הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ה בחשון התשנ"ד (9 בנובמבר 1993). שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מוזמנים; חבר-הכנסת ד' צוקר

ש' זינגר - יועץ משפטי, משרד הפנים

חי אהרונוביץ - משרד הבטחון

עו"ד ני פרלמן- משרד התחבורה

עו"ד חושן - משרד התיירות

א י מזוז - משטרת י שראל

מי אלכסנדרוני-רמ"ד חקירות מחי התנועה, משטרת ישראל

בי רובין - משרד המשפטים

י' לוטנברג - ארגון נכי צה"ל

מי מטלון - " " "

י י דורון - ארגון הנכים

ני פריטל - ארגון הגג של הנכים

אי גולן

לי פלג

י ועץ משפטי; בי יערי

מזכיר הוועדה; א י קמארה

קצרנית; מזל כהן

הצעת חוק חניה לנכים, התשנ"ג-1993.



הצעת חוק חניה לנכים. התשנ"ג-1993

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

הצעת חוק חניה לנכים, חתשנ"ג-1993, להכנה לקריאה שניה

ושלישית. חבר-הכנסת דוד צוקר, האם יש הערות?

די צוקר;

לכאורה סיכמנו עם המשטרה ומשרד התחבורה נוסח שנראה היה סופי, אבל אין שום

דבר סופי.

היו"ר י' מצא;

מר בני יערי, יש לך הערות בשלב זה?

בי יערי;

יש לי הערות ניסוחיות, אעיר אותן תוך כדי הדיון.

נ י פרלמן;

נראה לי לכאורה שהצעת החוק הזאת עלולה להרע את המצב של נכי צה"ל, כי היום

לפי הוראות משרד הבטחון מזה שנים, אוכלוסית הנכים שמקבלת תווי חניה הם נכים

פגועי רגל מ-%30 ומעלה ונכים עוורים בעלי נכות של %100. על פי הצעת החוק עלולה

להיגרע זכותם של נכי רגליים %30 ואנחנו לא מעוניינים בכך. אנחנו לא רוצים להרע

את המצב, אנחנו רוצים להטיב את המצב. היום הפרוצדורה היא שאגף השיקום במשרד

הבטחון נותן את האישור המתאים לנכים האלה למשרד התחבורה ועל סמך זה, משרד

התחבורה מוציא תו חניה ספציפי עבור נכים אלה. אנחנו רוצים שחדבר הזה ימשיך

ויהיה כפי שהוא.

יי לוטנברג;

באחת הישיבות שאני השתתפתי בה העליתי כמה הערות לנושא של נכי צה"ל. כפי

שהבנתי באותה ישיבה כולן התקבלו על דעתכם ולכן הופתעתי. למשל נושא של %60. נכה

קטוע רגל יש לו 50% נכות, לא %60. אתם מוציאים את כל הקבוצה הזאת.

מי אלכסנדרוני;

יש סעיף 2, מוגבל בהליכה.

יי לוטנברג;

אן שזה מוגבל בהליכה או שזה אחוזי נכות.

בי רובין;

או זה או זה. סעיף 1 מדבר גם על אנשים שהם חולי לב, יש להם 60% נכות והם

לא יכולים ללכת.



היו"ר י' מצא;

אם אתה קורה את סעיף 1 הוא אומר: אהת מאלה, והוא מציין מספר אפשרויות:

אחוזים, מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך ניידותו. תסביר למה זה לא עונה.

בסעיף 2 כתוב במפורש שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים. ההתנייה היא

שהוא זקוק לכסא גלגלים. נכה קטוע רגל לא זקוק לכסא גלגלים אלא אם הוא מוריד את

הפרוטזה. אם הצעת החוק תעבור כפי שמוצע כאן, זו הרעה וגזירה שאי-אפשר לעמוד

בה. נתתי לכם דוגמא של אוכלוסיה שלא ספק מוגבלת בהליכה. לכן צריך לתקן את

הסעיף הזה. אפשר לתקן ולומר שהוא מוגבל בהליכה לצורך ניידותו ולמחוק את נושא

כסא הגלגלים כאן.

