הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 77

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, די בחשון התשנ"ד (19 באוקטובר 1993). שעה 00.-11

נכחו;

חברי הוועדה; י י מצא - היו"ר

ט' אלסאנע

אי אסעד

י י ביבי

מוזמנים; חברת-הכנסת א' סלמוביץ

אי קריצלר - הממונה על המחוז, משרד הפנים

אי גבריאלי - ס/מנהל מי נהל תכנון, משרד הפנים

אי בן-עמי - לשכה משפטית - המשרד לאיכות הסביבה

חי שנער - המשרד לאיכות הסביבה

די סתו - " " "

עי ביבי - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

מי דקל - " " " " "

י י קליק - עירית כרמיאל

מי בוקאי - סגן ראש מועצת כאבול

ר' קאסם - מועצה מקומית כאבול

אי נוביק - מועצה אזורית משגב

אי רז - " יי יי

גי ענבר - מועצה אזורית מטת אשר

ג' אהרוני - מטה המאבק נגד הקמת מפעל נשר

ח' הדר - " " " " " "

א' קצין - " " " " " "

ע' רוזן - " " " " "

ע י פלטי - " " " " " "

ע' יגו - " " " " " " "

מ' פרידמן - ההסתדרות

אי נדל - התאחדות התעשיינים

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; העברת מפעל המלט נשק לגוש שגב והקמת משרפה לפסולת רעילה בגוש שגב -

הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת; אי סלמוביץ ושי בוחבוט.



העברת מפעל המלט נשר לגוש שגב והקמת משרפה לפסולת רעילה בגוש שגב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

העברת מפעל המלט נשר לגוש שגב והקמת משרפה לפסולת רעילה

בגוש שגב. אלו הצעות לסדר-היום שהוגשו על ידי הברי הכנסת אסתר סלמוביץ ושלמה

בוהבוט. הבר-הכנסת בוהבוט לא יהיה היום פה, הוא עסוק במערכת הבחירות של הרשויות

המוניציפאליות.

אני מבקש ממגישת ההצעה, חברת-הכנסת אסתר סלמוביץ, להציג את הנושא.

קודם כל אני רוצה להבהיר ארבע נקודות לפני שאני ניגשת לעצם הענין. אני לא

מומחית לאיכות הסביבה, זה ברור. מאז קבלת ההודעה על קיום הישיבה חלפו רק ארבעה

ימים ולא הספקתי לחקור בעניו ייתר לעומקו.

דבר נוסף, לא ביקרתי במפעל נשר למרות שהוזמנתי לשם, הייתי רוצה לבקר שם.

נעשה את זה כולנו כוועדה.

נעשה את זה כולנו לפני שנסיק את המסקנות. אני רוצה להבהיר שאני פועלת בשם

תושבים של אזור גוש שגב שפנו בענין העברת המפעל לאזור צומת יבור.

גוש שגב, למי שלא יודע, מועצה אזורית משגב, זה אזור ירוק ונקי המהווה ריאה

ירוקה, הוא ידוע באיכות החיים והסביבה שלו. אזור צומת יבור זה אזור שנמצא בגבולה

המזרחי של המועצה האזורית מטה אשר וממערב תחום השיפוט של המועצה האזורית משגב

והעיר כרמיאל, מקום שאליו מתכוונים להעביר את מפעל המלט נשר.

הסיבה להתנגדות התושבים כפי שהוצגה בפני היא כי העברת המפעל לגוש שגב תפגע

באזור מיוער, ביופי של האזור וביכולת של האזור לתרום לאיזון האקולוגי וזאת בנוסף

להפיכת האזור לאזור נגוע ומזוהם כתוצאה ממה שהמפעל הזה אמור לפלוט לחלל האוויר.

התוצאות יכולות להיות שרבים ינטשו את האזור האמור לאכלס 300 אלף תושבים ויהיו לכך

גם השלכות מרחיקות לכת על ישוב הגליל.

נטען כי מדובר במפעל מזהם המייצר מלט שבתהליך הייצור שלו

נפלט אבק המכיל חומרים מסוכנים לרבות חומרים ביולוגיים ומתכות. הטענה הזאת לא

נסתרה על ידי השר, ואני רוצה להקריא לכם את דברי השר שריד שאומר: " מה אני רוצה

לומר, אנשי;. הגליל מתנגדים בתוקף להעברת המפעל. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת,

הצדק איתם, יזם צודקים. אנשי חיפה מתנגדים בתוקף להישארות המפעל במקומו כי חיפה זו

עיר מזוהמת, האוויר שם מורעל--- אני רוצה לומר שתושבי חיפה צודקים". הוא לא סותר

את הטענה שהמפעל הזה מזהם.

חסכון בהוצאות שינוע, חומרי גלם וכן כריית חלק

ממרכיבי הצמנט מתבצעת במחצבות הנמצאות בסביבות המועצה האזורית משגב, וזאת מתוך

מגמה להגדיל את רווחי המפעל. אני מבקשת לציין כי "נשר" כמונופוליסט על ייצור

הצמנט בישראל היא בעלת השפעה רבה על הגורמים היכולים לקדם את האינטרסים הכלכליים

שלו, דבר שיש בו לדעתי טעם לפגם וניגוד אינטרסים מובהק. הגורמים הנוטלים חלק



בעריכת הבדיקות וסקר השפעות סביבתיות צפויות וקביעת המיקום לבניית המפעל נמנים עם

בעלי האינטרסים הפועלים להקמת המפעל. לדוגמא, לטענת המועצה האזורית משגב, התסקיר

למשרד לאיכות הסביבה יוגש על ידי גורם המשמש כיועץ פרטי למפעלי נשר בתחום איכות

הסביבה. לטענת המועצה האזורית משגב, המשרד לאיכות הסביבה מעלים מהם מידע

ופניותיהם לקבלת הנהיות בעריכת סקר סביבה מטעמם לא נענות.

אני שמחה שבעקבות הצעותינו השר התחייב לשתף את אנשי משגב בכל התהליכים של

קבלת ההחלטות, ואני רוצה להפנות אתכם לסטנוגרמה שבה השר אומר: "אני הבטחתי לאנשי

הגליל שמייצגים אינטרס מאד חשוב לפי דעתי ואני אפילו מוכן לעודד אותם במאבקם

באותה מידה שאני אוכל לעודד את מאבקם של אנשי נשר. מדוע? כי אני רוצה שכל צד מן

הצדדים ימצה את היכולת להציג את טיעונו במלוא התוקף, בהחלט כן. לכן המשרד לאיכות

הסביבה, קודם כל ישתף את אנשי הגליל בכל ההליכים. זו התחייבות. נאמר כאן כאילו הם

לא שותפים. אני לא יודע אם הם לא שותפים. אם הם לא שותפים, הם יהיו שותפים." זה

מה שהוא אומר. אני אשמח לשמוע מאנשי משגב אם מאז השתנו דברים.

ד' סתו;

אם הם הי ו בכלל פעם.

אי סלמוביץ;

אני פה מאד זהירה, אני מדגישה את זה. אני אמרתי שאני מייצגת את התושבים שפנו

אלי, וכל מה שאני טוענת פה זה על סמך הדברים שלהם.

י' ביבי;

עד לפני שנה הייתי סגן השר לאיכות הסביבה. אם היתה פצצה כזאת ודאי הייתי יודע

עליה. אני לא יודע על שום מחשבה כזאת.

אי סלמוביץ;

מכל מקום, לדברי השר אם יקום הדבר זה יהיה רק בעוד כשמונה שנים, ואת זה הוא

גם אומר בדברי התשובה שלו.

דבר נוסף שאני רוצה לציין, שוב על פי הטענות שאיש מפעל נשר משמש כאחד מתוך

שלושת חברי ועדת העריכה לתמ"א מסי 27, שהיא תכנית מיתאר ארצית המטפלת בהקצאתה

ובאישור יעודה של הקרקע למפעל נשר בצומת יבור. לטענת באת-כוח המועצה האזורית

משגב אין זה מקובל שהקצאת לאישור יעוד קרקע מסוג זה תטופל במסגרת תמ"א בכלל, זאת

אומרת במסגרת ועדה כזו שמטפלת בתכנית מיתאר ארצית. הטיפול במסגרת זו נעשה אך ורק

מתוך מגמה למנוע אפשרות להגשת ערעורים והשגות, שכן על תכנית המאושרת במסגרת תמ"א

לא ניתן להגיש ערעורים.

