הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 76

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ג' בחשון התשנ"ד (18 באוקטובר 1993), שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ב ' טמקין

מוזמנים; חה"כ י' כץ

ש' זינגר - משרד הפנים

י' לוי - משרד המשפטים

ע' עצמון - מרכז השלטון המקומי

יועץ משפטי; ב' יערי

מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מ' טבעון

סדר-היום; א. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו) (תיקון -

ראש רשות שהתפטר), התשנ"ב-1992 - ח"כ ס' טריף;

ב. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון - פטירה או התפטרות של ראש עיר), התשנ"ג-1993 -

ח"כ י' כץ.



חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו)

(תיקון - ראש רשות שהתפטר), התשנ"ב-1992;

חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

(תיקון - פטירה או התפטרות של ראש עיר). התשנ"ג-1993

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הצעת החוק של סלה טריף היא בשלב מתקדם - חוק

הרשויות המקומיות, בחירת ראש הרשות וסגניו, תיקון בעניין ראש רשות שהתפטר), והצעת

החוק שעברה את הקריאה הטרומית - בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם, פטירה או התפטרות

של ראש עיר.

לפני שנתחיל, יש לי הערה, חבר-הכנסת כץ. ואני מחפש מלים לא קשות. אני חושב

שניצלת לרעה את הוועדה בפעם האחרונה, לא בידיים נקיות. אני מנסה, בחקיקה בעיקר,

לנהוג כלפי כל מגישי ההצעות בלי שום נטיות ובלי שום סטיות ולגופו של עניין. ולא

הבינותי למה כתב של רשות השידור הוזמן לפה. בדרך כלל הישיבות סגורות.

זה בעניין הול"לים.

היו"ר י' מצא;

לא בקשר לזה. לא ייתכן לנצל ועדה כדי להורות באצבע מאשימה על ראש רשות שסרח.

כי איד שיצאנו לא פסקו כלי התקשורת לדבר על כך שהגשת תלונה בוועדת הפנים נגד ראש

רשות שסרח. בוודאי שאתה יכול להגיד; מי אני ומה אני שאני אגיד לכלי התקשורת. אז

גם אני יכול להגיד לך; מי אני להעניש על זה. בסופו של דבר, מה שנאמר פה

לפרוטוקול, דובר על הצעת חוק שעלתה בזמנו בקשר לקולק בכלל. ולא רציתי להתייחס

לרשויות מקומיות. אפילו לא שמתי לב כשאתה מזכיר את קרית אתא. אמרת שהגשתי תלונה

נגד קרית אתא, ושהמשטרה לא מוצאת לנכון לטפל בה. ואני שאלתי אותך; יש תביעה; אמרת

לי; לא. ולפתע זה יצא.

אני חושב שזה לא הוגן כלפי ראש רשות, שנכתב כלפיו מכתב שאפילו נבדק, להרשיע

אותו בתקשורת. אני חושב שזה היה ניצול לרעה של הצעת החוק שלך. בעקבות ניצול לרעה

שכזה זוכים אצלי אחר כך החוקים בהמשך הדיון.

י' כץ;

אני רוצה לומר לך שאני מאוד מעריך את הדרך שבה ניהלת את הישיבה. אני חושב

שניהלת אותה בצורה מאוד הוגנת ועניינית, תוך התייחסות אך ורק לנושא שעמד על סדר

היו. אתה ראוי לברכה על כך.

תרשה לי לא להגיב על ההערה שלך לגבי "ידיים לא נקיות" וכדומה. אני מקווה

בסופו של דבר, כפי שציינתי בישיבה - אנחנו לא בית משפט, ובית המשפט הוא זה

שיפסוק.

היו"ר י' מצא;

נכון. אז למה בכלי התקשורת ההודעות הן - הוגשה, וראש עיר ומה לא? כשסך הכל מה

שאמרת, אסור שיתייחסו אליו - אמרת שהגשת מכתב. על מה אנחנו צועקים? שמרגע שאזרח

כותב מכתב כבר צריך להכניס את ראש העיר לבית סוהר. זה מה שעשית פה - כתבת מכתב

למה לא מכניסים אותו לבית סוהר.



י' כץ;

זה לא מדויק.

היו"ר י' מצא;

במלים אחרות.

