הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 90

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י"ז בכסלו התשנ"ד (1 בדצמבר 1993) שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מוזמנים; י' שפיצר - מנהל המחלקה לעובדים ותקנים, משרד הפנים

א' אמונה - סגן " " " " " "

ל' ענתבי - יועצת משפטית, משרד הפנים

מ' אריאב - ראש עיריית נצרת עלית

ח' קונביץ - גזבר עיריית רמת גן

יועץ משפטי; ב' יערי

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; א' אלפיה

סדר-היום; החלטת הגימלאות של ראשי רשויות מקומיות.



החלטת הגימלאות של ראשי רשויות מקומיות

היו"ר י' מצא;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: החלטת הרשויות

המקומיות (גימלאות) לראש רשות וסגניו (תיקון) סעיף 26א.

בקשר לתיקון הנ"ל פניתי למנכ"ל וביקשתי חוות דעת של משרד הפנים, וקיבלתי

אותה. אנשי משרד הפנים נמצאים פה, ומהם אני רוצה לשמוע על ההשלכות שתיקון כזה

עשוי להשפיע.

מר אברהם אמונה ממשרד הפנים, בבקשה.

אי אמונה;

אני מטפל בגימלאות של נבחרים ועובדים ברשויות המקומיות. המצב כיום הוא

כזה. נבחר שכיהן 30 שנים ברציפות או שיש לו 30 שנות שירות וכהונה, הגיע לקצבה

מירבית של 70% ממשכורת של ראש רשות מקומית, ומלאו לו 60 שנים, יהיה זכאי למענק

עבור תקופת כהונה עודפת או תקופת שירות בכהונה מעל 30 שנים, הכל לפי התקופה

הארוכה יותר.

היו"ר י' מצא;

אבקשך לחזור שנית על המצב החוקי כיום.

המצב כיום הוא כדלקמן: מי שכיהן 30 שנה ברציפות או שתקופת שירותו,

וכהונה, ביחד, זה 30 שנה - - -

או 30 שנות כהונה כראש רשות בלבד, או שכיהן כראש רשות פלוס תקיפת שירות

נוספת, כשהצירוף מהווה 30 שנה, והגיע לגיל 60. אלה התנאים היום.

אבל אם הוא ממלא רק תנאי אחד?

לי ענתבי;

זח לא מספיק.

לדוגמה, מר טדי קולק, כיהן כראש עיר 28 שנים. אבל יש לו תקופת שירות

נוספת.

למר טדי קולק יש 50 שנה.

אני חוזר לנושא שלנו. לדעתי, ההצעה הזאת דווקנית לאדם מסויים שיש לו את

תקופות הכהונה, אבל טרם הגיע לגיל 60. יש לו 35 שנות כהונה רצופות - ללא שירות

- משנת 1957 עד שנת 1992. אם הוא היה בן 60, הוא היה זכאי למענק של 18

משכורות. מכיוון שטרם מלאו לו 60 שנה, אנחנו לא יכולים לאשר לו זאת.

היו"ר י' מצא;

בן כמה הוא היום?

אי אמונה;

כיום הוא בן 58.

בי יערי;

בן כמה הוא היה ביום פרישתו.

א' אמונה;

בן 58.

היו"ר י' מצא;

אם אנחנו עושים את התיקון הזה, כמה משכורות הוא יקבל?

משמעות התיקון תהיה שהוא יקבל 18 משכורות, מענק שזה מסתכם בכ-200 אלף

שקל.

היו"ר י' מצא;

מה אתם מציעים?

לי ענתבי;

בצד המשפטי, יש כמה עקרונות משפטיים שבאיזה שהוא מקום מופרים. עד עכשיו

היתה הקבלה, כמעט מדוייקת, לזכויות של חברי כנסת. ההגבלה של גיל 60 עדיין

קיימת לגבי חברי הכנסת.

עוד דבר שלא נוח לנו, זה הענין של הרטרואקטיביות. כי נצטרך לעשות את זה

רטרואקטיבית מהיום שהאיש הפסיק לכהן בכהונתו.

