש, אתה מתפשר על זה?

אני רציתי תקופה של שנה, אבל כשישבתי עם צבי ענבר ודנו בזה, בעקבות חוק

יסוד: כבוד האדם וחירותו הגענו לתקופה הזאת, כי בתקופה של חודשיים וחודש קשה

מאד לאכוף את החוק. לכן לקחתי את המירווח הזה של ארבעה חודשים שבו אנחנו

יכולים לעשות אכיפת. אני חושב שצריך להשאיר את הזמן הזה.

כשראיתי את הצעת החוק הזח דיברתי עם מנהל המרכז למיפוי ישראל שמבצע חלק

גדול מחצילומים הן של הוועדות ושל משרד הפנים והן של המינהל והוא בהחלט מברך

על הצעת החוק, כי הוא אומר שאחת לחודש כפי שזה היום זה יקר ואפילו זה בלתי

אפשרי בשביל לתפוס פה ושם בית אחד חורג.

העמדה של המינהל תומכת בהצעת תיקון החוק. פרק הזמן שהיום יש בחוק, אותם

30 יום, באופן מעשי אנחנו לא מתמודדים אתו בכלל. המקרים שבהם תופסים חריגות

בנייה או בנייה בלתי חוקית בפרק הזמן הזה הם שואפים לאפס. המקרים היותר בולטים

נתפסים הרבה זמן אחר-כך ואז נכנסים למסלול המשפטי שאנחנו יודעים מתי נכנסים

אליו, לא יודעים מתי יוצאים ממנו ואיך יוצאים ממנו.

אנחנו בהחלט תומכים בהארכה כפי שהיא מוצעת.

אנחנו תומכים בהצעה של חבר-הכנסת בדש. צריך לזכור גם שבידי עובר העבירה

שנגדו הוצא הצו, הוא יכול עדין לפנות לבית המשפט. סעיף קטן (רז) להוק עדין

מאפשר במקרים חריגים לבטל את צו ההריסה המינהלי. כך שעדין נותר בידי הנפגע

כביכול לפנות לבית המשפט ובית המשפט יבטל את הצו במקרים חריגים. כך שיש הגנה

מתאימה גם בחוק הקיים. לכן אנחנו סבורים שהגדלת המועדים כפי שמציע חבר-הכנסת

בדש בהצעתו היא מחוייבת המציאות.

גם אנחנו תומכים בהצעה כפי שמוצעת ובפרק הזמנים המצויין כאן. אני חושבת

שדווקא הארכת פרק הזמן תיתן אפשרות לשיקול דעת ולא עבודה בחפזון.

די דרור;

שיקול דעת של מי?

אי גדות;

מדובר בצווי הריסה מינהליים גם לסטיות מהיתר, לא רק למבנים שנבנו ללא

התאמה לתכנית בנין ערים. זאת אומרת, הארכת פרק הזמן מאפשרת התחלת הליכי רישוי,

היא מתאימה למערכת כפי שהיא היום. זאת אומרת, לא ניתן להשיג את האינפורמציה

בפרק זמן כל כך קצר.

אנחנו בהחלט רואים בזה כאמצעי הרתעה אם לפי החוק תהיה אפשרות לפעול בצורה

יעילה. זה בפירוש נועד להרתעה ולצמצם את הבנייה הבלתי חוקית. לכן אנחנו תומכים

בזה.

מי זבצקי;

מוטלת פה אחריות כבדה על מהנדס הרשות המקומית, כי הוא למעשה זה שמקבל את

התצהיר שמאפשר את צו ההריסה המינהלי. לכן דרוש לו מספיק זמן כדי לשקול את

החלטתו, לבדוק אותה וכך הלאה.

פ' בדש;

כל הצעת החוק הזה בעצם נבעה מעבודה יום-יומית שלנו בשטח.

היו"ר י' מצא;

אני הבנתי אותה. לצערי הרב, אני חולק על כל היושבים כאן. יכול להיות שאני

טועה. לכן שאלתי אותך, חבר-הכנסת בדש, אם אתה מוכן להתפשר על הזמן. אני רואה

את הנושא הזה מזווית אחרת, אקרא לזה במלה בוטה, אני רואה פה עצלות של הרשויות.