י' כץ;

זה לא מדויק. המידע למיטב ידיעתי הגיע לתקשורת בלי שום קשר לישיבה

הי ו "ר י י מצא;

בוא לא ניתמם. חיים הכט, ידידי הטוב, הוא ידיד יקר שלי, לא דורך בוועדה הזאת

אלא כשיש סערות. הוא אמר לי; יש לו עניין לבוא לשמוע את החוק של יוסי כץ.

נתחיל חקירות? אני מודיע לך שזה ניצול לרעה של הוועדה. שעשית את זה לא בתום

לב. אני אחקור עכשיו למה חיים הכט פעם ראשונה בימי חייו נכנס לוועדה? אנחנו ילדים

קטנים?

י' כץ;

עם כל הכבוד, הדיווח שלו היה ענייני.

היו"ר י' מצא;

זה סיפור אחר. זה ניצול של ועדה לרעה.

י י כץ;

אני לא חושב שהוא ניצל לרעה.

היו"ר י' מצא;

לא הוא. אתה ניצלת. אין לי שום טענה לכתב. הוא כתב ידיעה שמפיך הוא הבין מה

שהוא רצה להבין.

י' כץ;

אפילו בראיון איתי אמרתי לראש הרשות; אנא, בוא תתמודד איתי על העניין.

היו"ר י' מצא;

גמרנו את הסיפור הזה. וחבל, לו היית בוועדה הזאת, היית רואה שאני לא סותם

פיות לאף חבר כנסת.

י' כץ;

הרי שיבחתי אותך.

היו"ר י' מצא;

חברי כנסת באים לפה כדי למסור הודעות, שמהן יוצאים מייד החוצה לעיתונות בצורה

מכובדת וכל אחד הולך ועושה את זה כפי הבנתו. מעולם לא שמע ביקורת. אבל מאז שאני

מכהן בוועדה הזאת לא היה שימוש להרשיע מישהו מסוים באמצעות הוועדה. זה לא הוגן

וזה אני מבקש שלא י יעשה.



י' כץ;

בוא נחכה בסבלנות לבית המשפט.

היו"ר י' מצא;

אני לא מקיים איתך דיון על בית המשפט. לא יכול להיות שחבר כנסת ינצל ועדה של

כנסת לצורך דבר כזה. יש בית משפט, יש משטרה, יש נציב. לא ועדה.

נעבור לנושא עצמו. חבר-הכנסת סאלח טריף לא הגיע, כי אנחנו נמצאים במערכת

בחירות. לא בסדר שהוא לא מגיע - - -

י י כץ;

רוב חברי הוועדה נמצאים עכשיו במערכת בחירות.

היו"ר י' מצא;

אז ברור לגמרי שאם את החוק הזה לא נעביר עכשיו, אין מה לעשות במערכת הבחירות

הזאת. אני רוצה לשאול את היועצים המשפטיים. שאלו אותי אתמול את השאלה הזאת לגבי

החוקים האלה. בהנחה שהחוק לא קודם, ומתוך הנחה שאנחנו לא מצליחים להעביר את החוק

בכל הקריאות שלו עד ל-2 בנובמבר, ואי שם בדצמבר 1993, ינואר 1994. מעבירים את

החוק הזה. האם לא תבוא אז טענה של אותם ראשי רשויות שיגידו; אנחנו עשינו הסכמים,

אנחנו התכוונו להתפטר, אנחנו רצינו לעשות את זה מתוך ידיעה שהחוק הזה לא מגביל

ולא מוביל ולא מטיל את הרשות המקומית למערכת בחירות חוזרת. ידענו שיש חוק מסוים.

מה אתם עושים היום?

בי יערי;

דעתי היא שאין לראשי הרשויות זכות מוקנית, שאם הם מתפטרים ההחלפה שלהם תיעשה

דווקא בפרוצדורה אי ולא בפרוצדורה בי. הפרוצדורה שקבועה היום בחוק היא שאם ראש

רשות מתפטר, המועצה בוחרת ראש רשות במקומו. אם אני בא בחודש דצמבר, ינואר וקובע

שאם ראש רשות מתפטר לא המועצה בוחרת אלא כלל הציבור בוחר, אני חושב שאין כאן

עניין של פגיעה בזכויות מוקנות או משהו מסוג זה. איזו זכות מוקנית יש לו? זכותו

להתפטר. אבל לקבוע באיזו דרך ייבחר המחליף שלו, או שיש למוצעה איזושהי חזקה שזה

ייקבע בדרך א' ולא ב', אני חושב שאין להם זכות.