לטווח ארוך, ממשלת ישראל והרשויות נוהגות ברשלנות בכל הנוגע לטיפול במפעלים

מזהמים ועתירי סיכון. שיטת כיבוי השריפות הנובעת מהוסר תכנון לטווח ארוך גורמת

לכך שתהליך קבלת ההחלטות מתבסס כעקרון על אירועים אקראיים ועל לחצים של בעלי

אינטרסים כלכליים. בהצעות שלי למניעת זיהום מי לנהום וזיהום אוויר תוך התחשבות

בצרכים הכלכליים המחייבים הקמת מפעלים לרבות מפעלים מזהמים ועתירי סיכון, אני

מציעה לערוך סקר ארצי מפורט לפיו ייקבעו שלושה עד ארבעה אזורים בארץ שבהם יוקמו

מפעלים מזהמים ועתירי סיכון, בצפון, במרכז, בדרום ולחוף הים למפעלים שעבורם המוצא

לים הוא הכרחי, וזאת בהתחשב באקלים ובריכוזי אוכלוסין בהווה ובעתיד. לאזורים אלה

ייסללו דרכי גישה להבאת העובדים וכן לשינוע הומרים מסוכנים. התכנית תחייב חריקת

מפעלים עתירי סיכון מריכוזי אוכלוסין. הרחקת המפעלים בדרך המוצעת אמנם כרוכה

בהוצאות רבות לרבות הגדלת הוצאות ההובלה, אולם מאידך ייחסכו בעתיד הוצאות הכנת

התשתית שתיבנה במשותף לטיפול בחומרים המסוכנים ובמניעת חדירתם אל מי התהום או

פליטתם לחלל האוויר.



לסיכום, אני מבקשת לומר שרק בדרך זו של הקמת מרכזים ארציים למפעלים מזהמים

ניתן יהיה להתמודד עם הבעיה לטווח ארוך. בדרך של הרחקת מפעלים מזהמים ועתירי

סיכון ממרכזי אוכלוסין לריכוזם באזורים שייועדו לכך וכן אכיפת אמצעי הגנה וזהירות

יעילים ניתן יהיה למנוע נזקים סביבתיים בלתי הפיכים.

אני מבקשת, לפני שנגבש את המסקנות בנוגע להצעה הזאת, שאנחנו גם נשמע את הצד

השני.

היו"ר י' מצא;

אני מודה לך מאד על ההצעה והפרטים שהעלית בפנינו.

ראשית, אני חייב למסור בשמה של הנהלת "נשר". הם ביקשו לדחות את הדיון הזה

משום שהוא בא להם בהודעה קצרה לדבריהם והם לא יכלו לבטל מפגש. אני קיבלתי את זה

אבל לא קיבלתי את הבקשה לדחיית הדיון כאן. קיבלתי בקשה גם מחבר-הכנסת בורובוט

לדחות את הדיון. גם אותה דחיתי מתוך ידיעה ברורה שדיון מסוג זה שאנחנו מקיימים

היום לא יסתיים בישיבה אחת, יכול לחיות שהוא יסתיים בעוד ישיבה וסיור.

דבר שני שאני רוצה לומר כאן, אין פה שום מלחמת "עליהום" כאמור כנגד מפעל נשר.

אין ספק שמפעל נשר היום פוגע ופוגם באיכות החיים של תושבי חיפה והסביבה. כשקם

מפעל "נשר" היכן שקם חיפה עדין היתה רחוקה ממנו. בינתיים השתנו דברים, השתנו

נתונים, השתנתה המציאות האורבנית והיום הגיעו למסקנה שמפעל נשר צריך לעבור. גם

אלה, חבר-הכנסת ביבי, שמדברים על העברתו, מדברים על טווח רחוק מאד, בעוד שמונה

שנים. אני לא משוכנע שהוועדה הזאת צריכה לקבל את תפיסת העולם הזאת של להמתין

שמונה שנים. צריך לקיים סיור, לעמוד על הדברים וללמוד את החומר יותר מקרוב. יכול

מאד להיות שאנחנו כוועדה צריכים להיות המאיץ והמדרבן שמפעל נשר יעבור, כי זה פוגע

בחיפה. יש צעקה לאן להעביר את המפעל. נכון שמדובר על עוד שמונה שנים, אבל אנחנו

נשמע מהמשרד לאיכות הסביבה על המציאות. אני מבין שכבר מתחילים בסקר, מתחילים

לקראת היערכות איזו תכנית בנין עיר בסופו של דבר תוכן שם. התכנית הזאת מתחילה

בצעד הראשון הזה. בסופו של דבר, אחרי הצעד הראשון יבואו צעדים נוספים ואז אותו

ועד שפה כבר מכין עצמו מראש אם חס וחלילה המפעל יעבור לאזורם.

היום נשמע מהמשרד לאיכות הסביבה היכן הנושא הזה עומד. אין איש מאנשי "נשר"

כאן, הם ישמיעו את דבריהם בסיור שלנו אצלם. אז נדע לאן להזיז את הדברים. אבל בשלב

זה אני רוצה לשמוע מהמשרד לאיכות הסביבה שתי נקודות עיקריות: האחת, האם מפעל נשר

דהיום הוא מפגע מבחינת איכות הסביבה או לא.

אי גבריאלי;

אתה מתכוון למפעל "נשר" בנשר.

היו"ר י י מצא;

אנחנו מדברים על מפעל "נשר" בנשר. יכול להיות שאתם תצאו בהצהרה שאין מיקום

טוב יותר ל"נשר" מאשר המקום בו הוא נמצא היום ואז תם הוויכוח. אבל אם תגידו שזה

מחדל והוא כבר לא יכול להמשיך להתקיים שם, אתם תסבירו מה הצעדים שהמשרד לאיכות

הסביבה נוקט.

י' ביבי;

יכול להיות שהם יגידו שיש היום אמצעים מודרניים עם כל המסננים למיניהם.



היו "ר י' מצא;

נכון, אחר-כך אתם תספרו לנו בקטע השני אם אמנם המפעל צריך לזוז, מה הצעדים

שנעשים על ידיכם, הגשתם תביעות לפינוי, לאו דווקא משפטיות, תביעות בכתב, או פניתם

ל"נשר", ניסיתם למנוע מהם את הזיהום שקיים שם ואיזה צו הוצאתם אם הוצאתם; והקטע

השלישי בנושא הזה, מה הצעדים שאתם עושים לקראת ההיערכות להעברת המפעל לשגב או

למקום אחר, איפה זה עומד בלוח הזמנים.

אך לפני כן נשמע את חבר-הכנסת יגאל ביבי.

י י ביבי;

אין ספק שחל שיפור ב"נשר" עקב הצווים שהוצאו ויש היום אמצעים לשפר יותר את

איכות הסביבה. ברור שזה עולה כסף ועד כמה שאני זוכר השקיעו שם כספים. לי לא ידוע

שיש תכנית להעביר את מפעל נשר לאזור שגב. ברור שמשרד הפנים כל הזמן יושב על

תכניות המיתאר הארציות, בודק ומעדכן אותן. המשרד לאיכות הסביבה חשב לפתור את

הבעיה של הפסולת הרעילה כמו בהרבה מקומות בעולם שבהם מפעלי מלט צריכים אנרגיה

גדולה. ברור שהיום העולם מנסה לשמר אנרגיות, לקחת אנרגיות חליפיות ולעשות דברים.

לי לא ידוע על שינוי. אני יודע שהיו לנו ויכוחים קשים עם "נשר" בית שמש, הם לא

קיימו את התנאים. אני בטוח שיש היום צו של המשרד לאיכות הסביבה ל"נשר" שדורש מהם

אמצעים, ואם הם יעמדו באמצעים, הזיהום יירד הרבה יותר מאשר היינו רגילים לו כל

השנים. ברור שיש זיהום מסוים מהמפעל, השאלה אם זה עולה על התקן שנקבע על ידי

המשרד לאיכות הסביבה ושמקובל בעולם. כל מפעל מזהם, השאלה אם ארנה יכול בלי מפעלים.

עד כמה שאני מבין, בשנים הקרובות "נשר" ימשיך להישאר במקומו עם כל האמצעים

הטכניים והמסננים. לדעתי הצעקה מוקדמת מדי. עם זאת, ברור כפי שאמר היושב-ראש,

כדאי לתכנן לטווח של שנים מה יהיה הצפי, מה יהיו הצרכים, איך יהיו ההתפתחויות

ולקבוע בעתיד אולי בדרום באיזשהו מקום מפעל מלט, השאלה אם יש שם אבנים מתאימות,

יש גם הענין הכלכלי בנושא הזה. בסך הכל לדעתי נעשה שיפור גדול בצווים שהוציא

המשרד לאיכות הסביבה.

