הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, א' בכסלו התשנ"ד (15 בנובמבר 1993) . שעה 00;11

נכיחו;

חברי הוועדה; י' ביבי - מ"מ היו"ר

ב' טמקין

ש' זינגר - משרד הפנים

י' לוי - משרד המשפטים

רס"ן ח' כספי - הפרקליטות הצבאית, משרד הבטחון

נצ"מ ר' גדות - ייעוץ משפטי, משרד המשטרה

פקד מ' אברהמי - אכ"א, משרד המשטרה

עי עצמון - מרכז השלטון המקומי

קבוצה ממהמכללה לבטחון לאומי

ב' יערי

א' קמארה

א' זכאי

סדר-היום; חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון),

התשנ"ג-1993 - של חברי-הכנסת רן כהן ובני טמקין.



חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)(תיקון), התשנ"ג-1993 -

של חברי-הכנסת רן כהן ובני טמקין

אני פותח את הישיבה. חבר-תכנסת מצא, י ושב-ראש הוועדה, ביקש ממני למלא את

מקומו השבוע וזאת אני עושה. על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת

הזכות להיבחר)(תיקון), התשנ"ג-1993, של חברי-הכנסת רן כהן ובני טמקין. חבר-הכנסת

רן כהן התנצל שהוא לא יוכל להשינתף היום בישיבה מאיור שהוא עושה בשירות המדינה

בחוץ-לארץ וחבר-הכנסת בני טמקין יציג את הצעת החוק.

נוכחים כאן נציגי משרדי הפנים, המשפטים, המשטרה, הצבא והשלטון המקומי. כמו כן

נמצאים אתנו אנשי המכללה לבטחון לאומי.

חברי-הכנסת רן כהן ובני טמקין העלו נושא הדורש דיון בוועדה. הקטליזטור להגשת

הצעת החוק היה הנסיון לרתום את טרנר לבחירות בתל-אביב או בבאר-שבע, את איציק

מרדכי לבחירות בירושלים, ואת מצנע בחיפה. בעוד שמצנע פשט את המדים, הרי שהוויכוח

סביב האחרים היה כשהם עדיין לבשו מדים וכנראה שאז התפתחה יזמה של חברי הכנסת

להגיש הצעת חוק בענין זה. יכול להיות שהחוק הזה לא יתקבל במתכונתו הנוכחית כי יש

שאלות נוספות רבות.

אני ניסיתי את שני התפקידים, הייתי ראש עיריה ואני חבר כנסת, אין להשוות בין

שני התפקידים, כוחו של ראש עיר לפעמים יותר חזק מכוחו של ראש ממשלה באותו מקום -

הגשתי הצעת חוק להגביל את כוחו של ראש עיר - אבל גם לחברי כנסת יש כוח להשפיע כי

הם קובעים את תקציב המדינה והם מבקרים את הרשות המבצעת. למה כשקצין משטרה עומד

להיות חבר כנסת אפשר לדבר בו ואילו כשהוא נבחר לרשות המקומית אי-אפשר?

היום, כאשר איש צבא או משטרה רוצה להיבחר לכנסת יש תקופת צינון ו-100 יום

לפני הבחירות הוא צריך להתפטר או להשעות את עצמו. ברשויות המקומיות זה שונה,

למשל, לשוטר אסור להיות הבר מועצת העיריה והוא צריך להתפטר לפני כן, לגבי איש

צבא, פקודת מטכ"ל אומרת שהוא יושעה עם הגשת הרשימות, והגשת הרשימות מתבצעת 30 יום

לפני הבחירות.

רס"ן ח' כספי;

פקודת מטכ"ל אומרת שלאיש צבא אסור לעסוק בשום עיסוק פוליטי לכן הוא לא יכול

להיות חבר המועצה.

היו"ר י' ביבי;

זו פקודת מטכ"ל אבל לא חוק מדינה.

סעיף 42(ב} לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), קובע: כל חיל בשירות קבע מופסק

שירותו עם הגשת רשימת המועמדים. הסעיף הזה, שהוא קצת מעורפל, חל גם לגבי עובדי

מדינה ובנציבות שירות המדינה מפרשים זאת כיציאה לחל"ת. לגבי הצבא, פקודת מטכ"ל

אומרת כי ברגע שהוא מציג את מועמדותו, מתירים את החוזה שלו עם צה"ל.