אם אנחנו מדברים על הסכמי רוטציה, והיה הסכם שלא הובא לידיעת הציבור, ממילא

בתי המשפט כבר פסקו שהסכם כזה הוא בלתי חוקי. אין לו שום תוקף, ואי אפשר לאכוף

אותו. אותו חבר שאיתו נקשר ההסכם ורוצה להכריח את ראש הרשות להתפטר על פי ההסכם,

בית המשפט לא ייענה לו אם הוא ינסה לאכוף את זה בבית משפט.

כלומר, אם הדבר הוסתר מהציבור, אני בכלל לא רואה איזה פתחון פה יש לאותו ראש

רשות לטעון; מה אונם משנים עכשיו את כללי המשחק.

היו"ר י' מצא;

כלומר, אתה טוען שקבלתו של חוק כזה יכולה להיות, ואין בזה כל פגיעה וכל טענה

שהיא מראשי עיר לגבי כך שזה כביכול משנה מציאות, לא קבילה.

ש' זינגר;

הייתי מחלק בין שתי סיטואציות, שבאחת מטפל חבר-הכנסת סאלח טריף ובשנייה

חבר-הכנסת יוסי כץ. לגבי רוטציה, כמו שאמר בני, וזאת הפסיקה - כדי שרוטציה תהיה

חוקית, או כדי שכל הסכם טרום בחירות יהיה חוקי, חובה להביא אותם לידיעת הציבור.

אם ההסכם לא הובא לידיעת הציבור, ההסכם הזה אינו חוקי. יתירה מזאת, כמו שאומר

אתה מרמה את הציבור; אמרת לציבור שאתה נבחר, ומתברר שיש הסכם

רוטציה.

דיברתי עם בני יערי גם קודם- חשבנו אם לא ליזום מטעם משרד הפנים חוזר מנכ"ל,

או אפילו חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שיאמר שהסכמים כאלה צריך להביא לידיעת

הציבור. זה מה שקבעה הפסיקה. אם היועץ המשפטי יכול להוציא חוות דעת מטעמו, זה

הטוב ביותר. כי זה מחייב לגמרי. אם היועץ המשפטי לא יכול להיערך לעניין בזמן קצר,

אז נוציא את זה כחוזר מנכ"ל. לאור הפסיקה, הסכם רוטציה שלא הובא לידיעת הציבור,

אינו חוקי. יש שני פסקי דין - אחד ברגר-רובין, והשני אבו-רביע-מועדי. חיים כהן

אומר: הציבור לא ידע על זה בכלל; אם תשאלו אותי, זה נוגד את תקנת הציבור,

מתי עוד יכול הסכם רוטציה להיות לא חוקי? אם התמורה בגינו נעשתה שלא כדין.

שמעתי מאנשים בני המיעוטים שלפעמים במקום מוהר, כדי לקנות כלה, עושים הסכם

רוטציה. כמובן שהתמורה היא לא פוליטית. שליט ושרשבסקי אומרים שכשתמורה היא לא

פוליטית, גם אז ההסכם לא חוקי.

בעיה נוספת היא הסכם רוטציה שפוגע בתפקודה הנאות של המועצה. יכולות להיות

נסיבות שבהן רוטציה היא כל כך תכופה, שהיא פוגעת בתפקוד.

לגבי הסכם רוטציה נדמה לי שגם חקיקה רטרואקטיבית לא תפגע בזכויות המוקנות, כי

הסכם רוטציה שאותו אנחנו רוצים לאסור בחוק, הוא פסול.

בשיחה ביני לבין בני חשבנו אם לא כדאי, או שמשרד הפנים ייצא בחוזר מנכ"ל, או,

נגה שיותר טוב, שהיועץ המשפטי לממשלה ייצא בהנחיות, לומר איזה הסכם רוטציה הוא

פסול. התנאי הראשון להכשיל הסכם רוטציה, הוא שהוא לא הובא לידיעת ציבור הבוחרים.