איך תהיה הקביעה אם הוא מוגבל בהליכה?

אני מציע לכתוב בסעיף קטן (2): שהוא מוגבל בהליכה לצורך ניידותו.

בעצם לקחנו הגדרה של נכה מתוך תקנות התעבורה. בתקנות התעבורה, יש בהגדרה

של נכה ארבעה אלמנטים שמתוכם לקחנו רק שניים, את אלה שהזכרנו. היינו, נכה

שדרגת נכותו מגיעה ל-%60 וכו', נכה שמוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך

ניידותו. יש גם נכה - אדם הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות. זה

לכאורה היה מכסה את כל המקרים. בתיאום עם המשטרה, אנחנו חושבים שזו תהיה הרחבה

יותר מדי גדולה. הרי כאן אנחנו נותנים פריבילגיה לחנות בעצם כמעט בכל מקום חוץ

ממקומות שבהם מפריעים בצורה ממשית לתנועה. לאפשר פריבילגיה כל כך רחבה לכל מי

שיש לו איזושהי הגבלה ברגליו וזקוק לרכב, חשבנו שזה מרחיק לכת.

אני מתייחסת לפן המשטרתי ולא לפן של הרשויות המקומיות. נדמה לי שלחלק

מהאנשים כאן, עיקר הענין הוא שיהיו יותר מקומות חניה במקומות שממילא כשירים

לחניה אלא שהם נתפסים על ידי אנשים שאינם נכים. בעצם ההוראה כאן נותנת אפשרות

להנות במקומות שעל פי פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על פיה אסורים בכלל

לחניה. יש רשימה של מקומות, למשל 12 מטר לפני קו עצירה או 20 מטר לפני קו

עצירה. הרעיון של איסור חניה שם הוא רעיון בטיחותי שבא להבטיח את הבטיחות של

התנועה בכביש. עצם העובדה שאדם הוא נכה ויש לו קשיים, עם כל האהדה, העובדה שזה

יוצר סיכון לבטיחות מחייבת אותנו בגישה מאד מצמצמת, ואני הייתי אומרת בגישה

ששוללת בכלל את האפשרות לחנות במקומות מהסוג הזה. זה ההסבר לכל הנסיון שלנו

לצמצם.

הרשימה שקבועה בסעיף 3 היא רשימה שאנחנו יזמנו אותה, היא חלק מהסעיפים

שמופיעים בתקנות התעבורה אבל היא לא ממצה את כל האיסורים שיש שם, יש שם עוד

איסורים.



ב' יערי;

בתקנות התעבורה, סעיף 72 יש 16 פיסקאות של מקומות שאסורים בחניה בכלל,

מתוכם השארנו רק חמישה שנראו למשטרה כמובהקים לאיסור. כלומר, לגבי כל השאר זה

מותר, אבל אנחנו חושבים שזה רק לכאלה שהמוגבלות שלהם היא כל כך חמורה שלגביהם

צריך לנקוט בגישה מקלה.

ד' צוקר;

אם אנחנו מרחיבים את ההגדרה שכוללת את סעיף 3, בכמה זה יגדיל, אלפיים כלי

רכב?

נ' פרלמן;

לפי הנתונים שלנו כיום, נכי צה"ל שיש להם היום תווי הניח, מעל 3,000.

די צוקר;

אני מבין, גבי מזוז, שאם אני לוקח את נכי צה"ל ומוסיף לזה עוד נכים שאינם

נכי צה"ל, אם נרחיב את ההגדרה, נגדיל את אינוונטר כלי הרכב שחונים במקומות שיש

בהם אלמנט של סיכון, בלי שום ספק, בכל הארץ ב-2,000-2,500.

אמרתי ליושב-ראש לפני הישיבה, יש משטרה, יש רשויות מקומיות ואנחנו

מתייחסים באהדה גדולח לנכים, עובדה שאנחנו מחוקקים את החוק, אבל יש עוד כמה

צרכים בחברה וצריך לאזן בין כל הצרכים. אם ההרחבה בהגדרה אומרת שבכל הארץ

נגדיל את מספר כלי הרכב שחונים במקומות שיש בהם אלמנט של סיכון בעוד 2,000 כלי

רכב מתוך 900 אלף כלי רכב שיש בארץ, זה נראה לי כמעט זניח.