אתם אומרים כי ברגע שאיש צבא מגיש את מועמדותו הוא מפסיק את שירותו?



רס"ן ח' כספי;

נכוו. גם כאשר הוא חיל הוא לא יכול להיות חבר במועצה מקומית, אסור לו.

היו"ר י' ביבי;

חודש לפני הבחירות הוא מפסיק את שירותו, זאת אומרת, שחצי שנה לפני הבחירות

הוא יכול ללכת לסניף ולהיפגש עם האנשים, ללכת לחוגי בית, להתייעץ וכן הלאה.

ב' טמקין;

במיוחד בתקופה של פריימריס כאשר לא מדובר דווקא בהגשת רשימות.

היו"ר י' ביבי;

תיאורטית, הוא יכול להשתתף היום גם בפריימריס.

רס"ן ח' כספי;

מי שמעמיד את עצמו לפריימריס אנחנו יכולים להפסיק את שירותו. פקודת המטכ"ל

היא רחבה מאוד, כאן זו הוראת פיקוד עליון שקובעת כי מי שנכלל ברשימת מועמדים,

מתירים את החוזה שלו ואנחנו מפרשים זאת בהרחבה. כאשר זה עומד לבחינה שלנו אנחנו

מחמירים גם לגבי הפריימריס כי העיסוק הפוליטי בכללו הוא בעייתי אצלנו.

היו"ר י ' ביבי;

אני שואל: למה תקופת הצינון לא תהיה על מנכ"לים של משרדי ממשלה? למשל, אותו

מנכ"ל של משרד הפנים שבמשך כל הזמן היטיב עם העיריות, שם את עינו על עיריה שהוא

רוצה לשמש בה ראש עיר ושנה לפני הבחירות הוא מזרים לה מכל טוב ואחר-כך אומר: נתתי

לכם ביוב, כביש, גן משיקים.

אתה נותן לי רעיונות חדשים להצעות הוק.

או מנכ"ל משרד השיכון שיכול לתת במבצע 1000 דירות לזוגות צעירים בעיר כלשהי

במחצית המחיר ואז כולם זוכרים אותו לטובה; יש עוד תפקידים רבים שיש בהם כוח

יהשפעה. אם כבר קובעים תקופת צינון, היא צריכה לחול על כל התפקידים. השאלות

האלה צריכות לעמוד לנגד עיני המציע ולנגד עיני הוועדה.

חבר-הכנסת טמקין יציג את הצעת החוק.

תפקידו של חוק הוא לקבוע דפוסי התנהגות וכללים אבל חוק צריך גם ליצור נורמה

מסויימת. אדוני היושב-ראש, אמרתי ברצינות שנתת לי כמה רעיונות ואני מניח שזה לא

יהיה במסגרת הצעת החוק הזאת אבל אלו דברים הראוים לטיפול. לא הייתי ער לכך

שמנכ"ל יכול לרוץ בבחירות מייד אחרי שהוא שימש בתפקיד הזה, זה דורש תיקון.

לנושא של צבא ומשטרה יש משמעות מיוהדת בחברה הישראלית. הענין של טרנר שימש

קטליזטור להצעת ההוק הזאת. היום עברתי על קטעי העתונות של אותם הימים ואין ספק

שהדברים השאירו חותם כלשהו על החברה שלנו, על המשטרה ועל הצבא. הוא לא יזם זאת

אלא מישהו אחר אבל ברגע שמכניסים אדם בתפקיד כזה במשטרה לקלחת הזאת, מכניסים את

כל המשטרה לקלחת והענין משתרבב גם לנושאים פנימיים בתוך ממשטרה או בתוך הצבא.