אי קריצלר;

מבחינת המחוז, אני רואה בדיון הזה מה שנקרא לקדם רפואה למכה, מפני שלמחוז לא

הגיע שום דבר ענייני לדיון חוץ מהדאגה ששמענו מהרשויות. אבל אני מציע לתת לנציג

של המועצה הארצית שכן דנה בזה להגיד איפה זה עומד כרגע מבחינת משרד הפנים.

היו"ר י י מצא;

זו לא תעודת כבוד למחוז שזה בכלל לא הגיע אליו כי הצעקה כבר קיימת.

אי גבריאלי;

המחוז בהחלט לא מודע לתכנית משום שאין תכנית, עוד לא הופעל שום מוסד תכנוני.

אני מאד הסכמתי עם מה שאמר חבר-הכנסת יגאל ביבי, שהצעקה מוקדמת ואני אמרתי את זה

לא פעם גם לראש המועצה האזורית משגב וגם לראש עירית כרמיאל. אין תכנית. יש הוראה

של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להכין תכנית מיתאר ארצית למפעלי מלט והיא נקראת

תמ"א 27. ההוראה הזאת ניתנה לפני כתשע שנים. זאת אומרת, זה לא דבר חדש שצץ אתמול.

ההוראה ניתנה ב-1984. הוקמה ועדת היגוי שבה יושבים נציגים של הרבה מאד משרדי

ממשלה, גופים ציבוריים ומועצות מקומיות ואזוריות מהשטח הרלבנטי, בראשה עומד

היושב-ראש השני שלה, דן סתו שנמצא כאן. הוקמה ועדת עורבי תכנית שמורכבת משלושה

גורמים; משרד התעשיה והמסחר, חברת "נשר" ומשרד הפנים שאני היושב-ראש שלה.



יש תקדימים לאין ספור שבהם גורם אינטרסנטי מעורב בהכנת תכנית, והגורם

האינטרסנטי יכול להיות רשות ציבורית, רשות ממשלתית, רשות ממלכתית, תאגיד, גוף

כלשהו, אפילו שיש לו אינטרס ישיר. לדוגמא, תמ"א 13 לנמלים, בוועדת העורכים שלה,

בוועדת ההיגוי שלה חבר גוף שנקרא רשות הנמלים שהוא אינטרסנט ישיר. אני יכול לתת

עוד הרבה דוגמאות. תמ"א 10 חשמל, חברת החשמל חברה בוועדת העורכים ובוועדת ההיגוי.

המקרה של "נשר" שונה בזה שהוא לא גוף ממלכתי או חברה ממשלתית אבל זה גוף שיש לו

משמעות.

במשך הרבה שנים נעשו כל מיני גישושים, דיונים וסיורים מוקדמים והגיעו למסקנה,

אני מדגיש את זה, בוועדת עורכי התכנית, זה אפילו עוד לא עבר אישור של ועדת ההיגוי

שעומדת בהיררכיה מעל זה, שמן הראוי שתמ"א 27 תכלול בשנת אלפיים פלוס, זה יותר

משמונה שנים, שנת היעד אלפיים ועשרים, שבשנת היעד התכנית תכלול ארבעה מפעלי מלט

בכל רחבי הארץ בלי התייחסות לשאלה אם זה "נשר" או לא "נשר", מדברים על מפעלי מלט.

מפעלי נשר בנשר, בבית שמש וברמלה שהרחיבו ושיפרו רק

לאחרונה. התכנית דיברה על ארבעה, לא על שלושה. אני מדגיש, זו לא תכנית, המרובה

התכנונית שהתגבשה בוועדת העורכים דיברה על ארבעה אוזרים. אחד מהם בצפון הארץ, או

בנשר הקיים או במקום שיחליף אותו. שניים מהם במרכז הארץ, אלה הקיימים בבית שמש

וברמלה ואחד בדרום הארץ באזור כללי שנמצא מערבית לערד ומזרחית לבאר-שבע, אזור

שהוגדר במפה באופן מאד סכמטי. זאת אומרת, ארבעה לפי בעיות של ביקוש לחומר שמייצר

"נשר", דהיינו מלט ולפי ביקוש של חומרי גלם שמתאימים לייצור. צריך לזכור שמפעל

מלט זה מפעל שדורש בעיקר שני סוגי חומרי גלם: אבן גיר מוזאימה וחרסית. יש גם גבס,

אבל זו כמות קטנה מאד. את המפעל צריך למקם אופטימלית מבחינה כלכלית, תכנונית,

תחבורתית, במקום שהוא נוח מבחינת אספקת חומרי הגלם הרצוי למפעל, כשמדובר על

כמויות גדולות מאד. היום למשל, את ההחומר הגולמי לתעשיית המלט לנשר מביאים ממחצבת

תמרה שנמצאת בין הכפרים כאבול ותמרה, באזור סמוך מאד לאזור שעליו במחשבה התכנונית

מדברים כאזור מרגאים להקמת המפעל הצפוני.

מה שקרוי אזור שגב?

אזור שגב זה באופן כללי. מה שקרוי סמוך לצומת אחיהוד שנמצא סמוך לאזור שגב.

אני רוצה להדגיש, אין תכנית. כל הדברים שאמרתי אמורים להיות קודם כל מובאים

לוועדת ההיגוי שצריכה להתכנס באחד מהזמנים הקרובים, אני לא יודע בדיוק מתי. ועדת

ההיגוי היא זו שסמכותה לאמץ אץ לא לאמץ או לשנות את המלצת ועדת העורכים ולהביא את

זה למי שמינה אותה, למועצה הארצית לתכנון. המועצה הארצית לתכנון תדון בתכנית

הזאת. היא יכולה לעשות כמה דברים. היא יכולה להגיד שהיא דוהה על הסוף. היא יכולה

להגיד שהיא מקבלת או מקבלת חלקית. בכל מקרה היא חייבת להעביר את התכנית, אם היא

נוטה לאשר אורנה, להערות הוועדות המחוזיות לפי חוק התכנון והבנייה וזה במקום ההליך

של התנגדות לתכנית מופקדת. כך שאין מה לדבר על מניעת זכות אמירה של הציבור לגבי

תכנית ארצית. עדין לא הגענו לשלב הזה. מובטח שבכל דיון במועצה ארצית, נציגות של

האזור תוזמן. בוועדת ההיגוי של התכנית עוד לפני המועצה הארצית, תהיה נציגות של

האזור, המועצה האזורית של עירית כרמיאל.

דבר אחרון שרציתי לומר, החשש ברור, הדאגה של תושבי האזור מובנת, אבל אי-אפשר

לפרסם בעתונים שהמועצה הארצית דחתה תכנית כי עוד אין תכנית ולא הוגשה תכנית. הדבר

היחיד שהמועצה הארצית עשתה עד כה, היא הוררנה לוועדת עורכים ובעצם לחברת נשר להכין

תסקיר השפעה על הסביבה ראשוני שבראשו ני שיכלול לפחות ארבע חלופות, שאחת מהן היא

החלופה הזאת.

מדוע לא מצאתם לנכון לשתף גם את נציגי המועצה באותה ועדה, למרות שנציגי

"נשר" כן משותפים בוועדה הזאת?

אי גבריאלי;

המועצה הארצית, סמכותה למנות ועדות לצורך תכניות ארציות. המועצה הארצית

מינתה ועדת שלושה, ובדרך כלל זה כך. ועדות מצומצמות הן ועדות העריכה וועדות

היגוי הן ועדות רהבות. המועצה הארצית מינתה ועדה רחבה, ועדת היגוי שנאמר

כולל נציגי הרשויות המקומיות הרלבנטיות לאתר, משום שבוועדה שתטפל

במפעל צפוני יישבו נציגים של מועצה אזורית משגב, של עירית כרמיאל וישובים כמו

כאבול ותמרה אולי. באתר בדרום תשב נציגות של ערד ומועצה אזורית מרחבים, מי

שנמצא בסביבה. בכל אתר לגופו, לפי הוראת המועצה הארצית יצורפו לוועדת ההיגוי

נציגים של האזור.

אי סלמוביץ;

אתה לא רואה פה ניגוד אינטרסים שנציגי "נשר" כן משותפים באותה ועדה?

אי גבריאלי;

אמרתי קודם שיש לפחות חמישה תקדימים בהם אינטרסנט ישיר מונה להיות חבר גם

בוועדת העורכים.