אי מזוז;

אני לא בטוחה שהנתון הזה הוא נתון מלא, משום שיש כאן נתון לגבי צה"ל ולא

נתון לגבי הכלל. בכל מקרה, לרשויות המקומיות יש ענין כלכלי בענין הזה, למשטרה

אין שום שיקול כלכלי. למשטרה השיקול הוא, רכב שחונה במקום חניה אסור יכול

לגרום לתאונה, ואם האפשרות הזאת של חניית עוד 1,000 כלי רכב תגרום לעוד תאונה

אחת בשנה, אני לא יודעת אם המחיר מוצדק, במיוחד דווקא לאנשים שמייצגים כאן את

הנכים ואנשים שחלקם סבלו מסוג זה של דברים.

י י לוטנברג;

זה לא יש מאין. חיום גם חונים. רוצים להסדיר את הענין חזה במסגרת חוקית.

בי יערי;

אם נוריד מ-%60 ל-%50 זה יענה כבר על כל בעית קטועי הרגליים וכדו'?

יי לוטנברג;

זה לא רק קטועי רגליים, אנשים עם פגיעה מוחית. אנחנו נכנסים פה לאיזה

מבוך שלא נצא ממנו.



די צוקר;

לפי דעתי סעיף (3) כן עונה לענין.

מי אלכסנדרוני;

כל ההתמקחות הזאת יכולה לבוא על פתרונה על ידי זה שאנחנו אומרים: נכה -

אדם אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין אישר לגביו בכתב שהוא מוגבל בהליכה

וזקוק לאישור חניה-

היו"ר י' מצא;

יש סעיף שיכול לענות על כך. "נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו

סעיף אחד שכולל את כל הנכים שדרגת נכותם מגיעה ל-

60% לפחות. הסעיף השני מתייחס ספציפית לנכי רגליים שיש להם אישור של הרופא

וכוי. דובר פה שזה סדר גודל לא ענקי מבחינת כלי תחבורה. נכון שכל תאונה היא

עולם אכזר משלו, אבל יחד עם זאת אי-אפשר להתעלם. אם זה עונה, אני מציע שתתרכזו

סביב הסעיף הזה, תנסחו אותו ונתקדם הלאה.

יש לי כמה הערות. קודם כל הערה מקדמית. ארגון הגג הגיש הצעה דומני לחבר-

הכנסת דוד צוקר בנושא הצעת החוק הזאת וההצעה הזאת לא זכתה לשום תגובה. גם אמור

היה להתכנס צוות של מומחים שהוקם על ידי הוועדה הזאת.

ענינו על זה בפעם הקודמת, חבל לחזור על זה. היתה לכם הצעה שניסתה

בהזדמנות חגיגית זו לכבוש את העולם. סרבנו לכבוש את העולם בהזדמנות זו, ניסינו

רק להתרכז בנושא הזה.

לגבי ענין הצוות, ישבנו פעמיים-שלוש עם המשטרה, עם משרד התחבורה ועם כל

הגורמים הממשלתיים שקשורים בזה.

ארגון הגג לא היה מעורב בזה.

הערה לגופו של ענין. אם אני מבין את המשמעות של ההצעה, כבר היום יש בעיה.

יש קונפליקט היום בין בעלי תג שלוש נקודות לבין בעלי תג כסא הגלגלים. אם אני

מבין את ההצעה שמתגבשת פה, רוצים לאחד את התג ולתת גם לחלק מזכאי תג שלוש

נקודות תג כסא גלגלים. זה אומר שבבת אחת מעלים את מספר בעלי תג כסאות הגלגלים

אבל על אותו מצבת של מקומות חניה.

החוק לא מדבר על חניה במקומות חניה, החוק מדבר על חניה במקומות שאסור

לחנות עליהם, זה כל הענין.



נ' פריטל;

הערה לסעיף 1. כתוב בסעיף: לנכה עבור רכב שבבעלותו. יש נכי צה"ל שהרכב

שלחם הוא בבעלות המדינה.