חשבנו שחשוב ליצור נורמה של תקופת צינון לגבי משטרה וצבא. בכל מה שקשור לצבא

- הדברים מדברים בעד עצמם. באשר למשטרה, אף פעם לא עלתה השאלה כמה קציני משטרה

מקומיים רצו בסופו של דבר לבחירות מקומיות אבל, תיאורטית, היכולת של קצין משטרה

בישוב קטן ליצור מערכת קשרים ולהשפיע אחר-כך בבחירות היא מיוחדת במינה ובגלל זה

בהשוואה לקציני צבא אפילו הורדנו את הדרגה כאשר מדובר בקציני משטרה. אנחנו לא

עושים פה טובה לאוכלוסיה או למתחרהו של איש הצבא אלא קודם כל לצבא ולמשטרה, אנחנו

מנתקים אותם במידת מה מהקלחת המפלגתית הזאת. לא במקרה הזכרתי את הפריימריס שבהם

אפשר להתחיל לרוץ גם בלי הכרזה כלשהי, אפשר ללכת לבר-מצוות, לחגיגות, כי זה איננו

קשור בהגשת רשימות וקשה להבחין מתי האיש עסוק בעשייה פוליטית.

אנחנו קובעים כאן נורמה כדי שהאיש ידע שיש תקופת צינון ארוכה שכוללת גם את

התקופה שבה אדם מתכונן לפריימריס. בגלל העובדה שהבחירות הופכות להיות יותר

אישיות יש בהן יותר השמצות ותרגילים מלוכלכים וצריך להוציא את הצבא והמשטרה

מהקלחת הזאת כי יש להם תפקיד מיוחד בחברה הישראלית.

אם רוצים לתקן ולומר שתקופת הצינון תהיה שלושת רבעי שנה, או חצי שנה, אפשר

לדון בזה בוועדה בצורה יותר יסודית אחר כך. אם החוק הזה היה קיים בתקופה עליה

דיברתי, או שאז הייתי מציע את הצעת החוק הזאת, אין לי ספק שלא היינו עדים לתופעה

שהיתה אז.

היו"ר י ' ביבי;

אם איש צבא התמודד על ראשות עיריית ירושלים, האם הצבא רשאי להחזיר אותו אחרי

כן?

רס"ן ח' כספי;

כל אדם רשאי להתגייס אחר-כך לשירות קבע. כאשר אדם הזדהה פוליטית עם מפלגה

קיצונית ואחר-כך נסע ברכב צבאי זה מעורר בעיה.

היו"ר י ' ביבי ;

אין זה משנה אם זו מפלגה קיצונית או לא, מספיק שהוא הזדהה עם מפלגה מסויימת.

רס"ן ח' כספי ;

הבעיה מתעוררת לגבי האנשים שמפסידים את הפנסיה שלהם כי לכאורה אם הם מפסידים

את הפנסיה אולי הם יכולים לחזור לצבא ולזכות בזכויות פנסיוניות.

היו"ר י ' ביבי;

פקודת מטכ"ל אומרת שאדם שהלך להתמודד ברשות מקומית מטעם מפלגה תותר

התחייבותו. האם הוא יוחזר או לא?

רס"ן חי כספי;

אין הוראה מפורשת שלא לגייס אותו מחדש אבל אנחנו משתמשים בעובדת הזדהותו עם

מפלגה מסויימת כנימוק לאי-גיוסו מחדש, זה נתון לשיקול דעת.

אין שום מחוייבות לגבי אדם שהחוזה שלו פקע.



היו"ר י' ביבי ;

אם מפלגת השלטון אומרת לחיל המצטיין: תרוץ לראשות העיר בחיפה ואם תיכשל

נחזיר אותך בחזרה, למה זו לא שחיתות? למה לא תמליצו על שינוי פקודת מטכ"ל והיא

תחיה: איש צבא שהזדהה פוליטית ישוחרר ולא יוחזר לצבא.

שיקול הדעת אם לקבל אדם לשירות קבע או לא הוא של הרמטכ"ל ואם הוא ירצה להחזיר

אדם שהיה מזוהה פוליטית אפילו עם מפלגה קיצונית זה יכול לעמוד במבחן בג"צ. אני

חושבת שזה צריך להישאר לשיקול דעתו של הרמטכ"ל, כפי שקיים היום.

בפקודת מטכ"ל יש התייחסות פוליטית?

כן. פקודת מטכ"ל 33.0.116 קובעת שאסור להתבטא פוליטית ולחיל אסור ללכת

להפגנה כלשהי בין במדים ובין שלא במדים. נשאלנו, למשל, האם אפשר להיות בוועד

הורים של בית-ספר. הפעילות האסורה על איש אבא היא רחבה, מלבד פעילות בוועדים של

ישובים קטנים אנחנו לא מאשרים לאנשי צבא להיות שותפים וליטול חלק בקהילה. הם

זוכים בקרדיט על דברים אחרים אבל לא במסגרת העשייה המקומית.