אי סלמוביץ;

זה לא אומר שזה בסדר.

אי גבריאלי;

מבחינה זאת אני לא חושב שזה לא בסדר משום שבסופו של דבי-, הגוף הכי בקיא

בנושא מלט זו חברת נשר. הגוף הכי בקיא בנושא חשמל זו חברת החשמל. הגוף הכי

בקיא בענייני נמלים זו רשות הנמלים. נכון שהם גם אינטרסנטים כלכליים, אבל

בוודאי יכולים לשבת בוועדת עורכים. הם בפירוש בטלים מבחינה מספרית בוועדת

היגוי שהיא עם הרבה יותר אנשים.

די סתו;

הם גם לא יושבים שם.

אי גבריאלי;

לפעמים כן, לפעמים לא.

אי סלמוביץ;

אפשר בהחלט להביא מומחה בלתי תלוי לענין הזה. למה צריך להושיב שם את

האינטרסנט?



א' גבריאלג;

כי למועצה הארצית אין תקציב להביא מומחה בלתי תלוי.

אי סלמוביץ;

זו לא תשובה, לא מקובל עלי מה שאתה אומר. צריך להביא מומחה בלתי תלוי ולא

אינטרסנט.

היו"ר י' מצא;

זו הערה שכדאי שתתנו את הדעת עליה וגם אנחנו בהמשך הדיון. נכון שכל אחד

מומחה בנושא שלו. יחד עם זאת, סימן שאלה גדול באיזו מידה הוות הדעת שלהם

מושפעת מהכובע השני שהם חובשים על ראשם. אני לא רוצה לומר את דעתי כרגע כיוון

שבסופו של דבר לא שם מוכרעים הדברים באופן סופי, זה מגיע למועצה הארצית

ובמועצה הארצית, המשרד לאיכות הסביבה ומשרדים אחרים הם בעלי השפעה הרבה יותר

גדולה ושם נציגי "נשר" לא יושבים. בסופו של דבר, המאבק האמיתי מתנהל במועצה

הארצית.

אי גבריאלי;

האישור הסופי של תכנית מיתאר ארצית הוא בממשלה, זה עולה לדרג המדיני.

לא הוספת חדווה גדולה כשאתה אומר שזה בממשלה. במועצה הארצית יושבים

הגורמים המקצועיים. ברגע שזה עובר גוף כמו מועצה ארצית עליונה ושם יושבים על

תכנית חודשים רבים, הממשלה לא מתעסקת בכן או לא, היא מאשרת את התכנית.

גי ענבר;

כל הזמן מדברים על משגב ועל שגב. מדובר במטה אשר ובישובי מטה אשר. נכון

שוועד הפעולה הוא ממשגב אבל זה במטה אשר ולנו אין שום מידע.

היו"ר י' מצא;

בסך הכל כפי שמתבהר ו יתבהר, עדין אין מאומה. אנחנו נשמע את הנציגים ונראה

איפה עומד הנושא.

די סתו;

הענין הזה שמעכשיו יתחילו לשתף את המועצה האזורית בנושא הזה, זה בדיוק

בנוסח השאלה מתי הפסקת להרביץ לאשתך. אני מבקש להעלות את הנקודה הזאת, משום

שהמצב הוא הפוך מהמציאות ויעידו על זה אנשי משגב.

היו"ר י' מצא;

אני לא מבין את האמירה שלך.



ד' סתו;

משום שטוענים והזכירה את זה גם חברת הכנסת סלמוביץ, שהמשרד לאיכות הסביבה

מעלים מידע מהמועצה האזורית ומעירית כרמיאל וכן הלאה, אני רוצה לקבוע, זה לא

היה בעבר כך שלא צריך מעכשיו להבהיר את הדברים האלה.

דבר נוסף, לגבי העובדות. לא מדובר בהעברת מפעל נשר, מדובר בהקמת קו ייצור

חדש שנקרא קו ייצור על פי השיטה היבשה בצפון הארץ. במקביל, חלק מהמתקנים

שב"נשר", תוחלת החיים שלהם היא כזו שבעוד עשר חמש-עשרה שנים חם יפסיקו לפעול.

באופן כללי ביותר, ייצור של מלט מורכב משלושה שלבים עיקריים: שלב אחד זה

כריית חומרי הגלם והעברתם למקים. שלב שני זה השריפה של החומרים בכבשן, פעם

בשיטה ישנה ועכשיו בשיטה חדשה של כבשן יבש. יש שלש שלישי של טחינה, עיבוד,

אריזה ופעולות נוספות עם החומר. את השלב השלישי, אין כוונה, לפחות כרגע,

מבחינת מפעל נשר, להעביר ממקומו. המדובר הוא בעצם לא בהעברת מפעל נשר אלא

באיתור מקום לכבשן חדש לקליית קלינקר בשיטה היבשה. הוא אמור להיות עם היקף

ייצור הרבה יותר גדול מהמתקנים הקיימים ובשיטה חדשה.

היו"ר י' מצא;

ספר על מפעל נשר היום.

די סתו;

לגבי מפעל נשר היום. מפעלי מלט, עד השנים האחרונות בארץ ובעולם, אכן

מהווים מפגע סביבתי. לא הייתי רוצה לדרג את זה בהכי גרוע, פחות גרוע, יש דברים

יותר גרועים, יש דברים פחות גרועים. בלי כל ספק הם מהווים מפגע סביבתי בעיקר

בתחום של פליטות אבק ופליטות של גזים לא רעילים אלא גזים מזהמים. המפעל בנשר

היה נמנה ועדין נמנה עליהם. כיום המפעל, כפי שהזכיר חבר-הכנסת ביבי, בתוקף של

צווים אישיים שהוא קיבל מהמשרד לאיכות הסביבה, שינה הרבה מהנוהגים המזהמים

שלו. נקטו הרבה אמצעים כדי להקטין את הזיהום, בין היתר מעבר לשריפת פחם במקום

שריפת מזוט שמקטין במידה רבה את הזיהום ודברים נוספים שכאן לא המקום להיכנס

אליהם מבחינת הטכנולוגיה.

צריך לומר דבר נוסף. השיטה שמדברים עליה, שיטת הכבשן היבש, היא שיטה

שהרבה פחות מזהמת מהשיטות הישנות. אגב, אם אתם עומדים לערוך סיור, כדאי לערוך

סיור גם במפעל ברמלה, כי במפעל ברמלה נמצאים עכשיו בשלבי סיום של הקמת מתקן של

שריפה יבשה, דומה מאד למתקן שמתוכנן בצפון. כדאי להתרשם משום שבסך הכל אנחנו

מדברים לא על המתקנים שמסיימים את החיים שלהם אלא אנחנו מדברים על מערך הייצור

החדש.

היו"ר י' מצא;

עדין לא ברור לי, מפעל נשר היום, האם מהווה מפגע או לא? זאת השאלה

העיקרית. אחרי כל השיפורים שהם עשו, האם המפעל יכול להמשיך לפעול שם בעשר

השנים הקרובות או שצריך להעביר אותו?



די סתו;

הסיבות שמפעל נשר רוצה להקים את הקו החדש הן לא רק מסיבות של איכות סביבה

אלא גם מסיבות של היקף הייצור, כלומר סיבות כלכליות, גם מבחינת יעילות הייצור,

הטכנולוגיות החדשות תהיינה הרבה יותר יעילות והרבה יותר חסכוניות מבחינת

אנרגיה. כלומר, מבחינה כלכלית הם מעוניינים ככל המוקדם לעבור לייצור באמצעים

החדשים.

מצד שני, זה ענין של לוח הזמנים. לוח הזמנים המתוכנן הוא שאם היום נמצאים

בשלבים הראשונים של איתור המקום, אחר-כך יעברו לשלבים של תכנון ואחרי זה יעברו

לשלב של ביצוע והקמה, כל התהליך הזה הוא שמונה עד עשר שנים.

אי סלמוביץ;

זאת אומרת, אם מעבירים מפעל כזה, צריך להתחיל להקים אותו בעוד ארבע שנים.

זאת אומרת, בעוד ארבע שנים זה כבר יהיה משהו בלתי הפיך שלא תוכל להתנגד לו.

די סתו;

בלי כל ספק הפעולות התכנוניות הראשוניות שנעשות עכשיו אלה הפעולות

המתחי יבות.