היו"ר י' מצא;

זה מיותר לגמרי.

רבותי, סעיף 1 סיימנו כאשר היועצים המשפטיים יאמצו את הסעיף בתקנות

בשינוי זה או אחר, אבל שיענה לנושא של נכי רגליים. כמובן תמיד ראש הפרק הוא:

אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין וכוי.

אנחנו עוברים לסעיף 2. אני חושב שמכאן ואילך אין לנו הרבה הערות, אני

מקווה כך. (קורא סעיף 2). האם יש הערות לסעיף זי!?

הקטעים בסעיף הם קטעים מצטברים, לכן אם יהיה מקום חניה מוסדר לנכים אחד,

הוא לא צריך להיות פנוי באותו רגע, זאת בעיה. בעצם מספיק שיהיה מקום אחד לנכה

והמקום חזה יהיה תפוס - - -

לכן אמרתי שצריך להוסיף שם: או שהוא איננו פנוי.

אין מקום חניה פנוי.

כן.

גם בסעיף 2 יש בעיה מסויימת. אי-אפשר אף פעם להוכיח שבעת החנייה היה או

לא היה. נכה יכול להגיד שלא היה, יבוא שוטר אחרי 10 דקות ויגיד לו היה. איך

אפשר להוכיח?

איפה פה סעיף העונשין, מה קורה כשנכה פועל לא כדין?

אם זה אסור, זה אסור לפי פקודת התעבורה.

זח חוק חדש.

החיק הזח לא מבטל את פקודת התעבורה ולא חוק אחר.

ד' צוקר;

מר אלכסנדרוני, האם הפניה לפקודת התעבורה תספק אותך?

מי אלכסנדרוני;

צריך משהו.

היו"ר י' מצא;

אנחנו פה נותנים הפניה לתקנות התעבורה מבחינת העונשין.

שי זינגר;

בסעיף 3 לא בסעיף 2, הסעיף שקובע את האיסור.

היו"ר י' מצא;

ודאי.

יי דורון;

בסעיף 2, אם יש חניה מוסדרת, לא הייתי קושר את החניה המוסדרת בנושא של

חניה לנכים בכלל. למה צריך לקשור את זה? אם נכה בא עם ואן למשל והחניה לא

מותאמת למכונית מסוג ואן, כי שם צריך לפתוח את הדלת, זה יותר רחב וצריך לצאת

בצורה שונה, אפילו אם יהיה מקום פנוי, אותו אדם לא יחנה באותו שם אלא במקום

שנוח לו כדי שיוכל לצאת מהאוטו ולהיכנס לאוטו, שלא יסגרו אותו. יש מצבים

שאנחנו לא נוגעים בהם, של נכים קשים יותר מאתנו. לכן לא הייתי מתנה את זה

בנושא של חניה מוסדרת.

אי מזוז;

נראה לי ברור שאם מקום החניה המצוי איננו מתאים, לא יבואו ויגידו שזה

נקרא שהיה לו מקום חניה פנוי.

לגבי הקושי להוכיח בזמן החניה, צריך להיות ברור מהנוסח, כמו שכאן קיים,

שמתאר את סעיפים (1) ו-(2) כפטור, הנטל להוכיח יהיה על חנכה, משום שהרי לא

יעלה על הדעת שהשוטר או הפקח או מי שלא יהיה, שמוצא רכב מסוים, יכול לדעת מה

היה ברגע שבו האדם נכנס. הנוסח הזה אומר כך; זה פטור והנטל להוכיח את הפטורים

זה על האדם שמחנה את המכונית ושנזקק לפטור.

היו"ר י' מצא;

אין שום דרך אחרת.

(קורא סעיף 3).