אנחנו כבר מעבר לרוטציה. ברור לנו שרוטציה פסולה, פרט לאחת, כשזה אחת

לשנתיים. זו רוטציה קבילה כדי להגיע לסדר באותו יישוב. מדובר ר על דבר אחר, שאין

הסכם בכתב. יש רק הסכם מתחת לשולחן.

או שאדם מורשע, או מתפטר.

או שאדם, ראה קולק, כעבור שישה חודשים מתפטר. או ראש עיר אחר, שרוצה אחרי

שישה חודשים להתפטר. וראש העיר הזה מפורסם, ואי אפשר להביס אותו. אתה יכול לגלות

את זה?

למה אתה מדבר על רוקיקה רטרואקטיבית?

אני מדבר על השאלה אם נפגעה זכות או לא. אני לא מדבה על חקיקה במובן הפורמלי

של חקיקה רטרואקטיבית.

הזכות של מי?



ש' זינגר;

הזכות של אותם הנבחרים. הן כשבחרו את חברי המועצה, והן כשהם הכינו את מערכת

הבחירות, לקחו בחשבון כללי משחק מסוימים, ואתה משנה להם את כללי המשחק. קח לדוגמא

יש לי מחלה, והיה ואפרוש, אני יודע שהסיעה שלי עדיין

מקבלת את המקום שלה, כי היות שמי שבוחר היום הם חברי מועצה, אני יכול להיות בטוח

שהסיעה שלי ממשיכה לשלוט.

י י כץ;

איד יש ביטחון שמישהו מהסיעה יקבל?

איזה הולך על רוב במועצה. על זה אתה נערך. ניקח ראש עיר בעיר .Xהוא אומר: מה

שאני צריך הוא רוב במועצה. יתירה מזאת, אם לא, אני גם לא אתפטר. דיברנו על עוד

חשש שיכול להיות, למשל, השופטים העליונים בבית המשפט העליון בארצות הברית, זה

הקשר אחר, אבל כדי להבהיר את הדוגמא. יושבים שם שופטים, זו בחירה לכל החיים.

לוקחים אותם לשם על אלונקות. כי הוא אומר: אם היום אני אתפטר, הממשל היום הוא

דמוקרטי - אני לא אתפטר.

מחר מתקנים את החוק ומקנים סמכות לפטר מסיבות אי, בי, גי. מישהו יכול לטעון

שזו רקיקה רטרואקטיבית?

אני לא מדבר על חקיקה פורמלית. גם חקיקה רטרואקטיבית משפטית היא חקיקה. אתם

המחוקקים יכולים להחליט על חקיקה רטרואקטיבית.

אני חושב שהמונח "חוק רטרואקטיבי" הוא לא טוב.

זה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. אם הייתי מנהל דבר אחד ואתה היית צריך

לנהל סיכונים, אתה אומר מי יהיה הסגן מי יהיו חברי המוצעה. בין השאר אתה לוקח את

האפשרות שיהיו אנשים כשאתה מרכיב את הסיעות, ולוקח בחשבון את האפשרות שאתה תצטרך

לפרוש ויצטרכו למנות מישהו במקומך. אם לא אתה, אז הסיעה שלך. בהקשר הזה יש פה

שינוי כללי משחק. אלה עובדות. הההלטה היא בידכם.

במקרה הזה צריך להסתכל על הציבור, לא על הנבחרים. נגיד שהציבור יודע שראש

רשות מקומית מסוים חולה, וספק אם הוא יחזיק מעמד עד סוף הקדנציה. האם הציבור חושב

שמאחר שהמוצעה היא הבוחרת, מובטח לי שייבחר מאותה סיעה? אני אומר: אני מחזיר את

זה אליך, הציבור; אתה תבחר את ראש הרשות הבא. ארנה רוצה מאותה סיעה - בבקשה. איפה

הציבור נפגע כאן?

אם ניקח שתי סיעות Xו-Y, ו-X בוחרת בראש רשות, ואלה שבחרו בו בחרו בו למרות

שהוא חולה, ואמרו - חוץ מאת Xאנחנו רוצים גם את הסיעה שלו. אם לא, לא היינו

בוחרים בו.