במה שנוגע לצבא הבעיה היא אחרת, לכן קבענו זאת מדרגה מסויימת ומעלה.

טוראי לא יכול להיות היום חבר מועצה.

איש צבא יכול להיות חבר מפלגה אבל הוא לא יכול ליטול חלק פעיל בה.

איש צבא יכול להיות חבר מרכז?

איש צבא יכול להיות חבר סביל אבל לא חבר בכל מה שקשור לפעילות אקטיבית. היתה

התפקדות של המפד"ל ואישרנו לחיילים שרצו בכך להתפקד כחברי מפלגה אבל אסור להם,

לדעתי, להיות חברי מרכז כי זו פעילות אקטיבית.

מר עצמון, בבקשה.

יש להבדיל בין מועמדות להיבחר לתפקיד לבין פעילות פוליטית, אלה שני נושאים.

פעילות פוליטית לגבי אדם לובש מדים מוסדרת בפקודות מטכ"ל שרואים אותן כדין לפי

סעיף 3 לחש"צ. הנושא הזה צריך להיות מוסדר על-ידי הרשות המחוקקת על-מנת להגיע

לאחידות ולא לחשאיר אותו פרוץ.



שאלה אחרת היא שאלה של מועמדות כדי להיבחר. הייתי מפריד בין ראשות הרשות

המקומית לבין החברות במועצה, לאחר חקיקת החוק הנותן מעמד מיוחד לראשי ערים, זה

דבר אחר להיות ראש רשות מקומית ודבר אחר להיות חבר מועצה מה גם שהסיכונים הם

שונים, לכן לא הייתי חוסם את הדרך.

היו"ר י' ביבי;

אבל הוא יכול לשמש חבו- ועדת בנין ערים או חבר ועדת שחרורים.

יכול להיות שצריך להטיל הגבלות אבל יש לערוך בדיקה לעומק כדי לשקלל את התועלת

והנזק. גם צה"ל וגם המשטרה מצמיחים מתוכם אנשים שהם מועמדים פוטנציאליים טובים

להשתתף במערכת הניהול של הרשות המקומית. אם נראה את הנושא הזה בהיבט אחד בלבד,

אנחנו עלולים לגרום נזק למערכת כולה על-ידי כך שנרתיע אנשים טובים מרצון להתמודד

על חברות במועצה וגם נמנע מהם השתלבות בתפקידי הנהגה של השלטון המקומי.

היו"ר י' ביבי;

פקיד לשכת העבודה לא יכול להיות חבר מועצת העיריה, גם שוטר לא, גם שופט לא.

ע' עצמון;

אם מתירים את החוזה של קצין צבא שמגיש מועמדות והוא לא נבחר, אין לו לאן

לחזור. עד כמה שאני יודע, שום קצין שעזב את השירות לא חזר אליו בשום נסיבות לכן

זה לא כל כך פשוט לומר שלרמטכ"ל יש שיקול דעת ובג"צ מפקה. כאשר בפני מפקד בכיר

בצה"ל עומדת השאלה האם להתמודד או לא הוא יודע שזה פרובלמטי כי דרך חזרה אין. יש

קציני צבא שיש להם תקופת פעילות מוגבלת יחסית והם נמנעו מהתמודדויות רק בגלל

השיקול הזה. לכן, אם תהיה השעייה, אדם ידע שהוא לא מנתק את הקשר בצורה שאין לו

דרך חזרה.

יש לנו בצה"ל התחייבויות של קצינים זוטרים, הם למדו בעתודה למקצוע מסויים ולא

תמיד הם שמחו למלא את ההתחייבויות. בבחירות לכנסת הם הגישו מועמדות לכנסת במפלגה

במקום לא ריאלי והתבקש "תותר התחייבותם". לא היתה לנו דרך לכפות עליהם את המשך

השירות ואז חשבנו על הנוסח של ההשעיה. מצד אחד אנחנו לא רוצים שתהיה כל זיקה של

משרת קבע לדברים פוליטיים; מצד אחר רשויות מקומיות הופכות היום להיות א-פוליטיות

או אישיות; באופן כולל הזיקה היא למשהו שצה"ל מנתק את עצמו ממנו. אנחנו נשקול את

הנוסח של ההשעייה בעבודת מטה שלנו.