היו"ר י' מצא;

לכהונה שנסתיימה.

לי ענתבי;

אני לא מדברת על ראשי רשויות שסיימו את כהונתם בבחירות האחרונות.



היו"ר י' מצא;

אלא?

ל' ענתבי;

לאיש שאנחנו מדברים עליו, צריך לשלם מהיום שהוא פרש מכהונתו.

מ' אריאב;

בהצעת התיקון מדובר- על 1 באפריל 1992.

ל' ענתבי;

זו לא הצעת תיקון שלנו, זו הצעת תיקון של הכנסת.

בהצעת תיקון זו יש חקיקה רטרואקטיבית שאנחנו לא ששים לקבל אותה - בדרך

כלל זה היועץ המשפטי לממשלה - כי זה לא נוח לעשות הקיקה רטרואקטיבית בדיני

כספים.

הנושא השלישי, זה הסכום. יכול להיות שרשות מקומית מסויימת שתיפול עליה

החובה לשלם מענק כזה, לא תהיה מתוקצבת לכך, וזה יכול לעורר בעיה.

אם בכל זאת אנחנו רוצים ללכת לקראת אנשים שהתחילו את כהונתם מגיל צעיר,

כיהנו באופן יעיל, מסור ובכבוד, במשך 30 שנה, ברציפות, כראש רשות בלבד, ללא

צירוף תקופות שירות, אנחנו מציעים שהוא יקבל את המשכורות העודפות, מעל 30 שנה.

זאת אומרת, אם הוא כיהן 35 שנה, יקבל ל-5 שנים אחרונות. אבל, הוא לא יקבל

מהיום שהגיעה לו קצבה מירבית של 70%, ושהגיע לו מענק. במקרים מסויימים, זה

יכול להיות 18 משכורות.

במקרה הספציפי עליו מדברים, אנחנו חושבים שזו פשרה הוגנת, להתחשב בזה

שהוא היה ראש רשות, לתת לו את המשכורות מעל 30 שנה, אבל לא לשבור את העקרונות.

היו"ר י' מצא;

ברור לגמרי.

כדי להבין. אם מישהו מכהן, פורש בגיל 60, המצב נשאר כפי שהוא.

לי ענתבי;

אנחנו לא משנים.

היו"ר י' מצא;

היא מציעה בונוס לכל שנה שמעבר ל-30 שנות כהונה.

לי ענתבי;

מי שהתחיל בגיל צעיר, וכיהן כראש רשות במשך 30 שנה ברציפות.



מ' אריאב;

אני מבקש להסב תשומת לב כבוד היושב ראש למכתב המנכ"ל אליך מיום 24

בנובמבר 1993. בסעיף 1 כותב המנכ"ל: "זכויות הגימלה של ראשי רשויות מקומיות

הוצמדו בשעתו, על פי בקשת ראשי הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי, לזכויות

הגימלה של חברי הכנסת. מכוח עקרון זה...." וכוי. אז ממה נפשך? או שזה צמוד

לחברי הכנסת, וזה הציטוט של המנכ"ל.

בזמנו של מר קוברסקי במשרד הפנים, הייתי בין אלה שהגענו לסיכום, לפיו,

ועדת העבודה והרווחה, תהיה מוסמכת לאשר תנאי גימלאות לראשי רשויות. מה קורה

עכשיו? כל פעם שיש משהו, באים לקצץ. או שראשי הרשויות, הם כמו חברי הכנסת,

ואינני יודע אם זה טוב או רע, אינני דן בזה עכשיו.

היו"ר י' מצא;

אני מוכן להיות כמו ראשי הרשויות.

זה אותו דין, רק שמדי פעם, מכוח האנרציה של עובדי משרד הפנים והמנכ"ל,

עושים ברית מילה כל פעם לסעיף אחר.

היו"ר י' מצא;

כמה שנים היית ראש עיריית נצרת עלית?

מי אריאב;

אני כבר 17 שנים מכהן כראש עיריית נצרת עלית.