י' כץ;

על זה נתתי תשובה בפעם הקודמת. לדעתי, ברגע שאתה משאיר את הסמכות בידי חברי

מועצת העיר, בוודאי שאין לך שום פוליסת ביטוח איך הם יבחרו. הם יכולים היום

להחליט כך, מחר להחליט אחרת. מה זה חשוב כללי המשחק. אדרבה. ברגע שאתה נותן ל-13

איש, או ל-27 איש - אצלם הכל פתוח. לעומת זאת, אנחנו מסתכלים על הציבור. אנחנו

מחזירים את המנדט לידי הציבור. מה יותר דמוקרטי מאשר את זה לידי הציבור. תחליטו

אתם את מי שאתם רוצים. אם אתה משאיר את זה בידי חברי המועצה, נניח שאני הצבעתי

עבור סיעה אי, משום שהייתי בטוח שהמחליף יבוא ממנה. יכולים חברי מועצת העיר לצפצף

ולבחור במישהו אחר.

טיעוניך טובים אם השינוי יהיה לפני הבחירות.

היו"ר י' מצא;

הנימוק של חבר-הכנסת כץ ד' משכנע בכיוון מסוים. הוא טוען - ראש העיר רצה

לעשות תרגיל שנוגד את התפיסה הציבורית. הוא נבח ל-X שנים, והוא עשה תרגיל. חוקי,

מותר. על זה הוא לא ילך לדין. אבל, ציבורית זה לא צעד נכון. כי לו הוא היה מגלה

את הצעד הזה לציבור, הציבור היה מעניש אותו. אז צריך לדעת ראש העיר הזה שהעיר

הולכת לבחירות נוספות.

אנחנו עדיין לא נגבש את החוק הזה, כי ברור שאנחנו לא מסוגלים לקבל אותו עד 2

בנובמבר.

י' כץ;

אתה לא רואה אפשרות?

י' לוי;

הרשימות כבר הוגשו.

מה זה קשור?

זה לא יכול לעבור עד 2 בנובמבר לא בגלל שהוגשו רשימות. טכנית. חוק הול"לים

עוד לא הגיע. עוד לא בא למליאה. מבחינת מצוקת הזמן, לא הרשימות. על כן אני מקיים

את טרום הדיון הזה.

לפי שיטתו של כץ, ראש עיר כזה, לא חס וחלילה הסתלק מן העולם, אלא הוא זז,

החליף, נתן. ואם זה עדיין בפרק זמן כזה טרי מבחינת הבחירות, ומה זה טרי אנחנו

נגדיר - 6 חודשים, 12, 24 או עד שנתיים לפני מערכת הבחירות. צודק שאתה בא לאותה

רבותי, המועצה נשארת על כנה. לא פוגעים במועצה כיוון שהיא נבחרה לחמש

שנים. אבל למה אתם בוחרים מתוככם, כשהציבור, במערכת הבחירות לא יודע. או שנתקן

ראש העיר, או השני ברשימה. אוטומטית. גם זה יכול להיות תיקון.

אז הציבור כבר יודע מראש מי ממלא המקום. ואז אם חס וחלילה קרה איזשהו אסון, או

קרה כל דבר, יש ממלא מקום. אז בוחרים מראש ראש עיר וממלא מקום.



ש' זינגר;

ממלא מקום זה רעיון.

היו"ר י' מצא;

אם זה ראש העיר או ממלא מקומו, זה טוב למערכת הבחירות של שנת 1999 .לא

עכשיו. אז יש לנו זמן. חבר הכנסת כץ מדבר על מערכת הבחירות של 1993- זו

שמתקיימת עכשיו. הוא רוצה למנוע עוול ציבורי במהלך חמש השנים הקרובות. לכן אלה

שני דברים שונים. אפשר לחקוק חקיקה לשנת 2000 ואפשר לחוקק הוראות שעה לקדנציה

הבאה.

אני מציע, חבר-הכנסת כץ, שאחרי מערכת הבחירות נתכנס. יש ההצעה של סאלח טריף,

יש ההצעה שלך. נעשה אותה אחת. נקיים דיון עם המשפטנים המכובדים שפה, שדעתם תוביל

אותנו לקבל חוק טוב.