ב' טמקין;

א-מפלגתי איננו אומר שזה א-פוליטי, נניח שזה לא בשם מפלגה אלא בשם רשימה

עצמאית כלשהי, אבל דרכה אני מגיש מועמדות לראשות העיריה, יש לי השפעה וקשרים עם

מפלגות.

רס"ן ח' כספי;

לכן אנחנו לא משעים אלא מנתקים את הקשר.



ע' עצמון;

עקרונית אני מסכים לדברים. הייתי חותר, ראשית, לצמצם את תקופת הצינון; שנית,

לובחין בין ראשות הרשות המקומית לבין חברות במועצה. דבר נוסף, הייתי מתקין הגבלי!

במקרה של הגשת מועמדות לרשות מקומית שבה יש קשר בין תפקידו לבין אותה רשות - דבר

שקיים במשטרה, לא בצבא - ההגבלה הזאת דרושה מבחינת ההיגיינה הציבורית אבל הייתי

מצמצם אווזה כדי לא לעשות אורנה גורפת ללא צורך על-מנת לא להרתיע אנשים טובים

מהשתלבות במערכת.

הדוגמה שהביאה גב' כספי לא רלוונטית, כי אנשים חתמו והלכו ללימודים ושובצו

לתפקידים שלא במקצועם. הם פנו בעתירה לבג"צ והפסידו ומצאו את הדרך הזאת כדרך

הימלטות. הם הגישו מועמדות ועל-ידי זה התירו את החוזה שלהם, זה היה רעיון מבריק.

היו"ר י ' ביבי;

זה קיים כבר 20 שנה.

ע ' עצמון;

זה קרה בשנה-שנתיים האחרונות. "תותר התחייבותם" שימשה לחוזרת החוזה על-פי

דין. אבל אם רוצים לאפשר לקציני משטרה או צבא להתמודד, הרי שהמגבלה הזאת מוציאה

אותם מהמעגל הזה.

היו"ר י' ביבי;

חבר-הכנסת טמקין רוצה להגביל ואילו אתה רוצה לאפשר להם לחזור.

ע' עצמון;

מה שהביא את חבר-הכנסת טמקין לחגביל י תור היו האירועים ששמענו עליהם אבל

כאשר באים לעשות חקיקה אני מציע לעשות סדר על-ידי יצירת אחידות בין הבחירות לכנסת

לבין הבחירות לרשויות המקומיות, כמו-כן ליצור גם הגבלה וגם הקלה במקום שהיא לא

פוגעת בעקרון הבסיסי.

לענין המנכ"לים. יש תוספת לחוק, סעיפים 2 ו-3, ולגביה נאמר: על אף האמור

בכל חיקוק לא יהיו עובדי המדינה המפורטים בתוספת מועמדים לבחירות לרשויות

המקו.מיות. צריך להרחיב את ההגבלה הזאת לאותם נושאי משרה בתוספת.

הי ו "ר י' ביבי ;

אתה מציע להוסיף את אנשי צבא הקבע לתוספת ובמקום שזה יהיה 30 יום זה יהיה חצי

שנה?

ע' עצמון;

כן, ולהרחיב את ההגבלה לגבי אורזם אנשים גם מעבר לתקופה המצומצמת, כי לגבי אדם

שיש לו סמכות חקירה, חיפוש או מעצר, והיתה כוונה להגביל אותו, התוספת הזאת לא

יוצרת את הסימטריה שאנחנו רוצים בה. צריך להיות גיוון יותר פרטני של ההיבטים

השונים.

ב ' טמקין;

אתה מציע להוסיף אנשי צבא מאותה דרגה שציינו אותה?



רס"ן ח' כספי;

זה קיים בסעיף 42 בחוק חבחירות לרשויות המקומיות, שקובע כי אנשי צבא יופסק

שירותם מיום הגשת הרשימה.

ב' טמקין;

עד כמה שאני מבין, הכוונה היא ליצור תקופת צינון אחידה למספר נושאי משרות,

כולל אנשי צבא מדרגה מסויימת, ולגבי שוטרים לציין את האזור שבו הם שירתו כדי

שהאיסור יהיה מפורש. אם אתה נותן תקופת צינון של 100 ימים למנכ"ל או למפכ"ל זה

לא היה מונע את המצב שאליו נקלענו בעבר.