טוב למינהל, טוב למשרד הבינוי, טוב לעיריה, טוב לרשות המקומית אם תיתן להם פרק

זמן של שנה כדי לגלות את הבנייה הבלתי חוקית. יש לי נסיון מוניציפאלי לא פחות

ממך. התגלתה בנייה בלתי חוקית אחרי ארבעה חודשים, באיזו חוצפה תוציא צו הריסה

מי נהלי? תוביל אותו לבית משפט. אם לא גילית את זה ביום הראשון, ביום השני,

ביום השלישי, לך אתו לבית המשפט. כי מה אתה רוצה לעשות? אחרי שבית נבנה,

הכניסו את הרהיטים, נכנסה כל המשפחה, כולם רואים את הבית במלוא תפארתו, אתה



תוציא לו צו הריסה מינהלי? מדוע החוק הזה נולד? הוא נולד כדי לתפוס אותו

בשנייה הראשונה, אתה שולח טרקטור ואין צעקה ציבורית. אתה יודע מה יקרה כשתהרוס

בנין אחרי ארבעה חודשים? איזו צעקה יקימו? זה דבר שכבר נתפס לעין. לכן אני לא

רואה את זה בצורה שכאן מתארים.

אני יודע שגם ב-30 יום בונים בית. אני עד למקרים של תפיסת קרקעות במלחה,

בנו את הבית בשבעה הימים וכשבא המינהל הבית כבר היה גמור. לאדם כזה אתה נותן

120 יום, אומר לו: תבנה את ביתך לאט, יש לך זמן, אחרי ארבעה חודשים ניתן לך צו

הריסה מי נהלי. זה לא יהיה ציבורי. מצד שני, אחרי שאני שומע את כל הדעות האלה,

אני במבוכה מסויימת. אני לא משפטן, אני איש ציבור שצריך להביא את החקיקה. אני

חושב שזו חקיקה לא טובה. הייתי מצפה מהמינהל שיקים את הצעקה ויגיד: תנו לי

תצלומי אוויר חודשיים, הייתי מצפה ממשרד השיכון או מהשלטון המקומי שיקים צעקה

אתן לא ממלאות אחר מה שנתבע מכן. איזו רשות מקומית

היא זו שלא מגלה שבנו אצלה תוך 30 יום?

זו לא עצלות של רשויות. טכנית כמעט בלתי אפשרי לתפוס בנייה בלתי חוקית

בשטחים שמחוץ לאזורים הבנויים . אתן דוגמא ממה שקורה סביבי. בשטח השיפוט אצלי

יש בנייה על כ-15 אלף דונם מסביב. יש למעלה מ-3,000 בניות בלתי חוקיות, בעיקר

של בדואים מסביב. כמעט בלתי אפשרי לגלות את זה מהקרקע, רק על ידי תצלומי

אוויר. אתה נותן דוגמא של בית שנבנה באיזו שכונה בשבעה ימים ואתה אומר:

תסתובבו ותחפשו. זה בלתי אפשרי, זה קשה, זה עולה למדינה כסף רב, קרקעות נתפסות

שלא כחוק. מה אתה אומר? אתה אומר לו: תשמע, תהיה טוב וזריז ותעשה את זה בחודש

ואם לא תפסנו אותך הרווחת.

השאלה היא לגבי צו הריסה מי נהלי, מתי מוצדק להוציא אותו. גם אחרי ארבעה

חודשים תוציא צו הריסה מינהלי?

יש אפשרות ללכת לבית המשפט, הם גם עושים את זה. לכל צו הריסה מינהלי

שהוצאתי, היה צו עיכוב בבית המשפט ובית המשפט דחה את כולם.

אני מצטרפת לעמדה שהושמעה פה לגבי התקופה הכל כך ארוכה שמוצעת בהצעה.