ע' עצמון;

הסיכום הזה מקובל. אני לא מעריך שלפני הבחירות הקיימות לא יעבור. יש פה בעיה

יותר רצינית. חוץ מהעניין של הכנסת הציבור לקלחת נוספת של בחירות, עם ההוצאות

התקציביות הקשורות בזה. צריך לחשוב מה המשמעות של עריכת בחירות חדשות לראש רשות

בזמן כלשהו בתוך הקדנציה. זה שיקול. ולשקלל אותו מול האינטרס הציבורי שייבחר ראש

עיר לא על ידי המועצה.

יש דבר נוסף. אם העניין יקבל שהות מספקת לשקול אותו, צריך לבחון את כל הנושא

של בחירה אישית של ראש העיר, למה הוא גרם ולמה הוא הביא, ומה סמכויות שניתנו לו

ומה הסמכויות שלא ניתנו. נוצרה איזושהי אנומליה, שהתיקון הזה יוצא מתוך הנחה שראש

הרשות הוא בעל הסמכויות הכוללניות, ולא היא. אנחנו יודעים שהמחוקק הלך לחצי הדרך

כאשר התקין את החוק, והוא יצר גם מצב שבעצם נוצר תמריץ למועצה לעומתית. החיסרון

של בחירת ראש רשות במקום מי שהתפטר או נפטר על ידי ראש המועצה, מול היתרון שראש

רשות כזה זוכה לאמון המועצה, ולכן המועצה יכולה לתפקד, הוא שיקול שגם אותו צריך

להביא בחשבון. היות שההנחה היא שהעניין לא יקבל תגובה מיידית, אני מעלה את הנושא

הזה כאחד הנושאים שצריך לראות אותם במכלול הכללי של העניין.

לגבי החקיקה הרטרואקטיבית. זו לא חקיקה רטרואקטיבית במשמעות הפורמלית שלה.

אבל היא משנה את כללי המשחק.

ההצעה האחרונה של כבוד היושב ראש, שממלא המקום המוצהר שייצא בבחירות ברשימה

הוא ממלא המקום, יכול לענות לבעיה של מערכת בחירות נוספת ושל תשובה לציבור עצמו.

זאת אומרת שהציבור יודע, כמו נשיא ארצות הברית. כשהולכים לבחירות לנשיא ארצות

הברית בוחרים נשיא וסגן נשיא.

היו"ר י' מצא;

זרקתי רעיון.

ע' עצמון;

הרעיון שווה בדיקה.

חקיקה רטרואקטיבית, גם אם היא באה לתקן עיוות, היא עצמה עיוות כזה, שצריך

לשקול אותו. החיסרון של חקיקה רטרואקטיבית שקול כנגד הרבה תקנות - - -



י' כץ;

מובן מאליו שחקיקה רטרואקטיבית זה דבר פסול. אבל במקרה הזה - - -

ע' עצמון;

בעצם אחה משנה את כללי המשחק.

בי יערי;

אבל לטובת הציבור.

היו"ר י' מצא;

מזכיר הוועדה מפנה את תשומת לבי שאולי בכל זאת את החקיקה של סאלח טריף,

שמדברת על רוטציה, כן צריך לסיים, מתוך נקודת ההשקפה שאם לא נסיים את זה עכשיו,

ונסיים את זה לבחירות הבאות, זה למעשה כבר חקיקה רטרואקטיבית לגבי הסכמים שכבר

נעשים.

י' לוי;

תכלול בחוק שחוק זה יהיה תקף החל מכך וכך.

בי יערי ;

ואם בבחירות האלה היו הסכמי רוטציה?

היו"ר י י מצא;

אני לא רוצה שיהיו. החוק של סאלח טריף עבר בקריאה ראשונה. אפשר להעביר את

החוק.

ב' יערי;

הצרה היא שבהצעה הזאת, כפי שהיא עברה בקריאה ראשונה, כבר עשינו דיון אחד כאן

בוועדה אחרי הקריאה הראשונה, ולחברי הוועדה היו הרהורים שניים על חלק מהדברים שיש

בה. למשל, אם החילופים נוגעים להסכם רוטציה וההתפטרות היתה לפני שמלאו 30 חודש

לכהונתו, כלומר, הוא לא עבר מחצית הקדנציה - אז יש אחת משלוש אפשרויות לבחירתו של

1. או לערוך בחירות נפרדות לראש הרשות; 2. לערוך בחירות חדשות למועצה

ולראש הרשות; 3. למנות ועדה.