בי יערי;

ההוראה לגבי הבחירות לכנסת מצומצמת ל-100 ימים, האם אינך חושב שצריכה להיות

אחידות גם לגבי הבחירות לרשויות המקומיות? זה די תמוה שיש הוראות שונות.

י' לוי;

כל החוק הזה, שהוא כבר קיים, הוא בגדר הוראות שונות. כתוב: לא יהיו עובדי

מדינה המפורטים בתוספת מועמדים בבחירות לרשות מקומית - הסוהרים, השוטרים, הפקחים.

בי יערי;

אם עומדים לקבוע תקופת צינון של קציני משטרה וצבא מדרגה מסויימת, סביר שתהיה

הוראה אחידה לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

ב' טמקין;

המשמעות של התמודדות שוטרים בבחירות לרשויות המקומיות איננה כמו זו שלגבי

הבחירות לכנסת ולכן אני מפריד את השוטרים. לאף שוטר לא יהיה יתרון מיוחד בבחירות

לכנסת בגלל שהוא היה קצין בדרום, אלא אם הבחירות לכנסת ייהפכו לבחירות אזוריות

ואז נימצא באותו מצב.

ע' עצמון;

צריך לקשור את התפקיד למקום ההתמודדות, נניח שקצין משטרה שמשרת באכ"א הולך

להתמודד בבאר-שבע- - -

היו"ר י' ביבי;

אתה לא יודע כמה אכ"א חשוב. האם לקצין חקירות ארצי, שאחראי על כל קציני

החקירות בארץ, אין השפעה?

רס"ן ח' כספי;

הצבא לא מבחין בין הדרגות. מאחר שהצבא לא רוצה להתערב בנושאים פוליטיים,

איננו זקוקים להגבלה של הדרגה. מבחינתנו, אנחנו מסכימים להשוואה בין הבחירות

לרשויות המקומיות לבין הבחירות לכנסת ואנחנו גם מוכנים להרחיב את תקופת הצינון

ל-100 ימים.

היו"ר י' ביבי;

מה אומר נציג משרד הפנים?



ש' זינגר;

עמדת הממשלה היא לאמץ את הצעת החוק במידה ותקופת הצינון תוגבל ל-100 יום. זו

החלטת הממשלה.

ב' יערי;

100 ימים אלה אינם מקודשים משום שכאשר הבחירות אינן נערכות במועדן מקצרים את

התקופה - וכבר קיצרנו ל-60 יום - על-פי הוראת שעה.

ש' זינגר;

למרות החלטת הממשלה, הכוונה לשלול מרב-פקד במשטרה, או מאלוף בצבא, התמודדות

ברשויות המקומיות בגלל תקופת צינון לא כל כך נראית לי כי זו לא עשייה פוליטית

במשמעותה הרחבה.

היו"ר י' ביבי ;

הכל פוליטי. סעיף 42 אומר: עובד המדינה וחייב בשירות קבע של

צבא-הגנה-לישראל ששמו נכלל ברשימת מועמדים, יופסק שירותו. כלומר, מגיש התה במס

הכנסה, או עובדת הנקיון במשרדי הממשלה לא יכולים להיות מועמדים לראש הרשות והם

צריכים להפסיק את עבודתם. זה אבסורד.

ב' יערי;

נציבות שירות המדינה מפרשת זאת כחל"ת. אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת.

מגיש התה צריך לקחת חופש עד יום הבחירות. אם מגיש התה נבחר, הוא יכול להמשיך

להיות עובד מדינה וחבר הרשות המקומית משום שפקודת העיריות קובעת כי רק אם יש

התנגשות אינטרסים, הוא יכול לחדול לכהן. ממילא יש הוראה שאסור לעובד מדינה לעסוק

בתעמולת בחירות וברגע שמוגשת רשימת מועמדים הוא כבר עוסק בתעמולת בחירות.