לענין הזיהום, המפעל לייצור מלט והפעילויות שקשורות אליו כמו הובלת

חומרים וכן הלאה, זה בלי כל ספק מפגע סביבתי מסוים. אנחנו סבורים שהמפעלים

החדשים הם מפגעים הרבה יותר קטנים ממה שאנחנו רגילים לראות אותם עד עכשיו

בארץ, אבל כמובן זה מפגע סביבתי.

לגבי הקמת הקו החדש בנשר, שדרך אגב, יו"ר המועצה המקומית נשר מעוניין

שהוא יקום בנשר, אולי זה יפתור את כל הבעיה, אבל אנחנו לא מסתכלים כאן על

המישור הפוליטי, אנחנו רוצים לראות את הכל במישור הסביבתי שלו. כלומר, האם

מפעל באתר נשר יוסיף בצורה משמעותית לבועת הזיהום שנמצאת היום במפרץ חיפה? האם

הוצאת המפעל משם תשפר מבחינה זאת את המצב?

היו"ר י' מצא;

הוצאתו תשפר את המצב, אין ספק.

השאלה היא באיזו מידה ועל זה אין לנו תשובה ברורה. וכאן בא הענין של

תסקיר איכות הסביבה.

היו"ר י' מצא;

מה גורם למפגע? הכרייה בדרך כלל, שהיא כבר לא מתקיימת שם. בא השלב השני,

הבערה, השריפה. השריפה גורמת למפגע של עשן. אם זו בערה בפחם, זה פחות מזהם .

מאשר חומרי דלק אחרים.



ד' סתו;

וגם השאלה איזו טכנולוגיה של שריפת פחם. הנושא מבחינה טכנולוגית די

מורכב. היום הטכנולוגיות של שריפת הפחם הן הרבה יותר חסכוניות בפליטת זיהום

מאשר הטכנולוגיות בעבר. אבל הדברים אינם חד-משמעיים. בהחלט יכול להיות שתסקיר

ההשפעה על איכות הסביבה יצביע על כך שהקמת הקו החדש באתר הקיים או סמוך לאתר

הקיים מבחינה סביבתית דווקא היא הפתרון הנכון, כי יש היבט סביבתי נוסף שאנחנו

רואים אותו. למשל עצם העובדה שלוקחים מפעל תעשייתי ולא חשוב איזה, ושמים אותו

במקום שכיום הוא נוף פתוח או נוף חקלאי, אנחנו רואים בזה שיפור סביבתי. היינו

מעדיפים לראות מבחינה זאת כל מפעל חדש קם בצמוד למערכת תעשייתית קיימת ולא

לפתוח אזור תעשייתי חדש. זה למשל שיקול סביבתי נוסף.

היו"ר י י מצא;

זה רק מבחינת פגיעה באתר.

די סתו;

זו פגיעה במשאבי קרקע, שהיא אולי המשאב החסר ביותר והיקר ביותר בארץ, כי

זה משאב שלא חוזר. האוויר, המים ומשאבים אחרים הם חוזרים. אנחנו מדינה הכי

צפופה בעולם. הקרקע היא המשאב הכי יקר.

היו"ר י' מצא;

ממתי המשרד לאיכות הסביבה ממונה על שמירה על הקרקע. אתה ממונה על מה

שקורה מעל הקרקע. אני שואל אם זה פוגע במה שקורה מעל הקרקע. אם אתה אומר שאתה

מעדיף שהמפעל יקום צמוד למפעל קיים, זה כדי לא לפגוע ביער וכדי לא לפגוע בנוף,

או מעבר לזה כדי לא ליצור זיהום.

אי סלמוביץ;

אם אני מבינה נכון את דבריך, מעבר לשיקולים הכלכליים שמאחוריהם בעצם עומד

הענין של חסכון ושינוע חומר הגלם, אם אורך החיים של מפעל קיים יהיה עוד כ-15

שנה, האם יהיה נכון לומר שאנחנו צפויים בעוד שמונה שנים, היה והמפעל הזה יקום

בצומת יבור כמתוכנן, לשני מפעלים מזהמים במקום אחד במשך שבע שנים לפחות?

די סתו;

אחת ההנחיות שלנו בתסקיר היא להציג את הקשר בין פתיחת המפעל החדש לסגירת

קווי השריפה הישנים, משום שמבחינה סביבתית אנחנו רואים בחיוב את סגירת המתקנים

הישנים שבהם יש גבול לשיפור הסביבתי שאפשר לשפר, כי בבסיסם הם מערכות ישנות

ומזהמות יותר.

אי סלמוביץ;

לפי מה שהבנתי מדבריך, המפעל לא יפסיק לעבוד עד שהמבונות האלה לא יושבתו

סופית.

ד' סתו;

אנחנו מעוניינים שבתכנית להקמת המפעל החדש יהיו התניות שיקשרו את סגירת

הקווים הישנים בפתיחת הקו החדש. זה נעשה גם בנושאים אחרים.



א' סלמוביץ;

זה לא הובן כך בתחילת דבריך, כי אתה אמרת שלמעשה מוקם שם רק מעין מחלקה

של המפעל הקיים.

די סתו;

המחלקה המקבילה הקיימת, אנחנו רוצים שהיא תיסגר מוקדם ככל האפשר.

השלב הסופי לא גורם לזיהום?

די סתו;

אי-אפשר לומר על מפעל מלט שהוא מפעל נקי שלא גורם לזיהום, אבל הוא הרבה

פחות מזהם מאשר בעבר.

היו"ר י' מצא;

מתי יש כוונה להקים את הקו החדש במקום אחר? אם בעוד 15 שנה המפעל שובק

חיים, מתי אתה צריך להתחיל להקים את הקו החדש?

די סתו;

הקמה של מפעל מהסוג הזה, ביצוע פיזי בשטח מרגע שמתחילים לחפור יסודות

ולהקים את המתקנים, זה סיפור של ארבע עד חמש שנים. התכנון ההנדסי והליכים

נוספים כולל תכנון סטטוטורי, הכנת תסקירים וכן הלאה, זה סיפור של ארבע עד חמש

שנים נוספות. כלומר, אם תאריך היעד היה בעוד 15 שנה, הייתי אומר שאפשר להתחיל

את התהליך בעוד חמש שנים. אבל מכיוון שהאינטרס הכלכלי, הטכנולוגי היום של מפעל

נשר הוא להקים את הקו היבש מוקדם ככל האפשר משום שמבחינה כלכלית הם מעדיפים

להשתמש בקו הזה ולא להשתמש במתקנים הישנים, אם אנחנו נמצאים היום פחות או יותר

בנקודת הפתיחה של הליכי הבדיקה והתכנון הסטוטורי ויעבור אחר-כך כל התהליך

שדיברנו עליו, בעוד שמונה עד עשר שנים יתחילו לייצר מלט.

היו"ר י י מצא;

על מנת. שמפעל נשר יתחיל לפעול בקו חדש שלו, כרגע אני לא אומר היכן, הוא

זקוק לשמונה שנות פעילות לפחות שמחציתן אני משייך לתכנון ומחציתן לביצוע

ההקמה. פירושו של דבר שמידת הדחיפות בטיפול בנושא הזה היא לא ערטילאית אלא

דחופה ביותר.

ד' סתו;

עכשיו אני מגיע לנושא של תסקיר ההשפעה על הסביבה. מבחינתנו זה הכלי

העיקרי בשלב זה לבחון ולהגיע לתכנון הנכון של הנושא הזה. אנחנו עשינו במקרה

הזה איזשהו צעד יחסית יוצא דופן, אני מקווה שבעתיד הוא לא יהיה יוצא דופן,

והוא תסקיר השפעה על הסביבה. תסקיר השפעה על הסביבה במהותו הוא כלי שקיים

מתוקף תקנות של חוק התכנון והבנייה. זה כלי שבעצם אמור להיות כלי עזר מרכזי

לתכנון בנושאים סביבתיים. בהנחיות לתסקיר אנחנו מנחים לפצל את התסקיר הזה

לשניים, בניגוד לתסקירים אחרים. השלב הראשון של התסקיר הוא שלב שמיועד אך ורק



לבחינת חלופות למיקום של חמפעל החדש. כלומר, אנחנו לא מקבלים את הרצון של מפעל

נשר לקבוע את המפעל בצומת יבור. בעצם אנחנו לא מקבלים שום דבר כ"זה ראה וקדש",

אלא אנחנו אומרים, לצורך הקמת המפעל הזה, יש לבחון בצורה הכי פתוחה והכי

מעמיקה מספר רב של חלופות. ארבע החלופות שאנחנו מזכירים הן מתוך יותר חלופות

שאנחנו חושבים שצריך לבחון ולבדוק כאפשרויות שונות למיקום של המפעל החדש.