זה נתון לשיקול דעתו של שר הפנים.

מה שלא מצא חן בעיני חברי הכנסת בדיון - אדוני היושב ראש, אתה חזרת ואמרת

שאתה לא חושב שצריך לעשות בחירות למועצה. המועצה לא צריכה להיפגע מזה שהיה הסכם

רוטציה. שאלה צריכות להיות רק בחירות לראש הרשות. הדבר השני, חברי כנסת אחדים

אמרו שמאחר שהנוסח הוא "וסבר שר הפנים שההתפטרות נבעה מהסכם בדבר חילופי ראש

רשות", כלומר, נותנים לשר הפנים סמכות יותר מדי גדולה.



י' לוי;

יש מחלוקת.

אם רוצים להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית לפני הבחירות הנוכחיות, וזה

עדיין בגדר האפשר, צריך להחליט מה אנחנו עושים. אז יכולים לקבוע שתהיינה בחירות

רק לראש הרשות, ואם "וסבר שר הפנים שההתפטרות נבעה מהסכם" נראית לכם כמקנה יותר

מדי סמכות לשר הפנים, אפשר אולי להחליף את זה בביטוי "יתברר", או "יוכח". כלומר

שלא שר הפנים צריך לקבוע אם ההתפטרות נבעה מהסכם של רוטציה, אלא אם יתברר - איך

שדברים מתבררים. בצורה אובייקטיבית.

היו"ר י י מצא;

אני מוכן להריץ את זה עם שני התיקונים האלה. ראשית, שאנחנו לא מפזרים את

המועצה בכל מקרה; היא לא צריכה להיפגע. ודבר שני, לא שר הפנים, אלא הוכח - הוכח

זה בתי משפט.

שי זינגר;

זה הרשות המי נהלית.

ב' יערי;

עוד הצעה אחת לשיקולכם. בהצעה הזאת, כפי שמופיע כאן נאמר, שאם יש בחירות כאלה

לראש הרשות בלבד, המועמד שאפשר להציע אותו במקום ראש הרשות שהתפטר חייב לבוא מקרב

חברי המועצה. השאלה אם אתם לא רוצים אולי שהמועמד יכול לבוא שוב פעם מקרב הציבור

כולו. למה דווקא מקרב חברי המועצה?

היו"ר י י מצא;

כשאמרנו "שהוכח", איזה אופציות אנחנו משאירים? רק בחירות.

ב' יערי;

אז אני מבין שאתם רוצים רק בחירות לראש הרשות.

היו"ר י י מצא;

וזה צריך להיות פתוח לכלל הציבור.

י י כץ;

צריכה להיות הוראה לגבי ההכרב של המועצה.

בי יערי ;

נשאר אותו הרכב.

היו"ר י י מצא;

המועצה לא מתפזרת. היא נבחרה כדת וכדין לחמש שנים.



ב' טמקין;

יכול להיות שאני נכנס לתחום שאני לא מבין עד הסוף, אבל אני מניח שלצורך

התמודדות בבחירות עכשיו היו הרבה משאים ומתנים בין אנשים, והם התווכחו והסתדרו

והרכיבו את הרשימות על פי הסכמים שביניהם, על פי הנוהל הקיים במשך שנים במדינת

י שראל.

הי ו"ר י י מצא;

הסכמים קואליציוניים.

בי טמקין;

אבל הם עשו את זה על פי המקובל - לא נגד החוק. הם כבר הגישו רשימות,

ומועמדויות, וויתרו על מועמדויות, על בסיס המצב הקיים היום. באה ועדת הפנים כמה

ימים לפני הבחירות, ואחרי שאנשים התנהגו על פי המקובל, אתה משנה להם את חוקי

המשיק. אני שואל שאלה של הגינות פוליטית יסודית. אני לא מכיר מקרים כאלה, אבל

נניח שיש כאלה שבכפר כזה או אחר כבר הגיעו לזה, וההוא ויתר לבן-דוד שלו בגלל שככה

וככה. ועכשיו ארגה בא אחרי מעשה ועושה לו רטרואקטיבית - -

הוא עוד לא ויתר על כלום, כי הוא עוד לא נבחר.