למגיש התה יש פחות השפעה מאשר לאלוף משנה בצה"ל שיכול לשחרר אנשים מפעילות מה

גם שיש לו קשרים עם עוד אלוף משנה, ולקצין משטרה יש השפעה על שוטר גם במקום אחר,

יש לו השפעה על פתיחת תיקים ועל סגירתם, על שחרור מעבירות תנועה, יש כוח שצריכים

להיזהר ממנו.

שי זינגר;

אז שזה יהיה גם פקיד ברמת מנהל אגף. השאלה היא אם נותנים אמון באנשים או לא,

אם לא נותנים אמון הרי ששום חוק לא יעזור.

ב' טמקין;

מה לעשות, בפוליטיקה אתה לא יכול לבסס את הקשרים רק על אמון .

היו"ר י' ביבי;

נשמע את נציגת המשטרה.

נציימ ר י גדות;

כבר הוזכרה כאן החלטת הממשלה שאמרה כי מוכנים לקבל את הצעת החוק בתנאי

שהמציעים יסכימו לקצר את תקופת הצינון ל-100 ימים.



ב' טמקין;

המציעים הציעו לדון בנושא כאן בוועדה.

נצ"מ ר' גדות;

אין לי מנדט להתפשר על דברים אחרים. ההצעה להשעות אנשים לא עולה בקנה אחד עם

תפקידים במשטרת ישראל כי בפקודת המשטרה /7rמופיע בהקשרים אהרים ואינני רוושבת

שנוכל להתגבר על זה.

עי עצמון;

אפשר להשתמש במלה "להתלות". אנחנו רוצים אנשים טובים לרשויות המקומיות.

היו"ר י' ביבי;

אני רוצה שראשם של אנשי המשטרה והצבא יהיה בעבודה שלהם ולא יהשבו על דברים

אחרים. גם אינני חושב שאנשי המשטרה צריכים להיות מועמדים על תנאי בנוסח: אם

אצליח - אלך; אם לא - אחזור.

נצ"מ ר' גדות;

אני לא מעוניינת ששוטר יחזור לשירות ואז אדע עם איזה מפלגה הוא מזדהה, זה

אסור ולכן אני מסתייגת מהדרך של השעייה.

הוצע כאן לקשור את התפקיד של האיש עם האזור שבו הוא משרת. אנחנו מנועים

מקביעת הגבלה כזאת כי אז הוא יאמר; אני מופלה לרעה לעומת עמיתי שהוא באותה דרגה

ובמדים. פרט לענין של תקופת הצינון, לא הייתי מגבילה ולא הייתי כותבת קציני

משטרה מדרגת רב פקד ששירתו באזור שבו הם רוצים להיבחר. לא הייתי כותבת זאת.

היו"ר י' ביבי;

אין ספק שיש פה מקום לתיקונים ולהבהרות. סעיף 42 מגביל את עובדי המדינה

ואנשי הצבא להיברור. בעוד שעובדי מדינה מושעים ואחרי כן הם יכולים לכהן - אם אין

התנגשות עניינים - הרי לגבי האנשים המופיעים בתוספת יש הבדל בין הזכות להיבחר

לבין הזכות לכהן. יש כאלה שלא יכולים להיות מועמדים אבל הם יכולים לכהן; יש

עובד. מדינה שיכול לכהן אבל הוא לא יכול להיות מועמד. הנושא לא ברור, אולי בגלל

הענין של תעמולת הבחירות. אני שואל; אחרי שהוא יכהן הוא לא יעשה תעמולה במפלגה

שלו? למה עובד נקיון לא יכול להיות מועמד, אבל אחרי שהוא נבחר הוא יכול להיות

עובד נקיון. זה אבסורד.

חבר-הכנסת טמקין, אני חושב שצריך להרחיב את ההצעה שלך ולומר בחוק שכל אלה

המנויים בתוספת, שוטרים, סוהרים, פקחים ונושאי משרה שיש עמה סמכות חקירה, חיפוש

או מעצר, גם אנשי שב"כ, או משרה שיש עמה סמכות בתחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר

להעניק רשיונות, מנכ"לים - לא יכולים לכהן.

כמו-כן נכתוב שבמקום 30 יום זה יהיה 100 יום, כפי שזה קיים בבחירות לכנסת.

אני מבין שחבר-הכנסת טמקין הסכים לכך וגם ועדת השרים לענייני חקיקה הסכימה לכך

ולכן אפשר להתאחד בהחלטה על הענין הזה.