אני לא מועמד לקטגוריה הזאת, כי לפני זה הייתי עובד הסתדרות, וההסתדרות

לא כלולה בהסכם הזה.

לא מדובר פה על כסף, מדובר קודם כל על העקרון. יכול להיות שיהיו שני

מקרים כאלה בשלטון המקומי. שניים. אז כל פעם צריך לשנות? יש 30 שנה לכהונה?

למה לדרוש 35? למה האיש שמדובר בו צריך לסבול? היה 30 שנה בשלטון המקומי, אני

הושב שהוא גם היה קצין בצה"ל. לכן, אינני חושב שכל פעם צריך לבוא ולשנות.

לא הבינותי אותך, האמן לי, תסביר לי, איפה פה אנחנו - -

ה-35 שנה.

היו"ר י' מצא;

איזה 35 שנה?



מ' אריאב;

כך כתוב.

בחוק מופיע 30 שנה ותק. מי שעבד 30 שנה בשירות המדינה, אחו- כך הוא מקבל

את העודפת. ברור.

היו"ר י' מצא;

גם פה הם מציעים את העודפת.

מ' אריאב;

אבל מ-35 שנה.

ל' ענתבי;

לא, מ-30 שנה.

היו"ר י' מצא;

מר אריאב, אל תסתכל על הצעת החוק, אתה הפנית אותנו למכתב המנכ"ל, והם

מסבירים את המכתב.

משרד הפנים מציע, כפשרה - כדבר שלא יהיה יוצא דופן בסכומים - שאם אדם,

כיהן מעל ל-30 שנה, כל שנה שבה הוא כיהן, מעל ל-30 שנים, יקבל משכורת אחת.

ומדובר כנראה במקרה אחד או שניים. במקרה האחד מדובר על חמש שנים וחצי, שזה

חמש וחצי משכורות, ואני לא רוצה לייחד זאת לכאן או לשם.

ההצעה של משרד הפנים אומרת, אנחנו מוכנים ללכת לקראת מקרה כזה בגלל

השירות הציבורי הארוך. אדם שכיהן מעל ל-30 שנה, והמשיך לשרת, והוא התחיל את

השירות הציבורי הזה בגיל צעיר וטרם הגיע לגיל 60, מגיע לו איזה שהוא פיצוי,

אבל לא פיצוי יוצא דופן. דרך אגב, אני לא רואה פיצוי יוצא דופן, גם בפיצוי

הגדול. אבל, מצד שני, האיש שכיהן קיבל שכר, קיבל את הפיצויים ואת כל הזכויות

המגיעים לו. ואז, באים ואומרים, ניתן לו עבור כל שנת כהונה שמעל ל-30 שנים,

משכורת אחת. זו ההצעה שלהם.

מר בני יערי, בבקשה.

בי יערי;

ההצעה שעומדת כאן היא להיטיב עם ראשי רשויות מקומיות לעומת חברי כנסת, לא

לקצץ, להיפך, להיטיב. בעצם, מה שהמנכ"ל אומר, שקצת מפריע לו שפוגעים בעקרון של

ההצמדה על ידי זה שהולכים כאן להיטיב עם ראשי רשויות מקומיות. במה הולכים

להיטיב? היום החוק אומר שראש רשות מקומית, על מנת שיקבל את המענק, צריך שהוא

יהיה בן 60. זה תנאי בסיסי. זה קיים אצל חברי הכנסת, זה קיים גם אצל עובדי

מדינה, וזה קיים אצל ראשי רשויות מקומיות. בזה לא נוגעים. מי שיגיע לגיל 60,

יקבל עבור כל התקופה העודפת, ברגע שיש לו תקופת כהונה של 30 שנה. בזה לא

נוגעים.