בעצם הסעיף הזה נותן דוגמאות מובהקות למקרים שהחניה גורמת הפרעה ממשית

לתנועה. כלומר, כבר אמרנו בסעיף }4(2שהחניה איננה מותרת כשהיא גורמת הפרעה

ממשית לתנועה, אבל כדי להרחיק כל טעות מנכה כזה, בסעיף 3 אנחנו מביאים דוגמאות

מובהקות של הפרעה ממשית לתנועה. כל הסעיף הזה לקוח מלה במלה מתקנה 72 לתקנות

התעבורה שבה יש רשימה ארוכה ומפורטת של מקומות שהחניה בהם אסורה עם 16

פיסקאות. מתוך ה-16 לקחנו רק 5 פיסקאות שהן דוגמאות באמת הבולטות ביותר של

הפרעה לתנועה כפי שהמשטרה הציעה. כל השאר, לגבי נכים מותרים לאחרים הם אסורים.

אי מזוז;

לאור זה שהוחלט בהתחלה להרחיב את סוג הנכים שיהיו זכאים, יכול להיות

שמוצדק להוסיף קצת יותר מיגבלות בסעיף 3. זאת אומרת, עוד כמה דוגמאות שיש בהן

סיכון לתנועה כמו למשל לפני קו עצירה או בצד רכב אחר.

יש דברים שלא קשורים למשטרה, למשל ליד ברזי כיבוי אש. האסון שיקרה כתוצאה

מזה שחונים ליד ברז מים ומכונית כבאית לא תוכל לעמוד ליד זה, זה לא בדיוק

הענין שלי להגיד את זה, אבל זה סוג של דבר שכתוצאה ממנו יכול להיגרם אסון בגלל

שחונה שם רכב.

מבחינת בטיחות תעבורה, אני רואה כשני דברים נוספים חשובים את פיסקאות (7)

ו-(10) בתקנה 72, זה קו עצירה ובצד רכב אהר.

די צוקר;

אני מציע במהלך החקיקה לכבד כמה עקרונות של עבודה. הסיכום על חמשת

הסעיפים חללו היה עם היועץ המשפטי של המשטרה והגענו אליו אחרי פשרות. אני מציע

לכבד את הדרג הבכיר במשטרה, כלומר היועץ המשפטי של המשטרה בדרגת ניצב. זה

הסיכום שהגענו אליו. אם לא עובדים לפי זה, זה משבש את כל תהליכי החקיקה. אני

לא אומר שאסור לערער, אבל אני מרגיש עם זה מאד לא נוח.

היו"ר י' מצא;

ההבהרה של חבר-הכנסת דוד צוקר במקומה.

אי מזוז;

ניסיתי לתלות זאת בכך שבדיון הזה חרגתם אתם מההסכמה על ידי זה שהרחבתם את

המעגל.

היו"ר י' מצא;

זה מסוג החריגות שלנו כוועדה מותר ולא נפר הסכמים אחרים.

אי מזוז;

אני רק רוצה שתדעו, אתם המחוקקים, עליכם האחריות, תבינו את המצב.

ד' צוקר;

טוב שהזכרת את זה.



בי יערי;

כל הדוגמאות שאת מביאה אולי הן מיותרות אחרי שאמרנו שהחניה איננה גורמת

הפרעה ממשית לתנועה. יכול להיות שאם החניה תהיה בקו עצירה יגידו שזו הפרעה

ממשית לתנועה.

מה שכן מטריד זו הדוגמא של חניה בתהום 2 מטרים מברז כיבוי וכוי שלא כללנו

ולזה אין לנו כיסוי. אולי היה צריך להגיד כבר בסעיף 2(4): החניה איננה גורמת

להפרעה ממשית לתנועה או לבטחון הציבור.

היו"ר י' מצא;

אני מציע שנאמץ את הנושא החניה הכפולה. מי שרואה את זה מול העיניים, זה

שיבוש נוראי ולא צריך לאפשר את זה.

לגבי חנייה ליד ברז כיבוי, אולי צריך הגדרה אחרת.

בי יערי;

בתקנות התעבורה כתוב; בתחום 2 מטרים מברז כיבוי כאשר התחום מסומן על

המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית.

היו"ר י' מצא;

נאמץ את שני אלה.

נ' פריטל;

בקשר לנושא של חניה על מדרכה. אני חושב שצריך לתת עליה את הדעת באופן

מפורש. יש אמנם התייחסות בלתי ישירה בסעיף (2), אבל אני חושב שצריך לתת את

הדעת באופן מפורש על חניה על מדרכה ולהתיר אותה.