ב' טמקין;

אפשר להוסיף כי לגבי הפריימריס ה-100 יום יתחילו מאותו רגע שמתחילות הבחירות

או מתחילתו של ההליך פורמלי של הפריימריס.



היו"ר י' ביבי;

אתה צודק, זה צריך להיות מה שמוקדם יותר.

ב' טמקין;

למשל, לפני הבחירות יש לראש המועצה מגבלות על פרסומים בעתונות אבל לא לקחו

בחשבון שיש פריימריס ואז ממלאים את העתונים בתמונות של ראש העיר כשהוא מדבר עם

האזרחים.

היו"ר י' ביבי;

אני מבקש שהיועצים המשפטיים שלנו, של משרד המשפטים, של משרד הפנים, של המשטרה

והצבא ישבו במשותף וינסחו את הדברים ברוח הדיון כאן. זאת אומרת, כל המנויים

בתוספת, גם מנכ"לים ואלה שיש להם סמכות, יצטרכו לעבור תקופת צינון של 100 ימים.

כמו-כן תהיה הסתייגות לפיה, למרות שהתקופה היא של 100 ימים, מועמד שמתמודד

בפריימריס למפלגה תהיה תקופת הצינון שלו החל מהתקופה המוקדמת 'ולנר.

שי זינגר;

אנחנו נצטרך לחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה כדי להעביר את זה.

אנחנו עצמאיים להחליט, הממשלה יכולה לבקש במליאה את הסרת הצעת החוק. אנחנו

נעביר את ההצעה לוועדת השרים ואולי היא תרצה להוסיף עוד תיקונים.

אני מציע שנכתוב: למרות האמור בסעיף זה וזה, מועמד שהציע עצמו לבחירות

מקדימות (פריימריס) יראו בזה הצגת מועמדות ותקופת הצינון וזהיה לפי התאריך המוקדם

יותר מבין השניים, למשל אם הפריימריס היו בתוך 100 יום - יקבעו זאת לפי המוקדם

יותר. הכוונה היא לגבי כל המנויים בתוספת כי אנחנו מעונ"נים באחידות.

בתוספת מופיעים הסוהרים. למה צריך להגביל את הזכות שלהם להיבהר?

י' לוי ;

זה קיים.

היו"ר י' ביבי;

אנחנו מסמיכים את הצוות המקצועי לדון בכך.

י' לוי ;

אחרי התיקונים זה יועבר לקריאה טרומית?

לא, היועצים המשפטיים יביאו את התיקונים לוועדה, אחרי-כן זה יבוא לקריאה

ראשונה במליאה, לאחר מכן זה יחזור לכאן שוב ואז נוכל לתקן את הטעון תיקון.



נצ"מ ר' גדות;

אני מצטערת שאני מחרה מחזיקה אחרי מר זינגר ממשרד הפנים. אני לא רשאית להביע

דעה באשר להסתייגות שהצעתם בענין הפריימריס כי יש הוראה של היועץ המשפטי לממשלה

בדבר איסור הסתייגות של עובדי מדינה מהחלטות הממשלה בפני ועדות הכנסת, הוראה

שכובלת את ידינו.

ב' יערי ;

נכון שעמדת הממשלה מחייבת אותך כל עוד לא נפלה כאן החלטה. כאשר חברי הכנסת

יקבלו החלטה איך הם רוצים את החוק - זו הצעת חוק פרטית, לא ממשלתית - והם מבקשים

את שיתוף הפעולה שלך בניסוחו הרי שעליך לעשות זאת. כתוב שרוי ועצים המשפטיים

יועמדו לרשות חברי הכנסת בניסוח וכו'...

נצ"מ ר' גדות;

הייתי מחזירה את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה.

היו"ר י' ביבי;

אני מציע שתכניסו את התיקונים בלי התוספת לגבי הפריימריס ותכתבו הערה שיש

הגבלה לגבי הפריימריס. כשזה יהיה מוכן תביאו זאת לאישור הוועדה. בינתיים, נצ"מ

גדות תשאל את ועדת השרים לענייני חקיקה אם הם מוכנים שגם התוספת לגבי הפריימריס

תיכלל בהצעת החוק ואז נוכל להביא הצעה שלמה.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00