למעשה האלטרנטיבה של צו מינהלי היא הליך משפטי פלילי. הליך משפטי פלילי הוא

יחסית הליך פשוט ומאד קצר.מתוך היכרות ההליך הזה, האפשרות היא לבוא לבית

יש לי רשיון, אין לי רשיון, הרשיון הוא לא חוקי. אין פה הרבה

מקום לסידרה ארוכה של הוכחות, לסידרה ארוכה של ראיות, הדברים הפשוטים נחתכים

במהירות וביעילות על ידי מערכת בתי המשפט. לפחות זה נותן אפשרות שאחרי תקופה

יחסית ארוכה שבן-אדם כבר התמקם בתוך הבית, שבית המשפט ישמע את הצדדים לפני

שיקבעו עובדות בהריסה. בדרך כלל בית המשפט במקרים האלה נוטה לחומרה, הוא קובע

פרקי זמן מאד קצרים, אפשרות הערעור היא כמעט לא מעשית כי בתי המשפט לערעורים

בדרך כלל נותנים גיבוי לבתי המשפט הנמוכים יותר. לכן אפשר להשיג את אותה תוצאה

בהליך פלילי. אין צורך בהליך אזרחי, הליך ארוך ומייגע של פינויים.

לכן ההצעה שהועלתה על ידי משרד המשפטים היא הפשרה המספיקה.



היו"ר י' מצא;

דלית, תחזרי שוב על הצעת הפשרה שלך.

די דרור;

ההצעה שלי שהיא גם עמדת הממשלה. ההצעה היא לתמוך בהצעת החוק בתנאי

שהתקופות יוכפלו פי שתיים ולא פי ארבע.

אמרו פה שממילא האדם יכול להימלט מההליך המינהלי להליך השיפוטי על ידי זה

שהוא פונה לבית המשפט. אבל האפשרות היא מאד מוגבלת. כנגד זה, ההליך בבית המשפט

הוא כמו שנאמר על ידי התאחדות הקבלנים, הוא הליך פלילי הוא לא הליך אזרחי. לא

מדובר על הליך אזרחי שעל זה יש משפטים של שנים בבתי המשפט.

פי בדש;

על מה את מדברת? אצלי יש משפטים שמתארכים 14 ו-15 שנה על בנייה בלתי

חוקית.

די דרור;

אני לא מכירה ואני לא יודעת. קשה לי להניח שיש משפט פלילי שמתארך 14-15

שנים. זה גם מנוגד לחוק סדר הדין הפלילי.

נראה לי שבסופו של דבר יהיו פחות הריסות מינהליות. חשבתי על זה במהלך

דבריו של היושב-ראש. מאחר וזה כל כך טראומטי להוציא אנשים, להוציא רהיטים אחרי

שהבית כבר בנוי, אנחנו מכירים את המחזות האלה - -

פ' בדש;

בעצם מה את אומרת? בגלל המצב הטראומטי נשאיר אותו.

די דרור;

הוא כבר חודשים גר שם.

פי בדש;

את אומרת בדיוק הפוך. מה שאת אומרת זה תפסת, הצלחת, נצחת.

די דרור;

אנחנו מדברים, כמו בהרבה דברים, על מערכת איזונים, כאשר מצד אחד יש

יעילות של אכיפת החוק ובאמת צו הריסה מינהלי הוא צעד מאד אפקטיבי. מצד שני,

הזכות של אדם להליך חוקי כאשר פוגעים בו פגיעה בלתי הפיכה. נדמה לי שלענין

הנוחות של הרשות המקומית, שנוח לה לעבוד יותר לאט, אל נשכח שאם אנחנו מכפילים

את התקופה זאת אומרת שעושים חצי מכמות התצי'אות, שזה עולה חצי מהכספים ושיש פי

שתיים זמן. זה המון. איפה ראית תיקונים שמכפילים מועדים פי שתיים. זה המון גם

להכפיל פי שתיים.

אני מציעה להתקדם בזהירות, אנחנו נראה בעוד שנתיים-שלוש ונשקול.



היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת בדש, אני מציע לך להתפשר על חצי התקופה או שננהל את הויכוח

במליאה ובמליאה לא יאשרו אפילו חצי תקופה.