הארבע שאנחנו מזכירים, אחת מהן זה האתר שנקרא צומת יבור; אתר שני בנשר צמוד

למפעל הקיים. אפשרות שלישית זה להקים את המפעל בסמוך למחצבה הקיימת שבין תמרה

לכאבול. אפשרות רביעית זה להקים את המפעל במסגרת של אזור תעשיה קיים במפרץ

חיפה או מפרץ עכו. יחד עם זה, אלה לא כל ארבע האפשרויות ובהחלט יש כוונה,

ולצורך זה בעוד זמן קצר תתקיים ישיבה של ועדת ההיגוי כדי לקבוע חלופות נוספות

שאותן צריך לבדוק. החלופות אמורות להיבדק מכל ההיבטים הסביבתיים שלהן וההעמדה

שלהן מול היבטים אחרים, כלכליים או הנדסיים, כדי להגיע למסקנה מהו האתר הטוב

ביותר מבחינת מינימום מפגעים ומבחינה תכנונית. רק אחרי שתתקבל הממלצה הזאת,

היא תעבור את מוסדות התכנון, במקרה הזה את המועצה הארצית, שתחליט אם אכן

ההמלצות של התסקיר מקובלות ואז היא תחליט על האתר שבו יש להקים את המפעל. רק

אז יגשו לשלב הבא של התכנון ובעקבותיו השלב הבא של התסקיר, כלומר בחינת המפעל

וההשפעות הסביבתיות שלו באתר המיוחד שאותו קבעו בשלב הראשון של התסקיר.

אנחנו נמצאים כרגע בהתחלה. כלומר, ההנחיות לעריכת התסקיר הונחו על שולחן

המועצה הארצית. כאשר המועצה הארצית תאשר את ההנחיות לתסקיר, אפשר יהיה לגשת

לעריכת התסקיר.

אני מוכרח לומר משהו בענין של מי עורך את התסקיר. כאן יש לדעתי אי-היכרות

של החומר. בתהליך התכנון יש מי שמתכנן ויש מערכת שמבקרת את התכנון. זאת אומרת,

יש חלוקה בין שני הדברים, יש מי שעורך את התכנית, ומי שעורך את התכנית זה מי

שמעונין בתכנית. תכנית מיתאר מקומית של עיריה מסויימת, עורכת אותה העיריה, היא

מעוניינת בתכנית הזאת, היא עורכת אותה. הגורם שמבקר אותה זה מוסד התכנון.

במקרה של תכנית עיר זו תהיה הוועדה המחוזית. אותו דבר לגבי תסקיר השפעה על

הסביבה. הבקרה עליו הן ההנחיות שניתנות, זו הביקורת שנעשית אחר-כך וחוות הדעת

על התסקיר. את התסקיר עצמו מכין, וכך זה בכל נושא, הייתי אומר בכל העולם, מי

שמעוניין בתכנית. מי שמעוניין בפרוייקט הוא זה שמכין את תסקיר ההשפעה על

הסביבה עם המומחים שלו. מהצד השני עומדות הרשויות עם המומחים שלהן ומעבירות על

זה ביקורת.

אם נכון הוא שסרבתם לתת הנחיות למועצה אזורית משגב להכין תסקיר מטעמה?

לא.

גי אחרוני;

אנחנו קיבלנו את הטיוטה להנחיות דרך איגוד ערים.

אי סלמוביץ;

השאלה שלי היא אם פניתם לקבל וסרבו לתת לכם.



י' קליק;

אנחנו לא ידענו שיש מרז לבקש, לכן לא פנינו.

גי אחרוני;

אנחנו בכלל לא ידענו שיצאה טיוטה כזאת. הדברים בנושא מפעל נשר התנהלו

בצורה כזאת שלא היה שום דבר רשום שחור על גבי לבן שאפשר לתקוף אותו ואפשר

להגיב עליו. היו שמועות.

אי סלמוביץ;

לא היתה שום פנייה שיש כוונה להעביר לשם את המפעל?

ג י אהרוני;

לא. ברגע שקיבלנו את הטיוטה הזאת פנינו למשרד לאיכות הסביבה במספר רב של

מכתבים שבהם ביקשנו נתונים וחומר רקע ולא נענינו עד עצם היום הזה.

אי סלמוביץ;

אל מי פניתם?

ג' אהרוני;

אני אישית שלחתי מכתב למר דן סתו, במכתב הזה יש תגובה של מטה המאבק

להנחיות.

אי סלמוביץ;

מתי פנית?

ג' אהרוני;

סוף יולי תחילת אוגוסט.

אי סלמוביץ;

זה המכתב הראשון בו פנית אליו?

גי אהרוני;

זה המכתב שבו אני אישית הגבתי על טיוטת ההנחיות כפי שהגיעה אלינו

כשבועיים לפני שהיתה אמורה להיות מוגשת למועצה הארצית. עד עצם היום לא קיבלתי

תשובה ממר דן סתו שהוא קיבל את המכתב הזה, שלא לדבר על זה שביקשנו שיזמנו

אותנו לאיזשהו מפגש שבו נוכל להציג את עמדתנו בצורה מסודרת. גם למפגש הזה לא

הוזמנו למרות שהשר לאיכות הסביבה, באמצעות מר רענן גורל, הורה למר דן סתו לשתף

אתנו פעולה. יש לי עותק של המכתב הזה.



אי סלמוביץ;

אני רוצה עכשיו לשאול את ראש המועצה, שהוא האיש שמייצג את המועצה. מר רז,

האס פנית וביקשת לקבל חומר ולא קיבלת, או תעמוד על הדרך שבה נודע לך בכלל על

הכוונה להעביר את המפעל לשם.

יש פה הרבה בלבול ויש הרבה הרדה בקרבנו כי הענין הזה הוא בנפשנו לא

כקלישאה. אני חושב שהצלחנו להעביר את המסר הזה, לפחות לחברת-הכנסת סלמוביץ

ולחבר-הכנסת בוחבוט שעובדים אתנו, הייתי אומר כמעט יום ולילה, לטפל בבעיה

הזאת, כנראה מתוך ראייה אזורית שלהם ומתוך הבנה שיש דחיפות רבה לענין הזה.

אני אנסה להבהיר מה קורה לנו, למה החששות שלנו ומאיפה הבלבול.

אי סלמוביץ;

קודם כל איך נודע לכם. אני מבינה שלא שיתפו אתכם למרות שהמפעל אמור לקום

בתחום השיפוט של המועצה.

בתחום השיפוט של מטה אשר. לפני כשנתיים באו נציגי מפעל נשר ואמרו: אנחנו

רוצים בתחום מטה אשר, בצומת יבור, לבנות מפעל - מה דעתכם? תיכף כתבנו מכתב

לנציגי כרמיאל, משגב וזבולון שעלול להיות מצב כזה, חכו להתפתחויות.

מבחינתי התרחשו הדברים פחות או יותר במקביל. אני שמעתי על הענין הזה

באופן מקרי לחלוטין מתושב יסעור שאמר לי: תשמע, זה מה שהולך לקרות, זה בגבול

המועצה שלנו וזה בידיכם. ואז פניתי ליו"ר מועצה אזורית מטת אשר, למר חזי בריל,

שאלתי אותו והוא אכן ענה לי ברוח הדברים שהוצג כאן. אכן היתה פנייה אלינו. אין

כרגע שום דבר מעשי. עם זה ניתן היה אולי לישון בשקט, אבל מכיוון שיש לי קצת

נסיון בדברים האלה, לא זה מה שקרה לי.

האיתות הבא, המאד מאד חריף, זה שוב משמועה שהלכתי לוודא אותה. גונבה

שמועה לאזניי שהמינהל במחוז הצפון עומד להחכיר את השטח בצומת לבור למפעל נשר.

התקשרתי למנהל המחוז, מר אבנר רובינשטיין, הוא אישר את הענין הזה ואמר: אכן,

לצרכי בדיקה המפעל עומד לקבל או כברי קיבל הרשאה לתכנון. ואז נזעקתי ושאלתי:

איך אני יכול לעצור את זה? הוא אמר לי: אני לא יודע אם אתה יכול, אני לא יודע

אם זו זכותך. כבר הולכים להחכיר את השטח בהרשאה לתכנון. זה אקט מאד מאד

משמעותי בדרך להקמת מפעל.