בי יערי;

זה מותר.

נ' פריטל;

הערה שניה לסעיף 2(א}(4}, מדובר על הפרעה ממשית. אנחנו מציעים הפרעה

חמורה ולא ממשית, וזה על פי נוסח והנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לביטול

דו"חות. שם נאמר שאם ההפרעה איננה הפרעה חמורה, יבוטל הדו"ח.

היו"ר י' מצא;

מצוין, יש לכם כבר פסיקה של היועץ המשפטי לממשלה, שאם יוכח שההפרעת

הממשית לא היתה חמורה, יבוטל הדו"ח.

נ' פריטל;

דומני שהחוק הזה ייתר את הוראות היועץ המשפטי לממשלה בענין הזה. לכן כדאי

אולי ליישר קו עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.



א' מזוז;

יש הבדל בין ביטול דו"ח בדיעבד, ששם יש עוד תנאים, לבין לתת הרשאה מראש.

הרשאה מראש יש לה גם נטיה להרחבה. אם הנכה יודע שמה שהוא עושה שם גורם הפרעה

ממשית לתנועה, קשה לי לקבל את זה.

יי לוטנברג;

בסעיף 1 - תג נכה, דיברנו וקיבלתם שתג הנכה של נכי המלחמה עם השושנה יהיה

תג שהוא מקובל עליכם. פה לא מגדירים את הענין הזה. מחר יבואו עם התג הרגיל עם

השושנה והחרב ויגידו שזה לא תג.

אי מזוז;

בענין התגים אין לי שום דעה והתערבות. מה שברור הוא שצריך להיות תג אחד.

בעיני זה לא משנה מי נותן אותו כל עוד המחוקק קבע מי נותן את התג הזה שפועל על

פי אותם קריטריונים. אם זו רשות הרישוי כמו שנקבע כאן, שזה נראה לי סביר

והגיוני, אז יהיה תג אחד.

יי לוטנברג;

אתם קיבלתם את זוז שיש ייחוד מבחינת הסמל לתג שנקרא תג נכי המלחמה.

היו"ר י' מצא;

מה מונע מאתנו להמשיך לראות בתג נכי צה"ל כתג לכל דבר לפי ההגדרה פה?

אי מזוז;

אני לא בטוחה שיש זהות. אני חושבת שיכולים להיות אינטרסים אחרים שאינם

קשורים לחניה. אני חושבת שהשוטר צריך לעמוד מול תג אחד שרשות אחת מוסמכת נתנה

ולא צריך להיכנס לוויכוחים; את התג הזה נתנה לי הרשות הזאת ואת התג הזה נתנה

לי רשות אחרת, צריך להיות תג אחד על פי הקריטריונים האלה.

יי לוטנברג;

היום רשות הרישוי מעניקה את התג וזזה.

ד' צוקר;

מבחינת המשטרה והרשות המקומית יהיה תג אחד לצרכי חניה. אתם אומרים משהו

מעבר לזה. אתם בעצם אומרים; להיות נכה צה"ל זה סטטוס בחברה הישראלית ואנחנו

רוצים לציין את העובדה שאנחנו נכים לא מתאונת עבודה אלא ממאבק נגד האויב. מה

הבעיה, שלצורך ענייני תעבורה יהיה תג על האוטו שרשות התעבורה נותנת; במקביל,

באותה עת, יהיה תג נוסף, לא במקום, בנוסף, יהיו שני תגים. לזה אתם נותנים את

הסכמתכם?

היו"ר י' מצא;

התג של נכה צה"ל לא יורד מהמכונית, הוא ימשיך להשתמש בו. נכה צה"ל יקבל

גם תג אחר. אני חושש מהביורוקרטיה, שנצטרך להריץ את אותם אלפי נכי צה"ל לקבל

תג חדש.



די צוקר;

ניתן שנה לענין הזה.

יי לוטנברג;

תג הנכה למעשה היא תג זהה לתג האזרחי שהוצא, מלבד זה הוסיפי עליו חרב,

עלה ושושנה.

היו"ר י' מצא;

המלבד חשוב מאד.