אי פורטן;

קודם כל אני רוצה לומר שהמכשיר הזה של צו הריסה מינהלי הוא מאד חיוני

בעינינו. זה כבר הוסבר כאן. בתי המשפט יותר ויותר מתערבים. כיום, אחרי שאנשים

עברו את ההליך של בית משפט השלום ומחוזי הם מגישים בג"צים, בג"ץ מוציא צו

ביניים, מעכב את ההריסה לעוד תקופה ומוכן לשמוע טענות.

עם זאת, לענין המועדים, גם אנחנו היינו בדעה לא להגדיל יתר על המידה את

התקופות. עיקר הסיבה היא, אנחנו רוצים שהפקחים יעמדו על המשמר ויעשו את

הבקורת.

היו"ר י' מצא;

בהצעת החוק הזאת, חבר-הכנסת פיני בדש, אתה רק תאפשר לפיקוח לישון יותר.

פ' בדש;

זה לא נכון.

אי דותן;

אני רוצה להתייחס לנושא הזה מעבודה בשטח, עבודה מול הוועדות המחוזיות

ומול הפיקוה המחוזי. אנחנו ממליצים להגדיל את התקופה ל-60 יום בלבד מהסיבות

הבאות. הסיבה הראשונה, יש לנו בעיה עם הסיפור הזה של 30 יום. ברגע שאנחנו

מגלים בניה בלתי חוקית ואנחנו מתחילים להריץ את כל מה שקשור בצו המי נהלי,

אנחנו נתקלים בכמה דברים בדרך. אם הנאשם לא מגיש ערעור לבית המשפט, מרגע

שמתכנן המחוז או מהנדס המחוז חותם על התצהיר, ברור שיו"ר הוועדה צריך לחתום

עליו, אותו תיק עובר למשטרת ישראל ומתעכב שם. במצב חטוב אנחנו מקבלים את

האישור של משטרת ישראל ימים אחדים לפני ההריסה ורק אז אנחנו ניגשים לסיור

מוקדם לפני הריסה והרבה פעמים קורה, בגלל כל מיני סיבות שחבל להתעכב עליהן

כאן, הצו נדחה ואנחנו עוברים את ה-30 יום. זאת הסיבה מדוע אנחנו ממליצים

להאריך את התקופה מ-30 ל-60 יום. אנחנו לא ממליצים להאריך את התקופה ל-120

יום כי אנחנו רוצים באופן עקרוני שהמפקחים המחוזיים יהיו עירניים ויסתובבו

בשטח.

יותר מזה, ברגע שאנחנו מתעכבים בגילוי העבירה, ברור שאנחנו מגלים את

העבירה בשלבים מתקדמים מאד ואז באמת אנחנו מגיעים למה שנאמר כאן, שצריך לפנות

אנשים וצריך להרוס את הבית כשהוא או מאוכלס או בשלבי סיום של הבנייה. ברגע

שאנחנו יודעים שהצו מגביל אותנו בזמן, אנחנו נמצאים בשטה ומגלים את העבירה.

חבר-הכנסת פיני בדש, יש פה הצעה על דעת כל משרדי הממשלה שאני מוכן לקבל

אותה כפשרה. העמדה שלי היתה לא לשנות את זה בכלל. אני חושב שצריך להיות פיקוח

צמוד והתמודדות מתמדת בנושא הזה. גם לאחר מעשה, גם לאחר ארבעה ושישה חודשים,

במקום שאין התמודדות אותו סיפור ישאר, לא תעזור שום הארכה. במקום שיש

התמודדות, גם 30 ימים מספיקים.



אני מציע לקבל את הצעת החוק של חבר-הכנסת פיני בדש ולתקן אותו על פי

הסיכום עם הממשלה.

אם כן על דעתו של מגיש ההצעה ועל דעתי כיו"ר- הוועדה אנחנו מחליטים להביא

למליאה את הצעת החוק המתוקנת כך שהתקופות יוכפלו מ-30 יום ל-60 יום ומשבועיים

לארבעה שבועות.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45