ההנחיות לתמ"א 27 ניתנו לפני כעשור שנים. אנחנו חושבים שחלו שינויים

מהותיים במה שקורה במדינה ובכלל זוז הצרכים במלט, דרכי הניצול של מלט ודברים

אחרים. אני משוכנע, יש לי גם קצת רקע טכנולוגי, שבנושא הזה יש מקום לבחינה

מחודשת, האם ההנחיות שניתנו אז לא צריכות ריענון? אני לא רוצה להיכנס לצד

המשפטי, כי הוא מטופל בידיים אמונות. אני פונה לחברי הכנסת, יש מקום לבחון

מחדש את כל הרציונל הזה. אני מעיד שישב מנהל המפעל במשרד שלי שעות ארוכות,

יותר מפעם אחת, ואמר לי כהא לישנא: אריק, המפעל הוקם בתחילת שנות ה-40, חלקו



לפני כן, הקיום של מפעל כזה הוא כ-30 שנה, אנחנו נתנו לו זריקות הורמונים ל-50

שנה, המפעל היום מתפרק. ידוע לכולנו שמפעל נשר הוא מונופול לייצור מלט. מפעל

נשר צועק, וכנראה במידה מסויימת של טעם שאותי בכלל לא מעניין, למשרד התעשיה

אם לא תאפשרו לנו להקים מפעל כמו שצריך, לא יהיה מלט במדינה, אתם

מופקדים על הראייה הכוללת במדינה, אין מלט, המפעל שובק חיים, כי מפעל תוכנן

בשנות ה-30, הוקם בתחילת שנות ה-40 ואנחנו בשנות ה-90 כשטווח הקיום שלו הוא כ-

50 שנה. אנחנו כבר מעבר לענין.

אי סלמוביץ;

המפעל הקיים הוא לא נשוא הדיון. נשוא הדיון הוא המפעל העתיד לקום.

אי רז;

נכון, אבל אני מנסה להסביר מדוע הדחיפות.

אי סלמוביץ;

אתה לא השבת על השאלה. אני שומעת שבאקראי נודע לכם באמצעות מועצה אזורית

מטה אשר על הכוונה להקים מפעל. שאלתי היא; אחרי שנודע לכם, פניתם למשרד לאיכות

הסביבה? משום שעלתה כאן טענה שמעולם לא סרבו למסור לכם אינפורמציה ולא סרבו

לשתף אתכם פעולה, בניגוד לדברים שנאמרו פה.

אי רז;

פנינו והיו קשיים בתקשורת. אני לא מוצא לנכון להביא אותם לשולחן הזה כי

לדעתי הם נפתרו. היה בירור, דן סתו הבהיר לנו את הצד שלו ואנחנו הבהרנו את הצד

שלנו ולמיטב הבנתי והכרתי העסק הזה עובד היום.

אי סלמוביץ;

אני שמחה מאד לשמוע זאת.

אי רז;

לגבי תקופת ההקמה של המפעל - גם אני מהנדס, אני מודיע לכם, את המפעל הזה

אפשר בפחות משנה להקים. אני מדבר אמנם אך ורק בשם תושבי משגב, אבל צריך להביא

בחשבון שיש הרבה תושבים נוספים, כרמיאל שמיוצגת כאן, הרשויות המקומיות הערביות

ולענין הזה תהיה השלכה על החיים של 300 אלף אנשים.

אני מוכרח לחזור עשור שנים אחורה. אז, כשאני צעיר ומתולתל, נלחמתי נגד

העתקת המחצבה מחיפה לאזור תמרה. נאמר לנו ברשויות התכנון; אתם הולכים להתיישב

באזור התיישבות חדש, אבל דעו לכם שיש לו היסטוריה בגיאולוגיה. אתם יושבים על

מרבץ אגרגטי מהטובים שבמדינה לייצור מלט. חוצבים באזור שלנו לא רק לאזור

הצפון. אנחנו מוקפים במחצבות בהיקפי חציבה של מליוני טון בשנה. קיבלנו את

הדין. חוצבים בתמרה, חוצבים באזור שפרעם, חוצבים בכמה אתרים בתוך המועצה.

האגרגטים שם. אי-אפשר להגיד; לכו מכאן, אנחנו יושבים כאן. האגרגטים כאן.

נקודה שנייה. לפני עשור שנים, בשלהי המלחמה שלנו שלא תקום שם מחצבה שבה

נכשלנו, כי נזעקנו לגבי התהליכים, אמרנו שאנחנו יודעים שאחרי המחצבה יבוא

המפעל. קבלנו מכתב מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בו אמרו לנו; לא מיניה ולא

מקצתה, לא מזיזים את המפעל. נכון, את האגרגטים יקחו מפה. והנה בא המפעל.



אני מאד מוטרד משיטת הסלמי, ואיפה אני רואה את האנלוגיה. היום זאת אחת

האלטרנטיבות שנבדקות. אני כבר במגננה שזאת לא תהיה האלטרנטיבה כשאני טוען שאני

לא יודע אם צריך לייצר מלט. אני מבקש לבדוק את ההנהיות שניתנו לפני עשור שנים

ולא רועננו מאז. אני לא יודע כמה מלט צריך. אני לא יודע אם צריך להצוב אותו

באזור שלנו בכלל. אני כבר מנהל קרב מאסף. בקרב המאסף הזה אני מבקש לנצל את כל

התחמושת שלי ואני רואה בוועדה הזאת חלק ממערכת צדק שבה אני מבקש סעד.

חברת הכנסת סלמוביץ יודעת, אולי אחרים לא יודעים, שבין היתר היינו

מוטרדים מהכנת תכנית מיתאר נקודתית שבה כל הליכי השינוע נאכפים.

א' סלמוביץ;

הנקודה הזאת עלתה על ידי.

אי רז;

נכון. בענין ההנחיות שניתנו למפעל נשר והקו היבש, אני חייב לציין שאני

מרגיש שעוטפים לנו גלולה מאד מרה בסוכריה. תראו מה קורה במפעלים בקו הייצור

היבש. אנחנו באנו לאזור שחוללנו בו מהפך בעשור האחרון. יש 27 ישובים מאד

מצליחים באזור משגב. נאמר לנו בהתחלה; אין קרקע ומים, שיקולים תיכנוניים של

המדינה, תשתיתו את אמצעי הייצור שלכם על אמצעי ייצור תעשייתיים ושירותים.

בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו עסוקים כמרקחה בבניית תכנית לפיתוח ענף

התיירות באזור. התחלנו לראות ניצני התעוררות של הנושא הזה. אין ספק שהמפעל הזה

הוא לא בית מרקחת, הוא מפעל עם ארובות. המפעל הזה הורג את תכניות פיתוח

התיירות אצלנו, מקטין מאד את אפשרויות פיתוח אמצעי הייצור בחבל ארץ הררי שבלאו

הכי האפשרויות בו מוגבלות, ואנחנו חוששים מזה.

אני לא מעלה טיעונים של זיהום אוויר. אני יודע שכל דבר שנעלה היום יגידו

לנו שיש פתרון לזה. לכן אני אומר, אם המועצה ארצית וועדת הפנים של הכנסת

יחליטו שבגלל הצרכים של מדינת ישראל צריך להעתיק את מפעל נשר, אם בכלל, אזור

משגב וסביבתו הוא אתר גרוע מאד כבחינת אלטרנטיבה.

בענין הכנת התסקיר, אני רוצה שחברי הכנסת יהיו מודעים למשמעות של זה.

תסקיר כזה, במידה מסויימת הוא קביעת עובדה. הוא עולה מאות אלפי שקלים. אם

אומרים למפעל להכין תסקיר לאתר הזה, זו בהחלט הצהרת כוונות.

ד' סתו;

השלב הראשון זה לבדוק חלופות.

ג' אהרוני;

אני רוצה להגיב על מספר דברים ששמעתי ממר דן סתו ולהציג את הראייה שלנו

שהיא שונה. אני רוצה להתחיל בנושא שיתוף הפעולה. אני אישית שלחתי למר דן סתו

חומר ולא זכיתי אפילו למענה שהוא התקבל, שלא לדבר על כך שלא זכיתי לפגישה

שאותה בקשתי ולא זכיתי להתייחסות כלשהי, מה גם שלא היה בתסקיר שהוגש למועצה

הארצית שום התייחסות להערות שלנו. ההערות האלה סוכמו על ידי צוות מקצועי והן

עומדות בכל מבחן מקצועי. יכול להיות שנאמרו דברים ששינו את האווירה, אבל

עניינית ועובדתית, מענה למכתבים שכתבנו ולחומר שביקשנו, עד עצם הרגע הזה לא

קיבלנו.