בי טמקין;

אני מכיר את הסיפורים: אני מוותר על ההתמודדות בזה, ואז אתה שם עוד מועמד

ברשימה למועצה. זה חלק מהמערכת המשא ומתן שמתקיימת בהרבה מקומות לפני הבחירות.

למה כל ההסדרים האלה? על מנת לספק למשפחה זו או אחרת שיסתדרו על הבסיס הזה על פי

הנוהל הקיים. לא על פי נוהל אסור. עכשיו אתה בא ומשנה להם את הנוהל.

דרך כלל ההסכם נעשה אחרי שהתוצאות קיימות. הוא רואה שאין לו שלטון יחיד, הוא

רואה שהוא לא יכול ואז יושבים שלושה ארבעה ומסכמים. יכול להיות שזה אחרת באיזשהו

כפר. אבל לא על פי זה נפעל.

והסברנו כבר שהסכמים כאלה, אם הם קיימים כפי שתיארת, חבר הכנסת טמקין, והם

מתחת לשולחן, כבר פסק בית המשפט העליון שהם בלתי חוקיים, כי הם הלו צריכים להיות

מובאים לידיעת הציבור.

עד כמה שידוע לי הם ידועים לציבור. ידוע שהם יתחלפו אחרי תקופה כזאת וכזאת.

דבר שני, מה אנחנו בסך הכל קובעים כאן? שבמקום מה שכתוב היום בחוק שהמועצה

תבחר, נחזיר את הכדור לציבור הבוחרים. אני לא חושב שההגינות נפגעה.

אני לא יוצא למלחמה בעניין. רק שאלתי שאלה.



ב' יערי;

לגבי השאלה מאיפה יבואו הנבחרים, האם הוא צריך להיות דווקא חבר מועצה. אני

הושב שצודק היושב ראש שצריך לפתוח את זה לכלל. כי אז לא פתרנו את בעיות הרוטציה.

אם אני משאיר את זה שהנבחר החדש יהיה רק חבר המועצה, ואנחנו מדברים על המגזר

הערבי שבו יש שליטה חמולתית קשה, הם יכולים להכתיב מראש כבר גם איך ייבחר הבא

במקומי, על ידי כלל הציבור מתוך חברי המועצה. אבל אם זה פתוח לכל ציבור הבוחרים,

אני חושב שהשליטה היא יותר קשה. לכן אני חושב שהתשובה הנכונה היא לאפשר להציע

מועמד מקרב הציבור כולו.

היו"ר י י מצא;

יש איזו נקודה מסוימת, שמתקיימים הסכמים. עומדת השאלה אם במירוץ הזה אנחנו

צריכים להעביר את זה בשבוע האחרון הזה שנותר או להסתכן בכך שבאיזשהו כפר עשו את

זה, ונתקן את זה יחד עם החוק של כץ.

בי יערי;

חבר הכנסת טריף בהצעה שלו כותב שבבחירות האחרונות התופעה הזאת היתה בחמש מתוך

אחת עשרה מועצות דרוזיות. כשבאחת מהן, בחורפיש, כל שנה התחלפו. אני טענתי שהיה

אפשר לפזר אותם בגלל שהם פגעו בשירותים המוניציפליים בצורה כזאת. אבל זה טעון

ועדת יקירה וכל הפרוצדורה של פיזור מועצה.

אפשר לראות את הדברים גם אחרת, שזה הביא קצת לרגיעה באותם כפרים. נכון שזה

יותר בזבוז, ונכון שזה יותר כסף, אבל אותם כפרים - ואנחנו מכירים את המנטליות שמה

- בזה יש שקט של עשייה מסוימת.

אני מציע שתתקן את ההצעה, נביא את זה פעם נוספת ביום שני לכמה דקות, ונחליט

סופית אם אנחנו מביאים או לא. תכין את התיקונים, אבל לא נאשר את זה היום, כי אני

בספקות אם אנחנו צריכים להעביר את זה כשכבר העברנו חוק בחירות, וחוק מפלגות וחוק

של הרשות, ולפתע הנקודה הזאת נשארה פתוחה. ואת החוק של יוסי כץ נראה אחרי זה.

תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)