יי לוטנברג;

אני לא יכיל להישאר עם זה, כי הרשית שמעניקה את התג הזה היא איתה רשית

שמעניקה את התג האזרחי. משרד הבטחון רק ממליץ על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק

לרשות הרישוי; הנ"ל נכה צה"ל, עונה על הקריטריונים, נא לתת לו את התג.

היו"ר יי מצא;

אני מציע את הפתרון ההגיוני ביותר, אין מנוס. אנחנו נגדיר כאן בהגדרה

שיהיה התג הרגיל שמוענק ותג נכה צה"ל לענין זה. לא נתחיל להריץ את נכי צה"ל

לשנות את התג.

אני לא הייתי ריצה שלכל כלי רכב של נכי צה"ל יהיו שני תגים.

היו"ר י' מצא;

אין שני תגים. יהיה תג אחד, או תג נכה צה"ל או תג רגיל ושניהם יתפסו

לצורך החוק הזה.

אי מזוז;

אני רוצה להבין. התג הזה שעליו אתם מדברים, זה תג הנושא את שם הנכה ומספר

הרכב שנתנה רשות הרישוי לנכה עבור רכב שבבעלותי? אם כן, זה תג.

בי יערי;

לכן לא צריך לשנית אף מלה.

היו"ר י' מצא;

הנוסח נשאר כפי שהוא, כאשר ברור לחלוטין שמדובר על שני סוגי תגים שמעניק

משרד התחבורה. האחד, הוא התג לנכי צה"ל; והאחר, לנכים אחרים. שניהם תופסים והם

שמוענקים על ידי הרשות המוסמכת.

(קורא סעיף 4). יבוא סעיף נוסף שמפנה לתקנות העונשין של פקודת התעבורה.

אני חושב שצריך להוסיף סעיף שאם נגרם נזק על ידי וזגורה, הגורר ישא

בהוצאות התיקון.

היו"ר י' מצא;

אנחנו נפנה לשר האוצר שיתן תקציב מיוחד לזה ואז נביא תיקון לחוק.

נ' פריטל;

אני מבקש להוסיף אחרי המלים "ובמידת הצורך גם לגררו", "למקום סמוך".

אי מזוז;

הגרירה נעשית למקום מוסדר של גרירה. אם הגרירה תהיה למקום אחר, הוא לא

ימצא את הרכב. דבר נוסף, גם ההזזה וגם הגרירה למקום אחר יכולה לפתוח פתח

לטענות מכאן עד להודעה חדשה.

עוד הערה קטנה ניסוחית. בסעיף 3 ברישא נאמר; על אף האמו- בסעיף 2 ומבלי

לגרוע מן האמור בו לא יחנה נכה את רכבו - ברור שזה גורע מהאמור בו, שהאמור בו

אומר שמותר לחנות בכל מקום. הסוונה היתה מבלי לגרועע מהמגבלות האמורות בו. זאת

אומרת, שצריכות להתקיים המגבלות בסעיף 2.

בי יערי;

הייתי אומר; מבלי לגרוע מן האמור בפיסקה .)4(נבהיר את זה בינינו.

היו"ר י' מצא;

הניסוחים האחרונים, הדקויות, ייעשו עכשיו על ידי היועצים המשפטיים. אני

מעמיד להצבעה את החוק. מי בעד אישור החוק והעברתו לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה

הצעת חוק חניה לנכים, התשנ"ג-1993 אושר

היו"ר י י מצא;;

אני מברך את חבר-הכנסת דוד צוקר על היוזמה. אני מברך את כל הארגונים

שנמצאים כאן וכל אלה שנטלו יוזמה בהכנת חוק חשוב זה. בארץ הולכת וגוברת התודעה

לאותן הקלות שצריכות להינתן לנכים במקומות ציבוריים. זה חלק מאותה סדרת חוקים

או הקלות שאנחנו בחברה חייבים להיות ערים להן. אני מברך את כל אלה שהיו קשורים

למלאכה.

די צוקר;

אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה על הטיפול המאד מהיר. זו כמובן חקיקה

שהיא לא חפוזה אבל מהירה לטובת הצרכנים של החוק הזה.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11