אני לא יודעת מה המעמד שלכם בענין הזה. על כל פנים נמצא פה ראש מועצת

שמבחינתי הוא הנציג של המועצה.

אנחנו גוף המאגד בתוכו תושבים מכרמיאל, משגב והכפרים הערביים הסמוכים

לאתר.

החשש והחרדה שלנו נובעות מהסתכלות אחורנית, מעיון בדו"חות של המשרד

לאיכות הסביבה בהקשר למפעל נשר בחיפה. למשל בדו"ח שיצא לפני שנתיים צויין

שמפעל נשר עמד בדרישות שנדרש ופלט אך ורק איקס שעות מעל התקן המותר. שתי שורות

למטה כתוב שהוא פלט פי שניים מזה, אבל מכיוון שהוא טען שהתנורים שלו מקולקלים,

הרשו לו. בינתיים התושבים נשמו את האבק. לכן אני מודאג, מכיוון שההתייחסות

למפעל נשר על ידי המשרד לאיכות הסביבה היא כזאת שהאינטרסים שלי ייפגעו כשם

שהיום האינטרסים של תושבי חיפה נפגעים. אני מסכים שיש להם בעיה רצינית. בדו"ח

האחרון של שנת 1992 המלה נשר לא מוזכרת, הכל בסדר, ומזה אני מודאג.

נושא של החלופות. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בהחלטתה לפני תשע שנים

הורתה על ביצוע תסקיר השפעה ברמה ארצית ועל בחינה של כל נושא מפעלי המלט ואתרי

החציבה שלהם בראייה כלל ארצית עם שורה שלמה של דברים שצריך לבחון. הוקמה ועדת

היגוי. ועדת ההיגוי הזאת לא כונסה בשש השנים האחרונות. על אף אי-כינוסה הובאה

לפני חודש למועצה הארצית טיוטת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה, כאשר החלופות

המצויינות בטיוטה הזאת הן מפעל נשר באזור מפרץ חיפה, צומת יבור ובתוך המחצבה

שבסך הכל זה אותו אתר. הוחלט שזה יהיה בצפון. נאמר להם לעשות בדיקה ברמה

ארצית, זה לא בוצע. נאמר להם להגיש תכנית ארצית, היא לא הוגשה. הנחיות של

המועצה הארצית לא מומשו, למרות זה יש אישור שדוחף קדימה וגורם לכך שכל הזמן

תתגלגל פעילות כשהמשמעות שלה היא להעביר אלינו את המפעל. אנחנו מאד חרדים

מהעני ן הזה. עכשיו, לאור ההערות שהערנו בדיוק בנושא הזה במועצה הארצית, יש

בפנינו זימון ועדת ההיגוי, כאשר אם אנחנו בודקים, בסוף מצורפים הנחיות לעריכת

התסקיר כפי שהונחו על שולחן המועצה על ידי היועץ הסביבתי שלה וחתום יו"ר ועדת

ההיגוי דן סתו. את ההנחיות האלה הוציא מר דן סתו, אבל פה זה לא כתוב, היועץ

הסביבתי הערטילאי.

יש לנו פה תופעה שנציג נשר מעורב עמוקות בנושא. במועצה הארצית, דן סתו

מגן בצורה די נמרצת על עמדות מפעל נשר. היום שמענו אותו נושא דברים על

הכלכליות, על האדמות היקרות, לא על איכות הסביבה.

דבר נוסף שחורה לי זה שאנחנו לא מצליחים להשתלב ולהביע את עמדותינו בפני

המשרד לאיכות הסביבה. מאד היינו רוצים שיזמנו אותנו. ביקשנו זאת בעל-פה,

ביקשנו זאת בכתב - -

אף פעם לא בכתב.

מיד אציג את המסמך.

יש לנו בקשות מוועדת הפנים. היינו מאד רוצים שהוועדה תשלול את ההליכים

כפי שהם נעשים עד היום. אלה הליכים לדעתנו לא תקינים ומאד היינו רוצים את

החיזוק ולו המוסרי שלכם שההליכים חייבים להיות לפי נורמות מקובלות. למשל

בארצות אירופה, תסקיר כזה נערך על ידי גורמים מקצועיים בלתי תלויים. רוצים

ייעוץ מקצועי, יש הרבה יועצים.

אנחנו מבקשים מוועדת הפנים לפעול לניסוח הצעת חוק שיחייב מפעלים מזהמים

להצטרף לאזורים מוגדרים כאזורים תעשייתיים מזהמים.

אני רוצה לנסות לסכם את הדיון המקדמי הזה. ראשית, תכנון והקמה הם סדר

גודל של שמונה עד עשר שנים. מאחר ומפעל נשר יתקיים לא יותר מ-15 שנה, סביר

להניח שאם לא נטפל בדחיפות בנושא הזה, שמונה השנים הבאות תהיינה קשות לאיכות

הסביבה. זה כלל ברור שמקובל על כולם. על כן ההחלטה של הוועדה היא שיש דחיפות

לקבוע חלופה למפעל נשר. החלופה יכולה להיות צמודה אליו ויכולה להיות במקום

אחר.

דבר שני. אני לא מכיר את כל ההליכים שהיו עד היום. נשמעו טענות. טענה

אחת, ברור לחלוטין שהיא צודקת. חלופה, פירושו של דבר לבדוק היכן להקים מפעל

כזה ולא להצטמצם מראש למספר קטן של חלופות שלא עונות על הצרכים האחרים.

ההחלטה הראשונה שלכם, לפני שהסקר יוצא החוצה, צריכה להיות איפה בודקים, למה רק

מצטמצמים לאזור זה או אחר. אני מבין שיש החלטה שצריכים לקום ארבעה מפעלים, אחד

מהם בצפון. אני מניח שזו החלטה שלא צריך לערער אחריה.

לא דיברני בכלל על חלופות. סוכם על תכנית מיתאר ארצית למפעלי מלט, תמ"א

27.

תמ"א 27 קובעת חלופות או קובעת ארבע חלופות אבל לא קובעת היכן?

הבהרתי בדבריי, תמ"א 27 עוד לא אושרה, לכן היא לא קובעת שום דבר.

אני מפנה את תשומת לב משרד הפנים לדחיפות בצורך של חלופה למפעל נשר בצפון

ומשרד הפנים צריך לקבוע את ההליכים שיש לבצע לצורך החלופה.

ההנחיות שניתנו הן בנות עשר שנים. אנחנו מבקשים בדיוק את מה שהצעת, רק

שכל הדבר ייבחן מחדש. הרי יש צרכים חדשים, יש תהליכים חדשים.



אי סלמוביץ;

דיברו פה על משא ומתן- שמתנהל בין מפעל המלט נשר לבי; מינהל מקרקעי ישראל

בנוגע להחכרת שטח. אני לא יודעת על איזה בסיס הדברים נעשים. זו עובדה שצריך

לבדוק אותה.

היו"ר י' מצא;

אני חוזר לאותם דברים שאמרתי. ראשית דבר קבענו את הדחיפות והסברתי מדוע

הדחיפות קיימת, כי יש למפעל אורך חיים של עשר שנים.

דבר שני, מאחר וחלפו שנים, אותה תמ"א 27 צריכה לקבוע את המדיניות לפי

הצרכים החדשים של מדינת ישראל להקמת מפעלי מלט.

עכשיו אני פונה למר דן סתו, אתם עושים תסקיר השפעה על איכות הסביבה, מטעם

מי? לאיזה צורך?

י' קליק;

מפעל נשר מכין.

היו"ר י י מצא;

לאיזה צורך?

בשלב זה לבדוק חלופות.

היו"ר י' מצא;

איך הוא יכול לבדוק חלופות אם אין לו עדין הנחיות. לכן צריך לתת הנחיות

ארציות כלליות. אנחנו לא יכולים למנוע ממפעל נשר לערוך סקרים. אפשר לברך על

כך, לראות זאת בחיוב ולא בשלילה, אבל בסופו של דבר מדינת ישראל היא שצריכה

להנחות איפה יקומו מפעלים כאלה.

אני מבקש ממשרד הפנים לבדוק את נושא תמ"א 27 ולזמן את אותו גוף שלא זומן

וצריך להיות מזומן. כשיהיו הנחיות ברורות, אנא הודיעו לנו ואנחנו נעקוב

אחריהן. רק אחרי שיהיו לנו הדברים האלה נוכל לקבוע את המפגש השני עם סיור

בסביבה.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00