ההצעה אומרת, במקרה של מישהו שהוא פחות מגיל 60, ויש לו מעל ל-30 שנות

כהונה - כנראה שהתחיל לכהן כראש רשות כבר בגיל צעיר - אנחנו נחיה מוכנים לסטות

מהכלל שהוא צריך להגיע לגיל 60, ולתת גם לו, בנוסף לפנסיה, מענק. אבל, ההבדל

הוא שלאחד כזה לא ניתן מענק עבור כל תקופת הכהונה העודפת - כלומר, מהרגע שהוא



הגיע ל-70% פנסיה, כי זה יוצא סכום עתק - אלא, הוא יקבל מענק, עבור כל שנח

שהוא כיהן מעל 30 שנה, ורק אם הוא פחות מגיל 60. מי שהגיע לגיל 60, יקבל כמו

שכתוב. וזו הטבה לראשי רשויות מקומיות לעומת חברי כנסת. ועל זה מצביע המנכ"ל

ואומר שזה קצת מפריע לו.

מ' אריאב;

בנושא הגימלאות, למה לא תצמידו אותנו לזכויות חברי הכנסת, בכל, ואנחנו

נודה לכם.

היו"ר י' מצא;

במקרה שראש רשות, או ראש עיר מגיע ל-50 שנה. על פי התיקון הזה, מה הם

יקבלו עבור התקופה העודפת?

לי ענתבי;

התיקון הזה לא יחול עליהם. עליהם חל הכלל הכללי. ברגע שהם הגיעו ל-70%

פנסיה או שכיהנו מעל ל-30 שנה, הם יוכלו לקבל עבור כל שנה, גם אם יש להם 20

שנים.

היו"ר י' מצא;

אתן דוגמה. ראש מועצה, הגיע לגיל 60, ויש לו 40 שנות כהונה ושירות ביחד.

מה הוא יקבל?

לי ענתבי;

עבור כל שנה שמעל לתקופה בה הגיע ל-70% פנסיה, וזה גם יכול להיות אחרי 30

שנות כהונה, ברציפות. עבור כל שנה עודפת הוא יקבל מענק.

היו"ר י' מצא;

לתקופה עודפת, את מתכוונת, מאז שהגיע ל-70%?

לי ענתבי;

כן.

אי אמונה;

על מנת להמחיש את הנושא. במקרה הנדון, האיש כיהן משנת 1957, ובנובמבר

1974 הוא כבר הגיע ל-70%, ומשנת 1974 ועד היום זה 18 שנים. כלומר, זו תקופת

כהונה עודפת.

היו"ר י' מצא;

לפי זה חישבת והגעת לסכום של ה-200 אלף שקל.

אי אמונה;

כן.



היו"ר י' מצא;

רבותי, הכל ברור.

אתם מציעים ללכת לתיקון הקטן, כלומר ליותר ציבורי.

נכון.

צריך גם לחשוב שמכיוון שהוא צעיר, אולי הוא יתחיל תקופת קריירה שניה.

היו"ר י' מצא;

זה לא משנה, ברגע שאנחנו לא רוצים לתקן, זה לא משנה איזה קריירה הוא

יתחיל, מה גם שזה לא פסול. אדם בעל מקצוע עורך דין, או כלכלן, בגיל 60 הוא

עדיין יכול לעשות למען ביתו.

ל' ענתבי;

בהחלט, זה בכלל לא פסול.

היו"ר י' מצא;

רבותי, אני מקבל את ההצעה של משרד הפנים שאני גם שותף לה.

אני יורד מההצעה שלי, של התיקון בכללותו, על כל התקופה, ואני חושב שיש

הצדקה לפשרה שאתם מציעים, ולראות רק את השנים העודפות. אז במקרה של מישהו

שיש לו שנה, שנתיים, חמש, יקבל בהתאם לשנים העודפות. זה גם נכון שמועצה קטנה

תוכל לעמוד בזה. למועצה גדולה לא תהיה בעיה.

לפיכך, אני מקבל את התיקון הזה. למעשה, אנחנו לא צריכים להביא זאת

למליאה, נכון?

ב' יערי;

לא, לא. זה לוועדה. זו חקיקת משנה.

היו"ר י' מצא;

זו חקיקת משנה. אם כן, אנחנו צריכים לציין פה את הרטרואקטיביות?

בי יערי;

כן.

היו"ר י' מצא;

אם כך, החל מהשנה. זה כבר לא נורא.

רבותי, אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:40)